פורום אולפניסטיות (עמוד 188)

סניף אריאל חריש,סניף קטן קטן וחדש,

עדיין מחפש קומונרית לשנה הבאה 

אפשרות גם לעולות לשמינית.

צרי קשר באישי.

סולמנדרה, סליחה על הניצלו''ש...

סתם במין הארה של רגע..

ישמצב?

מי שחשבתי שזה היא מניחה שאת יודעת את זה.

אז רק

ושתדעי שאני חולה עליך למרות שאת כזאת בלומה ועושה שטויות מידי.

סתם רציתי להיתקע

האנונימי הזה קורע!!

וחוצמיזה, למה שהבהר"ניסטיות יתגלו אם היא כתבה מאנונימי?

אני מבהר"ן (וגאה בזה!!) ואשמח לעזור (למרות שאני חמשושית).

עד כמה ששמעתי זה לא שהאולפנה שם לא דוסית פשוט בהרן נגיד יותר דוסית אבל נראלי שגם שם יש מספיק דוסות שיקבלו אותך יפה[ישלי חברות שהולכות לשם והם דוסות!!] בהצלחה לך!! ואשרייך שהתקבלת!!

שתדעי שזכית!!|מקנא|

זה אולפנה ממש מגוונת ושמחה שממש מכבדים שם אחת את השניה ממש בהצלחה אני

בס"ד

וברמה הכללית: אני שם, ומצויין לי פלוס פלוס מבחינה חברתית.

וכן, אני דוסית.

ואני מסתדרת מצויין עם כל הבנות, גם אלה שלא כל כך דומות לי.

אני שם אני לא דוסית ממש אבל אני גם לא לא דוסית- אני אחלה

באולפנא פשוט הרבה אבל הרבה סגנונות, אני, לפני שהגעתי לאולפנא, ראיתי את כל מי שעם חצאית קצרה או חולצה קצרה, כמישי לא טוובה... ובאולפנא את רואה שלא.. גם אם מישי עם החצאיות הכי קצרות יש לה אחלה נשמה... אז אני מתחברת לכולם, אבל הלבוש לא כ"כ משפיע עלי.. אני עם אותם אורך חצאיות, נשארצי כמו שאני... דוסית גאה!!!

אבל סתאם שתגעי- שנה הבאה ההנהלה הולכת להיות חזקה בצניעות.. ב"ה..

לילה טוב מקווה שעזרתי..

נה את מגדירה לא דוסית?

תודה ולילה טוב

אני לומדת בבהר''ן וממש רוצה לעזור אם את רוצה תפני אלי באישי.

בהצלחה גדולה בעז''ה!

שאני לא הולכת עם חצאיות עד הריצפה, ולא הטלכת עם חצאיות מעל הברך... כאילו דוסית חמודה וממוצעת..

ואני כבר אמרתי לך.. אני מתעל הגיוון הזה.. למרות שהוא לא כ"כ צנוע.. אבל שנה הבאה הולכים להיכנס בצניעות חזק!! ב"ה..

לילה טוב..

ך- אני לא בכפר פינס אבל מכירה קצת.

אם את בן אדם חברותי אז זה שאת דוסית לא אמור להפריע....

קיצור- מה שחשוב זה את ולא המראה\ הרמה הדתית

ואני מכירה בכפר פינס הרבה בנות דוסיות...

אני לא חושבת שבהר"ן היא אולפנא דוסית יותר מכפר פינס.

מבחינת סגנון של בנות-אולי כן. בכפר פינס יש הרבה יותר מגוון וסגנונות של בנות, וממילא גם בנות פחות דוסיות.

אבל כמסגרת, צוות, שאיפה, חינוך-בהר"ן לא טוב יותר.

ובעניין השאלה-

אמנם סיימתי שם לפני שנה-שנתיים, אבל גם בכפר פינס, כמו בכל מקום, יש בנות דוסיות ויש כאלה שלא.

פשוט צריך לדעת עם מי להתחבר.

אבל כן, יש דוסיות ואיכותיות, והן ממש לא מיעוט שם.

מקום מדהים!

שיהיה בהצלחה, בשמחה ובכיף..

בהתחלה נרשמתי לבהר"ן.

שבועיים לפני החמישית החלטתי לעבור לכפר פינס, ולא מצטערת על זה. ב"ה!

מאוד פשוט להיכנס לתוך אולפנא דוסית, כולן פחות או יותר באותו ראש ונשאר פשוט.. להשתלב.

