לזוג .כך שזה ממש מועיל! כי אין אפילו את הדילמה הזו, הרווקים/ות יודעים לבד שהם פשוט צריכים להתרחק .
ונניח שהיתה לי חברה שנדחפת (גם אחרי שנה ראשונה) . אז כמו שמישהי פה אמרה היא ממש לא היתה יותר חברה שלי .
עכשיו שאני כותבת את זה , זה פשוט מזעזע לחשוב שחברה שלי הרווקה מצפה מבעלי (ואני מאוד קנאית בקטע הזה. ) לומר לה שלום ... תחשבו על זה ??!??!?!?
זה הכל תלוי בך ובקשר שלהם אליך .
בנות שחברותיהן נשיאון יודעות לשמור על טקט ולא לבוא נגיד לבקר חברה בערב שיודעים שבעלה מגיע אוטטו ....
זה ענין של נימוס ..... אז אני לא מבינה בכלל למה את רושמת בסגנון של נדחפות ???
תחשבי לרגע את ההרגשה שלהן !!!!
ותדעי איך להתייחחחס גם לחברות וגם לבעלך ..
אני מכירה חברה שנישאה וניתקה את רוב הקשרים שהיו לה ולדעתי היא דיי בודדה היום חברתית , אז חבל ???
גם בעל שמח שיש לאישתו חברות ....
הולכת למסיבת רווקות וכמה שקלים זה מה שמדאיג אותך?
בשביל חברה עוד 100 שקל זה כלום
תגידי לחברות שזה מוגזם לך ותתני רק 50 למסיבה, ו 300 לחתונה או 250.
או להפך, מה שמסתדר יותר.
באמת, הגזימו.
אבל יכול להיות שאם זו מסיבה כמיטב המסורת החילונית - עם די ג'יי וכו' אז מכאן נובע היוקר ואולי בכלל לא תמצאי את עצמך במסיבה כזו...
פעם גם אני חשבתי שמסיבת רווקות זה הדבר המגעיל ההוא.
ואז גיליתי שיש הרבה שהן בחברה שקרובה לעולם החילוני אז חושבים שצריך איזה ערב עם חברות, אבל זאת יכולה להיות סתם מסיבה במסעדה וכל חברה כותבת איזה ברכה ומביאה מתנה יקרה.
הבעיה היא במנהג המתנות היקרות. וגם פותחים את המתנות במסיבה - זה הטקס..
אצל החוצניקים זה נקרא "shower party".
עושים את זה גם לפני לידה לפעמים.
טפשי ביותר בעיני, אבל בלי תוכן שלילי. סתם בלי תוכן..
וזה לא 100 שקל לפה ולשם.
זה 500 לפחות למתנות, לא כולל נסיעות או בייביסיטר אם צריך, ושני ערבים שבהם נוטשים את הבעל.
הוצאה רצינית והקרבה רצינית.
חברות שלי צעירות ו"מרוששות" שמו לי 300-400 ואני זוכרת שהייתי בשוק.
ומאוד הערכתי כל מאה...
החברות שלך לא נמדדת ע"י כסף.
אגב גם הן שילמו עליי עוד 300 ש"ח ואפילו יותר למסיבת רווקות..
פעם הוזמנתי בהיותי סטודנטית לחתונה חילונית של אישיות מפורסמת וזה מה שעשיתי. הכל היה בסדר.
כשתשקלי כמה לתת תחשבי על כמה נקודות:
-כמה החברות שלך איתה חשובה לך (ככל שהיא חשובה יותר בעינייך יהיה לך קל לשחרר יותר)
-תזכרי שאת עוזרת לבניית בית וכל סכום ממש עוזר לזוג בהמשך.
(כן, אני יודעת שיש כאלו ששופכים יותר מדי על דברים לא חשובים.. בכל זאת, זה מאוד יעזור לזוג)
-אני טיפוס חסכן מטבעי וקשה לי לשחרר כסף אבל כשאני חושבת על זה שהכסף "הושקע" בדבר שחשוב לי זה ממלא אותו שמחה. מין תחושה שהכסף הזה עשה את התפקיד שלו כראוי בעייני. אז תשחררי, הכסף הזה בא לשימוש טוב ב"ה.
ממש לא מיתפקדיך לממן את המסיבת רווקות שלה, ולא את החתונת פאר. מתפקידך לשמח אותה בעצם נוכחותך. וגם לא מתפקידך ליצור להם בוכטה של כף לתחילת הדרך, זה לא מה שיכתיב את העתיד הכלכלי של הזוג. זה לא צריך להדאיג אותך. חסד, נו באמת. זה שמצופה שתוציאי מכיסך מאות שקלים זה פשוט לא שפוי. לכל אחד, רווק וק"ל נשוי יש דברים הרבה יותר חשובים לעשות עם הכסף הזה. עיין ערך חיתולים ושכ"ד. נכון יש אלנמט הלכתי לתת לחתן ולכלה לפחות כמה שהם הוציאו עליך כדי שלא יצא ח"ו שזה לרעתם זה שהגעת, ומצד שני, כיום, עם כל האולמות והמאה אלף דברים מיסביב, ק"ו בחתונה חילונית, אין סיכוי, ולא צריך להגיע למקום הזה. זה לא צריך להיות עונש ללכת לחתונה של חברה. החשיבות זה הנוכחות!
כשאני יודעת שאני לא יכולה לשים סכום שנחשב, שזה תמיד, אני משקיע את הזמן בלמצוא מתנה או כמה דברים קטנים יחסית שיוצרים ביחד מתנה מכובדת, עם דגש על אכפתיות והקשר עם הכלה/חתן!
שיהיה רק בשמחות!
מישהו מכיר?
איך הוא?
למי מיועד?
מעוניינת לקנות אותו
תודה 
ספר של קטעים שכתב הרב נריה
תבדוק - האם היא חזקה במקום הדתי שלה?
האם המשפחה שלה מקבלת ומכבדת את העובדה שהיא התחזקה?
האם המשפחה היא משפחה של אנשים טובים, ישרים והגונים, עם דרך ארץ ולב טוב?
אם התשובה לשאלות האלה היא "כן" אז אין לך ממה לחשוש, לדעתי.
אני נשואה לבעל תשובה שגדל בבית חילוני למהדרין, בחו"ל. אענה עם תשובות לשאלות שהציגה "בת 30":
אני לא אומרת לפסול אבל חשוב לדעתי לבדוק את מידת הרגישות לזולת של בן הזוג הפוטנציאלי ועד כמה המשפחה שלו יכולה לקבל את השונה, כי בסופו של דבר מתחתנים גם עם המשפחה שלו.
ישנן משפחות שיעירו על כל דבר, ינסו להתערב וכו', והן דתיות ומתאימות בדרך החיים.
כדאי לדעת שהם מקבלים ולא יערימו קשיים על כל צעד ושעל.
וצריך לזכור שגם אתם צריכים לקבל, למרות שזו לא דרך החיים שלכם, אבל צריכה להיות הבנה והסכמה שזה לא פוגע בכם וחינוך של המשפחה שלכם.
)
לא הילדה הקטנה ולא הדוד החילוני מבינים מה זה פרווה. הילדה רואה שאוכלים לה גלידה מול העיניים ואבא ואמא אוסרים, בעוד שהמבוגר, שמצופה ממנו לרגישות, מתעלם מרגשותיה.
אנשים, תהיו קצת רגישים בתגובות שלכם. נושא הדיון הוא רגישות וסובלנות.
נכון מאוד, אבל אציין שחמותי מסתדרת הרבה יותר טוב עם גיסתי החילוניה ועם גיסתי הגויה. הן הרבה יותר דומות לה - נוסעות בשבת, אוכלות הכל, עושות כושר, מסדרות ציפורניים וכו'
אם אתה סבור שהם לא יתערבו בנעשה בביתכם לכשיקום (למשל, לא ינסו להתעבר בסוגיות כגון חינוך הילדים, לאילו מוסדות לימוד יישלחו וכו'), וכמו כן, הם לא יצרו קונפליקט אצל הילדים ("חמודי, בוא אני אסיע אותך באוטו לים בשבת, עזוב את השטויות של אבא ואימא"), אז לא אמורה להיות שום בעיה.
את זה אני כותב כחוזר בתשובה הנשוי לחוזרת בתשובה.
אם החשש הוא מצד היותם מסורתיים- אני לא בטוחה שיש בעיה. אין בעיה שילד יחשף לאנשים שהם לא בדיוק לפי התבנית.
אם יש באמתחתם מידות טובות, חסד, צניעות. אין מה לחשוש. גם מצד חנוך ילדים
אם המצב אחרת, זה באמת יכול להוות בעיה, אבל אם הבחורה חזקה ומוכנה להקריב הקרבות האמת די גדולות
למען שתצמיחו יחד משהו חדש ושונה- כדאי להמשיך לנסות
אני הייתי במקביל גם מתייעצת עם רב. רב הוא אישיות בעלת ראיה רחבה והוא לא רק מקור לשאילת שאלות הלכתיות, אלא גם הנוגעות לחיים בכלליותם.
הצלחה רבה!
מדברים הרבה על קרוב וגרעינים תורניים בערים , פנים אל עמ"י וכו'- כדי שתהיה החשפות לדתיים בקרב האוכלוסיה וחיזוק האחדות. אם הבחורה באמת חזקה ומתאימה לך- לא לפסול. והמשפחה- זו ההזדמנות לפנים אל פנים. אין הכוונה שתעיקו עליהם בנסיונות להחזיר בתשובה- אך בהחלט אפשר להוות מודל תורני מבלי להתנתק להיות משפחה אוהבת,בלי לוותר על העקרונות. . זה אתגר לא פשוט אבל קידוש השם גדול.
אנחנו שומרים שבת, המשפחה של בעלי לא.
עד שהגעתי הם היו מבשלים בשבת..
היום מסיימים את הבישולים לפני כניסת שבת ויש פלטה ומיחם
מצד שני הם מדליקים טלויזיה בחדר ומסתובבים עם פלאפון בבית
תכניס למשוואה הזאת גם ילדים, שרואים פלאפון ורוצים אותו.
מצד שני, לדעתי יש כאן עניין של חינוך לחיים- זה שזה קיים לא אומר שאתה לוקח את זה
הרי מתישהו הם יצאו ל"עולם הגדול" ויראו הרבה דברים שאני מקווה שיצליחו לעצור את עצמם מלגעת בהם..
צריך לראות שהמשפחה תבוא לקראתכם, זה לא טריוויאלי..
וגם לברר עם עצמך שאתה מוכן לפשרות, ועד לאן (אני למשל מוכנה להתמודדות של הילדים עם פלאפונים בשבת אבל לא לאוכל שבושל בשבת..)
לשאול אותה בעדינות, מה טיב הקשרים שלה עם הוריה, לראות עד כמה היא עצמאית בקבלת החלטות או יותר תלותית. את אופי המשפחה האם היא מכילה ובעלת מידות טובות זה אתה יכול לבחון יותר לעומק רק אם תבקר אצלה בבית ותראה האם היחס כלפיך מכבד או יותר ביקורתי. אבל לגבי המשפט האחרון שאמרתי זה לא תנאי הכרחי מכיוון שיש הרבה מקרים בהם הורים בהתחלה לא התלהבו מבן הזוג ואחרי החתונה שהכירו יותר לעומק את הבנאדם אז הם שינו גישה לגמרי וממש כיבדו והעניקו.
בשורה התחתונה, אם הבחורה עצמה החלטית וגם אתה אז משפחתה לא אמורה להוות בפניכם מכשול כי העיקר זה הקשר בין בני הזוג.
בהצלחה רבה!!
מה שקובע זה הבחורה עצמה, הקשר ביניכם. והדרך המשותפת עליה תרצו ללכת. זה שאנשים לא דתיים או מסורתיים לא נוגע אליך בכלל. ודרך אגב משפחה דתית או לא דתית, לא משמשת בהכרח מדד לחיים תקינים ומוסריים. יש כמה דתיים שיש להם הרבה ללמוד מחילוניים או מסורתיים.
