פורום נשואים טריים (עמוד 532)

(ושוב, מדגישה: ריקנות פנימית. ייתכן שכלפי חוץ זה מאוד "אטרקטיבי")

וכשאתה נשוי, אתה מרגיש שהתוך הפנימי מתמלא

לק"י

יש דברים נוספים שממלאים חוץ מנישואים..
(גישתי היא, שנישואים זה לא הטוב היחיד שקיים בעולם. ושעדיף להיות רווק מאושר מנשוי סובל..).

נישואין זה לא פרס, וגם לא מצב נחמד שאפשר להיקלע אליו.

זה חלק ממסלול החיים שלנו.

 

נכון- מי שמעוכב זיווג- ראוי וכדאי שינסה להמשיך את חייו ולהיות מאושר.

 

אבל מתוקתי- מה זה יש דברים נוספים?

עבודה? היא הפרנסה (וכן, נכון שיש עולם שלם סביב העבודה אבל עיקרה היא הפרנסה ושליחות בעולם כדי שתהיה מערכת תקינה)

משפחה? זה בעצם הבית שלי..

חברים? יש מקום להם אבל הם לא עיקר חיי.

 

 

הבית שאני מקים זה יותר מ"איזה כיף לי יש לי בנזוג"... (מזכיר קצת גישה שאני יודעת שאת לא חושבת כמוה),

אלא יותר כמו מהות חיים (ובהסתכלות עוד יותר עמוקה- עבודת ה' המלאה יותר)

 

 

אז כן- זה ריקנות פנימית.

אתה רווק, ואתה חיי את חייך, עובד, לומד, לומד (השני), חי עם חברים...

אבל איפה המהות? איפה היא?

נכון, עבודת ה' יש תמיד ובכל פינה שרק תסתכל.

 

א"א להגדיר נישואין כדבר טוב שקיים בעולם. שוב, זה לא לונה פארק לילד שטוב לו שם....

 

לגבי נשוי סובל- מה הקשר, מחילה?

כל אדם שנמצא בסבל צריך לראות למה הוא שם ואיך לצאת משם... זה יכול להיות תמיד!

 

 

 

 

ואפשר להמשיך את השיחה באישי אחרי תקופת המבחנים

לק"י

לא התכוונתי שנישואים זה רע חלילה..
אבל נניח בחורה בת 20 שלא מעוניינת להתחתן כרגע, האם היא עם ריקנות פנימית?! לאו דוקא..היא יכולה להיות מלאה בהרבה תוכן פנימי אחר.

ולגבי נשוי שסובל- כוונתי בעיקר לזה שלפעמים אומרים על רווקים מבוגרים "יאללה, שיתחתנו עם זה וזה".
זה לא הולך ככה..עדיף להם להשאר רווקים ולא להתחתן עם מישהו לא מתאים (והעיקר להיות נשואים).

התכוונתי שבהסתכלות רחבה: להיות רווק, לאורך זמן, זה נראה מאוד אטרקטיבי

אבל בפנים- מרגישים במשך הזמן ריקנות פנימית.. מרגישים שמשהו חסר

לא סתם נאמר לא טוב היות האדם לבדו

 

לק"י

אבל בואי נגיד שיש בזה משו.

שלהפוך את זה ל"הוואי" זה לא נכון.

אנחנו קצת מתבלבלים בגלל העולם הגויי שמסביבנו. 

אין בעם-ישראל-קדושים-הם מציאות כזו שבן ובת נפגשים "סתם".

ולכן היה מקובל ועדיין בחלקים גדולים מאוד בעמ"י שההורים בוחרים את הזיווג לילדיהם

מה לעשות ואצלנו לא יכולים לחיות כך ולכן אצלנו נפגשים באריכות ובנחת

אלא שצריך לזכור שכשזוג יהודי נפגש זה לא כמו זוג של גויים שנפגש (למרות שגם אולי הזוג של הגויים גם חושב בכיוון של חתונה) ישראל קדושים הם! כל מטרת המפגש היא מהיסוד של "לא יקדש אדם את האשה עד שייראנה"

ואילו אצל גויים המטרה היא להנות מעצם המפגש שלפני הנישואין

(וגם על מה שאמרו חז"ל "לא יקדש ..עד שיראנה" העירו "ובלבד שלא יסתכל בה דרך זנות" היינו שלא יתכוון להנות מעצם המפגש אלא שהמפגש ישמש אך ורק כאמצעי לבחון אם יש התאמה)

ולכן לא שייך פה שום הוואי, כל ה"כיף" שיש בזה הוא רק אמצעי, ולעשות ממנו הוואי, זה להפוך אותו לסוג של מטרה.

אשריך שהגעת למטרה!! מזל טוב

להרחבה: 

(בראשית, כ"ד, סז) מעיר רשר"ה על הסדר של הפעלים בפסוק - תחילה "ויקח" ואח"כ "ויאהבה":

N-US;mso-bidi-language:HE">...ככל שהוסיפה להיות אשתו, כן גדלה אהבתו! כדוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון, כן נוסדים הנישואין. רוב הנישואין בישראל לא על יסוד התשוקה, אלא על פי שיקול התבונה...אין לו לאדם אלא להציץ בתיאורי הנובילות הלקוחים מהחיים כדי להיווכח מיד, מה רבה שם התהום בין ה"אהבה" שלפני הנישואין לבין זו שלאחריהם...לא כן הנישואין בישראל...שם החתונה איננה שיא הפריחה אלא שורש לאהבה.

   ועיין שם בפנים יותר בפירוט

עולם הדייטים הוא לא רק יסורים ממרקים, אלא גם תרבות עם פולקלור והווי... שוק לגלות בן רגע שאתה כבר לא שייך לזה...

עולם הנישואין הוא גם תרבות עם פולקפור והוואי 

רק שרובו נחלק עם הזוג- ולא עם שאר העולם... 

ומיעוטו- זה קיטורים או בדיחות על החמות... 

 

(חמות שלי! כפרה עליה! ) 

(עוגיפלצת היחיד שצדק באיות. סתם, הייתי חייבת לתקן, כי אנחנו בהחלט לא חיים ב- HAWAI'I...)

לק"י

איתם את הסיפורים והחוויות..

לק"י
אותי נושא הדייטים העסיק לא יותר מידי.
מידי פעם אולי, כשהציעו לי מישהו וכדומה.
מה שכן, כשיש לך שותפים לחוויה זה נחמד ולפעמים משעשע לספר על הדייטים.
אבל יותר כיף לספר על זה שהקשר איתו נמשך...
ובאמת מוזר לחשוב שלפני שניה הייתי במצב אחר.
עם כל ההצעות וההחלטות לגביהן, והחברות שדחפו ועודדו את הנושא.

לק"י
כי אני חייבת להבין מה הגישה שלי בדיוק, כדי שלא יבינו אותי לא נכון.

ראשית כל, אני לא נגד נישואים
אני נגד בלחיו"ת והיסטריה לגבי זה (לשמוע ילדונת בת 20-21 מספרת על כל הסגולות שהיא עשתה בשביל להתחתן נשמע לי מוגזם).

שנית, אני ממש חושבת שנישואים זה חלק מהנורמה שלנו. אם היה מקובל לא להתחתן ולחיות בחמולות (אבל נורמה מבריאת העולם, ולא מהשנים האחרונות שאנשים כבר נואשו מלמצוא בן זוג)-אולי הייתי בוחרת בזה.
אבל מאחר שלהשאר לבד זה לא ממש הרצון שלי, ב"ה הצלחתי לקפוץ למים בעזרת שליחים טובים ולהתחיל את המסע..

שלישית, כשאתה יוצא עם מישהו וטוב לך איתו, הרצון להתחתן איתו עולה.

רביעית, חתונה זה חלק מהחיים שלנו, זה לא הדבר היחיד.
כל דבר צריך להגיע בעיתו ובזמנו ובנחת!
(להגיד שרווקות זאת ריקנות פנימית?! תלוי אולי באיזה שלב בחיים. ביחד עם החיפוש אחרי האחד אני יכולה להתמלא פנימית בהמון טוב שלא קשור לנישואים- קשר עם המשפחה, התנדבות, תחביבים וכו').

וג'נדס מותק- מתי נגמרת תקופת המבחנים? שנדע מתי אפשר לעשות ערב חפירות
רק שיש לי הרגשה שזה יוצא בתקופה שאמורה להיות לי מאוד עמוסה..

תגובה יפה.

 

בע"ה לא באמת נחכה עד סוף תקו' המבחנים (משהו בתחילת אדר א), נמצא זמן....

זה מזכיר לי שירשור מקביל שפתחתי עכשיו בפורום לנ"ו,שם הצגתי את זה מהזווית ההפוכה

מוזמנים להיכנס ולהשוות מסקנות

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

שבשעה שאתה יוצא לדייטים אחד אחרי השני, אתה לא מבין למה אתה צריך לסבול ולמה זה מגיע לך הקריעת ים סוף הזאת, אבל אחרי שאתה מתחתן אתה ממש מתגעגע לזמן הזה, מרגיש כמה זה חסר.

אבל גם בתור רוקה- לא הרגשתי רווקה.

היה לי עולם מלא ולא הרגשתי שום "ריקנות פנימית"

היה לי המון עולם פנימי- של עשיה למען אחרים ולמען עצמי, של לימודים- למקצוע ולחיים, של חברות ומשפחה, ושל עוד המון דברים כגון..

 

אולי לרווקים יש רגעים של ריקנות פנימית, אולי יש כאלה שיש להם יותר.

אבל גם לנשואים יש רגעים של ריקנות או של חוסר או של קושי.

לי אישית יש מדי פעם רגעים שבא לי להיות שוב רווקה בלי עול מחויביות וכו' על הראש. אבל להגיד שאני חיה ב"רצון לחזור לרווקות" לא יהיה נכון. יש רגעים, והם עוברים..

 

אני מאד מאמינה שכאדם נשוי בזוגיות בריאה וטובה אני נמצאת במקום שלם יותר ממה שהייתי כרווקה. 

אבל אני אמד מסכימה עם האמירה של יעל- שיש רווקים שיותר טוב להם מנשואים שלא נמצאים בזוגיות טובה. 

בעיני בהחלט הייתי מעדיפה להשאר לבד עם עצמי מאשר עם מישהו שלא טוב לי איתו...

לא מפחדת מלהיות לבד. (עכשיו כן- כשאני כבר בתוך הביחד. אבל כרווקה? היה לי טוב.)

כדאי לרווקים לאמץ זאת..

לק"י

לא חושבת שזה היה גורם לי להשאר רווקה.

ולא התכוונתי לקיצוניות ההפוכה,

אבל כן- לטעמי מי שנכנס לעולם הזה בתחושה שזה חביב, זה לא משהו שיועיל לו בהסתכלות הכוללת

לא מאמינה שמישהו יישר רווק רק כי הוא לא סובל סבל נורא מדייטים.

להסתכל בצורה אופטימית על הדברים ולמצות את המקום שאני נמצאת בו זה מקום בריא בעיניי.

אני היית ב"ה רק 3 שנים במקום הזה של הדייטים, ואם לא הייתי נהנת בתקופה הזו ועושה עם עצמי כמה שאני יכולה- אז הייתי היום מסתכלת אחורה ומצטערת על 3 שנים שהלכו לפח ה"לחכות להתחתן"

אני לא מחכה לכלום. אני עושה. אני חווה את הרגע.

