פורום אולפניסטיות (עמוד 188)

כן, יש בנות שמדברות, יש בנות שמשלימות שיעורים, יש בנות שסתם חורפות להן.. יש המון מה לעשות..

לא חסר, זה בטוח..

מקסימור, יושבים משחקים באיזה פלאפון..

כמו כדור, או תופסת משהו עם יותר פעילות, יש מצב כזה?

הספציפיות. לא תמיד קשור לאולפנה- בעיקר לשכבה..

כשהיינו קטנות יותר (גם שנה שעברה נחשב...) השכבה שלי הייתה משחקת כל הזמן משחקי כדור אבל השנה.. לא.

זה מאוד תלוי בך.

אפשר לעשות כמעט הכל-מלשבת להשלים שיעורים(בחיים לא מבינה את הבנות האלה!!)דרך לשבת לשחק בפלאפון,לשחק חבוש עם החברות,להתגלגל בדשא,להקיף ת'אולפנא 10 פעמים,ועד לברוח למכולת לקנות קרטיב שווה(אבל רק אם לא תופסים אותך.)

אצלינו יש הכל.

ולאחרונה חברות שלי הביאו גומי וקלפים ושיחקו וזה נחמד גם לטתיות....מניסיון!

ותמיד אפשר לקרוא...

את יכולה סתם לשבת ולהרגע בכיתה,

ואת יכולה לסיים שיעורי בית,

ואת יכולה לעזור לחברה שלך באיזה משהו שהיא מכינה,

ואת יכולה לעשן (בתנאי שאין אף מורה\ מנהלת באופק),

ואת יכולה לשוטט באולפנה בשיעמום,

ואת יכולה לצאת לשחק מחניים,

ואת יכולה סתם לשבת במזכירות ולשגע ת'מורות,

ואת יכולה לשחנ"ש עם חברה,

ואת יכולה לעמוד על הראש,

ואת יכולה לאכול,

ואת יכולה לרדת לפנימיות,

ואת יכולה להתעצבן על בת חפה במפשע,

ואת יכולה פשוט לשאול- מה אמורים לעשות באולפנה בהפסקות

פעם אחת שיחקנו גומי והיה ממש כייף!!!

לא שמים לב שיש הפסקה כי מה שאנחנו עושות בשיעור אנחנו גם עושות בהפסקה-סתם יושבות מדברות,יורדות לחדר מחשבים..מכינות פעילויות..לא חסר(:

נראלי שקצת מוקדם כדי להחליט....=]

את בכיתה ז' , ויש לך עוד שנתיים !

אבל בכ''ז , אם את רוצה....

יש-

אולפנת כפר פינס [בכפר פינס]

אולפנת בהר''ן [בגדרה]

אולפנת אבן שמואל [באבן שמואל D: , נראלי]

אולפנת אמנ''ה [בכפר סבא]

יש עוד ...

אבל זה מה שעולה לי לראש כרגע עם פנימייה מלאה (:

בהצלחה !

כילו רמה לימודית/ תורנית פעילויות, מדריכו, אוכל וכו'..

בהצלחה

ספרי להן שאת רוצה לעבור, כי אפילו אם עכשיו אם לא בטוחה, מתי תספרי להן כשתהי בטוחה?

גם אני עזבתי ולא סיפרת י כלום כלום.

זה היה בחופש,

ומסוף הלימודים של השנה לפני ידעתי שאני רוצה לעזוב.

רק לקראת סוף החופש-כשהייתי סגורה על עצמי, סיפרתי.

וזה היה טוב.

בשביל מה להגיד אם לא בטוח שזה יקרה?

גם אצלינו זה ככה. דרך אגב.. איפה את מלמדת?

ויש מקומות שפחות....

וואה!!

אתם עולות לי על העצביים!!

אזמה??זה כל הכיף.

ומאוד נורמאלי שבת תרצה להתחתן מוקדם.זה הטבע שלה.

רק לשמור להן על גבול מסויים,שלא יעשו טעויות.

ולמדוד מטפחות זה ממש לא המדד....

תראי אני לומדת באולפנה שלא דוחפת להתחתן בשמינית, אבל זה קורה.

מדובר על מקום מאוד דתי, כך שזה לא בנות שהתחתנו עם השכן שלהם, או החבר מהמאחז מימול.

אני חושבת שנכון לדבר על הנושא, אבל לנסות למזער את כמות הלחץ. מי שלא מתחתנת בגיל 18 היא לא רווקה זקנה. גם לא בגיל 21 (!) וצריך להסביר את זה.. כי לחץ, וציפיה מיותרת סתם מלחיצה את הבנות.

/Forum/Forum.aspx/t369519#4473349

אני מאוד נגד התופעה של אירוסין וחתונה מוקדמת.

לרצון להתחתן מוקדם...

לחברות שלי יש לפעמים יציאות של למדוד מטפחות, אבל הן עוד לא מתחתנות (ממש לא..)

ב. אני נגד נישואין בגיל צעיר, אבל יש מקומות שזה יותר מקובל...

   כדאי באמת להשתדל להוריד לחץ ולהסיבר שגם מי שמתחתנת בגיל 21 היא ממש לא רווקה זקנה..

   ושכדאי לגדול קצת קודם...  

זה לא אומר כלום!

ניסית לדבר איתן גלוית וישירות?

קודם תבדקי עם עצמך מה דעתך בעניין ופשוט 

תסבירי להן מה לא בסדר ולא להילחץ...

בס"ד

לדעתי אין בעיה להתחתן מוקדם,כל עוד ה"מודדת מטפחות" מבינה שלהתחתן זה "קצת" מעבר לכיסוי ראש,וצריך גם הכנה נפשית ולהיות מוכן לזה מבחינת בגרות וכו'....[לא-לא תעודת בגרות!]

בהצלחה!

יש בנים שמודדים טלית או תפילין לפני הבר מצוה

זה מאוד נורמלי.

בת שמודדת מטפחות- זה הכי טבעי שבעולם! אפילו בכיתה ז'! 

זה ממש משמח- שהן רואות בעצמן בת שרוצה להתחתן יום אחד, ועוד לשים כיסוי ראש, לא?

