פורום נשואים טריים (עמוד 515)

אני לא אומרת מה טוב לך ומה תעשי.

רק לפעמים חושבים לעשות משהוא כדי לעורר וזה יותר מקצין.

אם תתגרשו כבר מה אכפת לך אם הוא יצטער או לו.

את כרגע החשובה. תחשבי מה טוב לך

ממנה לא מעניק מעצמו מבטיח לה שישתנה ולא עומד במילתו... למה להזכר שיש הרבה ילדים שזה מורכב יותר??

אפשר בנתים לא להביא ילדים עד להחלטות..

לכי לטיפול לבד ותחליטי לאן פנייך..

בהצלחה רבה!

דיברתם על זה? אתם חייבים לדבר ולפתוח את כל הקלפים על השולחן,לארק לכעוס זה על זה

תסבירי להם את מצבך, ומה את מצפה ממנו.

ואולי החבר או הרב יצליחו לעורר אותו, ולהבהיר לו כמה המצב קריטי.

יכול להיות שאחרי שתשמעי גם את הכיוון שלו מגורם שלישי, את תביני אותו יותר.

קראתי בכל מיני ספרים של קשר-זוגי כמו "גברים ממאדים ונשים מנגה",

שבגלל שכל מגדר מביע אחרת את ביטויי האהבה והאחווה שלו,

אז הרבה פעמים קורה, שהגבר או האישה מתאמצים כדי להביע אהבה,

אבל הצד השני לא קולט זאת בכלל, כי מבחינתו זה דבר בנאלי.

לדוגמא (מהספר): גברים מעדיפים מתנה חד-פעמית גדולה מאד, ונשים מעדיפות הרבה מתנות קטנות.

אז אם למשל גבר קונה לאישה מכונית הוא יקבל ממנה סה"כ 3 נקודות,

ואם הוא יקנה לה פרח כל יום למשך עשרה ימים, אז הוא יקבל כל יום נקודה אחת ובסה"כ 10 נק'.

והאישה, אם היא תקנה לו פרח כל יום למשך שנה, אז היא תקבל כל יום 1/100 הנקודה ובסה"כ 3.5 נק'.

ואם היא תקנה לו רכב, אז היא תקבל ממנו 1000 נק' שיספיקו לעשר שנים הבאות.

ומה שקורה זה, שכשהאישה קונה לגבר פרחים למשך שנה, היא בטוחה שהיא אמורה לקבל ממנו 365 נק' כשלמעשה היא מקבלת רק 3.5 נק'.

וכשהגבר קונה לאישה רכב, הוא בטוח שהוא אמור לקבל ממנה 1000 נק' שיספיקו לעשור הקרוב, כשלמעשה הוא מקבל 3 נק' בלבד.

ממה שזה נשמע ממך, יתכן מאד ששניכם נפלתם בדיוק בדברים האלה (שמעתי על המון זוגות שנפלו בזה),

ואם תהיו מודעים לזה, ותלמדו זה את זו, יכולים להיות לכם חיים מאושרים.

לא נראה לי שכדאי לקפוץ ישר לגרושין, זאת החלטה גורלית לשלושתיכם,

וכדאי לעבור לשלב זה, רק לאחר שניסית את כל האפשרויות היעילות.

אם כי, אני לא נשואה ולכן יכול להיות שההצעה שלי לא רלוונטית כלל.

מקווה ומתפללת שתמצאו את הדרך הכי טובה לכולכם!

קחי את עצמך לטיפול זוגי - בעצמך לבד, בשביל עצמך

את תפיקי מזה תועלת- בין אם לכיוון של לקבל כלים כדי להביא אותו, ובין אם בשביל לקבל כלים וכוחות כדי להיפרד ממנו. 

ממליצה גם שתלכי לשבת לדבר עם ת"ח\ רבנית גדולה שמבינים בזוגיות (זה חשוב- לא כל רב מבין בזוגיות באמת)- כדי להכריע אם נחצה פה מאסה קריטית ואת לא רוצה להישאר יותר בזה, או שאת כן רוצה להישאר ולהילחם עליו ועל הקשר שלכם.

בקרית משה אם אני לא טועה.

אין יאוש בעולם כלל,
שימי דגש על מה שיש

יש לי הרבה מה להגיד אבל בתור התחלה,

קחי דף ועט ותכתבי לעצמך רשימה של דברים שהוא כן עושה.ודברים שהוא טוב בהם. אפילו דברים קטנטנים,

אח"כ תתחילי מהיום , להקפיד להחמיא לו. להודות לו על דבר אחד שעשה באותו יום,

כל יום מחמאה אחת, ביום שלמחרת 2 מחמאות. ואל תתיאשי גם אם תקבלי תגובה לא חיובית על המחמאה.לאט לאט תוסיפי מחמאות על מה שכן עשה. מבלי לצפות לכלום.

יש אנשים שזה מה שהתחיל להציל להם את הזוגיות .

את זקוקה ליחס חם ואוהב ואת אמורה להיות מס 1 בעני בעלך!

אני חושבת שההורים שלו מגזימים וצריכים להבין את הענין ולתת לו להרגע ולהתמודד בלעדיו.

 יש מצב לטיפול זוגי מבחינת בעלך??

האמת גבר שמרים ידיים מבחינתי חצה כל גבול!

מגיע לך רק טוב.. שולחת לך

לילה טוב.

כבר אינני יכולה כל היום בוכה ושקועה בזכרונות של העבר , לא יודעת איך לשרוד אתו  

אני ממש מבין שקשה לך ובעלך בהחלט זקוק להפנות אנרגיות כלפי הבית

אבל...

אני מאחל לך שבאם תזדקקי לטיפול בעתיד בזיקנה הבן שלך ילמד ממעשי אביו ויטפל בך ללא לאות מדין כיבוד אב ואם

דוגמה אישית כזו לא ישכח לעולם 

כאחת שמאוד הזדהתה עם מריה (סיפור דומה מאוד רק ללא האלימות!!!!),

אני בתור אימא ממש לא הייתי רוצה להיות זו שתגרום לקשיים בזוגיות של הילדים שלי.

<ובלי קשר, כל הזמן מתפללת לקב"ה שלא יביא אותי למצב שאזדקק למישהו כשאזדקן>

ללא ספק 

נכון מה שאמרת 

אבל אנחנו נישואים טריים והבת שלי בת 9 חודשים ואני בבעיה זו מאז שהתחתנתי אתו ,, 

מה אתם ממליצים לי 

איך להתמודד 

לא שמתי לב שיש פה אלימות בסיפור מה שמעיב על מצוות כיבוד האב והאם של בעלך מאוד

לזה אין הצדקה בשום אופן.

לגבי ההורים שלו עלייך לשמור את פיך מכל אלה וקללה אליהם.

להבהיר לגבר שלך שאין מצב שהוא מכה אותך ושאת מבקשת סליחה על שקיללת את ההורים שלו!

ב"ה צלחה

האם יש רב שאתם מתייעצים איתו?

לגבי האלימות - מאוד בעייתי. אני לא הייתי מסוגלת לסבול את זה.

וזה שאת מחזירה לו, לא נראה לי שזה פתרון...

בטח שזה לא פתרון אני מבינה את זה אבל האלימות מופעלת כלפי ואין לי איך להתמודד רק שירגיש כמה כואב מבחינה נפשית שמשתמשים באלימות כלפי אישה !!

הייתי פונה למישהו. לעזרה מקצועית.

האם מישהו יש לו הצעה איך להתמודד עם הבעיה שלי  מול בית חמי 

האם יש פתרון מסוים 

אפילו אם זה פתרון זמני 

ככה זה- זה טבוע בגנים שלהם לעזור ולהיות ראש המשפחה ברגע שצריכים אותו.

ואין לך מה לעשות עם זה חוץ מלקבל את זה ולהעריך את זה. זה חלק מהעסקת חבילה של האופי שלו. האחריות והדאגה הזאת טבועים בו. מצד שני, הוא צריך להפגין את אותו הדאגה והאחריות גם כלפי הבית הפרטי שלכם- ואף יותר, כי בסופו של דבר אתם צריכים להיות העדיפות הראשונה שלו.