 

ואם אני חושבת ככה על 3 שנים, אז מה יקרה אם ח"ו זה יהיה יותר??

מי שחי את הרווקות רק בציפיה לצאת ממנה- אני מרחמת עליו. הוא מפספס את מה שיש לו עכשיו ביד בשביל חלום.

מהנשואים פה ׳שכחו׳ לרגע מה זה להיות רווק, את כל הקשיים שבדייטים, הבדידות, האכזבות..
מצטער אני חא רואה בתקופה הזאת משהו חיובי כדי שאתגעגע אליו, אולי חלק מהנשואים מרגישים ביטחון לומר את זה כי הם כבר במקום בטוח, אין להם את הטרדות שיש לרווקים ואת החששות שמלווים בזמנים האלה..

והחביב  על מנת לעבור את התקופה עם פחות סבל. לא נראה לי שזה היה גורם למישהו להשאר בה מרצון.

אז ככה-

אף אחד לא נשאר בתקופה מרצון.

אבל ברגע שמפתחים גישה מידי חיובית לרווקות, אז מטבע הדברים גם נחמד להשאר שם, במודע או שלא במודע

זה גורם לשמר את המציאות ולטפח אותה.

ברור שלא צריך לסבול מהפגישות, ולצאת בגישה שהכל מאת ה'- ולכן אין עניין להכנס לעצבות תמידית

אבל כגישה כללית-

לא נראה לי בריא להכנס במחשבה שהרווקות היא משהו נחמד.

כרווקה, תמיד חשבתי שרווקות זה משהו שאני לא רוצה להיות בו, והתפללתי- שבע"ה אמצא את המתאים לי בזמן הנכון

זה לא אומר שכל הזמן הזה מיררתי בבכי ובצער. אבל גישתי הכללית הייתה אחרת

 

כל טוב

אני ממש לא מתגעגעת.

לא חסר לי.

הייתי שם, היה נחמד וחביב ומצחיק לפעמים.

היה גם הרבה מעבר שאין לי עכשיו

אבל די מיצינו, עכשיו יש לי טוב אחר להתעסק בו.

 

ולא שכחתי כלום מהתקופה ההיא. כולל כל השמות ומה קרה בכל הפגישות ואיך הרגשתי אחרי זה.

וגם את אותם רגעים של בדידות.

אבל ב"ה התקופה הזו זכורה לי בעיקר כתקופה טובה- לא בגלל הדייטים אלא למרות.

כי עישיתי כ"כ הרבה דברים טובים ומועילים ונהנתי מהם.

ודווקא היו לי אנשים חביבים בדר"כ, לא היו לי הרבה דייטים עם מוזרים\מיבשים\מעצבנים.

במשך כמה שנים אתה עסוק בפילוסופיה של החיים: 

למה להתחתן מי מתאים לי מה אני רוצה מהחיים שלי מה הצפיות "ממנו", אכזבות ,תחושות קשות  וכל זה

ואחרי החתונה הרגשתי שאין לי על מה לדבר עם שום חברה 

השיחות הרגילות של קניות, בישולים טיטולים מה לקנות לבעל מתנה וכל מה שיש בפורום נשואים

היו נראות לי כל כך רדודות אחרי שנים של תאוריות עמוקות...

 

 

 

 

אני עד עכשיו לא ממש מתעניינת בשיחות נשים...כמה אפשר לדבר על מטפחות אוכל  וכו..

 

במיוחד כשאתה רגיל כ"כ לתקשר עם אנשים ברובד הרבה יותר עמוק.

 

אבל זה באמת קשה ליצור דיבור אמיתי...כי תכל'ס מה שבאמת עובר עלי- רובו קשור לזוגיות שלנו. וזה לא נושא לשיחה..

והשאר קיים..ואני מדברת עליו עם חברות ..אבל זה לא נוגע שם בלב...אז זה גם לא נותן תחושה של שיחה משמעותית .

 

רוב החברות שלי כרגע הן רווקות ( אני כמעט בת 28..ולצערי החברות הטובות שלי עדיין מחכות לישועה...)

ואיתן יותר כיף לי לדבר.

למרות שאיתן אני יותר מקשיבה ומייעצת ופחות משתפת באמת.

 

 

אבל!!!

 

אני כ"כ לא מזדהה עם כל מי שכתב  שהוא מתגעגע לרווקות..

 

בתור אחת שחיכתה כמעט 8 שנים עד שזכיתי להתחתן.....אלו היו שנים מלאות כאב.

גם אז שנאתי את 'ההוויי' הרווקי של להריץ צחוקים על פגישות או להפוך את זה לשיחת חברים קלילה...דברתי  רק עם חברות טובות מתוך  צורך לשתף.

 

ולמי שכתב שלהרגיש ריקנות זה רק אם את בלחי"ת או שאת לא מספיק משקיעה כוחות בעיסוקים אחרים...

אז איני חושבת שזה נכון.

גם כי מאיזשהו גיל  לא להרגיש ריקנות זה להתכחש למהות שלך וללב שלך. כי הרצון הטבעי שלנו אמור לכוון אותנו למצוא את החצי נשמה שלנו ואם הוא לא מדבר, זה לא גבורה..זה סימן שהקשר  שלי  עם הלב שלי הוא לא לגמרי פתוח וקרוב.( משתנה מאחד לאחד, אני אישית כבר בגיל 20 אחרי שנה של פגישות הרגשתי ריקנות פנימית שרק התעצמה וגדלה עם השנים... אבל לגיטימי שיהיו אנשים שירגישו בגיל יותר מאוחר..אין לזה חוקים והכל נורמלי)

 

להעסיק את עצמך בעבודה והתפתחות אישית זה נחמד וחשוב כדי לתפקד ולהיות שמחים גם בדרך.

אבל רק בתנאי שזה לא מכסה  על הלב שלנו ושזו לא בריחה מהכאב של הריקנות.

ושזה לא גורם לנו להחלשת הרצון להתחתן.

לא יכל להיות שה' יטע בנו חסרון מבלי שירצה שנחוש בו ונבקש ונפעל להשלמתו.

 

ושוב, לכל אחד זה קורה בגיל אחר. זו לא הנקודה.

 

ולמי שבאמת רוצה ומרגיש את הרצון הזה חי- אז זה לא בלחיו"ת  זה באמת לתת מקום לבקשת הלב שלך בלי לפחד לכאוב.

 

 

בקיצור-

לא מתגעגעת.

שמחה מאוד מאוד מאוד להיות שלמה ולחיות עם האיש שלי.

ושמחה גם על הדרך  שהיתה. למרות שהיתה כואבת. כי זאת היתה הדרך שלי.

 

 

כיון שזה איזור מאוד הורמונלי

לכן לא עושים את זה בדרך כלל בלייזר

אלא בשיטות אחרות.. IPL וכדו'

למזלי עכשיו ב"ה בקושי רואים..

[בלחיים כן רואים אבל בקטנה בנתיים..]

זה מסתכל..

זה צומח אח"כ הרבה יותר עבה וכהה.

אני מכירה קוסמטיקאית שהשליחות שלה בחיים היא לעשות אפילציה לנפגעות לייזר שצומח להן מזעזע והיא סיםרה לי סיפורי זוועה על נשים שעשו לייזר בפנים.

לא כדאי בכלל!!

צריך לבחון איך אפשר להתרחק מהאח הזה (אולי שהרב של האח ידבר איתו? יש לו כזה?)


ואגב, שימי עין חזק על אשתו. בעל שקורא לאשתו סתומה ליד אחרים- לא רוצה לחשוב מה כשאין אנשים.

בטוח אין רב שבעלך מעריך (אפשר רב גדול, שנחשב בציבור החרדי) שאת יכולה לפנות אליו? אולי את תדברי ותבקשי מהרב לדבר עם בעלך (לפנות אליו) זה נורא להתגרש בגלל דבר כזה.

יש אפשרות להתרחק ממנו?(גם פיזית, לעבור למקום אחר, וגם לנתק קשר בכללי) יכול להיות שאם רב יגיד כזה דבר לבעלך הוא יסכים.

ונראה לי שכדאי לך להתייעץ עם מומחה  (אדם שעובד בתחום יעוץ זוגי כבר הרבה שנים עם הצלחות), אנחנו פחות מבינים בתחומים האלה.. אולי תהיה לו עצה מוצלחת.

והכי חשוב- לעשות את זה כמה שיותר מהר (לפנות לרב, ליעוץ, להתרחק), כי כל דיבור שאח של בעלך אומר לו עליך משפיע, ויכול להשפיע גם אחרי ניתוק הקשר. את צריכה כמה שיותר מהר לטפל בענין, לפני שהדברים יכנסו לבעלך לראש (ולא סתם יש איסור לשון הרע גם בשמיעה- דבר שאדם שומע משפיע עליו ומשנה את מחשבותיו על העניין)

כך שזה דחוף!

נ.ב.- 

נראה באמת שאח של בעלך הוא בעל מכה. אולי כדאי לעקוב אחרי העניין (ולפנות למישהו מתאים שיטפל במידת הצורך), גם כדי שאשתו לא תסבול וגם כי אולי זה ישפיע על בעלך לא לקבל את דבריו כמסר משמים.

בהצלחה! מאחלת לך שהכל יפתר בדרך הטובה ביותר ובמהירות!

להיכנס לעימותים זה רק מחריף את המצב. לעבור דירה ולהתרחק כמה שיותר.וכמובן בנחרצות להגיד לבעלך מה את חושבת ושאת אשתו וזהו, אף אחד אחר לא נכנס לכם לחיים.

אמרתי לבעלי שאי אפשר להמשיך ככה ואנחנו צריכים להתרחק או לבינתיים שלא יהיה איתו בקשר כי זה הורס לנו והוא התפרץ ואמר שאני חצופה ואני לא אחליט לו עם מי לדבר ועם מי לא ושזה אח שלו  ואני אלמד לכבד אותו ולשתוק..בקיצור המצב בעייתי מקוה שתהיה לנו שבת שלום..

יותר מכבודו.

ותראי לו על מה הוא חתם בכתובה - ושאם הוא לא הולך לדבר עם הרב שלו על זה את תלכי אילו.

 

 

לדבר עם רב...

נראה לי שתעלי את הענין מול רב או מישהו אחר שיש לו השפעה על בעלך
וגם לבעלך תגידי שהוא צריך לבחור בינך לבין אחיו.
כי זה נשמע שאתם צריכים להתרחק ממנו דחוף

שתיקה מראה על פחד. או על חוסר אמונה שהצד השני יקשיב.

כשיש כבוד- הוא חייב להיות הדדי.

אין דבר כזה כבוד חד צדדי. בשום מקום.

את לא מחליטה לו עם מי לדבר- את מבקשת ממנו שיתרחק מגורם שהורס לכם את הבית.

 

אם יש כבוד הדדי- יש גם שיח ודיבור שבו מתור לומר הכל.

אם יש כבוד הדדי אין שתיקה ובטח לא השתקה.

 

אני במקומך הייתי חד וחלק אומרת לו שיבחר- או האח או אני.

"על כן יעזוב איש את אביו ואמו" ק"ו את אחיו.

