אז אני שכיר בעיקר.
אבל יש גם תחביב שהתפתח לעבודה באופן עצמאי (הרכב מוסיקלי) שההכנסות שלו מאד נמוכות.
מה אני אמור לעשות מבחינת מיסים?
לאיזה קטגוריה אני נכנס - עוסק מורשה? פטור?
אני אמור להוציא קבלות? הבנתי שיש גם מושג של חשבונית עצמית.
איך זה מסתדר עם המעסיק הנוכחי שלי מבחינת תשלום מיסים?
תודה לעונים.
אז קראתי קצת באתר של המע"ם.
בגלל המקצוע שלי (מהנדס), אני לא יכול להיות עוסק פטור כי יש החרגה למי שעוסק במקצועות חופשיים, ללא תלות לרמת ההכנסה לשנה.
אז זה אומר שאני צריך לפתוח תיק של עוסק מורשה, נכון?
מהעבודה הראשית אני מכניס יותר מ4800, כך שאני כן צריך לפתוח תיק במס הכנסה ובביטוח לאומי גם, נכון?
ועוד שאלה - לפתוח תיק במס הכנסה זה במקום לעשות תיאום מס? או שאין קשר?
זה שאתה מהנדס במקצוע הראשי שלך זה לא קשור למיטב ידיעתי. אתה פותח עסק למוסיקה, לא להנדסה.
הכל עם הסברים מפורטים
חבל על הכסף זה באמת פשוט...
הוא משלם מקדמות לפי העסק. חישוב לפי השומה האחרונה אם היתה...אם לא זה לפי הערכה ואח"כ יש תיקונים
אלו אמצעים עומדים לרשותי?
דיברנו. לא התקבל מענה
התסכלתי בהר הכסף אולי העביר למקום אחר אבל לא.
"יחידת האכיפה של חוקי העבודה" התחילו לעשות משהו
ניתן להם שבוע?
ידוע לי שחייבים לשים מדבקה על המזגן.
יש מדבקה עם פרטי הדגם וברקוד - זה אמור לעזור לי?
מזגן שנרכש לפני 4 שנים ויש על הדגם הזה אחריות ל-5 שנים.
תודה
האחריות לא תלויה בתעודה, אבל צריך לשכנע אותם שאכן יש אחריות.
את זוכרת איפה זה נקנה? יש מספר סידורי על המזגן? תתקשרי לשרות ותראי מה הם רוצים.
מוצר שהרווחים שלו אינם ממכירת המוצר, אלא מריבוי אקספוננציאלי של מוכרים שמשלמים עבור הזכות למכור.
זו פשוט הונאה.
אז פה דילגו על השכבה הראשונה, ההונאה מתחילה רק מהשניה. ביג דיל
בויקיפדיה כתוב שהחברה הזו מאז הקמתה מואשמת שוב ושוב במדינות שונות בתרמית פירמידה.
אם זה נראה כמו ברווז וגו'
נ.ב
עוד מאפיין של שיטת השיווק הזה היא הריסת הקשרים החברתיים ואפילו המשפחתיים.
המשקיעים נהיים כל כך מתוסכלים ולהוטים שההשקעה המטופשת תניב להם משהו, והם מתעלקים על כל מכריהם כדי להפיל גם אותם ברשת(וכך להרוויח).
מכיר אנשים שהיו להם חברים כאלה. היו בלשון עבר.
אבל יש כאן שאלות דומות. תחפשי קצת בפורום הזה יכולות להיות לך תשובות
והשוק גם משתגע לפעמים
זה דחיית המס. בתיק השקעות מדי פעם צריך לשלם מיסים מהעו"ש עצמו.
אם אתה (או אחד הקוראים כאן) אזרח אמריקאי, אתה יכול לפתוח קרן השתלמות (ira-roth) בארה"ב אליה ניתן להפקיד עד לתקרה של כ-6000 דולרים בשנה ולהשקיע אותם.
בגיל 59 אפשר להוציא את הכסף והוא פטור לחלוטין ממס.
נזכרים שלא שילמתי חיוב מקדמה רטרו לשנת 2016 על חודש 7?
מה נסגר איתכם להתעורר אחרי שלוש שנים לדרוש ממני כסף ועוד לתת לי קנס פיגור על זה שנזכרתם רק עכשיו!
