ליברה, AIG, ביטוח ישיר, ווישור.
בכולן אפשר לקבל הצעה תוך 2 דקות דרך האינטרנט, ובכולן אם לא תבצעי רכישה של הפוליסה בסוף התהליך - יתקשר אלייך נציג לשאול למה לא סיימת, ואז הוא ייתן לך הצעה טובה יותר ממה שהיה כתוב באינטרנט.
אני כבר שנים לקוח של החברות האלה בכל הביטוחים שלי, ואני מקבל מחירים שהחברות המסורתיות לא יכולות אפילו לנסות להתחרות בהם.
(כמובן אין לי שום קשר עסקי עם אף חברת ביטוח מלבד היותי לקוח לא משמעותי שלהן...)
קשה
........
את ערוץ 7 בדפדפן שלא לדבר על פורומים וזה בכל מכשיר סביבי
קרה לי כשלא הייתי מחוברת.
אחרי שהתחברתי זה נפתר
ערוץ 7 התחברות
זה ייקח אותך לדף ההתחברות ישר, תתחבר שם ואני מקווה שאז יעבוד לך
לא הולך
היה איזה הבלחה של משה שזה קשור לדפדפן של שיאומי
אבל אין לי שיאומי
יש לי אל גי
ורילמי
בגדול - זה מאוד אינדיבידואלי.
מה שחשוב הוא ששני בני הזוג יגיעו בשלים לחתונה ולכל המהות של חיי הנישואין.
בין אם זה יקרה בגיל 18 ובין אם זה יקרה בגיל 35, העיקר הבשלות והנתונים הספציפיים של כל זוג וזוג (ושל כל אחד מבני הזוג שמרכיב את הזוג עצמו כמובן...)
מודעות,
העמקה בדברים,
בחינת המכלול,
לימוד זוגיות ומהם חיי הנישואין ומה הם דורשים,
ועוד העמקה ומחשבה
כלומר- מתוך השרשורים שלך, אני אישית חושבת, שהתשובה עבורך היא "עכשיו".
עכשיו זה הזמן לחפש ולהתחתן.
למה?
כי במובן מסוים החיים אחרי החתונה הם החיים האמיתיים.
לא שח"ו לפני החתונה זה רק חיים בכאילו,
אבל בכל זאת, אחרי החתונה אתה מתחיל את העבודה הקשה של החיים... ויחד איתה מרוויח את השמחה הכי עמוקה של החיים- בקשר זוגי ובגידול ילדים.
אז למה לחכות?
זה לא שאתה בן 18 ואין לך גרוש.
יש לך פרנסה ב"ה
אתה יודע בגדול מה אתה רוצה מהחיים שלך.
אז יאללה, אין ענין לחכות.
אתה יכול להתבשל עם תהליכים ותובנות ועוד ועוד תוך כדי הכרות עם בחורות פוטנציאליות.
זה סתם התבחבשות לא מועילה.
מה זה למה לצפות...כל אדם הוא עלם ומלואו, קל וחומר שכל זוג הוא עולם ומלואו.
תמיד יהיו דברים לא צפויים.
תמיד יהיה צורך להתמודד עם עניינים שלא חשבת עליהם.
וגם אם חשבת עליהם, זה לא כ"כ משנה, כי ההתמודדות על אמת היא התמודדות בכל מקרה.
לפעמים,
עדיף להיות פשוטים.
ללכת עם שכל ישר ופשוט, לצרף אליו לב פתוח וכנה ואמונה בה' ואז יהיה אפשר ללכת ברוב הדרכים שתבחר ולהתמודד עם מה שהחיים יזמנו לך.
חיי הנישואין הם עבודה מתמדת דינמית ומאתגרת בכל גיל ובכל מצב, ובאותה מידה יכול להיות בהם משהו מיוחד ומדהים בכל גיל ובכל מצב.
גם בפן הכלכלי, רבים מחברי שהתחתנו ילדים איכשהו מסודרים הרבה יותר טוב ממני כשהתחתנתי מאוחר לאחר שנים של קריירה מכניסה, ככה שזה גם לא משנה.
מה שחשוב לדעתי זה להיות מגובש על אילו ערכים אתה מעוניין לבנות את הבית שלך, אם יש לך את זה ובאופן יציב לדעתי זה מספיק.
שלום, מנסה כאן- אולי מישהו מכיר או יודע.
מתעניין לגבי קניית דירה. חשבנו על היישוב פני קדם. מישהו יודע כמה בערך המחירים שם? יודע איפה אפשר להתעניין לגבי זה? לא מצאתי מידע על דירות שם באתרים שבהם בדרך כלל מוצאים כאלו דברים....
תודה רבה
אשמח מאוד להמלצה + טלפונים לבריכה פרטית, עדיפות באזור בית שמש.
מחפשים מלא זמן ולא מוצאים משהו רלוונטי
תבורכו
כתבתי בשיחה אישית
עקרונית, ברור שזה לא דבר טוב (עזבי "סימן".. זה לא הענין).
זה כאילו דבר בסיסי בחידוש של הנישואין, לא כמו חדרים של שני אחים עם חדרים פרטיים..
אלא מה? שאת העלית כאן לפני כמה חודשים (הסתכלתי כעת בכרטיס), נושא מאד כאוב. טעות קשה ובוטה מאד שהוא עשה, כאשר העלה נושא של קשר שהיה לו קודם הנישואין, בתוך הנישואין.
כתבת, שאח"כ אמר שהיה מבולבל, הודה בטעות, אמר שרוצה רק בך וכו'.
אם זה הרקע גם למה שקורה כעת - אני מציע שתחשבי קצת עם עצמך:
נניח שהיית מאמינה בלב שלם שהוא אכן חזר בו מזה לגמרי, לעולם לא יהיה בשום קשר איתה וכמובן גם לא ייענה לנסיון כלשהו כזה מצידה (שמן הסתם לא יקרה), האם היית מוכנה ויכולה לקחת מה שהיה בחודשים הראשונים, כ"בלבול" כפי שאמר? כדבר שאת יכולה כבר להתעלם ממנו?
לדעתי, יתכן שזו שאלת המפתח.
אם כן, אז תשוחחי איתו, תסבירי לו שוב את עוצמת הפגיעה שבאמירות האלה, גם מצד הריסת מסד האמון של הנישואין, גם מצד ה"השוואה" ומה שזה גרם לך בגלל שמישהו שנתת בו אמון ואמור להיות הכי קרוב אלייך, אמר לך (אם כי, מצד האמת, אל תחשבי על עצמך שמץ רע בגלל זה. אם ה"ראש" שלו היה כזה, שאחרי שהתחתן דווקא איתך, מצא לנכון לחשוב על ההיא שאיתה לא התחתן, זה מראה על בעיה אצלו בלבד. לא שום-כלום אצלך).