את עוברת דירה- הוא מוזמן לבוא איתך.

 

תנסי באמת להתייעץ, אולי עם יד שרה, הם מתעסקים עם זה..
לא פשוט בכלל..

ובאמת לעבור דירה נשמע פיתרון הכרחי כמעט..

שמה בישראל הוא חוה שילה. לא יזיק לפנות אליה.

 

ולדעתי? גיסך נשמע ממש מסכן ומתוסכל מהחיים שלו והוא מתערב בחיים שלכם מקנאה נטו.

 

מישהו חכם צריך להסביר לבעלך שאחיו נמצא עכשיו בתהליך של הרס עצמי כולל חיי המשפחה שלו והוא משפריץ ארס מסביב.

 

כמו שכתבו מעלי, שווה לברר אם אשתו של אח לא מתייסרת במסתרים ואולי זה יעביר לו מסר שהוא צריך להירגע קצת.

לדעתי אתם חייבים להתרחק מהאח הזה כמו מאש.

ארזו את החפצים שלכם, ותעברו הכי רחוק שאפשר.

אם צריך, תעשי גם אולטימטום על זה, כי זה נשמע את או הוא..

 

האם אין מישהו אחר בעל השפעה? למשל הורים שלו, אחים נוספים??

 

מצטרפת להמלצה לשים עין על אשתו, אולי תנסי להתחבר איתה??

 

ממש קשה

 

מקווה בשבילכם שיהיה טוב..

א) תלכי מיוזמתך לרב ואת ספרי לו הכל שיבוא אליכם הבייתה וישוחח עם בעלך אולי גם ישלח אותו לשיעור זוגיות

ב) תגידי לבעלך יתאפס על עצמו מהר ,שזכותם של ההורים שלך לבחור במי שהם רוצים בבחירות שיראה ערך בגמרא על אנשים שהתגיירו מי היו ההורים שלהם.
ושזכותם לעזור לכל בן ובת כמה שבא להם זה שאח שלך קיבל x לא אומר שגם לכם מגיע x וחוץ מזה זה עניין שלך ולא שלו! ככה תעמידי אותו במקום

ג) לעבור דירה לעיר אחרת שהוא יגיע פחות

ד)להגיד להורים שלו להרגיע אותו

ה)לעשות הכל ביחד

נשמע לא-נורמלי. "מסובב".. לפחות לפי התיאור שכאן.

 

את צריכה לתפוס זמן רגוע - להגיד לבעלך שחייבים לדבר על משהו, ושאת מבקשת שיקשיב עד הסוף לפני שעונה.

 

להראות לו קודם כל, איך התפיסות שלו מצד עצמו יפות. עזרה בבית, עין טובה על אחרים כולל משפחתך, לא מדבר לה"ר, לא מייצר מריבות, לא צועק על אשתו.

 

אחרי שדיברת בשבחו מצד עצמו - לומר לו שיש כזו תופעה בעולם, שאיש טוב שמכבד אחרים ויש לו ענוה, שומע למישהו שהוא "מתרשם" שיודע יותר ממנו, וכך מאבד דברים שהוא הרבה יותר טוב בהם מהשני.

 

כעת להגיד לו: נניח שאחיך היה אומר כל מה שאומר, בשם שיטה של המפלגה של יאיר לפיד; נניח שהוא לא היה "חוזר בתשובה" אלא ההיפך - היית מקבל כל מה שאומר או לא? לא. כי  אתה יודע שזה נגד היהדות, שבה אתה רוצה ובחרת ב"ה.

 

אז, כידוע לך, גם אחיך לא למד שנים רבות - יש רבנים שמכירים את היהדות והתורה שבשמה הוא מדבר, הרבה יותר ממנו. למדו שהנם רבות, צדיקים. בוא נלך יחד למישהו כזה, ונבקש ממנו הדרכה.

 

ותלכו למישהו "נייטרלי". לא משנה "דתי לאומי" או "חרדי".. מספיק שיהיה נורמלי...

 

ושם, תספרי בלי להפסיק את כל המדובר. על האח שקורא  לאשתו "סתומה" בשם שיעור תורה, על מה שמדבר בבית הורייך, על ההסתה לגירושין וכו'. ותסיימי בשאלה "תמימה": אז רצינו לשאול את הרב, אם לפי ההדרכה של התורה, זו הדרך הנכונה...

 

את שאר העבודה כבר הרב יעשה..

 

אח"כ- תכי על הסדן בעודו חם, ותגידי לבעלך, לא כל יום יש נס כזה, שמבינים מה קורה כאן. בהיות שהכל נגרם מהקשר הקרוב מידי עם האח, בוא נתפוס מרחק, נעבור דירה, לפני שיהרוס חלילה לנו ולילדינו את החיים. מן הסתם, אחרי שיראה שאינךָ תלוי בו, כבר ייזהר יותר אם ירצה קשר, וזה יצא טוב לכולם.

 

 

כל זה, כמובן, בהנחה שבעלך יסכים אחרי ההסברה הראשונית ללכת לרב.  אם חלילה לא, אז צריך או "לשכנע" אותו, ע"י הסברה עדינה, שמצד עצמכם אתם יכולים להסתדר נהדר, אבל אם הוא פועל לפי ההנחיה של האח בכל דבר - עם האח את לא יכולה להסתדר, וחבל לפרק משפחה בגלל זה. 

או שתדברי עם רב שהוא בקשר איתו, והרב כבר "יגלגל" איתו שיחה כאילו מעצמו.

ממליצה לפנות לרב ארוש.

 

פשוט שצריך להתרחק כמה שיותר מהר ורחוק מהאח הזה, אבל בגלל המורכבות כדאי לעשות זאת בחוכמה.

 

בהצלחה!

לדעתי היא נסתה את כל שיטות הדיבורים וההסברים,

נותר לה רק להציב אולטימטום, בלי הרבה מילים והסברים שיוכלו להוות עילה להסברים וטענות משלו.

פשוט לומר לו בצורה ברורה ותקיפה, או אני או הוא, תבחר. נקודה. להציב אולטימטום.  בלי למה ומדוע.

וזה הדבר האחרון שצריך להשתמש בו.
זה מעשה קיצוני וצריך לבחון שכיסינו את כל האופציות וההזדמנויות האחרות.
זה להכריח את בן הזוג, במקום להגיע להחלטה משותפת גם אם היא פשרה. וזה דבר קשה.

וזה המנער והמזעזע הכי חזק.

מדי עליו.

לכן כדאי לפני זה לערב רב, שתהיה לבעלה הנחיה של תורה וכך הוא לא יעשה דברים שאחר כך הוא יתחרט עליהם.

והדרך  שדן תיאר לעשות את זה מעולה. רק צריך להזדרז, שלא יהיה מאוחר מדי.

ולזכות בשמץ של סיכוי לחיים טובים עם בעלך, עליכם להסתלק מסביבתו של האח הרע הזה ויפה שעה אחת קודם.

אין מה להסס, אין מה לשקול, אין שום סיבה להשאר בקרבת אדם שכה מציק לך ומזיק לך.

נשאלת כמובן שאלה חשובה - מי יוכל לעזור לך ולתמוך בך בכזה מהלך. מה עמדת הוריך בכל הנושא, האם יש להם אפשרות לסייע לך להתארגן וכו'. אני מציעה שתדברי אתם על העניין בדחיפות רבה.

לאחר שתבדקי את כל האפשרויות עליך להציג אותן בפני בעלך בצורה ברורה וחד משמעית.

הבעל ירוץ להתייעץ עם אחיו והאח ה"צדיק" ישתמש באולטימטום על מנת "להוכיח" לו איזו אישה רעה ומאיימת יש לו

יודעת כמה זה קשה כשמשפחה מתערבת

הכי חשוב כרגע לעבור לסביבה אחרת ולנהל שיחה עם בעלך בנועם.
ותשתדלי כמובן לא לקחת ללב.

ולערב רב . אל תראי חולשה במיוחד לא ליד האח החוצפן.

לא קראתי את שאר התגובות יכול להיות שחזרתי על דברים.

אני יכולה לכתוב לך כאן את דעתי, אך זו תהיה חובבנית ולא ממצה, במקום זאת אני יכולה להמליץ  לך מאוד לפנות לגד מאיר שמחוני מאתר שו"ת מורשת.

העתיקי את שאלתך כמו שכתבת אותה כאן ושלחי אליו.

הוא יועץ זוגי עם המווון ניסיון בתחום, הוא קולט בצורה מהירה וחדה את מכלול התמונה ויתן לך ייעוץ נכון וברור גם מבלי לערב את הבעל.

כאן

 http://www.moreshet.co.il/web/shut/advancedSearchResult.asp?i=0&nop=20&WholeWord=0&aw=&shut=&rabonim=10452

תוכלי לעיין התשובות שכבר נתן למספר גדול של זוגות בקשיים, הגישה שלו לחיים, לדעתי, מאוד נכונה ובריאה ואני מפנה אותך אליו כיוון שהוא מקצועי ואילו בפורום הזה תקבלי הרבה כיווני חשיבה ופעולה אך לא כלים מעשיים וברורים.

הוא ייתן לך הנחיות, תקשיבי לו, הוא יודע.

בשורות טובות!

נשמע ממה שספרת שבעלך לוקח מאחיו גם את הנטיה לאלימות. תצטרכי לנווט את הענין הזה בחוכמה ובזהירות ולקחת בחשבון שאולי לא תהיה ברירה אלא לפרק את החבילה. - לעשות הכל שלא, אבל אם תקחי אפשרות כזו בחשבון תוכלי לפעול מתוך שיקול דעת ומתוך עמדה של כח.

 

 

הופך להיות אחיו, הוא כאילו משכפל את ההתנהגות שלו ומכניס אותה אליכם הביתה, על כן, דעתי היא שיש 2 אפשרויות, האחת היא לשבת ולדבר על נושא זה הספציפי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאם זה ימשיך הוא יצטרך לוותר עלייך. ופשוט לעשות מעשה, בלי לחשוש. השניה היא לפנות ליעוץ אם כי אופציה זו היא פחות מעשית מכיוון שאז צריכים את האישור של בעלך.

או להרחיק אותו מתוך הבית

זוגי באווירה טובה, וכשהלב פתוח קל יותר לדבר ולשמוע...
תשקיעי באיזה ערב טוב..תראי לו שאת עדיין אוהבת אותו..ומהמקום הזה תנסו להוציא פתרון..
בהצלחה מותק..הרבה תפילה!!

תיצרי קשר עם רב וכאילו במקרה נכנס לאיזור ואז יצא שיחה של ממש עם הרב שישפיע עליו לטובה

 

א הן בענין להתרחק מאחיו ולא להיות מושפע ממנו

 

ב לעבור מהר מהמקום למקום רחוק בלי שתהיה לאחיו השפעה ממנו

 

אבל יש לקחת בחשבון שיתייעץ איתו גם טלפונית......

 

בהצלחה יקרה!!

פעם נתקלתי באיזה סרטון או כתבה על מקום האישה ואיך צריך להתנהג אליה אצל המוסלמים

זה בערך די דומה (קראתי רק את השורות הראשונות) תחפשי את זה אולי זה יגרום לו להשתנות ולחזור בתשובה באמת ולפחות שבעלך ישתנה

ליבי איתך

מעבר ללב , חסרה הרבה אינפורמציה בדברייך כך שקשה לנתב אבל ננסה.

