פורום נשואים טריים (עמוד 433)

מה הבעיה? 

אין לו מה לעשות בחתונות של החברות שלי וכנ"ל להפך.

זה סתם להיגרר בשביל לא להעביר את הערב לבד בבית אבל אז מפספסים את ההזדמנות להיפגש עם אנשים שלא ראינו הרבה זמן כי לבן הזוג אין באמת מה לעשות שם אז או שהוא מתייבש שם או שלא מדברים כל כך עם החברים/חברות כדי שלבן הזוג לא יהיה משעמם..

כמובן אם שנינו מרגישים קרובים להגיע יחד (חבר טוב של בעלי/ חברה טובה שלי. לא סתם חבר מהצבא/ישיבה..) אז ברור ביחד.
 

מכיוון שאתם נשואים טריים אני מבינה שבאמת קשה לשחרר את בן הזוג לערב אבל לדעתי ת'כלס זה עדיף בסופו של דבר.

כל מילה

גם אני התחתנתי מוקדם  (19)ובתחילת הנישואים הייה לי קשה להשאיר אותו לבד בבית אבל עם השנים מבינים שזה יותר נעים לכולם- לו שהוא לא נסחב איתך, ולך שאת יכולה להיפגש בנחת עם החברות שלך.

כמובן שיש ימים מיוחדים שבהם לא רוצים לא להיות ביחד שעות. אבל בגדול זה מה שהיינו עושים

עד שלמדתי שאצל החברים של בעלי בדרך כלל הנשים לא באות .

פעם או פעמים כן הייתה אישה של .... וקצת פטפטנו . ברוב לא .

ובעלי אומר לי בטח שהן לא יבוא לחתנה אם האישה (החברים מצד הבעל ....) כי היא שומרת על הילדים.

ואין לה מה לחפש כאן .

רוב החברים של בעלי כבר נשואים מזמן .... יש כמה שלא .

(ויש כבר ילדים.... נושאים 10שנים . אנחנו  נשואים כבא שמונה......)

וחתונה נוספת של חברים משותפים - לא הלכנו ביחד לחתונות. והחתונות הנ"ל היו עם ישיבה נפרדת, כך שבעצם לא היינו יחד...

מצטרפת לדעה שאין טעם לגרור את בן הזוג לחתונות שלא קשורות אליו. מקסימום - מתכתבים בהודעות עם בן הזוג שבבית במהלך החתונה.

ופשוט מאד,

בעלי יושב עם הבנים ואני עם הבנות.

רוב החתונות הן נפרדות כך שזה ממילא כך,

ונפגשים בחוץ- בהתחלה, בסוף..

בנוסף תחליטו על 3 חברים טובים של כל אחד ושהוא ילך לבד...

ולחתונות נוספות תקפצו להגיד מזל טוב ושלום...

מי אמר שאתם צריכים להיות בחתונה 6-7 שעות???

טוב מאוד שלבעלך יש חברים עם צניעות שלא רגילים לשבת בשולחן ליד אישה שהיא לא ממשפחתם.

למה לך להכשיל תישארי בבית.

טוב, קצת התפדחתי כשכבר הייתי כל כך חייבת לשירותים שלא יכולתי להתאפק יותר והתחלתי ללכת וחצי מהבנות אחריי, עד שקלטו לאן אני הולכת... 

רק שתדעו שבשני החלקים האחרונים של השאלון- הוא ממש לא ברור!

דבר ראשון לא ממש ברור איפה נגמר כך היגד ואיפה מתחיל ההיגד הבא.

דבר שני- זה ארוך מידי, אפשר בקלות לשכוח מה מציין "מסכים" או "לא מסכים" שווה לחלק את זה לשני חלקים (בייחוד שהשאלון דיי מבלבל )

בהצלחה!

@אוסקר

לעשות סדר זה לא כזה מסובך.

אם פורטים לפרוטות מה צריך לעשות מגלים שזה לא בשמים.