תאמרי לו שאת רוצה לדעת במאה אחוז שהוא מתחרט על זה, לא רק כי זה "לא משתלם", אלא כי אינו חושב כך. מצטער, מתנצל, יכול להתחייב שזה לא יעלה אצלו שוב. כי אחרת אין לך מה לעשות איתו... ותאמרי לו, זה גרם ישירות למה שכעת. צעד שאחרת לא היה בשום אופן.
יש להניח שייענה - ותפתחו דף חדש. אל תערערי את בטחונך העצמי במקרה כזה. תאמרי לעצמך שהקושי הטבעי שקיים לפעמים בהתרגלות הראשונית זה לזו, גרם ש"יתלבש" על זה הענין של ההיא. מכיר אותך קצת יותר, כבר רק את מעניינת אותו.
כל זה, במקרה שאת חושבת שיש ביכולתך להתעלם ממה שהיה, במקרה שהוא באמת מתחרט, מתנצל, אומר שכעת רק את אצלו ובליבו. במקרה כזה, שהקושי הוא רק החשש שלך שמא זה יחזור על עצמו, נראה לכאורה שאם מביע חרטה מעומק הלב, אפשר לסמוך על כך. והבנין ההדדי החיובי ביניכם, רק יחזק את זה.
אם את חושבת שפשוט אינך יכולה להתגבר על הפגיעה שהיתה, כביכול יוצר שינוי מהותי, זו כבר שאלה אחרת.
אז תנסי קודם להגיע למסקנה עם עצמך. כך יהיה לך יותר קל גם לנווט ביחס שביניכם.
כך נראה לענ"ד.
הצלחה רבה. וגם אמפתיה למה שהרגשת..
נשמע שאתם עוברים דברים מאוד כואבים
ואני שולחת לך חיבוק ענק
ואני חושבת לישון בחדר נפרד זה סוג של "משחק" או "תינוקיות" במקרים מסוימים - אם יותר נוח לך במיטה שלך באופן קבוע
ברור שזכותך לילה אחד לישון בחדר אחר כי את נורא פגועה כי זה מה שאת מרגישה , לגמרי לגיטימי
אבל אם הסיבה שאת עוברת זה כדי שהוא יפייס אותך ויבוא אליך להתחנן - תרדי מהעץ....(מכירה את הביטוי?)
בנוגע לסימן - זה לא סימן לכלום
לדעתי גברים לא יודעים להתמודד עם רגש ואת צריכה לדבר איתו על הדברים שמפריעים ולהסתכל מציאותית מה הבעיות , מה האפשרויות לפתרונות ביניכם בכל מקרה של חילוקי דעות , ואם לא - להתגרש
לעבור לחדר אחר - זה טבעי להרגיש כך ולברוח, ואם מרגיש לך נכון - תעשי את זה... את מחליטה על חיך
אבל זה לא באמת הפתרון, זה לא מה שיעזור או יזיק
מה שיעזור - זה לחשוב על פתרון מציאותי - לסכם ביניכם בכל בעיה או מחלוקת ביניכם ברור מה עושים ומה האפשרויות ומה כל אחד מוכן ומה לא.....
ממה שאני שמתי לב,
גברים בכללי נבהלים מרגש, לא מסוגלים להכיל אותו וממילא - מתוך התגוננות על האגו הגברי שלהם - מתקיפים חזרה, מאשימים, אומרים דברים לא לענין ופוגעניים
ולכן את בתור אישה צריכה לשים לב שאם הוא מדבר לא לענין ופוגע - רוב הסיכויים שהוא מדבר לא לענין ולא בהגיון, רק מתוך כאב
צורת ביטוי של כאב אצל גבר ואישה (רובם) - זה שונה
אצל אישה זה בדרך כלל יותר בלהתלונן ולבכות ולהתמרמר או לצעוק
ואצל גבר - זה מוסווה - נראה שהוא שכלי וקר, רגוע ושקול - אך למעשה הוא יכול לעקוץ או להגיד דברים לא הגיוניים - ועד שאת קולטת שהוא רק מגן על עצמו - חבל על הזמן לענות לו........... צריך פשוט לעצור את הלופ ולהבין שהוא מדבר בחוסר הגיון
שורה תחתונה, כשאת מדברת עם בעלך על נושאים - תשתדלי לא להביע רגשות מדי - חברות או נשים לא נבהלות כל כך מרגש על פי רוב, אבל גבר - ובמיוחד בעלך שאוהב אותך - נבהל מזה ומתנהג בהתאם -
אז להגיד בעיות בצורה קרה ורגועה
ואם קשה לך - תצאי החוצה תרגעי ותשתדלי להגיד בצורה קרה -
שווה לך! כך הוא יגיב יותר לענין ותוכלו לנהל שיח שמוביל לתועלת ולפתרון אמיתי מעשי או לפחות להבנה אמיתית
שוב, לישון או לא לישוןבאותו חדר - זה לא הנקודה העיקרית פה בענין - זה סוג של בריחה לא להתמודד לישון בחדרים נפרדים - אם אתם רוצים קשר - אז תדברו על זה ותנסו למצוא פתרונות בדרך שלכם (או שאחד מכם יוותר , או ללכת לייעוץ זוגי של שניכם או אחד מכם, או לדבר על זה ביחד בצורה מכובדת)
ואם את ממש לא רוצה קשר והחלטת סופית שאת מתגרשת - ברור שאת יכולה לישון בנפרד ולהתחיל בהליך גירושין, זו בחירה שלך
אבל זה לא פותר שום בעיה לישון בחדר נפרד, שהוא יבוא לרדוף אחריך ולבקש ממך סליחה - זו לפעמים אשליה או ציפיה גבוהה מדי - וחבל, זה סתם משפיל אותך........
מבינה אותך ואת הכאב וכואבת יחד איתך, מאחלת שתראו זמנים יפים, תמצאו פתרונות להכל, ותהיו באהבה ואחווה, שלום ורעות ויהיה לכם תמיד כיף וטוב יחד! כולם עוברים משברים בחיים כך שאתם נורמלים לגמרי!
כדאי מאוד להתייעץ בעולם האמיתי עם המטפל שמכיר אתכם אישית (כתבת שאתם בטיפול, נסי להעלות זאת מול המטפל, אפילו בפגישה אישית אם את מרגישה צורך).
מעולה שיש לך ליווי ותמיכה ומקום, זה מאוד חשוב.
שולחת חיבוק גדול ומקווה יחד איתך להמון המון הצלחה ובהירות הדרך ב"ה בכל אשר תחליטו 🙏 
"ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת"
כדי להבין את מהות הברכה אשר בירכו הזקנים את בועז (ולא את רות ובועז כזוג!) צריך להבין שכל הסיפור ה'רומנטי' בין רות לבועז בגורן - מוסתר ומוחבא. " ותקם בטרם יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן"
מבחינת העם והזקנים בעז לוקח על עצמו תפקיד - לדאוג להקים שם אלימלך ובניו על נחלתו. בעז פונה לגואל ומבקש ממנו לגאול את שדה אלימלך. הגואל מתרצה. ואז בעז כורך את גאולת השדה בלקיחת רות - אשת המת לאשה. הגואל מסרב ישר בטענה כי "לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי" ומיד לאחר מכן אומר "גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל". בועז 'מתרצה' ונאלץ לגאול את השדה ואת רות. וגם מהניסוח שלו לזקני העם זה נשמע כאילוץ. הוא גואל את כל אשר לאלימלך וגם את אשת המת. "ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון מיד נעמי וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום". אין מילה על מידותיה של רות, על מעשיה הטובים. יש את חדו של בעז עם משפחת אלימלך. רות היא רק 'תיק' שמסבך את החסד הזה.