אהבתי את זה שהאולפנא מאפשרת לכל אחת למצוא את הדרך שלה, שמתאימה לה. אין שבלונה קבועה.

לא מקבלים רק בנות שמלכתחילה באות דוסיות. נותנים לכולן את האפשרות להגיע למקום הזה, ורק סוללים את הדרך, לא קובעים אותה.

והאמת, כיף להכיר בנות שונות, כל אחת מרקע שונה, עם ראש אחר..

וזה לא שבאות לכפר פינס בנות פחות טובות, כן?

פשוט הרגשתי שבבהר"ן הכל מקובע, כולן אותו דבר..

שיהיה בהצלחה, בשמחה ובכיף..

ו.. נצלי את האולפנא!! ;)

רואים שאפפעם לא למדת שם ..

צודקת, הכללתי.

אבל אני עדיין חושבת שבבהר"ן רובן אותו ראש וסגנון מבחינה תורנית, שלא כמו בכפר פינס? לזה התכוונתי.

כשאת הולכת למקום עם סגנון מסוים שכל הבנות שם פחות/יותר אותו דבר את יודעת לאן את הולכת!

כשאת הולכת למקום שכל אחת היא סגנון אחר משלה את ממש לא יודעת מה הולך להיות שם!

[ואני ממש ממש לא נגד כפר פינס אני חולעל האולפנה הזאתי!! באמת אחת היות שפיציות שקיימות!!]

את אולי צודקת, אבל אני מסתכלת על זה בכיוון אחר.

מה החכמה להיות כל היום סגורים ב4 אמות של דוסיות, רק כדי להיות בנוף מוכר וחברה דומה?

נכון, זה הכי פשוט וכיף. אבל מתישהו צריך להכיר עוד דברים, עוד אנשים, גם אם הם שונים.

תאמיני לי, לצאת אח"כ לשירות וללימודים זה גם ככה "בום" מטורף, סתירה שכזאת.

חוץ מזה,

כיף להכיר אנשוים שונים, ללמוד מהם, להחשף לעוד דברים..

לא חכמה להיות סגורים.

אני באמת חושבת שהחשיפה לכ"כ הרבה סגנונות, דווקא במסגרת כ"כ טובה כמו של האולפנא-זו ההכנה הכי טובה לחיים שאחר כך..

אבל זאת רק דעתי

( בתור אוכפניקית גאה! )

אני יכולה להגיד לך שהתקבלתי לשתי האולפנות, והרבה ניסו גם לשכנע אותי ללכת לבהר"ן, אבל רציתי את הגיוון הזה שיש לנו.

כי מה שמיוחד באולפנא, זה שאת בונה לעצמך את הסגנון המיוחד לך, האולפנא סוללת לנו את הדרך שלדעתה היא הטובה ביותר, אבל לא מחליטה בשבילנו, הם נותנים לך לבחור לבד, יש דברים שלקחתי שלקחתי מהאולפנא ויש דברים שלא, אבל הגיוון המדהים הזה שיש באולפנא, זה שבהתחלה אתה בכלל לא בטוח מה משותף לכולם (בסוף אתה מוצא, לדעתי, שזאת השאיפה למקום גבוה.) זה דבר פשוט כיף, בחיים לא חשבתי שאני יכולה ללמוד כ"כ הרבה מילדה שנראית הרבה פחות דוסה ממני, אבל - עובדה.

יש כאלה שאם יהיו במקום של אלף סיגנונות הן לא ימצאו ת'צמם וסתם לא יהיה להן טוב ובמקום של סגנון די אחיד יהיה יותר קל כי זה הסגנון שלך והבנות כאן יחסית אותו אופי אז את יכולה להתחבר וזה..

אבל זה ממש בנות מסוימות! בגלל זה יותר קל לפעמים להתקבל לאולפנה פחות עם סגנון כי שם את יכולה למצוא חברה בכל סגנון בעולם קיצר.. כל אחת מה שטוב לה וזהו

וואוווו!! כמה פעמים כתבתי סגנון

מתביישות לכתוב את הניק שלהן?

אוכפיסטיות!

מה הבעיה שנראה מי כתבה?

השבת בערך....

אולי תעשי את זה עם תמונה של הבת ואיזה ברכה קטנה..

או סתם משו חמוד כזה איזה פרפר או אנערף מה.. עם איזה מילה שתיים..