והכי כיף זה סדר קטן שיכולים באמת להתעסק ביציאת מצריים ולתת יחס לילדים ולא המולה משפחתית 

אם זה רק אתם אז לא צריך הרבה אוכל

גם אנחנו כמעט תמיד עושים בבית - הכי כיף ואפשר ללכת לישון בשעה סבירה והכל בקצב שמתאים לילדים

ואם אימא צריכה להניק אז בעל מחכה לה.

חרוסת קצת יותר מורכבת..אבל בהנחה שזה רק שתי אנשים אולי אפשר להכין ממש מעט כמחית לבד.

מהרגע שזוג נהפך להורים ונשוי שלוש שנים הייתי מצפה שפרמטר הגיל יהיה פחות עניין..

בכל מקרה.. אמן שיעבור לכם בקלות כבני חורין!

למרות הרצון להישאר זה גם משעמם קצת לבד..

אז פשוט ניסע ואעבוד על המידות.

אבל אפשר לפתח דיונים מעניינים על יציאת מצריים ולעשות לכם חווית פסח מיוחדת.

אני ממש לא מבינה מאיפה הגיע הרעיון שליל הסדר צריך להיות המון אנשים.

וברור שיותר מעניין אצל ההורים, מתיחויות זה דבר מאוד מעניין.

האם גם לו נוח בסיטואציה הזאת?

והרצאה ששמעתי מהרב קוואס. האמת? נשמע הגיוני מאוד (תעבירו לדקה 55:58)

ישבתי עם בעלי וראינו את ההרצאה מההתחלה עד הסוף!!

כל מילה נכונה.

תודה רבה רבה!!

שנזכה להפנים.

תודה לך

חידד לי יותר!

במיוחד שהמגורים בסמיכות!

אשתדל עוד יותר!

זוג שמתחתן צריך לא לצפות מההורים לשום עזרה כספית וכדומה. 

כך הם מאושרים ולא מכניסים מתחים שההורים שלך או שלך... וכו'...

לגבי חגים, עדיף כשכבר יש 3-4 ילדים, להשאר בבית. כך כל אחד

שילדיו עייפים יכולים ללכת לישון בנחת ולא באיזה שמיכה חורפית בסלון מואר וכו'...

אמא שמבקרת את בנה וכלתה והנכדים, בולעת הרבה דברים וביקורות שהיא ראתה ואחר כך מדברת 

עם בנה "ומאכילה" אותה בדברים נגד אישתו...

לא, תשמרי בבטן!!!

אני עדיין באמצע....

וגם אם צריך להיות עם ההורים, עדיף להזמין אלינו הביתה

וכך ההערות לילד אם צריך יכולה להעשות בחדר

ולא ממול הסבא והסבתא שיכולים להתערב בחינוך הילדים.

להחליף מילה שתיים עם החבר, לאחל מזל טוב מכל הלב ולשים מתנה.

אח"כ הולכים, את החתן שימחתם וממילא אף אחד לא ישים לב לעובדה שאתם לא רוקדים עם כולם, וגם אם ישימו לב- יבינו למה...

הקטע של הריקודים בעייתי יותר

לא חייבים להשאיר הרבה , גם לא לריקודים .

נשארים לחופה ואלי עוד קצת , תלוי במצב ....ובאים לחתן ולכלה להגיד מזל טוב וללכת .

לבוא לכבד , גם אם זה ממש לא לרוחכם . זאת דעתי .

משתדלת לכבד אד כמה שאפשר ונח לי .....

לעבור פעם-פעמיים מול המצלמה שיראו אותו, להגיד מזל טוב, נשיקה על הלחי ולהתראות

ששם הבעיה היא פחות עצם זה שזה מעורב, אלא זה שחלק מהקהל שכח להתלבש.

סיטואציה באמת לא נעימה.

בחתונות כאלה אנחנו בדרך כלל באים להראות נוכחות בחופה- והולכים לאחר מכן.