לאחר שרואים הזקנים את החסד הגדול של בעז הם מנחמים אותו, מרגיעים אותו שגם מהסיבוך הזה, מה'תיק' הזה, יצא טוב. הם מזכירים לו את ההיסטוריה של השושלת שלו.
הם מזכירים את יעקב, שרצה להתחתן עם רחל אהובתו. ולא הסתדר. הוא קיבל את לאה. לאה שהיתה שנואה בהתחלה (ראה ה' כי שנואה אנכי) והם מזכירים לו שבסוף - בנו שתיהן את בית ישראל. הם רומזים למות רחל בדרך "ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם" יעקב נשאר עם לאה גם אחרי קבורת רחל. זה התהפך לטובה.
הם ממשיכים ומזכירים לו 'יהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה" מה זה אשר ילדה תמר ליהודה? יהודה לא רצה לתת את תמר לשלה בנו. חשב שהיא אשה קטלנית שהורגת את בעליה. ותמר אה ועשתה לו תרגיל. הכריחה אותו להנשא לה. ומזה יצא פרץ. ומפרץ יצא בעז.
הזקנים מנחמים את בעז. אל תדאג, אמנם קיבלת 'תיק' לא פשוט אבל בעזרת ה' הכל יסתדר. הכל יהיה לטובה.
אל רות בכלל לא מתייחסים. הם מסיימים " מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת"
הם לא יודעים שבעז רוצה להנשא לרות, מעריך אותה בפני עצמה ורואה בה אשה ראויה.
הם לא יודעים גם כמה הם צדקו שדרך העקלתון הזו שהתחילה בלוט ובנותיו, ומשם לרחל ולאה דרך תמר ויהודה עד לרות ובעז - היא היא הובילה לדוד מלך ישראל וממנו למשיח בן דוד שיבוא במהרה בימינו אמן
והצלחה רבה בצבא ובכלל
א. אם אתם כ"כ סובלים מהחום, והמזגן לא מספיק לכם, כדאי אולי לשקול זאת בפעם הבאה לפני שמאריכים את החוזה פעם נוספת... (למרות שמן הסתם חשבתם על זה והיתרונות עלו על החסרונות, או שפשוט הארכתם את החוזה בחורף ולכן באותם רגעים זה לא היה נראה חשוב).
ב. ידידותי לסביבה - תעשו רוח מהפה אחד על השנייה. חסכוני בחשמל - אין שום דרך לקרר את הבית בצורה חסכונית בחשמל. הדרך הכי לא בזבזנית היא מזגן עם דירוג אנרגטי מעולה, אבל גם הדרך הזאת תייקר לכם את חשבון החשמל בצורה משמעותית.
גם מבחינת הקירור עצמו, אין מוצר שעושה את העבודה בצורה טובה כמו מזגן תלוי על הקיר. לא סתם כמעט ולא רואים מזגנים ניידים בבתים של אנשים (אולי חוץ מסוכות). כל שאר הפתרונות יכולים אולי להקל טיפונת, אבל הם לא יקררו כמו מזגן ולא יהיו חסכוניים בחשמל כמו מזגן (ביחס לקור שהם יפיקו).
בקיצור,
תקנו מאווררים טובים יותר מאלה שיש לכם היום וחכו לסתיו.
למשל בירושלים
וזה לא מקרר כמו מזגן
לדעתי שווה להשקיע במזזגן, זה לא מותרות ולא שווה את הסבל
נשאלתי השבוע למה יש את ה'סימניות' את ה'נונין' ההפוכות לפני ואחרי ויהי בנסוע.
רציתי לענות תשובה מבוררת לגמרי ולא רק לשלוף את המדרש מהזיכרון. פתחתי את הגמרא (שבת קטו וראיתי שם 2 דיעות:
:ויהי בנסוע הארון ויאמר משה פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר שאין זה מקומה רבי אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו כמאן אזלא הא דא"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן (משלי ט, א) חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תורה כמאן כר' מאן תנא דפליג עליה דרבי? רשב"ג הוא דתניא רשב"ג אומר עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה ולמה כתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה.
אם נסדר לנו את ה'פורענויות' בפרשה יש לנו את ויסעו מהר ה' - פורענות ראשונה כתינוק הבורח מבית הספר.
ויהי בנסוע
המתאוננים - פורענות שניה - ה' מוציא אש שאוכלת בקצה המחנה
קברות התאווה - האספסוף מתאווה ואומר מי יאכילנו בשר, נפשנו יבשה עין כל וכו' לאחר מכן ה' נותן שליו אוכלים בתאווה וה' מכה בעם מכה רבה.
והתקשתי מאד. הרי יש כאן בכל מקרה 2 פרוענויות רצופות לאחר ויהי בנסוע. איך זה עוזר לנו?
אבל אז נזכרתי במחלוקת נוספת, מפורסמת יותר של רבי ורשב''ג (אב ובן. שהרי רבי הוא בנו של רשב''ג).
במסכת בבא מציעא דף קו: מובא:
"תני חדא: פעם ראשונה ושניה - זורעה, ושלישית אינו זורעה.
ותניא אידך: שלישית - זורעה, רביעית - אינו זורעה. -
לא קשיא;
הא - כרבי,
הא כרבן שמעון בן גמליאל.
הא כרבי, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה.
הא כרבן שמעון בן גמליאל, דאמר: בתלת זימני הוי חזקה."
לדעת רשב''ג חזקה זה ג' פעמים. ולכן צריך להפריד בין הפורענויות כדי שלא יהיו 3 פורענויות ברצף כי אז זה חזקה
אבל לרבי לשיטתו חזקה זה כבר בשניים. אז לא יכול להיות שויהי בנסוע באה לא במקומה כדי להפריד בין הפורענויות כי זה לא עוזר. יש חזקה. אז הוא נאלץ להסביר שזה כי הוא במקומו וזה ספר בפני עצמו.
שבת שלום.
אם יש כאן מי שיעזור תבוא עליו הברכה..
תחילת נשואים, כמה חודשים טובים
ומישהו שיצאתי איתו וחתך (היחידד) לא יוצא לי מהראש
רואה אותו מדי פעם וזה משגע אותי
הייתי אומרת אולי שלפעמים באלי להיות איתו.. יורד לי פתאום בבעלי, מקנאה באישתו וכו
הגיע למצב שראיתי אותו עם אישתו ברחוב ופשוט עקבתי אחריהם
לא תופסת מעצמי בכללל כזאת..
