פורום סופרים וספרים (עמוד 84)

זה החלק השני שהראשון היה ירוק?

ראוי לציין שהספר המקורי יצא לפני כמעט מאה שנה אולי אפילו יותר - בלונדון. כבר היו תרגומים קודמים לעברית אבל זו הוצאה חדשה ומעולה.

אבל כבר קניתי אוסף אחר של סיפורי שרלוק הולמס, וחלק מהסיפורים חוזרים בשניהם, ככה שזו הוצאה מיותרת ברובה.

מסוג הספרים ששווה לקנות ולא לשאול מהספריה...

קראתי את "על הספה ו"כשניטשה בכה".

הכתיבה והנושא מענינים,

אבל שניהם טעונים צנזורה לא הכי קלה שבעולם.

אין לי מושג בת כמה את

אבל הספרים שלו מאד עמוקים וכבדים (אם כי הכתיבה מאד זורמת ויפה) ודורשים בשלות...

כשניטשה בכה- ספר ענק על החיים ומשמעותם, על בחירה וחירות. אדיר.

הריפוי של שופנאאואר רומן פסיכולוגי יפהפה עם קטעים היסטוריים סיפוריים על שופנאאואר...

אמא ומשמעות החיים קובץ סיפורים פסיכולוגיים קצרים

ומתנת התרפיה ספר למטפלים ומטופלים. מקסים!

כמו שכתב לך עין הקורא יש הרבה קטעים 'לא נקיים' בהגדרה... אבל עם זאת לנשים לדוג' זה עשוי להיות בסדר. לא לנוער!!!

אם את בת נוער, תדחי את הקריאה בכמה שנים, את רק תהני מזה יותר בעתיד!

ראשית- תודה על התגובות המהירות.

עברתי את ה35 על ציר המספרים,

נשואה, אמא,  ונראה לי שכבר בשלה .

קיבלתי היום את כשניטשה בכה והתחלתי לקרא- חויה של ממש.

סגנון הכתיבה קולח למרות התכנים, אבל אני רק בהתחלה.

אספר לכם בסיום הקריאה

אולי בגלל שהגיל הממוצע כאן, הוא 16-18...

בכל מקרה נשמח להשתתף איתך. הספר הזה הוא בין החזקים שקראתי. רישומו נותר אצלי זמן רב!

תהני!

ספר ענק!

עוד לא סיימתי, אבל תהליכי הניתוח הפנימי והשאלות/ תשובות שמתעוררות לי בכל שלב מדהימים.

אני קופצת היום למרכז- נראה לי שאקנה אחד הספרים שלו- איזה מבין כולם מומלץ?

וחכו כשאסיים,,

בדר"כ רק  קראתי את התגובות בפורומים השונים, אבל שמעתי על  "חדר נכבד לנשים נשואות בלבד" שהכניסה אליו תותר רק לאחר  חודש עם תגובות בפורומים האחרים.

אז אני מנסה להוציא מעצמי מעט מילים .

בגילי- די מוזר להתקשקש על שטויות, אבל נו- תחי הסקרנות!

את הזרימה

את המתח הקל את הכתיבה המשובחת

את התובנות שצצות להן

את התהליך אותו עוברים דר' ברויר וניטשה

את האסטרטגיה שכל צד בונה

את ההיסטוריה המקופלת בסיפור

את הנקודה של לקבל, לשמוח ולזרום עם החיים מתוך בחירה, אם אנלא טועה הוא קורא לזה לאהוב את הגורל,

לחיות את החיים שבחרת,.

היו נקודות שהפריעו לי שם קטעי של כפירה גלויה יותר או פחות, ניטשה הצליח להעלות את חמתי מספר פעמים, אבל הספר גדול.

ממליצה בחום לאנשים בוגרים בגילם ורוחם.

בס"ד

תלוי בת כמה את ולמה את קוראת צריך לצנזר. יש לפעמים קללות ותאורים שלא הייתי ממליצה לילדה פחות מגיל 14 ל(לפחות) לקרוא. ויש קטעיים נדירים יותר שלא מקובל לקרוא אצל דתיים.

הספר מ-ה-מ-ם!!!! היא המליצה לי מאד פשוט לא הספקתי לקרוא..

אז..=]

טחנו פה המון על הספר הזה תריצי חיפוש..

לא צנוע בכלל ומלא קללות..

תראי את הסרט זה יותר טוב!!

שיהיה צנוע ובלי קללות?

אבל במקום זה, את ממלאת את עצמך בדברים סוג ב'- רק סרטים וספרים נקיים.

הסרט הזה, "שומרת אחותי", הוא סרט כל כך גרוע, שהוא לא שווה אפילו שורה וחצי של ביקורת.

הספר הוא יצירת אמנות מהרמה הגבוהה ביותר. אמנות.

בס"ד

הוא קצת קשה מבחינת העלילה (שאלות מוסריות לא פשוטות..) אבל מעלה שאלות חשובות לדיון.