גילוי נאות- בעלי בכור, אז אני מכירה את זה באופן אישי. זה לא פשוט, ועוד בתקופת האירוסין הבנתי את זה. וקיבלתי החלטה מודעת לתמוך בבעלי. מצד שני, כשיש מקרים שאני מרגישה שזה בא על חשבוננו, אנחנו יושבים ומדברים על זה בנחת ומחפשים פתרון אחר.

אני חושבת שזה מקסים שהוא דואג להורים שלו כ"כ (ודווקא נחמד לקנות להם מתנות), אבל צריך לחשוב אם זה באמת נחוץ. לקחת צעד אחורה ולתת לאחים האחרים יותר מקום לקחת אחריות. במקרים אחרים- לתמוך בו כמה שיותר שהוא מתחשב בהם! אל תשכחי שהוא נמצא במעין מתח מתמיד בין הצרכים של המשפחה שלו למשפחה שלכם, וזה לא פשוט.

כדאי לשבת ולדבר על זה בנחת- הקנאות להורים שלו זה מובן מאיפה זה נובע, אבל זה אבסורדי. 

ולגבי האלימות והצעקות- בעיני אין אף הצדקה בעולם לדבר שכזה.

אם אתם לא מצליחים לשבת ולדבר על זה בנחת (כי נשמע שהוא בכלל לא מבין מאיפה את מקנאה למשפחה שלו, בכלל) ולדון ולהסביר אחד לשני מה אתם מרגישים אז אני ממליצה לך לכתוב לו מכתב ולהבהיר לו מה שאת מרגישה. ואז לשכתב את המכתב מחדש. תכתבי אותו בסגנון אחר שהדברים יצליחו להישמע (לדוג': אני מאוד מעריכה את האחריות וההתחשבות שלך בהורים שלך. זה מאוד חשוב לי גם. בנוסף, קשה לי ש____. אני מרגישה ש____. וכו'. בלי האשמות ועם הערכה כלפי הדברים הטובים).

שיהיה בהצלחה!

תודה על כל מילה 

אי הייתי בהתחלה מתחשבת והכל 

מה שלא ציינתי למעלה זה שהינו מאורסים הוא לא היה כזה אפילו ברגעים שהייתי אומרת לו תקנה להורים שלך אומר לי עזבי הם יקנו , הוא היה שומר איתם קשר כרגיל והייה לפעמים מתלונן שההורים שלו עזבו אותו ברגעים קריטיים בחייו , כלומר כל מה שאני עוברת היום בחתונה לא עברתי איתו בארוסים וזה מה שהפיל עלי חיים חדשים שאני לא רגילה אליהם , 

לא יודעת אם הבהרתי את הדברים טוב , אבל הוא השתנה רק מרגע שאבא שלו חלה 

אז אני מבינה את תחושותייך, ואת זה שבתחילת הנישואין הוא לא היה ככה.

אבל שתדעי שברגע קופצת צרה או בעיה בבית של ההורים, כל מנגנוני ההצלה אצל הבכור מתעוררים ומצלצלים אצלו פעמונים להיקרא למשימה.

זה ככה. ככה זה. זה ההרגשות הטבעיות של ההאחריות עולות.

אני חושבת שיש לו סיפוק מאוד גדול מהעזרה אצל ההורים. הוא בטח מוערך עד מעבר לראשו.

זה יכול להיות ממכר, וצריך לעצור את זה. משהו גדול צריך  להבהיר לו מה הוא עושה ולאן זה יגיע.

זה לא בכוונה מה שהוא עושה אבל צריך להעמידו במקום.

בס"ד

זה אומנם לא עניין מועט, אך חשוב לי להתמקד.

אני יכולה לצייר לך כיצד הדברים צריכים להתנהל. להסביר לך מה בעלך צריך לעשות ואיך הוא צריך להשתפר וכו וכו'...

אבל זה לא הסיפור שלך. הקב"ה מעמיד אותך במקום שונה שדורש ממך משהו אחר.

אני מתעלמת רגע מעניין המכות כי אני לא מבינה ממש מה הסיפור סביב זה (בעיניי בדבר כזה מערבים רב שאת סומכת עליו ושאת מרגישה נח לדבר עם הרבנית, אשת אותו רב)

נכון שבעלך מוסר את הנפש על אבא שלו וזה פחות נח ועוזר לזוגיות, אבל את חייבת להתמודד עם זה.

לכי צעד אחורה.

אל תדוני אותו על מהלך ההריון.

את אישה. את אישה חכמה. ה' נטע בך את הכח הזה.

תצילי את את הזוגיות שלך.

אף אחד אחר לא יעשה את זה.

אל תדרשי לעצמך כלום כרגע. עכשיו תלחמי עבור הבית שלך. אל תדברי איתו עדיין על נושא המשפחה שלו. תורידי ממנו מתחים. אולי אפילו תשבי איתו בנחת ותשאלי אותו מה את יכולה לעשות עבור המשפחה שלו כדי להוריד ממנו לחץ ולפנות לכם זמן יקר. לכי את, בזמנך הפנוי ותערכי את הקניות לדוגמא ובאותו הערב תצאו יחד עם הבת שלכם לטייל בחוץ. ברגל. בנחת.

תמצאי את הזמנים שאתם ביחד ותנסי להוביל אותם לזוגיות, לשיחה. אל תתעקשי איתו על מה שקורה במשפחה שלכם. תרפי מזה. אני מבטיחה לך שלאט, לאט הוא י'הי'ה קשוב לך. הוא יקרב אותך אליו מיוזמתו. הוא יזום דברים לזוגיות ויפריד בין המשפחה שלו לזוגיות.

את חייבת להרפות מהנקודה הזו. אני לא יודעת עד כמה הוא יבחר לשנות את זה בעצמו. עד כמה הוא יזיז הצידה את המשפחה שלו. 

ונראה לי שהוא חשוב לך כדי לעשות את השינויי הזה.

בכל אופן, באופן מידיי לערב מורה הוראה, רב וכו שיעזור.

בהצלחה,אל תשכחי שאת אשה חזקה ושיש בך את הכח לעמוד מול המצב הזה.

ה' יתן לך סיעתא דשמיא גדולה!!

זה מקרה שצריך טיפול מקצועי

לפחות לפי דבריה, כל תקרית אלימה מצידו נענתה באלימות מצידה,

ואנחנו אפילו לא יודעים מי "התחיל".

אז די עם זה, בבקשה.

בואו ננסה להתבונן קצת מעבר

הבעיה פה היא אלימות.

בעל שמכה, ועוד יותר מפעם אחת- יש דין אחד.

לצאת מהבית עד שהוא מטפל בעצמו.

אלימות זה קו אדום.

בן או בת זוג שמכים\מתעללים רגשית או מילולית זה חצית קו אדום.

לא טיפול זוגי ולא בטיח- להפרד עד שהוא מטפל בזה.

אם הוא מרביץ לך בחודש שמיני, זה יכול לגרום להפלה!!! 

צר לי, אבל אם הבעיה היתה רק ההורים שלו- אז היה מה לדבר על טיפול זוגי וכאלה, אבל הבעיה פה יותר גדולה.

צאי מהבית, תציבי לו אולטימטום- אם אתה רוצה לחזור ולהיות בעלי, תצטרך לטפל בעצמך ובאלימות שלך, ותצטרך לעבור איתי לעיר אחרת מההורים שלך.

במקביל ממליצה גם לך לעבור טיפול או אימון אישי- לפעמים כשהצד השני לומד להיות עם יותר בטחון עצמי או יותר אסרטיביות- זה יכול גם לעזור. (ולפעמים לא. אני לא חושבת שזה בגלל שלא היית מספיק אסרטיבית אלא רק שזה יכול לעזור..)

|נושם עמוק|

אבל דווקא במקרה הזה,

שהרבה הרבה דם רע והתנהלות לקויה קדמה (והובילה) לאותה תקרית אלימה וחמורה מצידו,

נכון יהיה להתעלם ולבודד את האלימות כפי שכתבה יפה "מבט קדימה", וגם את הקללות שהביאו אליה באותה סיטואציה- ולהתייחס לבעיה הגדולה יותר והדחופה הרבה יותר.