לצורך העניין, מכירה משפחות עם ילדים שחזרו בתשובה והקשר כרגע עם ההורים מאוד גרוע... על הרקע הזה..
אגב הבת של השכנה שלי חזרה בתשובה ומגיעה לאמא שלה כל יום שישי עם סירי אוכל שהיא בישלה וכל הילדים בשביל לאכול עם סבא וסבתא, אז גם המקרה ההפוך קיים..
אבל יש דברים שצריך לשקול, בעיקר אם מניחים שבאיזשהו שלב יהיו מעורבים ילדים בעניין:
מה הכשרות של הבית? הילדים יוכלו לאכול שם?
מגיעים לבקר בשישי-שבת? ואם כן- איך מסתדרים מבחינת שמירת שבת? (פחות קשה כשגרים במרחק הליכה, יותר מסובך כשצריך להגיע לכל הסופ"ש כולל לינה וארוחות..)
ואלו רק דוגמאות..
זה לא לעשות מנמלה פיל, זה משהו ששווה להתייחס אליו לפני שנכנסים לזה ולקבל את ההחלטה כשאתה מבין את כל הנתונים..
חבל להפסיד בת זוג בגלל משפחה.
בתנאי שאתם אנשים בוגרים ולא תלויים בהורים כמובן.
אם ממש יש לך הרגשה שזה לא זה - לכי עם האינטואיציה שלך!
את צריכה לעשות את ההחלטה הזאת מתוך רצון ושמחה!
בהצלחה!!
חיוך מביא חיוךתנסי למקד.
האם את באמת מרגישה איתו איזה משהו לא מתאים, לא תחושה טובה, או שזה סתם משהו "מיסטי" שאת רגילה לומר לעצמך על כל מיני דברים, "משהו כאן לא" או ההיפך..
אם משהו לא בסדר אז מישהי בטח תשים לב
אה וגם לאבא ולאח - כך תוכלי אולי להבין מה מפריע
מצד שני אם הגעת למצב שביטלת חתונה יכול להיות שזה פחד מנישואין
כשמשהו לא בסדר אז את כאילו הרגשת שזה זה אבל הייתה סיבה לבטל
עכשיו הכל מושלם לפי התיאור אז פתאום אין הרגשה שזה זה
ובמהלך ההפסקה כמובן לחשוב לעומק, כל אחד לחוד, על הקשר, והאם זה יכול להתאים... וגם לבחון אם את מתגעגעת אליו, או שתכלס דוקא סבבה לך בהפסקה... (לי זה קרה פעמיים.. שדווקא נהניתי מההפסקה... וזה גרם לי להבין שאני צריכה לחתוך).
חשוב לא להישאר הרבה זמן בהתלבטות. זה ממש קשה, לשני הצדדים. זה קשה להחליט, אבל חשוב להציב דד- ליין להחלטה, כי אחרת אין לזה סוף.
בהצלחה!!
יש צדק במה שאמרת, שאם הספקות מעסיקים אותך יותר מדי אז כנראה שזה לא זה...
אי אפשר להגיד את זה בצורה מוחלטת, כי אני לא מכירה את המקרה, אבל יש בזה אמת וצריך לבחון את זה.
צריל כמובן לבחון גם מאיפה באים החששות האלה- האם הם באים ממקום אמיתי, או סתם מפחדים...
בהצלחה רבה!!
אם כן, אז לדעתי זה ממש לא ראיה לכלום...
אני נגיד כזאת וכ"כ כ"כ התלבטתי לפני החתונה. לא ידעתי להגדיר מה מפריע וכל הזמן התבחבשתי עם עצמי ( ותצחקי אפילו עוד ביום של החתונה). מאחרי החתונה שכבר הכל ב"ה היה סגור הכל נעלם.
אני מציעה לך במצב הזה לנסות להגדיר מה מפריע לך, להתייעץ, כמו שהציעו פה מאד יכול לעזור להביא אותו למשפחה שלך שהם לא במצב הרגשי שלך ויוכלו לשפוט באמת.
אם סך הכל טוב לך איתו ואת לא רואה בו מגרעה משמעותית מסויימת לא רואה סיבה לא להמשיך הלאה.
בס"ד
ולכן, לא הייתי מסתמכת על ההרגשות שלי בנוגע לחתונה. אלא מתמקדת במה אני מרגישה לבחור עצמו. ולא לרעיון "החתונה" והאם זה *זה*. כי את לא מתחתנת עם *זה* עם *האחד* (ההוא שבדמיון) אלא, עם הבחור עומד לפנייך.
מה שאת מתארת מזכיר לי מאד את עצמי לפני החתונה. אז אנסה להראות לך עוד זווית ראיה על עצמך (אולי) שיכול להיות תעזור לך להחליט.
אני אישית, מאד פחדתי להתחתן. אף פעם לא היה לחוץ לי להתחייב, ילדים וכו'. פחד ממחויבות כך כנראה זה נקרא. וכשהכרתי את בעלי, הכל זרם חלק ויפה. הייתה תקשורת, מטרות משותפות. הרגשתי בבית. אך להתחייב לא יכולתי. ופה כל ה"הרגשות" הגיעו וניסו להניא אותי מן ההחלטה להתחתן. כשאני אומרת "הרגשות"אני מתכוונת פחדים. "ואולי זה לא זה...אבל בעצם אנחנו לא כלכך מתאימים.. ולא על הכל הסכמנו... וכו וכו" .
ולכן, יש מצב שגם במקרה שלך, הפחד הוא זה שמנהל אותך. הפחד להיפגש עם המשפחה שלו (" ואם אני אתחתן איתו ואני לא אסתדר עם חמותי...גיסותיי וכו.." ) הפחד ממחויבות..הפחד להיכשל... וכו
אז מה שעזר לי, זה לנסות להתנתק מהפחדים. ולבודד את ההרגשה *על החתונה* מהרגשות שאני מרגישה *כלפיו*.
binbin-עוגה לפי הזמנתך
-פטור שבוע שלם מלשים גרבים בכביסה. (טוב, זה לנשואים)
-פטור מ.. ומ... (מטלות שונות שלו שאת מתנדבת לעשות במקומו. מומלץ שיהיו משעשעות. וכמובן עם כוכבית: *בתאום מראש 
)
-שק פתוח לקנית מתנה לעצמך. (חח.. שיא הפרגון)
-מצב רוח חיובי לבחירתך. (אין לי כח להסביר. מי שמבין מבין)
האמת? בעלי מעולם לא השתמש. מילא הוא מקבל מה שהוא רוצה גם בלעדיהם 
רק רציתי לפרגן, לא עלו לי רעיונות....
חוץ מאולי שבת אצל ההורים שלו (אם הוא אוהב את זה כמו שבעלי אוהב...) אם כי אני הייתי מפחדת לשים את זה, לכי תדעי מתי הוא ישלוף לך ;)
ולא נעים לבקש שרוצים להתאורר
להכין את העוגה שהוא אוהב
לשיר לו את השיר האהוב עליו
לתלות תמונות שלו בסלון
להסתכל בו שעה שלימה בעיניים גדולות של הערצה
לכתוב מכתב תודה לקב"ה על שזכית בו
לספר לו עשר בדיחות
יש עוד הרבה מה לכתוב אבל קוצר הזמן.....
אשתו של בעלישטיפת רכב אחת חינם!
ארוחה רומנטית לשניים
שעה שלמה ללא הפרעות!
חצי שעה של התכרבלות מתחת לפוך בתוספת של ספל שוקו חם!
יציאה זוגית לאיזה סרט שתבחר/י!
לילה שלם של פינוקים לבחירתך!
סופ"ש בצפון!
שלוש משאלות שתבחר/י!
לארוחה באיזו מסעדה שתרצה/תרצי!
פיקניק רומנטי - באיזה זמן ומקום שתבחר/י!
יום שלם של משחקים וכיף!
הגשמת פנטזיה אחת!
משחק אמת או חובה!
חצי שעה של מסאג`!
ארוחת בוקר עד המיטה!
חיבוק דב ע-נ-ק-י!
ערב בו אני אתייחס אליך כאל נסיך/ה!
24 שעות ללא ויכוחים - לא משנה מה!
ביטול משימת בית שלך למשך יום שלם!
סיפור אחד לפני השינה!
שיחה בנושא - מה אני הכי אוהב/ת בך?
יום כיף על שפת הים!
יום פיקניק בפארק!
יציאה כיפית שלך עם החברים/ות שלך!
ועוד ועוד ועוד....
מישהו פעם הכין? מחפשת לראות דוגמא איך זה נראה..
אבל חשבתי פנקס רגיל ואז הדפים נשלפים...תודה על הכל!מצטערת הבת שלי בכתה באמצע ועכשיו נרדמה ללילה
אז עכשיו אני בריכוז ...
תודה על הכל!שכנראה הגיבה לי באותו יום ובדקתי אצלה אם בן או בת
הבת שלי צרחה אז התבלבלתי כשכתבתי
סורי כפול 2.
כמה קטעים מפירוש הרב שטיינזלץ על ספר התניא
מאד אקטואלי לשרשורים שעולים על קשרים מחוץ לנישואין:
"כי המוח שליט על הלב....אין הוא יכול להימנע שהרהור כזה לא יעלה בדעתו,
אבל הוא יכול שלא להגיע למחשבה גמורה וכשהמחשבה עולה -להסיח דעתו לנושא אחר.
...אבל בכל מקרה של שינוי,שהאדם עובר סף מסויים של גירוי-מאותה שעה שוב אין מוחו
יכול לשלוט על תאוות הלב המתפרצות...הוא נסחף במערכת רגשות שיכולה לסחוף אותו לכל דבר...
אדם אינו חייב לחשוב מחשבה עד תומה. הוא יכול לקטוע כל הרהור וכל מחשבה בשלב מסויים"
לסיכום בקצרה:
1.הפניות בפורום באות בשלב מאוחר, כשכבר כמעט אין שליטה על הרגשות. צריך להיות מודעים למה שקורה הרבה
יותר מוקדם ואז עוד אפשר לעצור את המחשבות והרגשות הגואים.
2. כל מי שהולך למקום עבודה מעורב צריך לדעת מראש שהוא הולך לשתי עבודות: הראשונה העבודה הרגילה,
והשנייה היא שמירה מתמדת שלא ליפול, ושמירה אפילו על המחשבות......
(אני מודע לחלוטין שההודעה הזו יכולה להיות תמימה, אבל יכולה להיות גם שלא)
שמדובר בעניינים של בינו לבינה).
לא הייתי חושבת שאישה אחת יכולה לתת לך את "ההסתכלות הנשית הכוללת", הגם שהיא אישה.
כדאי לך להתגבר על הבושה מול יועץ, הוא יתן לך עצה הכי מקצועית, שמסתמכת על מקרים רבים וידע מקצועי, בשונה ממה שתקבל מאישה אחת ספציפית.
הדברים בצורה שבה אתה רוצה לומר אותם .
אחרי שתספר את הבעיה שלך , תשאל את עצמך כל מיני שאלות שיעזרו לך להבין איפה אתה תקוע .
שאלות שיעזרו לך :
* למה אני רוצה לספר לה ?
* מה יזיק לי אם זה ישאר בבטן ?
* מה יכולות להיות התגובות שלה ?
* מאיזה תגובה בעצם אני הכי מפחד ? ותענה לעצמך האם באמת יש מה לפחד מהתגובה הזו .
אם תסדר את הדברים מול עצמך .. אחרי כמה פעמים . תראה שכבר העניין מיושב אצלך , ויהיה לך קל יותר לספר לה...
בהצלחה.
שלום
אנחנו "דתיים תורניים"(לא אוהב הגדרות, פשוט רק שהתשובות יהיו מכוונות יותר למשהו שמתאים לנו). אשמח מאוד לשמוע מכם המלצות לתזמורת עם סגנון תורני/חסידי, כאלו ששרים שירי קודש עם חיבור למילים. עדיף גם מחיר טוב, לא יקר.
ממש תודה!