מבחינת צניעות-

הוא מגיע כמעט לכל הרמות בצנזור. אין עמוד שאין בו מילים/מחשבות לא משו.

אני קראתי אותו כמה פעמים ואני פשוט משתדלת לדלג על קטעים ממש חריפים..:

אבל תלוי כמה את שומרת על עצמך..

מטלטל ונגע, וכולם בו צודקים, אין טובים ורעים- כי כולם בו טובים ורעים גם יחד.

נקי הוא לא- חד משמעית.

ממש ממש לא.

וגם הסרט(קטע קטן)

זה מהאתר של הרב ארז("לב הדברים")http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=711:2009-04-30-15-56-36&catid=46:2009-04-30-06-49-03&directory=29

וזה מויקיפדיה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA

בס"ד

בעיקרון הספר הוא פנטזיה, אבל יש בו מלא עקרונות באמונה ובמידות. ממש ממש מומלץ!!

בקצרה ממש: (אני דפוקה בתקצירים, אז סליחה מראש..)

לפני הרבה שנים היתה ממלכה טובה של אנשים פשוטים, עם מלכים ישרים ונאמנים. עד שאיזה אל רשע מחולל מהפכות ומרעיל את נשמות האנשים.

הספר מתחיל כשהמצב הוא שיש עיר של רשעים (עיר המגדל), שמאמינים באש הלבנה. הם מנסים להשתלט על כל הארץ ע"י יאוש, עצבות וגאווה.

ויש את אנשי הכפרים הפשוטים- שרידים מהממלכה הקדומה.

מחולל התמורות זה משו כמו רבש"ע, ושליחו כאן בעולם זהו בעל התמורות. בעל התמורות שולח את לוחמי התמורות (מאנשי הכפרים) להלחם בלוחמים של עיר המגדל עם האמונה, הדיוק והשלווה שלהם.

המטרה היא להסיר את הייאוש מן העולם ולהגיע למצב שהעולם כולו טהור ושליו.

יש בסוף הספר מילון מושגים, מומלץ לקרוא אותו בהתחלה, או אחרי הפרק הראשון..

תהנו!

בס"ד

אני יודעת שיש אותו ב"דברי שיר" (הדוכן שבתחנה המרכזית בירושלים..)

מומלץ מאוד לקריאה -

כדאי לעבור באמת על המילון מושגים אחרי הפרק הראשון,

ואחרי הקריאה הראשונה לקרוא שוב.

ספר מרתק ומורכב..

[קנינו אותו לפני כמה שנים אבל ההורים שלי אמרו לי אז שהוא עדיין לא מתאים לי,ובגלל השירשור הזה נזכרתי בו והתחלתי לקרוא..]

אני לקראת הסוף,והוא מקסים! מדהים!

אבל כ"כ ברסלברי שזה משו..

בשיא התמצות: מלחמת הטוב ברוע העצום.

בפירוט: בעולם הקדמון היו 5 ערים גדולות ומפוארות שהיו טובות לגמרי.ממקום ששמו הר האון התחיל בעל הרשע בעולם  ללחוש לחישות ארסיות לתוך נהרות המים שהובילו מים לערים.האנשים שם שתו את המים והחילו להיות רעים..7 יועצי המלך של הערים בגדו בו ואח"כ התמנו ל7 קיסרי עיר המגדל.עיר המגדל - בעלת 7 קומות - כל קומה עובדת לכוכב אחר כשכולם במגמה הכללית סוגדים ל'אש הלבנה' ועל כל העיר והרשע בעולם שולט חיויא.

מ5 הערים הגדולות נמלטו רק כמה אלפים לאזור מרוחק והקימו שם 14 כפרים של אנשים תמימים.

מהערים הגדולות נותר מישהו ששמו בעל התמורות - בנאדם בעל יכולות פלאיות - שמגייס לוחמי תמורות שבבוא הזמן ילחמו בעיר המגדל וברשע וינצחו.

הם מתאמנים בשיטות מיוחדות מאוד עד שיגיע הזמן.

בעולם מסתובבת אגדה ששמה 'אגדת כנפיים' שמדברת על המים והצבע הלבן ואומרת שבבוא היום יסתער גל עצום על העולם וכולם ימותו,אבל מי שיהיה טוב ונקי יצמחו לו כנפיים והוא יעוף מעל למים ויינצל.

בעיר המגדל מזלזלים נורא באגדה,אך מצד שני אסור לדבר עליה ומפחדים ממנה פחד מוות.לוחמי התמורות מצידם מאמינים בה.

מעל לכל העולמות,מעל הרשע והטוב,שולט - מחולל התמורות..

אגב,אני דווקא ממליצה לקרוא את מילון המושגים אחרי ההקדמה.

ספר ממש ממש מעניין.

הוא בעצם פנטזיה,אבל עם הקבלה לעולם שלנו..

