יש כאן זוגות שהבעל נמצא בצבא? כאלו שהתחתנו עוד לפני שהבעל התחיל שירות? אם כן- אשמח לחוות דעתכם: האם כדאי לצאת עם מישהו שעדיין לא התחיל/ בתחילת שירותו הצבאי?
עד כה סירבתי להצעות של בחורים שעדיין משרתים בצבא, אך עתה אני תוהה לגבי החלטתי זו (מעין "חשבון נפש", אם תרצו). אולי אני צריכה לשנות גישה? מה אתם אומרים- מה אני צריכה לדעת על עצמי כדי לדעת אם מתאימה לי מציאות כזו?
מוצדקת להתחיל לצאת [למשל קשר שהתחיל לפני הצבא]
אנחנו התחלנו לצאת חודש אחרי שבעלי התגייס, התחתנו 9 חודשים אחר כך,
ועכשיו- שנתיים אחרי החתונה- הוא עוד לא השתחרר...
מה את צריכה לדעת על עצמך?
אם מתאים לך לישון לבד [ולבכות עד צאת הנשמה כמעט, כי אין מי שירגיע]
אם מתאים לך לעשות הכל בבית [כולל הכל, כי בעלך יגיע מותש ביום שישי ולא יהיה לו זמן וראש לארגן דברים]
אם מתאים לך לשאת את ההריון שיגיע בע"ה לבד עם כל הקשיים [כי בעלך לא בבית..]
אם מתאים לך לפעמים לא לדבר עם בעלך שבוע רצוף כי הוא בשטח, לא משנה כמה דחוף את צריכה אותו
אם מתאים לך ליידע את כל המפקדים שלו שאת צריכה לטבול כדי שהוא יקבל שחרור. ולא בטוח שהוא אכן יקבל אותו
אם מתאים לך לגדל תינוק/ות לבד [כי אחרי לידה החייל מקבל שבוע חופש וזהו!]
מה עוד?
כדאי לשאול מתי הבחור משתחרר במידה ומציעים לך. כי חצי שנה עד השחרור זה זמן סביר שגם אם תתחתנו תוך חודשיים יעבור מהר. יותר מזה.. שהבחור - במחילה מכבודו- יחכה....
אוהבת את אבא
ו..אני בהריון.
הכל מ-ע-ו-ל-ה. ממש!!
תראי, בעלי ואני התחתנו. הוא התגייס בערך חצי שנה אחרי שהתחתנו לקרבי.
עכשיו -
כל כך היה ט-ו-ב שהיינו ביחד לפני שהוא התגייס. זה ממש היה חשוב [!!] ושנינו רצינו שהוא יתגייס וילך לצבא כמו כולם, 3 שנים שלמות ובעז"ה אפילו להמשיך..
[לא טוב לדעתי להתחתן באמצע צבא!! רואה על חברה אחת. היא ממש בוכה. ו..אני מבינה אותה תכלס. היא התחתנה ואין לה בעל..]
אז, קודם כל - עדיף שיהיה לפני צבא מאשר באמצע צבא או בתחילה!
וחוץ מזה,
זה ממש תלוי באופי שלך.
אני אהיה איתך כנה -
להיות בלי על זה קשה. מאוד.
יש כאלו שמסתכלות עליי כאילו...אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה.
אני מאוהבת בבעלי. בעלי מאוהב בי. אנחנו לא יכולים אחד בלי השני.
אבל -
אני בחורה עצמאית. דווקא ההיעלמות הזאת של שבוע-שבועיים עושה לי טוב ללימודים, לחיים שלנו, לזוגיות.
[למרות שבטח שאני מעדיפה שהוא יהיה כאן לידי כמו כולם!! גם אני "נשואה!!"
אבל בסדר, זה לא כ-ז-ה נורא..ממש כיף לי וטוב לי!!
לא מבינה אפילו כמה אני מאושרת!!
ותדעי לך, אנשים מהצד מסתכלים עלינו והם פשוט בהלם עד כמה שופעת משנינו אהבה לא נורמלית!
אנחנו אוהבים את הצבא. אנחנו בעד הצבא.
וממש טוב לי. וממש טוב לי שטוב לו.
לא אגיד לך שלא בכיתי פעם אחת, כי פעם אחת כן בכיתי. שאמרו לי שהוא משתחרר ואז הוא לא השתחרר בסוף..
כן לפעמים יש קושי קטן.
אבל יאאאלללה, עוברים את זה
החיים יפים
בס"ד
קשה אך אפשרי...
נשואים לצבא 3 שנים+ 2 מתוקים
וזה קשה...
אבל אפשרי בהחלט
תלוי גם מה התפקיד, יציאות וכו'
התחתנו כשהוא היה כבר באמצע השירות. ואני יודעת על עצמי שטוב שהוא היה כבר בצבא כי אם הוא היה בבית היה לי הרבה יותר קשה להתרגל לזה שהוא מתגייס.
נכון- בהתחלה זה קשה. אבל מתרגלים אח"כ ואפילו טוב לפעמים.
גם אני פסלתי בהתחלה בחורים שהיו בצבא וגם אמרתי שלעולם לא אתחתן עם מישהו כזה..
כנראה שאת הקב"ה לא מעניינות ההצהרות שלנו.. והוא מסדר לנו את מה שהכי טוב עבורנו גם אם אנחנו לא חושבים שנעמוד בזה וגם אם אנחנו הקטנים לא חושבים שזה מתאים לנו..
וכן- הקב"ה לא נותן לאדם משהו בלי לדעת שהוא יכול לעמוד בזה.
נכנסנו לפה לאחרונה, וראינו שירשורים פשוט עצובים. דיברנו אח"כ על כמה שזה עצוב ושלא יקרה לאף זוג בישראל..
אני מקווה שתכנס לכאן ותקרא את מה שכתבתי...
אבל נשארתי בלב עם מה שקראתי כאן. והמשכתי לחשוב על זה הרבה.. זה חילחל בי עמוק ולקחתי את זה אישי באמת.
אני רוצה להודות לך בעלי היקר, שתמיד ברגעי מתח \ לחץ אתה סבלני,רגוע, אוהב והכי תומך שאפשר. ולבקש סליחה על הפעמים שכעסתי עליך סתם ללא הצדקה.
אני אוהבת אותך מאוד!! ומתפללת שאנחנו וכל הזוגות נצליח תמיד לראות את נקודות הזכות אחד של השני..
שנדע לשמוח ולשמח אחד את השני ופשוט להודות לקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לנו בלי סוף תמיד.
באהבה עצומה- אשתך.
בעזהי"ת.
לא ברור מה בדיוק את רוצה בפוסט הזה..
מוזמנת להגיד לו פנים אל פנים את מה שאת מרגישה וחווה ממנו, ולא לנו, זה באמת לא התחום שאנחנו אמורים להיות מעורבים ומודעים לו.
ב"הצלחה
יש זוגות שטוב להם...
אולי זאת הייתה הכוונה שלה?
חוסר רגישות?
תקראי שוב זיויק.
אשריכם!
וזה באמת קצת לא מובן מה זה אמור להגיד אבל משמח לשמוע!!
שכך ימשיך!!
שתחילת המשפט שלה עצמה זה בציניות... "לא היא לא ידעה שהיא יכולה להגיד לו"...
ולא שהפותחת כתבה בציניות...
ומן הסתם אינה צריכה ש"יזמינוה" להגיד פנים אם פנים..
היא לא הזדהתה, לא כתבה משהו שאינו ראוי; ואם מישהי כותבת באמיתיות (בהנחה שזה כך) ורואה בתום-ליבה לנכון לכתוב לו זאת כאן, כחלק מתום-הלב - ושגם אחרים יתבשמו קצת מהאוירה הזאת - זכותה. גם אם אחרות לא היתה כותבות את זה בפורום.
ומי שכותבת כך בכנות ואמיתיות, אשרי חלקה.
בעזהי"ת.
אבל התוכן בעינו עומד.
אתה לא חושב שזה מצב לא תקין לכתוב את הדברים האלה כאן? למה היא צריכה לפרוק את האושר האדיר שלה עם בעלה- פה בפורום?
אם היא כ"כ מאושרת (וב"ה שכך!), אז הכי יש לה את המקום הזה מול בעלה..
משהו כאן לא מובן לי. אולי אני הטיפשה, אבל באמת שלא הבנתי...
את נשואה טריה 
לי לפעמים מתחשק לעלות על איזה גג ולצעוק משם כמה בעלי מדהים ושאין כמוני מאושרת בזכותו. אז מה?
מותר ובריא לחלוק עם העולם גם רגשות חיוביים וזה בכלל לא אומר שהיא לא אמרה לבעלה או משהו כזה.
אני יודעת שאת יודעת שיש מצב שהלב מתפקע משמחה ואהבה, זה בריא ותקין מאוד. בעיניי.
בעזהי"ת.
במיוחד בתור נשואה טריה ומאושרת. אבל זה לא קשור. לכל דבר יש מקום ראוי לבטא אותו.