ובנה ביתךשלהבת גם כן
קודם כל מזל טוב והצלחה!! =)
אנחנו עשינו סקר שוק די גדול לפני שסגרנו להקה.. החל מסרטוני יוטיוב, סינון ואז טלפונים לבירור מחירים
המחיר של הניגון שבלב היה מאוד נח ביחס ללהקות האחרות
בנוסף, זאת להקה שמנגנת מהלב! נפגשנו עם אליעזר רוזנפלד לפני החתונה כדי שיכיר אותנו, שיראה מה הסגנון וכו' והוא באמת ממש הרגיע והתאים לכל הסגנונות שביקשנו (וזה היה הרבה כי האורחים היו מורכבים מהמון המון סגנונות)
בסופו של דבר היתה חתונה שמחה מאוד! הלהקה היתה מצוינת מכל הבחינות וכולם ב"ה נהנו מאוד =)
קיצר- מומלץ!
גם מבחינת מחירים הם זולים מאד יחסית לשוק - אם אני לא טועה ל-5 נגנים הם מקבלים 6800 והם שימחו והקפיצו מאד מאד(יש אפשרות להוסיף עוד נגן ואז המחיר 7600)(שעשינו סקר להקות (ובדקנו לא מעט)המחירים התחילו מ8000 ל-4 שעות ורב הלהקות לא נתנו יותר מ5 שעות.)
הם אנשים של נשמה ושמחה. היחס כ"כ נעים וחמים. והם ממש לרג'ים עם השעות (6 שעות)
מרגע שנרשמתם לנישואים ברבנות עד יום החתונה.
בהנחה שהרצתם עניינים
בס"ד
מההצעת נישואין עד לחתונה לקח לנו 8 שבועות. כמה ימים אחרי שהוא הציע, מצאנו אולם, ואז היה טיפי לחץ על למצוא דירה, אבל בה מצאנו. כשרוצים לתקתק חתונה, חשוב שהחתן יחליט מה הכי חשוב לו, והכלה תחליט מה הכי חשוב לה, וכל השאר מתפשרים. בה אנחנו אפילו להתפשר לא היינו צריכים
משהו חמוד?
מעלה זכרונות וכו'
תודה!
עצוב...~א.לשלום תמר,
מה הסיבה למחלוקת בקשר? הרבה פעמים נוצר מצד שבו בן זוג ביקורתי ושתלטן (הכוונה גם לבת זוג שתלטנית)
נוטה לכפות את דעתו על הצד השני.
הצד אשר מרגיש שדעתו נרמסת והוא לא בא לידי ביטוי בקשר, צובר כעס ותסכול.
התגובה לשתלטנות בזוגיות יכולה להיות כעס או לחלופין אדישות וקרירות מן הצד השני אשר מרגיש חוסר כוחות להתמודד ויאוש.
זו תגובת שרשרת שאינה נגמרת ומחמירה ומביאה למשבר חמור ביחסים שהוא המצב שאת מתארת.
חשוב תמיד לשמור על אופטימיות ולדעת שיכול להיות מוצא מכל מצב. ניתן לשקם זוגיות ולהפוך אותה לזוגיות בריאה. זה דורש אמון, ויתורים, התגברות על כעסים רבים. זה קשה מאד נפשית, אבל אפשרי.
את מוזמנת לקרוא באתר שלי עוד בנושא משברים בזוגיות
בברכת חג פסח שמח וכשר
יואב ניומן
אבל אולי כדאי לחפש יועץ נישואים כדי להציל את הנישואים 
עזר לי מאוד מאוד לפני החתונה.
מוזמנת בפרטי להמלצה מפורטת/מספר טלפון/גם וגם.
בירושלים .
בצלחה רבה!
המעבר מישיבה לחיים זה הלם חזק שיש כאלו שנופלים בו.
א.זה בסדר גמור לכעוס מידי פעם..
צריך לתפוס איתו שיחה ולתאם ציפיות לא כביקורת אלא כשיתוף, ולהתייעץ עם אנשים/נשים שמבינים בזה (לאו דווקא מהמשפחה!!)
סה"כ זה יכול להיו קשיי שנה ראשונה - שגם לו קשה והוא לא יודע איך להוציא את זה..
מצער שאת מרגישה כך.
לענ"ד, כדי להשלים איתו - את צריכה קודם כל להשלים עם התנהלותו.
ידעת שהוא שונה מבחינה דתית, התחתנת על דעת זה. כעת צריך לראות איך להתנהל עם זה נכון ובאהבה, כך גם יש סיכוי שיושפע ממך לטובה עם הזמן.
רוב מה שכתבת, אלו לא דברים נוראיים. ויש מתוכם דברים שאפשר להסתכל עליהם בדיוק להיפך.
מתפלל בבית - ענין שלו. ב"ה שהוא מתפלל.
הלך לצבא ומוצא שם את עצמו - זה בסדר גמור. הנה, זה גם פתר את בעיית ההתמכרות כל היום למחשב.
הוא שמח בצבא, רוצה להמשיך לקצינים, זה דבר טוב. זו ה"קריירה" שלו. אם היית רוצה ללמוד איזה מקצוע שמאד חשוב לך, סביר להניח שגם היית עושה את זה. אולי אפילו היית מתלוננת אם היה משיג על כך.
יש לו יום שיש חפשי, אז הוא קם מאוחר. עייף מכל השבוע. עזבי את זה, מה איכפת לך. הרי הוא מפרנס את הבית מן הסתם מעבודתו בצבא, אלתעשי בשבילו את החשבונות של "מתפלל".
הוא אמר שינקה ולא ניקה. זו "מחלה, של הרבה גברים עם רצון טוב וחוסר מעשיות/מוטיווציה בנושא.
קנה לך את המתנה שרמזת רצון טוב. סביר שאחרי שרבתם - לא נתן בצורה שהיתה יכולה להיות..
אני מציע שתשני כיוון: תגידי לו שאת שמחה שהוא מצא תפקיד טוב בצבא, תתענייני מה הוא עושה, תגידי לו שאת רוצה שתעשו שינוי כיוון ותהיו "חברים טובים".
תסתכלי על הטוב שבו.
יאהב אותך - בעז"ה לא יתרשם יותר מידי מבנות שמדבר איתן.
אחרי קמה זמן כך, תבקשי בנחת דברים שאת צריכה בבית. לא הרבה בבת אחת. בלשון טובה ורוח טובה. תגידי שזה ממש יעזור לך, תודי לו מהלב. ירגיש מוטיווציה...
תתרכזי בזמן שהוא בבית מבחינת מה שביניכם, כדי שהבית יהיה מקום טוב לכם. הכל מתוך עין טובה.
ותמשיכי לגמרי להיות "דוסית". בהחלט.
אם תשדרי אהבה, וגם תהיי כזו, יש סיכוי טוב שהוא יימשך אחרייך.
יש בגמרא, על שניים שהתחתנו עם "ההיפך" - אחד צדיק והשני רשע. והתחתנו עם נשים ההיפך מהם. כל אחד מהם, נהיה כמו אשתו... (כמובן, לא לייאש את הצדיקים, אבל להראות את הסיכוי החיובי..).
תחילי ממש מכעת: תודה רבה על המתנה, התעניינות במה שחשוב לו, בצבא וכו'. שמחה איתו. לדעתי סיכוי טוב שתראי שינוי מהיר.
ואת אשר יאהב- יוכיח. כשיש פירגון ויחס טוב ומעריך ומכבד את האדם וכישוריו ועיסוקיו הטובים - יש גם יותר נכונות לשמוע מה שנאמר ברוח נכונה.
הצלחה רבה!
בגלל החיפזון שכתבתי, למרות הזמן שכעת.. - כי ראיתי שזה משהו דחוף).
צריכה לקבל את מקומו כרגע כמו שהוא כרגע ללא כל ביקורת,אבל לא להשלים עם זה,
אוהב אמיתי רואה את הפוטנציאל של האהוב,וככל שהמרחק מהמצב הנוכחי שלו גדול יותר ממי שראוי לו להיות לפי ערכו,כך הרחמים ואי ההשלמה גדלים.הרי ביננו ,זה לא "הוא ",בכל אופן לא ה"אני "האמיתי שלו,כי הוא יהודי ויש בו נשמה א-לקית,וחלק מאמונה בבורא עולם זה להאמין ביהודי.
לימוד הזכות הזה, ראייתו לפי הראוי לערכו האמיתי יכולה לחולל פלאות, אם זה בא ממקום נקי אצלך -לא טרוניה, לא כאבך על עצמך, אלא מתוך אהבה ורחמים אמיתיים על היהודי הזה שעומד מולך והתרחק ממקורו,ממה שראוי לו. לא רחמים מתנשאים,אלא כאלו שתובעים ממנו לפי ערכו לשוב ולהיות הוא -להיות מחובר לצור מחצבתו.
לימוד זכות כזה-ראייתו לפי ה"אני" האמיתי שלו יכולה לעשות שינוי:"נודע בשערים בעלה"-כפי מה שמשערת בעיני רוחה אודותיו.
רבינו אומר :דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות,ואפילו מי שהוא רשע גמור,צריך לחפש ולמצוא בו מעט טוב ...וע"י שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות, ע"י זה מהפך אותו באמת לכף זכות ויכול להשיבו..."
ז"א ראיית משהו בעין חיובית,שמאמינה בו ,יוצרת לו מקום כזה, ולו בעיני רוחך,ואז הדרך למציאות בפועל ככזו,לא ארוכה.
אסור להשלים עם זה, כי מי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות-דווקא אותך הקב"ה זיווג לו.הרי יכלת לראות זאת קודם,יכל להפריע לך קודם,אך השם בחר שתתחתנו למרות כל זאת.קרוב לוודאי שהוא יתברך מאמין ביכולת שלך לקרב את הבן שלו אליו. איך? לא בתוכחות,לא בהתמרמרות. כן באמונה בו ובכוחות נשמתו הא-לקית ,כי הוא יהודי, כן בתפילה, תפילה, תפילה, תפילה ועוד תפילה.יש נשים שהפכו את הבעלים שלהן בכוח התפילה.
סליחה שלא הבאתי מקורות לדבריי,אך הם מבוססים על שיעורים של הרב ארוש ,הרב גינזבורג ועל עוד מקורות .
חס ושלום להשלים עם המצב,כן לקבל שזהו מקומו כרגע, ורק אח"כ-לאחר שקיבלת ושחררת מזה את הנגיעות האישיות,לא להשלים ,אלא להאמין בו ולהתפלל עליו בלי סוף.
בהצלחה יקירה!
אכן קשה מאד...אבל אולי ינחם אותך לשמוע
שיש מישהי שהייתה במצב דומה מאד לשלך.
היא לא חיה היום,היא חייתה לפני כאלפיים שנה.
היא תלתה תקוות רבות בבעלה מבחינה דתית
אבל הוא איכזב שוב ושוב.
לפעמים היה נראה לה שהיא כבר הולכת להתייאש
היא הקריבה כל כך הרבה בשבילו והוא....
לאישה הזאת קראו רחל, ואת בעלה כולנו מכירים
שמו היה עקיבא
בניגוד לסיפור מהגן ברוב המקורות ר' עקיבא לא הלך ללמוד מייד
לקח לו שנים עד שהוא החליט "לתפוס את עצמו בידיים ולהפסיק להיות עם הארץ...
מה שלא מסופר הוא מניין היו לה כוחות כאלה?
אפשר להניח שהמתכון הנדרש הוא אמונה וסבלנות.
אינסטנט יש בקפה ובמרק אבל לא בחיים.
מאד מאד קשה לא לנהוג כפי שאת עושה היום-לכעוס ולריב
הרי את כל כך כל כך מאוכזבת....
אבל האינטליגנציה הרגשית מלמדת אותנו לפעול מהשכל ולא מהרגש.
הדרך היחידה והארוכה לשינוי היא להיות אשת בריתו
להאמין בו, לראות את הטוב שבו-הוא מוכן לתרום מזמנו וממרצו בצבא
לטובת עם ישראל-דיינו. הוא קנה לך מתנה -דיינו
תהיי שותפה יותר לחיים שלו,למה שהוא עובר.
כשתהיי אשת בריתו הוא יהיה איש בריתך
הוא גם ידבר פחות עם נשים אחרות
אם בבית הוא פוגש רס"ר משמעת או אישה זעופה
וודאי שהוא יחפש את הרכות והחיוך במקום אחר.