באנו לחופה ואחר כך ישבנו בצד (המשפחה הדתית)

אם הוא רוצה, שילך ,

אם לא בא לך , את לא חייבת לבוא....

אם חשוב לו שתהיי גם את, הייתי עושה מאמץ והולכת.

סה"כ, בדרך כלל, כשזה חבר'ה דתלשים או חילונים בסיגנון של יישוב / מושב / קיבוץ

ולא עירוניסטים בליינים כאלה או ארסים ,

אז אין אווירה מוגזמת של מועדון חשפנות. 

לא תצאו משם עם כוויות בנפש.. לא לדאוג.. 

לחתונות בסיגנון "ארסי" של המשפחה המורחבת אני שונאת ללכת, ולמזלי אין כמעט כאלה,

הולכים לחופה , יושבים ליד סבתא/ דודה מבוגרת, אוכלים משהו במנה הראשונה, מראים לה תמונות של הילדים,

מתעניינים בשלומה , מדברים איתה בצעקות לאוזן קצת כי עם המוזיקה היא לא שומעת, וחותכים הבייתה כשמתחיל להיות דוחה.

לא צריך לקחת את זה קשה.. 

בחתונות של דתלשים או חילונים בסטייל לא ארסי שאין אווירה של מועדון,

אנחנו נשארים יותר, נכון שלא כולן שם לבושות כמו אולפניסטיות , 

אבל המראות לא מוגזמים ואין הרגשה, לפחות לנו, של פריצות, אולי יש צדיקים מאיתנו שירגישו שזה פרוץ. 

היינו לא מזמן בחתונה של קרובת משפחה דתלשית שהתחתנה עם תימני גם מבית דתי ,

היו ריקודים מעורבים עם חבר'ה צעירים ובלגן יחסית, והסבתות והדודות עם המטפחות שלמות/ כובעים וחצאיות ארוכות

רקדו בצד בכיף צעד תימני ומעגלים ושמחו, היו גם צעירות דתיות במדד צניעות גבוה שהצטרפו אליהן, אבל לא הרבה.

נראה לי שלדור של הבנות 60-70 יש יותר בריאות הנפש מאיתנו בקטעים האלה,

בדור שחופרים בשכל כל היום על צניעות... הן גם צנועות, וגם לא עושות יותר מידי עניין. 

קשה לי נורא לראות את זה.

אחד מתפקידנו כחברה היא להוציא את התועבה מתוכנו.

רק תישמרי על עצמך..

ותשמרי חזק על כללי הייחוד.

ואם זה המחשב שאת עובדת

אבל שיום אחד לא יחשבו שזה מה שאת עושה בזמן העבודה

תשני סיסמא במחשב שלא יוכל להיכנס למחשב שלך

שלא יאשימו אותך בזה

אין לי אפשרות לנעול את המחשב, הבוס לפעמים גם מגיע לעבוד עליו..

איך את יודעת שזה האבא של הבוס? אולי זה הבוס או כל אחד אחר...

אפשר לעשות זאת בקישור הבא:

http://gye.org.il/home/know-someone

הם ישלחו לו מייל אנונימי, ואם הוא רוצה להפסיק הוא ימצא שם כלים מתאימים לכך.

הבעיה העיקרית זה הוירוסים וה-spywhare שיכולים להגיע מהאתרים המפוקפקים האלה. הייתי יוצר משתמש לעצמי (לפחות ברמת הדפדפן, ועדיפות - ברמת מערכת ההפעלה) ובזה נגמר העניין.

אם את רוצה, את יכולה להשאיר על השולחן עבודה מאמר תורני של חומרת החטא..

אבל למי שמורא בשר-ודם יותר גדול ממורא שמיים (למעשה כמעט כולנו),

זה יכול לעזור לו להיגמל..

זה אפשרי!

יש כ"כ הרבה מה לעשות בעבודה ובחיים....

הכי טוב - תתפללי עליו

תדוני לכף זכות..