את בתור מורה- רואה שיש נושא שמעניין את הבנות- אז נראה לי שדי כדאי לפתוח אותו ולדבר עליו

אולי קצת: על האחריות שיש בהקמת בית. על הקשים- וגם על הצדדים היפים. על כמה חשוב להבנות קודם.

ולשמוע מהן גם- מה הן היו רוצות לדבר עליו.

אם זה נושאים שגם ככה בוערים אצליהן, אז לא כדאי שהן ידברו עליהם עם המורה שלהן? שתוכל לנתב את הרצונות למקום בוגר יותר?. 

וסתם עוד משהו- אני שנאתי שיש אנשי םפרנואידים שכל כך מפחדים מנישואי בוסר שטורחים רק להראות את הצד הקשה בנישואין. אם מדברים על הקשיים בזוגיות- כדאי גם לדבר על היופי שבה.

בהצלחה...

אני ממש מסכימה.

לא צריך להגיע למצב שחתונה מפחידה כ"כ או שנכנסים לנישואין כאלו הולכים לעבוד בעבודות סזיפיות קשות.

כמו שאמרה לי חברה בשלבי ההחלטה האחרונים שהיו בעיקר בגלל פחד: זה עבודה, אבל עבודה כיפית ומהנה.

עניין הבגרות והאחריות הנדרשות לשם כך.

בעקרון כל עוד אף אחת לא הולכת להתחתן כרגע או עושה צעד בכיוון אלא רק זה מעסיק אותה הרבה ומודדת מתפחות אז זה לא פוגע ופשוט צריך לנתב את ההתענינות הנושא זה לשיחה עמוקה בנושאים שונים.

שהייתי באולפנית, בל"חיות תמיד הרתיעה אותי ועד היום (אני נשואה +).

כשהתחילה התופעה של מטפחות בטיולים לרווקות זה כבר גרם לי להרגיש בוז ו"אנטי".

את המטפחת הראשונה מדדתי שבועיים לפני החתונה (והיו לי לא מעט חברות נשואות).

ועם כל זה, אני עדיין חושבת שברב המקרים זה לא מזיק ובעיקר עובר עם הגיל או עם החתונה ....

בהצלחה....

(אי"ה שאלה יהיו הבעיות החינוכיות)

על חתונה בינהן. בתכלס' זה יעבור להן כשהן יבינו שחיי נישואין זה לא רק חיבוקים ונישוקים כל היום. אין לך מה לדאוג

אבל עונה מהצד השני.

כשאני נתקלתי בתופעה הזו- ניסיתי להסביר את המורכבות של העניין.

חתונה זה לא רק מטפחת ובעל ושמלה לבנה.

לנסות להעביר להן את כ-ל המורכבות.

חתונה זה זוגיות- עם עליות ומורדות, זה פרוייקט לכל החיים שהוא כיף ומקדם, אבל גם יכול להיות אתגר לפעמים.

חתונה זה כלכלה- לדאוג ביחד שיהיה איך לגמור את החודש ולא פחות חשוב- לחסוך. 

חתונה זה להחזיק בית- כביסות, בישולים, ניקיון- הכל! ואין לאן לברוח, אם את לא תעשי- אפחד לא יעשה.

חתונה זה עצמאות- לטוב למוטב. 

וחתונה זה בעז"ה ילדים. עבודה במשרה מלאה 24/7. הריון, לידה, גידול.

חתונה זה עבודת מידות עצומה. כל הזמן יש מולך מראה שמראה את כל הנק' הטובות שלך, וגם את כל המקומות שאת חייבת לעבוד עליהם וכמה שיותר מהר..

אז לא רק להפחיד, אלא גם להראות את הצד היפה והמועיל.

אבל כן לתת להן פרופרציות.

ואפילו לתת להן לחשוב על היתרונות והחסרונות של חתונה מוקדמת (18) לעומת חתונה בגיל סביר (21+) או בגיל מאוחר(30) ושיפנימו- שזה לא 18 או 30, יש גם הרבה באמצע...

ועוד משהו שאני תמיד אומרת- יש שלבים בחיים, ולכל שלב התפקיד שלו. עכשיו זה השלב שלהן להכין את עצמן לחתונה. לחשוב- איזה אישה הן רוצות להיות? ולהתחיל לעבוד על עצמן. 

אני רוצה להיות אישה חרוצה? כבר עכשיו להתחיל לעבוד לפי לו"ז ותכנון זמן.

אני רוצה להיות אישה רגועה? כבר עכשיו לעבוד על מידת הכעס.

אני רוצה להכיל? כבר עכשיו לעבוד על זה מול החברות.

תקשורת נכונה, הבנה, לדעת לעשות דברים בשקט "שלא על מנת לקבל פרס", לעבוד על מידת הנתינה, ההקשבה, וכל מה שהיא רוצה.

אם תסבירי רק את המורכבות זה יכול סתם להלחיץ אותן ואותה אחת שהחליטה להתחתן בגיל 18 ולא תשתכנע פשוט תעשה את זה רק עם יותר חששות...

לכן במקום לדבר רק על הקשיים כדאי ומותר לדבר גם על היופי שבחיים הזוגיים ותוך כדי להכניס גם את המורכבות....

ככה זה יגרום לבנות להבין שזה לא פשוט אבל זה לא שהמורה והחברות ינדו אותה בגלל זה אלא יכבדו אותה ואפילו יעודדו אותה (-אם מישהי מתכננת להתחתן ב18 ולא משנה מה תגידו לה אז עדיף שלפחות תתמכו בה כי להטיף לה רק יפחיד אותה וירחיק אותה ממכם...)

וכמובן שתפעילי את שיקול דעתך עפ"י איך שאת מכירה את צאן מרעיתך

המון בהצלחה!!!

זה באמת בסשר, הם בגיל הזה של כל הקטע שך חתונה... מנסיון אני אמא לבנות מתבגרות וגם כאלו שסיימו וב''ה הן חיות באושר היון לאחר 8! שנים.

אבל יפה מאד מצדך שאת שמה לב לדברים האלו.

יישר כח, והרבה הצלחה במלאכת הקודש!

לא אומר שבמעשי זה אכן יקרה!!