דווקא בקטע הזה ממש לא חסר רעיונות@

למה?

לכן אני לומדת במקום בלי פנימיה...

ולא נראה לי שזה מה שאני עומדת לעשות גם מבחינת הצניעות שם....

אני לא מסתדרת עם הצוות

אני לא מסתדרת עם הבנות

אני מסובכת עם ההנהלה

אמא שלי מורה שם

הסגנית רוצה להעיף אותי

בס''ד

אם את באמת סובלת כמו שאת כותבת אולי כדאי שתעברי, ולפחות שנה אחת יהיה בסדר.

בהצלחה(:

שגם ככה לא ככ לומדים בה, אם הבנות חרשניות+++++++++++++++++++++++++++ לומדים עד אזור שבט

בס''ד

למרות שזה לא יהיה הכי פשוט.

מאחלת לך ה-מ-ו-ן הצלחה(:

זה יכול להיות אופציה בכלל?

כי זה נראלי יכול להתאים לך.. [עד כמה שאני מכירה אותך..]

ניסיתי לשאול את אמא שלי באמצע-סוף שנה מה היא חושבת על אקסטרני-והיא נגד, באופן גורף, דעה שלא ניתנת לשינוי....

ולהפריך אותן?

רוב האקסטרני מעורבים

בנות שבאות לאקסטרני בד"כ במצב נפשי רעוע וצורכות סמים

אין אקסטרנים ברמה דתית גבוהה (לא נקודה של לימודים)

היא מאוד רוצה רמה לימודית גבוהה

הנקודה של "מה יגידו" (והיא גם מורה אצלינו אז בכלל)

מפחדת שיגרום לפירוק המשפחה (גם ככה אני לא כ"כ בקשר איתם....)

מכירה בנות שלמדו באקסטרני-והיא לא רוצה שאהיה כמותן

נראלי שזהו...

צריכה עזרה להפריך....

כן, יש בנות שמדברות, יש בנות שמשלימות שיעורים, יש בנות שסתם חורפות להן.. יש המון מה לעשות..

לא חסר, זה בטוח..

מקסימור, יושבים משחקים באיזה פלאפון..

כמו כדור, או תופסת משהו עם יותר פעילות, יש מצב כזה?

הספציפיות. לא תמיד קשור לאולפנה- בעיקר לשכבה..

כשהיינו קטנות יותר (גם שנה שעברה נחשב...) השכבה שלי הייתה משחקת כל הזמן משחקי כדור אבל השנה.. לא.

זה מאוד תלוי בך.

אפשר לעשות כמעט הכל-מלשבת להשלים שיעורים(בחיים לא מבינה את הבנות האלה!!)דרך לשבת לשחק בפלאפון,לשחק חבוש עם החברות,להתגלגל בדשא,להקיף ת'אולפנא 10 פעמים,ועד לברוח למכולת לקנות קרטיב שווה(אבל רק אם לא תופסים אותך.)

אצלינו יש הכל.

ולאחרונה חברות שלי הביאו גומי וקלפים ושיחקו וזה נחמד גם לטתיות....מניסיון!

ותמיד אפשר לקרוא...

פעם אחת שיחקנו גומי והיה ממש כייף!!!

לא שמים לב שיש הפסקה כי מה שאנחנו עושות בשיעור אנחנו גם עושות בהפסקה-סתם יושבות מדברות,יורדות לחדר מחשבים..מכינות פעילויות..לא חסר(:

נראלי שקצת מוקדם כדי להחליט....=]

את בכיתה ז' , ויש לך עוד שנתיים !

אבל בכ''ז , אם את רוצה....

יש-

אולפנת כפר פינס [בכפר פינס]

אולפנת בהר''ן [בגדרה]

אולפנת אבן שמואל [באבן שמואל D: , נראלי]

אולפנת אמנ''ה [בכפר סבא]

יש עוד ...

אבל זה מה שעולה לי לראש כרגע עם פנימייה מלאה (:

בהצלחה !

כילו רמה לימודית/ תורנית פעילויות, מדריכו, אוכל וכו'..

בהצלחה

ספרי להן שאת רוצה לעבור, כי אפילו אם עכשיו אם לא בטוחה, מתי תספרי להן כשתהי בטוחה?

גם אני עזבתי ולא סיפרת י כלום כלום.