די ברור שצריך טיפול אישי או זוגי, האם ניסיתם בעבר ?

כנראה שיהיה קשה להביא אותו לטיפול, האם יש מישהו שיכול להשפיע עליו אולי רב? הורים? חבר טוב ? אחים?

בכל מקרה גירושין היא אופציה רק לאחר נסיונות טיפוליים שכשלו, אל תפחדי להגיע לגירושין, אם תשדרי פחד סביב זה, יהיה קשה יותר להביא אותו לטיפול וגם שיתוף הפעולה שלו עם הטיפול לא יהיה רציני, הוא צריך לרצות לטפל לפני שניגשים לטיפול.

השפעת האיומים שאת מאיימת נותנים פתח לתקווה, אם יש התמתנות בהתנהגות שלו לאחריהם, יש מקום בהחלט להשפעה של טיפול.

יתכן גם שאת צריכה העצמה אישית של המקום שלך במשפחה , יכול להיות שהוא תופס אותך כחלשה ולכן מתנהג בצורה כזו, אני אומר זאת בזהירות ורק כנקודה למחשבה.

שוב, חסרה המון אינפורמציה לכן קחי את הדברים בפרופורציות, הם נכתבו בעיקר כדי לחזק את המקום הטיפולי.

1- ייעוץ זוגי או לכל הפחות טיפול שלך כדי לעזור לך לגייס כוחות וכלים לשלבים הבאים (שיכולים להיות עבודה זוגית של שניכם או גירושין, לשניהם צריך כוחות וכלים)

 

2- להתחיל להמעיט ככל האפשר את התלות הכלכלית שלך בו. לנסות למצוא עבודה, אפילו במשרה חלקית בתור התחלה. לחשוב איך את מוכנה להיות עצמאית. זה לדעתי גם יתן לך כוחות שלא היו לך, וגם אפשרויות שאין לך היום.

 

 

מעבר לזה מבין השורות נשמע שמעבר לעובדה שהוא אדם קולני ולא עדין- את כן קשורה אליו, והילדים קשורים אליו, כנראה שביסודו הוא לא אדם רע, והייתי מנסה לשפר את המצב לפני שאת הולכת.

אם איומי גירושין מפחידים אותו- אולי תנסי להעזר בהם כאולטימטום לייעוץ זוגי?

אני מציעה את זה בזהירות, אבל דווקא נשמע לי שגירושין הם פתרון מהיר ולא בטוח שהכרחי כאן.

 

שיהיה בהצלחה!

נכון, הציבור החרדי פחות פתוח לרעיון הזה. אבל ייעוץ זוגי לא סותרת שום שיטה או אמונה ויכול להביא לתוצאות מעולות.
גם בטווח ארוך - בחידוש הקשר והמשיכה העמוקה - וגם בטווח הקצר של השיפור בתקשורת בינאישית.
הנושא הכלכלי ניתן לפיתרון. 

נראה שלטווח הקרוב אין אופציה לשינוי רציני-מהותי, טיפול וכד'-

אולי תקראי את ההודעה שפירסם "מרכזניק" פה למעלה.. 

 

אם תעבדי קשה, לאט אבל רצוף, למשל- כוס תה חם, סמס'ים לבעלך במשך היום, וכו' וכו'אפילו שצעק ..)-

עוד חצי שנה-שנה, תהיי בצומת בו-

או שבעלך יירגע, והבית יהיה יציב מספיק לתפקוד , ומרוב שמחה בזה ,אולי בעלך ייפתח לבקשת עזרה,

  או, שתחליטי על גירושין ושאין מצב להישאר נשואה לו- תוכלי לעמוד בזה, כי יהיה לך בטחון עצמי- 

   שכמו שהצלחת להתעלות על עצמך ולשרת בעל רע, כך תוכלי להתמודד עם הקושי (העצום) של אם חד-הורית עם ילדים,

    בנוסף, תרגישי אחרי מהלך כזה, שלימה עם עצמך שניסית כל שיכולת!! ולא תחשבי כל היום "אולי היה עדיף כן, לא, להתגרש.."

 

בהצלחה

 

 

מוזמנת להתקשר 0508684095

 

חנה

 

שכתבת על זמנים שהוא "הופך לבן-אדם" בגלל האיום הזה - אז את יכולה להתנות בצורה רצינית בייעוץ.

 

את יכולה להגיד לו בפשטות, שאת רואה שיש צעקות והתנהגות "תוקפנית", זה לא נעים לך ויכול להיות לעתיד גם דוגמה לא-טובה לילדים; ובלכן את רוצה שיתייעץ עם מי שמבין ענין בזה, כדי לעזור לנתב את הכחות לכיוון המתאים.

 

תגידו לו שמהיחס הטוב עם הילדים וכו' ומהקשר הרגשי שבכל זאת יש לכם, את מאמינה שיש לו כחות טובים ויש פה פוטנציאל.

 

אז חבל להפסיד חיי נישואין טובים בגלל חוסר-היעזרות לגבי הסגנון הזה, שהוא בלתי-אפשרי.

 

נקוה שכך יסכים. ואחרי יעוץ לקבוע עקרונות, עם בקרה, ולראות שמשהו זז.

 

בהצלחה רבה.

המצב הנוכחי (כפי שניתן להבין מהכתוב) אינו בריא בעיקר לילדים וגובה מחיר נפשי כבד. במקרים כאלה באמת עדיף לבנות לעזרתו של ייעוץ זוגי בלי חשש מאיך שזה יתקבל. צריך להיאבק על הנשואים ולא להרים ידיים מהר!

אם לא יהיה פרסום איך נדע שקיימות אפשרויות שונות לכל מני דברים בחיים?

מה שנכון הוא שפרסומות צריכות להיות גלויות, ברורות ובתשלום לבעלי ומפעילי האתר.

להיות ראש קטן, הכוונה ברורה..

את לא מבינה שזה מקומם?

 

[אולי תבקשי פה ייעוץ ממישהו על ההתנהלות כאן בפורומים?..]

אחריו!!!

וד"ל

1. האם יש רב או דמות רוחנית שבעלך מכיר ותוכלי לפתוח איתה את העניין?

נשמע שבעלך חושש מגירושין, ולכן זה יכול לעזור כשיהיה ברור לו שאת נשארת איתו

בתנאי שעובדים על הזוגיות והנישואין.

אני מצטרפת להמלצה שתצאי לעבוד ולמצוא לעצמך עצמאות כלכלית, ולו בשביל שבאמת תהיה לך בחירה

בעניין ולא תרגישי שאת כבולה לו בגלל הכסף.

 

בכל מקרה, חשוב לזכור שאנשים שבאים ממקום של קושי רגשי מהבית, הם אנשים שלמרבה הצער

הרבה פעמים גודלים על דפוסי התנהגות כמו לה שתיארת, וזו צורת התקשורת שהם מכירים,

מבלי להיות אנשים רעים. זה כמובן לא אומר שזה דבר טוב- אלא שחשוב לטפל גם בזה,

ואם הוא יסכים לטפל בעצמו וברקע הרגשי שלו נשמע שזה יכול מאד להקל גם על שלום הבית שלכם.

 

בהצלחה יקרה, והרבה כח.

וגם תפילות.

יהיה טוב בע"ה!

או שאתם מתגרשים

או שתמשיכי לסבול

את צריכה לבחור 1 מ 3 את גם תמיד יכולה לפנות לרבנים שידברו איתו

לפי התיאור שלך, נראה שאהבה גדולה כבר אין בינכם ורק הפחד משאיר אותך איתו. כל עוד הוא יודע שאת תלויה בו, שהילדים קשורים אליו ושאת חוששת מהצעדים שהוא יעשה אם תפרדו - ברור לו שהוא מחזיק אותך קצר והוא לא ינסה להשתנות כמו שצריך.

 

את צריכה עזרה! עזרה בהעצמה של עצמך, בחיבור לרגשות הטבעיים שלך. אהבה בריאה לא יכולה לבוא ממקום של תלות וחוסר אונים. את בהחלט יכולה לנסות להתחזק באופן אישי ולנסות לאהוב את בעלך ממקום עקרוני יותר. אם זה לא יתאים לו, סביר יותר שהוא זה שירצה להיפרד.

 

אם את רוצה להיפרד בהקדם אבל חוששת מהתגובות שלו, קחי עו"ד טוב שיעזור לך להעמיד אותו במקום. אם באמת אכפת לו מהילדים, הוא יבין שהפרידה היא לטובתם ולא ינסה "לחנך" אותך על חשבונם. אם לא, הוא יאלץ להצטרף למועדון "הגברים המוכים והחבולים ע"י הרשויות במדינה" שחלקים חברים בו בצדק וחלקם לא.

 לאמר שאין בינינו אהבה זה לא נכון כי יש אני מאוד אוהבת אותו, אבל מבחינתי זה לא סיבה לסבול בתוך הקשר. 

חבל לך על הזמן. רק גירושין. אל תאמיני להתרככות שלו. הילדים ייפגעו - אבל ייפגעו יותר כשאת נשואה איתו. שלא לדבר על הפגיעה שלך.... שיתקן את מידותיו עם מישהי אחרת. 

אין מדמים בטרפות מזה לזה.

 

כל מקרה - עם הענין שלו.

 

אי אפשר "לפסוק" כך דרך האינטרנט.

 

לפעמים נכון ולפעמים לא.

אני קראתי את כל התגובות שלכם, ובאמת אני חשבתי ללכת לייעוץ זוגי אבל באותו היום שאמרתי את זה לבעלי כתנאי הוא אמר שבוודאי, וכמובן, רק תבררי איפה יש ואז הוא ישב איתי מספר שעות לשיחה שבה הוא מקשיב לכל הבעיות שלי איתו ומסכים איתי ומבין אותי ב100 אחוז, וכמובן שכשהוא הבין שאיום הגירושין מרחף מעליו חווינו שבוע נפלא ונהדר ואני לתומי חשבתי שהבן אדם סוף סוף קלט, אבל לאט ובטוח הוא התחיל לחזור לעצמו, כשהמצב הגיע בפועל לייעוץ לא רצה לשמוע על זה וברור שלא לשלם על זה (ואין לי אפשרות לממן את זה , אני מרוויחה פחות ממנו בהרבה והכסף שלי הולך לדברים מאוד מוגדרים ולצרכי הילדים) והתוצאה של הכל שחזרתי לחיות באותה אווירה של סיוט. ובשניה שאני אנקוט פעולה לכיוון גירושין הוא יחזור להיות אותו מלאך וצדיק (עד שאני אסגור את התיק או משהו). ופשוט לקום וללכת בתוקף מאוד קשה כי בתקופות שהכל טוב כביכול יש לי בעל, יש לילדים שלי אבא נפלא בתוך הבית כביכול, הבית מתקתק מכל הבחינות, ולכי תחווי עכשיו תקופה של כמה חודשים של מלחמות, בתי משפט וכו'. בקיצור הדילמה מאוד קשה, אבל המצב חוזר וחוזר לקדמותו כל הזמן.

אני מודה לאנשים הטובים על האכפתיות וטוב שיש אפשרות בצורה אנונימית לשתף אחרים.