זה לא ענין של "טיפשה", זה יותר ענין של נסיון (לא שכאשר יש ניסיון כותבים דווקא ב"רשות הרבים" אמירות כשלה, חושבני שהרוב אולי לאו דווקא. אלא שמבינים שיש סגנונות ומצבים והבעות שונות, ו"מרגישים" ממה זה יכול לבוא; ולא רואים בכך "איום" על תפיסה שמאד ברורה למישהו/י אישית היכן לדעתהו/ה להביע דברים כאלה, למשל)
אך לטעמי, לא הבנתם את כוונתה.
היא לא התכוונה להביע כעס כלפי מה שהכותבת כתבה,
אלא הוסיפה שהיופי האמיתי בין איש לאישתו- מובע פנימה. בביתם, ביניהם..
נכון שישנה אופנה כזו לספר ולשאול הכל על פני האינטרנט,
אך לכתחילה זה לא אמור להיות כך.
וצדקה מי שהעירה על "נשואה טריה"..
עם כל השמחה במצב החדש - יש דברים שמותר לחכות איתם קצת.. וזה לא קשור לתחושת "נשואה טריה ומאושרת". בכל תחום, כשאדם רק "נכנס לעסק", הוא לא ממהר להעיר לאחרים. אולי הוא עדיין לא מכיר את כל צדדי הענין?.. אז גם כאן - לא היה לכך מקום. אני לא חושב שבחורה שרק התחתנה צריכה כבר לתת "ציונים" או איך שנקרא לזה, על הבעת רגש של מישהי בפורום אל בעלה - כל זמן שזה נכתב בתחומי הצניעות הסבירים (לא הייתי כותב - אם לא האמירה שוב: "לכל דבר יש מקום לבטא אותו").
עם הזמן, לומדים להכיר שיש כל-מיני אופיים, ומצבים, וכל מיני צורות התבטאות, לפעמים של אותו ענין. וגם אולי מתי כדאי להגיב אחרי כתיבת דבר מהלב, ומתי לא.
וכשמישהי לא פתחה שירשור של שאלה בנושא של האם כדאי לשלוח "הפתעות" לבעל דרך הפורום - שאז כמובן כ"א יכול להביע את דעתו - אלא פעלה כבר בתום-לב לבטא דבר נחמד, ושגם אחרים יתעורר ממנו אל מול תחושה שקיבלה מכמה שירשורים שקצת גרמו לה צער - אז אין צורך להשיג על עצם זה שכתבה. זה לא עוזר בכלום.
ולא פחות ממה שרואים לנכון להעיר על כך שדבר כזה וכזה אולי יותר טוב להגיד לבעל לא "דרך הפורום", יש להעיר על כך שכשמישהי כותבת, אומרים לה - אל תגידי לו כאן, תגידי שם... גם זה קצת כניסה ל"רשות היחיד", גם אם מכוונה טובה.
כנראה עניין של נקודת הסתכלות
בעזהי"ת.
צרם לי העניין. ומכיוון שזה פורום פתוח (תרתי משמע), מותר גם לי לכתוב את דעתי.
וזה לא קשור לצעירוּת או לא. זה קשור לתפיסת עולם.
אבל מכיוון שזה, כדברייך, פורום פתוח - מותר (ואת יכולה להביא זאת בחשבון) גם להשיג על דעתך..
וגם מותר להביע דעה שזה קשור ל"צעירות" (שאיננה דבר רע לכלעצמו, כמובן..). והראיה, שגם מי שתפיסת עולמו העקרונית אומרת אותו דבר כמוך, ולא היה כותב דווקא כך בְפורום - כותב הפוך ממך לגבי התגובה הראויה אחרי פרסום כזה...
ומה נעשה? לדעת אם אכן בתגובתי מעורבת גם "צעירות" או רק דעתי - את זה כנראה אוכל לדעת ביתר וודאות רק אחרי כמה שנים...
ובהיות שהתגובה לדעתי היתה פוגעת שלא-בצדק, בתוכנה ובצורתה, ונשנתה - לא היתה לי ברירה אלא לומר מה לדעתי מעורב בכך, נוסף עך גישה שהיא טובה לכשלעצמה.
קחי את זה ברוח טובה. אבל הוא צודק...
מתוקים אתם.
יה"ר שכל אחד ואחת בפורום הזה ירגיש שהוא חייב לרקוד על הגג ולצרוח כמה הוא אוהב את בן/ת הזוג
בעל כותב בפורום שהוא מתחרט על "עיסוי" שלקח מאישה אחרת,
אישה כותבת שהיא רוצה להתגרש מבעלה,
ולך צורם שאישה כותבת שהלוואי וימשיך ויתווסף טוב בזוגות בישראל.
תקראי שוב את ההודעה שלה, לא היה בו שום גילוי אישי או אינטימי. זו הודעה מהסוג התרבותי, סוג של שירה או חיבור, לאו דווקא לבעלה באופן ספציפי, שמלמד על תחושת הכרת הטוב שאדם חייב כלפי בן זוגו. מכאן ועד גילוי חיבה ברבים...... וממתי מטרת הפורום היא הצפת בעיות בזוגיות? למיטב ידיעתי שמו הוא נשואים טריים ולא בעיות של נשואים טריים. לכתוב על איך אישה מרגישה כשהיא טובלת במקווה זה לגיטימי, אבל תודה לבעל זה לא? הגזמתם
להגיד....
אוהבת את אבאברור שהיא יכלה לכתוב לו מכתב ולהגיד לו את זה בבית.
ובכוונה היא כתבה את זה פה באנונימיות ובשם חדש.
כדי שעוד נשים ועוד בעלים יקראו את זה.
שנלמד להודות על הטוב. לקב"ה ולבעל/ לאישה.
בעצם המכתב מיועד לכולם פה ולא רק לבעלה.
ברוור שיכולתי להגיד לבעלי בבית את אהבתי בבית, אבל יש כאן מחשבה כפולה- גם להחמיא לבעלי בצורה לא רגילה
וגם- להעלות את מורל האנשים ולהגיד, ב"ה זכינו להתחתן ולכולנו יש קשיים. צריך לדעת איך להתמודד איתם.
לכן, תפסיקו ל"קפוץ" אחרי כל תגובה שמישו כותב ולהגיב בצורה כזו ביקורתית ושלילית.
שבוע טוב וחודש מעולה!!!!
לענ"ד זה ממש יפה מה שהיא כתבה זה פותח את הלב לראות את הטוב שבשני/ה ולהודות לו על זה ואני לא חושב שזה לא היה ראוי להכתב כאן, ראיתי פעם כתוב איפשהו לא זוכר היכן "עיקר האהבה אינה תלויה במטבע כסף אלא במטבע לשון" וזו הנקודה החשיבות של ההחמאה לשני על הטוב שבו הסתכלות בנקודות הטוב שבו מחזקות את הקשר ולו רק בשביל לגרום לעוד כמה לראות ולחשוב על זה היה שווה השירשור הזה.
אני ממש הזדהתי איתך..
גם אנחנו יושבים וצופים בפורום מן הצד..
מעלים נקודות שונות, דנים בהם ולומדים המון על עצמנו...
וכשקראתי את מה שכתבת ממש הזדהתי..
תודה.
אנחנו מקבלים תשמ"ש, 3 שנים לאחר שאתה מ תחיל את ההסדר, מתחייל, מעיפים אותך, אבל יש אפשרות לוותר על זכאותך לתשמ"ש חודשיים לפני סוף ה-3 שנים, ולהשאר עוד שנה בהסדר ולקבל שכר דירה.
יתרון:אם אתה גם ככה מתכנן לשבת בישיבה ולא לעבוד, וגם אתה זכאי לתשמש נשוי משהו כמו 2500 ו400 שכר דירה-משתלם, חיסרון: אם אתה מעדיף לעבוד אז כמחוייל אסור לך, או אם אתה מקבל תשמש מלא-בסביבות 4וחצי, לא בטוח שווה לוותר על החודשיים האחרונים...
בהצלחה!
מה זה? שובניזים??? יש לכם רעיונות מה הפירוש לאמירה הזו?
מעניין אותי מה ההסתכלות על הנושא הזה... אשמח לשיתוף פעולה לבסוף אתן את דעתי המבוססת על דברי גדולים...
"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך"
אלירזוהוא ימשול בך
לפי הפירוש של הנצי"ב , צריך לבדוק היכל מופיע ה"למשול " פעם ראשונה במקרא
הפעם הראשונה שמופיע השורש מ.ש.ל הוא במערכת יחסים בין השמש ללבנה ( היום ה 4 לבריאה ), אין כאן מקום של שליטה אלא של השפעה ותלות , הלבנה תלויה בחמה כדי לקבל את אורה , ללא אור החמה הלבנה בהסתר, אך לא מצאתי בשום מקום שהחמה משתמשת בעניין הזה כדי לשלוט ... - זאת כבר המצאה אנושית....