בס"ד

אולי דמות רבנית שהוא בקשר טוב איתה.

אולי רעיון זה לנסות לדבר על זה עם הרב שלו.

או

אולי תנסי לבקש אנטרנט מסונן למקום העבודה מהמנהל. לכל ספקית יש את האפשרות וגם יש סינון בסיסי בחינם שחובה על כל ספקית לתת במידה ומבקשים(ממש ממליץ על בתשלום אבל זה עדיף מכלום).

תספרי תירוץ שבמסגרת/במהלך העבודה יוצא לך להתיקל בפרסומות כאלה ולכן את מבקשת סינון למנוע דברים כאלה. כי זה לא שייך וזה מפריע לך וכו'...

אם זה לא מפריע לך לסדר היום התקין אל תתערבי. זה נושא מאד רגיש, מאד מאד.

אם מפריע לך ברמת ההתנהלות לראות שזה חלק מההיסטוריה, ניתן להשתמש בדפדפן אחר או לפתוח יוזר אחר במחשב.

וגם שתדעי שלפעמים יוצא יותר זול הבשרי.

ברכה והצלה ושפע גדול בעז"ה

הייתי עושה לבד. כי למעט אנשים לרוב הקייטרינג הוא לא זול, מצד שני להתארגן למעט אנשים זה לא כזה מסובך.

קונים שתיה, לחמניות שוות/בגטים, בורקסים, קצת סלמון, גבינות, סלטים, ירקות, אפשר גם לקנות פשטידות מוכנות, וחד פעמי יפה, גם להגשה. ומשלמים לכמה בנות שיחתכו ויערכו הכל מבעוד מועד. אפשר גם לקנות שתי עוגות ופירות ולעשות פינת שתיה חמה.

אם מישהו יכול להכין פשטידות/עוגות עוד יותר טוב, אבל גם לקנות מוכן זה לא כזה יקר.

שיהיה במזל טוב!

לא יודעת כמה הוא ייקח על מספר האנשים שכתבת, אבל שווה לנסות...

052-8899227  אתה יכול להתקשר או לשלוח הודעה.

כמעט בכל חנות יודאיקה..

אנחנו זוג צעיר כך שרב הדברים יש לו חדשים (כיפה, טלית, תיק לטלית וכד')

יש רעיון למשהו לאו דווקא שקשור לקודש?

חידשתן לי חידוש גמור.

קיטל של דתי לאומי.

מי שמע ומי ראה!

עכשיו ברצינות:

זה לא בדיחה עם המגן דוד מאחור? כי אני מניחה בדיחה אלא אם כן תגידו אחרת..

המשפחה שלי חסידים.

ויש קיטל מעוטר בתחרה, כמו כולם.

אם כבר חסידים, אז עוד יותר מעוטר..

מה כבר "יותר חסידי" בקיטל? לא מכירה כזה דבר.

בעיקרון קיטל בכלל זה מנהג חסידי, דרך אגב..

אם את מתכוונת למשהו לבן חלק בלי קישוטים, כמו חלוק מעבדה, אז חסידים ממש ממש לא לובשים כזה דבר..

ב"קשרים קודמים"... איש ואשתו זה דבר ייחודי.

אלא מה אפשר לעשות? לפעמים, עד שמוצאים, לוקח זמן ובדיקת אפשרויות. אבל אין כל ענין ב"קשר" מצד עצמו, אלא לזכור שזה בירור האם מתאים לנישואין וזהו.

ולגבי המציאות - יש כאלה ויש כאלה.

עם שלושה אנשים: בעלי, חמי וחמותי.

אם קשה להסתדר איתה - מתכננים מראש מה יכול להקל (למשל לצאת אחרי הארוחה, להיות הרבה בחדר, ללכת לבית הכנסת, להביא ספרים/משחקים).

תכלס אם רוצים - גם ליל הסדר בבית הסוהר יכול להיות מעין עולם הבא. (בהשראת השירים של מאיר אטינגר..).