זה היה בחופש,

ומסוף הלימודים של השנה לפני ידעתי שאני רוצה לעזוב.

רק לקראת סוף החופש-כשהייתי סגורה על עצמי, סיפרתי.

וזה היה טוב.

בשביל מה להגיד אם לא בטוח שזה יקרה?

גם אצלינו זה ככה. דרך אגב.. איפה את מלמדת?

ויש מקומות שפחות....

וואה!!

אתם עולות לי על העצביים!!

אזמה??זה כל הכיף.

ומאוד נורמאלי שבת תרצה להתחתן מוקדם.זה הטבע שלה.

רק לשמור להן על גבול מסויים,שלא יעשו טעויות.

ולמדוד מטפחות זה ממש לא המדד....

תראי אני לומדת באולפנה שלא דוחפת להתחתן בשמינית, אבל זה קורה.

מדובר על מקום מאוד דתי, כך שזה לא בנות שהתחתנו עם השכן שלהם, או החבר מהמאחז מימול.

אני חושבת שנכון לדבר על הנושא, אבל לנסות למזער את כמות הלחץ. מי שלא מתחתנת בגיל 18 היא לא רווקה זקנה. גם לא בגיל 21 (!) וצריך להסביר את זה.. כי לחץ, וציפיה מיותרת סתם מלחיצה את הבנות.

/Forum/Forum.aspx/t369519#4473349

אני מאוד נגד התופעה של אירוסין וחתונה מוקדמת.

לרצון להתחתן מוקדם...

לחברות שלי יש לפעמים יציאות של למדוד מטפחות, אבל הן עוד לא מתחתנות (ממש לא..)

ב. אני נגד נישואין בגיל צעיר, אבל יש מקומות שזה יותר מקובל...

   כדאי באמת להשתדל להוריד לחץ ולהסיבר שגם מי שמתחתנת בגיל 21 היא ממש לא רווקה זקנה..

   ושכדאי לגדול קצת קודם...  

זה לא אומר כלום!

ניסית לדבר איתן גלוית וישירות?

קודם תבדקי עם עצמך מה דעתך בעניין ופשוט 

תסבירי להן מה לא בסדר ולא להילחץ...

בס"ד

לדעתי אין בעיה להתחתן מוקדם,כל עוד ה"מודדת מטפחות" מבינה שלהתחתן זה "קצת" מעבר לכיסוי ראש,וצריך גם הכנה נפשית ולהיות מוכן לזה מבחינת בגרות וכו'....[לא-לא תעודת בגרות!]

בהצלחה!

יש בנים שמודדים טלית או תפילין לפני הבר מצוה

זה מאוד נורמלי.

בת שמודדת מטפחות- זה הכי טבעי שבעולם! אפילו בכיתה ז'! 

זה ממש משמח- שהן רואות בעצמן בת שרוצה להתחתן יום אחד, ועוד לשים כיסוי ראש, לא?

את בתור מורה- רואה שיש נושא שמעניין את הבנות- אז נראה לי שדי כדאי לפתוח אותו ולדבר עליו

אולי קצת: על האחריות שיש בהקמת בית. על הקשים- וגם על הצדדים היפים. על כמה חשוב להבנות קודם.

ולשמוע מהן גם- מה הן היו רוצות לדבר עליו.

אם זה נושאים שגם ככה בוערים אצליהן, אז לא כדאי שהן ידברו עליהם עם המורה שלהן? שתוכל לנתב את הרצונות למקום בוגר יותר?. 

וסתם עוד משהו- אני שנאתי שיש אנשי םפרנואידים שכל כך מפחדים מנישואי בוסר שטורחים רק להראות את הצד הקשה בנישואין. אם מדברים על הקשיים בזוגיות- כדאי גם לדבר על היופי שבה.

בהצלחה...

אני ממש מסכימה.

לא צריך להגיע למצב שחתונה מפחידה כ"כ או שנכנסים לנישואין כאלו הולכים לעבוד בעבודות סזיפיות קשות.

כמו שאמרה לי חברה בשלבי ההחלטה האחרונים שהיו בעיקר בגלל פחד: זה עבודה, אבל עבודה כיפית ומהנה.

על חתונה בינהן. בתכלס' זה יעבור להן כשהן יבינו שחיי נישואין זה לא רק חיבוקים ונישוקים כל היום. אין לך מה לדאוג

אבל עונה מהצד השני.