"תמיכה נפשית" כמעט בחינם ( 100+-ש"ח לפגישה אם אני זוכר נכון) אולי זה לא יהיה יעיל כמו יעוץ זוגי אבל הם יכולים לעזור לך מבחינת תמיכה מקצועית וגם לעזור לך למצוא דרך לשכנע אותו לבא ליעוץ זוגי

יש לכם כל אחד את הכסף שלו והוא אחראי על חלק מההוצאות ואת על חלק?

ומה קורה כשיש הוצאות חריגות?

 

נראה שכדאי לך מאוד להמשיך לדחוף ללכת ליעוץ . לא כדאי לך להתיאש, תבקשי  שוב ושוב עד שיגיד לך שהוא מסכים.

אדם שמסכים ללכת ליעוץ, זה כבר דבר גדול. במיוחד שיש מצבים של תקופות טובות- כנראה שיש לו הבנה איך ראוי להתנהג,

ופשוט צריך לגרום לו לרצות להתאמץ גם הלאה,

 

משהו שעזר לי- אחרי שהתחתנתי ראיתי שיש הרבה דברים שצריכים לשנות כדי לחיות בזוגיות בריאה, אבל בעלי לא הכיר בייעוץ ולא עזר שום דבר על מנת לשכנע אותו.

מה שעשיתי  - הלכתי לבד ליעוץ ועבדתי על עצמי איך לגרום לו להשתנות(למרות שהקושי לא היה שלי)

לאט לאט היה שינוי, שינוי מדהים! -עד שהחברים , הסביבה כולה אמרו עליו שהוא לא אותו אדם שהיה כשהתחתן.

רק צריך המון רצון ואמונה שהדברים יקרו.

אם תחליטי ללכת על זה - אז שיהיה לך המון בהצלחה

 

 

תהליך פנימי שאת תעברי עם עצמך יכול לחולל ניסים.  בעזרת מישהי שאת מתחברת אליה (יועצת / רבנית וכו'). כשאת תהיי במקום חדש עם עצמך, דברים יתחילו לזוז גם אצלו

עם גם האישה תעבוד כמה ילדים אתם מתכננים וכמה ימים ושעות בשבוע זה לימודים

גם בתורה..
מסכימה עם הכתוב, אבל עדיין..

ועל טעויות משלמים.

אוהו משלמים..

ועושים את המוות לאשה..

מעט מאד נשים מקבלות היום את כתובתן בגירושין.

 

כשמדובר בכמה ילדים....

מה שיהיה זה בחירה חופשית - מה שהיה השגחה פרטית

אי אפשר לדעת מה מטרת ההשגחה הפרטית הזאת.

 

האם שזה ימשיך ככה, או למשל שיעבור "שיעור" כזה שייבנה ממנו, או "יסורים ממרקים" ח"ו וכו'. אנחנו לא יודעים מה מטרת ההשגחה בכל דבר.

 

אבל בוודאי שצריך קודם כל להניח שעצם ה"פגישה" הזו אינה מקרית גם בתור אופציה חשובה של קישור בין בני אדם - שהרי היו למשפחה - ולעשות כל מאמץ נכון שלא להגיע ל"מזבח מוריד עליו דמעות".

 

אבל יש מצבי קיצון, שצריך להתחשב גם בדמעות האדם, אחרי שמתאמצים בכל תוקף..

טעויות. לענ"ד.

 

אם כי נכון, כך ברמח"ל כמה שאני זוכר, שאם מתאמצים מאד, אז יתכן מצב שהקב"ה יבנה "בית חדש" גם למי שלא היו מראש מתאימים.

 

ולמה הקב"ה יעשה שיעמדו תחת החופה שניים שאינם "מתאימים", איננו יודעים. גם לזה יכולה להיות סיבה כלשהי. מה גם שלבני אדם יש גם חופש בחירה בטוב או חלילה לא. ומכל מקום הכל בהשגחה.

 

אבל נכון שההנחה היסודית צריכה להיות שאם מתחתנים, נהיים משפחה, זו משפחה. ולא "מפרקים" בקלות ח"ו. וגם מתפללים לה' שיעזור.

רק מה, לפעמים זה קשה. אז מכחישים / מאשימים / בורחים... ובמקרים הכי קשים, לא עלינו, אפילו מתגרשים...

 

אז מי שמתגרש מתכחש? בורח? נכשל? התרשל בעבודה הזוגית? התעצל לעבוד קשה? בחר בדרך הקלה?

להגיד שאין טעויות זוהי הנחה לא נכונה מיסודה. החיים דינמיים ובטח שיש טעויות, ועל טעויות משלמים, ומטעויות לומדים, ומטעויות צומחים!

איזה מן אמירות אלו "אין מה להסביר לשני... אין מה לסדר את השני..."  איך תבנה הזוגיות אם לא נסביר את עצמנו וננסה להבין.

להגיד את כל מה שאמרת פה זה זילזול בסבל שעוברים כל אותם באנשים שחיים בצל בני זוג הרסניים!

כרגע הדברים שאמרת רק מרגיזים אותי, אבל יכול להיות שלא הבנתי אותך נכון...

 

 

אני מגיבה למה שכתבת לפי הסדר...

האם מי שמתגרש התעצל לעבוד קשה? בהחלט יתכן. אמנם יש מצבים שהמציאות מחייבת גירושים. ויש מצבים שזו בחירה. מה עומד מאחורי הבחירה הזו? בזה ניסיתי לגעת.

בדיוק כפי ששינוי בתודעה יכול להיות זה שמחלץ אדם מרווקות ממושכת, כך שינוי בתודעה יכול להציל נישואים מפירוק...

לגבי טעויות כבר כתבתי כאן שהכוונה היא שהקב"ה לא טועה וזיווג הוא תמיד משמים, גם במצבים בהם חייבים להתגרש, ברור שהנישואים הללו היו שיעור חשוב וקריטי לשני בני הזוג, "תיקון" אם תרצו,

ובלי התבוננות מעמיקה ועבודה פנימית יסודית, זה יחזור אלינו בזוגיות הבאה... כי הכל בהשגחה פרטית.

 

נניח שאשה נשואה לבן זוג הרסני כמו שכתבת, ואין מנוס אלא להיפרד. בסדר גמור. עכשיו היא צריכה לשאול את עצמה למה הוא נכנס לחיים שלה בכלל. למה הקב"ה נתן לה לעמוד איתו מתחת לחופה.

ברור שצריך להיכנס לסיפור חיים, משפחה וכו' וצריך לזהות את המקומות בתוך הבנאדם שבגללם הוא היה שייך לזה אפילו בתור ניסיון...

הנקודה שאין שחור ולבן טובים ורעים. אין דבר כזה שהוא הרסני ואת צדיקה וזהו. לכל יהודי יש 'נפש בהמית' שהוא צריך לזכך והזיכוך העיקרי מתרחש במשפחה... יש אנשים שהנסיונות שלהם בחיים הם בתחומים אחרים וזכו לזוגיות הרמונית ושלווה כמעט בלי מאמץ, ויש אנשים שצריכים לעבוד... אם לא בורחים מעבודה אפשר להגיע בזכותה לזוגיות מופלאה אף יותר... ולזכות באמת להרמוניה ושלווה...

העבודה כאן בכל מקרה. או מול ההורים או מול בן הזוג או מול הילדים או בתחומים אחרים... כל אחד והנסיונות שלו.

 

יש מאמר חסידות נפלא שנקרא "נתת ליראיך נס להתנוסס" שמסביר לעומק מה סוד העמידה בנסיונות בדור שלנו. קשה להעמיק בשיחת פורום כזו, אבל נקודה אחת אני אזכיר, שבניסיון העניין הוא לא להתמודד עם מה שמולך,המציאות או הזולת - אלא עם עצמך. זאת אומרת שאדם צריך לחפש בתוך עצמו, גם את הכוחות וגם את הנקודה שבה מצפים ממנו למסירות נפש. בנסיונות של הזמן הזה, כשאתה נלחם עם הזולת או המציאות המצב רק מדרדר. כשאתה פונה לעצמך, מזהה מה הנקודה, אפילו בדקות (כדאי להיעזר ברב או משפיע) ועושה את העבודה, אז קורים ניסים והזולת או המציאות מתהפכים מעצמם. אפשר לחלץ בן זוג גם ממקומות קשים שלו בזכות העבודה שאת עשית עם עצמך....

 

זה לגבי מה שכתבתי "אין מה לסדר את השני, צריך לסדר רק את עצמך". זה סוד גדול מאד. לא הכוונה שלא צריך תקשורת עם הזולת, אלא שבמקומות קריטיים, בן הזוג הוא מראה בשבילי לראות את עצמי, ולקבל אומץ ואחריות על עצמי בדרגה חדשה.

 

 

 

 

 

וחוץ מזה יש גם הסבר על זה שזה תלוי במזל ותיקונים על גלגולים קודמים

עקרונית בוודאי שזה ככה שזווג הוא משמים וכל זוג אמור לחיות בידיעה הברורה הזאת

שעלינו מוטלת עבודה וכו' וכ'ו 

בכל אופן אנחנו יודעים שהתורה מתירה גירושין.

כמה הסברים:

1. יש אנשים רעים שאין מה לעשות איתם חוץ מלברוח כמה שיותר רחוק או אנשים עם בעיות נפשיות וכו'

2. לפעמים זוג נורמלי מגיעים לדרך ללא מוצא (בגלל זה חשוב ללכת ליעוץ לפני שמסתבכים עד כדי כך)

3. לפעמים אנשים מבחוץ הורסים לזוג את השלום בית.

 

 

נשואים נועדו להפוך את החיים לטובים, נוחים ונעימים.

אם זה לא קורה זה חבל מאד ואם סובלים מאד אז עדיף להפרד ולמצוא את האושר עם בני זוג אחרים.

לשם כך יש אופציה של גירושים.

יש דתות בהן אין אפשרות לגירושים, תודה לאל אצלנו יש. 

חתונה זו ברית, ברית הנישואין

 

נישואים טובים הם פרי השקעה עמוקה, בעיקר השקעה בחינוך עצמי. עד מסירות נפש על חינוך עצמי

 

הנקודה היא להבין מה בכלל יהודי עושה בעולם הזה. למה ירדה נשמתו להתלבש בגוף גשמי.

 

לכל אחד ואחת יש כאן שליחות. הנפש האלוקית, 'חלק אלוקה ממעל ממש' התלבשה בגוף גשמי , והתכלית היא "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים"

בשביל זה צריך ללכת עם הקב"ה 'עד הסוף'... לדעת שהכל ממנו בהשגחה פרטית מופלאה. כפי שכתבו כאן, בחישוב שקשור בגלגולים קודמים, בתיקון, בשליחות...

כל סיטואציה בחיים היא תסריט אלוקי. והכל נועד כדי לעזור לנו לצמוח, להתקדם, להשתחרר מהגלות הפנימית ולדעת ש"אין עוד מלבדו".

ודאי חתונה... כשכתבתי למעלה 'אין טעויות', התכוונתי שהקב"ה לא טועה. כל זיווג הוא משמים. גם בנסיבות שמחייבות גירושים, אם אדם לא עושה התבוננות מאד עמוקה על עצמו, שהרי יש סיבה מדוע עמד תחת החופה עם בן הזוג הזה דווקא.... במובן הזה אין טעויות. רובד מסויים של נשמתו היה זקוק לתיקון עם בן הזוג הזה דווקא שהיווה מראה בשבילו, גם אם בדקות.