קצת כבד..צריך להתרכז..זה עמוק..צדקו ההורים שלי שאמרו שאז זה עוד לא התאים לי..

עכשיו - אלו שקראו - משו שלא הבנתי:

נכון,מסופר על מלחמתם ברע [ביצה"ר,בעברות וכו'..] אבל לא ראיתי שמסופר על הטוב שהם עושים..כאילו - כן מסופר על השקופים שנוצרים ממעש"ט,אבל אין מעש"ט ספציפיים שצריך לעשות [התורה],ובעצם - זה מה שאמור לקיים את העולם,אז איפה זה?

בס"ד

מדברים על התבודדות. על זה שהשכינ ה שורה רק מתוך שמחה. שאפשר להגיע לנבואה רק מתוך אמת וענווה גמורים. יש שם ממש על הקטע של דיוק וריכוז בכל מעשינו- שזה אמת. ועוד.. תקראי את הפרקים של עולו..

פעם ניסיתי לשבת עם הספר ולכתוב בצד את כל התובנות שהוא מביא. ליד כל משפט חכם: פירוש.  אבל לא היה לי כח..

מתמיהה משהו..

שקוף מלאך

חיוויה נחש

אלף כל זה נשמע פנטזיות לא מושכות רק נראה שהוא לקח מושגים מהקבלה ואילץ אותם לספר, אבל בתור קריאה זה ממש לא משכנע.

בית כל לא הסכמתי עם כל העסק של ה"צדיק אמת" אבל זה כבר תפיסה שתית.

יכול להיות שהוא ממש יפה אבל בכלל לא הצלחתי לגמור אותו..

בס"ד

אבל כן אסור להם לעבוד ע"ז.. ובכללי: הם צריכים לשאוף לטוב ולתיקון העולם..

וזה בכלזאת רק ספר..

כוחות הרשע נלחמים ומשטלתים על כוחות הטוב בעזרת כמה מיני טכסיסים כוחות הטוב מתנגדים מתמרדים פועלים בעזרת האחדות הטוהרה השאיפה והציפייה למלך הוא מחולל התמורות . מתוארים מאבקים ניסיונות נפילות מיני התיונויות אך בסוף גם הנופלים חוזרים לצור מחצבתם אל מלכלם. הכוחות הרעים נעלים ומתפוגגים והמלך מתגלה ושולט בכיפה.

ואז נחליט איפה לדבר על הספר..

במה הוא רוצה להשתתף

חיזוק, תמיכה ונשיקה(באוויר...)

אחלה רעייון!

און ליין זאת אומרת צאט?

אפשר גם להצטרף?

היה מעניין לקרוא אותו בהתחלה,

סתם בקטע של האותנטיות, איך היהדות הייתה אז וכו'..

אבל באיזשהוא שלב היא נגררת סתם לסיפורי "שושלת יוחסין", מי נולד, מי מת, מי הייתה עם בעיות פריון ונפקדה וכו'..

לא מעניין, וממש סתם מרוח...

קראתי ומסכימה עם אביב שלי.

הספר מתחיל יפה מאוד אבל הוא לא עקבי מבחינת הזמנים (לפעמים עובר יום ולפעמים שנה) וקצת קשה לעקוב.

מהחלק השני (יש שניים..) הזרקור עובר מאחינעם (כתוב על הכריכה אז אני מרשה לעצמי לגלות...) לדמות אחרת ומשאיר את אחינעם בצד. 

לא אהבתי.

בודדה במערכה הרבה יותר יפה,לדעתי..

ממש בא לי לקרוא..

אבל לפי ראיון שהיה איתה בעלון בראש יהודי התרשמתי ממנה והתרשמתי שהוא נקי.

אני לא שמתי לב למשהו חריג.

בס"ד

קראתי את בודדה במערכה, ולענ"ד גם כדאי לשמור קצת על קדושת הספר.  ב"ה יש בו מלא דברי אמונה ותורה..

אישית אהבתי יותר את בודדה במערכה הייינו כחולמים נחמד אבל לא התלהבתי

קיטשי מידי... כמה חתונות בספר אחד??

קיטשי.קיטשי.קיטשי.

אבל.. כל אחד והטעם שלו..

למה?\

יומלאושר

בס"ד

(מחתרות זה התקופה הכי אהובה עליי)

בימים אדומים-מתיתיהו שמאלביץ(לח"י)[ספר ישן בהוצאה חדשה

ארוכה הדר לחרות -יעקב מרידור אצ"ל

רק לא מלחמת אחים-חגי סגל (תחקיר על הרצח של ידידיה סגל אבל זה  לא יושב על מחתרת מסוימת זה מספר על תקופה)

המעש-עיתוני גוי על אליהו בית צורי ואליהו חכים (מי שהוא לא יודע עליהם?)