כשאני נתקלתי בתופעה הזו- ניסיתי להסביר את המורכבות של העניין.

חתונה זה לא רק מטפחת ובעל ושמלה לבנה.

לנסות להעביר להן את כ-ל המורכבות.

חתונה זה זוגיות- עם עליות ומורדות, זה פרוייקט לכל החיים שהוא כיף ומקדם, אבל גם יכול להיות אתגר לפעמים.

חתונה זה כלכלה- לדאוג ביחד שיהיה איך לגמור את החודש ולא פחות חשוב- לחסוך. 

חתונה זה להחזיק בית- כביסות, בישולים, ניקיון- הכל! ואין לאן לברוח, אם את לא תעשי- אפחד לא יעשה.

חתונה זה עצמאות- לטוב למוטב. 

וחתונה זה בעז"ה ילדים. עבודה במשרה מלאה 24/7. הריון, לידה, גידול.

חתונה זה עבודת מידות עצומה. כל הזמן יש מולך מראה שמראה את כל הנק' הטובות שלך, וגם את כל המקומות שאת חייבת לעבוד עליהם וכמה שיותר מהר..

אז לא רק להפחיד, אלא גם להראות את הצד היפה והמועיל.

אבל כן לתת להן פרופרציות.

ואפילו לתת להן לחשוב על היתרונות והחסרונות של חתונה מוקדמת (18) לעומת חתונה בגיל סביר (21+) או בגיל מאוחר(30) ושיפנימו- שזה לא 18 או 30, יש גם הרבה באמצע...

ועוד משהו שאני תמיד אומרת- יש שלבים בחיים, ולכל שלב התפקיד שלו. עכשיו זה השלב שלהן להכין את עצמן לחתונה. לחשוב- איזה אישה הן רוצות להיות? ולהתחיל לעבוד על עצמן. 

אני רוצה להיות אישה חרוצה? כבר עכשיו להתחיל לעבוד לפי לו"ז ותכנון זמן.

אני רוצה להיות אישה רגועה? כבר עכשיו לעבוד על מידת הכעס.

אני רוצה להכיל? כבר עכשיו לעבוד על זה מול החברות.

תקשורת נכונה, הבנה, לדעת לעשות דברים בשקט "שלא על מנת לקבל פרס", לעבוד על מידת הנתינה, ההקשבה, וכל מה שהיא רוצה.

זה באמת בסשר, הם בגיל הזה של כל הקטע שך חתונה... מנסיון אני אמא לבנות מתבגרות וגם כאלו שסיימו וב''ה הן חיות באושר היון לאחר 8! שנים.

אבל יפה מאד מצדך שאת שמה לב לדברים האלו.

יישר כח, והרבה הצלחה במלאכת הקודש!

לא אומר שבמעשי זה אכן יקרה!!

אני לא מכירה את התלמידות שלך, אבל כדאי לקחת בפרופורציות (יכול להיות גם שזה כן יקרה, אבל לא נראה לי שצריך להלחץ יותר מדי)

אני לדוגמא, לדעת חברות שלי, הבל"חית של השכבה (לדעתי יש כאלו שיותר, אבל לא משנה..) ולא, ממש אין לי כוונות להתחתן מוקדם (השאלה היא מה זה מוקדם) לא לפני גיל 19 (הכי מוקדם, ולא נראה לי שגם זה יקרה. אני מרגישה קטנה מדי)

אז לפעמים זה רק דיבורים...

כשאדם מתחיל דרך חדשה, צריך לתת לו כוחות וכלים לקראתה,

אף אדם חכם ואמפתי לא יתחיל לתאר לו את כל הקשיים שהוא עלול להפגש איתם בהמשך.

זה פשוט עוול, להוריד לו את המוטיבציה מההתחלה.

איך בונים כלים?

עבודת המידות. 

אדם שיודע לעבוד על עצמו, ידע איך להתמודד עם הקשיים שעוד יצוצו בהמשך הדרך.

כשמלחיצים אותו, כשמציגים לו את הצד המורכב של מציאות שהוא עוד לא מכיר, זה נראה הרבה יותר גרוע. זה נראה לו שהוא לא יצליח להתמודד.

ואז יש שתי אפשרויות - או שהוא נמנע מלהתחתן, או שהוא תופס את הנישואין כסבל.

עוד אמירה שחובה לוותר עליה -

"כדאי לך להספיק עוד דברים לפני החתונה"

מה אנחנו משדרים באמירה הזו?