ורק כהערה,

כפי שאדם שגנב או שיקר פעם אחת לא זכאי לתואר "גנב" או "שקרן", כך אדם שכשל והיכה לא ראוי לתואר "אלים". במיוחד לא כאשר המקרה לא צץ בחלל ריק, ומגיע כתגובה (אפילו היא קבועה) למציאות כללית לא בריאה. קל וחומר כאשר היא מתארת מציאות אלימה שמגיעה משני הצדדים, ואין לנו כצופים את המידע מי הרביץ והחל עם הפתרון האלים הזה.

גם אם היא התחילה

לא מבינה למה זה לא ברור

מה יהיה אם על כל הערה ברחוב או בבית יתחילו להרביץ?

בעיקרון היא לא צדקה עם התגובות שלה אבל גם הוא צריך לחפש איזונים במיוחד שמצב של אבא השתפר כבר

אי אפשר להשוות שקר למכה. באלימות אין כשל. גם כשלון של פעם אחת זה חמור מאוד וצריך טיפול.

ומכה שמגיעה כתגובה? זה בדיוק מזכיר לי שמאשימים אישה שנאנסה כי לא היתה לבושה צנועה.

אז אישה שמוכה היא לא אשמה!!!!!!! זה הטירוף של בעלה!

וששום אישה בעולם לא תרגיש אשמה שבעלה מכה אותה כי היא גררה אותו לזה.

וגם אם האישה מכה , ברור שמכה של אישה זה לא של גבר שהוא הרבה יותר חזק, ברור שגם אישה שמכה זה אלימות, אבל אפילו במשטרה יתיחסו שונה לבעל ואישה מכים

אנא קראי שוב מה שכתבתי,

לפני שאת מכניסה מילים לפי כאילו אני לא מתייחס בחומרה לאלימות.

אח"כ ננסה שנינו להבין מה הקשר בין הכותרת לשאר מה שכתבת,

מה הביא אותך לחשוב כאילו האשמתי את האשה במעשים של בעלה,

וכיצד אלימות מצד אשה חמורה פחות מאלימות מצד גבר.

 "מי שגנב או שיקר פעם אחת לא זכאי לתואר "גנב" או "שקרן", כך אדם שכשל והיכה לא ראוי לתואר "אלים".

וכן כתבת " במיוחד לא כאשר המקרה לא צץ בחלל ריק, ומגיע כתגובה"

ואת ההמשך קראת?

אני מתלבט אם הגדרה וניסוח מחודש של דעתי ודעת אחרים כאן,

שקראו לא לבודד את האלימות אלא להתייחס אליה כפרט מתוך מכלול יחסים זוגיים לא בריאים,

תוכל לעזור כאן.

או שרק שמעת את הביטוי "אלימות" וכל השאר הודחק ונעלם,

כאילו זו הבעיה היחידה וכאילו טיפול באלימות יתקן את המשפחה שלהם כאילו לא אירע דבר.

לטעמתי ולהבנתי- שניהם התנהגו באלימות, כתוצאה מיחס לא בריא שלו כלפי ההורים.

בין אם זו אלימות מילולית ורגשית מצידה,

ובין אם זו אלימות פיזית מצד שניהם.

טיפול שורשי ונכון יאלץ את המטפל להקיף את כל הנתונים הללו לאורך השנים בכדי לפתור את הפלונטרים בקשר.

ממש לא בהכרח שהכל יהיה בסדר.

רק שאלימות זה קו אדום, אני לא אומרת שצריך להתגרש, אבל מה שברור שהגבר חיב להבין שעשה מעשה חמור שחייב יעוץ,

"וזה ממש לא במכלול הבעיות שיש להם",אם גבר חושב שיש מכלול בעיות עם אשתו ואי הסכמות על כל מיני דברים שקשורים לבית, להורים וכו', ותוך כדי הוא חושב שמכות זה כבר באותו החבילה, זה נורא בעיני!

ב"ה

שגם היא עשתה זאת, כעדותה, עוד לפני האירוע  הזה - 

כנראה שניהם צריכים את העזרה. אשה שמכה זה לא פחות - ובמקרה הזה נראה ששניהם אינם אנשים "מכים"..

צריך אכן לבנות את הענין מחדש משורש בריא, כדי שלא ימשיך להתגלגל..

כעת אתם צריכים לראות איך מתקנים, שניכם. הטעויות הללו הם כאלו שהאחת מביאה את השניה..

בהתחלה - הוא נהג כבן טוב; צודק, מה אפשר לעשות אם זה מה שקרה לאביו.

את התרגזת - אפשר להבין, היה לך קשה על ההתחלה עם החסר הזה.

אבל ברור שזה גורר רק יחס שלילי כלפייך.

מה שהתפתח, הוא שככל שמרירותך רבה יותר - פחות נעים לו איתך, וממילא זה גם "מנפח" את ההתייחסות להוריו.

בנוסף - יתכן שיש כאן נתון נוסף: ציינת שלפני האירוסין אמר שהיו זמנים בחיים שהוריו "קלקלו" לו.  לפעמים, דווקא בזמן כזה - פתאום הבן מתקן את החוויה המקלקלת מאז..  "הפוך על הפוך".. בלי שהוא כ"כ מודע בעצמו שבעצם הוא עוסק בכך.

אתם צריכים לעשות "רוורס" כללי. או בעצמכם - ואם לא ילך אז בעזרת ייעוץ.

[ולא כדאי כעת להיכנס פה למינוחים של "אלימות", זה לא יועיל כלום. שניכם הייתם אלימים במידה מסויימת; וגם לקלל את הוריו זו אלימות; ושניכם כנראה כלל אינכם "אלימים", אלא הגעתם לרמות תסכול שקשה היה להכיל]

תבקשי איתו שיחה, רגועה לגמרי. אפס האשמות. אף אחד כאן לא "אשם".

תגיד לו שאת רוצה לדבר איתו כדי לתקן.

תתחילי ממה שהיה בהתחלה. אפס האשמות. תגידי שאת מאד מעריכה את ההתמסרות שהיתה לו לאביו, אבל בגלל שזה היה תחילת הנישואין, זה היה לך מאד קשה לא למצוא את בעלך לצידך. לא מאשימה - מציינת את הקושי שהיה לך.

ושאת מבינה שבעקבות זה ביטאת תסכול, ואותו זה תסכל כי הרגיש חובה לעזור. והתגלגל מה שהתגלגל.

תאמרי: אנחנו איש ואשתו, אנחנו צריכים למצוא איך אנחנו בונים מחדש את הבית שלנו. ממש מההתחלה. לא סותר קשר טוב עם ההורים. ובאמת, תחליטי לעצמך שלא מפריע לך אם קונה גם להוריו משהו כשעושים קניות, שם זוכר אותם בטיול.. אדרבה, יופי, מידות טובות, ובלבד שלא יבוא על חשבון התייחסות אלייך ואל הבת.

יתכן שאם אכן תנסו להתחיל "מחדש", אז היחס ביניכם יגרום לכך שזה לא יהיה על-חשבון.

ותנסו להתחיל שוב, ממש כאילו התחתנתם כעת, כאשר ההורים מכובדים אך לא במקום הבנין ביניכם.

תסכמו שמוחלים זה לזה על מה שהיה ושוב לא "פותרים" כך בעיות. תבינו זה את זה שהיה מהלחץ - ואפשר אחרת לגמרי.

אם ילך - מצוין. אם לא - חייבים ייעוץ כנראה, כי צריך הדרכה, גם איך עולים "מחדש", גם איך מוחקים את השלילה שהיתה, גם איך לא מובילים את הדברים לכך שימשיכו "לגרום את עצמם", גם לפרופורציה הנכונה של היחס לאשה ולהורים.

הלוואי שתצליחו בעז"ה.