מבוקש-אליאב לח"י לא חושב יש בהוצאה חדשה

כל הספרים של אלנקם

סיפורי סבא -יהודה אריאל(הגנה)סדרה לילדים

גידי-יוסף עברון (עבו)אצ"ל הקצין מבצעים של האצ"ל עמיחי פלאגין-גידי

בימים אדומים(לא בטוח עם זה השם קראתי לפני המון זמן)יעקב גלבוע פולני אצ"ל לח"י הגנ"ה (הוא עבר בכולם)

 המעמד-המעמד- ירוחם לבני אבא של... אצ"ל קצין מבצעים אצ"ל לפני שתפשו אותו מצאתי את הספר באיזה סניף

ספורה של לוחמת -גאולה כהן אצ"ל

זה כל הספרים שאני זוכר שקראתי אני הבאתי ת'רשימה שמישהו יביא עוד או הסברים על מה שנתתי

כתב אותו יעקב בנאי (מזל), קצין המבצעים של הלח"י.

ומשהו יודע איך קוראים לספר של יהושע זלטר ואיך משיגים אותו

והשם של הספר של יהושע זטלר הוא 'לוחם חרות ירושלים - זכרונותיו של יהושע זטלר'.

הרבה יותר חזק - לדעתי.

אבל אין כמו הקפות ביער....

לא קראתי את הילד של פילה,

אבל יום הסנונית לא משתווה להקפות ביער...

ושוב אני נזכר בשרשור המתרגם בעל לשון הזהב:

"כסו וטוחו אותו כנוצות שעל האוז,

איני רוצה לראות אף חלקה קטנה שבקטנטות מבצבצת,

וחלקלקה תעשו לו שיזובו המים מעליו..."

איזו עברית יפה, לקום מהספר עם משפטים שנשארים איתך....

למרות ששניהם לא משתווים להקפות ביער.

חבל שהיא לא כתבה עוד ספרים

נשואה + 3 ואוהבת לקרוא...

אנא ק-ל, איך יכולת לקרוא רק ת'התחלה? להרגשתי זה כמו מחלה בלי תרופה או שאלה בלי תשובה.

אבל, כנראה שכל אחד אוהב משהו אחר.

אהבתי את מקימי מאד.

ולדעתי הוא אחלה ספר.

דילגתי על מלא קטעים שהיא מסבירה את התהליך של החזרה בתשובה ועל השיעורים שהיא שומעת כי זה היה ממש משעמם..=]]

קראתי דברים של רבנים שאמרו שלדתיים - לא טוב לקרוא את הספר הזה.ועכשיו אני גם רואה למה..רובכם אמרתם שהחלק על החזרה בתשובה משעמם וחלק גם דילגו עליו..מה שאומר שהם קראו רק על הזבל שיש בעולם החילוני [ש..מה לעשות..זה מעניין..]..כנראה לכן הרבנים אמרו לא לקרוא את זה - כי ממילא זה לא יועיל לדתיים וסתם יחשוף אותם לכל הזבל ששם..לעומתם חילוניים שיקראו - מעולה! - כי זה עוזר.מה שלדתיים 'חופר' - להם מלמד! והזבל לא ממש נורא להם..כי הם ממילא שם.מקווה שהובנתי..

ולא שעמם בכללל...

לא ראתי שם שום דבר חוץ מתיאור נטו מה עבר עליה. בלי כוונות נסתרות להחזיר בתשובה כל מי שקורא את זה.

שאתה מסתכל על השינוי שהיא עוברת אתה אומר- ואלה, אם ככה נראים חוזרים בתשובה, למה לי?

בחלק הראשון היא מלאת רגש, מצחיקה, קלילה, וכו'- אמנם עצובה וזה, וחסר לה משהו, אבל לכולנו חסר.

ואז בחלק השני היא פתאום נהיית כבדה שמתבטלת ומשתפכת עמודים שלמים על ר' נחמן.

זה גורם לך להרגיש 'אופס'.

תלוי איפה הוא נמצא.

אני דווקא בחלק הראשון סבלתי מאד, אפילו שהוא היותר קליל. ואת החלק של החזרה בתשובה אהבתי.

אולי הפוך. זה תלוי בהמון דברים.

עכשיו הבנתי למה לא אהבתי את החלק הראשון, לא החילוניות לכשעצמה כל כך הפריעה לי, אלא בעיקר חיי החברה שלהם. לחלוק דירה אחת עם המון אנשים, בנים ובנות, הסיוט.

יש לה סגנון כתיבה מיוחד במיוחד!!

והוא נתן לי המון רוחנית..

קצת..

בכללי נהינתי ממנו אבל קצת היה לי קשה להתחבר לספר..

אני חושבת עכשיו כשאני מנסה להזכר בספר שגם לי היה קצת כבד הקטע של החזרה בתשובה..