דווקא עכשיו, כשאנחנו כבר על סף הגאולה, הקב"ה לא מוותר, הקב"ה רוצה שנתבגר... יש אנשים שיש להם נסיונות בזוגיות, לאחרים יש נסיונות בהורות... היום כבר מתפתחת גישה אצל יועצים שמטפלים בילדים, לשלב את ההורים שלהם בטיפול אחרת קשה מאד לעזור לילד... בעיות של ילד קטן הם הרבה פעמים שיקוף או תוצאה של בעיות של ההורים... וכששההורים מוכנים להפשיל שרוולים ולעשות עבודה אמיתית עם עצמם, הרבה פעמים הבעיה של הילד נעלמת מאליה.

 

גם בזוגיות זה כך. אפשר להגיד על בן הזוג כל מיני דברים. זה לא משנה. הוא בא להראות לי משהו על עצמי. כשאעשה מאמץ אמיתי לתקן את עצמי, העניינים איתו יכולים להתהפך מעצמם, לפעמים בדרך שנראית כמו נס.

 

רק מה, בני אדם נוטים לשקר לעצמם. הרבה יותר קל להאשים את הזולת, ובמצבים אחרים - לרצות אותו. גם ריצוי זו בעיה. הקב"ה לא מוותר, הכל בהשגחה פרטית, עד שלא אעשה דברים מהמקום הנכון, הם לא יסתדרו. המציאות משקפת הכל.

המציאות היא המדד. כשאדם מפסיק לשקר לעצמו הוא מבין שהוא צריך לקחת אחריות, לעשות מאמץ, לשנות. אבל היצר הרע שלנו הוא עצלן והוא לא אוהב שינויים ואחריות ומאמצים...

 

טוב, החלק החשוב הוא שבגלל שעכשיו אנחנו מאד קרובים לגאולה, יש סיעתא דשמיא עצומה למי שרוצה לעשות עבודה אמיתית, ובאמת קורים ניסים. וגם לזכור ששום שינוי לא קורה ב'בום', זה הכל תהליכים, וגם תוך כדי התהליך צריך לתת לקבל את עצמנו, לכבד את עצמנו, לאהוב ולחיות ולשמוח. הגיע זמן הגאולה

 

בין דבריך לבין המציאות של נשואין.

כנראה שמעת שיעור בנושא נקודתי שהפעים והסעיר אותך,

ואת מחילה אותו כאן בפנינו על מהות ומוסד הנישואין כולו.

 

לכן זה כ"כ חסר. כמעט פינתי.

המחירים משתנים, במעלה לבונה הכי זול. אח"כ רחלים, ואז עלי..

כ12 דקות נסיעה, ויש מלא טרמפים לאריאל

בקושי 12 דקות לתפוח..

וזה ממש תלוי בחווארה!!

וכנראה שאתה טייס, או שלא נסעת הרבה בטרמפים בשנותך בישוב.

אני גרה שנה ונוסעת כל יום..

בהר ברכה המחירים נחשבים די זולים, ויחסית יש נגישות (אוטובוסים וטרמפים)יש הרבה שם שלומדים באריאל.

רחלים זה אחד המקומות היותר קרובים, ורוב מי שגר שם סטודנט באריאל (עד כמה שידוע לי זה טרמפ לאריאל) אבל אין לי מושג לגבי המחירים.

ישובים נוספים באיזור- איתמר, יצהר, תפוח (קרוב, לא צריך הרבה טרמפים) אבל אין לי מושג לגבי הנגישות (אם יש אוטובוס או טרמפים משם במהלך היום)

 

והנסיעות קשות מאוד בשעות מסויימות. באופן כללי אני מעדיפה מקום שמספיק לעמוד בטרמפיאדה באריאל ולא דורש עוד תחנת ביניים [כגון תפוח]. עכשיו זה עוד נסבל, אבל אני מניחה שבשיא החורף זה יהיה קשה מאוד.

עוד משהו שחשוב לנו זה אופי המקום, שיהיה פתוח ומגוון. איך רחלים ועלי מהבחינה הזאת? מישהו מכיר ישובים מעורבים באיזור? ולגבי המחיר, מה בערך טווח המחירים?

תודה לכולכם!

אתם יכולים גם להיכנס לאתר של חברת האוטובוסים אפיקים ולבדוק לאן יש אוטובוסים זמינים..

 

מקום מגוון ומכיל. 

נגישות גבוה לאריאל כמובן. 

יש קראוונים וגם יחידות להשכרה. אניחושב שקראוונים בסביבות ב1000

או לפחות, שטרמפיאדה אחת תספיק להגעה לאוניברסיטה.

כמה זמן נסיעה זה מפדואל לאריאל? יש תחבורה ציבורית סבירה?

את מכירה שם יחידה/ דירה קטנה להשכרה במחיר סביר [יחסית] ובאיזור האוניברסיטה [גם לא זה בסדר, אבל עדיף באיזור]? חיפשנו באינטרנט, ודי הלכנו לאיבוד.

1500 ש"ח בערך.
טרמפים לאריאל ולמרכז בשפע, יש גם תחבורה מס' פעמים ביום.
יישוב גדול ומגוון, אבל מאוד משפחתי ושקט.
מכלת, קופות חולים, דואר וכ'ו במרכז היישוב.
אנשים מתוקים

שפשוט צריך לנסות אנשים....

וזה גם תלוי מאיפה זה וכו'....

מעיר אחת לסמוכה לה.

למה זה בעייתי מהיום להיום? אף חברה שביררתי אצלה לא אמרה שיש בעייה... זה בסה"כ פריט אחד

לק"י

יעקב 0545861234

באופן בלתי הגיוני בעליל רוב הגברים נקשרים רגשית לחפצים, לכל גבר יש את הצעצוע שלו, זה יכול להיות סט ריטבא, אקדח, אולר,אופנים, סט מפתחות שבדיים, מנגל חשמלי, אוטו וכו'
החכמה היא לזהות מה הצעצוע שלו ולטפח את הצעצוע.
בהצלחה.

הצעצועים של בעלי יקרים. התחביבים שלו זה גלישה, סקי ורכיבה. ההורים שלו הספיקו לקנות לו כל שטות הגיונית בתחום וגם בדברים האלה כל חלקיק עולה מלא כסף. עוד תחביב חשוב זה ללמוד תורה אבל אם אני יקנה לו ספר הוא פשוט יבלע בתוך הספריה הענקית שכבר יש לנו בבית...  

(ולצערי כל מה שהזכרת כבר קיים כאמור...)

את חמוד ה.

לפעמים פתק טוב זה מאוד משמח

ואפשר לצרף חטיף או שוקולד.

 

 

מסכימה עם זה...

-להכין פתקים חמודים ולתלות במקומות שונים בבית- על המראה,על הכרית,על המקרר,על התיק שלו וכו..

- לקחת אפונה,עדשים או משהו בסגנון ולכתוב איתם על השולחן -אני אוהבת אותך או משהו אחר..אפשר להוסיף ליד שוקולד או פרחים

- לפתח תמונה שלכם ולמסגר..
ולשים על השולחן יחד עם ברכה

- אפשר לקנות לוח מחיק או שעם ולכתוב עליו..וזו תהיה פינה קבועה לפתקים..

- אפשר לקנות משחק ולשחק יחד- פאזל, רמי..

-אני עשיתי פעם חבילה עוברת עם משימות ושאלות שקשורות אלינו- היה כיף!

- ואפשר כמובן לקנות משהו שמשמח אותו

אחחח היו ימים

היום בעלי שוטף כלים כדי לפנק אותי

ואני נניח מכינה לו סנדויץ לצהרים כדי לפנק אותו(בדרף כלל הוא מכין לבד)

תחשבי על דברים שבינו לבינה שא"א לכתוב ע"ג הפורום

ארוחת צהרים מושקעת (גם במראה- מפה יפה ומפיות), בית עם מראה מסודר כשהוא מגיע

וSMS חמוד באמצע היום...

בעלי לפחות אוהב את הדברים האלה...

כל המתנות הקטנות זה יותר עניין לנשים. רוצה לפנק אותו, תראי לו שהתכוננת לכבודו, תהיי נינוחה, תתייפי , ושידע שזה לכבודו, תקשיבי לו כשהוא מגיע, תהיי עסוקה בו. וגם לשים לב לדברים קטנים שהוא מבקש כמו- לדוג' נקרע לו כפתור, אז לתקן לו, חסר לו איזה משו, ישר לקנות לו, להראות שהוא במקום הראשון בסדר העדיפויות, בעז"ה שנזכה תמיד...

ויש גברים שגם אוהבים ספרים, ואוכל כמובן (חוץ מבעלך...)

אבל זה לא פינוק קטן.. 

זה בהחלט מעלה להם חיוך, אבל זה לא ה"וואו"

מה שהם חלמו לקבל..

לדעתי - עדיף בשביל הגבר, לאגור כסף או דברים - וליצור עבורו משהו גדול או מפתיע שהוא חלם עליו הרבה זמן..

 

וכמובן - אוכל!!

לרוב הגברים, זה ממש מחמם את הלב והבטן.

יש כאלה שיאהבו צ'ופרים מושקעים,

יש כאלה שיאהבו מכתבים או אימליים נחמדים,

יש כאלה שיאהבו הפתעות קטנות במקומות מפתיעים כמו שוקולד עם איחולים על ההגה, פרחים ממרשמלו (שיפוד ובראשו מרשמלו בצורת לב) על שולחן מסודר, ערב רומנטי עם ארוחה מושקעת, נרות רומנטיים (הכנתי פעם "מנורה" מכוס יין מזכוכית עם רגל שבתוכה שמתי נר נשמה בלי האלומניום כמובן ומעל לכוס נייר אורז בצורת מנורה- יצא מאוד נחמד ועדין) .

המון פעמים כיף לקבל מסר מהבית בהפתעה במהלך היום- זה יכול להיות SMS, גומי בצורת לב בתוך שקית האוכל, טוסט מושקע, כתב חידה.

מכירה מישהוא שקנה שקיות אוכל מנייר לילדים וכל בוקר הוא מכין להם סנדויצ'ים ועל השקית כתב חידה....

אפשר את אותו הדבר לעשות לבעלך אם הוא אוהב הפתעות וחידות...

בס"ד

בעלי גם אוהב אוכל, אוהב ספרים אוהב ואוהב ובכל זאת יש לי רעיון אחר...

לא קשור לאוכל וגם לא לכסף, אבל דורש זמן הכנה.

אני חושבת שמשחקים אישיים שלכם יכולים להיות הדבר הכי כיף ביחד...

אתן לך דוגמא, קראתי עכשיו באחד השירשורים שמישהי הציעה לעשות משחק חפש את המטמון בבית שלכם ולרשום כל מיני דברים שקשורים אליכם, האזור בבית שאתה הכי פחות אוהב (על יד הכלים) רשמתי למשל הבית הנייד הראשון שקנינו (סוכה) וכו'... ובסוף מחכה פתק מכל הלב. זה כזה כיף לשחק משחק כזה אחרי הסעודה של שבת למשל או סתם באחד הערבים. תעשי מלא פתקים, 15-20.

