פורום חיסכון השקעה וצריכה (עמוד 30)

אם כי אינטל לא נראית מהשחקנים החזקים בתחום המכוניות האטונומיות, אז מעניין איך תתרחש הכניסה לשוק הזה מול חברות כמו גוגל וטסלה, וכמה באמת ההימור הענק הזה יצליח בסוף.

עוד שאלה מעניינת היא כמה עוד הפתעות מתחבאות במשק הישראלי... יש היום עוד חברות שמספיק בשלות בשביל אקזיטים בסדר גודל דומה בשנים הקרובות...?

השקל חזק -> הייצוא נפגע -> מפעלים נסגרים -> כח אדם פנוי -> מפעלים יותר יעילים נפתחים.
מה הבעיה?

דבר שני זה לא חיובי שמפעלים עוברים לחו"ל בלי קשר לפיטורי העובדים, זה גם פחות מס ותעסוקה ועצם ההחלשה של היצוא גם היא בעיה במעמד של המדינה כשותפת סחר והסכמי סחר בינלאומיים ידינו תהיה על התחתונה.
זה לא שהם יקלטו במפעלים יעילים יותר או פחות, כי ראשית אין לזה קשר ליעילות, אדרבה, היעילים יותר יהיו הראשונים לעזוב, שנית העובדיםמיצטרכו להסתגל למקומות עבודה חדשים, יש עובדים אחרי גיל מסוים שלא יקלטו שוב בשוק העבודה ובלי קשר זה נורא מסוכן לכלכלה שתיווצר מסה קריטית של עובדים שיפוטרו.

הרי הדפסה יוצרת אינפלציה...

אז למה לא פשוט לעשות את זה?

לממשלה אין יד בזה.

לא יודע בדיוק מה הסיבה אבל חוק בין לאומי.
..
היתה תקופה שארה"ב הדפיסה הרבה דולרים אבל בגלל שזאת ארה"ב אז מותר לה...

בשביל מה?

כמות הכסף תואמת לכמות הרכוש

הוא יוצר ביקוש (מלאכותי משהו) לדולרים כי עודף ביקוש לשקל הוא זה שיוצר בעיה כלכלית כרגע.

לדוגמה מוצר שעולה 10 שח לייצר אותו בארץ נמכר בחול ב3 דולר. אם השקל חזק היצואן ירוויח פחות. אם השקל יהיה ממש חזק אז היצואן יפסיד.

יש בזה פוטנציאל לכלכלה הרבה יותר חזקה בארץ, אם רק נהיה חכמים, ניקח יוזמה וננצל את זה נכון.
כלכלה חזקה אומר שיהיה פוטנציאל ליותר עבודה, ובשכר ותנאים יותר טובים.

אלה בעיות שסוגרות מפעלים וחברות, פיטורי עובדים. 

עם כל הכבוד ל-7 מליון שיש לנו פה בארץ, אנחנו לא יכולים להתנהל כמשק סגור. יצוא זה חלק הכרחי בכלכלה.

ואני מאוד מציע לשמוע את מה שיש לי לתרום בנקודה הזו. הסיבה שישראל יושבת על הרים של שקלים היא המיסוי המטורף. תשווה מחירי רכב ודלק בישראל לאלו שמחוצה לה - כאן משלמים קרוב למאה אחוז מס. ודלק הוא באמת במדינה גם דלק פיסקלי - למפעלים, לתחבורה אזרחית וצבאית, לשוק האנרגיה. הכנסות במיליארדים. למדינה הזו יש יותר שטרות כסף מאשר מים ואוכל. אולי כדאי שנתרגל לעכל שטרות.

רעיון העיוועים שייסד סטנלי פישר, שבנק ישראל ינסה להילחם בכל מסחר המטבע בעולם על ידי קניית הר של 100 ביליון דולר, קורס מול העיניים. קרנית פלוג לא תמכה ברעיון הזה, ובכל זאת לצערנו היא ממשיכה בו באין חזון כלכלי. מה שמנסים לעשות זה להטוט של שימור רווחי בעלי הון קפיטליסטי ישירות מכיסי הציבור: שערימת השטרות שהממשלה המקומית סוחטת מנתיניה תממן את בעלי המפעלים, הבוכים על רווחיהם (שאת דמעותיהם כדאי לאגור, אפשר למלא איתן את ים המלח).

זה לא יחזיק בסופו של יום. האיום המופרך בעליית האבטלה הוא הרי הזוי: אנחנו מנסים לייבא רבבות עובדים זרים בתחומי הבנייה, הסיעוד, השירותים (אפילו ההייטק!), בשעה שרבבות אחרים אינם נקראים ל"צבא העבודה". כל זה הוא ניסיון להמשיך להנשים כלכלה מלאכותית, בועתית. אבל כמו באנלוגיה למשל לסופרנובה אסטרונומית, משאבת כספי המיסוי בסופו של יום תקרוס תחת הלחץ. כשעובדים בכל זאת יפוטרו ולא תהיה להם יותר לא משכורת ובטח לא משכורת 13, כי גם ההנשמה המלאכותית לשער המטבע לא תועיל עוד, מה ייתנו כל שלוש מאות אלף מכוניות הליסינג שעולות מדי לשנה לכבישים? תעמודנה דוממות? מה תהיה אז ההכנסה מדלקים, ומה תהיה ההכנסה כשחצי מייצור החשמל בארץ יפחת כי אנשים לא ידליקו נורות ויכבו מקררים?

וכשזה יקרה - לדעתי ולצערי בבת אחת למרבה האסון - אנחנו נישאר עם ערימת דולרים אדירה (שבאותו זמן כמובן איש לא יקנה מאיתנו אלא במחיר זול והפסדי), ונתחרט על כל יום שלא לקחנו שקלים והשקענו אותם בהכשרת כוח אדם, בבניית מוסדות רפואה לתיירות מרפא לכל אסיה (כשבתי הספר לרפואה בישראל מוסיפים לעקם עין נגד כל סטודנט), על העברת משק החשמל לתחנות סולאריות החוסכות ביליונים (גרמניה המעוננת מייצרת אחוז חשמל ממקור שמש גבוה בהרבה מארצנו צרובת החמה), ובעיקר על ריפוי העוני ושיפור חזות המדינה. אני לא מבין איך הציבור לא תופס את התהליכים הבסיסיים האלו ומדוע הם אינם מייצרים קול זעקה אחד גדול ועצום.

אתה מסכים איתי? חולק?

ראשית, אני רק מביע דעה ואפילו ביקשתי מהקורא לעשות טובה ולהאריך ברוחו כדי לקרוא.
שנית, ברור שאפשר לחלוק עליי בכל נקודה ויותר ממוזמנים לעשות.
שלישית ולסיום - אשמח לדעת אם נפלה טעות בנתונים. אמת חשובה בעיניי יותר מכבוד. זה העתיד של כולנו, באמת, ולצערי יש בהקשר הזה עניינים שיכולים להדיר שינה מעיניו של כל אדם.

להציג בעיות זה נהדר, אבל הפתרון הרבה פעמים פשוט יותר הרסני...

הפתרון הוא השקעות ממשלתיות במקום ספסרות כסף. שים לב קונקרטית אילו הצעות אני מעלה:

- הכשרת כוח אדם (קח מה שאתה רוצה, מסטטיסטיקה והנדסת מידע [data engineering] ועד הידרולוגיה, רפואה וגריאטריה - בכל התחומים האלו אנחנו מעוניינים לייבא עובדים [!!!] במקום להכשיר את הישראלים)

- מוסדות רפואה לתיירות מרפא לכל אסיה (ושהאוניברסיטאות יתחילו ללמד כאן פי חמישה סטודנטים לרפואה, ואגב לא היה מזיק שתמורת הסיבסוד הממשלתי [שניתן אפילו כיום ללא שום דרישות מהתלמידים!] יידרש התלמיד להתמחות לפי ***צורך*** ולא לפי ***ניצנוץ***, כלומר למשל בהרדמה במקום בדרמטולוגיה)

- העברת משק החשמל לתחנות סולאריות החוסכות ביליונים (גרמניה המעוננת מייצרת אחוז חשמל ממקור שמש גבוה בהרבה מארצנו צרובת החמה). אני כבר לא מתחיל אפילו לדבר (די בייאוש) על הצורך הנחוץ והדחוף להעביר את משק האנרגיה למפעלי ההתפלה לסולארי. כל מפעל התפלה ישראלי צורך חשמל בהספק של עיר. יש לך מושג מה המחיר הכספי והכלכלי של זה?