לכן גם כאן, יש כאן עניין של השפעה ותלות
אי אפשר גם לנתק מהחלק הראשון של הפסוק " אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך"
האשה מטבעה משתוקקת לקשר עם בעלה, היא תלויה בנתינה שלו , האור שלה מגיע ממנו, ולכן היא מחפשת את הקשר והדרך להגיע אליו, הבעל מאיר ומעניק מצד טבעו והאישה היא זאת שמשתוקקת לקבל זאת
אני חושבת שבעיקרו , החלק של הקללה מצוי בתלות של "אישך"
וזאת קללה וברכה ענקית לצידה
ואני אסביר
הרצון של האישה לקשר גופני הינו תלוי קשר רגשי, עבור האישה המהות של יחסי אישות הוא ברושם הנפשי שנוצר בתוכה , ולכן הרצון שלה לאישות מוגדר כתשוקה ולא כתאוה
אצל הגבר הרצון לקשר גופני מגיע ממקום של תאוה גופנית יותר ( לא שאין להם צורך בקשר נפשי - רק שהקשר אינו מותנה בזה ) , ולכן יש ביכולתו להגיע לסיפוק מלא גם ללא קשר נפשי
אצל האישה , יש מצב שהיא תגיע לסיפוק גופני עם איש שהוא לא בעלה אבל היא תיוותר בריקנות כי אין בזה את מילוי תשוקתה - שהוא קשר בעולם הנפשי
ועל כן הגדרתי זאת כברכה שהיא גם קללה
העובדה שהאישה משתוקקת לבעלה - שומרת על נאמנות חזקה יותר, וכשיש בינה לבין בעלה קשר עמוק , טוב ומספק - היא במילוי תשוקותיה
אבל יש בה גם קללה, אישה שבעלה אינו מספק אותה - לא יעזור לה כמה היא תסתובב עם אחרים - לעולם תשוקתה לא תבוא לידי סיפוק ומילוי
ונראה לי שהכי עצוב זה שיש כל כך הרבה נשים שסובלות מבדידות נוראית , ובטעות חושבות שלהיכנס עם בחור למיטה יפתור את הבדידות ונותרות כל פעם ריקות ובודדות יותר ....
לד. התורה אינה משועבדת לשום תכתיב כלשהו אחר אבל עדיין ישנם דברים שהאנושות קוראת אותם בצורה מסויימת ועל פי זה מחליטה דברים על התורה על כן חשבתי אולי ראוי לברר כמה נקודות ואולי זה ישפוך אור למס' אנשים על דברים שלא מספיק נהירים להם.
להכל מאיתו ית' אכן תשובה נאה זה באמת הנקודה אותה צריך לבחון (זה גם קשור לימים אלו), מהי ממשלה מהו שלטון, מה הפשט שאומרים חתן דומה למלך? זה העניין פה האם מלך זה דיקטטור שקובע עובדות לנתינים שלו או מלך זה האחראי במדינה שלו לרווחת נתיניו האם מלך זה טוב לנתינים או לא טוב?
מלך אמיתי זה מלך הדואג לטוב של נתיניו לצרכים שלהם ולרגשות שלהם, כשתורתנו הקדושה אומרת והוא ימשול בך כוונתה תנהיג את ביתך בצורה כזו שיהיה טוב לנתינים שלך ולכן חתן דומה למלך כי בעצם חתונתו זה גם הכתרתו למלך על ביתו לדאגה שלו לאשתו וילדיו.
אצל נשים קשר גופני הינו אך ורק היכי תימצי לקשר נפשי נשים נהנות משיחה באותה מידה בה הם נהנות מקשר גופני.
ומאידך אמנם הגבר הוא המושל בבית הוא זה שצריך לדאוג לאשתו וילדיו לטוב שלהם ולהנאה שלהם אבל זה ממש לא אומר שגבר צריך לקחת עליו את כל העול של הבית למשל אם האשה עם ראש מחושב מאוד והיא רוצה לנהל את הצד הכלכלי אז חלק מגרימת הטוב הוא לתת לה לטפל בזה.
יש עוד הרבה מה להאריך אז אעצור פה אשמע תגובות ואם אראה לנכון אוסיף לפי ראות עיני.
צריך להתבונן בהקשר. מדובר שם על קללות.
וכשם שהאנושות לא נמנעת מלקחת אפידורל, ולא מתעקשת על "בעצב תלדי בנים", כך אין צורך להתמיד ולקיים את הקללה הנוספת, שבפשט הכתוב משמעותה משילות ותלותיות.
ומאוד מעניין לראות כיצד לקראת בוא תיקון העולם, זה שנועד להתקן בעקבות אותו חטא של אדם וחוה, הקללות מתמתנות ונעשות קלות יותר. כך הלידה, ועול הפרנסה, וכך גם "עולו" של הבעל ורמת המשילות והכפיה שהוא נוהג באשתו.
הערה:
כל האמור לעיל לא סותר את העובדה שעדיין נכון לגבר להחשב כ"ראש המשפחה" מצד ההובלה וההנחיה של הבית, ורואים בעיניינו עד כמה זה טוב ובריא למשפחה, ומה מתרחש במשפחות בהן הכל כבר מעורבב ואין אבחנה ברורה בין תפקידיה ותחומי אחריותה וגם סמכויותיה של האשה לאלו של הבעל. אבל זה לחלוטין לא נכלל בהגדרות השווניזם.
כל טוב!
בגאולה יתגלה מעלת האשה על הגבר
אשה לא באה לעולם לסבול מרות של גבר כמו שיש פה שרשור בפורום של אשה שבעלה נהג אליה באכזריות אני לא שופט את אותו מקרה כי שמענו רק את הצד שלה אבל בכל מקרה לא בשביל זה אשה באה לעולם לסבול מהגבר ומהלידה, הנקודה היא ככה: הקללה היא ואל אשך תשוקתך הקללה היא שהאשה אינה יכולה ללא הבעל וכאשר הבעל יוצא לדרך או נאלץ להעדר לכמה ימים מהבית לאשה קשה מאוד אמנם גם לבעל יש געגועים לאשתו אבל לא כמו שלאשה יש, והוא ימשול בך זה בעצם הדרך איך לרכך את הקללה אם בעלה נוהג כראוי באשתו ומושל בה כמו שבאמת צריך להיות שיהא אדם רך כקנה שאמנם לא נאמר בהקשר זה אבל בהחלט נכון לכאן כמו שכתוב במשלי טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר " עדיך מושל ברוחו מאשר לוכד עיר וזה מלך אמיתי, הדאגה לצורכים של הנתינים זה לא הקללה זה ההתמודדות שאנו אמורים לעזור לאשה להתמודד עם הקללה כמו שבעל מאוד רוצה לעזור לאשתו ודואג שלא יכאב לה בלידה כך בחיים...
בהצלחה ושבת שלום
מי אמר שמרות זה סבל?
ילד "סובל" ממרות הוריו? אדם "סובל" ממרות השם?
אף אחד לא אמר שגבר הוא דיקטטור שדורס את אשתו.
"אברהם הוליד את יצחק..." וכו'.
רק בתנ"ך גברים מולידים גברים. 
(מקווה שאיש לא ייקח את דברי ברצינות ח"ו).
לא יודעת איך להתחיל ואיך להסביר.
בעלי גירש אותי מהבית לפני שעה, שבר את המחשב נייד שלי, צעק שאעזוב את הבית מיד.
זה התפרץ לו פתאום, כשחיבור האינטרנט לא צלח לו, ולא הצליח להמשיך את העבודה שלו במחשב.
אני עדיין בהלם.
דיבר אלי בצורה גסה, צרח ודחף אותי לצאת מהבית.
אפילו לא יכולה לבכות, אני עדיין בהלם.
בכיתי קצת כשדרש שאלך, כי הייתי במצב שאני לא יודעת מה לעשות.
ההורים שלי גרושים, ואני בקשר רק עם אימא שלי, וחשבתי באותו רגע שאם אני הולכת אליה ובשעה כזאת אני לא אצא ממנה.
שכנעתי אותו ללכת לישון לאחר שסידרתי לו את המחשב נייד כדי שלא יאבד את החומר של העבודה.
צעק והלך לחדר שינה.
אני כרגע בסלון וקשה לי כל כך
הלוואי והיה לי מישהו או מישהי שאוכל לשתף.
אין אוויר.
תעזרו לי
שאפשר להתקשר לבכות ולשתף?
בינתים היא יצאה החכמה כאן בהתנהגותה.
בס"ד לק"י.
לעולם לא אוכל לדעת מה הגורם כי איני מכירה את שניכם.
אך,
התנהגות כזו מבחינה אוביקטיבית לא צריכה לקרות אצל שום זוג שפוי ונורמלי.
האם את בחורה ששותקת הרבה?
האם את מקבלת את המציאות כפי שהיא?
בגדול מה שנותן לי להגיד לך:
תזהרי. ותפעלי בחוכמה.
בס"ד
ה' יעזור לכם .
מחבקת אותך ! 
קודם כל - חיזקי ואמצי. אנחנו איתך..
על דברים לא נורמליים, אינך צריכה למצוא "הסבר"..
כרגע תדאגי שיהיה טוב לך.
תשתי משהו, תגידי פרק תהילים, תתחזקי..
אח"כ תחשבי מה היעד שהיית רוצה. זה בידייך. האם משהו לא נורמלי אצלו, ויש סיכוי שיחזור לשפיות וניתן יהיה לקבוע כללים להבא?