שלום רב , תודה לכל אחת שעזר ותמך 

חברה אני התייחסתי יותר לבעיה שלי לעומת האלימות 

האלימות הייתה פעם מקסמום פעמיים מאז שהתחתנתי 

אני לא מדברת על אלימות שהיא גסה 

לא לזה רמזתי 

הבעיה שלנו היא לא האלימות הבעיה שלי זאת שבית חמי התחילו להיות חלק מהחיים שלי  

אני לא אומרת שנחנו צריכים להתנתק מהם להבדיל 

אני אוהבת המשפחה שלו 

אבל בעייתי זה שבעלי לוקח את כל החסות על בית הוריו , מה שמתאר את מצבו זה התמכרות 

הוא אחד כזה שאם אתה נותן או עושה לו משהו אז לוקח את זה כהרגל חיים 

התחיל לעזור להורים ואז הוא חשב שזה הרגל חיים וזה מה שיש 

אני לא אומרת הוא לא חייב לעזור , אבל רבנו של עולם אי אפשר ששניים נישואים כל היום הוא עסוק באבא שלו והבית אצלם אני לא יכולה אין לי חיים , הוא רוצה לדעת כל יום אם אבא שלו אכל אם יצא , אפילו הייתה לי בעיה איתו שהוא היה חוזר כל יום מהעבודה , יורד הביתה מוסר את האוטו שלו לאבא שלו , אתם מבינים שאין לי פרטיות אין לי חיים פשוט מאוד עד שהיתי רבה איתו על הדבר הזה לבסוף הוא קנה לו אוטו , 

הבעיה של בעלי זאת ההתמכרות לדברים שהוא חושב שהוא חייב לעשות את זה כל יום 

צריכה קודם להפנים את הטוב שבזה.

אחר-כך לדבר בנחת, מתוך נקודת ההנחה הזו.

להסביר איך היו נראים דברים אם מההתחלה לא היה קורה לאבא שלו מה שקרה.

הייתם מתרגלים אחד לשני, ואז גם היה חוזר יחס טוב עם ההורים, וזה היה על גבי הבסיס של הבית שבניתם.

קרה מה שקרה, הדברים לא נבנו בסדר הנכון, ולכן כעת צריך "מחדש".  הרגל של הבית, לא רק מבחוץ אלא גם מהלב, וגם אל ההורים, אבל לא כ"הרגל ממכר" אלא כבחירה שעל גבי הבית.

בשביל זה צריך גם "לנקות את השטח" ממה שהיה, להתנצל על היתקלויות לא נעימות ולהסביר, כדי שתתעורר מוטיווציה לבית שלכם.

ולראות אם זה מסתדר.  קודם כל - ביחס שבלב, לפני הצדדים הטכניים, ולהתעלם קצת, מצידך, ממה קורה ביחס להורים.

אם ילך - טוב. אם לא - פנו לעזרה, שלא "יתגלגל" הלאה. 

[אגב, זה גם הכיוון שכתבתי עליו מקודם. היה די ברור שאין כאן "אלימות" קלאסית, חלילה, אלא התגלגלות שצריכה השבה למקום וניווט נכון]

שאת יודעת בברור שתעמדי בהם בשעת הצורך...הוא חייב להבין שהוא הורס את הבית שלו.. ושמאז שהוא התחתן אז הבית שלו זה את ולא ההורים שלו. בהצלחה

בסיוע ותמיכה- הם נשענים עליו לאחר שעברו טראומה- ואפשר להבין אותם.  אבל אפשר להציע חלוקה בין האחים בסיוע להורים.. ואם תהיה תורנות הכל יראה אחרת.

אז זיהו הבעיה

שהכול מוטל על בעלי יש לו 5 אחיות 

ואח נוסף בן 18

אין חלוקה 

היה חלוקה בהתחלה אבל לאט לאט התחיל בעלי לקחת על עצמו את הכול 

אבל אני לא מבינה למה לוקחים טרמפים...זה כ"כ לא בטוח....מה נסגר??

זה מאוד תלוי איפה את גרה. יש מקומות שבהם טרמפים זה אמצעי תחבורה רשמי כמעט. פשוט אין ברירה.

יש מקומות שאין אוטובוסים בהם,

ושאפשר לחכות שעות לטרמפ.

אז נכון שזה לא אידיאלי, אבל מי שמפחדת שהיא תפסיד תור לרופא\ חתונה של חברה\ לא תצליח להגיע לעבודה בזמן וכו'

עולה גם על אנשים שהיא לא מכירה.

ברור שזה לא מומלץ ולא כדאי משום בחינה, אבל אני חושבת שמי שלא התנסתה בחוויה הלא נעימה של לגור במקום כזה ולחכות שעות לטרמפים אין לה ממש זכות לבקר בנות שנמצאות במצב הזה.

אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו נאמר על דברים כאלה.

לא גרה שם

לא התנסיתי בחוויה

וגם לא באה לבקר אף אחת

אך עדיין צריכים לנהוג במשנה זהירות

כל מקום החסרונות והמעלות.

שלצערנו מגיעים למצבים כאלו, כי הם חולים בנפשם וצריכים טיפול. זה לא רק קשור לדת.

אם אפשר לא לנסוע בטרמפים- מה טוב. במקומות שבהם אי אפשר צריך לעשות זאת בצורה נבונה.

גברים כאלה אפשר לפגוש גם בסיטואציות אחרות, לא רק בטרמפ וצריך לדעת איך לזהות את העניין ואיך להיזהר.

לק"י

"הקולה טובה" או "להיות לאם" (לגבי השניה אני לא בטוחה...).

מנסיוני זה יכול לקחת זמן.

לא נותנים לכל אישה נשואה( שמודיעה שהיא אישה ושהיא נשואה, להכנס..)

כלומר את בסך הכל כחודש וחצי פה, עם 10 הודעות בערך, מאיפה למנהלות לדעת אם את אכן מה שאת..??

ולא איזה טרול/ית נחמדת?...

בקיצור,אם את לא מכירה משם מישהי שתוכל להמליץ עליך, אז תאלצי "להוכיח" את עצמך קודם...

ומנסיוני,לקח לי כחצי שנה עד שהכניסו אותי לשם...

מה אני עושה פה בכלל?

הנשים הכותבות שם ובשביל למנוע כניסה של טרולים או גברים..

הפורום נועד בשביל ליצור חבורה טובה ולהתייעץ על דברים שאי אפשר לדבר בכל פורום פתוח.

ועוד סיבה שאני חושבת שלא מכניסים ישר שלא יצור מצב שבו נכנסות המון נשים ביחד ואז נשים ירתעו מלשתף בנושאים עדינים..

כדאי לדבר בעדינות קודם כל.

המנהלות של הפורום עובדות מאד קשה ובהתנדבות...

לעשות שיחת טלפון ולעשות הכרות הדדית קצרה?

ההמתנה בחוץ בשביל המרקם החברתי של הפורום זה נחמד להיות בצד שמסנן אבל בשביל מי שמחכה בחוץ זה די דוחה..

זה לא שהפורום הזה מספק משהו מיוחד, א אלו שברשימת המתנה היו מקימות לעצמן פורום התוצאה היתה זהה.

אבל איך שמתחשק לכן.

ולכן דתיים שלובים לא ממש עוזר. אבל אם יש מישהי שמזדהה בשמה ומישהי שאכן מכירה אותה מהחיים! לא מהוירטואלי! , אז היא מתקבלת בלי שום תקופת המתנה. 

מאיפה הנחרצות לגבי משהו שאין לך מושג בו?

וכמובן מי שרוצה מוזמנת לפתוח לעצמה פורום סגור. היא יכולה לפנות לאדמין <צ>

הפורום מכיל נושאים שמתאימים רק לנשים נשואות, ומכאן הבדיקה הקפדנית.

לאור כל הטרולים שהסתובבו כאן לאחרונה אני חושבת שזה ברור לגמרי.

המנהלות בפורום עושות עבודת קודש בהתנדבות!

שקוראת פה כבר כמעט 4 שנים אבל החליטה להצטרף רשמית רק בזמן האחרון?