מה עושים?
לבנות את הבית עם בעלך,כל הדמיונות והמשקעים מהעבר
רק הורסים את הבית, תתרכזי רק בזוגיות שלך בלבד, בהצלחה לך אמן.
מנסה לצרף לך דברים שכתבתי בעבר, שיכולים להיות רלוונטיים גם במקרה הזה,
ב"הצלחה רבה
מה עושים במצב של הידלקות/פרפרים/רגש/מחשבות על אדם אחר בנישואים –
* נכתב בלשון זכר, אך כמובן שמופנה לשני המינים*
תקציר:
זה לגמרי אנושי ויכול לקרות. לא להיבהל בכלל.
רגש זה לגמרי דבר שיכול להעלות/להופיע וגם ללכת, אם לא "מאכילים" אותו או נותנים לו במה - הוא יכול גם לדעוך כלעומת שבא.
אותו רגש יכול להזכיר גם נוסטלגיה, געגוע לימים כיפיים בלי אחריות, עול, ילדים, עומס וכו', יכול להזכיר תקופה של "חופש"/"שיחרור" ואיך אתה עצמך רווק ורענן ולאו דווקא שאותה אישה היא היא חזות הכל, אלא גם כל מה שהיא מייצגת וכל התקופה ההיא והזיכרון וכו'.
בנוסף, לומר לעצמך: הייתה סיבה שאתה ואשתך דווקא עמדתם תחת החופה ולא אותה אישה. זו הייתה הבחירה שלכם ומה' אישה לאיש.
שזה לא יערער לך אפילו בקצת את הנישואין שלך ואת כל הטוב והקשר שיש לך ולאשתך היקרה.
להתעלם. לא לייחס חשיבות. להמשיך הלאה. ולהמשיך את כל הטוב שיש בין אשתך לבינך ולהעמיק את כל הטוב הזה בכל המובנים ביניכם.
והכל בסדר! לאט לאט אם תשקיע את כל האנרגיה שלך בביתך פנימה גם הרגש הזה ידעך לו והאהבה בינך לבין אשתך תעלה 
ועכשיו באריכות -
אני חושבת שדבר ראשון שצריך לעשות אם יכול להתחיל להיות מצב כזה -
כמובן אחרי שמנסים ככל יכולתנו ***שזה לא יקרה*** כולל הכל:
לעשות חסימות
הגנות
סביבה בטוחה גם בעבודה
לא ליצור יחוד
לא ליצור שחנשי"ם
לא ליצור יחס אישי גדול מדי
לא להביט הרבה
לא "להכניס את עצמנו בכוח" לזה (לפעמים היצר אוהב מאוד לעשות רומנטיזציה לכל מיני "פנטזיות בפוטנציה" למיניהן, אז להילחם בו בחזרה!)
להפסיק כבר מההתחלה, כשזה קטן, ואפילו עוד לא התחיל - כי אם נכנסים לזה זה יכול לשאוב מאוד והדרך החוצה *הרבה* יותר קשה
וכן הלאה(
אז אחרי שעשינו את כל זה
ואם חלילה זה בכל זאת קרה -
לומר לעצמנו שקודם כל כל עוד זה בגדר מחשבה שאנחנו נלחמים בה - זה עוד בסדר, ויכול לקרות כי אנחנו אנושיים!
אם זה חלילה עובר למחשבה שאנחנו אפילו לא מתאמצים להילחם בה
וחלילה למחשבה שאנחנו אפילו מעצימים אותה ונהנים מזה
וחלילה למעשים
כאן אנחנו כבר בבעיה.
אבל אם זה נשאר ברמה הראשונה - להבין שלאנשים אנושיים זה יכול לקרות!
אז הם יגדרו ויעשו הכל כדי שזה לא יקרה!
ואם קרה לא יחשבו ש:"הנה! עלתה מחשבה!
זהו
סוף העולם הגיע ובטוח נתגרש ונהיה עם ההוא/ההיא"
ממש ממש לא!
אז עלתה מחשבה, אז מה?!
להזיז אותה. ולהעביר את ה"דיסק" בראש לדיסק של אהבה בינך לבין אשתך
לדיסק של החתונה שלכם
לדיסק של כל הרגעים המאושרים שלכם יחד
ולחזור הביתה ולהעמיק גם בפועל את הקשר עם אשתך
במחשבה
בדיבור
במעשה
בתיכנון
באנרגיה
בזמן
בכסף
בכיף
בהכל!
ובכל המישורים והתחומים - רגשי, נפשי, גופני, נשמתי, הכל!
לא לחשוב שמחשבה כמחשבה היא חזות הכל - כי זה שקר.
ושקר מתוחכם שיצר הרע יכול לעשות ממנו ממש מטעמים!
עכשיו אני רוצה להתייחס לנקודת הבלעדיות בנישואין – כיוון שזו נקודה מהותית וחשובה מאוד שיכולה לקרות *לכל* איש באשר הוא במהלך חייו, ו*לכל* אישה באשר היא במהלך חייה.
מה זו בעצם הנקודה הזו שיכולה לקרות לכל אחד?
אם ניתן לה שם הוא יהיה "הידלקות על מישהי/ו אחר" תוך כדי שאנחנו נשואים לבן/בת הזוג שלנו.
איך מתייחסים ל"הידלקות/התאהבות/פרפרים/רגשות" כאלה ואחרים שמוצאים אותנו בחיים שלנו?
קודם כל מנסים להבין *את השורש* של הדברים, וכדי להבין את זה צריך לעשות דרך עמוקה ומקיפה.
ראשית, להבין שאותם *הרגשות* כשמם כן הם – רגש.
ורגש בא ורגש הולך.
אם אנחנו *בראשנו* ניתן לרגש הזה מקום של כבוד, מקום של "ואו! הנה! אני מרגיש אליה משהו! אני מרגישה אליו משהו! אז זהו!!! אז *זו* האמת! אז יאללה כל החיים אני חי/ה בשקר ובעלי/אשתי הם בכלל לא הנכונים לי אלא אותו "וואו" שעכשיו פגשתי...
ו”יאללה בלאגן” אני אתגרש ואהיה עם ה"וואו" הזה כי עובדה! עובדה שאני מרגיש/ה אליו/ה בעוצמות כאלה!"
אז קודם כל לנשום.
להבין שזה רגש. זה בסך הכל רגש. שעולה.
לא לכל מחשבה שלנו, לא לכל הרגשה שלנו, צריך לתת כל כך כל כך הרבה פרשנויות, כוח, ולחשוב בראשנו שאם המחשבה הזו עלתה, או אם הרגש הזה עלה – סימן שזו האמת וסימן שאנחנו צריכים באמת להתנהל על פי אותה "אמת".
ממש ממש לא!!!