ובעיקר תחזקי את עצמך. תאמיני בכוחות שלו
ובאהבה שלכם. כשהיא תצמח הוא יהיה מוכן לעשות דברים גם למענך.
ברובד הפשוט של החיים- תנתקי את עצמך מעבודת ה' שלו. זו ממש לא עבודת ה' שלך- להעיר לו, באופן עקרוני, לטובתך- לא אמור להיות אכפת לך. את תעבדי את ה' בדרכך, בשמחה, ותני לו עצמאות מוחלטת בעניין זה, שאינו מעניינך.
טוב אבל בכל זאת אכפת לך ממנו, אז מה? כאן, הייתי מציע לפעול אך ורק בתפילה. המון תפילות עליו, עליכם, גם בהיבט הדתי. אבל זהו. מכאן, תשאירי את זה לרבש"ע. הוא לא מצפה ממך "שתחזירי בתשובה" את בעלך.
ועוד טיפ לפני אחרון- מעבר לטיפול, את חייבת חברה קרובה בעלית עין טובה וסבלנות, שתלווה אותך. אחרת זה יוצא רק להורים, ואז זה לא תורם בכלום לקידום הקשר.
טיפ אחרון- נשמע שאתם נורא צעירים, וגם כך מתנהגים. זכרו את "המוגבלות" (בכוונה בחרתי במילה זו) הזאת, וקחו את הכול בפרופורציה.
ותחמיאי עליהן עם כל הלב
בעלה של חברתי אמר שהספר אומר שהבעל צריך להיכנע לאישה או משהו כזה. בקיצור, אצללו זה סתם יצר תסכול ודחיה.
אני מציעה לך עצה אחת מרכזית: להתעלם טוטאלית מכל ההתנהלות הדתית שלו שהיא לא עניינך.
היא גם דבר שידעת עליו ובחרת בו.
יכול להיות שאת מאוכזבת, אך במבט שלך את עלולה להזיק לנישואין שלכם מאד.
יכול להיות שבעלך מרגיש ואולי גם שומע כמה את מאוכזבת ממנו ומבקרת את צעדיו (שלא בהכרח קשורים אלייך..)
ופשוט בוחר להתרחק ממך ולהיות בצבא.
לא נלהב לחזור הביתה, מוצא הרבה יותר עניין שם מאשר תחת שבט ביקורתך כשהוא חוזר,
או בעזרה ועבודות בית להריון שהוא מתקשה לקבל.
בואי ואציג לך צד אחר של העניין עם המתנה:
את רמזת ורמזת לו גלגבי המתנה,
ולמרות שמצב היחסים ביניכם לא מזהיר הוא החליט להתאמץ, וללכת לקנות לך אותה.
וחזר, ובמקום לגלות אישה שמחה ואוהבת,
הוא שוב גילה אישה שמתווכחת מבקרת ומלינה עליו,
ולכן פשוט זרק את המתנה בתסכול.
אני לא יודעת בני כמה אתם- נשמע שדי צעירים האמת.
אבל התחתנתם, ויש לכם הריון. קחו אחריות על חייכם.
אתם חייבים הדרכה להתנהלות זוגית נורמלית, זה נשמע שאתם רבים כמו ילדים.
אם את לא רוצה למצוא את עצמך גרושה עם תינוק,
ואם הוא לא רוצה, קחו את עצמכם בידיים מיד.
ראשית, תחליטו שהתחום הדתי הוא לא עניינו של בן הזוג.
לא אצלך ולא אצלו.
אחרי שהזוגיות שלכם תתייצב תעסקו בפערים ותתמודדו איתם. עכשיו מוטב שתשקיעו בשתהיה לכם זוגיות.
תאמיני לי שה' לא צריך אותך בתור משגיחת תפילת וכשרות, את רק הורסת.
גם לערב את ההורים והמשפחה שלו זה הזוי.
אני מציעה שתחליטי החלטה בינך לבין עצמך שאת רוצה שיהיו לכם חיי נישואים טובים ומוכנה להשקיע בזה.
אתם מתמודדים עם לא מעט קשיים: צבא אינטנסיבי, הריון מהיר ופערים דתיים
ולכן אתם צריכים להיות עוד יותר זהירים ורגישים.
אם אתם מסוגלים ללכת להתייעץ עם רב/מדריך חתנים או אפילו לטיפול זה הכי טוב.
אם לא תקראו קצת על זוגיות ותשקיעו בלטפח מרחב חיובי.
בפעם הבאה כשהוא חוזר תכיני לו ארוחה כיפית במקום להתלונן על הזבל, תצאו להליכה או שתקראו/תנגנו/תראו יחד משהו.
(אגב מאד לגיטימי שמישהו שגומר לעבוד ב8 צריך פורקן. וכן גם ביום שישי)
תלמדו לפתוח דברים אחרי מריבה בצורה בונה-
להבין את הצד השני, ולהתפייס.
בהצלחה
שלום לכל חברי הפורום ,
אני נשוי לא המון זמן עם אישה בהריון מתקדם, דבר שרק מקשה יותר על ההתנהלות והעבודה הזוגית
אשתי בחורה טובה ויש לה דברים טובים אבל עם הרבה קשיים, בעיקר ברמות הרגשיות וגם בהתנהלות הכללית
עוד לפני החתונה הבנתי שהיא לא הכי מסודרת בעולם ולא הכי נקיה אבל החיבור והקשר החזק גברו על זה בתקווה שזה ישתפר עם הנישואין, וגם מבחינה רגשית היא יכולה להגיע לטונים ולהיות תקיפה תוך שניה אם משהו לא מסתדר לפי הצרכים שלה.
כיום ממש קשה למולה, ואני סובל... היא מרגישה שאני שלה ואוהב אותה מספיק בשביל שהיא לא תשקיע בדברים שחשובים לי )ולרוב הנשים לדעתי) היא לא מתקלחת הרבה, משאירה בגדים מסויימים לא נקיים בכל מקום , ערימות של בגדים בכל חדר השינה , לא תורמת ולו כלום לעבודות הבית, אולי רק בישולים , לא עושה כושר, אוכלת בלי בקרה, עובדה שמשפיעה על הגוף שלה , ואני חש שהיום אני חי עם אישה שעד לא מזמן הייתה בחורה יפה צעירה הרבה יותר מטופחת, והיום היא פשוט זנוחה כזו, אז כן.. היא מרבה לקנות לעצמה בגדים שזה תיק בפני עצמו, ועסוקה הרבה במטפחות, אבל זה מבחינתי חיצוני, דבר נוסף הוא שהיא לא מקפידה על ענייני צניעות בסיסיים בין בני זוג והיא נוטה להסתובב בלבוש ממש מינימאלי בתוך הבית דבר שאני חש שמוריד מהמתח הבריא שאמור להיות בין בני זוג, ניסיונות שלי לדבר איתה עלו בתוהו והיא נפגעת שאני לכאורה פוסל את הגוף שלה. ומעיר לה הערות בנושא הגוף שלה, והיות ואי מבין את הבעייתיות בהערות האלו אז אני מפסיק עם זה אבל נשאר עם תסכול ממושך.
אז ההריון הוא באמת סיבה טובה וכל השינויים שהיא עברה לאור החתונה שכללו מעבר מקום וסביבה אבל אני לא מרגיש הכי טוב בחיים האלו המשותפים.
היא מבחינתה רואה דווקא את הנישואין שלנו כעוגן, והיא מתמקדת בעיקר בהישרדות היומיומית שלה שזה ההריון והעבודה והבעיות האישיות. דבר שעוד יותר מרגיז אותי שהיא לא קולטת שיש כאן פער.
מה אפשר לעשות כדי לשפר את זה?
ושאתה רוצה ללכת לטיפול זוגי..
עדיף ללכת כמה שיותר מוקדם, כשעוד יש רצון מצד שניכם לזוגיות טובה.
אם מחכים ומחכים, נוצרים לאט לאט משקעים שמתייבשים, שקשה לנקות אותם אח"כ.
עדיף מאד שתלכו עוד לפני הלידה:
א. שתהיה לכם הכנה מסויימת, כי החיים עומדים להשתנות לכם.
ב. עדיף להיכנס לתקופת הלידה מתוך זוגיות טובה, אחרת זה עלול להוביל לדברים לא טובים.
חשוב מאד שגם אתה תבוא ברצון להשתפר יחד איתה,
אם תבוא לטיפול בגישה שרק היא צריכה להשתנות - זה גם לא טוב!
שני הצדדים צריכים לזכור תמיד שבזוגיות יש שניים.
בהצלחה!!
,תתרכז בנישה שלך
לגבי השטח המשותף כמו סדר ונקיון בבית תדרבן אותה לעשות ביחד איתך. כל לילה תסדרו ביחד מה שתספיקו.
לגבי שאר הדברים - עזוב, פשוט עזוב. מה ששנוא עליך לא תעשה לחבירך. אתה לא היית רוצה שמישהו ירד לך לחיים ברמה של כמה אתה מתקלח ומה אתה לובש ואיפה.
לא מתקלחת כמה ימים. ולדעתי התגובה שלך לא במקום בדיון הזה, כי את מכניסה לו רעיונות ומילים לפה,מה שעלול סתם להרוס חס ושלום
אולי היא תלך לקראתו ותתקלח ותאסוף בגדים לכביסה, ותתעצבן עליו, ותרגיש שהוא נכנס לה לחיים ולא תרצה להתקרב ליצור הטורדני הזה.
מכירה זוג שהתגרש כי האשה היתה רודפת אחרי הבעל שיתקלח וינקה אזניים.
והיום היא גרושה, מבוגרת, בלי ילדים וחיה בבית נקי ונוצץ. ממש פסטורלי...
קודם כל , ברגע ששיתפת בבעיה שלך . כבר עושה טוב על הלב.
משהו שחייבת לומר :
לגבי הצניעות שלה.
אני באמת חושבת שיתכן שהיא לא מקבלת ממך מספיק פידבק על היופי שלה. לא חושבת שיש לאיזה אישה רצון להסתובב בבית עם הלבשה מינימלית(...)
בטוח זה נובע מאיזה רגש בפנים .
אולי היא רואה שאתה לא נמשך אליה מספיק (מה שאתה אומר שנכון ,בגלל כל הסיבות שפרטת .)
אולי היא רואה שאתה נמשך אליה , אבל , אתה אומר על נשים אחרות שהן יפות . (וזה גורם לה לחשוב שהיא לא מספיק מושכת).
אולי היא בעצמה חושבת שהתכערה בהריון וצריכה כל הזמן את המשוב שלך .(ומנסה את זה בדרכים קיצוניות למדי )
לגבי ההגיינה , אני חושבת שכדאי שתדבר על זה איתה .אולי תשכנע אותה להיכנס למקלחת בזמן שאתה מסדר את הבית?
אתה נשמע מאוד מתחשב - תנסה להבין שלהיות בהריון זה באמת קשה .הכל כואב והכל מעצבן והכל מעייף.
אם תחשוב על זה שוב ,אולי זה יעזור לך להכיל אותה יותר ..
האם היא מאושרת? האם טוב לה? היא עובדת/לומדת? אולי היא מדיי עמוסה- פיסית ונפשית?
להתחתן ולהכנס להריון ,והכל בטווח כ"כ קצר ,הם עומסים רגשיים שלפעמים דורשים הרבה עיכול ואנרגיות-
האחריות הזאת,מעבר לסביבה חדשה ולא מוכרת, הנתק מבית ההורים ,סדר היום על כל המטלות הכרוכות בו, שינויי ההורמונים והעייפות ,הבחילות ועוד בחודשי ההריון הראשונים (אני אישית הייתי בהריון שהיה די בתחילת הנישואין,עדיין סטודנטית. הייתי נרדמת בשיעורים-מניחה את הראש ופשוט ישנה. חברה שלי הייתה מעירה אותי בסוף השיעור.לא יכולתי לשלוט בזה). יש לך מושג מה זה כשהגוף שלך משתנה לך ככה מול העיניים ופתאום יש לו חיים משל עצמו?