עוד רעיון, אנחנו גם הרבה פעמים אומרים כותרת, אחד מאיתנו רושם ואז כל אחד רושם תשובה ובסוף מקריאים. דוגמא: האדם שהכי כיף לשנינו להיות על ידו(לא אחד מאיתנו...) רגע מצחיק שהי'ה לנו, משהו שמשמח אותך, משהו שמשמח אותי וכו'...  אנחנו עושים את זה מלא זה פשוט כיף!!

לא צריך לחכות לימי נישואין, זה כיף לעשות את זה סתם ככה.

אגב, אני ממש ממליצה גם על משחקים בבית, פאזל ענק, משחקי קופסא של חברת 'שועל' כזה... יש משחק חדש 'סוויש'- מומלץ ממש. לכו יחד לחנות תבחרו משחק כיפי ותתחילו למלא את המדפים. 

באמת שאלו הערבים הכי מגבשים, כיפים ומהנים יחד!! 

אנחנו יוצאים מלא וזה עדיין הכי כיף מכל הבילויים, כי זה הבילויי הכי מגבש בעולם!

יכול להיות שיש לי מישהו שזה יעניין אותו

חצי מכנית, פתח עליון. נהדרת.

זה גם מה שטכנאים המליצו לנו

נראה לי כותבים ככה.

 

והיה על זה שירשור לפני חודש

שהן אותה איכות בעקרון,לא זוכרת מה ההבדל,
הוא אמר שההבדל שאיכות הוא בין הדגמים ולא בין שתי החברות,כיווןחלק מהדגמים שלהן מיוצרים בארץ מסויימת,וחלק אחר של הדגמים בארץ אחרת,אז כדאי להתייעץ עם טכנאי שסומכים עליו ומכירים אותו איזה מהדגמים מומלצים..ואיזה פחות..

זה האיכות של bosch בלי המותג

תלוי במזל.. על איזה מכונה אתה נופל... גם עם יש לך מכונה שקניתה אותה ב1000 שקל היא יכולה להחזיק 10 שנים

אני מכיר מישהוא שקנה מכונה חברת "מילר" מכונות כביסה שבאמת הכי טובות בעולם..

הוא קנה במחיר יקר ותוך שנתיים שלוש היא הלכה... ואחרי זה הוא קנה מכונה פשוטה והיא מחזיקה בערך 5 שנים

גם אני וגם בעלי קראנו אותו.

אני מפחד שיווצר מצב לא נעים....

אם אתה חושש לדעתי צריך לחוד ואם אתם רוצים אז אחרי החתונה ללמוד ביחד!!

ואת מה שקשור לטהרה- ממש לא.
זה לא בריא.
עד החתונה העיסוק בעניני טהרה ואישות הוא רק מזיק.
מעבר לחוסר צניעות ולהרהורים שיכל לעורר..
יש גם מימד שלפני החתונה כל אחד צריך לעבור בעצמו בנפרד תהליך של ברור והכנה נפשית לקראת..
יש דברים שהיא אפשר לדבר 'עליהם'. צריך לדבר מתוכם.
ובעז'ה אחרי החתונה תדברו ותלמדו את עצמכם גם במקומות האלו.

ממליצה על אהבה של הרב גינזבורג.
מוכר..אבל מעולה.

הלכות טהרה רק אחרי החתונה למדנו יחד..

לנו למשל..

לי אישית היה ממש חשוב ליישר קו עם בעלי, לדעת לקראת מה אני הולכת ולדעת מה הוא יודע\לא יודע, במיוחד שההדרכת כלות ההלכתית שלי לא היתה לי טובה..

ואני לא חושבת שיש בעיה ללמוד את זה ביחד. אם זה עוזר לברר את הדברים לקראת החתונה זה אפילו כדאי.

וכל אחד יעשה את השיקולים שלו..

לדעתי מאוד טוב וחשוב לזוג- לתאם ציפיות, להבין מה כל אחד מהם מרגיש לגבי החוויות שהם יתחילו לחלוק ביחד

זה מצמצם את מימדי ה"שוק" שעלולים להיות מהמעברים החדים בין מצבי צבירה של החיים... 

 

 

לקרוא לבד ומקסימום להמליץ לבת הזוג לקרוא אותו

זה לא ספר שמתאים לזוג מאורס לקרוא ביחד! בכלל לא!

מזל טוב!

חלק א' נקרא "פרקי הדרכה זוגית" ועוסק במהות הזיווג, הכרת טובה, בניין האהבה, תרבות המחלוקת ומידות הבית.

לדעתי הוא מעשיר מבחינה רוחנית ופותח צוהר לגישה נכונה לפתרון מחלוקות.

 

חלק ג' עוסק בחופה ובשבעת ימי המשתה ונחמד ללמוד אותו קרוב לחתונה כדי להיכנס לאווירה ולהבין את המשמעות של הדברים.

 

חלק ב' עוסק בטהרת הבית ונראה לי לא שייך ללמוד אותו יחד לפני החתונה אלא אחריה.

 

שיהיה לכם בשעה טובה ובמזל טוב!

קניתי לנו מתנה לאירוסין והיה ממש נחמד. גם מעלה סוגיות שטוב לעסוק בהם

שכינה ביניהם של הרב בלייכר. מדהים ובשפה פשוטה

חתונה יותר טוב במיוחד לאנשים תמימים הילדים לא באים עם חסידה !

אבל בהחלט לא כדאי לחכות עד לחתונה בכדי לדעת איך באים ילדים לעולם וכמה נעים להביא אותם.

תלוי למה אתה רוצה ללמוד אותו.

 

החלקים של הזוגיות לי היו ספרים אחרים שקיבלתי מהם יותר, החלק ההלכתי שם נוח ללמידה ומוסבר טוב גם ל"קהל הרחב" הוא מקנה שליטה במושגים שהם חדשים לרובנו, אם תרצה להעמיק אח"כ זה מבורך ולא חסרים מקורות.

 

האם לבד או ביחד, בעיני זה תלוי במקום בו אתם נמצאים

לרוב בנפרד.

 

מקום מאוד מקסים, נראה לי צפונית לחיפה. נוף מהמם של הים. 

לזוג עלה לנו בסביבות 60-70 ש"ח נראה לי. יש שם גם רכבל (קצרצר) וסרטון נחמד.

אפשר עם ילדים, אבל לא עגלה (לא נוח ברכבל ובסיבוב של הנקרות)

(קר שם בעונה הזאת!)

מומלץ!

החוף הכי צפוני של ישראל, ממש על גבול לבנון

מתאים גם למשפחות עם ילדים (כניסה ללא תשלום)

מלא מרחבי דשא, גני משחקים, יש גם פינת חי נחמדה.

יש שם אגם יפה עם סירה שאפשר לעשות סיבוב של בערך רבע שעה (בתשלום). מומלץ!

היינו שם בערך שעתיים -שלוש, עשינו פיקניק. היה כיף.

לפי השלטים הבנתי שיש שם עוד איזורים מעניינים אבל לא הספקנו. מקום ענק..

אבל צריך לבדוק..

המקום של הדייט הראשון,

מקום הצעת הנישואין (במידה ולא היתה- אפשר לעשות חוויה מתקנת),

מקום אישי שרוצים  לשתף בכוח הרגליים...

סמוך ממש לקיבוץ שפיים-געש, מתאים גם לילדים (אני חושבת), כניסה ללא תשלום.

 מסעדה סינית או מסעדה  אחרת מיוחדת

1. ממליצה מאוד מאוד על פארק טדי החדש בירושלים- זה בדיוק בפינה שמול מגדל דוד וחניון קרטא.

המקום חדש בן כשנה אולי פחות. ללא תשלום.

לאורך כל היום זורם בו כמו נחל מסותת בציר שמוביל למזרקת מים ענקית.

בחופש המזרקה פעילה גם ביום, בימות החול יש מופע מקסים של מוזיקה יהודית ואור והמים מתנועעים לפי המוזיקה והאורות...

מסביב יש מדשאה גדולה ומבנים בסגנון עתיק.

מומלץ בחופש עם הילדים- מסלול מים שלאחריו ממשיכים לכותל...

ובערב ליציאה עם הבעל- ואח"כ ממשיכים לכותל או לטיול על חומות העיר העתיקה.

 

2. לגבי פארק רעננה - הכניסה ללא תשלום, החניה ליד היא בתשלום... אז אם לא אכפת לכם לחנות ברחוב סמוך זה אחלה, עם הילדים מומלץ להביא גם קורקינט ובימבות כי באמת יש מרחבים גדולים ומשחקים מעניינים שכדאי לנצל...

 

3. עוד בירושלים- עיר דוד- בתשלום...אבל שווה את זה...

 

4. לא הייתי שם, אבל המליצו לי על בית קפה שנקרא "תמול שלשום" זה מעין בית קפה בתוך ספריה במרכז העיר- לחובבי הקריאה שבינינו...

 

5. יש בריכה בשורש שאפשר לסגור לשעה-שעתיים בתשלום רק לכם.

 

6. יצא לנו במקרה ונורא נהננו לצאת למדשאה באזור עם מחשב נייד ולצפות יחד בסרט...

 

7. בבאר שבע- יש בסופר שבמרכז הקניות "ביג" מקום נוח לשבת באזור המאפיה, כך שאפשר לקנות קפה ומאפה במחיר סביר לגמרי ולהוסיף מנות אחרונות ודברים שאפשר לרכוש בסופר, נורא נחמד גם לזוג וגם לילדים.... לא רומנטי במיוחד אבל זול ונחמד לשבת.

 

אם יהיהו לי עוד רעיונות אכתוב בלנ"ד.

זה לא בדיוק ספריה..

זה בית קפה רגיל שמפוזרים בו הרבה ספרים מעניינים ומדי פעם יש הרצאות של סופרים..

בקיץ יש שם הרבה אנשים שלא תמיד לבושים....

 

ובני נוער בפוזות לא כ"כ צנועות,

מוזרה לי ההמלצה הזו...

 

אולי יש עוד חוף השרון באזור הרצליה ולא ידעתי?

 

אם כבר- אפשר להמשיך מחוף השרון רגלית לכיוון צפון, ואז יש חוף ארוך שלא מורשה לרחצה ולא מפותח תיירותית, ולכן הוא די שקט וכיף לטייל שם בערבי הקיץ

וממש מומלץ!

שמורת חוף השרון

טיילת החומות בעיר העתיקה,

יער ירושלים

ליפתא (לא בהריון..)

פארק הנופרים (אזור ראש העין)

כינרת

רוב המעיינות ריקים בלילה וכשחם בחוץ זה אחלה

 

השכרה לשעתיים ב300 שח..

כיף אחד גדול.

לא עשיתי אבל אמרו לי שזה ממש כיף

למה לא לבקש מחברה שיש לה גישה לאומנות?

לקנות בד לבן, קישוטים- עיגולי זכוכית,כדורי קש, פרחים..
לא צריך להיות מעצבת..זה שיא הפשוט ותמיד יפה!

תעשי מה שטוב לך כמובן!
אני סתם מציעה..לדעתי חבל על הכסף..

לפעמים יותר זול לשכור מישהו שכבר כטשה את זה מלקנות הכל בעצמך.

יש היום גמחים שאפשר לשאול מהם בדים וקישוטים יפים ממש.