בית סוהר!! ואני כ"כ רוצה להנות!!

זה רק מה שחסר לי..

הם ממש נפגעו. לא טוב לה אצלנו.. ודברו שאני אדם סגור ולא נעים . למרות שאני האדם הכי פתוח.. פשוט אצלם לא טוב לי.. הם 4 ילדים.. הבן כל הזמן אצל החברה שלו.. אז 3 אחים רווקים 

ואין שיח אין נושאי דיבור.. למרות הפעמיים שניסיתי..

ועכשו איך איך אני הולכת לעבור יומיים שלמים של חג?? בעלי כ"כ רוצה להיות אצל הוריו. מתסכל!

נמאס לי מכל המתח הזה.  

בעלי לא מוכן לא להיות עם הוריו בחג.. אז אני צריכה לבוא לקראתו ולנסות לעבור את הזמן הזה בשלום..

אמלא.. כמה זה קשה.. רק מהמחשבה בלי לבכות!

זה לא נעים.

אווף הנושא הזה מעצבן!!

ברור שלהיות בלי הבעל בכלל זו לא אפשרות. גם את תסבלי כך.

כל הכבוד שאת באה לקראת בעלך!

האם אתם חייבים להיות בשביעי של פסח אצל הוריו? אולי אתם יכולים להיות בבית ולהיות אצלם בחלק מחול המועד? 

ואם בעלך כל כך רוצה להיות אצל הוריו אולי הוא יכול לחשוב על רעיונות איך את יכולה להינות יותר.

תעסיקי את עצמך עם הקטנה, תצאו לטייל וכד'

אני זוכרת אותך מפורומים קודמים

אז הפתרון לחוסר תקשורת היה הריון?

בכל אופן עכשיו את כבר חיבת הרבה יותר להסתדר איתו  אם הולך להיות תינוק בעז"ה

יש לך באמת בחירה אם ללכת לשם או לא?

הרי ליל הסדר ב3 יכול להיות מדהים, מקרב, חוויתי.

לאור ההודעות האחרות שלך- לא נשמע שזה המצב אצלך, אבל השאלה אם יש לך אפשרות אחרת.

אם אין לך אפשרות אחרת כרגע- אז קחי איתך מהבית כל מה שאת חושבת שתצטרכי, ותנסי להסתכל על כל הענין בעין טובה.

אסור לאשה ללחוץ את עצמה ללכת למשפחה של בעלה כשלא טוב לה שם. מנסיון, זה יכול להגיע תוך כמה שנים למקומות מאוד לא נעימים.

הפתרון שלי לבעיה הזו (שגם אני חולקת אותה) זה להציב לבעל כמה כללים ברורים, ורק בתנאים האלו אני מוכנה ללכת לשם:

1. אנחנו ישנים בדירה אחרת (ככה את נמצאת בחברת חמותך רק בסעודות)

2. אנחנו מתארחים רק ביחד עם עוד משפחה (ככה שאם בעלך שוכח מקיומך, יש לך לפחות עם מי לפטפט ולהעביר את החג)

3. אני דורשת ממנו להבטיח לי שכל כמה שעות הוא שואל אותי מה שלומי? והאם משהו מפריע לי? והאם אני זקוקה למשהו?

4. לפני שבאים לשם הוא דואג שיהיה לי מה לאכול בסעודות (לדוג' כשהייתי בהריון הייתי מאוד מוגבלת עם האוכל ולא יכולתי לבקש התחשבות מחמותי כי אין לי קשר כ"כ טוב איתה)

ובגדול, הסברתי לבעלי שכאשר באים למשפחה שלו הוא צריך להסתכל על זה כאילו הוא המארח ואני האורחת שלו. הוא צריך לדאוג לכל מחסורי וצריך לבדוק ששמח לי וטוב לי.

ככה לא מגיעים למצב בו את חשה שלא בנוח ואין לך למי לפנות (כי החמות בד"כ היא לא הכתובת...)