אני לא מכירה את התלמידות שלך, אבל כדאי לקחת בפרופורציות (יכול להיות גם שזה כן יקרה, אבל לא נראה לי שצריך להלחץ יותר מדי)

אני לדוגמא, לדעת חברות שלי, הבל"חית של השכבה (לדעתי יש כאלו שיותר, אבל לא משנה..) ולא, ממש אין לי כוונות להתחתן מוקדם (השאלה היא מה זה מוקדם) לא לפני גיל 19 (הכי מוקדם, ולא נראה לי שגם זה יקרה. אני מרגישה קטנה מדי)

אז לפעמים זה רק דיבורים...

כשאדם מתחיל דרך חדשה, צריך לתת לו כוחות וכלים לקראתה,

אף אדם חכם ואמפתי לא יתחיל לתאר לו את כל הקשיים שהוא עלול להפגש איתם בהמשך.

זה פשוט עוול, להוריד לו את המוטיבציה מההתחלה.

איך בונים כלים?

עבודת המידות. 

אדם שיודע לעבוד על עצמו, ידע איך להתמודד עם הקשיים שעוד יצוצו בהמשך הדרך.

כשמלחיצים אותו, כשמציגים לו את הצד המורכב של מציאות שהוא עוד לא מכיר, זה נראה הרבה יותר גרוע. זה נראה לו שהוא לא יצליח להתמודד.

ואז יש שתי אפשרויות - או שהוא נמנע מלהתחתן, או שהוא תופס את הנישואין כסבל.

עוד אמירה שחובה לוותר עליה -

"כדאי לך להספיק עוד דברים לפני החתונה"

מה אנחנו משדרים באמירה הזו?

שנישואין זה סוף החיים. 

שאחריות ועבודה זה מעיק, עדיף להיות רווק חופשי ומשוחרר.

אז מה כן לעשות?

לפתוח איתן את הנושא, לתת להן לשאול ולהתבטא,

לפתח בהן את הציפיה הטבעית הזו, 

לטעת בהן הסתכלות בריאה על החיים (כמו למשל, שלעמול זה טוב וכיף),

להפסיק להתכחש לרצון הטבעי שלהן לבירור. איך הן יהיו מוכנות לנישואין אם כל הזמן מדחיקים את זה?

והכי חשוב - לכוון אותן לעבודת המידות ופיתוח האישיות.

(ואם מישהי תשאל אותך - למה לא להתחתן עכשיו? אז תבדקי איתה אם היא מוכנה לזה. מבחינת שאיפות, רצונות, גיבוש אישיות וכו')

האמירות שאני שמעתי בגיל תיכון,

של "אם תתחתני תלך לך הקריירה" "אם לא תעשי שירות לאומי תפסידי" ו"זה לא כיף כמו שזה נראה, זה בעיקר קשה",

גרמו לי לתוצאה הקיצונית ההפוכה. לא התחתנתי מוקדם, אבל רק בגלל שלא רציתי להתחתן בכלל.

לא התפקיד של המורה אלא של מדריכת הכלות\ האמא, כן צריך לדבר על הקשיים אבל בפרופורציות ולהציג גם את הצדדים החיוביים ולהראות שזה לא סוף העולם ושיש בזה דרים מאוד יפים!

ואפילו אומרים שמטיפין מוסר בחתן (לא בספרי פסיכולוגיה- אלא ביהדות, לא זוכרת איפה בדיוק) כי כן צריך שהוא יבין לאן הוא הולך (וזה לא משנה אם הוא בן 18 או 23 או 36) אבל ברור שצריך גם לפרגן ולתמוך...

שהבנות יבינו שנישואין זה לא סתלבט, זה עמל שמביא ברכה?

האם דיבורים חיצוניים יעזרו?

אני אנסה להמשיל את זה -

כמו שלפני שהילד שלך ילך בפעם הראשונה, תזהירו אותו בכל האזהרות שבעולם - תזהר ממקומות צרים, תזהר לא לאבד שיווי משקל, תזהר מאנשים שעלולים להתקע בך מאחורה, תזהר מאבנים לא יציבות כשתלך בטיול... וכו' וכו' - אין לזה סוף.

האם בגלל זה הוא ילך טוב יותר?

קרוב לוודאי, שאם הוא היה מבין אותך, הוא היה מעדיף לזחול.

הרי כל כך מסוכן ללכת, איך אצליח להתמודד עם כל הקשיים? (זה באמת נראה מאוד קשה לתינוק שעוד לא הלך מימיו)

אם את רוצה שבנות ירצו בעמל,

אין דבר שיבנה בהם את זה מאשר החיים עצמם.

החיים שלהם.

אם תחשפי אותן לעמל שמביא להן אושר - את תראי כמה הן ישמחו לעמול, איך עמוק בפנים הן יבינו כמה שעמל זה טוב.

לא תצטרכי להגיד את זה. זה יהיה טבוע בהן.

ואל תשכחי שכל אחת מהן חיה בבית של ההורים שלה, רואה את הקשיים וההתמודדויות, וגם רואה איך מתייחסים אליהם.

אין לימוד יותר נכון, בריא ומועיל מזה.

להגיד זה שברור שצריך להדגיש את הברכה אבל מותר גם לדבר על הקשיים כי הם קיימים.

ואת צודקת שאם אזהיר ככה את הילד שלי אז הוא לא ירצה ללכת, אבל אם אני אגיד לו- "תראה איזה יופי, איזה כיף זה ללכת! אבל אתה יודע שגם צריך להזהר?! כי לפעמים נופלים, אבל לא נורא, אתה תלמד ותצליח ללכת בלי ליפול!!"

אם ככה אני אציג את זה לילד שלי אז הוא ירצה ללכת וישתוקק לזה!

את זה אני אגיד לו אם אני אראה שהוא כבר מנסה ללכת בגיל מוקדם מדי, אבל אם הוא יהיה כבר בן יותר משנה וחצי- שנתיים, אז אני לא כל כך אגיד לו על הקשיים אלא יותר אפרגן לו!

כנ"ל כאן, אם המורה חושבת שהבת קצת מזדרזת אז כדאי בנוסף לפירגון גם להזהיר....

ובקשר לזה שהבת חיה בבית הוריה- עדין מישהי שעומדת להתחתן לא תמיד תתחיל לחשוב על מי יקח את הילד מהמעון בעוד שנה, שנתייים שלוש שנים כי עכשיו היא רואה רק את החתונה (לא כולן!! אבל תודי שזה קיים)

ובמיוחד אם היא באה מבית שהתנהל לא כל כך טוב ובטוחה שאצלה הכל יהיה ורוד והיא בחיים לא תצעק על בעלה וכו', כן צריך להוריד את המעופפות לקרקע...