אשתך מבשלת,עובדת ובהריון! זה לא ברור מאליו.
הגברת מסכנת את החיים שלה (אחרי הלידה אשה מברכת "הגומל") כדי שיהיה לכם ילדים. תעריך את זה. תפתח עיין טובה. יש לך טענות שהיא "אוכלת בלי בקרה,ולא עושה כושר"??
שב עם עצמך,תלמד לראות אותה מתוך מקום מעריך, מוקיר ומרומם. אח"כ תצמצם חצי מההערות שלך,רק להכרחיות ביותר, ולבסוף תחשוב איך אתה מדבר איתה על זה באופן לא פוגע/גורם לה להתקדם בלי להעיר בעניין זה שמפריע לך.
תודה על התגובות הנעימות והאיכפתיות שלכן, זה באמת עשה לי טוב לקרוא
בימים האחרונים עלו לי הדברים הבאים
אשתי לא קנתה הרגלים של סדר ניקיון וטיפוח בבית שלה כי אמא שלה רדתה בה בכל הנושאים האלו,
כמו כן היא נניח מעדיפה להיות יותר "גדולה " ופחות רזה /חטובה כי יש לה עניין להרגיש שהיא כבר לא ילדה אלא אישה אמיתית , אימהית כזו. זה מאוד בולט הרצון שלה. כאילו להתעורר מאיזה חלום של רומנטיקה ולחיות מציאות.
אני מאוד משתדל להחמיא לה כמה שיותר עליה כי אולי אכן היא עושה את זה כדי לקבל תשומת לב ממני, ולגבי מקלחות וסדר , היא מסכימה לפעם ביום להתקלח בתנאי שאזכיר לה...ואני חייב להגיד שאחרי מקלחת אני ברוך ה' מרוצה וזה ממש משנה לי את ההרגשה . ברוך ה'. דאגתי גם להחמיא לה על זה הרבה כדי להמרית אותה לפעמים הבאות.
והיא מבינה שהיא חייבת לעזור במטלות הבית, ואני במקביל ממש הורדתי פרופיל בנושא.
כמו כן הרבה עבודה על מידות, לקבל אותה , להתמודד עפ הדברים שהיא עושה בדרכים נעימות יותר, כמו לא להסתכל, להסביר בעדינות שאני מעדיף שהיא כרגע תתלבש ובאמת להבין שהיא האמא של הולד שלנו, ושזה תיק עצום שלוקח לנשים בדרך כלל את רוב הקשב והכוחות.
מתעצמים בגלל ההריון. ומי שלא עבא הריון באמת מתקשה להבין את זה
אני לא יודעת אם זה נורמלי או לא..
גם אתם/ן הייתם די מחורפנים מבחינה נפשית בתקופת האירוסין?
אני מרגישה שאני משתגעת..בוכה בלי הפסקה. מרגישה שאף אחד לא מבין אותי..
אני לא רוצה להיכנס ככה לחיי נישואין.
הציעו לי לפנות לייעוץ, אבל אני חושבת- אולי זה משהו בר חלוף? שקשור לתקופה ולהורמונים?
מישהו עבר משהו כזה ועבר לו?
זה גם אפשריתקופה מורכבת ולא פשוטה.
אבל גם אם זה יחלוף את יכולה ללכת לייעוץ. זה פשוט יכול להקל עלייך בתקופה הזאת. להבין את עצמך קצת יותר, להיות יותר רגועה עם זה שאת מחורפנת...
אישית מאוד עזר לי ייעוץ, אומנם עוד בתקופה שיצאנו אבל זה נתן לי את הביטחון שהחזיק אותי בקשיים שהיו לי באירוסין.
אם זה יעזור מוזמנת לפנות אליי באישי.
שיהיה בהצלחה והמון המון מזל טוב!
זה יכול להיות שהמצב רוח מושפע מהן מאד
סה"כ זה נורמאלי, את נמצאת בתקופה לא פשוטה מבחינה רגשית וגם פיזית.
ואת לפני מהלך גדול ומשמעותי בחיים שלך.
מה שכן- תנסי למצוא לך "איים של שקט"
לצאת לדייט עם הארוס- ולדבר על הכל חוץ ממה שקשור לחתונה.
לכו למקום שעושה לך טוב
קחי לך שעה ביום שתכבי את הפלא' ותקראי ספר\תראי סרט\תפתרי תשבץ\תציירי או כל מה שמרגיע אותך.
אם יש לך קשר טוב עם מדריכת הכלות- תנסי להתיעץ איתה על זה. אולי יהיו לה עיצות טובות..
בראש ובראשונה שאלי את עצמך ועני בכנות : האם את רוצה להתחתן בכלל ולהתחתן עם החתן דנן בפרט?
אין הרבה עזרה מהסביבה וכל האחריות עליכם...
תשתדלי להיעזר במישהי קרובה שתתלווה אלייך עד כמה שהיא יכולה בתקופה זו.
אחותי אירגנה לי לו"ז לכל השבועות שלפני החתונה, עם כל הסידורים.. וזה מאוד עזר.
גם היתה מבשלת עבורי ארוחות טובות וכו'...
אבל אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה ששותפות שלי לדירה לא התחשבו או לא ממש עזרו אלא רק העמיסו..
אז חזרתי ואמרתי לעצמי: אף אחד לא חייב לי כלום.
ואת כל הקושי שיש לי בשלכתי על השם
מנסיון מעצמי ומעוד נשים שמכירה זה קשור בוודאות לגלולות , גם מה שאמרת שכשאת לא לוקחת גלולות את מרגישה את המצבי רוח קשור לדעתי לשיבוש שהגלולות גורמות , עכשיו תנסי לקבל זאת כזמני ,
ואח"כ לענין שימוש בגלולות למניעת הריון דעי שיש פתרונות אחרים שבריאים יותר לגוף . בהצלחה!
היה ועוד איך, בצורה מאוד קיצונית.
הוא חשב שהולכים לבטל...
ואני בטוחה שהמצב הרגשי בשילוב הגלולות - הופך את המצב לעוד יותר קטלני..
מוזמנת לפרטי אם תרצי.
עדיף פת חרבה ושלווה בה..
לי אישית הלוואות עושות רע ברמה היומיומית.
אני לא מסוגלת לחשוב שאני חייבת למישו כסף..
מעדיפה להצטמצם.
לדעתי לא לקנות חטיפים או קורנפלקס לא כזה גרוע.
וגם אם הולכים לסופר וקונים רק את הירקות והפירות שעולים במחירים נורמליים..זה מעולה.
הבעיה מתחילה אם מצטמצמים באוכל לרמת רעב... ששם זה כבר בעיה שצריך למצוא לה פתרון.
גם עם מעט וזול אפשר להכין אוכל בריא וטעים מאוד
מזל טוב על הדרך. רב שפע וברכה.
שמן פשתןמי אמר שאחרי שתחזרי לעבודה יהיה לך אפשרות להחזיר?
אולי תהיה פתאום הוצאה רצינית על משהו ותסתבכו?
עוד משכורת הולכת להוצאות השוטפות ולא פשוט לבנות עליה
באופן כללי עדיף לא להיכנס לחובות, זה הרבה יותר גרוע לנפש מהצטמצמויות
במיוחד שחטיפים ודגני בוקר גם לא בריאים, זה לא שאת חוסכת מהבריאות שלכם
כל עוד יש מה לאכול עדיף להצטמצם ולא לקחת הלוואה.
במקביל אולי כדאי לחשוב איך להגדיל הכנסה.
למרות שאת בחופשת לידה אולי תוכלי לתת שיעורים פרטיים, צהרון, תיקונים או משהו בכיוון הזה?
אחרי שתעברו את התקופה הזו, לדעתי תשמחו שלא לקחתם הלוואה.
הלוואה מהבנק שוחטת אותכם בריבית. מתוך החזר חודשי של 500 ש"ח (נניח שאתם יכולים לעמוד בו)- ההחזר הוא 300 והריבית 200.
נכון שכל זוג זה דבר אחר וכל זוג עושה את שיקוליו.
בכל אופן אם אתם כן מחליטים לקחת תשדלו לקחת כמה שפחות כסף עם כמה שפחות ריבית זה לפעמים עדיף מאשר להיכנס למינוס ואז לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה.
הדבר הכי חשוב בתקופה כזו זה להתחזק באמונה בהקב"ה והתקופה הזאת נותנת לנו תזכורת שמי שבאמת נותן לנו פרנסה זה הקב"ה כי בתקופות שיש לנו עבודה והרחבה כלכלית קל לנו לסמוך על כוחי ועוצם ידי ובמצב שאין ממש פרנסה לפעמים אנחנו נכנסים לייאוש כי התרגלנו שאנחנו מפרנסים את עצמנו ופתאום המשענת נופלת ואז נכנסים לדאגות. מתקופה כזו אנחנו יכולים לצאת חזקים יותר באמונה
אין פה שחור ולבן.
אחרי שבדקתם כמה קשה לכם עם המצב הנוכחי, תבדקו מה תוכלו להחזיר בקלות, אם תקחו הלוואה.
הלוואה קטנה שתוכלו להחזיר בקלות בהמשך - זה לא סוף העולם.
ואם זו דעתה של אימך, אולי היא תסכים לעזור לכם בהלוואה הזו. ואז תחסכו את הריבית.
אני אישית לא יכולה לישון בלילה אם אני חייבת.
אני מציעה שאמא שלך תקנה לכם כל מיני שטויות נחמדות כמו קורנפלקס.
בשביל משפחה מבוגרת רגילה זה יהיה זניח בהוצאות.
והיא תכין לכם "שקית הפתעות" כשתבואו או כשהיא באה.
זה האוכל שלכם וזה החשבון שלכם והכיס שלכם.
תחליטו מה שנכון לכם, ואולי אפשר בצורה נעימה להגיד שככה החלטתם כי נראה לכם יותר נכון, ואם היא רוצה לעזור- באוכל או בכסף אז היא בהחלט יכולה.
אנחנו פעם לקחנו הלוואה מחוסר ברירה. זה היה כאב ראש מרגיז ומעצבן. בסוף החזרנו את רובה בבת אחת ואפילו שזה היה סכום גדול ושילמנו קנס של 100 ש"ח בערך- נשמנו לרווחה.
ולגבי הצמצום- אם אתם לא מרגישים חנוקים נפשית, כלומר אם אתם מרגישים שיש לכם מה שאתם צריכים אז הכל בסדר. ה' דואג לכולם. מנסיון...
היו תקופות שקניתי רק ירקות שעלו מתחת לחמש שקל נניח.
ומהם עשיתי מלא סוגים של אוכל. לא חושבת שאם תקופה מוגבלת תאכלו בשרי רק פעם בשבוע יקרה לכם אסון. לעומת זאת הלוואה עלולה לדרדר אותכם..
אני לא חושבת שלהסתפק במועט זה גרוע יותר מלקחת הלוואה..
הלוואות הן מתכון לאסון-
הכסף אמנם נמצא עכשיו, אבל אין הבטחה שיהיה מאיפה להחזיר, בינתיים הסכום שצריך להחזיר הולך וגדל,
וזה גם הרגל- מתרגלים לחיות על יותר ממה שיש, קשה אח"כ להפסיק.
אם יש ברירה- עדיך צימצום מאשר הלוואה.
ואם ההורים חושים שצריך שיהיה לכם יותר, אולי הם יכולים לעזור? כמובן שבתיאום מראש עם בעלך.
מי אמר שיהיה לך מהיכן להחזיר?
נשמע הזוי
אם אתם מאוזנים בכסף,
אפשר לקחת הלוואה שקולה.
אם לא, זה סימן למחלת ה"גלגול", שהיא צרה צרורה.
בהחלט ניתן לפרוס כמה אלפי ש"ח, בזהירות, ומתוך תפילה..
מאוזנים= יודעים שאם המצב בחשבון הוא באיזור ה0 בעשירי,
ויש לשלם חשמל+ ארנונה בפיגור+ 2000 רשום במכולת-
אז אתם בעצם במינוס בין 5-10
יש כאלה שמחשיבים את הנ"ל לניהול תקין..