בא מנק' מבט כפולה- הצד החילוני על כל קשייו וכיעורו העמוק (בעיקר צד התקשורת ועולם האמנות שבו, כמובן), ואח"כ צד החזרה בתשובה- שכתוב בעוצמה גדולה ולכן הוא כ"כ חזק.. אבל- אנשים תמימים יותר, שלא נחשפו לדברים כאלו, וכמובן- בנים- אין להם מה לחפש בו.. בשום פנים ואופן!

|אולפניסטית. ולא, לא קראתי.|

נושא על כתיפיו את רוב העול המעשי של המדינה הזו בעוד הצד החרדי ה"יפה" מתמקד בכפייה דתית וקיבוץ נדבות.

למה בכל מקום אתה חייב להכניס את זה?

ארג.

שמע,גולני,הבנו מה אתה חושב על החילונים והחרדים.

אתה צריך לדעת שזה לא הכל.

גם בעולם החילוני יש כיעור ויופי וגם בעולם החרדי יש כיעור ויופי [כן,וגם אצלנו.] - ושים ת'דגש על המילה שבא לך - זה עדיין לא סותר שיש ת'מילה השניה.

מובן? אני מקווה.

נפשי ישובב כתבה ככה: "הצד החילוני על כל קשייו וכיעורו העמוק (בעיקר צד התקשורת ועולם האמנות שבו, כמובן)" - כי במציאות העולם הזאת חיה נועה ירון בהתחלה והי-א זאת שהרגישה שהעולם החילוני הוא כזה ולכן הי-א כתבה ככה את הספר שלה - ובהמשך רואים שלא סתם - מנק' המבט ש-לה,ומהמציאות שהי-א חיה בה והי-א הרגישה שהיא מכוערת.

ובאמת,נפשי ישובב כתבה בהמשך המשפט: "ואח"כ צד החזרה בתשובה- שכתוב בעוצמה גדולה ולכן הוא כ"כ חזק.." - נועה ירון כתבה דווקא על הצד המכוער כי הוא זה שהעסיק אותה.את הניגוד הזה היא רצתה להראות.לא עניין אותה - בחיים ובספר בעקבות זאת - להראות את הצד היפה,כי זה לא רלוונטי.לא העסיק אותה בתהליך החזרה בתשובה אם החילונים משרתים 3 שנים וחרדים לא או הפוך,ולכן היא גם לא כתבה על זה בספר.

נפשי ישובב בסה"כ כתבה את מה שעולה מהספר,דאצ אול.

מקווה שהובנתי ושלא הייתי חריפה מדי.

וזה באמת ספר חזק!

ולא הרגשתי מסיונריות אלא תיאור של התהליך שלה .

ואני גם סבלתי מהחלק הראשון- היא היתה קלילה אבל לא מצאה את עצמה, והיתה עם הרבה קליפות ומתחת להן- צעקה וכאב גדול.

ואחר כך גם- לא מושלם ולא קל אבל הרגשתי שהתחיל להכנס לתמונה גם אור, מקום בטוח בעולם המבולגן והמפחיד, בקיצור- הקדוש ברוך הוא.

אמממ... לא יודעת איך היא קפצה לכאן..

פשוט יש שלושה שהגיבו לה אז התגובה שלך היא האחרונה ביניהם.

בחלק הראשון דילגתי על המון קטעים-זה לא התאים לי..ואת החלק השני אהבתי..

ואם אני לא טועה היא אמרה שהחלק הראשון נועד יותר לכאלה שהם לא דתיים....

אני מסכימה שיש קטעים לא כ"כ ... אבל אפשר לסבול.

בכ"מ לדעתי זה יותר מידי מתאר את הרגש והחוויה ופחות את החיים עצמם.

ספר יפה

ממש מוזר לי לראות את כל התגובות...

אני חושבת שדווקא ספר כזה יכול ממש להשפיע על אנשים ודווקא דתיים....

וחוצמזה, ממש הזדהיתי עם חלק מהטעים שהיא מתארת בהם את הבור בנשמה....

והחתונה פשוט שימחה אותי...

ואני מסכימה פה שכל אחד באמת קורא את הספר מנק' מבט מאוד שונה.

בעיני זה יכול להיות ספר נורא משמעותי בשביל אנשים מסויימים (אני קראתי אותו טיפה באדישות אב הרגשתי שיש שם איזה משו....)

לקחתי ת'ספר מהספריה,מישהו יכול לתת לי בבקשה תקציר שלו+המלצה?

תודה..

פשוט תתחילי לקרא- וכנראה גם לא תפסיקי.

מן הסתם כבר סיימת- אההה?

המון תובנות כתובות במתיקות, שדר של אור ובחירה נכונה. התמודדות ואומץ.

אהבתי כל פרק.

אתה רוצה דיון, רוצה המלצה, רוצה להביע דעה? זה ממש לא שרשור מקובל.

ב. היו דיונים מעניינים עליו בפורום. חפש אחורה.

קשה לתאר..

כתוב בצורה מהממת, נושא מהממם ומחריד גם יחד..

מקווה שהבנתן..

ההתחלה של פסר ההמשך לא כלכך הלהיבה אותי ..