תיאורטית, אתם גם יכולה להזמין משטרה..
זה תלוי מי הוא, מה הרקע?
כיוון שאיננו יודעים - קשה לייעץ. מי שיש לו שיגעון שיכול להתפרץ, אירוע כזה יכול אח"כ להיות בסיס לסדרים מחייבים.
מי שחטף שיגעון חד פעמי כתוצאה מ"התמוטטות" או כד', יחס אחר, ככל מחלה פתאומית קשה לדעת.
האם יש רקע קודם, מתח קודם?
מכל מקום, תתחזקי. אין דבר כזה - ויהי מה. וה' יעזור לך.
הוא מתנהג כך/באלימות תמיד/מדי פעם או שזה יציאה יוצאת דופן??
כי אם זה דפוז קבוע- מדובר באיש אלים והטיפול אחד.
אם זו התפרצות נדירה ופתאומית- הכיוון הוא יותר פסיכיאטרי
בכ"מ חזקי ואמצי, אולי תספרי לאמא בטלפון?? צריך שמישהו ידע מזה.
תחושת ה"יכולת". שלא תרגיש "נשלטת" ללא יכולת תגובה.
אבל ברור שצריך להבין רקע.
אני לא מהיועצים והמבינים כאן..
אבל בכל זאת היה לי קשה לקרוא את זה
זה נשמע שמאד קשה לך ושאת מתמודדת מדהים!
אני בכל זאת מציעה לך לפנות ליועץ או משהו כזה שיעזור לך ולשניכם!
בהצלחה!
זה אולי רק יזיק
היא אוביקטיבית לצד אחד .......
חייבים יועץ שידבר איתו מיד באופן אישי ויבדוק מה מפריע לו.
ברור לי שיש לו עוד משהו שמעיק עליו הוא לא העיף אותה סתם..........
הוא רק לא מדבר הוא מעיף על שטויות שהיא דרך גסה בעיני!
יש אנשים שלא נוהגים להביע את מה שאת מרגישים! או חושבים!!!!!!!
מה שגורם שהאדם מתמלא ומתמלא עד שמתפוצץ!
ואל תחשבו שאני דן אותו לכף זכות!!!
לא ולא!!!!!!! זה מעשה אשר לא יעשה אסור לעשות כאלה דברים!
אבל במידה וזה אדם נורמלי צריך לבדוק אם יש לו משהו שמעיק עליו שפיחד לומר עד כה ואז זה יתפוצץ!!!!!
תדברי עם מישהו שמכיר את שניכם
יתכן שמפריע לו משהו אחר שאת לא יודעת ! וזה התפרץ על המחשב ...זה יתכן שזה רק תירוץ תבדקי.
אין אדם שמתעצבן סתם בדרך כלל.........
גם אני בהלם מהתיאור שלך של הדברים.
מצטרפת למה שכבר כתבו לך...
תמצאי כוחות ותתחילי להתנהל נכון מולו, תבררי עם עצמך אם זו התנהגות קבועה, או מעידה חד"פית.
|חיבוק| המון כוחות!
תעדכני אותנו מה שלומך.
ממש אירוע כואב ומטלטל! אני מקוה שתמצאי מישהו שיוכל לתת לך תמיכה אמיתית בנוסף לוירטואלית, כדי לעמוד לצידך בזמן כואב כ"כ...
ן
ןמצטרפת לתוהים בקשר למצבו הנפשי של בעלך... אישית זה נשמע לי ממש אירוע על רקע נפשי, התמוטטות זמנית, או משהו יותר עמוק וכרוני... 
את מכירה את בעלך, את יכולה לומר כמה זה אופייני לו. אני מבינה שזה משהו חדש, אבל בד"כ הוא אדם מתפרץ? האם הוא עבר יום קשה במיוחד (לא שזה מצדיק.. אלא רק מעמיד את התמונה כולה) ? האם יש לו חרדות למינהן? וגם.. האם יש במשפחה שלו רקע של בעיות נפשיות? אני לא רוצה חלילה להלחיץ סתם, אבל אם התשובה לשאלה האחרונה חיובית, אני חשובת שחובה להתייעץ עם איש מקצוע! (פסיכולוג קליני/פסיכיאטר, ולא יועץ!)
ןתחזיקי מעמד יקרה!!! עברת חויה לא פשוטה! תפנקי ותאהבי את עצמך... עם הרבה חמלה, ותמצאי מישהו לדבר איתו!
ןתרגישי טוב!
כשיהיה לך מחשב זמין- תכנסי ותעדכני אותנו מה שלומך
(לא משנה אם עבר זמן ואם ההודעה שלך ירדה לעמוד הבא בפורום... )
תמצאי לך עוגני תמיכה -אנשים (אמיתיים לא וירטואליים) שיכולים באמת לעזור לך
שכנה טובה
או חברה טובה
או רבנית
אני לא חושבת שיש לי מה להוסיף לעצות החכמות שכבר כתבו לפני, אבל אני חייבת לומר לך - את מדהימה!
אני לא יודעת אם אני הייתי מצליחה להגיב כלפיו בכזאת אכפתיות במצב הזה. אני לא יודעת אם היו לי הכוחות עוד לסדר לו את המחשב כדי שלא יאבד חומר של העבודה אחרי חוויה קשה כל כך. קראתי, וחוץ מהתחושה הנוראית לנוכח המציאות שאת מתארת, התרגשתי ממש לקרוא על התגובה הכל כך מתחשבת ובוגרת שלך!
הלוואי שכולנו נתברך בכאלה כוחות טובים וגדולים!
אני חרדי יש עוד חרדים בפורום?
יש לי שאלה שקשורה בעיקר לחרדים תגיבו לי אם יש עוד חרדים ואני יעלה את השאלה !!!!!!!!
מגדיר צדיק? אם כוונתך לחובשי כיפה שחורה ולבושי שחור-לבן, אני לא בטוח שתמצא פה כאלה. אך אם כוונתך לעובדי ה' החרדים לדבר ה' אני בטוח שיש פה לא מעט כאלה. תחדד את ההגדרה ואז יהיה לנו הרבה יותר קל לענות לך.
אותו, מה ההגדרה לחרדי? צורת לבוש גרידא או אורח חיים? אם כוונתך לאורח חיים אז לא נראה לי שמישהו כאן יגיד שהוא חרדי, אף אחד לא יעיד על עצמו שהוא ירא שמים, עובד ה', מקפיד על קלה כבחמורה וכול'. לכן, השאלה האם יש כאן חרדים לא כל כך ברורה. לכן ביקשתי ממנו, וכעת מבקש גם ממך, למקד את ההגדרה של חרדי בכדי להקל על כולנו ולאפשר לנו לענות.
יש לי נושא מסוים ששיך לציבור החרדי, שאני מעוניין לשתף את הציבור ולדון בו!
אלה שמגדירים עצמם חרדים : לובשי כפה שחורה ובני ישיבות של חרדים....
לא מעניין אותי כמה הוא עובד ה' אלא נטו לסטטוס!!!!!!!!!!!
מושיקו-Rעות-לא מעודכנת על גברים.
כשאדם מתחתן - זה משמים. ועם כל הקשיים,
בסופו של דבר הכל בידי שמים ובמיוחד העניין של הזיווגים
שזה מה שה' עושה מהיום שהוא ברא את העולם.
אבל לפני החתונה כל כך הרבה מבררים ובודקים ועושים חשבונות, למה?
מצד שני, הרי זה ברור שלא שייך להתחתן עם ההצעה הראשונה בלי שום בירור,
אז מה המקום בכלל של הבירור?
לא הבעתי עמדה, רק מעלה תהיה ואשמח לשמוע את דעתכם/ן
אבל מי שיחשוב שזה אומר שיצמח לו עץ חרובים ליד הבית וממנו הוא יאכל- אז לא... צריך לצאת לעבודה.
כמו כל דבר בחיים-
אנחנו צריכים לעשות את שלנו
ומשמיים- יכוונו שיצא הטוב ביותר, שתהיה הצלחה במאמצים שלנו
זה גם הבירורים האנושיים. "כל מעשינו פעלת לנו". גם דרך זה ה"בידי שמים" מופיע. אנחנו לא מנותקים ח"ו.
בנוסף - הקב"ה הורנו להשתדל לעשות טוב, כולל ואהבת לרעך כמוך, שזה אחד מהדברים שיכולתם בנישואין מתבררת ע"י הבירורים שמקודם.
אם אדם פועל לפי רצון ה' והוראתו - יותר קל שתתברר בנועם הגזירה האלוקית.
כמו כן -יש זיווגים שהם לפי מעשיו. וברור שאחד המעשים הטובים, זה לבדוק שהולכים להתחתן עם מי שיהיה טוב לשני הצדדים. כמו גם, אי ההפרזה במשיכת דברים שלט לצורך, והצניעות וכו'.
"את החיים ואת המות ובחרת בחיים"
אנחנו יכולים לבחור לא נכון.
להרוס את המתנות שהקב"ה נותן לנו.