בקיצור מה עושים?
יש לך אפשרות ללכת או לפנות אליהם באינטרנט (המענה שלהם בסדר גמור) ולשלם רק על החודש בלי ריביות
אפשרות שניה לשלם את הריבית, בכמה כסף מדובר?
החברים שלי מהיסודי הם כבר דור שלישי לעליה לפחות - לא ראיתי שמשהו שם משתנה.
יש לי חבר אחד -הגאון של החבורה - שלמד הנדסה (ולא אחת מהנחשבות ביותר) באוניברסיטה ומצא עבודה די בינונית בתחום..
אני לא חושב שאפילו אחד הלך לתואר מתקדם (שזה די הגיוני לאור העובדה שכמעט אף אחד לא למד באוניברסיטה תואר ראשון...).
אין מהנדסים, אין רופאים, אין מדענים, אין אנשי עסקים ממולחים. פשוט אין.
זה המצב.
העדפה מתקנה היא אחת הסיבות שמנציחות את הבעיה - אבל גם בלעדיה, זה משהו שצריך להתחיל בבית.
אם אבא ואמא לא אומרים לילד: "לימודים זה חשוב, תשקיע בהם" - שום דבר לא יעזור, וזה בדיוק מה שקורה.
במרכז, יש "חנונים" גאים. כאלה שהולכים לחוג שחמט, לוקחים שיעורי תיגבור במתמטיקה ועושים תואר ראשון תוך כדי התיכון.
בפריפריה, להיות חנון או לקבל ציונים טובים זה אומר שאתה תהיה ילד כאפות בודד ומסכן.
מה שחשוב זה איזה מותגים אתה לובש ואם אתה טוב בכדורגל.
הלוואי שזה לא היה המצב, אבל זה מה שקורה.
ואגב, ברגע שמישהו כן מחליט לקחת את עצמו בידיים למרות החברה שבה הוא גדל - הדבר הראשון שהוא יעשה, יהיה לברוח למרכז.
את אותם מתי מעט מכל שכבות הגיל שאיתם היתה לי אינטראקציה - אני רואה מדי פעם במקום העבודה או המגורים שלי.
אף אחד שיצא משם, לא רוצה לגדל שם את הילדים שלו.
כמו שאמרתי לאשתי: הגיהנום יכול לקפוא, אבל אין כח בעולם שיחזיר אותי לשם ואין שום סיכוי שאני אגדל שם ילדים.
מעדיף לעשות את זה בגיהנום הקפוא.
עלויות היצור הנמוכות במדינות אחרות.
[יש ברקע היטל היצף על יבוא זכוכית מטורקיה, אבל כנראה גם זה עדיין לא מציל את תעשיית הזכוכית]
על פניו, החרם הזה יכול לצמצם רק במעט מאוד את ההכנסות של המפעל.
יכול להיות שהעניין של החרם נתן מכה סופית, אבל יותר נראה לי שמישהו ניסה לרכוב על הסיפור הזה כדי להשיג משהו.
אבל עקרונית,
א. יכול להיות מצב שההכנסות קצת פחות מההוצאות, ואז במחיר של הפסד קטן לבעל המפעל, שיש לו הכנסות אחרות, הוא יכול לספק פרנסה למאות עובדים [שחלקם מבוגרים וכו'].
אני לא אומר שאפשר לתבוע ממנו את זה, אבל זה דומה כבר לדרישה מהמדינה.
ב. אם יש שטח ומבנים בעלות של עשרות מיליונים, והמפעל מרוויח מאה אלף בשנה, זה לא כלכלי מצד בעל המפעל להחזיק אותו, כיוון שעדיף לו למכור את המפעל ולהשקיע את הכסף במשהו אחר, אבל מאידך, הוא יכול להשאיר אותו ולהמשיך לספק עבודה.
ג. יש את האמירה של לנסות להציל את המפעל, למצוא דרך שהוא יהיה יותר רווחי. אני מניח שהבעלים בעצמו כבר ניסה, אבל אפשר לומר תמשיך לנסות, אל תתייאש.[לפעמים זה יכול גם להיות הגיוני]
אלא שיש הגיון מצד הפועלים לנסות להשיג את זה.