וברור שיש בנות שמטבען מוכנות הרבה יותר לנישואין- אין עם זה בעיה, אבל כאלה שרואים שהן לא ממש בשלות, כן כדאי לנסות לדבר איתן קצת (לא בצד המעיק אלא בצד המפרגן והאוהב)

אני אוסיף את מחשבתי לפסקה השניה שלך...

אם יש בת שגדלה בבית מסובך, ויש לה כוחות נפש ומרץ לומר שביתה יהיה אחר לגמרי - למה להרוס לה?

הרי זאת פשוט מתנה, להיות כל כך אופטימית ומאמינה בעצמי ובטוב, בשעה שרבים כמותי מתייאשים מראש...

עכשיו, צריך למנוע את המצב שבו במפגש עם המציאות, יופיע היאוש ("כנראה שגם אני כמו ההורים שלי...").

איך עושים את זה? לענ"ד הבאמת מאוד עניה,

צריך לעזור לבת להבין מה היה בבית שלה,

איך זה נטבע בה, ואיך היא מתקדמת משם למדרגה גבוהה יותר.

עבודת המידות, כבר אמרתי?

כחלק מהעבודה האישית שלה, עוד לפני הנישואין, היא כבר לומדת להבין שיש נפילות, ולכן יכול להיות שגם היא תכעס על בעלה בשעת משבר...

אבל עמדת הנפש היא אחרת לגמרי משל אמא שלה! וזה מה שמשנה את הכל.

תודה אנונימית, כיף לי לחדד לעצמי את העניין...

לא מזה!!

אני מודדת מטפחות מגיל 0 בערך (זה אחד הדברים האהובים עלי) אבל אני לא מתכננת להתחתן לפני 20 ומשהו...

לא נראה לי שיש הרבה בנות שמעולם לא מדדו מטפחות, גם בת דודה שלי שבכיתה א' אוהבת מטפחות ולפי מה שידוע לי זה לא בתוכניות שלה להתחתן בזמן הקרוב... <צ>

..

סוג של....איזה דברים את רוצה לדעת?

אם את רוצה-תפני חופשי....

אם אני לא עונה-כנראה אני לא על המחב אלא אחיות שלי....

מה אתם לומדות שם?!

לומדים קצת מהו מחשב ואיך הוא פועל

אלוגריתמים-עוזר בכללי....

שפת תכנות-אני לומדת C#

כותבים כמעט הכל באותיות לטיניות (כמו אנגלית) אבל אין באמת קשר בין מחשבים לאנגלית.

יש קצת חישובים-שהרמה שלהם לא עולה על חיבור וחיסור-שגם אותם לרוב לא צריך לחשב.....

שנה ראשונה המגמה ממש קלה (שנה שניה הבנתי שיותר קשה, אבל לא ניסיתי ;)  )

זה בגדול....

פירוט נוסף באישי, חייבת לעוף לבגרות....

אבל אפשר באישי בכיף

הם ניראה לי ממש מחפשים.. שנה הזאתי היו מדריכות בשכר

רגע, את בת שרות נכון?..

אבל ישמצב שאולפנת נריה. 

חצי פנימיה.

/Forum/Forum.aspx/t433476#5115897

היא ללא פנימיה, אבל עדיין אחלה מקום...

יש פעילות פנימיה פעם בשבוע לשכבת ט. המדריכות מתגוררות כל השבוע בפנימיה. עבודה של הרבה מעבר ל8 עד 4. לפרטים אצל הרכזת בעמינדב: ליאת דוד 052-8990117

נשאר רק עוד תקן אחד!

מחפשת לעבודה בשכר...

אולפנת צביה חיפה...

בזמנו הם חיפשו..

לא יודעת מה עכשיו!

אולפנא מדהימה!

התקן הוא של בת עמי...

עוד פרטים- באישי...

דרך-אגב.. סיימתי שם שמינית שנה שעברה!

י פנימיה

זה מבאס שיש מישהי שתקבל 60 וזה לא יזיז לאף אחד ואני אמורה להתבייש...

אבל זה גם אולי אומר משהו טוב..

זה קורה לי המוןן!!!!

ממש הזדהתי!!!

סתםם

אני לומדת האולפנית אמי"ת צפת!!!!

דווקא שמעתי שכיף שם... יש לי שם חברות

אם באלך-

שוקולד קרבי=)

הללוש!!

גולשן!

חפרנית גאה=)

ועוד כמה..

זה פנימיה מלאה

נראלי שיש מדריכות

רמה לימודית נראלי גבוהה אבל כן יש עזרה וזה..

קיצר.. סורי אם המצאתי כי אני לא משם..

אז אל תבני על מה שאמרתי..

בהצלחה

זאת אולפנא מעולה! באמת!

פנימיה מלאה......

יש שם מדריכה לכל שכבה נרא'לי..

אוכל אמרו לי די סביר....

וקיצר.אולפנא די טובה.....

(אני לא לומדת שם אז לא לבנות עלי יותר מידי,אבל שכנה שלי לומדת שם והיא סיפרה לי קצת)

             יאלה ב-ה-צ-ל-ח-ה תהני בחיים!?................................

היא אל אוכלת שם כלום בערך... אבל היא לא דוג נראלי=)

הרמה הלימודית שם לא בשבילך אם את גאון... אבל הרמה בסדר...

מדריכות שפיציות נראלי...

רמה דתית סבירה, אבל את תהיי דוסה או ההפך בכל מקום אם את תרצי, זה תלוי בך.

המיקום שלה תקוע אם את לא גרה בדרום דרום... 

אבל התנאים טובים מאוד...

בהצלחה וויום טוב, שוב, זו היכרות שטחית בלבד!

אחלה אולפנא!(: 

פתוחה וזורמת - יש שם מהכוול!!

פנימיה מלאה... יש יחס מטורף בין הצוות לבנות! זה באמת משו מיוחד.

האוכל - לפי מה שהבנתי בשבת זה גרוע (וזה מניסיון גם) 

וביום חול יותר טוב... 

(בשבת חצי אולפנא אוכלת מקופסאות מהבית...) 

מדריכות יש ויש מלאא פעילויות וזה.. 