אנחנו לא קתולים ולא מוסלמים שמאמינים במוכתב.
ולכן אנחנו עושים את ההשתדלות ואת התפילה, והוא מלמעלה, שומר פתאים ה'...
מנסיוני האישי בנישואי הראשונים הייתי ממש נגד לברר,
טענתי שאני יודעת עליו הכל ואין טעם לברר
בסוף התגרשנו!!
ועל בעלי היקר ביררתי והציעה לו אותו מישהו מהמשפחה שלו שסמכתי עליה ב 100%.
אני חושבת שזה ממש חשוב לברר ולשאול ולדעת בשביל לא להתחתן ולהתגרש כמוני...
בס"ד
נראה לי שכשמבררים מתווסף לנו ידע בעיקר על עצמינו.
הבדיקות, השיקולים, הבעד והנגד מלמדים אותנו מה באמת חשוב לנו, ועד כמה.
לעניות דעתי הבירורים מלמדים אותנו על עצמינו יותר מאשר על המשודך.
איך אנחנו מגיבים למידע מסויים, מה אנחנו שואלים, וכ'.
ובע"ה כשהאדם הנכון מגיע זה לאחר שהבנו יותר כמה הוא ודווקא הוא מתאים לנו.
מותר לנשים לענות בשם הבעלים שלהם
מי יודע מה התנור החלבי ומה התנור הבשרי אצלו בבית?
לי אין מושג.
הוא אפילו משתמש בו כל יום שישי.
ואצלנו הוא מסתפק בלדעת איפה הסקוצ' החלבי ואיפה הבשרי
סתם, דווקא בעלי יודע מה זה מה, ברוב הכלים. והוא גם מבשל לפעמים. ואפילו אופה!
והיתה פעם שעבדתי ביום שישי- אז הוא הכין שבת לבד, ועוד היו לנו אורחים..
בעזהי"ת.
אבל אני בטוחה שבעלי יידע..
ברור שהוא יודע! מי נראה לך מכין אוכל????
-Rעות-לשמחתי הרבה
איזה טוב ה'!!!!בתור בקר האיכות במטבח (של הבישולים)- הוא גם תמיד זה שיוציא את המאכלים מהתנור (זה חם לי מידי - למרות שאני כבר מנוסה בבישולים חחח)
ניסויששאלתי הוא לא הבין מה אני רוצה..
ברור שהוא יודע..
מבשלים ואופים יחד לפעמים..
אבל אצל ההורים שלי אני יודע
ד"ר שוקוב"ה
(אני עונה לך לבקשתו)
בפעם האחרונה שהוא ניסה להכין אוכל...
עזבי.
שישאר בהכנת חביתות.
גם זה משהו, לא...?
אם כי גם אז הוא צריך עזרה בלהוציא אותם מהמחבת.
כי אני זה שמבשל במשפחה
אצלנו זה טוסטר אובן. אבל בין פרוה לבשרי אכן אני מתבלבל.
רות.האמת? בכלל אין אצלנו בדיוק חלבי ובשרי..
הוא דווקא מאד שותף בעבודות הבית, אבל לא מכין אוכל לבד.
(טוב, חביתות כן והוא עושה את זה טוב ב"ה).
tomerittalפרח532נבהלתי מהכותרת ואז נקרעתי ...(:
עונה בשמו:
בעלי יודע בגלל שעל הבשרי קשרנו חוט כתום-אדום שיזכיר לנו..חח
איזה רעיון -Rעות-חמסה עלינו
עכשיו המטבח מחולק לחצי חצי- חצי חלבי עם כיור וכלים וחצי שני בשרי- לפחות הפסיקו להתבלבל לי כלים... 
וגם אני לא...
אנחנו צמחונים
הרי אף אחד לא מושלם ותמיד יפריע משהו ,לפחות אחד.
אז עליו הבלגת וסוג של התפשרת"
כל דבר בחיים שתעשה תרויח ממנו משהו ותפסיד ממנו משהו.
מה אומרם?
לענ"ד, יותר ההרגשה הסובייקטיבית (כמובן, אחרי שבאופן כללי ה"נתונים" מתאימים).
אם מרגישים טוב אחד עם השני, ורק ב"רשימת המכולת" יש איזה פרט שלא בדיוק התמלא, אבל הוא לא מפריע לתחושת הקשר הטוב, זה ענין אחד. ובד"כ - גם לא כ"כ "רואים" כבר את הענין הצדדי.
אם מרגישים כל הזמן "התפשרתי", זו כבר שאלה אחרת. אדם שטוב לו עם זולתו - אינו אמור להרגיש "פשרה" בהתעלמות מפרט צדדי. הרי אין מושלם בעולם, כמו שכתבת..
[שאלה מנחה]
כלומר זה לא עניין של הפסד ורווח
אלא זה מגיע ממקום של הבנה שכך הם פני הדברים- זו המציאות! :
אין אדם שאין לו חסרון בתחום זה או אחר
אבל שאלתי אם במצב שהחלטתם להיתחתן עם בן אדם מסויים היה איזה סוג של רגש קטן בהחלטה של התפשרות על משהו שרציתם.
או שזה רגש שלילי לכאלה מצבים ואם הוא מגיע זה אומר שלא כדאי ללכת על זה
לענ"ד.
ה"רגש" הסובייקטיבי. לא ה"נתונים".
וזה דבר שאדם צריך לבדוק בתוך עצמו. וכפי שכתבתי לעיל.
צריך אולי לבדוק אם הרגש בא "מבפנים", או סוג של "יצר הרע" עובר: "היה אפשר יותר טוב".. - "חשבון המכולת" עוד מציק - שצריך לדחותו.
ככלל, ראוי להיות שלמים עם החלטה להתחתן - וזה לא סותר לחלוטין "ספקות" עד החופה.. (מוזר - אבל יש דבר כזה).
מה ספציפית במקרה מסוים - קשה לדעת "מרחוק"..
לענ"ד.
~א.ל[שואלת על עצמך?]
הדברים שאני אומרת קצת גורפים כי איני מכירה את המקרה לעומק, אך ככלל:
אם התחושה היא שויתרת על משהו מהותי ועקרוני
אז אין זה נכון "ללכת על זה"
אך אם התחושה היא כפי שהצגת בשאלה ההתחלתית:
כלומר, שבכל בחירה ישנה "התפשרות" כביכול,
ולא קיבלת את "כל שרצית"
זה הוא רגש שאינו נכון.
לדעתי
אוהבת את אבא-Rעות-קיבלתי הרבה מעבר למה שציפיתי...
אבל, כשנפגשתי עם בחורים במחשבה שלי היה ברור שאני אתפשר והייתי מוכנה להתפשר (זה שהם לא רצו...)
את צודקת שלכל אחד יש חסרון, גם לבעלי יש חסרון אבל אני אוהבת את זה, זה בדיוק החסרון שטוב לי לחיות איתו..אז מבחינתי מושלם עבורי, ומישהו אחר יחשוב שהתפשרתי..
(מרגישה שהסתבכתי.. אם תרצי אני אשמח לדבר באישי!)
בהצלחה יקרה!
לא הסתבכת. הסברת מצוין.
ברור שאף אחד לא מושלם, אבל הרגש שצריך להיות הוא
"אני רוצה בו, יחד עם זה שאני מודעת לחסרון שלו"
כי רגש של התפשרות הוא בעצם אומר שבשכל זה כדאי אבל ברגש זו תבוסה.
הרי למה מתפשרים? בלית ברירה, כי חושבים שהאפשרות השניה גרועה יותר. זה לא משהו שאמורים להרגיש לפני שמתחתנים.
אבל
מצד שני, השאלה היא על מה מתפשרים. אם הפשרה היא על הבן אדם,
אז כמו שכתבתי, זה לא אמור להיות. אבל אם הפשרה היא על החלום להרגיש
איזה סוג של חיבור מושלם, או התאהבות, או למצוא אדם מושלם,
גם אז לא נכון להתפשר על זה, אלא צריך לוותר לגמרי על החלום הזה,
כי זה לא הכיוון, זו חשיבה שכלתנית מידי.
היה לי קשה להסביר את עצמי, אני מקווה שיבינו אותי נכון. אפשר להמשיך באישי להבהרות.
להיות עם האדם הזה והחיסרון הזה נהיה קטן יותר מול הרצון להיות יחד..
לא מרגישה שהתפשרתי אלא קיבלתי יותר מהמצופה
"התחתנו לא רק בגלל אלא גם למרות".
אני מאמינה שבאהבה אמיתית, דווקא החסרונות מתגלים הרבה פעמים כיתרונות. אני יודעת מהזוגיות שלנו (ויצא לי לשמוע את זה מעוד זוגות) שבמקום שבו אני קיעור הוא קימור ולהפך, כלומר - במקומות שבהם אני חסרה הוא יותר מלא ממני.
אהבה אמיתית היא לא רק כשללבות וזיקוקים עפים באוויר. גם, כי צריך לשמר תמיד את ההתאהבות הראשונית שהייתה לפני החתונה, אבל לא רק. אם אהבה הייתה משני אנשים מושלמים - היא הייתה מאוד שיטחית. דווקא העובדה שיש כאן שני חסרים - היא זאת שמגבירה את האהבה והופכת אותה למשמעותית יותר כשעובדים עליה לאט וביסודיות, כל אחד ממקומו הוא.
