ואני רוצה להתייחס לזהות המגיבים ולטענות שעלו פה על גיל ועל ניסיון:
נכון שכל אחד יכול להגיב,
ונכון שאין פה מגבלות של מספר שנות נישואין , ניסיון חיים וכל השאר,
אין כאן מבחני כניסה או הגבלת מצב משפחתי,
וסתם ככה,
בגלל שכפי שנראה לי אני נחשבת מזקנות הפורום, אני חושבת שלאף אחד מאיתנו לא היה מזיק קצת מחשבה שניה וקצת ענווה לפני שהוא חורץ גורלות על מקלדת וחותם אותם במקש שלח.
זה שאני נשואה מספר דו ספרתי של שנים-
עדיין לא הופך אותי לשום מומחית שיכולה לתת עצות על זוגיות של אחרים,
לא לייעץ להם אם להישאר ביחד או להיפרד,
לא לקבוע להם מה טוב בשבילם,
ושום דבר מעין זה.
מה שטוב אצלי- לא בהכרח טוב להם, וקצת ניסיון חיים- לא הופך אותי לברת סמכא בכל נושא.
(וזה למרות הירוקת שהחליט מנהל הפורום מסיבותיו שלו לעטרני בה)
כנ"ל לגבי גידול ילדים.
זה שאני נשואה יותר שנים או מגדלת יותר ילדים-
רק צריך להפוך אותי להרבה יותר זהירה במילים שלי,
כי אני כבר קצת מבינה מה ההשלכות של דיבורים לא זהירים,
עצות שניתנות מהבטן ולא מהראש,
חוכמולוגים יודעי כל מניסיון אחרים,
מהחשיבה שאין חכמה ממני וכל השאר.
אני חושבת, שככל שאני מתקדמת בשנים ובניסיון-
אני רק רואה עד כמה אני לא יודעת,
עד כמה עוד יש לי ללמוד כדי לא לטעות,
כמה אני צריכה להישמר.
והנחרצות שהיתה לי בשנות העשרים-
מפנה מקומה להססנות יותר, ליותר שיקול דעת, פחות החלטיות ויותר מתינות.
גם כבוד לדעה של מישהו אחר,
אפילו אם לא מסכימים איתה- לגמרי לא יזיק.