משהוא יודע אם גם השני מעניין/ שווה קריאה?

תודה..

האחרון הכי פחות מוצלח, אבל חייבים לקרוא אותו בשביל לגלות את הסוף.

(זהירות ספוילרים! עלולים לצוץ פה ושם)

1. הרעיון שהבאגים הם בעצם סוג של דבורים שהתפתחו, בא לשקף את נקודת המוצא של הסופר, כמגן חיות, או אפילו כקיצוני בדעותיו? לי זה עורר את הרושם שהוא ניסה להשוות מעט בין ב"א לבע"ח... המבנה של הכוורת ובכלל חברת הבאגים, בהחלט מאד מזכירה את הדבורים. הדבורים הן יצורים תבונתיים מאד. האם הסופר ביקש להמחיש כמה האדם אכזרי בעומדו לדוג' מול קן נמלים טורדני אותו הוא הורס במחי ריסוס? (שימו לב נק' המוצא.... לא מהות הספר)

2. כמובן שהרעיון להשתמש בילד הנו רעיון שמוסריותו תלויה בספק, וגם הספר עצמו דן בכך. מה דעתכם האישית? האם אכן יש מקום להקריב כחברה, אדם שאינו בר בחירה, להצלת החברה ובעצם גם הצלת אותו היחיד בינותה?

3. הספר די חוזר על עצמו מבחינת תאורי הקרבות והמשחקים. עם כל גאוניותו יש בו משהו חזרתי.

4. הפריע לי מאד שעם כל הקדמה והטכנולגיה הבלתי אפשרית שבנה הסופר, הוא השאיר טכנולוגיה בלתי עדכנית ומיושנת כמו מכוניות וכבישים, מסוקים ואפילו כיתות ...גם התאור הסביבתי של חיי ב"א בכדור הארץ לא מספיק ברורים, מה שיוצר את הרושם שהסופר לא חשב על כל הפרטים...אגב גם הוריו של אנדר הוצאו במהירות רבה מדי מן התמונה לטעמי.

5.ושוב לקטע המבריק שבספר, הנצחון בא בעקבות המחשבה וההתייחסות לעניין כמשחק. זה רעיון גדול מאד! לדעתי יש בו אמת בכל שטחי החיים.. חשבו על כך!

בסופו של דבר נהנתי מאד, והפעם לקחתי את 'הצל של אנדר' מן הספריה.. דיווחים יבואו...

אשמח לשמוע את דעתכם...

הן מכונות שפועלות עפ"י רצונות המלכה.

בספר...

בעקבות המשחק של אנדר, לקחתי מהספריה את ה'הצל של אנדר'... די התאכזבתי האמת...

יש משהו תרמיתי בספר הזה, כשהוא מגמד את אנדר. לדוג' בספר 'המשחק...' הוא כותב שאנדר למד טריגונומטריה בגיל 3... וכעת הוא טוען שבין גאון הרבה הרב היותר ממנו, מה שלא משתמע בסיפור...

בקיצ' הרעיון דוקא נחמד... התוצאה די משעממת.. בכלל ספרי המשך שמנסים לחיות על גבם של ספרים ראשונים טובים, הם מתכון די ידוע לכשלון... אז בא נגיד ש'הצל.. 'הוא לא כישלון מוחלט אבל בהחלט לא משהו.

במיוחד אכזב אותי הקטע שבו מציעים לבין

לתפוס פיקוד במקום אנדר...

כאילו כל מה שכתוב בספר 'המשחק' -

הוא לא באמת,

האמת היא שמאחורי אנדר עמד מוח הרבה יותר גדול

שהעדיף להשאר בצללים 

וכל הגאונות של אנדר היא רק מקרית -

מגמד, כמו שכתבת...

חבל.

ברא דמות שהיתה בדימיונו מושלמת. הדמות הצליחה, וקמה לה סדרת המשך...

ואז ברצון להיבנות שוב על אותה הדמות, הוא 'גימד' את הדמות שהוא יצר כאליל... הכל למען האפשרות לפרסם עוד ספר שיקרא בזכות אותה דמות ראשונית...

בעיני יש בזה תרמית, ובגידה ברעיון הספרותי ה'נקי'.. ספרות למען ספרות.

אבל אני לא חושבת שהצל של אנדר פוגע ביופי של המשחק של אנדר. אני חושבת שהוא עושה עבודה מצוינת ומאפשר לקארד להציג שוב את הכישרון המדהים שלו בפיתוח דמויות מרתקות ששובות את הקוראים, עם המעלות והפגמים שלהן. הרעיון שמאחורי הדמות של אנדר הוא אכן- גיבור מושלם. המנהיג האולטמיטיבי. בין בכלל לא יועד להיות כזה- בין הוא המוח שמאחורי הקלעים, זה שא"א איתו וא"א בלעדיו.