אני לא חושבת שצריך להיות רגש של התפשרות. אני חושבת שצריך להסתכל על מה שעכשיו כביכול מפריע לי, ולראות איך כשעובדים על זה - החיסרון יכול להפוך ליתרון מדהים!
אם זה משהו משמעותי באמת, שמכל בחינה אפשרית הוא בעיה אובייקטיבית - צריך לשקול האם להמשיך את הקשר בכלל, כי אסור להכניס את הראש למיטה חולה, אבל אם זאת לא בעיה אובייקטיבית אלא רק משהו שמפריע לך ספציפית - אני חושבת שמעבר ללדבר על זה עוד לפני החתונה ולראות איך אפשר לפתור את זה - צריך גם לראות איפה זה פוגש אותך ולשאול את עצמך איך אפשר להביא את זה למקום שרק יתרום לזוגיות שלכם.
דבר נוסף - תזכרי שגם אם לא היה משהו שהפריע לך לפני החתונה - אחרי החתונה פתאום צצים כל מיני דברים שלא היית מודעת אליהם לפני כן. הם צצים כתוצאה מהחיים יחד בצורה אינטנסיבית 24/7 עם בן הזוג. יש הרבה רגשות חזקים ולפעמים קשים בחודשים הראשונים ואם מתייחסים אליהם נכון ומבינים שכאן היא נקודת המבחן - החודשים והקשיים האלה הם דווקא המקפצה הכי חשובה ומשמעותית לזוגיות!
ומעבר להכל - צריך לזכור שגם אני לא מושלמת, ושאם התחושה הכללית היא ש"זה זה" - צריך פשוט לבטוח בה' ולדעת שהוא תמיד יודע מה הוא עושה!
בהצלחה!
פעםמישה הסביר לי את הפסוק הזה בהקשר של זוגיות.
מה שמעורר את הריב זה השנאה ולא ה"טריגר" שגרם למריבה, וההוכחה לכך היא שעל כל פשעים תכסה אהבה.
שתזכי להקים בית בקרוב עם המושלם שלך, מתוך היכרות עמוקה של כל צדדיו
הרי בכל אחד יש חסרונות, אני בחרתי עם איזה חסרונות אני יכולה לחיות בזוגיות.
בחרתי לא לחיות עם חסרונות מסויימים, וכן לחיות עם אחרים.
זה עניין של סדר עדיפויות.
אני לא רואה את זה כפשרה, אלא כבחירה.
ראשית, אני אתך בהתלבטויות, לא פשוט לפעמים.
צריך לדעת שלא כל הזיווגים שווים.
זה נשמע קצת מוזר, אבל באמת לא כולם מתחתנים מתוך אותה נקודת מוצא. יש שמרגישים שלמות ויש שלא.
וזה הרבה פעמים עניין של אופי ולא עניין של התאמה. יש אנשים מלאים ספקות, השכל כל הזמן מציק.
וזה לא מעיד כלום על איכות החיים כזוג. כי זה תלוי מאוד ברצון להתקדם ולהוסיף קומה שנייה ושלישית.
בהצלחה רבה, והקשבה נקיה פנימה.
שאולי לא בטוח בכלל
אחת הסיבות לרווקות המטורפת היום היא בגלל שאנשים (אולי זה גם תלוי באופי)
לא מוכנים להיתפשר על כלום.
ומחפשים תמושלם.
ועובדה שככל שמתבגרים יוצאים עם אנשים שפעם לא הינו מסתכלים לכיוון
שאני "מתפשרת" על בעלי.
יש דברים שהייתי רוצה שיהיה לו, והוא שיהיה לי. אבל ההחלטה ממש לא נבעה מתוך- "הוא הכי טוב ממה שמצאתי, אז יאללה.."
(ואני מדברת בדברים האלו בעיקר על חיצוניים, הוא למשל לא הכי אוהב שאני בהירה, ואני לא הכי אוהבת שהוא שחום)
הרגשתי שזה האיש שלי, זה שאני רוצה להקים איתו משפחה. לחיות איתו חיים שלמים. לעבור איתו הכל.
אנחנו בני אדם, לא יותר מזה.
חיפשתי אהבה גדולה ומצאתי.
יש הרבה דברים בבן הזוג שהם לא מושלמים אבל מאיפה ההנחה שאתה מחפש כמה שיותר קרוב למושלם?
אני אישית חיפשתי את האחד שאני רוצה להיות איתי כל חיי ומצאתי.
ברור שיש לו , כמוני, הרבה חסרונות.
נראה לי שההנחה הראשונית מוטעית. לי אישית בבחירה לא הייתה שום תחושה של פשרה וכן ידעתי שיש חסרונות , כמו בכל אחד (ואפילו אותם אהבתי )
צריך לבוא פתוחים ולהקשיב ללב, לא "לכמת" את האדם שמולך לפי נתונים חיצוניים וחברתיים.
בבירורים לא בוררים את הבררה ומחפשים את המושלם
מכיוון ואין אדם מושלם ואכן כנישאים למשהו שיודעים שאינו מושלם זה יכול להקשות, הרמב"ם במצווה ג' מספר המצוות אומר איך מגיעים לאהבת ה', שלא ישמע ח"ו מדברי שלה' יש חסרונות כי זה ממש לא נכון שלמות יותר מהבורא עצמו, אבל אנו למדים מהדרך בה מגיעים לאהבה לקב"ה איך מגיעים לאהבה בין איש לאשה, דברי הרמב"ם "שצוונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג.... הנה כבר בארו לך כי בהסתכלות תתאמת לך ההשגה ויגיע התענוג ותבא האהבה" היוצא מדברי הרמב"ם הוא שעל ידי שמתמקדים בנקודות הטובות הנמצאות באדם מגיעים לחיבור לאותו אדם ואם ח"ו מתמקדים בחסרונותיו של האדם ממילא ההערכה והאהבה אליו יורדים לכן הדרך להתמודד עם החסרונות שיש לכל אחד היא פשוט להסתכל ולראות את הטוב שבו ולומר ולהדגיש ולחזור שוב ושוב על אותן נקודות...
בהצלחה לכולנו שנזכה להגיע לאהבת אמת.
בס"ד
כשאחד מכם יוצא לאירוע או למקום מסויים עד שעה מאוחרת ואתם נשארים לבד עם הילדים, האם אתם הולכים לישון (אחרי שהילדים נרדמים כמובן) או שאתם מחכים שבן הזוג יחזור?
אני אישית מחכה לאישתי, מקסימום נרדם בסלון וכשהיא מגיעה אני מתעורר.
..
אם סתם לאירוע- בד"כ הולכת לישון
אם הוא הולך לאדמו"ר - אז אני נשארת ערה
היום אני הולכת לישון ומקבלת נשיקה תוך כדי שינה, כשהוא חוזר, בשבילי זה התענוג הכי גדול! וגם ככה אני לא עייפה בבוקר אז כולם מרוויחים...
-Rעות-בס"ד
והוא כמובן מחכה מלך!
הוא נסע לחתונה, ולא נרדמתי טוב עד שהוא בא.
כשהוא הגיע הייתי הרבה יותר שקטה וישנתי שנת ישרים עד הבוקר.
אני לא מסכים לה לחכות אם היא מחכה אחרי זה אין לה כח וסבלנות לילדים בבוקר וזה לא שווה את זה תמיד צריך לראות תועלת מול נזק...
שאלה קטנה לכם היועצים!
קודם כל עבודתכם עבודת קודש הם חלילה לי לזלזל כי הוא זה.
אבל זה לא אומר ששאלתי היא לא במקומה.
בואו חשבון 250 ש"ח כפול 7 ? =1750
נכפיל את זה עכשיו בשש כמה קיבלנו? 10,500
יפה אתם יודעים חשבון בואו נכפיל את זה ב 4 כמה קיבלנו ? 42,000
עכשיו מי מקבל את זה???
נראה לי שראש הממשלה!!!!
רגע רגע !! זה מקבלים יועצי הנישואין למינהם!!!!!
עכשיו כמה אתם מקבלים בחודש בעמל רב?? 4,000 5,000 אפילו 8,000 בואו נגיד שאתם מקבלים 25 ש"ח לשעה
תחזיקו חזק!!! אתם צריכים לעבוד 10 שעות כדי לממן את היועץ!!
אתם בטוח אומרים טוב מה הוא רוצה עכשיו היועצים עובדים מאוד קשה מגיע להם!!!
אז יש לי תשובה !:
א,בטוח שעבודתם היא קודש אבל למה אנחנו צריכים לרוקן את כיסנו!
ב,גם אם הם עובדים קשה אזי זה לא יותר קשה מעבודה פיזית
ג,גם אם הם עשו לימודים ותואר וכל זה משכורתם לא אמורה להיות יותר גבוהה מרופא קופ"ח
ד,לא תמיד אני יודע אם היועץ יעזור לי או לא מדוע אני צריך להוזיל מכספי 250 ש"ח ליעוץ של ספק מדוע שלא יעשו פגישת היכרות חינם או זולה יותר???