עצם זה שאדם או אישה נבהלים מהמחשבה שיכולה לצוץ להם פתאום (וכאמור, היא יכולה לצוץ *לכל איש או אישה באשר הם*!)
או נבהלים מעוצמה של רגש/משיכה שהם פתאום מרגישים למישהו אחר – רק זה עצמו יכול להיות הרה אסון!
כי בתרבות המערב חונכנו "לך אחרי הלב שלך"
"לכי אחרי הלב שלך"
"רק הוא צודק.
אני ואני ואני במרכז.
לך אחרי התאוות שלך והחלום שלך ותגשים את עצמך ותממשי את עצמך וכו' וכו' וכו'"
ומה אנחנו מבינים מכל המסרים האלה שמחלחלים וחילחלו לנו כל כך עמוק לתת מודע ואפילו למודע?
אנחנו מבינים ש: "אוקיי. אז גם אם אתחתן ואמצא מישהו/י יותר מבעלי/אשתי – אני צריך/ה ללכת אחרי הלב! שלא אשקר לעצמי!"
ואז כל מחשבה או רגש,
ששוב מאוד נורמליים ויכולים לקרות לכולנו כי אנחנו בני אדם!
מבהילים אותנו וגורמים לנו לחשוב שזו האמת ואין בלתה ואז אנו צריכים ללכת אחרי האמת הזו...
וזה מקום מאוד מסוכן!
צריך לשים את הרגש/המחשבה הזו במקום שלהם.
הם בסך הכל רגש או מחשבה שיכולים לעלות,
אוקיי, אנחנו אנשים, לפעמים נוכל לפגוש בחיינו מישהו מעניין/יפה/יפייפיה/מסקרנת/אמפתית/גבר גבר – ואז יעלו לנו פרפרים וכו' – אז נביט רגע בתחושות שעולות לנו.
נחשוב עם עצמנו מה זה מעלה בנו? ולמה?
והאם חסר לנו משהו בחיינו?
עם עצמנו?
עם בן זוגנו?
אם כן – מזל טוב! אפשר לעבוד על *זה* בדיוק ולמלא את החוסר *הזה בדיוק* בטוב, בקדושה, בטהרה, בנאמנות
ואם זה לא ממלא שום חסר אלא רק "מגניב" ו"הידלקות" – אז לומר "אוקיי. שמעתי. הבנתי. אני בן אדם וזה יכול לקרות – והלאה. להתנתק מזה.
להתרחק מזה.
רחוק מהעין רחוק מהלב.
פשוט לא להשקיע בזה אפילו שנייה!
להתרחק מזה!
ולהשקיע בבית פנימה את כל כולנו!
להשקיע בבית פנימה את המחשבה, המאמץ, הכסף, העזרה, הטיולים בפארקים, הקניות, המתנות, ההתכתבויות, הפגישות ה-הכל!
נקודת האור שיש כאן היא - שיש בהחלט דרך לצאת מהמחשבות הללו
הדרך הזו יכולה להיות לפעמים לא הכי קלה - אבל היא קיימת.
ואם הולכים בה - יכול להיות לה סוף, או בעצם התחלה מאוד מאוד מתוקה לנישואין שלך ושל אשתך, בית אוהב, שמח ומחובר,
זוגיות ונישואין מאושרים וקרובים מאי פעם.
עוד נקודת אור מאוד גדולה - היא שהדרך הזו תלויה בעיקר בעיקר *בך*.
יש *בך* את הכוח לעצב את מציאות חייך.
בידיך להפוך את חייך וחי כל הקרובים והאהובים שלך לאומללים חלילה,
ובידיך להפוך את חייך וחיי כל הקרובים והאהובים שלך למאושרים.
הדבר הראשון שאתה צריך לעשות - זה לרצות.
אם יש בך את הרצון לתקן,
את הרצון שיהיה טוב, אבל טוב אמיתי, לא בכאילו,
טוב נצחי, ולא רק לרגע ואחריו באים יסורי מצפון -
אז אתה תצליח!
אחרי הרצון, וכדי להצליח אתה צריך לעבור כמה שלבים,
העיקריים שבהם הם
א. מודעות
מודעות לעצמך,
מודעות לחיי הנישואין שלך,
מודעות לחסרים אצלך בנפש, לצרכים לא ממומשים שלך,
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין,
מודעות למי היא בכלל *אשתך*
מודעות למה זה בכלל חוסר נאמנות/חוסר בלעדיות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית
מודעות לאיך אפשר לצאת ממצב שכזה
ומודעות כללית ועמוקה של החיים ונפש האדם בכלל ושלך בפרט.
ב. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
ג. ליווי וידיעה שזה *תהליך* וכשמו כן הוא - תהליך.
צריך לאזור את כל הכוחות ואת כל הרצון והסבלנות וההתמדה כדי שזה יצליח.
לדעת מראש שזה לא הולך להיות קל - אבל כל דבר טוב בחיים האלה מקבלים אחרי עבודה קשה, וזה שווה את זה, שווה כל שנייה של מאמץ!
כמו הריון שכואב ומתיש לאישה שנמשך 9 חודשים, ואז לידה קשה וכואבת, ואז גידול ילדים סיזיפי,
בלי לישון בלילה, שהגוף מפורק, ועוד אלף ואחת התמודדויות עם כל ילד - אבל איזה אושר זה ילד!
ואיזה עולם ומלואו זה ילד!
כך גם כאן,
אחרי שתעשה עבודה פנימית אמיתית עם עצמך - תוכל להגיע לאושר שאי אפשר לכמת אותו במילים עם אשתך ועם כל המשפחה שלך!
אתה גם בונה את עצמך
גם בונה את אשתך
גם בונה את ילדיך
גם בונה את העתיד של כולכם
ואת העתיד של הצאצאים והנכדים וכו' וכו'.
אנסה לגעת בכל אחת מהנקודות ולנסות לתת לך לפחות קצה חוט שלך עזרה ראשונית:
1. הרצון.
הדבר העיקרי כאמור שצריך להיות לך זה הרצון להפסיק.
הרצון לתקן.
הייתי מנסה לעשות תרגיל מחשבתי, שבו ממש תחשוב עם עצמך
איזה אדם אני בוחר להיות?
אילו ערכים חשובים לי בחיים?
אילו ערכים הייתי רוצה להעביר לילדיי?
האם אני נוהג על פי סולם האמונות והערכים שאני מאמין בו?
2. אחרי בירור הרצון באה המודעות לכל הדברים.
מודעות לעצמך -
מה נותן לך הקשר האסור?
מה אולי חסר לך בחיי הנישואין שלך?
מה אולי חסר בך ובעצמך?
איך החיים בכלליות אצלך? עבודה, דימוי עצמי, זוגיות, הורות, רגשות?
מתי התחיל השינוי? מה היה הטריגר לשינוי?
אילו צרכים שלך אתה מרגיש שלא ממומשים?
מה יש בקשר האסור שנותן לך סיפוק? מה בדיוק יש שם?