ב. יש מקום לציפיה מצד בעל מפעל, שהעסיק פועלים עשרות שנים, והרוויח בזכותם [כמובן, גם הם הרוויחו בזכותו], ומכיר מן הסתם חלק מהעובדים באופן אישי, שגם טובת העובדים תהיה לנגד עיניו. [יכול להיות שהוא שקל את זה, ובכל זאת לא ראה מנוס מסגירת המפעל].
הוא משתמש בוועד העובדים שלו ובהסתדרות לאינטרסים שלו.
נוח לו להשאיר את המלחמה לועד העובדים. בפועל הוא קיבל עכשיו מהמדינה 15 מליון שקל, בדיוק כמו בכל הפעמים הקודמות שהמפעל הזה (ודומיו) היה "על סכנת סגירה".
שיסגור. עדיף לתת את הכסף לתושבים כדי שיעברו לגור במקום שבו יש להם עבודה.
אני מסכים בגדול עם העניין שעדיף שהממשלה לא תתערב ע"י מכסים וכו' ומה שיהפוך ללא כלכלי - ייסגר. עובדים שהתפוקה השולית שלהם פחותה משכר המינימום - המדינה והם עצמם יתמקצעו במקצועות עם ערך שולי גבוה יותר. זה אפשרי, ותהליך עזיבת תחומים לא רווחיים בארץ (טקסטיל לדוג') לא הביא לנסיגה כלכלית אלא למעבר למקצועות עם יותר ערך כלכלי.
אבל.
יש תחומים שהמדינה מעוניינת להשאיר בארץ מטעמים שונים, על אף שהם לא כלכליים. כאן היא צריכה לשלם את הפער בין העלות הגבוהה לתפוקה הנמוכה. בין התחומים - חקלאות, ובעיקר בפריפריה, ובמקומות שיש בהם חשש לאחיזה היהודית במקום. (גליל, נגב..)
מפעלים בפריפריה - אם יקרסו מפעלי עוגן, יישובים שלמים עלולים לקרוס. כמו כמה מהמפעלים בירוחם/חצור/מצפה רמון.
יכול להיות, שהפתרון הוא סובסידיה ישירה ולא דרך מכסים, וכדאי לדון בזה, אבל ידרש מימון מהמדינה.
לגבי הביקורת על בעל מפעל- זה כמובן תלוי מאוד בנסיבות ולא תמיד הוא אשם. לפעמים כן..
א. במכסים, העלות מתחלקת בין הצרכן למייצר בחו"ל. המפעל בטורקיה לא יכול להטיל את העלות על הצרכן, כיוון שהוא צריך להיות תחרותי עם המפעל בארץ. בסבסוד, העלות מוטלת על משלם המיסים בארץ בלבד.
ב. גם בסבסוד וגם במכסים, השאלה האם תישאר תחרות תלויה במינון. אם מסבסדים את המוצר ב90%, המפעל יכול להיות לא יעיל, ועדיין לא תהיה לו תחרות אמיתית. גם אם מטילים מכס, אפשר להטיל אותו במינון שישאיר מתחרים אחרים בשוק. [וכמדומני, שזה מה שעושים בד"כ].
ג. השאלה האם להעדיף להגדיל את המס לצורך סבסוד, שזה נופל בעיקר על האוכלוסיות החזקות, או להעדיף את הצרכן איננה כ"כ פשוטה. על כל פנים, אם אנחנו מעדיפים להגדיל את המס כדי להקל על אוכלוסיות חלשות, יש הרבה דרכים להעביר להם את הכסף, חלקן ממוקדות יותר.
אם יש חשיבות ביטחונית בקיום שלהם, אז צריך לשלם להם כסף כדי שיגורו שם, או מצידי לייבא לשם מובטלים כרוניים מערים אחרות/תיכוניסטים שזקוקים לכסף/מה זה משנה מי.
היא איך לספק תעסוקה טובה לכל שכבות האוכלוסיה, בתנאי התחרות של השוק העולמי.
להערכתי, רק מיעוט מהאוכלוסיה יכול לעבוד בהייטק. השאלה איך אפשר לפתח עוד ענפי ייצור תחרותיים. האם אפשר ליעל את ענפי התעשייה המסורתית, האם אפשר למצוא יתרונות לפועל הישראלי על הסיני ולהשתמש בהם, האם אפשר למצוא עוד תחומים חדשים, שמתאימים לשכבות אחרות של האוכלוסיה.