אם תרצי המלצה לגמח כזה באזור ירושלים, מוזמנת לפנות באישי.

הרבה פעמים העיצוב הבסיסי שהאולם נותן הוא מאוד יפה, אצלי לא הוספתי כלום מעבר, גם לא בעיצוב החופה.

לפעמים אפשר לבקש מהאולם מעין מחיצה מכוסה בבד לבן מאחור ואז אפשר לבקש עזרה מחברה שתתלה עלזה כמה דברים יפים

אני לקחתי מישהי ב2000

והיא עיצבה לי כסא כלה וחופה משהו מדהים.

 

 

קישור:

 

יש אנשים מסוימים שמפרשים כל דבר חיובי כחולשה ואז מתקפה מתבגרת

 

 

בס"ד

 

אבל אני לא נותנת.

אחרי שנתתי המון כספים והסתבר שזה היה לכת מסויימת- הפרשה הזו התפוצצה בחדשות

אני נותנת רק לאירגונים או אנשים מוכרים לי

מותר לברר, בעדינות ובבהירות, במה מדובר.

 

לפעמים מכתב מרב, לפעמים מתוך הדיבור.

 

אם עני מהוגן - בוודאי יפה מאד שנותנים.

 

אם סתם מישהו ש"אוסף כסף" ובעצם לא חסר לו - אז לא חייבים.. כמובן, אפשר להציע שתיה..

 

אם מישהו ל"ע צריך בשביל סמים, מן הסתם אין ענין לסייע לזה.

אם יש הסכמה אני משתדלת להביא יפה 

אם לא - פותרת אותו בכמה גרושים (חצי שקל וכו')

לפעמים תתן קופסאות שימורים ואז תראה כמה ממשיכים לבוא

אם מישהי התאמץ והגיע עד אלי, אפילו בשביל הנימוס, לתת לו משהו.

 

אבל זה תלוי בעוד גורמים: יש שעות שאני לא פותחת את הדלת, יש אנשים שלא נראים לי דרך הקוקר, ואם הם לא מסתכלים עלי מ"טעמי צניעות", או מושיטים לי דף כדי שאניח שם כסף, בטח שלא יזכו ממני לפרוטה.

אם אתה כזה צדיק שלא רוצה לראות נשים, אל תתרים בדלתות.

צדקה תציל ממות.

 

נכון יש רמאים יש שרלטניים ויש כאלו שלא בא להם לעבוד - צדקה זה כן ואין ענין לעשות את החשבונות לבד.

 

 

סכום גדול  - זה רק עם המלצות ולמישהו מוכר שנותן קבלות- ועדיף למצוא את מי שצריך לפני שיגיע אליך..

 

וסתם טיפ קטן - הישיבות חרדיות וציוניות כאחד במצב קשה בזמן האחרון - אז לא צריך לחפש רחוק כדי לתת צדקה

 

או מוצר מזון, כפי שרפי יעץ.

ואני תמיד תמיד מנסה להציע עבודה, שזה כידוע המעלה הגבוה יותר של צדקה ע"פ הרמב"ם.

מה הבחור יודע לעשות בחיים? אולי  נמצא לו עבודה....

 

 

כמובן שהוא ירד מזה מהר מאוד.

 לכל מי שדופק- כי אם אני רוצה לתרום אני פונה ישירות לאירגון צדקה..

בכל מיקרה כשאני לבד בבית אני לא פותחת. 

הכי מעצבן זה אנשים שמצלצלים בפעמון בשעת השכבה או בעשר בלילה כאילו שאני חייבת להם.

שצופרים בפעמון. כאילו, מה קרה? אני חייבת לפתוח עכשיו את הדלת? זה מקפיץ ומבהיל, ומיותר.

אני נוטה לנזוף במי שעושה את זה

 

 

 

אגב, עוד קריזת תרומות-

התקשרו אלינו היום מאחת העמותות.

הם התקשרו גם לפני חודשיים, אבל בגלל שתרמנו המון באותו חודש, אמרתי שיתקשרו בעוד חודשיים ונשמח לתרום.

בפועל, מס הכנסה החליט לגזול ממני קרוב ל-50% מהמשכורת שלי (אני לא עובדת בשני מקומות עבודה כבר מעל חצי שנה, אז אין שום סיבה מוצדקת לזה), ולכן בעצם אנחנו עדיין במצב שתרמנו יותר ממעשר הכספים הנדרש.

אז הם התקשרו ושאלו אם נוכל לתרום. אמרתי שכן.

ואז הנציגה שאלה אם נוכל לתרום אותו סכום כמו בפעם הקודמת (360 ש"ח), כשתיכננתי לתרום חצי מזה הפעם.

סיפרתי לה שנכנס לי פחות כסף במשכורת אז נתרום פחות, והיא אמרה "טוב, בסדר".

כאילו, מה? קבענו סטנדרט? א"א להשאיר לנו את הבחירה החופשית כמה לתרום?

 

מחרפן אותי שלא נותנים לתרום מנדבת ליבנו, ומתקשרים לעיתים קרובות מדי לבקש תרומה (כל חודשיים, לדוגמא),

ומחרפן אותי ששואלים אם אוכל לתרום סכום מסוים. תנו לתרום בשקט.

(זה למעט "יד לאחים").

 

נראה לי שהגיע הזמן לנדב את המתרימים לתרום בעצמם...

אין סיבה מוצדקת שהכסף שלך ירד לטימיון, תבררי אם מגיע לך החזר מהם.... 

 

 

אני נותנת כמה מטבעות מהקופה שיש לי מעל המקרר... 

כדי לא להיות קפוצת יד- לא מרגיש לי טוב בנפש... 

 

הכי אני אוהבת שעושים מבצע של איסוף מצרכים לנזקקים, ככה אני יודעת שזה באמת מגיע למי שרעב 

 

(אלא אם כן הסכום שהיא מרוויחה יפה מאוד מאוד ומתקרב באמת ל50% מס)

 

ואם אפשר לחיות בלעדיו אז להשאיר אותו עד מתי שאפשר (זה מוגבל ל6 שנים ואז ההחזר נמחק) זו השקעה די טובה (מקבלים את זה עם ריבית והצמדה פטורים ממס )

צאדיקה- אלך בעז"ה לבקש החזר ממס הכנסה. זה סתם מעצבן שצריך להגיע עד אליהם, לחכות בתור, ולבקש שיחזירו לי כסף שהם לקחו ממני שלא כדין.

 

ו-11111- המשכורת שלי לא גבוהה בכלל (אחוז משרה נמוך), ולא מתחשק לי לחכות 5.5 שנים עד שנקבל את הכסף... גם אם זה אפשרי. זה גם מרגיש לי לא ישר.

 

 

 

אה, ועוד קריזה- אלה שתרמנו להם בהוראת קבע באשראי (אין צורך בביקורת, תודה), והם גבו יותר חודשים ממה שסיכמנו בטלפון, גבו גם החודש! וזה אחרי הפעם השניה שהם אמרו לי שהם מבטלים את ההוראת קבע. שקרנים וגזלנים.

אם לא ניישב את זה איתם (כלומר, אחרי שבעלי "ייכנס" בהם ), אפרסם בכל מקום לא לתרום להם. בינתיים, אני לא יודעת אם כבר מותר מבחינת לה"ר.

לתת צדקה לכל מיני מושיטי יד..

אותי אמא שלי לימדה, שכל אחד שדופק בדלת- לתת לו! אפילו כמה שקלים. אבל שלא ילך בידיים ריקות.
יש שיחלקו עלי ויגידו שאני תמימה ושלא כל אחד שמבקש נותנים, אבל אני שמחה שגדלתי על התמימות הזאת. זה יפה בעיני!

ואם זה מפריע לך- דברו על זה ותראו אולי אפשר למלא את נפשו בדרכים אחרות. כמובן יש בסרטים צד של שחרור ואוורור מכל היום, אבל במינון...

אם אפשר לתפוס פעם שיחה, בנחת, על הענין (לא בזמן סרט), לנסות להסביר למה כל "התמכרות" לא טובה, בוודאי לעולם דמיוני - זה יכול להיות טוב.

 

אם מגיעים להסכמה, אפשר אח"כ להציע ביחד שיטות כדי לעזור להיגמל ולהגביל זמן. או להציע להיעזר בהתייעצות עם "מומחה".

ותדברו על זה.

 

השאלה למה זה מפריע לך?זה תופס את הזמן של עבודות הבית?א הזמן הפנוי שלכם? או ממלא את הזמן הפנוי שלא?

זה היה כך מאז החתונה או שזה חדש?

אם זה רק בתקופה האחרונה, יכול מאד להיות שזה נובע מבריחה כלשהי מהמציאות.

אתם עוברים כרגע תקופה קשה? או שיש משהו שקשה מאד לאשתך?

כי אם כן יכול להיות שאשתך פשוט לא מסוגלת להתמודד עם המציאות הקשה ולכן היא רואה סרטים במקום להתמודד.

אם זו הסיבה צריך לפתור את הבעיה מהשורש.

תנסה לחשוב מה יכול לעזור- יכול להיות ששיחה אתך, תמיכה בכל מיני תחומים (כמו עזרה בבית או הליכה משותפת לטיולים\הליכות וכו' ונתינת מקום לפרוק). אם ניתן לפתור את הבעיה (לדוגמא- אם הבעיה בעבודה להחליף מקום עבודה) אז כדאי לנסות לפתור אותה על הצד הכי טוב. יכול להיות שאתה לא תוכל לעזור לה, ואז אולי כדאי לפנות לאיש מקצוע או אדם שמבין בתחום שיעזור לה בפתרון הבעיה.

הרבה פעמים ברגע שהבעיה נפתרת, כבר אין צורך לברוח מהמציאות. ולכן מפסיקים פעולות שכאלה...

אם ההתמכרות הזו היתה קיימת מאז ומתמיד, יתכן שזה כבר הפך להתמכרות לכל דבר, ואז צריך לטפל כמו בכל התמכרות (יש אנשי מקצוע-יועצים\פסיכולוגים שעוסקים בנושא)

תבדוק את 2 הנושאים אם היא לא עובדת אז שתעבוד ואם חסר לה רומנטיקה אז תקשיב לה יותר תקנה שמן נרות וכו תשקיע בזוגיות

חייבת להיות עסוקה בעבודות הבית? אולי חפשה הפוגה ושקעה בה..

זה מראה שחסר לו\לה משהו אחר...

אולי כדאי להשקיע בו\בה יותר

כדי שזה לא יצא מפרופורציות.

כי בהתמכרויות יש עניין שהאדם לא שולט בזה.

וצריך לדעתי לעצור את זה בזמן.

בצורה מכובדת והכל, אבל לדבר

(ולהראות לך שאכפת לך מבן הזוג, שאתה לא נותן לו להשאב לעולם דימיוני,

אתה מבין גם עם כלפי חוץ היא\הוא ת\יעקם את האף, בלב הוא יבין אני חשוב,

מצפים ממני להצליח,זה מאכזב אותו שאני ככה)

 

להציע פעילות אחרת- בואי נצא לאכול, בואי נעשה הליכה, ו"לתרץ" את זה שאני רוצה לבלות איתך ביחד,זה ימלא את השני בלי לפגוע בו.

התארגנה בבית.. אנסה לברר לך..