פורום נשואים טריים (עמוד 434)

אני יודעת שתאריך עברי תופס מבחינת המדינה.

החוק כנראה מניח שאדם שעובד במקביל ללימוד, לא מתמסר מספיק ללימוד, ולכן הוא לא זכאי לפטור.

אבל, אם בתקופה שבה הוא חוזר ללימודים [אין שום דרישה חוקית ללמוד בבין הזמנים], החוק כבר מרשה לו לעבוד, למה שיהיה אסור לו לעבוד בבין הזמנים?

אבל לא מספיק שזה יהיה הגיוני, צריך שזה יהיה גם החוק, ואני לא יודע מהו החוק.

וגם יהודים יראי שמיים. 

עכשיו לא הבנתי, 

זו שאלה הלכתית בדבר השימוש בתאריך הלועזי?

שאלה לגבי החוק?

בכל מקרה אם אתה דוחה גיוס אני לא חושב שמותר לך לעבוד עם תלוש, אבל אולי אני לא מבין בזה. 

לפי מה שהבנתי הייתם 3 שנים רצופות אצל ההורים שלך ובשנה הראשונה והאחרונה אצל ההורים של בעלך.

כך שלפי ה"חשבון" הפשוט, הם בהחלט יכולים לבקש שתבואו אליהם, זה הרי לא "שנה, שנה" ואני מבינה את הרצון שלהם אם אין להם נכדים, זה מאוד מוסיף לאווירה וגם למצווה של לספר, וזה יוצא שהם ממש מעט.

בנוסף, אני לא יודעת למה הייתם אצל ההורים שלך 3 שנים רצוף, אני יודעת שפעמיים יצא לי ללדת באזור פסח ואז העדפתי להיות אצל ההורים שלי, לכן בשנים שאין תירוץ כזה, עדיף להעתר לבקשה של הצד השני, ובייחוד אם אתם רוצים לשמור על קשר טוב. אני חושבת שתמיד לכל אחד נוח ונעים יותר אצל הצד שלו, אבל צריך להתחשב ולבוא ברוח כמה שיותר טובה אל הצד השני.

אלא אם כן יש חשבונות אחרים, כמו שלהורים שלך זה הרבה יותר נוח השנה וזה מסתדר עם המשפחה המורחבת, או שיקולים נוספים שניתן להסביר. בכל מקרה, אתם צריכים לדון על זה יחד ולהחליט, אבל יש משהו בשיקולים של ההורים של בעלך.

בהצלחה

אני מזמן הבנתי שה' יתברך גילה פלטפורמות נוספות חוץ ממוסד השדכנות הממוסד, בכדי להפגיש בין איש לאשתו,

ואימץ אותן בחום.

קבוצה שבה כותבים רק פרטים על רווק/ה ואם למישהו יש מועמד שיכול להתאים שיפנה בפרטי.

אשמח להצטרף לקבוצה כזו.

אי אפשר להעביר מידע רציני בהקלדה בווטסאפ בגלל כמות המילים וגם בגלל שבכתב פחות מבינים את הכוונה.

גם זה יגרור המון לשון הרע שלא לצורך (בגלל כל שאר המשתתפים בקבוצה שלא רלוונטיים לשידוך).

זה יכול להיות מקור לטעויות ולהטרדות, בניגוד לשידוך רגיל שבו יש היכרות לפחות בסיסית בין המשדך למשודך.

חוק דתיים שלובים מוכר לך? גם אם לא העלית שם ותמונה מי שמכיר טוב את מה שמתואר (גובה,מוסד לימודי,וכן הלאה) ידע מי ההצעה...

אמא שלי בשתי קבוצות כאלה, זה נוח, כי מעבירים פרטים, יחד עם תמונה, וכל אחד חושב ומציע.

יצאו משם לא מעט שידוכים. לא יודעת אם יצאו בינתיים הצלחות בקבוצה אחת. בשנייה כן.

הלוואי ותזכה ביותר משליש בגן עדן...

לחברה שלי היה מקרה שמישהו הכניס אותה לקבוצה כזאת בלי רשות. מסתבר שהעבירו אותה הלאה לקבוצות של בחורים אחרים ופתאום ממלא בחורים מתקשרים לחברות שלה לברר עליה. היא לא היתה מעוניינת בכלל. אם הייתי מסכימה שיכניסו את השם שלי לקבוצה כזאת (מלכתחילה) ה רק אם היה חוזה חתום שאף אחד לא מוציא פרטים על אף אחד בלי רשות. זה מזעזע.