אני קורא עכשיו את הספר השני: "הצל של אנדר" שהוא מדבר על בין והואא בנתים ממש מענין

בס"ד

אמרו לי שלא מומלץ לקרוא רם אורן, כי הוא לא חוסך בפרטים לא נחוצים..

אבל ההיסטורים שלו מצויינים! ואני ממש אוהבת ת'כתיבה שלו..

(לענ"ד ממש חבל עליו. הוא סופר ממש טוב שגם אם הוא לא יכניס קטעים לא צנועים הוא ימכור טוב, אבל הוא בכלזאת עושה את זה.. הפסד שלו)

הוא ספר אמיתי על לוחמת במוסד.

מה זה הספר הזה?

אל תתאמץ להשיג... אישית לא התלהבתי בכלל.

הרבה מהספרות החרדית רדודה....

הרבה מהספרות החרדית עמוקה ואיכותית.... והרבה מהספרות החילונית היא רדודה....

מה יהיה? עוד שרשור למחיקה?

מה לא נקי בהארי פוטר

לא יודעת מה איתכם לי אין בעיה לקרא הארי פוטר..

וגם בעיקר ענין של גיל.

שולינקה יכול יותר למצוא חן בעייני "בנות הנעורים"

ופחות בעייני נשים נשואות ++

כמו הרבה הרבה ספרים.

מזכיר לי שבתור ילדה התלהבתי קשות מהספר גילגי (או בילבי)

זו עם הצמות שהיתה מרימה את הסוס שלה באויר

קראתי אותו המון פעמים.

אחרי כמה שנים ניסיתי לקרוא אותו שוב, וכמובן, לא מצאתי בו שום ענין.

שולינקה באמת רק ילדים יכולים ליהנות ממנו, כי הוא אולי מתעסק בנושאים מלהיבים אבל לא כתוב כמו שצריך ולא עמוק, אבל גילגי, לעומת זאת, הוא ספר שגם אם הוא כבר לא מתאים לגיל שלך עדיין אפשר לראות שהוא ספר ילדי מ-שו-בח! הוא ספר קלאסי שמחזיק מעמד בכל העולם כבר הרבה שנים, ולא בכדי. מי שהמציא את גילגי המציא יצור בן אלמוות שאין דומה לו.

אסטריד לינדגרן היא מטובי ספרי הילדיםבשבדיה, מנוחה בקרמן ממש לא...

גילגי זה ספר שישאר תמיד, שולינקה ממש לא...

אגב ספר ילדים טוב כמו שכתבה מעשיה נאה, זה ספר שגם מבוגרים נהנים ממנו...

איזה התקפה

ממש לא באתי להשוות, רק לתת דוגמא

לכך שלא כל ספר שמבוגרים לא אוהבים, בהכרח ילדים ונוער גם לא יאהבו.

מההשוואה...

אני קוראת את הספר "מעבר חצייה"- לא על תאונות דרכים (לפחות בנתיים...)ספר ממש יפה של הסופרת החרדייה - צפורה אדלר,  לא קראתי עוד ספרים שלה אבל בשונה משאר הספרים () אין שם סמינר, נישואים ושאר הסוגים... ו..המפתיע מכל- האדם עליו מדובר מ-ב-ו-ס-ס!!! שמשום מה אצל החרדים בד"כ המדוברים הינם אנשים עניים....

שמחתי להביע דעה

נ.ב: שולינקה- ספר נחמד, רשום שיש ספר שלישי מעניין מה עוד יכולים לכתוב...

שמעתי שמנוחה בקרמן עשתה הסבת מקצוע והיא רק תגמור את 'ילדי שי',הם אמורים להסתובב עוד קצת בעולם,לגדול ולהתחתן.

"הזדעזעתי מההשוואה", "יצור בן אלמוות" - דמיינתי את צמותיה בנות האלמוות של בילבי-גילגי-פיפי (האחרון הוא המקורי) מתנפנפות בצחוק פרוע למקרא התגובות ההיסטריות שלכן...

ואם כבר אסטריד לינדגרן, אז אין כמו מדיקן והספוגית מיוניבקן!

גם את שאר ספריה קראת? קלה בלומקויסט ועוד?

הקלאסיים והאלמותיים!

בספריה שגדלתי בה, היו כמה מדפים שמוקדשים רק לספרי מרגנית.

אבל נתקלתי בשנים האחרונות בספרים חדשים שלהם, ומה אני אגיד לך - זה כל כך לא זה! התרגומים דלוחים ושטוחים, הספרים מתיילדים וטפשיים.

היתה לי תקופה שחפסתי רק מרגניות! 

ולמרגנית יש את ספרי הילדים הכי יפים.

אני לא יודעת לגבי הספרים החדשים שלהם, אבל הישנים מעולים.

חבר'ה צעירים, תחפשו את ספרי מרגנית בספריה שלכם.

ב80% מהמקרים אני מניחה שתאהבו!