אחרי שתבין עם עצמך את כל אלה,
תוכל יותר להבין את המקום בנפש שאתה פועל ממנו - וממילא יהיה קל יותר לעבוד על המקום הזה בדיוק.
אם לצורך הדוגמא, הרגשת שלא מספיק מכילים או מבינים אותך בזוגיות - ואתה מוצא אוזן קשבת והכלה אצל אותה אישה -
אתה צריך להגיע למצב שבו אתה מכניס את ההכלה וההבנה לתוך ביתך פנימה - עם אשתך שלך.
וזה לגמרי לגמרי אפשרי!
או אם לצורך הדוגמא היה חסר לך ריגוש ו"פרפרים" בנישואין שלך - ומצאת את הריגוש, הסוחף הזה, החדש הזה אצל אותה אישה - תוכל לעבוד גם על הנקודה הזו ולפתח אותה עוד ועוד גם בתוך חיי הנישואין שלך ועם אשתך היקרה *בטוב*
ושוב - זה לגמרי לגמרי אפשרי! גם אחרי 30 שנות נישואין!
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין- הנישואין מעצם הווייתם מספקים לכל אדם התמודדויות ומורכבויות אינספור.
זה לא שלך זה קרה כי משהו בך ובאשתך דפוק חלילה,
זה פשוט שעצם המהות של נישואין - היא שהם לצד כל הטוב שמביאים - מביאים עמם גם שחיקה, עייפות, עומס ועוד הרבה דברים.
אם מבינים את זה - ומשכילים להתמודד עם זה בחוכמה - להמשיך ולהשקיע כל יום מחדש אחד בשנייה,
להמשיך לראות כל יום מחדש אחד את השנייה כלא מובנים מאליהם, משקיעים את הזמן, הכסף, הכוחות, האנרגיה והמאמת אחד בשני,
נתינה ועוד נתינה - זה מייצר אהבה וקירבה.
אהבה היא אקטיבית לגמרי. לא פסיבית.
וכמו כל דבר בטבע שצריך אנרגיה כדי להתקיים, ומשלא מקבל את האנרגיה הוא מת (אפילו צמח, אוטו, הכל!) - כך גם האהבה.
נתינה מולידה אהבה, השקעה מולידה אהבה,
תשקיע את הזמן שלך
את המחשבות שלך
את התיכנונים לכיף שלך
את הכסף והכוח שלך
באשתך!
תוסיפו עומק לחיי הנישואין - תעמיקו את מה שכבר קיים
ובד בבד תוסיפו ריגושים וחידושים לחיי הנישואין בטוב, בקדושה ובטהרה
תשתף את אשתך בעולם הפנימי שלך,
בהצלחות שלך, בכשלונות שלך,
בשמחות שלך, ברגעי השבר שלך
ותשמע את העולם הפנימי של אשתך - מה מרגיע אותה, מה מעציב אותה, מה כואב לה, מה משמח אותה
תכיר אותה עד הסוף,
בעומקים ורבדים שאפילו לא חלמת שקיימים!
תכיר אותה כך בגוף, בנפש, ברגש - והיא אותך כנ"ל.
ואז אתה תראה עד כמה תאהב את אשתך!
מודעות למה זו בכלל בגידה וחוסר נאמנות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית -
בד"כ בגידה או חוסר נאמנות על כל צורותיה ודרכי ביטואיה מגיעה מחוסר שיש לאדם.
זה יכול להיות חוסר בזוגיות, או אפילו עם עצמו ודימוי עצמי לא בשמים -
ואז מושא הפנטזיה/הבגידה ממלא אצל האדם את הצורך הזה.
לכל בני האדם יש צורך להרגיש שהם שווים,
שהם אהובים,
שהם בעלי ערך ומיוחדים בעולם הזה, ולא סתם "עוד מישהו/י".
כאשר איש או אישה נישאים - הם בעצם מספקים לעצמם את הצורך הזה אך ורק ע"י בן/בת הזוג בצורה היותר כוללת ורחבה של הדברים.
אמנם, לעיתים הצורך הזה מרים ראשו ורוצה להרגיש עוד יותר אהוב!
עוד יותר שווה!
עוד יותר מוערך!
עוד יותר מיוחד!
לעיתים הוא גם רוצה *שעוד מישהו* חוץ מבעלי/אשתי יתנו לי את ההרגשה הכ"כ נעימה הזו שאני מיוחד!
ובמיוחד כאשר האדם במקום קצת קטן עם עצמו,
אולי תקופה בה הוא לא כ"כ אוהב את עצמו, או לא כ"כ שלם עם עצמו,
או תקופה של שינויים, של חששות או פחדים,
או תקופה שהזוגיות עם קשיים, אפילו קצת,
או תקופה שהשיגרה שוחקת -
בכל אחד מן המקרים הללו - הצורך הזה יכול ממש לבעוט עצמו החוצה!
להיות מאוד מאוד חזק ולגרום לאדם לרצות לממש אותו בכל דרך אפשרית.
וכאשר הצורך הזה פוגש עוד צורך מאוד דומה אצל מישהו אחר,
למעשה - צורך שפוגש ב*הזדמנות* למימוש - מכאן הדרך ליפול הרבה יותר קצרה.
ומרגע בנוצר קשר עם אדם אחר - מאותה השנייה - זה כבר קשה עד לפעמים נראה שבלתי אפשרי להפסיק.
כי הנפש מרגישה שנותנים לה מענה על הצורך,
כי כבר נוצרה קירבה,
כי כבר נוצרה תלות לפעמים
לכן לפעמים רק כאשר אדם מתרסק ומגיע לתחתית הוא נזכר "להתעורר" ולנסות לצעוק הצילו ולצאת מן הבור.
חשוב גם לזכור שאותה אישה/איש ומה שאת/ה מייחסים לה בראשכם - זה לא אמיתי.
זו פנטזיה.
והמציאות לעולם לא יכולה להילחם עם הפנטזיה - כי האחרונה תמיד תנצח.
אתה בעצם משווה אולי בתת מודע בין אשתך לבין אותה אישה - אבל זה לא פייר,
כי אתה משתמש באותם כלים להשוואה וזה ממש לא נכון
אותה אישה או אותו איש בודאות אינם מושלמים.
כמה שהמוח מנסה "לשכנע" אותנו שהם כן – הם לא!
למה?
כי הם בני אדם, בשר ודם!
לכ-ל אישה ולכל איש יש חסרונות לצד היתרונות.
לא חוכמה שאתה רואה אישה אחרת רק כשהיא מתוקתקת, יפה, מאופרת, רעננה,
בלי ילדים שצורחים לה באוזן ובראש,
בלי לילה לבן וחסר שינה,
בלי עייפות תהומית,
עצבים וצרחות שיוצאים על הבעל/הילדים/אחר
בלי מצבי תסכול שבו יוצאים הצדדים הפחות יפים שלה
בלי השגרה השוחקת
בלי המובן מאליו שאתה מרגיש לאשתך
בלי לחיות יום יום, שעה שעה, 24/7 רק רק איתה - בלי חידוש, בלי שינוי, בלי גיוון,
ובלי כל שאר החסרונות שיש לה.