יש אתר שושבינים. הפרטים חסויים עד שיש התעניינות ממישהו.

וואצאפ נשמע קליל מידי, המוני מידי, לא מכבד.

זו דעתי.

הייתי בכמה קבוצות ואני אחלק את זה ליתרונות וחסרונות.

יתרונות:

1. שדכנים/ות עם מאגרים יחסית גדולים כך שניתן להעלות המון מהמאגר ובאמת אין ספק אני מכירה כמה וכמה זוגות שהתחתנו דרך הקבוצות הנ"ל

2.  בוואצפ זה הרבה יותר מהיר וניתן להעביר פרטים ותמונות במהירות

3. לרוב זה לשם שמיים ( אני ממש אבל ממש לא הולכת להיכנס האם זה לגיטימי לקחת כסף על שידוך אני כתבתי את זה כיתרון כי יש כאלה שמחפשים שדכנים לשם שמיים, מי שרוצה להתווכח- בפרטי.למען הסדר הטוב אני חושבת שזה לגיטימי לקחת כסף רק להודיע לפני כדי למנוע אי אלו הבנות) 

חסרונות:

1. מרגע שעולים פרטים א"א לדעת לאן זה יגיע, בוודאי שמדובר בתמונות ( אם לדוגמא יש 100 אנשים בקבוצה ובשביל הפרגון נגיד ש60 באמת פעילים יש 40 שמקבלים פרטים ותמונות סתם ובתור מועמדת ממש לא הייתי רוצה שהפרטים שלי יופיעו ככה בוואצפ והתמונה שלי תהיה בכול גלריה אצל אנשים שהם על תקן בובה בקבוצה)

2. בעיות צניעות- הרבה פעמים שולחים תמונות לא צנועות. 

3. דיונים לא קשורים בעליל והערות פוגעות על מועמדים/ות ואף סרטונים ( לדוגמא לפני מספר חודשים שולחת שדכנית סרטון על שרה ליטמן רוקדת עם מרים פרץ לפני החופה שלה, זה יפה והכול אבל מה לעשות וזה לא קשור? ויותר מזה יש גברים בקבוצה שזה פוגע להם בשמירת העיניים) (לגבי הערות פוגעות- לא פעם ראיתי איך כותבים על מועמד/ת על סגנון לבוש, תמונה לא מחמיאה ואף מכוערת, קטילה על מה הוא מחפש ( מי למען ה' שמכם להעליב אדם על מה שהוא מחפש? וכן הלאה))   

4. זה תקף לכמעט כל הקבוצות- ניהול כושל וחובבני להחריד( ואני מחמיאה) של אי סילוק ספאמרים, מי שחבר של המנהלים רשאי לכתוב ולהעלות מה שהוא רוצה והמנהלים לא יסלקו אותו כי הוא חבר שלהם, ולהיות דיקטטורים ולהסיר כל מה שלא מוצא חן בעיניהם גם אם הוא טוב.

לסיכום-  הרעיון באמת טוב וראוי לשבח( אני ממש לא צינית) אבל בלי ספק צריך לקחת בחשבון את כל ההשלכות. בעז"ה שכול מעוכבי ומעוכבות הזיווג ימצאו את זיווגם כמה שיותר מהר

אנחנו כמה פעמים התייעצנו עם חשמלית, בית אל.

אמין מאד.

שאלתי אותו כמה בערך כדאי להשקיע במוצר, הוא ייעץ לי בצורה אמינה מאד, ולא ניסה ח"ו לנצל את בורותי.

בכמה מקרים כבר קנינו ממנו והיינו מרוצים מאד.

(אין לי רווחים)

מקרר שארפ, מכונת כביסה בוש ותנור דלונגי, ומכולם מרוצים מאד.

לדעת מה התקציב שלכם זה שלב התחלתי חשוב.

לבחור חברות אמינות, עם אחריות יצרן.

עדיף ייצור אירופאי ולא טורקי.

להרבה מוצרים יש דפים בזאפ עם חוות דעת- אם יש משהו שקורה עם המוצר הזה, אז אפשר לראות שם לפעמים.

לנו יש מקרר LG, תנור דלונגי ומכונת כביסה בוש, מרוצים מאוד.

וההדרכה שאני קיבלתי כשעשיתי את הקניה הזו-

אנחנו לא מספיק עשירים לקנות דברים זולים שיהרסו.