אחרי סיום עבודה קיבלנו מכתב עם כל מיני טפסים
"הרינו לאשר כי הנ"ל סיים לעבוד בחברתינו.... אין לנו התנגדות שתשלמו לעבודת את כל כספי התגמולים וכו"
זה ועוד כל מיני טפסים
מה צריך לעשות איתם?
משיכת כספי פיצויים יכול לגרום לחיוב במס על קצבת הפנסיה. וזה למי שמשך ב-32 שנים שלפני הפרישה. ככל שרחוק ממועד הפרישה, פגיעה נמוכה יותר. חיסכון פנסיוני מזכה הטבת מס ואף אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת (30% מקרן הפנסיה) מה שלא קיים באפיק אחר. לכן, אם אפשר שלא למשוך - עדיף.
אני מפספס משהו?
נכון שאפשר למשוך, רק כתבתי שמעבר לשיקולים של גובה הקצבה שתפחת עם ימשכו הפיצויים, משיכתם עלולה לגרום לחיוב במס על קצבת הפנסיה העתידית. כיום, למי שלא ימשוך כספי פיצויים יהיה פטור ממס על הפנסיה עד גובה מסויים (אם אני זוכר נכון כ-8000-9000 שח, מתעדכן עם השנים). מי שימשוך כספי פיצויים ב 32 שנים שלפני הפרישה, סכום הפטור יקטן. מי שזה מעניין אותו שיקרא על תיקון 190 לפקודת מס הכנסה..
קיבלתי המלצה להפקדה לקרן פנסיה 0.25% מצבירה ו 2.5% מהפקדה במסלול השקעה לפי גיל(היא היתה לא פעילה ועם 26 אלף)
יש מסלולים עם דמי ניהול הרבה יותר נמוכים אבל אני רוצה לנסות להגדיל את הקצבה העתידית עד כמה שאפשר גם במחיר של סיכון גבוה יותר
יש לי עוד קרן פנסיה גם לא פעילה אבל יש בה הרבה יותר כסף והתשואה שלה טובה יחסית למרות דמי הניהול המקס'
ראיתי באותיות הקטנות משהו שנקרא "אין הבטחת מקדמי קצבה" שזה אומר שגם אם תחסוך מיליון שקל (בהגזמה, כן?!)בסופו של דבר הם יכולים לתת לך מקדם קצבה גבוה ואז ישלמו לך פחות
כרגע נראה שעדיף לך להשקיע עכשיו זמן בללמוד את הנושא טרק אחרי זה להשקיע כסף
אודה לעזרה,
חברה שלי, שכרגע אינה עובדת, ביקשה שאדווח עליה כשכירה שלי (עצמאית, ללא עובדים) את הסכום המינימלי הנדרש ע"מ להקטין את התשלום לביטוח הלאומי.
האמת שדעתי אינה נוחה מהעניין ואני צריכה לחשוב על זה,
אשמח לדעת באילו תהליכים זה כרוך, ומה זה יכול לדרוש ממני.
את יכולה למצוא משהו אמיתי שהיא תעשה בשביל העסק שלך שעתיים בחודש, ולשלם לה משכורת אמיתית.
משהו כזה.
אבל אין.
ולכן לא בא לי על זה כי זה לא הגון,
וגם מורכב...
אלא אפשר לדווח כעובדת במשק בית, ולמצוא משהו מתאים.
זכור לי במעומעם שזה יכול להיות אפילו פחות פרוצדורה מבחינת דיווח.
באמת.
אבל במקרה שלי אין חריצים כמעט....😜
יש ה רבה עלות של ניירת.
פשוט לקחתי מחברת כ"א שדאגו להכל. במילא המע"מ הוא הוצאה מוכרת אז לא היה אכפת לי.
על המידע.
דיברתי איתה כעת, וכנראה עוד נמשיך ונדון..
המהירות שמקבלים פה תשובות והעזרה הכנה, מפתיעות אותי כל פעם מחדש...
עזרתם מאד!!
וכמה ברשות הבעלים או ברשות הציבור?