[אשתי, אגב, הפסיקה לכתוב שם מאז שהפורום הסגור נעשה המוני ושוקק חיים ולא היתה לה אפשרות לדעת מי עלולה לקרוא מה שהיא כותבת]

|מנסיון| 

וכמובן- פתקים

תצטט אותו (משפט כזה חכם או משהו מעניין)

בתקופת הלימודים שלי בעלי היה מחביא לי פתקים באוכל שלקחתי איתי, בתוך הקלסרים שלי וכו'. וכמובן שגם ממתקים קטנים זה תמיד משמח. זה בעיקר.

זו לא בעיה חמורה ויש לה טיפול.

אם זה לא עובר תפני לרופא המשפחה והוא ידע לעזור לך. או לפחות הוא אמור לדעת.

(תחפשי בפורום- היו בעבר כמה שירשורי המלצות ליועצי נישואין או מטפלים זוגיים) 

בכוונה אני לא כותבת כלום פה אלא שולחת אותך למענה רחב ומקצועי- 

כי אני רואה שיש לך סיפור חיים מורכב, לא שאלה אחת ספציפית... 

באופן כללי- 

עין טובה יוצרת טוב

יצירת טוב- גורמת למציאות להיות טובה

אם את תעשי את עצמך להיות להרגיש ולהיראות אישה שכיף לבעלה לחזור הביתה אליה- אז הוא יגיב לזה... 

שטיפול עם חיזוק הבטחון העצמי יועילו בע"ה.

וכמובן שיחה גלויה עם בעלך.

אם את לא מצליחה לדבר איתו כתבי לו מכתב גלוי כשלב ראשון.

בהצלחה!

כלה- תסרוקת 400 ש''י  איפור 400 ש''ח ולשלם מוניות, ו500 ש''ח חדר יחוד...

אחות 150 תסרוקת 150 איפור.

אני בררתי עם בנות ונראה לי שזה היה בסביבות ה300-350 לאיפור\תסרוקת לכלה, ו50 לאחיות לתסרוקת (לא ביררתי על איפור בשבילן), אני חושבת גם שזה בלי מונית, אבל בזה אני לא בטוחה

והעניין העיקרי זה לברר הרבה (עם חברות שהיו מרוצות, ואהבת את איך שהם נראו) ולברר מה מביניהם הכי זול

מזל טוב מתוקה!

1200 איפור ותיסורקת לכלה זה סביר?? היה נשמע לי המווווון.

אחיות 90 תסרוקת 120 איפור

אני חשבתי לעשות איפור וכו' אצל חברה שלקחה כמה מאות שקלים.

בסוף אחותי שילמה לי על איפור ותסרוקת מהשורה הראשונה כמתנה לחתונה.

לי זה היה נראה מיותר אבל הייתי מנומסת והלכתי למי שסוכם.

בסוף הייתי מרוצה מאד מאד ועד היום אני מודה לאחותי. מעולם לא נראיתי טוב כמו באותו היום, היא ידעה מצויין להעלים את הצדדים הפחות יפים ולהעצים את היפים. זה היה נהדר!

אני מכירה מישהי שהלכה על הזול ולא פיתחה  את התמונות מרב שכל האיפור נזל ואני מכירה מישהי שעשתה פוטושופ לכל התמונות מאותה הסיבה.

יש בנות שמוציאות הרבה כסף, והתוצאה על הפנים.

ויש כאלה שהמחיר פחות אבל התוצאה מעולה.

אני לדוגמא בררתי בשעתו עם מישהי שאני יודעת שהיא עושה תסרוקות מהממות (יש לי חברות שהלכו אליה, והתוצאה מיוחדת ממש) והמחיר שהיא לקחה אז היה 370 (איפור ותסרוקת 650, אבל אני לא באמת יודעת איך היא מאפרת)

זה היה לפני שנתיים, אולי זה השתנה מעט.

לדעתי הכי חשוב שתראי דוגמאות לתמונות של בנות שהיא איפרה, זה הכי חשוב, לראות אם הם נראות טוב בתמונה

(כמו שכתבתי קודם לא תמיד יקר אומר יותר טוב)

אגב, אם הם מגיעות אליך לבית את יכולה לבחור 2 אחרות- אחת לאיפור ואחת לתסרוקת, זה קצת פחות נוח, אבל אפשרי

אם את רוצה אני יכולה לברר לך כמה זאת שאיפרה אותי לוקחת. (מבית שמש)

ברגיל אני נראית סביר-, ובחתונה נראתי מהמם, כולל התמונות

(היא חברה שלי, אז היא עשתה לי את זה בתור מתנת חתונה.. וזה ממש לא פרסומת, כי יהיה לי מסובך קצת לברר)

היא גם עושה תסרוקות, אבל את זה עשתה לי מישהי אחרת, כך שאין לי מושג איך היא עושה (אפשר לבקש ממנה תמונות מן הסתם)

בכל מקרה- מדובר במישהי מקצועית מאוווד, הגעתי אליה דרך הבוק של הסלון כלות
(כשבעלת הסלון הראתה לי תמונות של שמלות התלהבתי מאוד מכמה תסרוקות מסתבר שאת כולם עשתה אותה אחת, אז ביקשתי מספר )

בקשר לאיפור לא ראיתי, אבל אני מתכוונת לבקש תמונות לפני שאני סוגרת סופית.

אם יש למשהי המלצות על מאפרת ומסרקת במחיר טוב יותר באיזור ירושלים- ב"ש- גוש עציון, אשמח מאוד!

תומ"ר

 (שוקולד, את אדיבה במיוחד, תודה )

בתור אחות של- האיפור עלה לי 150-200 ש"ח, תסרוקת 100-150 ש"ח (לא זוכרת במדויק),

ובתור כלה- האיפור לא עלה לי יותר מ-300 ש"ח (אלא אם אני טועה מאוד), והתסרוקת- 150-200 ש"ח.

והייתי מרוצה מאוד, ברוך ה'.

בהצלחה ומזל טוב!

בסביבות 500-600 לאיפור ותסרוקת לכלה (כולל ניסיון)

150 לאיפור או תסרוקת לאחיות/אמא (+ תוספת לניסיון אם רוצים)

אני לא יודעת מה מצדיק מי שלוקחת סכום גבוה ממש. אני יודעת שמי שעשתה לי למדה איפור מקצועי ותסרוקות למדה מהניסיון, והייתי מאוד מרוצה! אולי למי שעושה אירוע מפוצץ זה לא יתאים (אולי תרגיש שהיא משלמת פחות מדי, אם יש דבר כזה), אבל באירוע נחמד ונעים כמו שלנו זה היה מצוין.

חפשי מה מתאים לך לפי התוצאות, לא לפי המחירים. יש הרבה בנות שעושות את זה יותר כתחביב ולוקחות פחות, והאיכות שלהן לא בהכרח נופלת מכל "סלון כלות" אחר (כמו שרמזו פה לצערי...), ויש תוצאות יפות גם אצל מי שלוקחת מחיר גבוה.

בדיוק כמה שעולה תסרוקת של כל יום רגיל.

מזל טוב!

לך את הפרטים של המאפרת מסרקת שלי?

קוראים לה הדס קופר, והיא תותחית!!!! (אין לי בעיה לשלוח לך תמונה שלי)

800 לאיפור ותסרוקת של הכלה (היא לא באה לחדר יחוד לתיקונים, וגם איפור כמו שלה לא צריך!!!) + מונית או טרמפ ממקום מגוריה.

וכבר לא זוכרת את המחירים של אמא ואחיות אבל היא כ"כ שווה את זה!!!

מאיפה היא?

יכול להיות שמונית תייקר לי מידי את המחיר.

במידה ועדיין רלוונטי לך, אני לקחתי מישהי 950 ש"ח סירוק ואיפור אני חושבת שזה כבר כולל מוניות.

המעלות המיוחדות שלה: נראים בסוף החתונה כמו בהתחלה. יודעת מאוד להתאים לסיגנון ולפנים.

במידה ואת מעוניינת ביתר פרטים אני יכולה לשלוח לך באישי.

בהצלחה. 

תלות וקנאה - למה קשורות בהכרח לאהבה? אם אני אוהב מישהו אני לא מקנא בו אלא שמח בשמחתו.