אז מה זה שווה?
גם אם היית לצורך הדוגמא נשוי לאותה אישה,
ומתרגל אליה,
ואז היית מכיר "במקריות" את אשתך הנוכחית - שלא הייתה אז אשתך אלא אישה נחמדה מהעבודה/לימודים/אחר -
אז גם *בה* היית מתאהב!
ואם היא הייתה מחזירה לך אהבה - אז עוד יותר!
כי ה"אני המשוקף" שלך (החלק בנו שרוצה אישור וחיזוק מהסביבה שהוא שווה ומוערך וטוב ומיוחד) היה מקבל *ממנה* פידבקים כ"כ חיוביים!
אז תבין שזה לא *האישה עצמה*
אלא זה עצם הריגוש,
החידוש,
האסור,
המגוון.
וזה שקר.
אין שקר יותר גדול מזה.
אתה חושב באותו רגע שאתה מאושר - אבל זה לא אושר!
בהגדרה, אושר הוא הנאה עכשווית + משמעות ותחושת שביעות רצון מהנעשה גם לטווח הרחוק ובעתיד.
כאשר אנו עושים משהו שמסב לנו הנאה, ובד בבד אותו המשהו הזה הוא משהו שמשמעותי עבורנו, שהוא חלק מסולם הערכים הפנימיים-אישיים שלנו, שהוא משהו שגם אחרי שנגמור לעשותו נרגיש טוב ושלמות – זה אושר אמיתי.
בשונה לגמרי מאושר, הנאה רגעית כשמה כן היא – רגעית. הנאה שאדם נהנה ממנה בהווה, בזמן עצמו שהוא עושה אותה, אבל מיד לאחר מכן, כאשר הוא סיים את אותה הפעולה, הוא מרגיש רע עם עצמו, לעיתים אפילו עוד יותר מתוסכל ולעיתים אפילו ריק, עצוב או חלול.
הנאה רגעית לא תביא את האדם לעולם לאושר.
היא נעימה לשעתה ומתוקה לשעתה בהווה עצמו, אבל בעתיד היא רעה וגורמת סבל לאדם.
הנאה רגעית יכולה לבוא בצורה של תאוות למיניהן.
כל אדם שתאב למשהו, בין אם זה אישה זרה/גבר זר, בין אם זה אוכל לא בריא/משמין, בין אם זה תחושה של רוגע ובריחה מהמציאות כדוגמת שימוש בסמים/אלכוהול – כל אלו יכולים להביא לאדם הנאה רגעית.
אבל מן הרגע שהן יסתיימו – האדם לא יהיה מאושר, אלא להיפך מזה – ירגיש עוד יותר רע עם עצמו.
וחשוב לשים לב לנקודה הזו ולהבין את ההבדל בין הנאה רגעית לבין אושר.
התאוות וההנאות הרגעיות האלה יוצרות לאדם מצג שווא שהן טובות לו. וזה שקר.
כי הן אולי טובות ונעימות לו לאותו רגע, אבל בזה זה מסתכם. ברגע. לאחר שהן חולפות - הריקנות, הגועל והרע שהאדם מרגיש גדולות מאוד. לכן הן בעצם לא טובות לו. כי מה שטוב לאדם - הוא שמח בו גם בהווה וגם בעתיד, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. כך יודעים שאנחנו במקום הנכון.
עכשיו, כל פעם שבאה לך, או לכל אדם התאווה ואומרת לך "וואי, איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותי!" אז אוקיי - אתה יכול לדמיין באמת איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותה, אבל גם לזכור את ההרגשה שתגיע *אחרי*. ואתה יכול ממש בדמיון מודרך ללכת להרגשה הזו, של הריקנות והגועל של אחרי ולהגדיל אותה, ולתת לה אפילו אולי צורה מוחשית עם צבע וכל פעם להצמיד אותה בהקשר שלך במוח לרצון לחטוא ולבצע תאווה אסורה כלשהי. ממש לחבר את זה עם הרע שבזה.
בנוסף לכך, לדמיין איך התאווה הזו תיפגע בצורה מאוד מוחשית ומאוד ממשית ביקרים לך מכל - אשתך, ילדיך, אתה, מי שאתה חוטא איתו, ובעצם כולם. אין אף מרוויח בסיפור הזה, רק מפסידים.
אחרי שתחבר, אבל באמת תבחר, נסה ללכת בלב שלם עם הבחירה שלך.
ואחרי שבחרת נסה לראות איפה אתה כן ממלא את החוסר ואת הצורך ברגעי הנאה וכיף במסגרת המותרת והטובה.
זה אפשרי.
אתה יכול להוסיף לחייך ולחייכם הזוגיים הרבה מאוד דברים שיכולים לגרום לך להנאה רבה, והכל מותר וטוב ורצוי ולא פוגע ולא מזיק לאף אחד.
בצורה הזו - גם יהיה לך נעים וטוב לאותו רגע - וגם בעתיד ולטווח הארוך.
כאשר אתה עם אשתך *בטוב* - או אז אתה באמת מאושר!
כי אתה מאושר ושמח גם מאותו הרגע
ושמח ומאושר גם בטווח הרחוק, בכל פעם שאתה נזכר בזה.
3. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
צריך גם "סור מרע"
וגם "עשה טוב" -
כאשר מנתנתקים ממשהו - צריך להכניס ישר משהו אחר טוב במקומו,
אין ואקום בעולם.
אם יהיה ואקום - הרע יעצים ויהיה יותר גדול וימשוך יותר
לכן אחרי שתתנתק מהמחשבות על אותה אישה - אתה חייב להכניס מקור *טוב* לצורך הזה אצלך של יחס, הרגשה של בעל ערך, הבנה, קבלה, הכלה ואהבה.
זה יכול להיות מחברים, מבני משפחה, מהילדים, כמובן כמובן שמאשתך מקום ראשון! ממש לנקז את כל האנרגיה הזו *במודע* וב*מכוון* אליה
וכמובן גם מעצמך!
זה יכול להתחיל בזה שתשאל את עצמך איך הכרת את אשתך?
מה אהבת בה כשיצאתם והכרתם?
מה עשיתם יחד?
איך הייתה ההחלטה להתחתן?
איך הרגשת מתחת לחופה?
ממש תהיה שם בדמיון, איך הרגשת, איך הפנים שלך היו נראות, מה היה שם וכו'
אילו תכונות בה אתה מעריך ואוהב?
מה אתה מקבל מאשתך?
על מה אתה יכול להוקיר לאשתך תודה?
אח"כ כדאי להוסיף הרבה אור וטוב לזוגיות בכל התחומים,
במחמאות, פתקים, הפתעות,
זמן זוגי יחד בלי הילדים, ועם הילדים,
חופשות מהנות, שיחות, צחוקים, בילויים, השקעה הכי גדולה בחיי האישות ועוד אינספור דרכים ודברים שאפשר לעשות יחד כדי לעורר ולהעצים את האהבה והקירבה בינך לבין אשתך האהובה.