ואם כבר מכונת כביסה בוש- אז יש כמה נפחים, ל7 קילו יש מוט חזק ויציב יחסית לשאר, ככה אמרו לי טכנאים של מכונות כביסה.

בד"כ מכונות היום הם כולם אותו טיב

(מלבד חריגים)

שלא כמו לפני 10-20 שנה, אז היו את "ההכי טובים"-

היום הכל אותו דבר..

ב. אם קונים מחנות עודפים- תצוגה-

אפשר לקבל הנחה למוצר חדש עם אחריות

תנסי למצוא חדר ב:
שערי ירושלים - כניסה לעיר
רמדה רנסנס - מעל בגין מחף קרית משה
לאונרדו פלאזה - מול בית כנסת הגדול
לב ירושלים - מעל המשביר החדש ישן-קינג ג'ורג'
פרימה המלכים - כיכר פריז

לא בטוח שנשארו חדרים!

אבל לא מזיק לנסות!!

בהצלחה

סתם ככה בלי הזמנה?

היא קרובה לבי"ח?

היא יכולה לנקות לך את הבית בצורה שאת לא מסוגלת- כי את סוחבת עכשיו... 

תנסחי לחשוב בכיוון של להכיר לה תודה על זה?

שהניקיון שהיא מביאה לך- זה מתנה בשבילך- ? 

היא יכולה לשמור לך על הילדים, 

בצורה שאף בייביסיטר לא יכולה- כי היא נשארת שעות ארוכות, כי היא אוהבת מאוד, כי היא מוכרת להם... 

ומי אמר שאחרי יומיים לא יהיה לכם צורך בעזרה?

אולי תלכי לבית החלמה לעוד כמה ימים?

בעז"ה יהיה לידה בריאה ולא תצטרכי אשפוז ארוך של שבוע... 

ואולי אחרי שתחזרי- תבקשי ממנה לבוא לבקר לשעה אחת ביום, כי יותר מזה את מרגישה לא צריכה עזרה?

ותתזמני אותה לזמן שהיא באמת תעזור לך, בלי לעצבן אותך... 

לגבי הגעה ללידה-

אין סיבה בעולם שתעדכני מי שאת לא רוצה איפה את נמצאת בכל מקום או זמן בחיים.

אין לך שום חובה להגיד לה או לאף אחד כשאת נוסעת ללדת

יהיה לה מאוד מכבד גם אם תאמרו לו אחרי הלידה- הנה ב"ה יש ילד. 

נכון, קיבלת פה את דעתי- למרות שאני נמענת מפורום הריון, ולכן שם לא היית שומעת את המגוון שהבאתי

אבל יש סיבה שאני נמנעת מפורום הריון... ואני לא אשמח אם הדברים של שם יזלגו לפה.

תודה על ההבנה והרגישות 

[בפעם הקודמת היא באמת "אמרה לכולם"?..] לכל היותר את יכולה להגיד לה בצחוק: תשמעי, אני מאד מעריכה את כושר הניקיון שלך, אבל אני בסוף הריון ותצפי לבית לא בסטנדרטים שלך...

ב. אפשר לומר לה, אם היא אומרת שהיא באה לשמור על הילדים, תודה רבה, ושזה מאד עוזר. אבל כעת, שיש לכם כבר שניים ואתם צריכים להתארגן איתם - אז אחרי שאת חוזרת, אתם מעדיפים להישאר בפני עצמכם, על אף האהבה אליה; ושוב - תודה רבה מאד על הזמן עד שאת חוזרת הביתה מבית יולדות. זה דבר סביר לגמרי שאמורים להבין.

ג. אפשר להודיע אחרי שילדת. מקובל בהחלט (לכל היותר, אם תשאל, תגידו שלא רציתם להדאיג לפני שנגמר).

כי את מבינה? גם האחרים מכירים אותה..  לא יקחו ברצינות סיפורים כאלה...

קראתי וממש אבל ממש מבינה אותך.

לא פשוט.

תנסי לקרוא חומר על בטחון עצמי אולי זה יעזור.

מייחלת שהעניין הזה יוביל לשינוי לטובה.לפעמים צריך את הדברים הללו כדי להגיע לשינוי פנימי ומהותי בתוכנו.

בהצלחה רבה !!!!!

אני הייתי מעדיפה בית שלי מלוכלך מאשר בית נקי שחודרים בו לפרטיות שלי.

נכון שאת יכולה להודות לה על הכל אבל אם זה קשה לך, ומעיק עלייך, אז את לא יכולה להתכחש לרגשות האלה. כך נראה לי.