לגבי תלות - הייתי שמחה אם היית/ה מגדיר/ה למה הכוונה כי זו מילה שיכולות להיות לה כמה אפשרויות. תלות בצורה של חוסר תפקוד פיזי? חוסר תפקוד רגשי?

לגבי קנאה - אני מעולם לא קינאתי לבעלי. הוא גם לא נותן לי שום סיבה לקנא לו. מעולם לא הרגשתי מאויימת על ידי אישה כזו או אחרת ומעולם לא הרגשתי שהוא מסתכל על מישהי מלבדי. אני יודעת שגם אם הוא בסביבת בנות (ובעבודה הוא נמצא הרבה בסביבתן) הוא יודע שאני היחידה בשבילו ולכן אני בוטחת בו לגמרי. וב"ה על זה!

אם משהו גדול- זוג מצעים או זוג מגבות יגיעו בערך לסכום הזה.

אם משהו קטן- הפריטים הקטנים של הבית, שלפעמים מגלים אותם רק כשמתחילים לגור בבית חדש- קולבים, אטבים, מגנטים חמודים למקרר, מטאטא ויעה, סמרטוטים ומגב ודלי, ועוד על זה הדרך (תסתכלי בבית שלכם ותראי בעצמך ).

יש דגמים ממש יפים ויוצרים אווירה, למשל עם פסיפסים של זכוכית צבעונית...

אפשר גם וילון לחדר שינה וסתם אביזרים מייפים.

בהצלחה ובמזל טוב!

(ודש חם אורי....)

משהוא שמתאים ממש לטעם שלה או לצורת התנהלות שלה בחיים,

שרק אתן שמכירות אותה- יודעות לחפש את זה... 

תעשו סיעור מוחות עם עצמכן

מקסימום- תשאלו את האחות מה היא רוצה... 

ארוחת בוקר מושקעת ויפה בכלים יפים חדשים לבוקר שאחרי החתונה שחיכתה להם במקרר ביתם.

לנו השכנים הכינו כמה דברים לאכול ומילאו את הבית בברכות ובלונים ונרות על השולחן. וזה היה ממש במקום כי לא אכלנו כלום בחתונה מהתרגשות והיינו בצום מהבוקר...

ולאחיות הייתי מציעה חוץ מלהשקיע במשהו כזה אם אתן יכולות, אולי תחכו לאחרי החתונה ואז אחותכן תדע מה חסר לה.

יש למישהי רעיון למשהו גדול?

קטן?

אנחנו, לדוגמה, ממש לא רצינו...

הבית היה רחוק

והיה נחמד שיש ארוחת בוקר מוכנה מקלחת הכל במקום לא דירה חדשה שצריך לארגן ופתאום להיזכר שאין כזה וכו..

משהו שאנשים שמחים שיש להם, אבל נחשב מותרות.

כמו מגהץ קיטור, מג'ימיקס או מיקרוגל (אם יש מצלמה טובה במחיר הזה אפשר גם)- לא סגורה עד כמה זה עונה על המחיר

אפשר גם סט כלים לשבת של קורל או אולי רהיט שמוסיף לבית מיפה אותו כמו קופסא מזכוכית לנרות שבת\ שולחן קטן לסלון\ שידה יפה וכו'.

אותי ממש שימח לקבל מתנות שלא הרשתי לעצמי לקנות כי זה מותרות ויקר, אבל שעוזרות ומקלות על החיים.

(אני חושבת שזה לא כיף בית מלון לליל החתונה, כי עייפים מדי בשביל להנות.

אם כבר בית מלון עדיף מתנה ליום הנישואין או משהו)

אופה לחם? (לא יודעת מה המחיר...)

או איזה פוף, אולי הזה הארוך..

אט הרבה דברים קטנים שמשדרגים: מתלה יפה למגבות לאמבטיה, למטבח, מתלה לסירים, פתרון אחסון למטפחות, מתקן לטישו... המון דברים, תבחרו מה שבא לכם ותקנו ממנו משהו יפה.

יש דברים כאלו שאם לא יהיה יקנו, אבל בטח לא ישקיעו במשהו ממש יפה...

אופה לחם טוב הוא זול... היקרים דפוקים!

בסביבות השלושמאות ש"ח זה ממש כיף לקבל! - תבדקו בזאפ השוואות מחירים

תכשיטים... זה כל אישה אוהבת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כשאני התחתנתי אחותי העתיקה לי את כל המתכונים הטובים של אמא שלי ושמה בקופסה יפה שהיא קישטה

זה היה מאוד כיף, ועדיין כל פעם שאני מכינה משהו המתכון בכתב של אחותי, כך שזה ממש מיוחד

וזאת קופסה עם כרטיסים, אז אני יכולה גם להוסיף מתכונים חדשים.

זה אמנם לא יקר מבחינה כספית, אבל זה מושקע וזה משהו אישי. ויש הרבה סוגים של קופסאות, מחברות, אלבומים שמאוד יכולים לשדרג...

בבהצלחה ומזל טוב!

כמה דברים קטנים שלא מקבלים לחתונה:כלי לסבון,פח קטן לשירותים,בשם לשירותים,שלט לדלת,וכו...

מזל טוב!!!!

בגלל שזה אחיות לא אמורה להיות בושה ולא חושבת שאמור להיות גורם הפתעה 

להפך הרצון הוא רק להועיל לזוג

וגם ליד קרית גת(אבן שמואל,עוזה ועוד)

זה שיש שם יישובים אנחנו יודעים.

אנחנו רוצים לדעת איזה יישובים בקליטה כרגע...

גאוגרפית זה לא נכון.

יש את כרמל 40 דק מבאר שבע. ישוב קהילתי דתי תורני. יש בתי אמנה ממש בזול. במיידי

נשמח אם אנשים יכתבו שמות של יישובים מתוך היכרות אישית עם המקום.

אנחנו מכירים את רוב היישובים שנכתבו פה, ועוד כמה שלא נכתבו,

מה שחשוב כרגע זה לשמוע על אופי ודברים שאי אפשר ממש לכתוב באתר של המועצה האיזורית...

כל יישוב כזה, שעונה להגדרה, שנמצא בתוך הרצועה (ממזרח למערב) במרווח שבין באר שבע לאשדוד הוא אופציה ריאלית.

תודה.

נ.ב.

גם יישובים מעבר לקו הירוק (למי שזה לא היה ברור לו...)

שמיקום גיאוגראפי של יישוב- לא בהכרח מעיד על הקירבה הריאלית שלו למקומות אחרים 

מושב כרמל למשל אולי נמצא בקווים הגיאוגראפים שהוזכרו- אבל להגיע ממנו לאשדוד זה סיפור.... 

מה שחשוב הוא שהיישוב/מושב יהיה צפונית לבאר שבע ופחות או יותר עד קו אשדוד-ירושלים.

זה כולל את כל ישובי לכיש, הר חברון, שדות נגב, חוף אשקלון וכו'.

אנחנו רוצים לשמוע על יישובים מתוך היכרות אישית של האדם עם היישוב...

שנינו גדלנו באיזור הדרום ויודעים אילו ישובים יש פה, אבל אנחנו לא מכירים אותם מספיק טוב בשביל לדעת אם זה מקום בסגנון שאנחנו מחפשים, ופה אתם, יושבי הפורום, נכנסים לתמונה.

באזור ק"ג יש את אבן שמואל ואת המושבים שם באזור

באזור ב"ש-עוטף עזה- אשדוד

יש את כפר מימון, תלמים, נראה לי גם מעגלים, שובה[ לא סגורה אם זה גם דתי קהילתי], סעד [קיבוץ], 

יש את ניצן אבל אפשר רקל להשכיר שם ממה שידוע לי

מה עם האזור של אמציה, בני דקלים? דרום הר חברון נחשב?

איזה סוג אוכלוסיה?

יש קליטה? זוגות צעירים?

לפתוח מפה גם אנחנו יודעים, אנחנו מחפשים אנשים שימליצו על מקום מתוך היכרות אישית...

ממש בכלליות:

מושב אבן שמואל- אחלה אוכלוסיה, דתיים  לאומיים, יש גם קליטה של זוגות צעירים, קרוב לק"ג..