מגמות - אני לא ממש יודעת 

הרמה הלימודית מאוד טובה! זהו.. זה מה שאני יודעת.. 

מומלץ מאוד!! 

נ.ב (כבוד!!!) 

היית בשבת באולפי??

לאח שלי יש שלושים ליטר-ממש פיצי, לא יספיק לך לדעתי..

לאחותי יש 45 ליטר.. גם  די קטן...

ולעוד אחשלי יש 60 ליטר.. שזה יותר הגיוני..

אני נראלי יקח 70 בערך..או 60 או משו באיזור...

חברות אנלא מכירה..

בהצלחה!!

היה לי כל השנה 65 והוא לא מי יודע מה מספיק...

תקני 75 \ 80....

ב'ההצלחה!!

אבל זה תלוי בבת כי יש כאלה שלוקחות את כל הבית ויש כאלה שלוקחות קצת פחות...

כשהייתי בפנימיה - בתחילת שנה הייתי עם עם תיק של 70 ליטר, ואח"כ צימצמתי לתיק של 55 ליטר נראהלי.
איפה את יכולה לקנות - בכל מקום. אני ממליצה על התיקים של outdoor, הם טובים בכל הגדלים

הספיק לי תיק 65 ליטר,של HAGOR

ואני לא מאלה שלא לקוחות כמעט כלום,אני דווקא מהאלה שתמיד מגיעות עם יותר דברים נכולם,לא משנה לאן יוצאים ולכמה זמן....

אבל מה שכן,בפעם הראשונה הבאתי הרבה יותר מתיק 65 ל',

אבל הבאתי איתי את זה בשבת הורים,ואז שלחתי את התיקים הריקים הביתה,חוצמה65 ל'

ובשאר השנה השארתי ת'דברים שיצא שלא השתמשתי בהם,והבאתי להם 'השלמות',אז אולי בגלל זה הספיק לי רק 65 ל'...

בס''ד

זה ממש תלוי כמה את אורזת........

לומדים לקחת ממש מה שצריך לפחות אני ככה....

אבל בזמן האחרון גיליתי שגם 50 מספיק, ואפילו רובו ריק...

אני בשירות אלומי- אבל נראה לי זה בערך אותו דבר....

אני משתמשת בתיק 60 ליטר... (זה שקיבלתי מהאגודה להתנדבות)

ואני ממש מסתדרת איתו.. יש שבועות שהוא ריק ויש שבועות שהוא מפוצץ...

חוצמזה שתמיד אני עם תיק קטן (של בצפר רגיל)...

בכל מקרה תמיד יש לי בדירה תיק 85 ליטר (כן- ענק!) למקרה שהחלטתי להחזיר את שמיכת החורף הביתה...

(בעיקר למקרים ממש חריגים...) או למקרים שאין לי כח וזמן להתאמץ לדחוס את כל הדברים בתיק 60 ליטר...

(עצלנות שכזאת..)

מה שכן- אני חוזרת כל שבוע הביתה...

בריקושט/ למטיל/ אורחה בי-ם.. יש תיקים טובים... כל תיק שמתאים למסעות של בנ"ע ישמש מעולה גם את המטרה הזאת...

בקשר לתיק מהאגודה- האיכות שלו לא משהו... רצועות די גרועות וכו' אבל זה אחד התיקים שאני הכי אוהבת...

הכי טוב אולי בהתחלה להשאיל מחברה או משהו כזה תיק ולראות איך את מסתדרת איתו...

ורק אז לקנות!!!

המון בהצלחה!!

לא אומר לך כלום

את יכולה לחפור קצת בפורום ולראות.

ואם יש לך שאלות ספיציפיות- אז באישי, בשמחה 

אני לא עברתי ואני ממש מיטחרתת על זה... עם לא טוב לך פשוט תעברי..

ממש לא מסכימה עם הדרך של האולפנא שלי עכשיו!!וזה גורם לי לעשות הכלל דווקא.

ובכללל לא מרגישה שפורחת שם,אבל בכלל לא בטוח שבמקום האחר יהיה יותר טוב.

עאליך לא הייתי מאמינה

אבל כשחושבים על זה..

חחח כפרעליך

מלאמלא בהצלחות נששמהה!!!

ו..אין לי כ"כ איך לעזור לך..מחילה

רק להתפלל שיהיה כוחחח.

וממש סובלת איפה שאני נמצאת.

ולשמינית כבר כנראה לא שייך לעבור.....

אם קשה לך-תעברי, אבל תנסי לחפש מקום שהתכנית לימודים יחסית דומה לאולפנה שלך-בגלל הבגרויות

וואי.בחיים לא.

אם עכשיו האולפנא יבשה,אז מה יקרה כשאת לא תהיי??

תודה שאת כותבת בשבילי דברים!

סתאם.............אבל ממש הוצאת לי את המילים מהפה..........

לאיזה סוג של אולפנא את רוצה לעבור?

ממממממממממממממממממממממממממש כמוני!

רק שאני בבהר"ן לצערי......

אבל אני ממממש מתלבטת אם לעבור כל יום אני חושבת משו אחר ולא יודעת מה להחליט

גם לי זה ככה ממש רציתי ללכת לבהרן ולאהתקבלתי ואני צריכה להשאר באולפנא שלי.......

אבל ברגע האחרון ממש משמיים שמעצתי על עוד אולפנא ועכשיו בעז"ה (לא בטוח.....) אלך לשם........

צריך ממש להתפלל

תעשי גם ת'השתדלות שלך וחפשי עוד אולפנא אולי תמצאי (כן גם בתקופה הזו...)

והכי חשוב- לדעת שהנכל לטובה ולחפש ת'נקודות אור ברבבה

בהצלוחה!

נמאס לי כבר שכולם כאן סוגדות לבהר"ן!!

אני עכשיו לומדת בבהר"ן

ושתדעו לכם שזה בכלל לא מושלם!!

לא שאני חס וחלילה אמורת משו רע על האולפנה

יש בה הרבה דברים טובים אבל גם המון חסרונות!!

אני אישית ממש רוצה לעבור לרבבה אבל זה בלי פנימיה וזה ממש מבאס!!

לדעתי אם אתם נמצאות עכשיו באולפנה ואן לכם לאן לעבור אז פשוט תתנסו להנות ותעשו את האולפנה שווה ושיהיה לכם כיף כי לדעתי זה ממש תלוי בכם!!!