4. לצאת מהדימיונות על ה"פנטזיה" ולראות את המציאות האמיתית:
בכל פנטזיה, ובמיוחד בפנטזיה אסורה כזו - יש גם בסיכון, גם באסור, גם בלא ממומש איזשהו מימד של התרגשות בפני עצמה.
ז"א, אתה לא חפץ דווקא במושא התשוקה, אלא אתה חפש בתשוקה עצמה.
כמו שאומרים "מאוהב באהבה" - אז נכסף לתשוקה.
וכאמור - אתה לגמרי יכול להעמיק את התשוקה בכל כך הרבה רבדים ועומקים עם אשתך ובטוב, בשמחה, בבלעדיות, בקדושה ובטהרה עד שלא תרגיש צורך באסור הזה.
בהצלחה רבה וחיי נישואין מתוקים לאורך שנים רבות וטובות ב"ה יחד עם אישך/אשתך האהוב/ה.
אני סומך/ת לחלוטין על כח המשיכה ואני יודע שכל אבן שאזרוק לאויר יפול לאדמה.
אני סומך לחלוטין על גלי הקול ואני יודע שאם אמחא כפיים בחוזקה יווצר רעש מסויים.
אני סומך לחלוטין על השם ואני יודע בעניין הפרנסה ש_________________________
(השלם/ימי את המשפט)
וה' אחראי על התוצאה,
ולהאמין שהכל ממנו
יוקר המחיה וזה...
אבל יש גם עובדים שאין להם מספיק. מה לעשות. משפחות גדולות, הכל יקר.
הרגשתי על בשרי
בתקופות שהיה המון כסף, הפסדנו הכי הרבה כסף
, ממש הרגשנו בחוש שאין ברכה בכסף
בעוד שבפועל מדובר בהטיה קוגניטיבית.
עיין בסעיף מס' 14 במאמר הנ"ל. מדובר בהטיה שמקורה בעדויות אנקדוטליות: "חשבתי טריליון פעם על כסף, פעם אחת מצאתי שקל ברחוב, הו הא, כוח המשיכה עובד" (בעוד שמדובר בצירוף מקרים זניח). ממליץ בחום על הספר Weaponized Lies: How to Think Critically in the Post-Truth Era שדן בהטיות כגון זו.
הסגולה היחידה שקיבלנו מהקב"ה היא נחש הנחושת. כל השאר, כולל חלה בצורת מפתח והמצאות הניו אייג' כגון 'כוח המשיכה', אינן אלא אמונות טפלות מעשי אדם.
לעולם לא נישאר רעבים
לעולם לא נישאר ללא קורת גג
לעולם לא נישאר ללא בגד ללבוש
ותמיד ה' ידאג שיהיה לנו מה שצריך.
ראיתי את זה בחוש...
כמו שכתוב במסילת ישרים, שכך ה' גזר.
אז לא שהדברים מתחילים ממה שהאדם עושה, אלא שכך ה' סידר את המציאות, שהאדם צריך להשתדל.
כעת, יש בנושא הזה כמה שיטות.
המסילת ישרים אומר, כיוון שהשתדל, עשה את שלו.
יש לכאורה כאלה, שיראו את עצם ההשגחה האלוקית, מתגלה דרך המעשה של האדם. כי הקב"ה רצה שדבר כזה יעבור דרך האדם.
לכולי עלמא, הביטחון של האדם שה' יעזור לו ומשגיח, יכול לסייע בכך.
רבי נחמן מברסלב אומר, שאם האדם יבטח בביטחון גמור, זה גם יביא לו את הפרנסה (יש גם כל מיני סיפורים כאלה, כלומר, בכיוון שהביטחון המוחלט עצמו פועל בפעל לפרנסה). אבל אומר, עדיף שהאדם יעשה מה שיכול בדרך הטבע - ובמקום להוציא אנרגיה על עודה גדולה כזו על הביטחון, יתפרנס באופן טבעי בצורה מספקת, וישתמש בכחות הרוח בשביל עבודות רוחניות נוספות...
די שרוטחחח צוחקת כאן בקול
קופי!
חחח תהיה בריא אתה וראיית הצבעים שלך זה משו
דווקא פחות
איזה "אומץ"..
יפה ומרשים.
איך שראיתי את כל תחומי הייעוץ שאת עוסקת בהם
עלה לי בראש הציור (מחילה על ההומור, אבל אמיתי..), איך את אומרת לכולם עצה אחת תמציתית מכל הלב:
"תהיו טובים"....
אידך פירושא זיל גמור.
*אשתו של בעלי*
משהעם הקטע של לדעת להקשיב למכונה האומללה.
היה רוצה...
אם לא, מה הופך אותך למוש השור? (רק כדי להבין את פשר התמונה, כמובן שלא חייב לענות )
תודה על ההסבר נגמרו לי השמותאחרונהבינייש פתוח
בע"ה.
זה אחת ההחלטות הגדולות בחיים עם השפעה לכל חייך או לדורות קדימה.
העיקר שיהיה המון הצלחה בכל שלב..
זה לא חכמה לקחת נקודה בודדת מהחיים שלך. איך אתה מרגיש ביום יוםפ לפני החלטות רגילות?
שב איתו תכתוב את מה שהוא אומר. תנסה להקשיב מה הוא באמת אומר. הוא מצד אחד טבעי אבל לפעמים הוא מוגזם כשהוא מנהל אותנו.
אם זה מהמעבר לחיי הנישואין וכל מה שההצעה מסמלת - גם טבעי ונורמלי, אבל כן חשוב להגיע בשלמות ובהירות לתוך חיי הנישואין, ואת כל הפחדים והחששות שיש לנו לפרוט אחד אחד ולהתחיל לענות עליהם.
למשל, אם כפי שאמרת ההצעה מבטאת עבורך שהעניין "סגור וחתום ואין עוד אופציות של היכרות" - אז להתחזק בלימוד מהי זוגיות טובה, מהם בכלל חיי הנישואין, מהי המהות שלהם, איך ניתן להגיע לאושר ושמחה גם אחרי שמתחתנים ולאורך שנים רבות וטובות ובכלל לימוד של כל עבודת הזוגיות.
ואם יש חשש אחר, או שזה יושב על משהו אחר עמוק - כמובן שכדאי לבחון ולברר לעומק מה יש שם ולקבל מענה גם לכך.
ב"הצלחה רבה!
החלטות טובות ובשורות טובות!
ושהאושר הזה תמיד יהיה איתך מסיבות משמחות יותר בע"ה
שטוב לך עכשיו
ממש דאגתי לך
מקווה שתמצאי את הצלע האמיתית שלך ממש בקרוב!
שיהיה לך תמיד את כל הטוב והאושר שבעולם