ושאלה נוספת האם כל היועצים לוקחי הכספים כ"כ מועילים??????????
טוב עוד שאלה אחת וגמרנו:אתם לא חושבים ע"כ שיש כאלו שלא באים ליעוץ בגלל הקושי הכספי???????
סליחה אם פגעתי במישהו אני פשוט רוצה תשובה
ישנם יועצי נישואין יראי שמים שלדעתי זה חלק מאוד חשוב בעניין הזה שלא לוקחים כל ככך הרבה...
מי שמחפש יכול לפנות אלי בפרטי.
חלום חלומותיישלום,
לכבוד יום הולדת ה-30 שלי בסוף החודש, רוצים לצאת עם אשתי לסוף שבוע (ה,ו ושבת) לנופש. הדרישות שלנו הן שיהיה אפשרי להגיע עם התחבורה הציבורית, שיהיה ז´קוזי, וכמובן תפילות שבת ואוכל עם כשרות טובה.
אתם מכירים ?
תודה
יש למישהי הצעות מה להכין ? משהו קליל.......תודה!!!!
בהצלחה;)
בס"ד
אם אתם רוצים לשבת על ארוחת ערב אפשר להכין פיציות , סלטים שווים, פסטה מוקרמת,ציפ'ס, וכו'.
ואם סתם כיבוד.
פירות ,פיצוחים,עוגות עוגיות.
שוקו\קפה\מיצים\תה\מים.
מזלטוב !
איזה כייף !
אני זוכרת שהבאתי את בעלי פעם ראשונה לבית אחח..איזה התרגשות רצה
פרפר לבןסתם משו קטן לנשנש כדי שאם יהיה רגעי שתיקה מביכים אז אוכלים!
איזה טוב ה'!!!!-Rעות-אחרונהשלום לכולם מי שמעוניין לדבר להתייעץ אז בשמחה...
הי! אני מניחה שיש כאן כמה זוגות שהתחתנו תוך כדי שירות צבאי של הבעל/בקבע..אני אשמח לדבר ולהתייעץ 
(עדיף באישי)
אוהבת את אבאtomerittalאחרונהשלום,
אנחנו מורן ויראת, סטודנטיות לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
במסגרת לימודינו אנו עורכות מחקר שעוסק בקשר בין חמלה עצמית, נוירוטיות וחרדה מפני ראיון עבודה במגזר הדתי והחילוני.
במידה ועמדת בעבר בפני ראיון עבודה, וגילך נע בין 20 ל-60 - נודה לך אם תסכימ/י להשתתף במחקר.
ההשתתפות כוללת מילוי שאלון בממשק google docs, אליו ניתן להגיע דרך הקישור הבא: https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dGVqWXNvYUtISEdFRE5KejNCdmNNbHc6MQ
חשוב לנו לציין כי בממשק google docs לא תתבקש/י לציין את שמך או פרטים מזהים כלשהם, לאחר לחיצה על הקישור תתחבר למערכת בה אין כל דרך לדעת מי ממלא כל שאלון. כלומר, כל תשובותיך יישמרו באופן אנונימי לגמרי ולא תהיה לנו דרך לדעת מה ענית.
אם תחוש/י אי נוחות תוך כדי מילוי השאלון את/ה רשאי/ת להפסיק למלאו.
נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה הנוגעת לעבודת מחקר זו
תודה רבה!
יראת קירש
מורן טואשי
מייל: seminarpsy434@gmail.com
עבור לקישור..
וא זה לא עוזר אז אולי תעשי העתק הדבק..
זה נשמע שהיא צריכה את זה למחקר או התייעצות...
אכן להתייעצות.
אבל בהיות שזה נכתב פה, ברשות הרבים, כ"נתון"-פרווה, וכאילו זה דבר נורמטיבי ובסדר; אז אני רואה לנכון להביע את מה שאני מבין תפיסת היהדות וההלכה לגבי דברים כאלה. אולי זה יעזור לאחרים.
כמובן, זה לא מונע לעזור למי שכבר נמצא ב"מצב" וגם לכבדו - אבל כן יש מקום לא להשאיר דברים ל"התרגלות", ולהביע תחושה ויחס לענין לכשלעצמו, בלי קשר אליהם ספציפית.
אני תקועה במצב הזה כרגע. ואני מחפשת אנשים שיכולים לעזור לי בכמה עניינים שאני מסתבכת בהם.
זה ממש לא אידיאלי מבחינתי חבר בגילי עם קשר ארוך ונמרח.
נכון לעכשיו, מסיבותי האישיות, זאת המציאות.
ואני מחפשת דרכים להתמודד ולשפר אותה.
ואם יש פה אנשים שיכולים לעזור (ותודה ענקית לכל מי שפנה ועזר!!!) אז למה לא? למה להמשיך לחיות בהרגשה הג'יפה הזאת ולא לנסות לשפר אותה בעזרת אנשים עם ניסיון באותה סיטואציה??
ותודה לכם. באמת
שביב- זה לא ממש זה כי אנחנו בקשר רציני מהשמינית.. וכרגע עברנו שנה שלמה ביחד.. אז...
תודה בכל מקרה
ואם אוכל לעזור לך במשהו בלי "ניסיון אישי" בזה, ב"ה, אז בשמחה.
הערתי כמובן לא "עלייך", אלא רק על הנושא לכלעצמו, שהובא ללא כל "פרשנות".
ובוודאי שצריך לעזור כמיטב היכולת.
מה עדיף? להיפרד בתיכון ולגרום כאב לב לשניהם? רוב הזוגות שנהיים חברים בתיכון ומתחתנים אח"כ לא יכולים או לא רוצים להתחתן בזמן התיכון.
אנחנו היינו חברים מתחילת שמינית שלי והתחתנו אחרי קרוב לשנתיים (אחרי שנה ראשונה של שירות), אבל הוא היה שיעור ב'.
בכיתה י'.
ודרך אגב, למי שטוען שזה גרוע ולא האידיאל אז אי אפשר לזרוק אמירה כזאת באופן גורף כי כמו בכל סיטואציה גם פה ישנם מצבים"חריגים" שצריכים להיבחן לגופם. הכל תלוי בבשלות של השניים, בעיסוקיהם ובמינון הפגישות ביניהם. אז נכון שבעיקרון זה לא משהו שההלכה מפרגנת בו אבל בו נהיה כנים עם עצמינו, גם תפילת שחרית יחיד בבית בעשר בבוקר זה לא האידיאל...
אפשר "לזרוק" אמירה כזאת באופן גורף. כמו כל אמירה שצריך לקיים את ההלכה. ק"ו בעניינים כאלו. זה לא נכון לכתחילה כך, נקודה.
לא תלוי ב"בשלות" של השניים - אדרבה, אולי זה יותר מזיק ומסוכן. ממתי "בשלות" מתירה קשר בין בן לבת, שלא לצורך מפורש של נישואין, במשך שנים?! ואמירות מסוג "זה לא משהו שההלכה מפרגנת בו אבל גם תפילה ב10.." אפשר להגיע איתן רחוק מאד. גם אין כל השוואה בין "משקל" הדברים.
אכן, נכון שלפעמים דברים "קורים" - כמו שאמרו חז"ל, "הרבה ילדוּת עושה".. אז צריך לדעת איך להתייחס כשקורים דברים שאינם לכתחילה.
יש גם, לעיתים נדירות, מצב בו אנשים מאד צעירים (ואכן, "בשלים" ובוגרים) מחליטים מתוך היכרות שהזדמנה, שהם יתחתנו בעתיד. יש בכך משהו חביב וגם סיכון מסוים. ואכן - בחלק מהמקרים הללו, הפיתרון הנכון הוא באמת מינון מאד נמוך של הפגישות והקשר.
אבל בוודאי שלכתחילה לא בונים על דברים כאלו.
אנחנו יצאנו כל יא' שלי והתחתנו באמצע יב'. הוא בן 20-21
אם את רוצה, מוזמנת.
זיויקהיינו חברים כשהוא היה בי"ב ואני בי"א. והתחתנו בגיל 21-20.
אני מסכימה מאוד עם "הוגה דעות". זה לא האידיאל, אבל לפעמים זה פשוט קורה וצריך לבדוק כל מקרה לגופו.
הכי חשוב - לא לשפוט ולזרוק סתם משפטים. זה הכי קל להיות מחוץ לסיטואציה ולהגיד מה נכון או לא.
אשמח לעזור.
נכון שאם "קורה" - אז צריך לבחון מה עושים.
הכי חשוב לא לקרוא לחוות-דעת עקרונית בנושא "לשפוט ולזרוק סתם משפטים".
זה עצמו "סתם משפט"..