וכבר ממש מציק לי שכולם כאן סוגדות לבהר"ן ואם הם לא התקבלו הם מרגישות דפוקות וזה ממש לא נכון!!

ואל תהיו בטוחות שבבהר"ן הכל טוב ויפה!!

צודקת מכיוון שבאמת יש סוג של סגידה, וזה מעצבן ת'מוח שכל היום "בהרן, בהרן".

אבל גם לא צודקת כי מה לעשות שיש הרבה בנות שרוצות ת'אולפנא הזו מסיבות שונות ולא קשור לבהרן, זה באסה לא להתקבל לאולפנא שמאוד מאוד רצית

ניסיתי להתקבל-ולא הלך...אבל ממש מעניין אותי לדעת מה את לא אוהבת שם

גם אני השאיפה שלי הייתה בהר"ן ואשכרה מגיל ממש קטן אני חולמת על האולפנה הזאת וגם כל מי שהכיר אמר לי שמתאים לי האולפנה הזאת...

וכן כמוך גם אני לא יתקבלתי ויתבאסתי איזה יומים אבל כן אני מנסה לחשוב שהכל זה משמיים ושה' החליט שהשליחות שלי היא לא בבהר"ן (אני יודעת שזה נשמע מזה קיצ'י אבל פסדר)

וכן אני לאר סובלת באולפנה שלי אבל זה לא שלא טוב לי זה פשוט שאני רוצה שיהיה לי יותר טוב!!!! ובמיוחד עם פנימיה.(איפו שאני עכשיו אין פנימיה)

בקיצור אני מקווה בעז"ה לקבל החלטות טובות אשמח ליתיעץ  ולעזור לכל מי שתרצה....

אני  שיא הרוצה פנימיה!! לא שכזה רע לי בבית אבל משעמם רצחח!!

ואני יודעת שעכשיו תקפוץ איזה פנימייסטית ותגיד שהכי טוב בבית וכו' ורק אח"כ יודעים להעריך את זה..

אז אתזה אמרו לי מספיק ואני יודעת לבד וזה לא משכנע אותי לא לרצות פנימיה!!

אני רציתי להתקבל לבהרן,אבל זה לא היה פסגת שאיפותיי-לא התקבלתי,

ועכשיו ממקום של שנה אחורה אני מבינה שזה מקום שנראה כמו בית חרושת לבנות

,עם מחשבה תבניתית רצאאאאחחחחח...... את רוצה פנימייה?!

יש עוד מלאאא אלפנות עם פנימיה!זה שבהרן נחשבת משו מיוחד-לא באמת אומר משו...

[אני שנאתי את האולפנא שלי ברמות!!!עכשיו אני מבינה שזה המקום שלי,ויש לי שליחות עצוווומה באולפנא

אז תנסי לחשוב על זה גם,...]

בהצלחה!

זה שבן אדם רוצה ללכת לבהר"ן זה לא אומר כלום.. זתומרת אין שום סגידה לבהר"ן.. זה פשוט אולפנא דוסית עם בנות איכותיות והגיוני שבנות דוסיות ירצו ללכת לשם!! אוקי??

אז תפסיקו לחשוב שכל מי שרוצה בהר"ן סוגדת לבהר"ן! סבבבה???

בס"ד

סתם דוגמא, ממש סתם -

כפר פינס.

אני מבינה שאולי זה לא מגיע לקצי קרוסוליה של אולפנת בהר"ן,

אבל אולי לכפר פינס יש משהו אחר להציע לך?

שאולי, ממש אולי,

מתאים יותר ל-ך?

לי סיפרו על בהרן ואני התחברתי!! שמעתי גם הרבה על כפר פינס ופחות אהבתי אוקי?? אז זה לא שאני הולכת לבהרן כי זה מאגניב והכי שווה!! אלה כי זה מה שהכי אהבתי וזהו!!

וכמו מה שתפוזית אמרה-יש שם בנות דוסיות כן!! יותר ממקומות אחרים! וגם יותר מכ"פ!! אז יש מקום שאליו אני מתחברת וזכותי המלאה לכתוב שזה מעצבן וכו' שלא התקבלתי וזה..

לדעתי זה שבהר"ן זה אולפנה דוסית זה לא משו לדעתי טוב!

כי אם אתם באולפנה לא דוסית ויש שם בנות קצת יותר פרחות ופקצות אז יכול להיות לכם לדעתי הרגשה הרבה יותר טובה אם תתחברו לבנות האלה ותהיו חברות שלהם באמת ואפשר להיות חברה טובה של מישהי שהיא לא בדיוק כמוך ולדעתי זה ממש חיסרון שבבהר"ן כולם אותו הדבר וכולם דוסיות מבתים טובים(ואני לומדת שם וזה מה שאני רואה ולא לפי הסטיגמה..) 

אני אישית מרגישה שם ממש מיותרת שאני לא עושה שום דבר ולא משפיעה ואני גם לא מרגישה מיוחדת בגלל שכולם שם אולפניסטיות דוסיות בדיוק כמוני וזה קשה מאוד ללהרגיש בנאדם כמו כולם ואן לו שום מיוחדות!

לדעתי אם לא התקבלתם לאולפנה זה אומר שאם תחליטו אז יהיה לכם הכי טוב באולפנה שלכם ויהיה לכם הרגשה טובה הרבה יותר שאתתם גם חברות של בנות שהם לא כ"כ דוסות והם לא מבתים טובים ובנות של רבנים וכ'ו ולדעתי תקבלו הרבה יותר כי תתנו הרבה יותר! לדעתי מי שנותן מקבל יותר ממי שרק מקבל!!!!

ויכול להיות שיש בנות שזה יהיה להם יותר טוב אבל תחשבו טוב טוב אם זנה מה שהיה לכם נכון רק לקבל או גם לתת וגם לקבל. אני השבוע דיברתי אם כמה בנות מאולפנה שאמרו שדווקא הם נהיו  פחות דוסיות באולפנה כי לפניכן הם היו באולפנה לא כ"כ דוסית ואז הם כל הזמן היו דוגמא וגם היה להם ברור שהם דוסיות וכשהם הגיעו לאולפנה הם נהיו פחות. אני חס וחלילה לא באה להגיד דברים רעים על האולפנה כי זה אולפנה משקיעה בטירוף וכיפית ממש ופוול דברים חברתיים אבל זה חיסרון נורא גדול להרגיש שאתה אדם כמו כולם ושאתה לא נותן כלום לאף אחדמנסיון

בקשר למה שאמרת-

שלא תביני לא נכון זה לא שאני רוצה ללכת לבהר"ן בגלל שזה אולפנה דוסית והאולפנה שלי פחות! ממש לא!