אני מחפשת כיווני מחשבה חדשים :
אני מגיעה ממשפחה שכולם גבוהים .
בעלי נמוך.
כשיצאנו זה לא כל כך הפריע לי (מה גם שהייתי בהיי וכל דבר היה נראה לי בסדר)
אבל לאחרונה ממש מציק לי הענין.
ביחוד שכל העמיתים שלי לעבודה מאוד גבוהים . וכשאני מגיעה הביתה אני נפגשת עם בעלי שהוא מאוד נמוך ..
זה גורם לי לחשוב עליו שהוא איזה ילד , ולא גבר .(וזה מתבטא גם בגובה שלו וגם בעוד כל מיני התנהגויות למשל: הוא לא יודע לעשות שום דבר עם כלי עבודה, להרכיב מדף וכו'..)
המצב הנ"ל גם גורם לי פחות להעריך אותו. ולהתרחק .
אני מנסה עכשיו את שיטת "שבוע הבעל" (מי שמכיר) אבל אחרי כל שיחת טלפון נחמדה איתו אני חושבת בלב "---".
אני יודעת שיש בו תכונות טובות . אבל אני צריכה שהוא יהיה הגבר בשבילי . ולא הילד שלי .
מישהי יכולה לתת לי כיווני מחשבה , איך להפוך את ההסתכלות שלי עליו ?
אמנם את רואה בו 'ילד' אבל כדי שהוא באמת יהיה כזה, הוא צריך לזרום איתך ולראות בך מעין 'אימא'. תסתכלי איך את בשבילו, איך הוא רואה אותך, איך הוא מכבד אותך, איך הוא אוהב אותך, איך הוא עוטף אותך בחמימות מבחינה רגשית.
תסתכלי כמה הוא נוכח בשבילך, קשוב לך, רגיש כלפייך, משתף אותך אבל באותה מידה גם בעל אחריות אישית ושיקול דעת עצמי.
תדמייני לעצמך את הטיפוס המושלם מבחינתך (גובה, חוש טכני בידיים ועוד) ואז תסתכלי על התכונות החיוביות שבבעלך ותנסי לדמיין כמה הן משלימות את מה שאת צריכה.
לגבי שבוע הבעל - ראיתי את זה באתר מדשדשים (לא בטוח שלרוחינו אבל אני מנסה..) :
במשך שבוע ימים, עליך להיות “אשת החלומות” של בעלך – כלומר, לעשות הכול על מנת למלא את מקסימום הציפיות שלו ממך ללא כל תמורה, וללא כל קשר להתנהגות שלו בבית. הוא מגיע הביתה זועף, את מקבלת אותו בחיוך זוהר. הוא שולח לעברך עקיצה, את מתעלמת ושולחת לו נשיקה. הוא מתלונן על משהו שעשית (או לא עשית), את מתנצלת בחיוך כובש ושואלת מה אפשר לעשות כדי שהדברים יהיו לשביעות רצונו. אסור לך לצעוק, להתלונן, או להחמיץ פנים אפילו פעם אחת.
החיים הם לא הצגה
אם אלו דברים שאת מגדירה אותם כטובים - אז תשתדלי לעשות אותם כל הזמן.
אם את למעשה שמה על עצמך מסיכה - אז עדיף לא לעשות בכלל.
הכי טוב, שתשבו ביחד או שתלכו לייעוץ ותחשבו איך אתם משפרים את הזוגיות - זה לא בושה!
ממש מחזק אותי !!!
"כל עוד לא תתנהגי אליו כילד, תכבדי ותרימי אותו הוא יהיה הגבר הכי הכי שלך..."
"תסתכלי כמה הוא נוכח בשבילך, קשוב לך, רגיש כלפייך, משתף אותך אבל באותה מידה גם בעל אחריות אישית ושיקול דעת עצמי. "
ממש תודה לכן ..להוציא את הדברים מהלב , כבר עשה לי טוב!! חבל שלא ידעתי על השיטה הזו קודם !!!
מקווה שאצליח ליישם !
תמצאי מישהו אחר שאת מעריכה והוא נמוך
בטוח שיש, וכיוון שאת לא אתם בקשר אישי-
את לא הולכת למקום של "גבוה/ נמוך"
אם את לא מכירה- דוג'-
הרב משה פיינשטיין
הרב יוני לביא
בן גוריון
ב. או שתוותרי על גבריותו במברגה
או שתחייבי מציאות - שלא כמו גובה שאי אפשר לשנות- שהוא "יעבוד"-
לקנות עשה זאת בעצמך וכו'
ג. נראה ששני ההערות, אולי נובעות ממקום אחר-
האם טוב לכם?
האם זה בריחה/ כיסוי- לאכזבה יותר משמעותית?
אולי משקע מהעבר- למשל, שאמא צעקה על אבא כל הזמן "שהוא ילד"?
בהצלחה
ומאוד חיזק אותי הרב אריה לוין זצ"ל שהיה נמוך ואמר שהוא רואה את האנשים לא בגובה העיניים אלא בגובה הלב...
ובעיניי זה כ"כ עמוק ונכון וקולע...שזה מחזק...
אני מאוד מבינה את עניין הגבריות שאת מעוניינת למצוא בבעלך אם זה מנחם אותך, אני אוחזת במברגה אצלנו בבית, אני מרכיבה, אני בונה, אני מתקינה מדפים ושנינו שמחים בזה...
באופן כללי ההבנה הבסיסית בבית שלנו היא ששנינו שותפים ואין חלוקת תפקידים של גבר ואישה כמו שהיה נהוג בדור הקודם, אלא שכל אחד נותן מעצמו כמה שהוא יכול ובתחומים שהוא יכול בבית.
הגישה בדור הקודם היתה- גבר עובד ומשפץ ואישה מנקה, מבשלת ושומרת על הילדים (לפחות כך זה היה אצלי בבית
ואמא שלי עד היום מעריכה את בעלי שהוא לא נוהג כך ומשבחת על שותפותו בבית- בעלי לימד אותי לבשל, בעלי שוטף רצפה וכלים וזורק את הזבל.
אני מבצעת תיקונים בבית, מבשלת ושומרת על הילדים- החלוקה היא כל אחד והכישרון שלו ולא חלוקה "גברית" ו"נשית".
ד.א - חברה שלי נשואה לגבר מאוד שמן, כך היא התחתנה איתו.
ופעם היא אמריה לי משפט מאוד עמוק, כשאני חושבת שהוא שמן, אני חוזרת לבדוק את עצמי ואת הזוגיות שלנו לברר מה לא בסדר- למה אני רואה שהוא שמן ולא את מכלול התכונות המדהימות שלו שבגללן בחרתי דווקא בו...
מקוווה שנתתי לך כמה כווני חשיבה...
אצל הילדים.. במיוחד לבנות. אז תשמחי באיזון.
ולא הבנתי למה איש לא טכני הוא ילדותי- יש גברים עם ידי זהב וילדותיים. פשוט אין קשר. הוא לא טוב בזה ובודאי חזק בתחומים אחרים
ושמעתי פעם ממדריכת כלות שאם אני רוצה להיות מלכה, אז כדאי להתייחס לבעלי כאל מלך, ואם רוצה להיות עכברה..
קודם כל אני מדגישה: אני לא אשת מקצוע וגם אין לי וותק כנשואה
אבל בא לי לומר דברים שתחשבי אם זה מתאים לך אולי יעזור
לדעתי, אם את רוצה להרגיש שהוא גברי, את צריכה קודם לחשוב עם עצמך, מה בשבילך זה תכונות גבריות. לדוגמא כבר הזכרת שגובה ועבודה עם כלי עבודה הן תכונות גבריות. אצלי לדוגמא, נהיגה עם ביטחון נתפסת כגברית. אולי זיפים? שרירים? לא משנה מה, ואת לא חייבת להצדיק את מה שנראה לך. מה שזה לא יהיה, תנסי לראות את הדברים ברשימה שכן נמצאים בבעלך, ודרך זה לראות את הגבריות שלו.
עוד דבר שאצלי נתפס כגברי ואני חושבת שזה משהו יותר עמוק בכל קשר איש-אישה, זה הצורך של אישה ש"ישמרו עליה" והצורך של גבר שהאישה שלו תסמוך עליו. אז גם זה, אם זה רלוונטי אלייך כמו שזה רלוונטי אלי, תסתכלי על כל הדברים שאת יודעת שאת יכולה לסמוך עליו כי הוא שומר עלייך (או על הבית שלכם...) הוא תמיד יודע את הדרך ומאפשר לך לעצום עיניים ולהיות בטוחה שתגיעו? הוא תמיד עומד במילה שלו? שומר עלייך כשאתם אצל המשפחה שלו (נראלי בעיקר רלוונטי בתחילת הנישואין... )? זרקתי דוגמאות, תחשבי מה נכון אצלכם.
אוסיף אנקדוטה אישית, שיצאתי עם מלא חנונים, כולם בקושי ידעו לנהוג (יצאתי עם אחד שאמר שהוא בחיים לא עובר את המהירות המותרת!!!!
) ואמרתי לעצמי שזה ממש ממש מפגר שזה אפילו מפריע לי- כאילו מה הסיפור? מה זה משנה בכלל איך הוא נוהג? העיקר מידות טובות, לא?
לא אומרת שלא יכולתי להתחתן איתם, וברור שלא על זה חתכתי שום קשר, אבל היה לי קשה להרגיש שהם גבריים.
דייט ראשון עם בעלי הוא הגיע עם רכב עם הילוכים, והעיף לי ת'סכך עם הנהיגה שלו ;) נשמע כאילו הוא מינימום סופרמן בנהיגה סתם, הרגשתי שהוא גבר-גבר 
בהצלחה רבה!!!
בזה שהוא נמוך.
להפתעתך תוכלי לגלות דברים שלא חשבת עליהם.
כיוון נוסף, בכתיבה של דברים הם מקבלים מימד נוסף.
באמת לא פשוט. אישה רוצה גבר לידה.
יש 2 כוונים שאולי ישנו את התמונה בעינייך.
הראשון: גבריות הוא תחום מאד רחב.
למשל: יש הרואים בחוש ההומור דבר גברי...
חפשי בבעלך תכונות או כשרונות אחרים שיכולים לבטא גבריות.
למשל אם הוא שרירי, עובד במקצוע גברי וכו'
הכיוון השני הוא לבטל את ההתנייה שנמצאת אצלך בראש שגובה=גבריות
כדי לבטל את הקשר הזה את יכולה לחפש דמויות בהיסטוריה או בקולנוע
של אנשים גבוהים וחסרי ביטחון או עוצמה ולעומתם אנשים נמוכים וכריזמטיים
צפייה כזו לאורך זמן יכולה לשנות מעט את עולם המושגים שיצרת לעצמך.
לצערנו האמריקנים דווקא חושבים כמוך. כל נשיאי ארצות הברית
כבר עשרות שנים הם אנשים גבוהים מאד.
בלשון המעטה רובם לא היו נשיאים מוצלחים כל כך...
הומור גם הוא יכול לרכך עמדות:
שימי לב לביטוי שכתבת: "הייתי בהיי ולכן לא הפריע לי הגובה"
מהביטוי הזה אפשר לעשות הרבה צחוקים וצחוקים מרככים מאד עמדות נוקשות....
בהצלחה!
ששבוע הבעל , לא כל כך מוצלח .
אז תראו .
זה עובד דיי יפה. זו היתה האופציה האחרונה שראיתי לנכון לעשות (אחרי שתיקה ארוכה שהיתה שביננו!)
וזה גרם לי להפשיר את הקרח ולרכך את העמדות .
אח"כ לקחתי לצומת ליבי את כל ההארות הבונות שנכתבו כאן!!
ונכון ,
אני רואה שיש באישי הרבה יתרונות .
הוא לא ילד בעיני. אבל הוא גם לא הגבר של חיי!
אני חושבת שעם הזמן ,והנתינה,והחשיבה החיובית תבוא גם האהבה האמיתית .אם- לא תגיע.
יש ויתורים בחיים,
יש לי kids בבית . אני אוהבת אותם מאוד!! אני לא הייתי רוצה להכניס אותם לבעיות כאלו .