ועוד משהו, מי קרא את סדרת מרי פופינס בגן העירוני? (גם הוצאת מרגנית, אבל חדש יותר)

אני נותנת לאחים שלי לקרוא אותם ברגע שהם לומדים לקרוא.

ויש לנו את חלקם בבית, ומה שלא יש בספריות.

בס"ד

ובאמת יש בו טיפה בעיה בקטע ההיסטורי כי הוא היה היסטוריון מטעם הרומאים (אחרי בגידתו). וזה אומר שיכולהיות שהוא צינזר כשלונות רומאים..

רוצה.. זה כיף אבל לשתף אנשים בשגעונות שלך?

התחלתי לקרוא בו זמנית עם אבא שלי.. אבא שלי הפסיק באמצע ולא הרשה לי להמשיך.. בגלל שהוא לא הסכים ובגלל שהוא כופר אני כבר לא יקרא אותו.. יש מצב שמישו מגלה לי את ההשתלשלות?

הספר הוא גם כפירה וגם סתם ילדה קטנה, כל מקום שאפשר להכניס ניבול פה היא מכניסה וכו', וגם היא הופכת את התנ"ך שדוד המלך היה רשע והכל, הוא לא הרג את גלית אלא ציוה שיכניסו את השם שלו בספרי התנ"ך.

ונורא שמחו שהוא מת וכו' וכו' .

יש דברים שהם כפירות נורמיות ויש דברים שהם סתם תינוקיות.

מה שמפריע שיש חילונים שכל הידיעות שלהם בתנ"ך מגיעות ממלכים ג' ואני מכיר אחת כזו.

ומבינה רגשית זה עושה את דוד המלך רשע ולא כדאי לקרוא.

היא בהחלט לא ילדה קטנה, לפחות לא כרונולוגית.

הדעה ששמעתי בעיקר זה לכיוון של אנא- קל.

פשוט להשתעשע ממנו.

אני תמה כמה מתוך ה95% חז"ל שהיא טוענת שנמצא בספר

באמת נמצאים שם כאוטנטיים, וכן, יש לה יוזמה להוציא

את דוד המלך מאוד רע בין השאר מול מיכל [אני זוכר תנ"ך טוב?].

אם אני אמצא אותו בספריה אולי אני אפזול עין לראות על מה המהומה,

לא משהו לקנות.

וידוי שלה, עליו הייתי מפרט המלצה אם לא היה עובר כ"כ

הרבה זמן מאז שקראתי אותו בפועל

אני ניגשתי לספר הזה מתוך ידיעה

שהוא שטות גמורה וכפירה,

ובכ"ז היו לי אח"כ הרהורים

שאולי יש דברים שהיא צודקת....

אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

לא מומלץ.

אבל קצת קשה לי עם זה.

מה, אנחנו מפחדים משאלות?

בס"ד

אנחנו לא פוחדים משאלות שאנחנו יודעים שנוכל להתמודד איתם.

אנחנו פשוט יודעים שאנחנו כ"כ הרבה לא יודעים, שלא כדאי שנכניס את עצמנו למצב שאפילו מה שאנחנו כן יודעים- לא נדע אם הוא נכון..

ובמילים פשוטות- חבל להכניס עצמנו למקום סכנה, כל עוד אנחנו לא תלמידי חכמים עצומים ומלאי אמונה אמיתית.

באיזה עינים שואלים את השאלה.

אם אני באמת לא מבין -

למה שרה גרשה את הגר?

למה יעקב גונב את הברכות ומשקר?

אפשר ןצריך לשאול.

אבל אם אני סתם רוצה לפרש את התנ"ך באור שלילי -

דוד המלך היה, רשע, שאול היה צדיק...

הגר היתה תמימה, שרה התעללה בה סתם...

עשו היה ראוי לברכות, יעקב אבינו שקרן וגנב -

זו כפירה, קנתור, תנ"ך בגובה הגרביים.

פשוט אסור לקרוא את זה.

יש מספיק ספרים ומאמרים ששואלים את אותן השאלות -

בצורה רצינית וע"מ להבין.

רק צורת ההוצאה שלהספר הזה - "רב מרח" -

כבר מעידה על כוונת הכותבת,

שאינה לשם שמים או לברר את האמת,

אלא סתם פופוליסטית.

חטאות נעורי ופשעי אל תזכור, כחסדך זכור לי אתה למען טובך ה'...

לדעתי לא ראוי בכלל לקרוא אותו!

נדמה לי שזה שמו. מספר את קורותיו של בחור דתי שלחם בתעלה ונשבה בידי המצרים. אמנם זה לא רק על המלחמה, אך חלק נכבד ממנו עליה.

עלי הספר (והאיש) הותירו רושם חזק מאד (הוא נהרג לאחר שנים בת.דרכים).

באתי לכתוב פסקה של אנקדוטות וגיליתי שאני זוכר לא מעט,

ספר טוב מאוד

גם הסרט שלו, אבל אחרי הספר.

עז77  -דרך לוחם -אביגדור קהלני