אין שום קשר ל"הכי קל להיות מחוץ לסיטואציה ולהגיד מה נכון או לא".. לפי אותו היגיון, אפשר גם לומר על מה שכתוב "לא תגנוב" - הכי קל להיות מחוץ לסיטואציה וכו'... להגיד מה נכון או לא - זו אמירה עקרונית. אם מישהי היתה כותבת: "לצערי התגלגל כך וכך, מה כדאי לעשות"? איש לא היה מעיר. אך כשזה נכתב "פרווה", צריך להעיר על הערך העקרוני של זה. וכדאי לזכור, שגם אנשים אחרים גדלו בחלקם בחברה שהיו בה גם מהמין השני, והחליטו בבחירה איך לנהוג. זה לא סתם "סיטואציה"..
האמירה מה נכון או לא - היא חשובה מאד, ואין לה כל קשר לאמפתיה ולרצון לעזור גם למי שלא יצא לה בדיוק כמו שנכון לכתחילה..
מרב.תודה לכל העונים-פונים-שואלים-מציעים.
עזרתם לי מאוד מאוד
כרגע המון אנשים פנו אלי ב"ה, וזה מספיק לי
אתם כאלה נשמות 
אנחנו נשואים 3 שנים וכל יום נישואים יוצאים למסעדה יש לכם עוד רעיונות למה לעשות חוץ מהמסעדה?לא חייב לעלות הרבה כסף...
רצוי משהו יצירתי ומגוון
תודה על העזרה...
אוהבת את אבאפפריקה--לנפח סירה ותהנו לכם
זיויקכמו צימר... עם ארוחת ערב כיפית בבית, בקור הזה זה יכול להיות יותר כיף ממסעדה (אפשר לקנות/להזמין אם אין כוח להכין)
בדיוק היום בבוקר אמרנו שבא לנו ללכת לים לארוחה רומנטית עם שף פרטי!!!!
(לא נראה לי שזה ייצא לפועל וגם יש עוד זמן עד ליום הנישואים שלנו....)
אהמ... רעיונות:
* טיול של שניכם-היקף הימים תלוי בכם-זה יכול להיות ים, נחל, יער, כותל...
* ללכת שניכם יחד לסדנא כלשהי: קרמיקה, בישול, פיסול, אפייה...
* ספא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
* לשחזר את הדייט הראשון שלכם/את ההצעת נישואים
* דייט באולם החתונה
* ללכת לסלון כלות לבחור שמלת כלה ולהצטלם יחד כאילו אתם מתחתנים שוב!
נגמרו לי הרעיונות בינתיים... אם יהיו לי עוד אני אכתוב
בשעה טובה =)אם את בעניין. ואם זה מתאים לכם כמובן-
עשיתי כמו משחק מסלול שבדרך היו גם משבצות ריקות וגם מקומות משמעותיים עבורנו עם ציורים חמודים (או סתם מקומות שחווינו בהם איזשהי חוויה מצחיקה/מעניינת) ובדרך שמתי סימני שאלה עם כל מיני חידות בחרוזים שקשורים אלינו כמובן והיה גם משבצות של "הפתעה" שבהן נתתי לו כמה מתנות שקניתי. אפשר גם לעשות משבצות של "משימה" ולחשוב על דברים נחמדים ומשעשעים!
עשיתי משחק מטמון..
החבאתי פתקים בכל מיני מקומות בבית, מקומות שהיו שם דברים מעניינים/ מצחיקים/ חוויתיים עם חידות שקשורות אלינו (שהתשובה שולחת למקום הבא ששם מסתתר הפתק..) בצורה מצחיקה ומחברת. היה מקסים! והוא ממש נהנה!
עוד מעט יום נישואים שני...
אולי אאמץ את המשחק שבשעה טובה הציעה...
בשעה טובה, תוכלי לפרט קצת יותר?
לא הבנתי..
זה בתור משחק לוח או בתוך הבית?
אבל סידרת לי את כל החלקים החסרים נראה מה אני אצליח לעשות עד מחר
ועיצובית שביקשה את השאלות-
אני לא כ"כ יכולה לתת דוג' לחידות וכאלה כי הכל קשור רק אלינו..
אבל במקומות על הלוח ציירתי לדוג' אותנו (בכאילו...) בתור חתן וכלה עם השם של האולם למעלה, ציירתי מקום שנקלענו אליו בטעות פעם באיזה טיול, את הבית שגרנו בו מיד אחרי החתונה ועוד..
בקשר לשאלות פשוט תחשבי על דברים שעברתם ותחברי על זה שאלה והוא יצטרך לנחש במה מדובר...
היה כיף!
היום נישואים הבא שלנו לא ממש בקרוב אבל הרעיון של החפש תמטמון נחמד, אולי אאמץ תודה!
ממש נהננו עשיתי חפש תמטמון עם שאלות היה ממש כיף...
איזה חמודה!ת.יוצא לי מידי פעם להכנס לפורום "לקראת נישואין.." ולפורום הזה.
כשאני נכנסת לראשון- לרוב אני מתפעלת מהרמה של הדיונים, בעיקר מהרגישות והרצון לעזור.
כשאני נכנסת לפה-יוצא שאני מזדעזעת מהתת רמה (במחילה) והחוסר כבוד..
אני תוהה עד כמה זה קשור לשוני בין הפורומים ואם זה אומר משו...
תת רמה? חוסר כבוד?
אולי אנחנו מדברים על פורום אחר?
ולתגובת המנהל היקר- ציניות לא מעלה את רמת הדיונים 
מסקירה כללית כמות ההודעות הבעיתיות זניחה לחלוטין!
בכל מקרה, אשתדל לערוך או למחוק במידת הצורך
שהריון ולידה מוחקים את השכל
סתם בצחוק
אני לא שמתי לב לתת רמה וחוסר כבוד [יש תגובות כאלו אכן. אבל לא באופן גורף..]
[אולי תחשיבי גם את התגובה שלי כתת רמה וחוסר כבוד?! אני מקווה שלא...]
יש פה רמה טובה ויחס נאה.
מטבע הדברים, לעיתים עולים דברים "רגישים" ממצבים מורכבים.
עפ"י רוב, היחס הוא נאה ומתחשב - ואנשים משקיעים ממיטב כחותיהם כדי לעזור (וכבר עזרו כאן לאנשים בדברים מעיקים מאד, ובצורה נפלאה).
יתכן ש"נפלת" על זמן מסוים.
ואכן פורום לנ"ו, הוא פורום חביב ומפרגן - וגם שם, כמו בכל פורום מסוג זה, יש לעיתים איזה נושא שגורר תגובות חריפות מהממוצע.
ככלל, ה"איבחון" אינו נכון - אם כי בוודאי יש שונות מסויימת ב"קהל", במצבי החיים, בנושאים המועלים ובבקשות ה"השתתפות".
הגזמתי קצת.. גם פה יש דיונים על רמה והמון עזרה אחד לשני שזה מאוד יפה!!
אני אנסה לנסח ביתר עדינות (ושוב סליחה)
דיברתי בעיקר על הנימה של הדברים שנאמרים/נכתבים כאן, לפעמים יש יותר מידי התבטאויות חריפות
אחד לשני שזה נראה קצת קטנוני עד פוגע.. ושוב- לא גורף אך בהחלט קיים.
ת'אמת שכל הפוסל במומו..
אז הנימה שבה פתחתי את השרשור יכולה להסביר מה הכוונה לנימה לא נעימה שיכולה לפגוע..
(אולי החד משמעיות או שלילה מוחלטת)
ולתופעות כאלו התכוונתי (רק שכאן זה לא אישי לבנאדם..אבל גם על 'ציבור' זה לא ראוי..)
וזו גם הייתה סוג של שאלה (קצת תמימה ומרצון אמיתי להבין) למה בא ההבדל..נראה לי שהבנתי..
זה גם ובעיקר בא כנקודה למחשבה..אולי אם יהיו מודעים יותר שיש קצת בעיתיות יחשבו לפני שכותבים-
על צורת עידון כל שהי..
ושוב סליחה על ההכללה וההגזמה..
שזה לא פורום ייעודי (כמו למשל הריון ולידה, הורות, או אפילו לקראת נישואין וזוגיות)
אלא גם חברתי.
ולכן מטבע הדברים מועלים נושאים שאינם קשורים ישירות לעניינו של הפורום, ולפעמים בנושאים הללו אנשים מתבטאים בצורה מעט חריפה. קללות, נאצות, ביטויים גסים וכד' לא זכורים לי מכאן
אוהבת את אבאאחרונה
ה"קביעת עובדה" שלך הייתה מצחיקה ונכונה.
והתשובה, זה לא תלוי בפורום.
זה תלוי -
מתי תיכנסי לפורומים.
מי הגיבו באותם רגעים.
מה היו הנושאים האקטואלים.
בדר"כ כשיש את אותם דעות כמו לדוג' "רצון להכיר בחור/בחורה לחתונה" מאוד הגיוני שהכל יהיה יפה וורוד..אבל כאשר מדובר ב"דעות פוליטיות" מה שנעשה לאחרונה, בוודאי שהתוצאה תהיה עגומה..מה לעשות. אנחנו בני אדם, אי אפשר לשלוט בכולם. כל אחד צריך לשלוט בעצמו.
בקיצור, קחי בחזרה מה שאמרת..
לא מותק, זה לא קשור לפורום