סך הכל בעלי בסדר.(טוב, מכבד, עדין ,מקשיב , עוזר )
תודה לכולםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!
יישר כוח לכל מה שאת עושה למען בעלך והנישואין שלך. באמת.
רק הפריע לי המשפט "הוא גם לא הגבר של חיי", כי זה מזכיר לי את מה שאשתי מרגישה. מסיבות אחרות כמובן. יש לנו ילדים קטנים שאנחנו לא רוצים להכאיב להם, אבל עם ההרגשה שלה אנחנו חיים ביחד בודדים ומתוסכלים. בקיצור גן עדן זה לא.
אנחנו נמצאים בטיפול זוגי לטווח ארוך שאמור לעזור לנו להגיע לאהבה האמיתית. אני מקווה שנצליח. אם ח"ו זה לא יעבוד, המשמעות תהיה נישואין בלי זוגיות ומשם הדרך לפרידה תהיה קצרה.
להתפלל לבורא את הכל.
לזה שחיבר ביניכם.
לאחד והיחיד שיכול לגרום לגבר\אישה לאהוב.
דברו עם ה'.. תבקשו..תתפללו.. תשאלו מה הוא רוצה להגיד לכם? ללמד אתכם? הרי הוא זה שחיבר..
בקיצור לכו עם הפיתרון האולטימטבי(: בהצלחה(:
הוא לא הגבר של חייך כי הוא לא גבוה????
הוא ה-גבר של חייך, האחד והיחיד. הוא לא "בסדר", הוא לא "לא ילד"- הוא האדם הכי מקסים עלי אדמות.
זה בעלך, לא חבר, לא מכר, לא מישהו שהציעו לך. הם יכלו להיות רק "בסדר", הוא האיש שלך והוא הגבר
שלך. ואם את תמשיכי לא להרגיש כלפי ככה- את תפגעי בו במקום הכי כואב שאת יכולה.
סך הכל בעלך מדהים- הוא טוב, מכבד, עדין מקשיב ועוזר.
יש מלא בנות שהיו מקנאות בך, ולא מעט שהיו גם מוכנות להתחלף איתך,
את יודעת איזו ברת מזל את שהוא כזה?
את יודעת כמה אסירת תודה את צריכה להיות לו על זה שהוא כזה?
אני מתנצל שוב, אם זה יצא תוקפני מדי- אבל להרגיש ככה כלפי בעלך זה על גבול ההתעללות רגשית בו...
הכאיב יותר נכון.נשואים פלוסנראה לי שכל מי שהזדעק. הוא פשוט זכר (בכוונה לא משתמשת במילה גבר..)
בעיקרון , בעלי לא מרגיש שהוא לא הגבר שלי .(לפחות ככה נראה לי )
אצלי מתבטא גבר : במישהו שעושה דברים גבריים . (והוא ללא עומד בזה-וקשה לי לפרט)
בעלי הוא אדם מאוד טוב!! אבל לא גברי(לפי הקריטריונים שלי).
וגם אם הוא מרגיש את זה באיזה שהוא מקום . אני חושבת שהוא יודע את זה לבד .(אפילו המשפחה שלו אומרים לו "אתה עדין" ,"לך לא מתאים" ) והם מכירים אותו עוד לפניי..
אני מבינה מהתגובות שאני אמורה כן לתת לו הרגשה שהוא גבר. כי לטענתכם ,זה מאוד פוגע. ואת זה אני מבינה בהחלט.
אז קדימה תציעו רעיונות ,איך אישה צריכה לתת לבעלה תחושה שהוא גברי ?(גם אם הוא לא כזה) מה יעשה לכם טוב ?
אני אישה. ובחיי היומיום שלי אני אישה חזקה מאוד אפילו..
ואני נשואה כמוך לאדם עדין.. והתחלתי את חיי עם אותם תחושות
ופשוט חבל לי עליך ועליו..
ברור שהוא מרגיש את מה שאת חושבת עליו..אי אפשר לשחק ליד בן זוג.
וחבל לי גם בשבילך..כי אישה צריכה גבר בחיים ולך יש כוח להפוך אותו לכזה אם רק תתני לו את האחריות
ואת התפקיד.
קשה יהיה לשדר לו שהוא גברי אם לא תרגישי בתוכך שהוא כזה.
לתחושתי מפריעה לך יותר העדינות וחוסר האסרטיביות מאשר הגובה.
שווה ליישם את 2 הדרכים הבאות:
1.לעשות לך רשימה של תכונות שיכולות להחשב גבריות החל
משריריות הידיים, שעירות וכו'
וכלה בתכונות כגון: כוח סבל, כישרון נהיגה וכו'.
יש עשרות תכונות שיכולות להחשה גבריות. אין בנמצא גבר שאין בו קצת מהן.
רשמי לעצמך אילו תכונות מתוך אלה יש בו.
תתמקדי בו בזמן מתאים בו מתגלה תכונה זו והתבונני בתשומת לב.
למשל אם הוא נהג טוב התבונני בו חצי שעה בזמן שהוא נוהג
והתענגי על המחשבה שהוא גברי בזה.
2. הקצנה של התכונות ההפוכות.
נסי לדמיין את בעלך כמישהו אחר ההפוך לחלוטין מעדינות
טיפוס וולגארי וגס שיורק לך לתוך הבישולים, מקלל קללות גסות
שובר צלחות במטבח כשהוא כועס וכו'
תדמייני את זה ותתבונני בתוכך איזה רגש גועל זה מעורר בך
זו שיטה מצויינת להעריך את מה שיש לנו.
לפעמים הכי קל לגלות את האור מתוך החושך
יש אנשים גבוהים ויש נמוכים,
יש גבוהים מכוערים ויש נמוכים יפהפיים,
יש גבוהים טיפשים ויש נמוכים גאונים חדים,
יש גבוהים חולים ויש נמוכים בריאים ורעננים,
יש גבוהים מסריחים ומוזנחים ויש נמוכים נעימים ונקיים.
אני באמת נחשב לגבר 'גברי'. גבוה,חזק,הנדימן...ועדיין אני חושב שיש אנשים שהם לא 'גבריים' שבינינו-הם בחירה מוצלחת ממני פי אלף. (לא שאני מרגיש נחות מולם,כל אחד והיתרונות שלו)
משפט כמו 'הוא לא הגבר של חיי' הוא משפט ששווה ערך ל 'היא לא נשית מספיק' או 'היא שמנה' או 'היא שעירה'.
כמה נורא יהיה לשמוע משפט כזה,על הגנטיקה או על הצורה החיצונית של אישה? כמה מרושע זה נראה? כמה מקטין?
מתנצל אם נראה שאני כותב בצורה ביקורתית רק לשם מתיחת ביקורת...ממש לא.
ולשאלתך-אם את חושבת שיש סיכוי שבמידה והוא ירגיש גברי יותר עם עצמו,הוא יקרין את זה כלפי חוץ- אז כיד הדמיון הטובה עליך,יש דרכים מוצלחות ועתיקות יומין לגרום לגבר להרגיש גברי יותר.
בעיני אני מרגיש היום יותר גבר משהייתי כשאשתי התאהבה בי כשהכרנו. זה אני אבל ברור לי שלא כל אישה תחתום על זה. יש גם נשים שבעיניהן לכתוב בפורום על זוגיות זה לא עסק לגברים אמיתיים. שיהיה להן לבריאות, כי על טעם וריח אני לא מתווכח.
אני לא יודע מה להציע לך כי אני טיפוס שאוהב כנות ולהתמודד עם האמת ברחל בתך הקטנה. לא מאמין בשלום בית שמבוסס על התכחשות לפער מהותי. גם אשתי ניסתה את הקטע של הזיוף והעמדת פנים. זה נמאס לה די מהר ב"ה. אם הייתי בטוח שאשתי סגורה על זה שאני לא הגבר של חייה, הייתי בלב שלם שולח אותה לחפש גבר אחר כראות עיניה. אחרי שהבנתי מימנה שזה מורכב אצלה, התחלנו טיפול זוגי כדי לצמצם פערים.
את צריכה עזרה מקצועית כדי להתמודד עם הפער מול בעלך ולברר את האפשרויות.
גם אם כל מי שהיה אומר את זה היה זכר(מה שלא נכון)- זה עדייו לא משהו שכדאי לזלזל בו,
אני לא אומר שזילזלת, אבל אני לא מבין מה הטעם בלהכניס את זה לדיון.
אין דבר כזה בעלי לא מרגיש, בני זוג מרגישים, גם דברים עדינים מאוד, לפעמים מתעלמים, לפעמים
מדחיקים, לפעמים לא מודעים לזה, אבל מרגישים.
זה לא משנה אם המשפחה שלו אומרת לו את זה(ואם כן, אז עוד יותר חשוב הצד שלך בעניין), אבל גבר
צריך ורוצה להרגיש, באופן טבעי, גברי. יכול להיות שהצליחו להדחיק בו את זה, יכול להיות ששנים של
שטיפת מוח חברתית גרמו לו לא להאמין שהוא יכול. אבל זה כואב לו והכי כואב זה להרגיש את זה מבת הזוג.
יש שתי דרכים לפתור משוואה כמו במקרה שלך- אם הצדדים לא שווים זה לזה, הפתרון הפשוט ביותר
הוא לשנות את אחד הצדדים, כלומר אם בעלך לא שווה גבריות(בעיניך), את יכולה לשנות או את בעלך
או את המשמעות של גבריות.
לשנות את בעלך יהיה קשה וכואב, לשניכם. אבל זה לא אומר שהצד הזה במשוואה חסר ערך-
את יכולה לשנות את התפיסה שלך כלפי בעלך, ככה תתקדמי בשני הצדדים, זה יהיה קל יותר מאשר
לשנות רק צד אחד.
העצות המעשיות הן, עבודה בעניין הזה, ויכול להיות שבמצב הזה, טיפול אישי עם יועצת נישואים הוא מתאים
בהחלט. למה דווקא טיפול-
כי יש שם אנשים שמבינים את התהליך הזה ויודעים לכוון אותו
כי זה מחייב
כי זה אומר "אתה מספיק חשוב לי"
כי גם אם את יכולה לעשות את זה לבד, זה יקח יותר זמן וחבל
אבל לבינתיים- קיבלת עצות מאיש מרגיש בעניין התפיסה שלך את בעלך.
את יכולה גם לבדוק מה התפיסה שלך לגבי גבריות והאם היא נכונה,
מה זה גבר? מה זה אומר להיות גברי? אילו תכונות קשורות לזה?
יש לזה תשובות ביהדות(וגם מחוץ לה).
לדוג, אחת האמירות של חז"ל היא שגברים הם גומלי חסדים, ביישנים ורחמנים.(ראשי תיבות גב"ר),
איך זה מסתדר עם תפיסת העולם שלך? איך הוא עונה על הקריטריונים הללו?
והכי חשוב זה לדעת- הכל הוא בחירה שלך, ובידיים שלך. איך את רואה אותו, איך את מרגישה כלפיו-
כל זה נמצא בידיים שלך ובכח שלך לשנות את זה. זה לא מוכתב מלמעלה וזו לא גזרה.
זה למעשה הסימפטומים ל'גבר מכה' של תקופת ההיכרות.
גברים מכים בתקופת ההיכרות יודעים להחמיא, לפרגן, להמטיר מתנות, להיראות הכי 'שאקלים' בחבר'ה וכו'.
בקיצור, כל מה שבנות אוהבות ב'גבר'..
לאחר החתונה הכל מתפוצץ להן בפנים!
ונעבור להמלצה לגבייך:
הדרך הכי טובה לשפר זוגיות, זה להפוך אותה מזוגיות שבנויה על ציפיות אחד מהשני,
לזוגיות שבנויה על נתינה וחוויות משותפות (יציאה משגרה)..
כשכל אחד ייתן מעצמו לשני בלי התחשבנויות, ציפיות וביקורתיות, אז תרגישו איך האהבה גואה.
משהו מצחיק אבל זה פשוט היה בול במקום !