שנישואין זה סוף החיים. 

שאחריות ועבודה זה מעיק, עדיף להיות רווק חופשי ומשוחרר.

אז מה כן לעשות?

לפתוח איתן את הנושא, לתת להן לשאול ולהתבטא,

לפתח בהן את הציפיה הטבעית הזו, 

לטעת בהן הסתכלות בריאה על החיים (כמו למשל, שלעמול זה טוב וכיף),

להפסיק להתכחש לרצון הטבעי שלהן לבירור. איך הן יהיו מוכנות לנישואין אם כל הזמן מדחיקים את זה?

והכי חשוב - לכוון אותן לעבודת המידות ופיתוח האישיות.

(ואם מישהי תשאל אותך - למה לא להתחתן עכשיו? אז תבדקי איתה אם היא מוכנה לזה. מבחינת שאיפות, רצונות, גיבוש אישיות וכו')

האמירות שאני שמעתי בגיל תיכון,

של "אם תתחתני תלך לך הקריירה" "אם לא תעשי שירות לאומי תפסידי" ו"זה לא כיף כמו שזה נראה, זה בעיקר קשה",

גרמו לי לתוצאה הקיצונית ההפוכה. לא התחתנתי מוקדם, אבל רק בגלל שלא רציתי להתחתן בכלל.

לא התפקיד של המורה אלא של מדריכת הכלות\ האמא, כן צריך לדבר על הקשיים אבל בפרופורציות ולהציג גם את הצדדים החיוביים ולהראות שזה לא סוף העולם ושיש בזה דרים מאוד יפים!

ואפילו אומרים שמטיפין מוסר בחתן (לא בספרי פסיכולוגיה- אלא ביהדות, לא זוכרת איפה בדיוק) כי כן צריך שהוא יבין לאן הוא הולך (וזה לא משנה אם הוא בן 18 או 23 או 36) אבל ברור שצריך גם לפרגן ולתמוך...

שהבנות יבינו שנישואין זה לא סתלבט, זה עמל שמביא ברכה?

האם דיבורים חיצוניים יעזרו?

אני אנסה להמשיל את זה -

כמו שלפני שהילד שלך ילך בפעם הראשונה, תזהירו אותו בכל האזהרות שבעולם - תזהר ממקומות צרים, תזהר לא לאבד שיווי משקל, תזהר מאנשים שעלולים להתקע בך מאחורה, תזהר מאבנים לא יציבות כשתלך בטיול... וכו' וכו' - אין לזה סוף.

האם בגלל זה הוא ילך טוב יותר?

קרוב לוודאי, שאם הוא היה מבין אותך, הוא היה מעדיף לזחול.

הרי כל כך מסוכן ללכת, איך אצליח להתמודד עם כל הקשיים? (זה באמת נראה מאוד קשה לתינוק שעוד לא הלך מימיו)

אם את רוצה שבנות ירצו בעמל,

אין דבר שיבנה בהם את זה מאשר החיים עצמם.

החיים שלהם.

אם תחשפי אותן לעמל שמביא להן אושר - את תראי כמה הן ישמחו לעמול, איך עמוק בפנים הן יבינו כמה שעמל זה טוב.

לא תצטרכי להגיד את זה. זה יהיה טבוע בהן.

ואל תשכחי שכל אחת מהן חיה בבית של ההורים שלה, רואה את הקשיים וההתמודדויות, וגם רואה איך מתייחסים אליהם.

אין לימוד יותר נכון, בריא ומועיל מזה.

להגיד זה שברור שצריך להדגיש את הברכה אבל מותר גם לדבר על הקשיים כי הם קיימים.

ואת צודקת שאם אזהיר ככה את הילד שלי אז הוא לא ירצה ללכת, אבל אם אני אגיד לו- "תראה איזה יופי, איזה כיף זה ללכת! אבל אתה יודע שגם צריך להזהר?! כי לפעמים נופלים, אבל לא נורא, אתה תלמד ותצליח ללכת בלי ליפול!!"

אם ככה אני אציג את זה לילד שלי אז הוא ירצה ללכת וישתוקק לזה!

את זה אני אגיד לו אם אני אראה שהוא כבר מנסה ללכת בגיל מוקדם מדי, אבל אם הוא יהיה כבר בן יותר משנה וחצי- שנתיים, אז אני לא כל כך אגיד לו על הקשיים אלא יותר אפרגן לו!