- ריפוי העוני - ישנן תוכניות ממשלתיות מינוריות שהמימון להן הוא בערך פי עשרה פחות מהדרוש, אתה מוזמן להתעניין בתוכניות אלו

- שיפור חזות המדינה - ראית לאחרונה את העיר האמריקנית הממוצעת, מסנט לואיס עד מינאפוליס? זהו, שאני מציע סטנדרט נמוך בהרבה מהבנייה והתכנון שם, ועדיין גבוה בהרבה ממה שיש כאן היום. חצי ממדינת ישראל האורבנית דורש הריסה ובנייה מחדש. תראה את רחוב אלנבי. תראה את העיר התחתית בחיפה. אלו אזורי אסון. אחריהם לא מאחרים להגיע העוני, הרפיון, הפשע.

יישום אפילו של אחד מהרעיונות האלו יהיה חמצן למדינה לעשרות שנים אם לא יותר, לעומת כל בזבוז המיליארדים על מלחמת מטבע עיקשת וחסרת סיכוי. שלא לומר שזה מה שהיתה הציונות המעשית בראשית דרכה - חזון, אור לגויים, מקור לחיקוי ולגאווה. כרגע אין כלום מהדברים האלו, הנחוצים עד מחנק - פשוט אפס וכלום.

1) הכשרת כח אדם:
א. זה תהליך ארוך טווח, ועד שיכושרו הבעיה עדיין קיימת
ב. מי מעוניין לייבא עובדים? זה יקר, זה מסובך, זה המון ברוקטיה, לא יעיל. מי שעושה את זה, עושה את זה נטו מחוסר ברירה. הוא חייב עובדים.
ג. מי יחליט מה ללמד? ומי אמר שהלימוד יהיה אפקטיבי? יש היום בשוק המון מהנדסי תוכנה עם תואר שלא יודעים לעשות את העבודה, ולכן לא מעסיקים אותם.
הפתרון שלי: אל תתן לאף אחד תקציב, והסטודנטים ילמדו בהתאם לצרכי השוק. כנל לגבי הרפואה, השוק ינהל את עצמו הכי טוב.
3) תפתח את החשמל לתחרות, הדרך שיותר זולה תצליח.
4) הפתרון לעוני הוא הורדת מיסים ורגולציה, כל התוכניות הממשלתיות אף פעם לא הצליחו, ובטווח הארוך רק הגבירו את העוני. אתה מוזמן לפרט את התוכניות, ואפשר יהיה לדון עליהן אחת אחת.
5) איך חזות המדינה קשורה לעוני???

גם לי החשש מעליית המטבע נראה מוזר, אבל אני לא יודע להגדיר למה. כלומר מפעל שלא היה מספיק רווחי שכשהמטבע עלה, כנראה לא היה צריך לקום מלכתחילה.

חלק מהדברים שאתה טוען הם בפירוש לא נכונים, ולגבי חלק מהשאר אתה מערבב בין מציאות לאידיאולוגיה. אין הרבה הבדל בין תיאוריות איין ראנדיות לבין מרקסיזם. אלו כאלו לא עוברים את המבחן של פופר.

אני לא מתכוון לענות במישרין לשאלותיך, כי לצערי אתה מקשה קושיות ששום מקור כלכלי רציני לא באמת רואה בהן כיום שאלות מהותיות. "תהליך ארוך טווח" זו איננה טענה, זו עצלות (שמדינות כמו קוריאה הדרומית מזמן שמו מאחוריהן ולא עושות בהן שימוש יותר). "מי מעוניין" זו לא שאלה רצינית במדינה שייבאה עד היום מאות אלפי עובדים זרים. "יקר... מסובך... ביורוקרטיה..." זה בטח לא מה שעצר תהליך כזה. "נטו מחוסר ברירה... חייב עובדים..." הוא שם קוד פאתטי לניצול כוח אדם זול בעולם פארא-שלישי ולריסוק מעמד הביניים. שברפואה "השוק ינהל את עצמו הכי טוב", אתה מוזמן לשאול את הורי הילדים החולים ב"הדסה" שהודיעו להם שמעכשיו הם יעברו למחלקת מבוגרים, שזועקים שזה יהרוג להם את הילדים. וליצמן ממנה "בורר" במקום לפתוח קופה ולשים כסף כאן ועכשיו. וכן הלאה וכן הלאה.

ספציפית לגבי חשמל - פתיחה לתחרות, "הדרך שיותר זולה" וכדומה זה בדיוק ***לא*** מה שיצליח כי זה דורש ממשלה גדולה (big government) ***ולא*** ממשלה קטנה (בניגוד גמור לטענות "ליברטריאניות"), לתכנן ולמשטר משקים כאלו. זה דורש ראייה רחבה, אינטרס ציבורי במקום אינטרס הון, תפיסות אקולוגיות וכדומה. ישראל היא דוגמא ראשונה בעולם למה שקורה כשהממשלה ***איננה*** מעורבת, אך מוסיפה לממן מונופול אנרגיה ממקור פוסילי, המצוי בקריסה פיננסית מוחלטת.

הורדת מסים זה הרי בדיוק מה שאני מדבר עליו, אך צריך כמובן לשלבו במנופים כלכליים עצומים אחרים, כדי שמשק המדינה יוסיף ויתקיים ללא הכסף הנכנס לקופה הציבורית (בפרט כשאנו מייבאים את הצבא מיצרנים זרים - מטוסים, צוללות, מנועים, כלי רכב, נשק - וכל זה עולה למשלם המיסים הרבה יותר ממה שחושבים, כי הישראלי מאמין שכל זה הגויים נותנים בחינם, ולא היא). וזה אכן משתלב בנקודה החמישית, ובצורך האקוטי להשקיע בה. אם אינך מכיר את הנושא היטב (עד כדי שלושה סימני שאלה), אז אני מזמין אותך לדבר עם פרופסורים לארכיטקטורה, לבחון את סיפור ערי "הבלוק בפארק" שהנציחו מרחב אורבני ישראלי אסוני, ופשוט ללמוד. האמן לי, גם לי התובנות האלו לא נחתו מהשמיים. אבל אני לומד עליהם במשך שנים.

בעבר עבדתי בבנק תקופה של כמה שנים טובות ויצא לי לפגוש לא פעם לקוחות נוטשים, לפעמים בגלל סכומים פעוטים ולפעמים רק בגלל חוסר יחס ותשומת לב. הייתי מעירה ומעבירה הלאה למנהלים בכירים כדי לשמר את הלקוחות כמה שאפשר עד שפעם אחת הסביר לי אחד המנהלים שיש מספיק לקוחות ואין צורך לרדוף אחרי מי שרוצה לצאת.. היה נשמע לי לא הגיוני אבל התבקשתי להיות ראש קטן בעניין הזה. אחרי כמה שנים פתאום גילו שלגייס לקוח חדש עולה פי 5 מלשמר לקוח שרוצה לעזוב והחליטו לצאת במסע שימור לקוחות.....
מסקנה שלקחתי איתי, לפעמים דווקא הבנקאית הישירה עם הלקוח רואה דברים שהמנהל לא רואה, גם אצלנו במדינה הממשלה עסוקה בלא מעט בעיות ולכן מפספסת מגוון של דברים שיכולים להפתר בצורה פשוטה וקלה לפני שיהפכו לבעיה של ממש ויעלו לכולנו הרבה יותר כסף.
בעניין הכשרת עובדים במקום עובדים זרים, אין ספק שעובדים מקומיים טובים מכל הבחינות יותר מעובדים זרים אבל הישראלי המצוי לא מעוניין לעבוד בכל עבודה! אז בנייה ירדה מהפרק וחקלאות וסיעוד כיוון שאלו עבודות סיזיפיות והתגמול פשוט לא מספיק. בעניין ההייטק, אני לא בטוחה לגמרי אבל אמרו לי פעם שמדובר בשיקול כלכלי לייבוא עובדים בענפים מסויימים בשכר נמוך יותר מהמקובל במשק. אגב, אינטל היום מגייסים לטכנולוגיה החדשה יותר הנדסאים מכל מי שבעל תעודה או מסיים השנה הנדסת מכונות אז כבר התחילו לגייס גם סטודנטים בשנה אחרונה...

בעניין אנרגיה סולארית, יש חקלאים רבים בעלי לולים ומחסנים שכל שטחי הגגות שלהם מלאים בקולטים סולאריים, אני מאמינה שההשקעה הראשונית גבוהה ולכן המדינה לא דוחפת את זה בתעדוף גבוה. חוץ מזה בארצות הברית יש חוות סולאריות ויש שם התנגדות מאוד גדולה להמשיך לפתח את הנושא בגלל נזקי בריאות שהתושבים שם מציפים, אז לא יודעת כמה הארגונים "הירוקים" יאפשרו לעניין להתפתח בצורה משמעותית..

ריפוי העוני, הכלכלה אצלנו קפיטליסטית ואני חושבת שמנסים לתת חכות במקום דגים, בדיוק השבוע המדינה נתנה מענקים והנחות מס לעמותות רבות שעיקר הפעולה שלהן הוא להכשיר כמה שיותר אנשים מרקע סוציואקונומי נמוך. גם משרד החינוך הכניס תוכנית של לימוד ל5 יח"ל במתמטיקה דרך המחשב במטרה לאפשר הזדמנות אמיתית גם לתלמידים מהפריפריה או מבתי ספר שאחוז הניגשים לבגרויות נמוך יחסית. אז אני חושבת שתהליכים קורים כל הזמן אבל התוצאות עולות בקצב מעט איטי..

בעניין רכוש צבאי, אני כמעט בטוחה שחלק ניכר מהרכישות נעשות על חשבון מענק הסיוע שארה"ב נותנת לישראל כדי לשמר אותה בתפקיד בת ברית במיקום אסטרטגי. מלבד זאת יש לנו גם לא מעט פיתוחים מצויינים שגם אנחנו מוכרים הלאה, כמו כיפת ברזל שאם אני לא טועה שיתפנו עם ארהב והיה גם איזה רחפן מיוחד שאחד מחברי הכנסת נתן מתנה למישהו רוסי שהגיע אלינו לביקור ונשמעה עליו ביקורת גדולה כי זה שיתוף טכנולוגיה ישראלית ששווה הרבה כסף בחינם.

אסכם רק, שאני חושבת שזה אמור להיות בדיוק בהגדרת התפקיד של מבקר המדינה, לתת חוות דעת ולשים את הדגש על דברים שמי שעסוק בעשייה לא יכול לראות.

לגבי העבודה בבנק - נשמע סביר מה שאת אומרת.  זו אחת הסיבות שלגופים גדולים יש חסרונות. במקרה של הממשלה (שמנותקת משיקולים של רווח והפסד) זה חמור בהרבה.

 

אנרגיה סולרית - זה לא משתלם עדיין. הסבסוד הממשלתי בעיקר מחזיק את התחום הזה, זה מעבר לבעיית האמינות הקשה.

הבלוג הירוק: אשליית השמש והרוח

 

 

רכוש צבאי - ברור שהגויים לא עובדים בחינם. אנשים עובדים קשה בשביל הגויים ומקבלים מהם דולרים, שאותם אפשר להמיר לשקלים או למוצר אחר. ככה עובדת כלכלה גלובלית.

כשמשתמשים בסיסמאות והשמצות שקריות, דוגמת "חסידים ירוקים מפיצים סיסמאות חסרות שחר", זו לא יותר מאשר תעמולה, שכדאי תמיד לבדוק מי המממן שלה ומי באמת עומד מאחריה. ה"בלוג" במקרה זה הוא כמובן שוב מכונת הפצה לתכנים מוטי עסקים וחברות.
רק דוגמא קטנה לסבר את האוזן עד כמה הדברים רחוקים מהאמת: חברת רכבות הולנדית עברה עכשיו להנעת מערכיה (מערכי רכבת של מאות טונות) באנרגיית רוח בלבד. מי שמספר שאי אפשר להתקדם יותר ויותר לאנרגיות רוח ושמש, ולעבור אליהן מדלקים פוסיליים, הוא שקרן ומונע ישירות מאינטרס כספי. ומי שמייצר "ניירות עמדה" (דוגמת הדני סוונסמארק) קלימטולוגיים במימון חברות נפט, לא יכול באמת לצפות שהוא לא ייחשב לבובה של מכונות כסף שהאמת היא הדבר האחרון שהוא מעוניין בו.

מה חזק כל כך בשקל?
הדולר עדיין שווה יותר מכמה שקלים, וגם האירו.
איך האמריקאים מצליחים להסתדר עם דולר כל כך חזק? למה שלא יהיה לנו גם?

השקל לעומת הדולר עלה.

כל הכלכלה מבוססת על איזונים, ושאחד מופר, הכל מושפע.

אוי ואבוי אם זה יקרה, השקל בשערו הנוכחי כבר גורם לכאב ראש רציני לכלכלה שלנו ולכן בנק ישראל יורד על ברכיו כדי להחלישו, כפי שציין כאן גם @מי האיש? הח"ח! בצדק, יש לרכישת הדולרים האלה מחיר כבד מאוד מפני שהדולר בירידה, אבל כנראה אי התערבות מלאכותית בשער השקל תגרום לנזק גדול יותר.

אם תכנון נכון ויוזמה זו תהיה הזדמנות לבנות פה כלכלה הרבה יותר חזקה מאי פעם בתולדות מדינת ישראל, כך כולם יוכלו לחיות בהרבה יותר נחת ורווח.

משום שהכל זול בסין וכולם מעבירים אליה את המפעלים מהארץ, בסוף יצא שכל המפעלים בעולם יעברו אליה וידפקו את כל העובדים במדינות האחרות ואז כל המדינות היו חייבות את סין. מי שלא מבין ארהב כבר שנים מנסה להילחם בבריחת מפעלים לסין

בטווח הארוך שערי המטבע מתאזנים...

או לתפוס מישהו שמבין שיסביר לך סך הכל נשמע שאת מבקשת מידע בסיסי מקיף ולא לרדת לחישובי עומק

אלא אם כן את רוצה מעבר למה שרשמת.

ודאי לא תואר ,[שוב אם זאת המטרה ידע בסיסי לעצמך]

באמת חשוב לדעת את הדברים הבסיסים האלה ,

אני חושבת שיש אתר מאוד ידידותי כל זכות תנסי להכנס את יכולה ללמד משם הרבה ,

 

או לשאול פה כל שאלה שצצה לך רק יותר ממוקד ,

ואני  אם יתאפשר לי אענה לך בשמחה ומאמינה שגם אחרים יענו לך.

אבל בגדול מה שקראתי די נכון.

וגם שיש כזה הבנקים עושים חיים קשים כדי לקחת משכנתא

ובדרך כלל שכירות הדירות לא מכסה את כל המשכנתא והעלויות השוטפות

שכ"ד היום לא גבוה בכלל ביחס למחיר הדירה, ואף אחד לא מתחייב שתהיה עליית מחירים נוספת.

 

זו עסקה שאפשר להרוויח ממנה לא מעט, אבל אפשר גם להפסיד.

מהשוק הפרטי (ללא שכלול של דיוק ציבורי ועמותות ביו''ש לצורך העניין). אשמח מאוד לראות, זה נראה לא הגיוני כי יוצא שהמשקיעים בעצם מפסידים. אולי זה בגלל שבבנייה חדשה יש סטנדרטים גבוהים יותר של גודל ואיכות? אם כן אז ההשוואה לא נכונה מיסודה.

כשאתה מחשב את התשואה על דירה, אתה לוקח גם את השכירות וגם את עליית ערך הדירה.

 

נכון שאחוז התשואה משכירות ירדה.

חשש לאי מציאת שוכרים נורמליים, חשש שעלויות האחזקה של הבית יעיבו, כאב ראש חשבונאי כדי שיצא מזה רווח ואם כבר תשקיע בלמידה של מקצוע מתגמל, זו השקעה יותר מוצלחת מנדל"ן לפחות לפי תפיסתי.

30-40 אלפי ש"ח.

דירה עולה טיפ-טיפה יותר... מה ההשוואה בכלל.

חשבי גם את אי מיצוי יכולת ההשתכרות בשנים האלה

צריך להוסיף 60 אלף ש"ח לשנת לימודים. סה"כ 180 אש"ח.

 

 

אמרתי מקצוע.
ויש הרבה מקצועות רווחים שאפשר ללמוד תוך כדי משרה מלאה.

רתך, מנופאי, מדביר, מלגזן ועוד הרבה, לא בא לי בשלוף כרגע.

הוא טוען שזה ממש שווה

ואם היה לך כישרון/מקצוע כלשהו לפני- הנזק עוד גדול יותר.

בנאדם נורמלי שיש לו כישרון כלשהוא לא יבזבז את הזמן שלו על דברים אחרים.
(מקצוע זה תלוי)

והן קיימות בכל העדות.

אני מבין שהשכרת דירה זה הרבה כאב ראש, בכ'מ זה לא בא להחליף למידת מקצוע.. אני אכתוב את זה בצורה קצת פשטנית אז מחילה מראש ובכ'מ בגלל שבאמת הידע שלי בעניין הזה קטן אז יודע שיש לי הרבה מה ללמוד.
בסופו של דבר רוב האנשים קונים דירה, נכון לא בשנים הראשונות בגלל שאין כסף/לא רוצים להתקבע למקום מסוים ואלף סיבות שונות, השאלה היא למה לא להקדים את קניית הדירה, לשים את החץ על מקום מתפתח ובמקום להפוך את הקנייה לעול להפוך אותה לכלי ממנף.

גם יכול להיות בור כלכלי

מטבעו של מינוף(הלוואה) שהוא יכול לכרות לאדם בור גדול ממידותיו.
ככה זה כשרוכשים נכס מכספם של אחרים

בעשר שנים האחרונות עשה עסקה הרבה יותר משתלמת כלכלית.
אבל מקצוע זה לא רק עניין כלכלי. יש אלמנט של פיתוח אישי, פיתוח הכלכלה וכו

ראשית נדרש הון עצמי של לפחות 30% מערך הדירה ,

ואת 70 ה% הנותרים לא כל סכום הבנק יאשר לך תלוי ברמת ההכנסות שלך וותק בעבודה מצב משפחתי ועוד,

בשביל שתקבל מהבנק משכנתא אתה צריך לעמוד בכל מיני קרטריונים של הבנק ,

 

 

 

כי הלוואות זה מסוכן

כי מחירים יכולים גם לרדת

כי הם משקיעים במשהו אחר

רעיון מעולה למי שיש הון עצמי של כחמישים אחוז ומעלה.
לפי הידוע לי בציבור החרדי שיטה זו נהוגה זה מכבר.

יש מקומות שמחירי הדירות נעים סביב החצי מיליון שח שההון הראשוני הנצרך לכך הוא כמאתיים אלף שח ולא בשמים היא.

מניח שבמקומות הללו הסיכוי שמחירים יעלו בצורה משמעותית הוא נמוך וגם אם כן ייקח הרבה שנים

להיפך בשנים האחרונות עליית המחירים בפריפריה היתה המגבוהות בארץ למשל אשקלון ובאר שבע וכמו כן צפת ועוד ולעומת זאת בירושלים נרשם קיפאון במחירים

ב. הסיכוי לזכות במחיר למשתכן.

הון עצמי
הצורך לגור גם בבית
חשש מהלא רגיל
?

הם לא חושבים שזה השקעה לטווח הארוך
הם חושבים דאם הם קונים בית אז זה צריך להיות בית החלומות שלהם והם צריכים לגור בו
ושוכחים שאפשר למכור את הבית.
ומשכנתא זו מילה מפחידה ולא ידועה.
וזה התחייבות ל20-30 שנה.
ומה אם הם ירצו למכור לפני?! (שכחו שאפשר לשלם את המשכנתא לפני ע"י מחזור משכנתא + עמלות יציאה וכו')

מי שחושב כמוך ינסה להשיג הון ראשוני (לא קל בכלל) וינסה לקנות. או יחכה לנפילת מחירים..
כמה כאלה אתה מכיר.?
שמנסים להשיג הון ראשוני כבר מימי הרווקות שההוצאות יחסית קטנות..
שעוקבים אחרי שוק הנדל"ן ויודעים מה מחיר טוב ואייך לקחת משכנתא לטובתם ולא לטובת הבנק
ועוד מליון גורמים שקשורים לקניית דירה..

לצערי אני לא מכירה הרבה שחושבים כמוך..

רובם מתרכזים בתואר/תעודה/עבודה ובילדים

ושם יש חברות שמטפלים בהשכרה- והכול,

 

ולוקחים חודש לשנה,

 

כך- אנחנו עשינו- אצל חברה שנקראת-

 

ראש שקט,

 

036777040-

 

אנחנו מרוצים מהיושרה- והכול,

 

החיסרון- הוא- שהם עמוסים,

 

כך- שעד הקניה- יש כאב ראש,

 

אבל אחרי הקנייה- בזמן הטיפול- וכו'-

 

הם מתנהגים בצורה טובה מאוד,

 

[לכה"פ ע"פ ניסיוני-וניסיון חברי]

שמעורבים בקניה וקונים את הדירה
תקן אותי אם אני טועה.
רוב הזוגות הצעירים החרדים לא בעלי הון יצמי ראשוני מעצמם
וגם בציבור הדתי לאומי יש את ההורים שקונים דירה לילדים (אם את כל הסכום ואם לקיחת משכנתא)
אבל זה לא בא מהילדים עצמם
ובלי ההורים לא היו *חושבים* על לקנות

למרות שנדמה לי שיש יותר מודעות, בעיקר מחוסר ברירה, לא מתוך התעניינות אמיתית בכלכלה.
אבל הרבה מוותרים על החלום של הדירה וגם לא חוסכים באמירה של- במילא אין טעם לטרוח.

(אני מנהל של שני פורומים, אחד שקט מדי והשני מוטרל מדי)

באמת ישר כוח.
פורום נצרך!

אני מבקרת כאן לפעמים, מבחינתי הפורום מצוין!

רשום לך התלוש ןאיזו קופה ואתה יכול לפנות לחשב שכר על מנת שיסהיר לך

על המעסיק לנפריש תוך 3 חודשים רטרו אקטיבית או בתום שנה קלנדרית כמוקדם
אם זו עבודה ראשונה ואין לך קפ''ג פעיל אז נמעסיק צריך להפריש בתום חצי שנה רטרו אקטיבית...

זה אמור להופיע לך בניכויים...

אם יש קופה ישנה אז צריך להפריש אחרי 3 חודשים רטרו או בסוף שנה המוקדם מבינהם.

אם אין קופה ישנה אז אחרי חצי שנה

היא שונה מקרן פנסיה בכמה עניינים.
העיקריים הם:

1. בקרן פנסיה יש מרכיב ביטוחי מובנה. בקופת גמל לא. למשל מה קורה אם המבוטח נפטר, האם משלמים למשפחה שלו קצבה מקרן הפנסיה.
איך זה קורה?
קרן פנסיה כוללת מרכיב של "ערבות הדדית", כלומר אם למבוטח קורה מקרה ביטוחי, הוא או משפחתו מקבל קצבה על חשבון שאר המבוטחים. מדי זמן מה מקזזים את הכספים האלה מהמבוטח.
זה נקרא איזון אקטוארי.

3. קרן פנסיה נהנית ממרכיב שנקרא אג"ח מיועדות ל 30% מהקרן.
המשמעות של זה למעשה היא ש30% מהקרן מקבל ריבית מובטחת של 4.86% צמוד למדד ממדינת ישראל

פנסיה כוללת ביטוח זול יחסית.
כמובן שמשלמים עליו

ובנוסף יש את הטבת האג"ח המיועדות

לקופה שאליה המעסטק מפריש פנסיה פיצויים וא.כ.ע

השאלה אם אפשר למשוך כספים מקופת גמל כמו קרן השתלמות או פנסיה שרק בגיל פנסיה אפשר להשתמש בכסף

בגדול התשובה היא שאי אפשר.
משיכה שלא כדין מחייבת ב35% מס

חוצמזה אם אתה מושך אתה פוגע קשות בפנסיה שלך. וככל שאתה עושה את זה בגיל יותר צעיר, כך הפגיעה יותר גדולה

עד כדי מצב שזה לא משתלם....

והיא אמרה לי שאפשר למשוך במיסוי של 35% ללא פטורים ניכויים וזיכויים

אתה לא לבד.

 

ואין לי תשובה, אני יודעת שגם מבחינת בט"ל המצב יהיה לא פשוט עד שנגיע לגיל הנתמך....

בינתיים אנחנו עובדים בשביל המבוגרים.

אבל גם פנסיה ממשכורת של 5000 לא ממש תעזור בגיל פנסיה

לא כדאי לבנות על הפנסיה אלא להתחיל לחסוך מעכשיו, לשים בצד, ללמוד השקעות, ללמוד מקצוע שתוכל לעבוד בו לאורך זמן גם אחרי הפנסיה, לחנוד נדל"ן, לעבוד בשתי עבודות בו זמנית ועוד.

הדור שלנו נפל בין הכיסאות ונפל חזק מאוד, טוב שעלית על זה עכשיו כשכוחך עדיין במותניך.

לראות מה קורה לאלה שמסתמכים על ביטוח לאומי ומקבלים איזה 2000 דקל בקושי..

רק היום התפרסם שהשכר הריאלי בשנים האחרונות עלה בכמה אחוזים.
של העשירונים העליונים בכ 2%
ושל העשירונים התחתונים בכ 5%

אם לא תיווצר רפורמה מטורפת בפנסיות הדור שלנו בבעיה רצינית.
רפורמה ככל הנראה תיווצר בשלושים ומשהו שנים הקרובות, אנחנו לא נצא לפנסיה ונתחיל לאכול רק לחם וקוטג' ולאסוף כסף ברחוב, אנחנו לא ניתן לזה לקרות, הילדים והנכדים שלנו לא יתנו לזה לקרות וממילא הממשלות שיקומו לא יתנו לזה לקרות, זו לא רק בעיה של כל הדור בישראל, זו בעיה של כל הדור בעולם המערבי, משהו גדול הולך לקרות בעניין הפנסיה בעשורים הקרובים בין אם נאהב זאת בין עם לאו, מה בדיוק יקרה לא ברור אבל יקרה משהו.
יחד עם זאת, לא כדאי לבנות על זה שיקרה משהו רק בגלל שמשהו חייב לקרות כדי למנוע טרגיה מאקרו כלכלית, ההיסטוריה מוכיחה שטרגיות מאקרו כלכליות יכולות לקרות לכן כדאי לחסוך כסף וללמוד להשקיע כבר עכשיו.

הוא בסך הכל הגדלת ההפרשות לפנסיה. ו\או שינוי גיל הפרישה

לא כזה דרמה

אי אפשר יהיה לדבר על הגדלת קצבאות בסדר גודל כזה ובאשר להעלאת גיל הפרישה זה לא כל כל פשוט כמו שאתה כותב, בצרפת למשל אם מתחילים לרמוז שם על העלאת גיל הפרישה שעומד שם על 60 זה מזמין עימותים אלימים בין העם לממשלה וצרפת לא לבד.

חלקה במונחים לא מספריים (ירידת מחירי התקשורת, אינטרנט בכל מקום) וחלקה במונחים אחרים.

אנשים מבזבזים כל שקל שיש להם. יש סיכוי טוב שבגיל 70 הם יפגינו 'רוצים קצבאות'.

הדור של ההורים שלנו רובם הצליחו לקנות דירה למשל... ולהרבה מהם התנאים של הפנסיה שונים משלנו וגם הגיל של הפנסיה.

אנחנו צריכים לעבוד קשה, מחירי הדירות בשמיים, והתנאים של יציאה לפנסיה גם יותר קשים.... 

אולי יש תחומים מסויימים שלא... יודעת רק על חלק תחומי עבודה.

 

מי אמר שזה חובה?

עובדתית יש לדור שלנו יותר כסף מלהורים שלנו.
ריאלית. כלומר, הכסף בממוצע שאנחנו מרוויחים קונה יותר ממה ששלהם קנה.

והם כבר אוטוטו לא משלמים עליה... כי להם נתנו משכנתא לפני 20 או 30 שנה 

כשהמשכורת שלהם היתה בדיוק כמו שלנו...או אולי פחות. רק שאצלנו עם משכורת כזאת היינו חולמים על משכנתא..

הכסף שלנו לא קונה יותר לצערי... עם משרה חלקית אתה לא יכול לקנות במכולת בימינו... מניסיון. ואני מדברת על משפחה צעירה ולא משפחה עם כמה ילדים ... רק קניות בסופר ודברים נוספים בסיסיים... 

 

 

והנתונים הם נתונים.
זה לא אומר שום דבר על אף אחד, רק על הממוצע

השכר הריאלי עלה, נכון. מה שעלה גם זה שכ"ד תחבורה, אוכל, לימודים, הכל.
הבעיה זאת החברה. זוג בלי הרבה הוצאות שהולך לסופר קונה קפה, חלב, עוף, ירקות ועוד קצת פינוק לשבת משלם פי 2 יותר ממש שההורים שלו שילמו.
נכון שלממשלה יש אשמה אבל החברה אשמה הרבה יותר ולכן גם זוג צנוע חוטף את המכה

אולי לא הבנתי בדיוק את ההגדרה המדויקת והמדעית אבל במילים הפשוטות שלי אני מבין מה הכסף שלך שווה היום לעומת מה שהוא היה שווה לפני שנתיים. ז"א אם לפני שנתיים הייתי יכול לקנות ב10 שקל לחמניה, גבינה צהובה, בקבוק מים ליטר ומסטיק עגול אז היום אני יכול לקנות לחמניה, גבינה צהובה ובקבוק חצי ליטר.
הבנתי נכון?

גם הממוצע וגם המינימום.

 

קוראים לזה אינפלציה, והיא מכה בתחומים שונים בצורות שונות (תחשוב על מחיר הסמארטפונים למשל).

 

מעבר לזה  - גם אם היית שם 10 שקלים בבורסה וקונה בזה אג"ח היית היום בערך עם 10.1-10.5 שקלים ריבית אחרי מס.

 

שכר ריאלי = יכולת קניה

ללכת לסופר לקנות?

ולשלם שכר דירה, ודלק, ובילויים, והכל הכל הכל. כל הסל.
כולו נהיה יותר זול, יחסית למשכורת הממוצעת

ולא, זה לא נהיה זול.
לא השכר דירה, לא הדלק, לא הסופר
מה שעלה זה רמת החיים ובעקבות זה המחירים.

המגזר החרדי, שבוחר ברמת החיים הזו ברצון חי בחלק לא מבוטל ממנו לא רע בכלל.

 

אם אתה רוצה מוצרים חדשים יותר, ושירותים איכותיים יותר - זה כבר משהו אחר.

 

בשנות השבעים כמעט לאף אחד לא היה רכב. אם אתה נוסע באוטובוסים המחיר הוזל באופן יחסי למשכורות (ומסובסד בכבדות).

 

אם אדם משתכר נגיד מ7.000 בחודש

חלק נכבד הולך להוצאות שוטפות חלק למשכנתא חלק לרכב חלק לחסכונות לילדים, מה אמור להישאר להשקעות?

להתחיל לחסוך בצד ועם הזמן להגדיל רת החיסכון והתשואה.

מניות ודומיו או נדלן?
ואיפה לומדים דברים כאלה?

מניות, נדל""ן, מט"ח, אג"ח וכו'
הייתי מציע להתחיל לחפש על זה מידע באינטרנט.

תוך שנה-שנתיים יש סכום לא רע.

אי אפשר "לבנות פנסיה" בלי הכנסה

אפשר להשקיע בקופת גמל להשקעה
פטור ממס במשיכה מעל גיל 60

אם הוא אברך מן הסתם אשתו עובדת ותקבל פנסיה, 

אם הוא עובד בערבים או בזמנו הפנוי במקום מסודר עם תלוש הוא גם יקבל על זה פנסיה..

צריך לעבוד קשה בשביל זה.

ככל שהיום תרוויח יותר כסף ותוציא פחות יהיה לך יותר כסף מחר
(היום=שאתה צעיר מחר= בפנסיה)

לא התנסיתי כפרט.

השחיקה של הרווח ע"י עמלות אי ביי ופייפל סיימה את העסק די מהר.

ונראה לך שאותו דבר קורה באמזון?

העמלות דומות באמזון ובעוד market places אחרים.

אבל כמובן שתלוי בסוג המוצרים, אני בטוחה שיש כאלה שמרוויחים מזה לא רע. 

אשמח לשמוע מישהו שיותר התנסה בתחום.

יש עכשיו מבצע בUDEMY וזה עולה 40 שקל

מקווה שילך טוב..

לא בטוח שכל הבנקים יסכימו שתפתח אצלם חשבון.

חוצ"מ אני עוד שבועיים בן 14, זה יכול לשנות?

תראה אני לא מבין למה אחיך אמר לך את זה כי אני לא מבין בחשבונות בגמ"חים, יכול להיות שלאחיך חשוב שהכסף שלך יהיה במקום מוסדר, יכול להיות שיש יותר אופציות לחיסכון בחשבונות בנק, יכול להיות שהוא רוצה שתתחיל לעבוד ואז חשוב שיהיה לך חשבון בנק, יכול להיות שהוא חושש מקריסת הגמ"ח כלכלית מה שיותר סביר מקריסת בנק.

אני מציע לך לחכות ליום ההולדת הלועזי 14 שלך ואז תוכל לבדוק בין כמה בנקים איזה יתנו לך תנאים יותר טובים לחשבון צעיר, זה משתנה מאוד מבנק לבנק ויש הרבה יותר בנקים שיסכימו לפתוח לך חשבון בגיל 14 מאשר בגיל 13 ואז תוכל לבחור במבחר גדול יותר.

והוא רוצה שהכסף שלך יהיה במקום יותר בטוח ..

או שהוא ישמח ליהיות גמח שלך

ההורים יכולים לפתוח על שמך אבל לא תוכל לגעת בכסף עד גיל 18

לי פתחו בלאומי בבר מצווה, הייתי יכול למשוך 400 שקל כל חודש.

לא לגבי הת.ז, לגבי הגיל 18 שציינת.
אני אישית החזקתי חשבון פעיל מגיל 16 בערך.
היום נערים בכיתה יא יב עובדים בעבודות מסודרות ומחזיקים גם כרטיסי אשראי(לפעמים זה דיירקט וכו').

למי שמעוניין ביותר הרחבה על הוראות החוק בעניין לחפש בגוגל נבת 416

אני מניחה שלא לוקחים את הת"ז של ההורים עם הספח אלא רק ת"ז של הילד עצמו. 

קרי, אם יש מעדן שהתוקף שלו עד ה28 היום הוא יורד מהמדף.... ככה זה לפחות מקובל בסופרים....

5 ימים זה סביר ביותר.... מה שהחברה תגיד לך זה בטח שהיו שינויי טמפרטורות בין המפעל למשאית לסופר לבית שלך וזה מה שגרם לקלקול קיבה...

חמישה ימים זה נראה לי די הרבה.

תשלחי לחברה. 

לגבי לידה - את מדברת על העובדת או על הבעל שלה?

למיטב ידיעתי לבעל לא מגיע ימי חופשה על לידת אשתו, למעט במקרה של פיצול חופשת לידה שזה פרוצדורה לא מוכרת וכמעט לא מתבצעת.

 

מה זה יקזז חופשות - ישלם אותן? יכריח את העובד לקחת חופשה? (שזה לפי חוק זכותו).

לבטל אותן?

 

עובד שהתפטר - מציע שנחכה ל @איש השקים .

אשתו של העובד ילדה וקראתי שמגיע לו את יום הלידה ועוד 3 ימי חופשה בתשלום.אולי לא הבנתי נכון.
לקזז חופשות-להוריד לו מהמשכורת האחרונה את הימים שלטענתו "חרגו" ממה שהיה צריך לקבל מבחינה חוקית.

יש טבלאות באינטרנט.

לשבת שבעה, הצילו, אם אפילו לא מאמינים, אז צריך בטח להביא תעודת פטירה.

תסתכל בחוזה שחתמת, יש איזשהי זכות לדרוש ניצול של ימי חופשה, ואין צבירה של יותר ממקסימום מסוים.

ימי חופשה נועדו כדי שיקחו אותם.

עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויים.

 

בנוסף, אני מציעה שתיכנס לאחד האתרים של זכויות העובדים ותקרא. 

אך משתנה לפי וותק ואם עובד 6 ימים בשבוע
תעודת פטירה נראה לי יספיק..

מה הכוונה יקזז?

עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויים באופן כללי. למרות שיש קופה על שמו שהמעסיק לא יכול לקחת

יקזז הכוונה שבמשכורת האחרונה הוא חישב כל מיני ימי חופשה שבמהלך תקופת העבודה הוא שילם עליהם וכעת הוריד את התשלום ששילם מהמשכורת. ( הצלחתי להסביר?)

אם היה אישור מראש של העובד וימי החופשה נצברו שלילים בתלוש אז אפשרי אם לא זה בעייתי

וזה לבד גמר את החופשות.בנוסף יש את השבעה ואת הימים שהייתי בבית חולים אחרי הלידה.

יום טוב עצמו גם לא

בתנאי שעבדת 3 חודשים (או בלי תנאי במקרים מסוימים )

רק רמזנו לבוס שאם לא יתן את שאר הסכום ניגש לתבוע אותו ותוך 24 שעות הוא הפקיד את מה שהיה חסר.
מצחיק,מה הוא חשב שנשתוק לו?
ותודה לכל מי שעזר ונתן מידע זה עזר לנו המון.

מאוד משתנה מפוסק לפוסק

הוא אמר שאינו מומחה בתחום והפנה אותי לרב אחר.
אשמח לדעת בטרם אני מתייעץ עם רב מומחה מה הכיוונים השונים ומה הבעיות ההלכתיות.

זה בגדול הבעיות הנפוצות.
מה כוונתך בשאלה מה הכיוונים השונים אני לא ממש מבין אבל בגדול ספרי ההלכה המרכזיים מחמירים יותר מספרי השו"ת.

שאתה אפשר להדפיס שוב. אם לא, תמיד תוכל ללכת למס הכנסה לבקש

תחתוך בילויים ותנתב יותר לחיסכון

חשוב לבלות ואם הוא ביתרה כל חודש אז מברוק.
אפשר גם לחיות מלחם ומרגרינה אבל לא חייבים ואם אין סיבה לחתוך אז לא חותכים כי אין סיבה.

לעניינינו, תלוי מה אתה מחפש, חיסכון בנקאי, קופת גמל, אולי בכלל לקנות מט"ח? כל החומר נמצא באינטרנט, תנסה לחשוב למה מיועד הכסף ומה הסיכונים שאתה מוכן לקחת, תקרא,תתעניין, תלמד ותחזור לכאן אם יהיו שאלות.
בהצלחה.

אין מטרה מוגדרת, אני רוצה להשקיע כדי לשמור כסף בצד ואם אפשר אז להרוויח ממנו.

 

הדברים האלו שציינת כמו קופת גמל וכו' אין לי מושג אם משתלם להשקיע בהם בסכומים כאלו קטנים. (פק"מ למשל הבנתי שממש לא כדאי).

 

אם יש לך מקום שאתה ממליץ להתחיל לקרוא על ההשקעות האלו אז אני אשמח אם תפנה אותי אליו.

יש לך מטרה מוגדרת והיא "לשים כסף בצד ואם אפשר אז להרויח ממנו" זו מטרה מוגדרת.

עכשיו, השקעה בסכומים קטנים אכן לא תניב הרבה תשואה אבל זה לא קשור למטרת הכסף שלך עד כמה שהבנתי, אם היית רוצה למטרת השגת הון עצמי לדירה או רכב או נכס כלשהו אזי זה היה מובן למה אתה רוצה תשואה גבוהה, אם היית אומר לי שאתה מעוניין להפסחק לעבןד בגיל 45 אז מובן למה אתה רוצה תשואות גבוהות אבל אם הבנתי אותך נכון אזי התשואות פחות קורצות לך כרגע.

יש מספיק מקומות שאפשר ללמוד באינטרנט, בלוגים הסולידית והכלכלה האמיתית, אתר פעמונים עמוס לעייפה בחומר, אתר האוצר שלי, גם עיתונות כלכלית דה מרקר,גלובס, כלכליסט, ביזפורטל, דבר ראשון, לקרוא מאמרים של מכון כת"ר וכן אם אתה יודע אנגלעת יש אתרים מפה ועד קצה העולם, גם אתר יוטיוב מלא בחומר בנושא.

יש להזהר אבל, על פי חוק אסור לאדם לייעץ לך שום דבר בנוגע להשקעות, פנסיה או ביטוחים אם אין לו תעודה מוסמכת ובתוקף, מי שמייעץ לך לעשות פעולה אקטיבית בנושא תדרוש לראות תעודה בתוקף.

בהצלחה.

אם יש לך רעיון למשהו שיניב תשואה גבוהה יותר אני לא אומר לך שאני לא רוצה, הבנתי שתשואה גבוהה מעמידה את הכסף בסיכון גבוה יותר. אני טועה?

 

בוא נשאל ככה, במה אתה היית משקיע סכום כזה בכל חודש? (מבחינת תשואה גבוהה ובסיכון נמוך)

בדרך כלל, כמעט בכל מקרה.
באשר אליך נראה שאינך יודע בדיוק מתי תזדקק לכסף וכמה ממנו לכן הפק"מ זה דווקא יכול להיות עצה טובה בשבילך בגלל הנזילות של הפק"מ אף שסביר להניח שתקבל תשואה אפסית (אף שאסור לי לייעץ לך על השקעות, אני כותב את זה כמובן בהנחה שקראת את ההודעה של ברוך הנעוצה למעלה).

אתה יכול לעשות סבב של בדיקות בבנקים ולראות מי מציע לך תוכנית פק"מ יותר אטרקטיבית וטובה מבחינתך מבחינת תשואה ונזילות.

כך או אחרת, אם תרצה להגדיל את הסיכון ולהשקיע בקרנות וניירות ערך אחרים אז אל תשכח ללמוד את הנושא לעומק.

כלומר, אם הוא רוצה להשקיע עם סיכוי לרווח גבוה יותר, ומוכן לקחת את הסיכון, אתה מכיר אפשרות להשקעה כזו בסכום כזה? [בלי שהעמלות ימחקו את כל הסיכוי לרווח]?

 

[בעצם, יש השקעה אחת שאני יודע שאפשר לעשות, אבל יש בה סיכון של כמעט 100% לאיבוד של כל הקרן - קניית כרטיסי הגרלה - לא מומלץ בכלל]

רווק -
למה שלא יוותר על תענוגות-
לכאו' ברגע שישים טבעת לאשתו- מילא יוותר עליהם..

ויחסוך יותר מ'מאה ש' חודשי'- אתמהא?!

שיהנה.
אתה תעשה כטוב בעיניך עם הכסף שלך, מה אכפת לך שהוא נהנה? למה זה כסף שלך?

השקעה בהלוואת גמ"ח.

 

אין משהו באמת שווה.

בס"ד

 

אתה יכול לפתוח קופת גמל להשקעה, אם אני זוכר נכון ניתן לפתוח מכל סכום, בין בהפדה חד פעמית של סכום גדול ובין בהפקדה חודשית, בנוסף הכסף נזיל תמיד.

בקופת גמל אתה יכול לבחור מסלול לפי רמת הסיכון שאתה מעוניין בה.

רק שים לב שעל קופת גמל יש מס רווחי הון, מה שאומר שכשאתה מושך את הכסף אתה משלם מס 25%! (אלא אם תמשוך אותה בפנסיה ואז לא תשלם עליה מס..)

 

למשל בתקציב ה2ניות או בתקציב האוכח בחוץ וכיוצ"ב עוד אלף חמש מאות ואז למה לא

תלך למוסך שאתה מכיר (שהמשפחה שלך סומכך עליו או חברים) ותתיעץ איתו איזה רכב הוא ממליץ במחיר כזה וגם שלא יהיה כל כך יקר לאחזקה
יש רכבים שכול טיפול קטן יעלו לך אלפי שקלים
או שבכלל לא תמצא אליהם חלפים והרכב יהיה מושבת בכלל..
לסיכום לך למוסך שאתה מתכוון לטפל בו את הרכב ותתיעץ איתו

הולך לתיקונים... בפרט ברכבים הזולים והישנים.... 

כדאי לבדוק טוב את הכדאיות.

לקנות רכב בסכום הזה זה לא פיקניק, ודורש לדעת היטב מה את עושה.
אם יש לך סיבה טובה לחשוב שהוא יהיה אמין וטוב, בהחלט שווה אפילו לקחת הלוואה קטנה, כי זה תקציב גבולי שרבות בו הנבלות והטרפות

הוצאה של 1500 שק נוספים עכשיו יכולה לחסוך אלפים רבים אחר כך

ובד"כ זה אומר שהרכב די גרוטאה...

כנראה רכב בן 8-10 שנים בערך
לאו דווקא גורטאה

וגם אם כן.
זה מה שיש ועם זה מנצחים

רק בשביל שתדע.
להחזיק רכב ישן עולה בדרך כלל פחות מרכב חדש בחישוב הכולל (כולל תיקונים והכל) כך שזה לפעמים משתלם

רכב ישן דורש יותר תיקונים!

מהמציאות בשטח

לא צריך להשיג 20-30-50 אלף ש"ח (שאפשר לקבל עליהם ריבית) בשביל לקנות אותו.

 

 

 

א-הביטוח מתחשב גם בתאונות שהרכב עבר, וככל שהרכב יותר ישן יש יותר כאלה.
ב- כשיש תיקון, הוא תיקון משמעותי של אלפי שקלים.

לא כל רכב ישן מלא תיקונים
לא כל רכב ישן עשה יותר תאונות
הביטוח תלוי בסוג הרכב, בשנה, בתאונות שהנהג! עשה (ולא הרכב) בפז"ם שלו. אם אתה נהג חדש ואני עם 17 שנה רישיון גם אם ניסע על אותו רכב אתה תשלם יותר.
גם אם שילמת 1000 שקל כל חודש לתיקון הרכב הישן על הרכב החדש אתה תשלם הרבה יותר ירידת ערך, ליסינג, ביטוחים

אם יש לך רכב אחד והנזק משמעותי - שווה לבטח.

אם יש לך כמה מכוניות (ע"ע ציי רכב) ואחת מהן הולכת - אז שתלך. זה סטטיסטיקה.

חבל לך לבטח. כמה תשלם וכמה תקבל, תעשה חישוב של שנים ותראה שלא כדאי.

כמובן שלא הכל תלוי בך ואתה לא נוהג לבד על הכביש, אבל עדיין לא שווה.

לתבוע את הביטוח יותר מידי - מעלה את מחיר הפוליסה.

חברת הביטוח לא מפסידה כסף.

 

דווקא אם יש לך צי רכב, וזו הפרנסה שלך, ואתה משכיר לאחרים, או נותן לעובדים להשתמש, כן כדאי לבטח.

עדיף לישון בשקט.

ברור שלכולם זה יזיז
השאלה כמה זה יםגע ביציבות הכלכלית שלך

בפועל, רואה מול העיינים הוצאות של רכב ששווה 10 לעומת רכב ששווה 30

העלות כמעט אותה העלות.
ירידת הערך משתווה לעלות התיקונים.
לפעמים ירידת הערך תהיה אפילו גבוהה יותר.

ובכרכב ישן זה גם תלוי הרבה איך מטפלים בו ואיך טיפלו בו בעבר.

(יש לי כבר רכב אחד) ובתור רכב ראשון עשיתי עבודה מקיפה ביררתי מה הצרכים שלי ושיגעתי כמה מוסכים

והגעתי למסקנה שמתאימה לי.. והלכתי על הבטוח

ועם רכב שני עכשיו שאני מתכנן לקנות מתכוון קצת להסתכן ולנסות דברים חדשים שהם יותר זולים גם..

שלא תעבדי כמה שעות, אז בונוס קגוע נשאר ושכר שעתי לא תקבלי.
אולי יש עוד דברים לא עולה לי..

לא?

אסתכל מחר

גלובל או בונוס קבוע - צריך לברר עם המעסיק אם יורד ומתי (למשל מס' שעות עבודה מינימלי מזכה באותה תוספת).

לגבי הפרשות, ככל הידוע לי, יש הפרשות מלאות על רכיבים אלה.

בגלובלי ימי שישי למשל (חצי יום) יורדים כחצי יום חופשה  - גם לשכר.

 

שעתי - למרות שזה חצי יום מקבלים שכר של יום שלם

לא קרה לי מעולם
שעבדתי גלובלי מעולם לא הורידו לי ימי חופשה על ימי שישי
וכשעבדתי שעתי בימי שישי קיבלתי רק על השעות שעבדתי ולא יותר

אתה בטוח?

אם אתה מקבל משכורת גלובלית עם X ימי חופשה אז אם לקחת ביום שישי חופש מורידים לך יום חופש אבל בפועל אתה מקבל פחות מאשר עובד שעתי שיקח יום חופשה באותו יום.

 

 

כך זה במקום עבודתי בכ"א

 

אם מוגדר לך בעבודה גם ימי שישי אז אתה מקבל יותר ימי חופש
במידה ולא עבדת תקבל משכורת על שישי לפי כמות ימי החופשה שלך.
יום שישי עקרונית עובדים 7 שעות ונחשב 8 שעות

סטודנטית ואברך שחיים על הקשקש

"עשר בשביל שתתעשר"
וב"ה רואה ברכה!

ובע"ה מקווים שנוכל להפריש גם חומש..

האם אתם גומרים את החודש?, יש לכם משפחה גדולה? ילדים כבר בתיכונים?
מחילה, פשוט לא מבינה איך אפשר להוציא סכום כזה משמעותי מההכנסות כשיש משפחה גדולה ב"ה ולא מצליחים לגמור את החודש, ולתת לילדים את כל מה שהם צריכים למרות שלא מוציאים על מותרות...
האם הילדים שלי לא קודמים?,
ואני לא מתכוונת ח"ו שלא נותנים צדקה...נותנים אבל רק סכומים קטנים פה ושם...

בכל מקרה כדאי לרשום ומתי שיתאפשר תתני, ותשלימי מה שלא נתת בעבר.
(הכנסה חד פעמית גדולה, העלאה במשכורת)

רב.  בשו"ת ציץ אליעזר ,אם זכור לינכון, הוא פוסק שמחשבים את המעשר אחרי ניקוי הוצאות הבית. זה יכול לעזור לכם. 

תשאלי ת"ח.

עשירית יש לתת לאחר הוצאות מחייה כמו שכירות/ משכנתא, חשבונות...
ממה שנותר יש לעשר, (לא מדברת על הורדות בויזה של שופינג ומותרות)
כמובן שמי שלא נשאר לו לגמור את החודש או נמצא בחובות לא אמור לתת מעשר, גם למעשר יש הלכות, הייתי מציע לך לעשות שאלת רב כמה עליך לתת.
אני חושבת שמעשר גם נחשב אם נותנים לילדים

יהיה קשה מאד להפריד בין הוצאות מחייה ומותרות.
מאז ומעולם ידעתי שמעשר זה מכל מה שנכנס, כולל מתנות וכאלה.
חידשת לי.

אני בייניש , ורואה את השגחת ה' ממש , פתאום מישהו נותן לך 100₪ , פה 500₪ ממש חסד ה'

אנחנו ממלאים בקובץ אקסל מסודר כל הכנסה (כולל הכל) ומפרישים.
אנחנו רואים ברכה גדולה בעניין וההכנסות (והמעשרות) גדלים כמעט כל שנה.
ובנוסף זה עושה סדר לדעת את כל ההכנסות.

ממליץ גם למי שקשה לתת ומהר מאוד יראה ברכה בכך.


מומלץ!

או אחרי ניכוי הוצאות שוטפות וכו׳?

ומה בכלל ישאר אח"כ

אולי באמת צריך להתחיל לכתובהכל הכנסה וכל תרומה...
בעקרון היד פשוטה ולפעמיים מוציאים סכומים גדולים לצדקה ופרויקטים..אין לנו ממש מושג מה הולך כמה ומה..

ולא מרגישים בנוח עם העובדה הזאת

לא יספרו את זה פה

אז אל תחשיב את העונים פה למדגם מייצג.

לא מעשרים בגלל זה! מעשרים כי זה חובה.

אם מעשרים לא מעשרים כדי להתעשר. זה בטוח

הכל בקובץ אקסל, עם נוסחאות אוטומטיות.
זה טוב גם לדעת כמה חסכנו השנה וכמה בזבזנו.
ב"ה יש לנו קצת חיסכון אז זה לא מורגש, אבל מי שלא גומר את החודש אין לי מושג איך יעשר, ובטח יש היתרים רבים לא לעשר.

מה שכן, כבר הרבה שנים, גם בימי רווקותי הארוכים, ראיתי עין בעין ש"עשר תעשר כדי שתתעשר".
אז זאת לא מצווה שקשה לי לקיים.

חשבתישיהיה כתוב שאפשר לזרוק כמעט הכל אבל נראה לי אני צריכה לפתוח ארון רק למסמכים