יש פה קצת פרטים  http://www.homee.co.il/%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C/

כפר מימון- אני לא יודעת אם הוא קולט צריך לבדוק את העניין, אבל יותר משפחות יש שם, גם דתי לאומי, קרוב מאוד לנתיבות ולשדרות

מעגלים- אני חושבת שיש קליטה לזוגות צעירים, לא סגורה מה האופי

ניצן- זה רק להשכיר [אוכלוסיה- מפוני גוש קטיף]

בני דקלים זה יישוב יחסית חדש ויש מלא יישובים יחסית חדשים באזור הזה

גם בהר חברון יש קליטה, אבל זה כבר קצת רחוק מהיעדים שקבעת [אשדוד].

מציעה לך לבדוק באינטרנט על האזור הזה בטוח יש הרבה מידע ואפילו טלפונים.

ב"הצלחה!

אתם צריכים לדעת מה הסגנון שאתם מחפשים, למשל בהר חברון רוב הישובים הדתיים הם רק דתיים עם קהילה מגובשת אך יש אופי שונה לכל ישוב, הכי טוב לבוא ולראות בעיניים!!!

ישוב של 90 משפחות. בשנים האחרונות יש קליטה יפה ומשמעותית של זוגות צעירים ומשפחות עם ילדים צעירים. יש אפשרות לקניית בתים ממש בזול.בתים על חצי דונם ב 580.000 ישנם בתים פנויים בשכונה החדשה שעכשיו מתאכלסת. קהילה חמה ואכפתית יחסים טובים . הרבה אנשים עובדים באזור באר שבע כך שיש הרבה טרמפים.

יותר קרוב לב"ש, קהילה מקסימה חמה ותומכת.

יש המון זוגות צעירים והם חלק מאוד מכריע בישוב עם המון מקום

מקום מכיל פתוח להרבה סגנונות (מאידאל)

יש אפשרות להשכיר, לקנות וגם בנה ביתך.

ישוב תורני יש בו הכול- בית ספר, בריכה, מכולת, ישיבות, מרפאה

(לא את כל הדברים יש בשאר הישובים בסביבה)

הרי התמ"א גם מחזקת מבנים לא אמורה להיות סכנה לבתים המאוכלסים

אולי יש כאן שיחכימו ביותר מידע

לגופה של שאלה- לא. אין בכך סכנה

אבל איך ניתן לבנות קומה מעל קומה שכבר מאוכלסת?

זו סכנה כשלעצמה, מבלי קשר לחוזק המבנה..לא?

לכך כיוונתי בשאלתי..

20140511131735.pdf

מציעה אולי ללכת לחנות כמו הסטוק או הכל בדולר ולקנות פיצ'יפקס לבית. זה יתן לך רעיונות.

וסחטיין על ההשקעה. שירבו בעלים כמוך בישראל...

ות, לק, צעיף יפה, סבון יפה, נר מיוחד, ספל קפה, תהילים קטן, מחזיק מפתחות, צמיד...

כדאי לקנות עם פתק החלפה,

שאם האישה לא תאהב את הסגנון היא תוכל להחליף.

ואם היא תחליף אין מה להיפגע,זה רק בגלל שלפעמים האישה פחות אוהבת משהו שהאיש אהב..

בהצלחה!

מזל טוב.

אכן לך לחנות של שקל או הכל בדולר ותבחר דברים לבית.

אשריך.

בדיחות פרטיות, אירועים שעברתם וכאלה.

שזה אמיתי שאתם פותחים חי-בר עד שקלטתי 

האמת שממש מזדהה,גם אצלינו אפשר לפתוח גן חיות קטן:

חשופיות,חית מספריים, ועוד..

(אולי אנו שכנות..)

והחשופיות זה הכי נוראי 

אצלינו מה שעזר לחשופיות,שסתמו כל מיני חורים שהיו בחדר אמבטיה.

אתם בקראוון?כי הרבה פעמים זה קורה  בקראוונים..

בישובים ובקומות קרקע אי אפשר בלי הדברה פעם בשנה.

הריסוסים שקונים בסופר ממש לא מספיקים.

שישלם על זה?

תחפשי מדביר שגר קרוב אליכם כדי שתחסכו את עלות הנסיעה שלו ואז זה סדר גודל 

של 200-300 ש"ח

זה יכול להסביר את הלחות וגם את החרקים למינהם.. (הלחות זה מכיוון שאור השמש לא חודר)

הייתי ממליצה לכם:

א. לסתום חורים. הרבה פעמים הם מגיעים משם..

ב. תשתדלו לאוורר את הבית, במיוחד את איזור המקלחת כי שם מצטברת לחות גדולה

ולעניין הפירות והירקות: זה קרה רק עכשיו או באופן כללי? אם זה רק בתקופה הזו, זה הגיוני- בגלל שנורא חם.

לעניין כפות העץ: איך אתםמייבשים אותן?

ואם שום דבר ממה שארתי לא הואיל- אני בהחלט מסכימה שתבקשו מבעל הדירה הדברה 

אבל הבית מוקף חצר עם צמחיה די מטופחת,

משתדלים לאוורר כמה שאפשר.

ולפירות- מאז שהגענו לפה סובלים מזה, נראה לי משהו במבנה של הדירה (תקרה נמוכה) מגביר את הלחות.

ננסה לבקש מבעל הדירה, הוא בד"כ בסדר גמור, נקווה לטוב בע"ה.

רק הילדה פחות התלהבה מהג'וקים כמו שהיא מלטפת ארנבות.

עשינו הדברה ירוקה עם חברה שנקראת IPM  והאמת שאחרי האסונות האחרונים שהיו, הייתי ממליץ לך לוודא שאת לא מביאה איזה חאפר שיעשה את ההדברה.

לילה אחד היה באחד החדרים בבית הרבה פרפרים , למחרת בבוקר היה סימני דרך של ציפורים ושאריות פרפרים...

מקום שיש בו הרבה ציפורים יש הרבה פחות חרקים מעופפים

בס"ד

אם זה ככה זה יעבור בקרוב בע"ה. ברגע שאנשי השדות יעשו ריסוס.

גם אצלנו זה אותו סיפור. אבל זה עובר.

בעלי אמר שאצל הוריו, שגרים בבית פרטי צמוד קרקע, כל שנה בתחילת הקיץ מכסחים את כל הדשא והעשבים, ובמיוחד צמוד לקירות החיצוניים של הבית- כי שם הם מחפשים ומוצאים את החורים. רק אח"כ היו מדבירים, וכמובן שחובה לוודא שמדובר בהדברה ירוקה- או הדברה מסודרת, כשדואגים שלילדים אין שום גישה לחומר. 

בהמשך צריך פשוט לדאוג שלא תגדל עשביה רצינית מדי קרוב לקירות החיצוניים, כי שם הם מרגישים (כמעט) בבית, וקופצים לביקורים פנימה.

ועוד משהו מניסיוננו- כשנכנסנו לדירה היו פה המוני נמלים, בכל פינה ממש (כל המטבח, מקלחת, שירותים). הריסוסים שקונים בסופר הם לטיפול מקומי, ולא באמת עזרו (וגם מסריחים ולא בריאים), אז בעלי פשוט הסתובב בכל הבית עם אקדח סיליקון, עקב קצת אחריהם- וסתם את כל החורים, אפילו הכי קטנים. מאז ב"ה הם לא חזרו, לפחות לא בחמולות שהיו פה קודם.

כדאי ומומלץ אחרי כל כביסה להשאיר את דלת המכונה פתוחה לזמן מה

ע"מ לא ליצור יותר מידי עובש

אני אישית שמה בכל מכונה כהה במקום מרכך 3/4-1 כוס חומץ.

גם מנקה את האבן במכונה וגם מרכך את הכביסה. 

לא נשאר שום ריח אח"כ על הבגדים או במכונה.

(לא יודעת למה אבל לכביסה הכהה אצלי יוצא ריח מסריח אם אני שמה מרכך, גם אם אני מוציאה מיד בסיום הכביסה)

גם בפגישות, גם אחרי האירוסין וגם אחרי הנישואין.