כנ"ל כאן, אם המורה חושבת שהבת קצת מזדרזת אז כדאי בנוסף לפירגון גם להזהיר....

ובקשר לזה שהבת חיה בבית הוריה- עדין מישהי שעומדת להתחתן לא תמיד תתחיל לחשוב על מי יקח את הילד מהמעון בעוד שנה, שנתייים שלוש שנים כי עכשיו היא רואה רק את החתונה (לא כולן!! אבל תודי שזה קיים)

ובמיוחד אם היא באה מבית שהתנהל לא כל כך טוב ובטוחה שאצלה הכל יהיה ורוד והיא בחיים לא תצעק על בעלה וכו', כן צריך להוריד את המעופפות לקרקע...

וברור שיש בנות שמטבען מוכנות הרבה יותר לנישואין- אין עם זה בעיה, אבל כאלה שרואים שהן לא ממש בשלות, כן כדאי לנסות לדבר איתן קצת (לא בצד המעיק אלא בצד המפרגן והאוהב)

אני אוסיף את מחשבתי לפסקה השניה שלך...

אם יש בת שגדלה בבית מסובך, ויש לה כוחות נפש ומרץ לומר שביתה יהיה אחר לגמרי - למה להרוס לה?

הרי זאת פשוט מתנה, להיות כל כך אופטימית ומאמינה בעצמי ובטוב, בשעה שרבים כמותי מתייאשים מראש...

עכשיו, צריך למנוע את המצב שבו במפגש עם המציאות, יופיע היאוש ("כנראה שגם אני כמו ההורים שלי...").

איך עושים את זה? לענ"ד הבאמת מאוד עניה,

צריך לעזור לבת להבין מה היה בבית שלה,

איך זה נטבע בה, ואיך היא מתקדמת משם למדרגה גבוהה יותר.

עבודת המידות, כבר אמרתי?

כחלק מהעבודה האישית שלה, עוד לפני הנישואין, היא כבר לומדת להבין שיש נפילות, ולכן יכול להיות שגם היא תכעס על בעלה בשעת משבר...

אבל עמדת הנפש היא אחרת לגמרי משל אמא שלה! וזה מה שמשנה את הכל.

תודה אנונימית, כיף לי לחדד לעצמי את העניין...

..

סוג של....איזה דברים את רוצה לדעת?

אם את רוצה-תפני חופשי....

אם אני לא עונה-כנראה אני לא על המחב אלא אחיות שלי....

מה אתם לומדות שם?!

לומדים קצת מהו מחשב ואיך הוא פועל

אלוגריתמים-עוזר בכללי....

שפת תכנות-אני לומדת C#

כותבים כמעט הכל באותיות לטיניות (כמו אנגלית) אבל אין באמת קשר בין מחשבים לאנגלית.

יש קצת חישובים-שהרמה שלהם לא עולה על חיבור וחיסור-שגם אותם לרוב לא צריך לחשב.....

שנה ראשונה המגמה ממש קלה (שנה שניה הבנתי שיותר קשה, אבל לא ניסיתי ;)  )

זה בגדול....

פירוט נוסף באישי, חייבת לעוף לבגרות....

אבל אפשר באישי בכיף

אבל ישמצב שאולפנת נריה. 

חצי פנימיה.

/Forum/Forum.aspx/t433476#5115897

היא ללא פנימיה, אבל עדיין אחלה מקום...

יש פעילות פנימיה פעם בשבוע לשכבת ט. המדריכות מתגוררות כל השבוע בפנימיה. עבודה של הרבה מעבר ל8 עד 4. לפרטים אצל הרכזת בעמינדב: ליאת דוד 052-8990117

נשאר רק עוד תקן אחד!

מחפשת לעבודה בשכר...

אולפנת צביה חיפה...

בזמנו הם חיפשו..

לא יודעת מה עכשיו!

אולפנא מדהימה!

התקן הוא של בת עמי...

עוד פרטים- באישי...

דרך-אגב.. סיימתי שם שמינית שנה שעברה!

י פנימיה

זה קורה לי המוןן!!!!

ממש הזדהתי!!!

סתםם

אני לומדת האולפנית אמי"ת צפת!!!!

דווקא שמעתי שכיף שם... יש לי שם חברות

אם באלך-

שוקולד קרבי=)

הללוש!!

גולשן!

חפרנית גאה=)

ועוד כמה..