אני רוצה בהר"ן כי אני רוצה פנימיה! אחרי שהחלטתי על פנימיה חיפסתי פנימיה דוסית ומצאתי את בהר"ן כי גם אם אני יעשה מה שאמרת ויתחבר לבנות הפחות דוסות.. אינמצב שאני ילך בכוונה לאול' לא דוסית בשביל לעשות את זה! אז עכשיו כשאני באול' שלי אל תחשבי שאני ברוגז אם כל הפרחות! ממש לא! אני שיא המדברת איתם וחברה שלהם אבל אם כבר אני עוברת אול' אז למקום דוס! ולא איזה לוידעת מה!

וחוץ מזה-אני לא לומדת בבהר"ן ולא יכולה להתווכח איתך.. אבל אני מכירה כמה וכמה בנות מבהר"ן ולא כולם אותו דבר! ממש לא! יש דוסות ויש פחות ויש עוד יותר פחות! זה לא נכון שכולם אותו דבר! ואני לא אומרת לפי סטיגמות אני אומרת לפי עובדה שאני יודעת את זה!

אני לא שוכחת את הסיפורים שראש האולפנה שלנו היה מספר על תחילת האולפנה, ואיזה דברים משוגעים הם עשו עם בנות מחזור א' והמחזורים הראשונים, ושלא תביני לא נכון - אני הייתי מחזור י' והיה לנו כל כך כיף ולא היה חסר לנו שום דבר, אבל - כל פעם שהייתי שומעת את הסיפורים האלה פשוט הייתי מקנאת בבנות האלה ואיזה כיף להן שהן היו מחזור א', וזכו לחוויות שאני ואחרות לא זכינו להן.

ברור שיש אתגרים וגם עליהם שמענו רבות - תמיד שנה ראשונה זה הימור, כי יכול להיות שלא יהיה המשך בשנה הבאה (לא יודעת אם זה רלוונטי לגבי האולפנה החדשה שאת מדברת עליה, כי מקומות שיש להם ביקוש רב אפשר פחות או יותר לדעת מה הוא הצפי לגבי ההמשך) וגם אם לא יהיה המשך - אז מה קרה? הרווחת שנה של כיף במתנה שבאולפנה אחרת לא היית מקבלת, ואנשים נפלאים (חברות וצוות מורים) שתוכלי לשמור איתם על קשר כל החיים. יש גם את העניין של מגנים - אני לא יודעת אם זה עדיין קיים, אבל כשהאולפנה שלי התחילה ל-2 או 3 המחזורים הראשונים לא היה ציון מגן. בגרויות בהחלט יש. נכון שיכול להפריע שאין מגן, כי אותי אישית המגן כמה פעמים הציל בבגרויות, אבל - ראיתי לכמה מריבות, כמה בעיות, כמה שנאה אפילו בין תלמידות לצוות ובין תלמידות לתלמידות אחרות מביא כל הקטע הזה של ציוני מגן. כי תמיד יהיו כאלה שלא יהיו מרוצים, שירגישו שעושים להן עוול, שהמורה לא הייתה בסדר, שהבת הזאת קיבלה יותר שלא בצדק וזאת קיבלה פחות וכו' וכו'. לפעמים פשוט אמרתי לעצמי למה צריך את כל זה, ושכל בת תיגש לבחינה ותקבל ציון לפי הידע שלה העיקר שתהיה באולפנה אווירה טובה וישרה שלום ואהבה.

קודם כל את מוזמנת לאישי כי יש לי הרבה ה לומר לך על אולפנה חדשה!!

אני עכשיו לומדת באולפנית החדשה בקצרין ואני מחזור א'!!

אני יספר לך בצימתות גמור על החוויות שלי..

אני הלכתי לשם כי גם אני כמוך בדיוק הרגשתי שהאולפנה הזאת באה אלי בטוב והרגשתי שהיא ממש ממש בשבילי..

גם מבחינת הצוות/רמת לימודים/רמה דתית/בנות..! =הכל!!

וגם כל הקטע של המחזור ראשון!

אני אישית גם התחזקתי בזה שאני הולכת לעשות משו גדול בהיסטוריה להקים אולפנה ברמת הגולן בשביל בנות הגולן! זה היה מצוקה גדולה והרבה בנות נאלצו ללכת לאולפנה שלא טובה להן גם מבחינה זה שזה כמה רמות דתיות ואני אישית ראיתי שחברות שלי ה'התקלקלו' והם ממש ממש לא אותו דבר כמו קודם!! וגם זה שזה פווול בנות 6 כיתות בשכבה 15 בנות בשכיבה זה מטורף!! אין שום יחס אישי וזה פשוט בית חרושת לבנות!

אני שמחה מאוד שבחרתי והיתה לי את האפשרות בכלל לבחור באולפנה הזאת!!

תבואי לאישי יש לי עוד מה להרחיב .. וד"א יש כאן גם בנות מהאולפנה החדשה בבית אל 'אולפנתאיר' את יכולה לפנות אלהן..

באולפנתאיר. בבית אל.

ואני אומרת לך שזה לא כזה מפחיד כמו שזה נשמע.

נגיד שנה שעברה כל הזמן התבאסנו שאנחנו נהיה לבד ולא יהיה לנו שמיניסטיות וזה.. והיום אנחנו רקמ בואסות לחשובששנה הבאה יהיה עוד שכבה חוץ ממנו..

ויש עוד פול.

וגם שנגיד מגמות, זה מה שאנחנו בוחרות. נתנו לנו כמה, ואנחנו אלה שבחרנו מתוכם. ולא נתנו לנו עובדה של זה המגמות שקימות תסתדרו עם זה. שיא השווה.

אה, וכן. ברור שיש גם דברים העפנים. אבל בכל דבר.

את מוזמנת ממש ממש בשמחה לאישי. באמת.