זה קצת נשמע לי מוכר, מה שאת מתארת- לא המקרה עצמו אלא אופי היחסים עם חמותך, שאת מכבדת אותה ולכן אומרת כן כמו ילדה טובה.

נשמע לי שאולי את צריכה להפסיק להיות ילדה טובה, ולהיות מי שאת באמת. לא נכון לך לכבד אותה על חשבון עצמך. את כמובן לא צריכה לעשות משהו דרסטי שיפגע בה, אבל להתחשב בצרכייך, במיוחד אחרי לידה- זה בסיסי. ובסופו של דבר זו גם בחירה שלה להיפגע או לא. זו גם בחירה שלה להתנהג בצורה כזו שלא משאירה לך מקום לברירה, מקום שגורם לך להתכווץ ולהרגיש מועקה איתה.

אולי תסתכלי על זה גם בצורה כזו: באיזשהוא מקום- ההתנהגות שלה פוגעת בך, בין אם היא מודעת לזה ובין אם לא. וזו לא התנהגות מקובלת- לבגיע לבית של יולדת לשבוע טוטלי בלי לשאול את היולדת אם זה מתאים לה.

אם את לא רוצה להמשיך להיפגע, ונראה לי שאם תשתקי ותקבלי את המצב- אז הפגיעות רק תימשך ובסוף תתפוצץ בצורה הרבה יותר גרועה- אז כדאי לך לפתוח את זה עכשיו, בנחת ופשוט להבהיר את עמדתך ואת רצונותייך.

גם אצלי יש מקרה דומה.גם בעניין החמות וגם בקטע הנחמדות.

ואני כן חושבת שזה קשור לבטחון עצמי. כי מה שיהיה בתוכך ימלא אותך ויתבטא החוצה.

אם תהיי מלאה בזה ושלמה עם עצמך בצורה טובה זה יתבטא בקשר בינכן. כך לפחות אני מאמינה.

זה גם נשמע שהיא מאוווד בטוחה בעצמה ומה לעשות כנגד זה צריך לענות באותה המטבע,כמה שזה נשמע מוזר זה נכון. 

אבל שוב-זאת דעתי, ואגב,תתפלאי אבל לפעמים דווקא את החוצפה* שלנו יעריכו לעומת הכבוד המיותר שאנו רוחשות שגורם לזלזול.

לא יודעת מה המינון של הכבוד שאת רוחשת ומה המינונים שלך בכללי (בטחון עצמי ועוד רגשות )אבל אצלי זה דווקא עזר.

*כתבתי חוצפה אבל את יודעת , בהשוואה לעצמי.

חמותי לא כזאת שתעיר לי ישירות, אבל בפעם האחרונה (ואני מקווה שאזכור עד לפעם הבאה שזו האחרונה בהחלט...) היא הגיעה לעזור עם הילדים כשילדתי, והתחילה לצחצח את הבית. היו לה גם כל מני הערות על החינוך וההרגלים של הילדים.(וברור לי שאת מה שלא העירה בפני אמרה לשאר המשפחה...)

אני ממש נפגעתי מזה (לא רציתי שתנקה, ממש לא, אבל עוד הייתי צריכה להגיד לה תודה רבה על כל הטרחה... כי היא באמת טרחה... וגם להתחיל להעיר על הילדים, אפילו שהכל מכוונות טובות - זה פשוט לא זמן מתאים) ובכלל, כל החזרה הביתה, לא היתה כל כך נוחה כי הייתי צריכה להתחשב בחמי וחמותי שהיו. זה גם גרם לחיכוכים ביני ובין בעלי וממש היה מיותר... (לא בטוחה שזה הדבר היחיד, כי תמיד אחרי הלידות ההורמונים שלי בשמיים אבל זה גם הוסיף לא מעט)

לרוב אני לא פגיעה ודי מתחשבת בכולם, אבל אני יודעת שאחרי לידה אני צריכה להקיף את עצמי באנשים שאני לא צריכה להיות "נחמדה" אליהם, כי אני לא במיטבי. אחרי כמה שבועות אני מתאזנת, אבל בהתחלה קשה לי. 

אני חושבת שאם את גם כזו, עדיף לקחת כסף ולשלם לבייביסיטר. אז איך אומרים לה את זה?

לא אומרים שהבעיה היא בה, אלא שאת אחרי לידה צריכה את הבית שלך והשקט שלך, ואת מעדיפה שלא יהיו אנשים נוספים. בעלך גם יכול לומר את זה, אולי היא מעט תפגע, אבל אם היא תגיע את או היא יכולות להפגע בסופו של דבר יותר. אפשרות שניה לומר לה שהחלטתם שמכיוון שהילדים במסגרות אין צורך שהיא תטרח. שיש בייביסיטר שהילדים מכירים טוב (גם אם לא, מותר לשנות מפני השלום). אני לא יודעת אם זה יעבוד אצלה. בכל מקרה, אני חושבת שכדאי שתדברי על זה עם בעלך קודם, כמובן שלא יגיד לאמא שלו ישירות כלום, אבל שיבין את המקום בו את נמצאת ויחד תחליטו מי ומה ידבר, אבל עדיף לחשוב על זה קודם.

ובטח שאפשר להגיד לה רק אחרי הלידה. אני לא רציתי שאף אחד יהיה איתי בלידה חוץ מבעלי, ואמרתי להם את זה מראש (לאמא, לחמותי, לדודה הנחמדת שגרה קרוב מדי...) שאני צריכה את הפרטיות שלי ומעדיפה שאף אחד לא יגיע. באופן כללי, למדתי על בשרי בלידה הזו, שעדיף לדבר מראש מאשר להיות נחמדים, להתחשב בסובבים, ולקוות שהכל יסתדר, לפעמים זה בסוף פוגע יותר, וחבל.

(נ.ב. אני גאה בעצמי על המשפט האחרון, בעלי מפמפם לי אותו מלא, אבל לי קשה, כי מטבעי אני מנסה להיות נחמדה ולא להכנס לעימותים, והוא כל הזמן אומר שכשלא מדברים על הדברים, גם עם ההורים, זה בסופו של דבר יוצר רק משקעים לא טובים. הוא לקיצוניות אחת, אומר לאמא שלו דוגרי הכל, בזכותי קצת התחיל להתאזן, ואני לקיצוניות השניה בתחום הזה... אבל אני עובדת על עצמי...)

וההתפרצות שלהם יכולה להתבטא בבעיות בזוגיות, או בכעס על החמות.

זה יכול להגיע גם כמה שנים אח"כ.

אם זה לא עושה לה טוב, לא כ"כ חכם ללחוץ את עצמה בעניינים כאלו רק כדי לפנק את החמות.

אם היא רוצה לשמח אותה יש עוד הרבה דרכים לעשות זאת, בלי לפגוע בעצמה.

בגדול הציור שאת מציירת אומר: או לברוח מחמותך

או להיות "שפוטה" שלה ולקרצף את הבית וכו'.

שתי האפשרויות באות מאותו מקום- הפחד ממנה.

אין בעייה להמציא לך פתרונות איך להתחמק ממנה.

אבל כמו כל פחד- ככל שתברחי יותר-הפחד יתגבר.

תנצחי אולי בקרב- אבל תפסידי במלחמה כולה.

הפתרון השלם לבעיית החמות הוא להפסיק להתחשב בביקורת שלה.

העצבות והלחץ שאת מרגישה לא נובעים מהמילים שהיא אומרת.

נניח לרגע שהיא הייתה מאושפזת בבית משוגעים ואומרת את אותן המילים

הרי לא היית מתייחסת אל המילים האלו בכלל.

הבעייה היא שאת היא זאת שנותנת משקל למילים שלה.

את חשה בליבך שהיא היא המבוגרת והסמכותית

ואם היא אומרת כך וכך אז סימן שיש משהו בדבריה

זה אומר שאת......וזה מה שבאמת מפחיד אותך

עם הגישה הזאת צריך להתמודד.

להפנים שהיא לא שופט עליון ואין לה שום כישורים מיוחדים לשפוט בני אדם.

היא רואה את העולם דרך המשקפיים הצרים שלה ועם עיוותי החשיבה שלה (כמו כולנו)

ואין שום קשר בין מה שהיא אומרת לבין האמת האובייקטיבית!!!!!

זה לא אומר שאת צריכה עכשיו במצבך להתמודד בכל החזיתות (לפני לידה, בלידה, ואחרי...)

אבל זה צריך להיות הכיוון הכללי ורק במה שאינך יכולה להתמודד כרגע-תתחמקי

מה היא המנהלת שלך?

לא בא לך שהיא תבוא? תגידי לה!

את מתביישת לומר? סעי לאמא שלך לשבועיים!

כמובן שאל תגידי לה שאת בחדר לידה! אם היא נעלבת, שתיקח פנדל...

אין לה זכות להיעלב. לידה זה זמן של יצירת חיים חדשים. חיים שבאו ממך ומבעלך. לידה זה הזמן הכי אינטימי בזוגיות. לחמות ממש אין מקום בלידה (אא"כ האשה רוצה אבל זה כבר משהו אחר)

חמותי באה בלי רשות ללידה שלי כי בעלי הודיע לה שאנחנו בדרך ללדת.

עד היום אני בקושי מדברת איתה בגלל זה.

אם את לא מעוניינת שהיא תהיה שם, תאמי את זה עם בעלך ותעמדי על שלך.

הגיע הזמן ללמוד להיות אסרטיבית. עד שלא למדתי את זה סבלתי מאוד מהקשר שלי עם חמותי.

זה מן מסך ממוסגר שאפשר להכניס בו תמונות.

אתם יכולים לקנות כזה ולהכניס בו תמונות שלכם ובתור תמונה ראשונה מן מכתב תודה והקדשה, זו תהיה גם הכרת תודה אישית ויצירתית וגם מזכרת נחמדה.

לפני שנתיים עלה לי 1100.

את יכולה לשאול חברות אם הן ממליצות על מישהי ספציפית.

מוזמנת לחפש..

2700 שכ"ד

700- חשמל, גז, מים, ארנונה, וועד בית (50שח)

500 בערך- נסיעות

200- טלפונים

60- ק. חולים

1000- אוכל

אולי תחפשי בדפי זהב נגריה שם.

אולי יש באזור של קריית ספר .....

מבחינתי זה מרכז . כל אחד והסביבה שלו .

נ.ב

פעם באולפנא חברה אמרה  לי באו נפגש במרכז ?אז אמרתי טוב אז בואי לרחובות ,

(אז גרתי באזור ליד העיר רחובות )

והיא אמרה לי , מה פתאום זה לא מרכז . מרכז זה ת"א - רמת גן .....

פשוט מסתובבים ברחוב ומוצאים....

אמור לעלות בין 250-350 ש"ח

ובד"כ כשאומרים באופן כללי כן מתכוונים לקוקה קולה. אבל באמת שאלה..

תלכי על רחוב רבי עקיבא

או איפה שיש שם רחוב של חנויות ספרים אז בטוח יהיו שם גם מוכרי סטנדרים

גביע או כוס יפה ל4 כוסות?..

הגדה?

שעון?

אולי לא קשור לפסח- כלי עבודה כלשהו שהיה רוצה

צלחת לסימנים

כרית להסבה...

כיסוי לאפיקומן או למצות

חייב להיות משהו לפסח? תכווני אותנו...

חשבתי לקנות לבעלי , שאלתי אותו והוא לא רצה .

אולי כדי לשאול מה הוא אוהב /רצה /צריך .....

שיכוון אותך לתחום מסוים ואז היה קל יותר.

במה הוא עוסק ? מה הוא אוהב ? לפי זה כדי ללכת ולחבור מתנה .

בהצלחה

מה התקציב?

אשמח להסבר

בכל נישואין יש קשיים וחוסר הסכמה,

אם לא כאלו אז אחרים...

אם יש נכונות לעבוד ולשנות- אפשר להתקדם ולצמוח מהנסיונות האלו.

בהצלחה!

צריך מישהו/י מקצועי,

שמקובל על שניכם.

ואם הוא לא רוצה, גם אם תלכי לבד זה יכול מאד לעזור

 גרים ילד ההורים או משכרים דירה קטנה וזולה יחסית .

(לא צריך ארבע חדרים,  אפשר גם קרוון או יחידת דיור ... לפחות בהתחלה , שנה -שלוש לפי הצורך )

וכן עובדים בכל מיני עבודות תוך כדי , מנסי לחסוך ואם אפשר נעזרים בהורים .

מה אם ההורים שלו ? אולי הם יכלים להביא /לעזור יותר .

וכן אפשר לדבר ולעלות את הנושא בפגישה שלישית .

נ.ב

אני ובעלי הרגשנו שזה על ההתחלה.

ובפגישות הראשונות (לא זוכרת מספר  4 או 5 ....)

החלנו לדבר על דברים רציניים .

כמו :  איך הבית שלנו יראה , כיסוי ראש מלא /חלקי , השקפות עולם ודרך חיים.

טלויזיה בבית כן או לא (היה לנו ויכוח קל ....) וחינוך ילדים לאן כדי לשלוח

(העברנו דעות ודנו בדברים האלה ....)

וכמון הדובדבן שבקצפת  חתונה .

שאם את נפגשת עם מישהו בגיל כזה, אז זה הגיל הסביר מבחינתך.

וממילא, השאלה כבר אינה רק על "מישהו שנמצא בנקודה בחיים של..", אלא אולי בעצם גם על הכיוון של הבית. כי אם מישהו שהוא כבר לא שם, זה אומר כנראה מישהו שלא למד בישיבה, וכד'. או מישהו שמבוגר ממך משמעותית. הרי גם מישהו שמתחיל לימודי מקצוע, יקח כמה שנים עד שיעבוד בכך.

אז זו שאלה קלאסית של בחורה צעירה יחסית, שלשניהם אין עדיין מקצוע מבוסס, והיא שואלת איך נתפרנס.

שאלה טובה ומצויה.

את כנראה צריכה קודם להחליט על סדרי העדיפויות שלך. לחשוב ריאלית, מה האופציות האחרות שהיו כביכול "פותרות" את הבעיה. איזה סוג אנשים/גיל.

אם תגיעי למסקנה, שאין ברירה. אלו האנשים שאת רוצה, זה השלב שלהם בחיים, ושאת כבר בגיל שאת מעוניינת להתחתן - אז צריך קודם כל לצאת מה"חרדה". זה לא תורם לכלום. ואז להתבונן בנחת, להתייעץ בנחת, איך מסתדרים במצב כזה. עבודות מהצד תוך כדי לימודים, מה המשכורת הצבאית במצב כזה וכו'.

ואם תגשי כך, אז גם יהיה קל יותר לדבר על זה. יש מקום, אחרי פגישות מועטות, אם רואים שיש אופציה כלל שזה יתאים - להעלות בנינוחות את הנושא. לא בלחץ. לשאול אגב השיחה, מה הוא חושב על האופן האפשרי להתפרנס לזוג במצב כזה. תראי מה יאמר ומה גישתו. למה לא..

בהצלחה רבה.

כשאנחנו התחתנו בעלי היה עדיין בצבא. אז בגלל שהייתי סטודנטית עם יותר מ35 שעות שבועיות אז קיבלנו תשמ''ש.

היום בטח סכום ותנאים טיפה שונים. בעלי גם עבד שני וחצי לילות בשמירה. לי היה חיסכון והורים שלי טיפה עזרו - 300 שקל בחודש אבל זה כשהם רצו לעזור. והיה ברור שבעלי מסיים צבא ויוצא לעבוד. 

וכן - זה חשוב. אני רואה סביבי המון זוגות בני 40 עם חובות, נעזרים בהורים מבוגרים, בלי הכנסה סבירה. לפעמים גם בלי מקצוע. 

אם הייתי רוצה אברך - אני הבנתי שזה לא בשבילי ולדעתי זה לגיטימי - אז הייתי דוחה נישואין בשנתיים - שלוש כדי לסיים לימודים ולמצוא עבודה. 

כתבו לך שתצטרכי להתפשר על מישהו שלא למד בישיבה גדולה. אז קודם כל אם את לא ברמה כזאת אז נישואין עם אברך רק יעשו לך רע. ואין שום קשר ישיר בין כמות שנות ישיבה לבין טיב היחסים וטיב הבעל. 

לצערי לא בישיבה וגם לא במדרשה לבנות לא מכינים למציאות של כמה ילדים קטנים שצריך לשעשע, להאכיל ולהלביש. 

לא משנה מה עיסוק של גבר אבל הוא צריך להיות מוכן לקחת אחריות אחרת הוא לא יכול להיות נשוי. אותו דבר גם אישה. אבל בעל הוא יותר אחראי על פרנסה.

לדעתי זה מוקדם מדי לדבר על זה.

ובכלל- דיה לצרה בשעתה.

הרי יש עוד הרבה זוגות כאלו, גם כאלו שההורים לא עוזרים להם- והם מסתדרים טוב ב"ה.

אז מה שנשאר זה להסיר דאגה ולבדוק התאמה ביניכם.

לעניות דעתי את צריכה להתעסק בהתאמה שלכם ולא באיך תחיו כלכלית , כרגע.

אח"כ כשזה יהיה רלוונטי תדונו ותתייעצו איך להתקיים וממה...

יש כל מיני רעיונות.

בהצלחה!

היית רוצה לפספס את הזיוג שלך בגלל זה?

תמשיכו. אם וכאשר תחליטו להתחתן- אז תדברו על זה. תלבנו את הענין. אולי תשנו סדרי עדיפויות- אולי ליצרו מצב שבו אחד מכם כן יוכל לפרנס, אולי יעלו אפשרויות פרנסה שלא חשבתם עליהם, אולי עוד הרבה דברים.

בסה"כ זוג צעיר יכול להסתדר יפה עם סכום לא גדול- אם גרים בקרוון זול איפשהוא, נוסעים בטרמפים וחיים בצניעות.

מנסיון-לו יש את כל האפשרויות לעזור לך, הוא מקורי, לארג', אוהב אותך, מה עוד צריך?

אני לא צוחקת! אני ממש רואה את עזרתו כל יום, תעשו השתדלות והוא כבר יעזור לכם.

בעיניי זו לא סיבה לחתוך, יכולה לעודד שבשנים הראשונות ההוצאות לא מאד גדולות ובנוסף אפשר למצוא עבודות גם לך וגם לו שמסתדרות עם שאר העיסוקים

תאמיני לי שגם הוא רוצה שיהיה כסף בבית.

בהתחלה חיים בפשטות, ועם התנהלות נכונה עולים על דרך המלך.

לא חייבים להתחיל את החיים עם פרנסה מסודרת,

רוב הפעמים זה חלק מבניית הזוגיות.

כמעט כל ההורים שאני מכיר מודאגים מהנושא הזה,

ורובם, או שהם שוכחים שהם בעצמם היו כך בהתחלה

או שזה נחקק אצלם כתקופה טראומתית (שלרוב אין כ"כ אפשרות למנוע אותה).

מה שאת יכולה לברר עם עצמך,

זה האם מדובר על אדם בעל אופי אחראי שיהיה אכפת לו מאשתו והמשפחה שלו,

והאם יש לו את האופי שהוא גם יתאמץ בשביל זה..

דרך אגב, תשאלי את אותן שאלות גם על עצמך,

תבדקי עם עצמך אם גם את כזאת..

תנורים דו תאיים הם מוצר דפוק- יש לו פלח שוק מאוד קטן ואין הרבה השקעה של החברות בו.

יש לנו תנור דו תאי של דלונגי- עובד מצויין, מהדגם הטוב(יש שני דגמים, אחד מעאפן לגמרי, הידיות של התנור

נמסות וכו', יש תנור יותר טוב שהידיות מחוברות אחרת ועוד כל מיני שיפורים)

שאלה נוספת זה ארץ הייצור, תנורים מאירופה טובים יותר(באופן כללי מוצרי חשמל ביתיים מאירופה יותר טובים),

לא להתבלבל - שמות אירופאיים לא אומרים שהייצור אירופאי, יש לדלונגי ייצור אירופאי(בלגיה אם אני לא טועה) וייצור

נוסף, יש הבדלים במחיר.

אני לא מכיר את התנור של שב-לורנץ, אבל צריך לבדוק חוות דעת של משתמשים. למשל לסאוטר שכולם אוהבים

יש נטייה לפוצץ את הדלת של התא התחתון.

2 גרעינים מעולים!!

גרעין לוד- יש פרוייקטים וקהילות בהן ניתן לגור בבניינים של דתיים בלבד.

לא כולם מכירים את כולם, ב"ה הגרעין גדל מאד, מאות משפחות.

יש גנים, בי"ס בנום/ בנות, אולפנית, ישיבה תיכונית...

אם זה הסגנון שאתם מחפשים.

גרעין רמלה- ישמח למשפחות נוספות

ב"ה הגרעין בתנופה, גדל כל הזמן, 

משפחות תורניות, צעירות מאד, ופחות...

קהילה חמה ותומכת.

יש גנים של הגרעין ות"ת בנים/ בנות.

הרבה מפעלי חסד להשתלב בהם אם רוצים.  (מן סתם כנ"ל בלוד...)

מיקום נח לכל הארץ, ברכ/ רכבת/ אוטובוסים.

אפשר לראות פרטים באתר הגרעין- "גרעין עמיחי רמלה"

בהצלחה בהחלטה!

סתם

למרות שאם זה לא משהו רציני וזה סתם כמה גרושים אז למה לא בעצם??

קחי ליווי מקצועי כלשהוא, כי יש מליון פרטים קטנים שאפשר להידפק איתם..