ברור שהחיבה גוברת, ואחרי זה גם האהבה.

אבל גם אהבה אינה מתכון בטוח לחיים ללא עליות ומורדות...

לפני הנישואין זה מעלה תהיות בנוגע לקשר, אבל מחליטים להמשיך כי רוצים.

אחרי הנישואין ממשיכים כי אתה כבר יודע מה מצאת בה, ומשברון כזה או אחר לא ישבור אתכם...

רגשות כאלה הם דבר טבעי, רק צריך לדעת להתייחס אליהם כמהלך טבעי ולא כמשהו שמכריע את הכף לכאן או לכאן.

שיהיה בהצלחה ותחזור לעדכן

ברגע שהחלטתי שזה זה- לא היו שום ספקות.

אבל..לקח לי הרבה זמן להיות בטוחה...אבל שהחלטנו- אז החלטנו

בלי שום ספקות והיסוסים.

שיש ספק- אין ספק.

אם עוד לא מתאים לך להחליט- חכה עוד קצת. תכירו קצת יותר לעומק

נפגשנו 3 פגישות

בפגישה ראשונה-לא ידעתי מה להחליט, אז נתתי עוד צ'אנס

בפגישה שניה- התקשרתי לאמר למי שהפגיש ביננו, שזה האיש שאיתו אני מתחתנת!

בפגישה שלישית -פחדתי מאוד כי הוא היה נשמע לי מידי דוס. אבל ידעתי שאיתו אני מתחתנת!

בסופה הוא שאל "האם בפעם הבאה נוכל לסגור?"

ואני עניתי כן. הרגשתי שחבל לעשות עוד ועוד פגישות כשבלאו הכי אני יודעת שזה זה, יחד עם כל ההתלבטויות.

ועד היום אנו חיים באושר. הלואי שכולם היו חיים ככה.

היו עליות ומורדות. מה, אנחנו בני אדם, לא?

שמח לקרוא ש'פעם' היה טוב.

היעזר בכוח הדמיון להיזכר בתקופה הטובה.

קח את הדברים הטובים מהעבר אל ההווה.

כדאי למצוא שעה נינוחה לשיחה נעימה.

לבטל מראש כל אפשרות של גורם מפריע.

דברו בפתיחות.

שוחחו על רגשות, קשיים.

הצלחה רבה בע"ה.

עם הדברים הטובים.

יוצאים לנופש.

מנסים לא להתחשבן על טעויות של הצד השני.

מכינים ימי כיף שבהם שום דבר בע"ה לא מתפקשש.

מתפללים על זה.

מכבדים את הבקשות של הצד השני.

עושים לצד השני הפתעות שיודעים שאין עליהן מחלוקת.

כותבים מכתב או פתק לצד השני " אני יודע שזאת תקופה מעפנה, אבל אני אוהב אותך ותראי שנתגבר יחד  גם על זה".

הולכים לרב שמקרב על מה שדורש קירוב.

תולים תמונה מיום שהיה מולשם במטבח.

לא משתפים משפחה.

לא מעלים טונים. לא מקללים. לא צועקים.

לא נגררים לשיחות שיודעים שמובילות למקום סתום.

לא מגיעים הביתה עייפים ומותשים או רעבים.

לא מאשימים.

לא מבקשים מהצד השני דברים שקשה לו לעמוד בהם.

מלמדים זכות.

בהצלחה!

חוץ שלא לחזור עייפים , מותשים ורעבים?

אז לישון בספסל ברחוב? חחחחח

לקנות כל יום אוכל במסעדה???

כשאני חוזרת מהעבודה אני מרגישה לפעמים שמוטב לעצור לקנות משהו קטן או פשוט לאכול את התפוח שאני מביאה מראש,

כדי לא להגיע רעבה מאד או נפולת - סוכר הביתה. (מלבד האוכל שאני משתדלת לאכול במשך היום)

זה נותן מרווח זמן ואנרגיה

לשמוח, לראות ולהעצים את הטוב...

והכי חשוב- להעביר! לא לשמור בבטן ולדבר... 

ואף אחד לא מושלם

השאלה היא אם מדובר במשהו מהותי ואתה הדחקת אותו בטעות

או במשהו שולי ש"קצת הפריע" אבל  מתגמד כשמסתכלים במבט כולל

אם מדובר במשהו שולי וזה צץ לך עכשיו כשהקשר מתחזק זה דבר טבעי שיהיו ספקות וחסימות בשלב כזה

לפעמים כדי לקחת פסק זמן כדי לשקול את הדברים בדר"כ זה רק תירוץ מהפחד לאן יוביל הקשר

 (בכל מקרה לא מומלץ להשאר יחד עד שבע בבוקר...)

אם זה דבר מהותי באופי כדאי להתייעץ אם איש מקצוע

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t633105#7072045

אני לא חלילה באה להעביר ביקורת, רק לתשומת הלב...

לעניות דעתי, בשילוב עם גורמים נוספים , זה עלול להעיד על כמה דברים

זה עד אז...

כשמאוהבים ונסעריים בתחילת הקשר בכלל לא שמים לב שהשעון רץ.... ופאתום אתם מוצאים את עצמכם בזריחה.

מצד אחד זה קצת אולי נשמע לא טוב, מצד שני זאת חוויה שלא תחזור, זה פעם בחיים.

בתור אמא הייתי דואגת, אך גם שמחה שהילדים מאוהבים, נסערים עד כדי כך שלא שמו לב , שכמה שעות טסו...

אל תשכחי שכל עוד אין טבעת על האצבע הכל נתון לשינויים..

חברה טובה שלי נקשרה בדיוק באופן הזה לבחור שהיה בטוח שהיא היא הבחירה שלו ואחרי כמה שבועות ביטל.

לכן, דווקא בגלל מה שאת מציינת, לא הייתי רוצה שתהיה כזאת מערכת יחסים עם כאלו רגשות טרם החתונה.

ועד אור הבוקר זה לא "כמה שעות"... זה כמה שעות אם מתחילים בשעה 2:00...

(הפגישות שלי, חנונית שכמותי, היו מתחילות בסביבות 19... ככה שב 23:00 הייתי אחרי מקלחת , עם ספר במיטה...

מצד שני, אני מאלו שגם היום אחרי 23:00 אחרי מקלחת עם ספר במיטה).

עניין של אופי, אבל לא רק. גם מעיד על חשיבה בוגרת והימנעות משברון לב, למשל. לזה התכוונתי.

כמו כן, יש כאן לעניות דעתי, עניין של מה אנחנו משדרים לילדים, שהם כבר לא כל כך ילדים מה עם ייחוד? מה עם הלכה בכלל? אם מכיון שזו תקופה שלא תחזור מגמישים קצת את ההלכה, זה בסדר לדעתי, אבל פגישה עד אור הבוקר היה לי מאד צורם. אפילו הייתי תוהה... אולי הבחורה כבר נפגשה לפני כן עם מישהו אחר עד אור הבוקר, בתמימותה?

בקשר לכותרת שלך... אני נשואה פחות משלוש שנים, אז לא נראה לי ששכחתי איך הייתי כשהייתי צעירה, אבל אחקוק את המשפט על לוח ליבי

כן, מההיבט של צניעות. קשר בריא הוא קשר עם גבולות, וביניהם גבולות ההלכה. נקודה. לא יעזור כלום

עם זאת רציתי להביע את דעתי.

שוב סליחה.

ויש כאלה.

חבל להפסיד בגלל זה.

בהצלחה.

ולא צריכה להיות בעייה עם בריכה(רדודה) כל עוד היא בידיים שלכם ולא לעזוב אותה אפילו לא לשנייה...

בטח יש כל מיני אטרקציות חביבות בכל מיני מקומות. בבנימין יש יום מקסים ביער נווה צוף- חניון צה"ל, מלא משחקים לילדים בכל הגילאים ומסלולים חביבים ביער. אם רלוונטי- אשמח לפרט.

(שלי ואז שלו)

והגענו בסביבות שש לים המלח.

הילדה לא הפסיקה לחייך כל היום ואפילו, בלילה - מתוך שינה!!

ישתבח המלך ותודה לכם!