ברור שיש סיבות לפחד מלהיות מחזור א, אבל יש גם מלא יתרונות...

עם כל הכיף שבשמיניבטיות ומסורות וכל זה, יש משהו ממש מיוחד וכיפי בליצור את הכל בעצמך..

לבחור מגמות, להחליט איך יראה חודש אדר, מה יהיה מסורת, מה התפקיד של כל שכבה...

הדברים האלה לא יפלו עליך מוכנים, אלא תבחרי מה ואיך לעשות..

אצלי באולפנא מחזור א לא מאוד פעיל, ואנחנו ממש.. אז מה שעשינו כמבצע חמישית-כבר נכנס כמסורת, ואיך תיראה מסיבת פורים-מסורת,פעילות סופשנה-מסורת... וכשבא לנו פעילות או משו-פשוט צריך לבקש, ולרוב מקבלים...

אצלנו יש קשר מאוד מיוחד בין הבנות לצוות, וזה בגלל שזה מקום קטן וחדש...

אז ברור שלפעמים זה מעצבן-אין שמיניסטיות, אין מסורת מאורגנת וידועה וכו'... אבל בסה"כ יש לזה המוווון יתרונות..

אני חושבת שכדאי ללכת עם הלב שלך...

אם את חושבת שזה המקום שבו יהיה לך טוב-אז לכי על זה...

(סורי על החפירות, מקווה שעזרתי... מוזמנת באישי אם את מעונינת..)

ממש כדי לך לעבור לאולפנה החדשה אולי שם

יהיה  לך הרבה יותר טוב ותהני שם.

כדי לך לקחת סיכון מקסימום תחזירי לאולפנה שהייתה בא.

יש הרבה יתרונות באול]פנה חדשה וזה שווה!!!!!

וחוצמיזה אני מציעה לך ללכת עם עוד חברה כדי שתהני איתה ותהיה איתה.

בהצלחה!

לדעתי גם יש יתרון במקום חדש שאתה מעצב.. וחוץ מזה אני גם מכירה את שיבת המנהלת והיא אדם פשוט מדהים.. בטח כבר ראית... אני הייתי חוששת קצת אבל באמת בודקת מה טוב  באולפנא החדשה ואם הייתי מחליטה לבא הייתי עושה זאת אפילו בתור אידיאל, להתחיל דבר חדש שבעזרת ה' יגדל ויתפתח. המון בהצלחה ומאחלת שמה שתעשי ותבחרי יהיה טוב בשבילך הכי בעולם!

בהצלחה.

סוף סוף אולפנא בלי פנימיה. לאן יש הסעות? מי הצוות? איפה המורים עבדו קודם? איזה ניסיון יש להם? מה האופי של האולפנא? איפה היא תהיה בכלל? אין מגן-לא נורא . מי שתלמד טוב תסתדר.

אני לא חושבת שבשנה שלנו נפתחה אולפנא חדשה שזה קצת בעסה אבל אני נהנית איפה שאני 

ואל תתאכזבי מזה שלא התקבלת לבהר"ן

יש לי חברה שהייתה ממש בדיכאון כשהיא לא התקבלה ועכשיו היא מאושרת שהיא לא הלכה לשם..

זה היה החלטה ממש ממש קשה! ולא, אני לא הכי שלמה איתה בעולם אבל אני שמחה שהחלטתי ואני מרגישה טוב עם ההחלטה.

תודה רבה רבה לא הנהדרות שכתבו וייעצו ממש עזרתן!

החלטתי ללכת לעטרת ובעז"ה יהיה טוב!

הכל בידי שמיים....

ואל תשכחי שבכל בראש! אם תרצי להינות את תהני

אמנם במחזור השני, אבל זכינו לחוש את ההתחדשות- למדנו בבית כנסת עד שהתפנה מקום אחר, והיה מדהים.

החששות טבעיות, אבל הסיפוק בלבנות משהו חדש ולהיות חלק מעיצוב דמותה של האולפנא- זה משהו שישאר לך להרבה שנים בעז"ה.

עד היום, יש לי זכרונות וחוויות מהבראשיתיות הזו באולפנא, אפילו שלמדתי שם רק שנתיים (בחטיבה).

אז בהצלחה רבה, ותהני מהשמחה של התרת הספיקות...

(ובנוסף- את לא מתחתנת עם האולפנא חתונה קתולית... תמיד יש דרך חזרה, אבל אני מקווה בשבילך שלא תזדקקי לה.)

איזה כיף זה להחליט!

בהצלחה רבה!!

בעזהי"ת

מכירה את הצוות, מכירה את המדריכה השפיצית שהולכת להיות, כאלה- זה נראה טוב.

מוזמנת באישי..

בסוף זה בכלל לא רלוונטי........

אני הולכת לבהרן בכלל

רוצים לבדוק אם המורים יכולים ללמד. רק אחרי כמה שנים שהמורים מוכיחים עצמם אז עושים מגנים

ברור שיהיה מגן!!

אני צכה לעבור בגרויות וכו'..

אנחנו אולפנה כמו כל האולפנות.

והמורות שלי בדיוק יתנו מגן.

זהו.

לפי התיאורים זה נשמע..

אינלי אפחת מהשכבה שקוראים לה רעות קדמון

ולא הבנתי את הולכת בסוף לעטרת או לבהרן?

הכוונה לילדות בכיתה ח'.

דיי תלוי לאיזה גיל,

בעקרון ,משו קטן וחמוד מחנות של הכל בשקל,

יותר חשוב זה איך שאת משקיעה בפתק ומה את כותבת בו...

אם זה ממש חשוב! כי זה קצת שונה..

ישלי חברה שניסתה כשהיא היתה ב-ח' וא קיבלו אותה וכשהיא ניסתה בחמישית היא התקבלה..

אם את מתאימה וממש תלחצי עליהם שיקבלו אותך אז רוב הסיכויים שבסוף תתקבלי..

כל מי שלומדת שם ומכירה אותי אמרה שמתאים לי ממש.. אבל אנל'א יכולה לדעת מה האולפנה חושבת עלי.. כנראה שיש סיבות אם לא קיבלו..

בדודה שלי לומדת שם והיא אמרה שהיא תשאל.. אבל אני יכולה לדעת תכל'ס.. זה לא ממש מסובך..