(וזה מחזק שכל הנאמר מעלה נכון . ועם מאמץ יש דברים שאפשר לשנות בחשיבה)
אתמול בערב. נכנס פרפר הביתה . אני (מתה מפחד באמת!) ברחתי לחדר השני.
ובעלי (וזה לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה . אבל עד היום זה היה ברור לי שהוא צריך לעשות את זה. ולא חשבתי שזה אולי מראה קצת על גבריות)
נאלץ לקפד את חייו של המסתנן
(וכמובן לעשות וידוא הריגה. ולדחוף אותו עמוק בפח ורק אז לקרוא לי .)
הוא עשה את זה בשניות.
תראו אני לא אומרת שבגלל שהוא הורג לי ת'מעופפים אז הוא זהו .הוא גבר, כן ??!
אבל בהחלט זה עוד משהו שגרם לי לחשוב שנכון שהוא עדין,ורך- אבל אני כאישה (עדינה ורכה ) לא מסוגלת לעשות כזה דבר. והא כגבר . מסוגל.
היי, קראתי הרבה מאמרים כאן מכיוון שאני בעצמי מרגישה ממורמרת ממערכת היחסים שלי,
התחתנתי לפני שנה, הייתי בטוחה שהוא יהיה מדהים כמו שהיינו לפני החתונה אבל כיום בא לי לברוח בלעדיו לעולמים,
הוא בן אדם מאוד ביישן! מאוד עד כדי כך שהוא לא יוצא איתי בכלל, הוא כל הזמן אומר שמשעמם לו או ביום חם להוציא אותו לרכב על אופניים אני צריכה להתחנן ואז הוא יוצא עם פרצוף חמוץ כאילו הוא עושה לי טובה בכלל..
נימאס לי מההתנהגות הזאת, הרגשתי שבא לי להיות איתו בלי לחשוב פעמיים, ולחוות דברים כל יום כאילו אין מחר אבל לא הוא תקוע במחשב כל היום ועובד בלילה, ובילוים איתי זה הדבר האחרון שיעניין אותו,
הרבה פעמים כשהוא מתווכח איתי הוא יודע לבוא בגישה שאני בה יוצאת אשמה וכל האשמה היא עליי, או שהוא מתנהג כמו איזה דיקטטור ולא מקשיב בכלל,ברגעים האלה בא לי פשוט להתגרש, אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת מכיוון שאין לי חיבה מינית או רומנטית אליו יותר, לדעתי יש לי נישואים כושלים והוא מבחינתי ניכשל בהם, הוא לא מקשיב לי בחיים כי הוא חושב דעותי שווים לתחת ואני מפגרת אבל ממש הוא אפילו אומר לי את זה.. וכל מילה נכונה היא תצא ממנו ורק ממנו ומה שאני אגיד לא שווה שום דבר..
אני לא יודעת מה לעשות לגביו..שום דבר לא יזיז לו הוא כמו איזה שוטר במערכת יחסים זוגים על פי חוקים, בא לי פשוט מישהו אחר. דרך אגב אני בת 23.
מה הייתם עושים לפני החתונה ? את כותבת "הייתי בטוחה שהוא יהיה מדהים כמו שהיינו לפני החתונה " .
מה השתנה ?
האם פעם הוא היה יוצא איתך לטיולים גם כשהיה חם ? גם כשהיה עייף ?
גם בעלי ביישן .
וגם לו תמיד חם כשיוצאים (ולפעמים הוא מתלונן על זה ) לא כולם בנויים לזה .
בהתחלה זה הפריע לי .. ולעיתים רחוקות גם היום זה מפריע לו . (אבל הרבה פחות )
מה שאני מציעה :
זה שתקבעו שפעם בשבוע (אם אין עדיין ילדים אז ממש קל) יוצאים לאנשהו. או מזמינים הביתה משהו מיוחד (אוכל אהוב) ויושבים ומדברים !!
חשוב שהזמן הזה ביחד יהיה קבוע לשניכם- לא מפספסים שבוע. (בגלל חמסין, צונאמי,רעידת אדמה,הוריקן 
)
ועדיף לא לגרום ליציאות האלו להיות מבאסות (להתוכח בהם , או להעיר מלא הערות) אלא לגרום שיהיה חויה טובה מהעניין.
את תראי שלאט לאט הוא יתרגל למציאות של "לצאת" מהשיגרה . ויהנה ואולי אפילו ייזום בעצמו יציאות .
** נקודה למחשבה טובה עליו - אולי הוא עובד ביומיום קשה מאוד מאוד . ואת בבית (לא עובדת) והוא מבחינתו היה מספיק בחוץ וכבר עייף . ואת מבחינתך רק מחכה לו שיבוא כדי לצאת איתו ..
בהצלחה מתוקה .
לא חיבים לצאת . לפנות ערב אחד שקבעתם מראש . (פעם בשבוע /שבועיים - מה שמתאים לכם )
ולעשות דברים ביחד .
לראות טלויזיה /סרט -אפשר להוסיף גם כיבוד (פופקורן / סתם חטיף טעים ,אבטיח , גלידה ....)
לשחק משחקי קופסא יחד .
לשבת סתם ולדבר על כל מיני נושאים (תכנונים לעתיד ,שאיפות , ספורים מהעבודה, בדיחות ....)
להזמין פיצה /המבוגר ....(במקום לצאת)
אפשר מדי פעם לצאת , (מה שנח ) לבאולינג , הצגות , מסעדות ......
לחזק את הזוגיות שלכם במיוחד עכשיו בהתחלה (אם עדיין אין ילדים זה יותר קל ....)
גם אחר כך צריך לשמר אותה ולעשות כייף ביחד . לצאת לבלות , נופש (בלי ילדים ליומיים -שלושה )
זוגיות זה עבודה שצריכה חיזוק ושמירה .
גם כיום אני ובעלי עושים בדברים יחד (לאחר 8 שנות נשואין) יוצאים שמתאפשר ....
ואם לא אז בבית משחקים משהו /רואים משהו במחשב ביחד .
שהיה בהצלחה .
לפני החתונה הוא היה מדהים, מה קרה פתאום?
אני מניחה שידעת שהוא ביישן, ובכ"ז בחרת בו.
למה?
ייתכן שעם הביישנות באה עדינות שאהבת, או שאולי את קיצונית לצד השני?
ממליצה לך מאד לקרוא את הספר "לבסוף מוצאים אהבה" של הנדריקס.
עוד משהו: עם כל זה שיש לך טענות והאשמות- אני מניחה שגם לו יש.
חיי הזוגיות מורכבים משני אנשים מאד סובייקטיביים.
וכל אחד מהם נושא באחריות לגביהם.
אין מישהו "שבאשמתו ובגלל שהוא כזה מעפן הנישואין שלנו נראים ככה".
יש שני בני זוג שאולי לא גישרו על ציפיות, שאולי נפגשים לראשונה עם עוד צדדים
בנישואין ובבן הזוג ומתקשים להתמודד עם הפערים. ("הייתי בטוחה שהוא יהיה מדהים"..)
האם את תמיד מרגישה רע לגביו ולגבי הנישואין כמו שכתבת פה, או שזה נכתב ברגע קשה,
ויש זמנים שבהם הדברים נראים טוב יותר?
אני שוב ממליצה על הספר לבסוף מוצאים אהבה.
הוא מדהים, ונותן גם כלים ותרגילים לתקשורת וגישור.
אם זה לא יעזור לכו לטיפול.
צהריים טובים,
לפני זמן מה בעלי התחיל עבודה חדשה כמנהל בתחום מסויים.
במסגרת עבודתו הוא עובד עם נשים. הדבר מאוד מאוד מפריע לי. אני קנאית ובכלל הדבר מפריע לי.. השינוי בסביבה חדש לי ופשוטו כמשמעו- קשה לי לקבל\ להכיל שהוא עובד עם נשים!!!
עד כה הוא לא עבד במקום מעורב . הנושא הנ"ל מטריד אותי. גורם לי לאי שקט.
לצערי קורה לי שאני מדמיינת וחושבת מחשבות..
דיברנו על הנושא מספר פעמים והבעתי בפני בעלי את החששות שלי. כמובן שהוא מרגיע ומשתף אותי שהוא מקפיד ממש (!) לא לדבר במשרדו עם עובדת לבד אלא מקפיד להביא עובדת נוספת.. (ואגב זו ההנחיה שהם קיבלו בעבודה)
ובכלל מרגיע ומתמיד להגיד לי כמה אוהב אותי וכו...
בעקבות כך קורה לי שאני חסרת סבלנות כלפיו ומתעצבנת בכל הנוגע לעבודתו.
אשמח לשמוע ממכם האם גם הבעלים\ הנשים שלכם עובדים בעבודה מעורבת?
איך אתם עם זה? עצות והרגעה יתקבלו בשמחה...
אני מרגישה שאולי אני מגזימה ונכנסת לסרטים):
הימנעו בבקשה מהערות שעלולות לפגוע כי גם ככה המצב רגיש לי מאוד..
תודה רבה לכל מי שקרא עד כה.
מתפללת לאבא שבשמיים שלא יביאנו לידי ניסיון .. כמה צריך להתפלל על זה!!
המשך שבוע נפלא(:
"לשנות אצלך" וללמוד להיות גם סוג של "מאהבת" כלפיו,
שחלילה לא תיכנס מישהי אחרת במקומך. לא בגללו, אלא בגלל המציאות בעולם..
(והחוסר סבלנות ועצבים מובנים ממש, אך הם ההיפך מזה ולא מקדמים..)
ואולי כדאי לערב דמות ניטרלית רבנית וכד' רק בשביל עוגן נוסף, עבורו גם
והוא יודע שעל כל בעיה הכי קטנה הוא יוכל לדבר איתך בראש ובראשונה .
את יכולה פחות לדאוג
אבל שידע שאת דואגת ואז זה ישמור עליו
לא לחשוד כלל וכלל.
ב. האם יש לך עבורו הצעות טובות יותר לפרנסת הבית?
ג. כמה שתדברי על זה יותר - את עלולה רק לגרום שיחשוב על זה. אם הוא אומר שממש מקפיד, תגידי לו תודה רבה, ושזה מרגיע אותך, ושאת סומכת עליו.
ד. התגובה שלו כלפייך, יפה ומעוררת הערכה. היו כאלה שהיו עלולים להתרגז כש"כמה פעמים" מדברים איתם על זה..
ה. תשתדלי ההיפך, לתת בו אמון, לא להיות חסרת-סבלנות כלפיו, להרבות אהבה. זה טוב בכלל, ובוודאי מוסיף חוסן גם בנושא זה.
בהצלחה ובנחת....
ככל שתהיי יותר קנאית, זה יחליש את הקשר ביניכם,
וכשהקשר נחלש, זה פותח פתחים ליצר הרע.
ככל שתתני בו יותר אמון, הקשר שלכם יתחזק.
ואז אפילו לא יתחילו לעלות לו מחשבות כלשהן.
בקיצור, קחי את העוצמות של הקנאות שלך ותפני אותן לחיזוק הקשר.
שניכם תרוויחו כאן!!
כמובן שאם מדובר על אדם לא אמין בלי קשר למקום העבודה שלו, אז צריך באמת לתת לו גדרים.
אבל ממה שאני מבין, כן מדובר באדם שמודע לרגישות ועושה את מה שצריך.
בהצלחה!
לעומת זאת צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות מלאה. אדם שלא טוב לו בבית יחפש יותר בשדות אחרים.
זה דבר מרכזי מאד, מאד, וחייבים להתייחס לזה!
מצד שני - אי אפשר לסמוך על זה וצריך לעשות מקסימום כדי למנוע חיכוכים מיותרים בעבודה גם אחרי זוגיות טובה וכו' וכו'.
שלא יחפוץ בשום אישה וכו, מכירה?
תתפללי מלא.
אבל לעולם אל תעירי לו על זה ואל תחנכי אותו. אין לך שום סיבה (ובע"ה גם לא תהיה לך) כי קנאה וריבים גורמים לריחוק ויצא שכרך בהפסדך... לכן. לא להעיר .. לא לעשות פרצופים. לשמוח איתו. לתמוך בו. לאהוב הרבה.
ןלהתפלל לבורא עולם. בהצלחה(:
