אשמח לטיפים.
אל תגידו לי לא לנקות... לא מסוגלת להשאיר את הבית ככה ולצאת...
ניקיתי הכל,פשוט התחלתי מוקדם
(ובתנור גם הבערה בחום גבוה)
הלכתית זה מספיק. נכון שזה לא יוצא נוצץ כמו אחרי חומרים ייעודיים, אבל בתפיסה שלי זה יוצא נקי יותר (למרות שהחומר שקוף ולא רואים אותו, הוא בהחלט נשאר שם - מרגישים בבירור לפי הריח, והחומר הזה הוא הכי לכלוך שיש, לא רוצה אותו על האוכל שלי).
או לא מסוכנים כמו חומץ וסודה לשתיה
שמנקה טוב?
וואלה לא נתקלתי עדיין.
אבל מנסיון- עדיף שיהיו בפנים מאשר בחוץ בשלב הזה!!
אומנם מתנהלים לאט, אבל לפחות אפשר לעשות משהו.. כשהם מתרוצצים הרבה יותר קשה
ב"ה..
ממליצה לך לכתוב הכל ברשימה מסודרת ולעבוד לאט לאט. להתחיל אפילו מעכשיו..
ככה מגיעים לפסח בנחת.
יומיים אחרי לידה אין כח! המוגלובין נמוך בגלל הלידה.. לא ישנים בלילה בגלל הנקות..
קיצור- אל תחשבי שתוכלי באמת.. אולי לפקד על צוות עוזרים.
לפני לידה סוחבת הכל
אחרי לידה מרוסקת. לא יוצאת שישה שבועות מהמיטה. לא לוקחת נעל מהסלון לחדר
מיואשת******
מיואשת******בשביל המקומות שניקית מלמעלה או שהם בחזקת נקיים (ארונות עליונים למשל) ואולי נשאר פירור איפשהוא מספיק ביטול חמץ
אפילו מכירת חמץ לא חובה למקומות האלה
מקווה שאני לא טועה
ואולי זה נסתר במקומות לא ידועים...אז לא יעזור למכור..
אין מוצא אלא לנקות את זה וזהו
אחרי המשלוחי מנות הכל אפשרי.
אני לא מזמן מצאתי בחדר של הילדים חתיכת לחם די גדולה ממש במשחקים... אם לא הייתי רואה את זה בזמן, סביר להניח שזה היה עוד יותר מתחבא אח"כ... או נופל, או מתפורר או לא יודעת מה.
בקיצור- חייב לבדוק טוב
שנה אחת מצאתי בסלקל מאחורה תקוע בפלסטיק- ביסקוויט שלם. בכלל לא חשבתי לבדוק שם.. סתם במקרה ראיתי...ב"ה


בתי 123קסם מדהים! אומרים שאין חמץ ופוף אין חמץ, תנקו אחרי ההריון כי אין שום מצווה לנקות לפסח.
אין!!! שום!!! מצווה!!! לנקות!!! לפסח!!!
חלאס!
חג שמח ובשורות טובות.
אתה אומר שכל חמץ שלא ראית אותו וכו'-בטל ומבוטל
זה ממש לא מבטל חמץ שברור לך שקיים
לכן גם לא קוראים לזה ביטול חמץ אלא הממ... ממ...
אם יש במקרר פירורי חמץ והם נדבקו לעגבנייה שאכלת בפסח - עברת על איסור. גם את זה לומדים בישיבה.
נגיד בייגלה שתקוע מתחת לארון וא"א להגיע אליו ולנקות - גם אי אפשר להגיע ולאכול אז אין חשש, אבל עדיין אסור שהוא יהיה ברשותך (בל ייראה) - ולכן צריך לבטל.
אסור לאכול פרורי חמץ מבוטל ולכן כאדם סביר שמימלא לא אוכל שאריות ביגלה מתחת לארון או קוסקוס מהמדפים במקרר אני לא חושש לזה שהתריסים שלי יהיו מאובקים בחג.
העניין הוא שמדפי המקרר צריכים קרצוף כדי שתהיה בטוח שלא דבוק בהם חמץ. כנ"ל ארונות הכלים, התנור... אבל אוי א-ברוך, בהריון מתקדם קשה לקרצף.
לא ביקשתי לפרק כלום
אין לי שום נטייה לכבס מצעים לפסח
אמרתי במפורש ואגיד שוב: צריך לקרצף את מדפי המקרר. לא יודעת איך אצלך, אבל אצלי בהחלט דבוקים אליהם פירורי קמח רטוב ושות'. זה חמץ גמור ואסור באכילה בכלשהו. ובשביל שזה יירד צריך קרצוף. צריך באותה מידה לנקות כל כלי ומשטח שמאכסנים או מכינים בו אוכל וכלי אוכל שיהיו בשימוש בפסח. זה הכול. זה מעט לעומת מה שעושים בחלק מהבתים, אבל גם זה הרבה מאוד כשזה נופל על האישה והעובר לבדם.
אבל אם אתה רוצה שוב לכתוב ולהדגיש שלא צריך לאדות את הווילונות של האמבטיה או משהו, סבבה, תכתוב. אני אתך. לא צריך. זה אפילו לא קשור לביטול חמץ. אין בווילונות שום חמץ בעל ממשות שמצריך ביעור, ביטול, מכירה או כל פרקטיקה הלכתית אחרת.
לי יותר נוח להוציא את המדף לכיור ולקרצף מתחת לזרם מאשר לכרוע ולקרצף במגבון, אבל כל אחד ואיך שנוח לו. העיקר שלא יישאר רוטב דבוק, ואין לזה שייכות לביטול חמץ. הרוטב הזה יכול להידבק לכלים או לאוכל שמשתמשים בהם בפסח. ביטול חמץ לא מנטרל את זה... איסור אכילה קיים בפני עצמו.
תמצית דיני פסח בשישים שניות:
בחמץ יש שני איסורים - איסור אכילה (+איסור הנאה שכרוך בו), ואיסור החזקה (=בל ייראה ובל יימצא). הביטול נועד לתת מענה לבעיות שצצות עם האיסור השני. הוא לא קשור לאיסור הראשון. רוטב חמץ במקרר יכול להידבק למאכל ולהיאכל בפסח. ביטול לא עוזר לזה.
גם אני בעד קולות כשצריך, ויש הרבה כאלה, אבל אני חוששת שאתה מציג פה את ההלכה בצורה משובשת, ועוד בפסקנות שכזאת...
קולות צריכות לבוא על רקע הבנה בהירה של האסיורים השונים, לא על רקע ערבוב וטשטוש.
ברור. לא מומלץ להשתגע.
אבל כתבת למעלה שרוטב חמץ במקרר קשור לביטול חמץ. על המשפט הזה אני שואלת אם יש לו כיסוי הלכתי. חבל להפיץ בציבור שיבושים. אם אני טועה ויש לך מקור, אשמח ללמוד.
ביטול זו לא איזו שטות. ביטול זו פרקטיקה הלכתית אמיתית שפותרת בעיות מסוימות. היא לא קשורה לעניין של ניקוי משטחי אוכל מחמץ. זה עניין אחר.
נשאר רק המשפט המעליב ההוא הבעלים שיודעים הכול כי הם למדו בישיבה לעומת הנשים. וואללה, אולי לפעמים לפעמים גם אישה יודעת משהו מהחיים שלה. בסוף הודית בחצי פה שלא דייקת בהלכה.
יש עוד כמה אי דיוקים אבל אניח להם. זה מייגע מדי.
זה לשפשף עם חומר ולהוריד את הלכלוך...
להעביר מגבון על מדפי מקרר זה כמו להעביר סמרטוט לח על רצפה מלוכלכת.
אני מבינה שיש לך אשת חיל שהמקרר שלכם נקי ככה כל השנה... ;)
לא על השיש, מתחת לציפוי, ולא בכיור שגם ככה לא אוכלים ממנו.
לדעתי ככה צריך להיות.
תמצא לי אשה שזה סבבה לה.... לא נראה לי תצליח..
יעל מהדרוםוהעבודה הזאת לוודא שכל משטחי אכסון והכנת האוכל יהיו נקיים בצורה סבירה - היא עבודה שדורשת שעות ומאמץ, במיוחד כשמסתובבים באזור ילדים ובבטן בועט עובר.
כברהתמודדתי עם מצבים משפחתיים שונים
כבר צצו לי שאלות כאלה ואחרות
כבר יצא לי לפתוח פה ושם ספרים, להאזין לשיעורים, לפנות לפסיקה לפי הצורך...
נדמה לי שאני כבר יודעת דבר או שניים על הלכות חמץ.
אבל אתה צודק, תמיד כדאי ללמוד עוד. תורה היא ולימוד היא צריכה. תודה על התמריץ.
גם ניקיון של יום שישי אשה בהריון לא מסוגלת לעשות!
גם שטיפת רצפה זה ממש קשה...
אז מקרר זה עוד יותר... כי אפשר בכלל להתכופף...
לשפשף דווקא זאת לא הבעיה..
אתה פשוט יוצא מנק' הנחה שיש דבר כזה ניקיון קליל כזה שסבבה לעשות אותו בהריון עם כובד כזה
פשוט אף פעם לא היית בהריון ב"ה, אז אתה לא מבין מה זה.
ואז גם אם לא קרצפת במאה אחוז שום פירור לא ידבק לך לאוכל של פסח
את המדפים...זה סופר להתכופף ולהגיע למקומות
שאולי נשאר פירור חמץ שעלול להגיע לאוכל אז מקרר הוא אחד היותר בעייתיים מהבחינה הזאת
אם קרצפת אותו בצורה מושלמת ואת רגועה שאין בו שום פירור את באמת לא חייבת לצפות
כל המטרה היתה להקל על הניקיונות..לא להקשות עליהם..
חוץ מזה, צריך להרגע, לא רק האישה נמצאת בבית ואפשר להביא עזרה, זה לא סוף העולם.
אחרי שמפרקים את הדלת. אם מעולם לא עשית את זה אני ממליצה לך להציץ שם השנה...
תנור זה הדבר הכי קשה לנקות לפסח. אח"כ כיריים. אח"כ מקרר... שזה יחסית בקטנה רק שגם במקרר יש את הדלתות שמצטברים שם פירורים...
לא חייבים לנקות אותו, אפשר לסגור ולמכור
זה חמץ שהוא יותר מכזית
זה אוכל, סחורה שרוצים למכור ולאכול אותה אחרי פסח
זה בכלל לא קשור לפירורים בתנור שלא מתקרבים לכזית, הם לא נגישים ולא עומדים לאכילה אחרי פסח
אין חובה לקרצף את התנור
לצורך העניין - מבחינת פסח מספיק להעביר סמרטוט לח ממש בקטנה מלמעלה ומה שנשאר בטל ומבוטל, אפילו לא יודעת אם צריך למכור במכירת חמץ
מדגישה שזה מבחינת פסח
הנושא היה איך אישה בחודש תשיעי מתמודדת עם ערב פסח - לנקות תנור במצב כזה זה אחד הדברים המיותרים
מה הגזמתי? להשאיר תנור מלוכלך? זה לא הנושא
אם נח לך לקרצף תנור תעשי את זה בכיף, אין בזה שום חובה הלכתית מצד כשרות הבית לפסח
חוץ מזה שלפני שמוכרים צריך לנקות היטב. ככה בהלכה... זה מה שכתוב.
מה גם שכלים אי אפשר למכור..הם לא חמץ ואח"כ מסתבכים עם להטביל שוב את הכלים. אז לא מוכרים כלי אוכל.
לא את הכלים עצמם. ברור
אם הערבי יבוא לבקש את החמץ שלו שבכלים- תוכלי להביא לו?
מנקים אותו וזהו. זאת ההלכה גם.
מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע...
קצת מאמץ והכל יהיה נקי.
לפי כמה וכמה פוסקים גדולים וחשובים - זאת *לא* ההלכה.
ההלכה היא שעוברים בבל ייראה ובל יימצא על חמץ ממשי (לא צריך להיות כזית, אבל צריך להיות בעל חשיבות. למשל חתיכת בייגלה שלמה ולא שבר בייגלה); ועוברים באיסור אכילה על חמץ שאוכלים - לא על כזה שנמצא בתנור סגור ומסוגר (שאכן אין שום צורך ועניין למכור אותו).
וזהו, אלו שני האיסורים בפסח - אכילה (+הנאה) ובל יימצא. אין עוד איסור. מי שרוצה ומעוניין לנקות מעבר זה נראה לי מבורך, שיהיה בית נקי ויפה לחג הגדול, אבל לא קשור להלכות חמץ.
מקבלת שיש גישות הלכתיות אחרות. רק באתי להציג לך צד שאת כנראה לא מכירה.
"מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע..." - כל מה שכתבת פה זה ההלכה! להגיד על זה מוגזם?? נסחפת.
כמובן שזה גם לא רק קצת מאמץ ומדברים פה על זמנים שאין אפשרות לעשות אפילו דברים הרבה יותר קלים מזה
כשקשה לעשות, אני אחפש קולות וקיצורי דרך לגיטימיים. אבל זה שפירורי חמץ הם לא בבל ייראה זו לא קולא, זו עיקר ההלכה כמו שאני מכירה אותה. ואני בהחלט אסתמך על זה גם בשנה רגילה, ואבחר אם לנקות או לא משיקוליי, לא משיקולי הלכה אם הם לא קיימים בהקשר הזה.
אם לא משתמשים בתנור בפסח
ואם מה שיש בו זה פירורים ולא כזית (ברור...)
אז לא צריך למכור (וגם בעייתי למכור). הפירורים בטלים ומבוטלים, לא צריכים אפילו ביטול חמץ. הם לא נחשבים כמשהו ששייך לנו ולא עוברים עליהם בבל ייראה ובל יימצא.
אבל באופן אישי - אנחנו רוצים כן להשתמש בתנור בפסח, אז הוא צריך להיות נקי מפירורים למופת, מלובן וכשר כהלכה 
לא יותר פשוט לקנות טוסטר אובן לפסח? זה לא כזה יקר
אני מדברת על ממש חמץ. שגם עבורו אתה צריך כמה ימים ושעות טובים מאוד
אני אחרי מדף אחד שתים מתעיפת. כשאני באה בארבע עיפה וגם אם בעלי שומר על הילדים שעתים והספקתי שני מדפים של סירים אני מעולפת מעיפות ואחכ זה להאכיל ולקלח ולהשכיב. זהו גמורה.
וכל זה בעלי לא יכול במשך שבועיים להשאר כל יום אחרי צהרים!!! יכול יומיים שלושה. אז מה נשאר כל הימים??? זה עם הילדים לנקות.. אין לי ביבי סיטר.וגם יש חלק ילדים גדולים לא מוכנים ביבי סיטר והם בינים רבים וזה אומר להפריד ביניהם תוך כדי נקיונות
ואם צריך את זה במשך שבועים כדי להספיק. ואני מדברת מינימום. מדפי מטבח ומגירות של כל ארונות מטבח. ספה בסלון ושולחן וכסאות. ורק מסילות שיש בהם שאריות אוכל. על תריסים בכלל לא מדברת
ולהזיז מיטות, כי אצלי מאחורה יש סיכוי שנפל ביגלה. רק זה זה לוקח שבועיים של כל יום שעתים שלוש אחרי צהרים וזה לבוא בעילפון לפסח
וחובה מגירות בארונות בגדים למטה. בכל מגירת צעצועים אצלי יש או וופלה או ביגלה או קרקר. אני בכלל לא ממיינת בגדים. בכלל לא עושה מדפים שמעבר לגובה של הידים של הילדים. אם כל זה זה טונות עבודה
זה אומר לנקות אחרי שהם נרדמים בעשר בלילה. ואז גם לקום בלילה לתינוקים. היו שנים שהיתי ערה מעשר בלילה עד שלוש בלילה. חלאס לא רוצה להתמוטט בשביל בית נקי.
איך מכירת חמץ תעזור? עדיין הילדים יכולים לאכול מזה בפסח, וזה איסור גמור.
וכן לגבי שאר דברים שכתבה.
תפסת אותה על שתי המילים האחרונות 'בית נקי'. לא קראת את שאר ההודעה.
אבל ילד בן שנתיים לא תמיד זוכר את זה.
ולכן לא עוברים בה על בל ייראה ובל יימצא
ואסורה למאכל באיסור גמור ולכן אסור להשאיר אותה בהישג ידו של ילד בן שנתיים
אז צריך לסגור אותם טוב בצורה שילד בן שנתיים לא יוכל לפתוח ולהוציא משחק בחג
אפשר גם להסתכל די מלמעלה שאין חמץ ממש גדול ובולט לעין בלי לנקות את המשחקים יסודי מכל הפירורים ואח"כ למכור במכירת חמץ
עדין לוקחת כל מגירה שופכת. ואין מגירה!!!! שאין בה ביגלה. וופלה. ביסקויט. ממש שלמים!!!
אם רב אומר לי שאני יכולה למכור ככה מגירות. הלוואיי!!!! אין לי כח להפוך מגירות.
אני לא מהנשים שלוקחות את הקליקס ומכבסות!!! ולא מנקות קפלה קפלה.
אצלי בקופסת קפלה פשוט יש אוכל. יכול להיות גם בורקס או רוגעלה
שונאת לנקות!! אז שלא יגידו פה לא חיביים וסתם מנקים כי אוהבים. לא רוצה לנקות! לא אוהבת לנקות! לא כיף לי לנקות! זה חוסר ברירה.
עדין חיבת לעשות בשואב אבק. כין כסאות הסלון בריפוד לביו המשענת יש טונות חלה משבת כנל הספה איך אפשר בפסח לשבת על כיסא מלא מלא בחלה בסדק של הכסא בין הריפוד
במיוחד הכסאות סלון - זה אזור האכילה. אין ברירה
אצלי המושב של הכסאות סלון נשלף ואין שם הצטברות של פירורים אז זה לא בעיה
הילדים לא בגיל שיכולים כבר לעבור בעצמם על המגרות משחקים?
אבל אל תדאגי לילד בן שנתיים כי הוא לא בגיל חינוך ולכן אי אפשר לומר לו לא לאכול בפלה בפסח לכן אין בעיה בכלל, הכל בסדר.
גם לילד שלא בגיל חינוך אסור לאפשר לאכול אוכל לא כשר, ובכלל זה חמץ בפסח.
נכון שיש הקלות לקטן כשצריך מאוד מאכל מסוים, אבל הדין הבסיסי הוא שאסור. אסור להשאיר בהישג ידו של בן שנתיים חמץ בפסח. חייבים או לעבור ולהוציא את החמץ או למיין ולהוציא עבורו בגדים לכל החג ולסגור הרמטית. כך או כך - יש עבודה לעשות.
אבל אסור לילד לאכול אותה - גם אם הוא עוד לא בגיל חינוך.
וגם בתחילת הריון
(לפעמים זה עוד יותר קשה מאשר בהריון מתקדם)
סוגרים ומוכרים את כל הארונות/מגרות צעצועים, קונים או מנקים משחק שניים לחג.
אם ארונות בגדים דורשים הרבה עבודה אז מארגנים מדף אחד עם הבגדים שצריך לחג ואת שאר הארונות מוכרים במכירת חמץ. כנ"ל כל מדפי הספרים חוץ מכמה ספרים שמוציאים לחג
גם במטבח - לא מנקים את כל המגרות של הסירים. מארגנים פינה במטבח או במרפסת שירות ששמה אפשר לשים את כלי הפסח במהלך החג ואת שאר הארונות עם כלי החמץ - סוגרים ומוכרים, בלי לנקות.
תנור אפשר לסגור ולמכור בכלל לא צריך לנקות בפנים
מקרר - לשטוף מדפים, אין הרבה ברירה אבל אם מצפים אותם אח"כ בניירות יש הרבה פחות חשש שאיזה פירור שנשכח ידבק לאוכל של פסח
לא אוהבת את זה שהבית לא נקי אבל אין אפשרות טכנית לנקות הכל
אם אפשר להשיג עזרה ולעשות יותר זה בטח יותר נחמד אבל אם לא אז לא.
כשיש ילדים גדולים שכבר ממש יכולים לנקות אפשר לעשות יותר
כשכולם קטנים וצריך גם לטפל בהם בערב פסח - עושים סדר עדיפויות חדש.
כי האישה טורחת ועובדת קשה. וזה מעצבן שאתה חושב שאתה עושה טובה שאתה סותם את הפה
הטובה צריכה להיות בעזרה!!! לא בסתימת הפה. וכן מאוד מאוד להעריך אותה על העבודה הקשה שלה ולהגיד כל הזמן שזה עבודה מיותרת זה לא רק שזה אל עוזר זה מעצבן
כל המינימום שאני לפחות תיארתי זה רק אבל רק במצבים שקשה מאד לנקות כמו תחילת הריון, הריון מתקדם, זמן קצר אחרי לידה
בזמנים רגילים יותר אי אפשר להסתפק במינימום אחרת נחיה קבוע בדיר
בית נורמלי צריך תחזוקה, לא חייבים לתחזק את כל הפינות בערב פסח, אפשר בזמנים אחרים בשנה לעשות דברים שהם פחות הכרחיים לפסח אבל אי אפשר ללכת על המינימום הנ"ל באופן קבוע.
יפה שלמדת עם השנים לסתום את הפה, עכשיו אתה יכול להתחיל ללמוד להעריך את אשתך שדואגת לתחזוקה של הבית באופן קבוע
הוא נורמלי רק למצבי קצה
היה להן עשירית מהציוד שיש לנו לנקות לפסח.
ויותר שכל ישר מאיתנו.
אבל-
אני לא חושבת שלא ניקו יסודי
כי לא היה כסף לכלים חדשים לפסח ובשביל להכשיר כלי חמץ כן צריך לעמול קשה.
וכן, לא כולן ככה
לא משתמשת בחומרים רעילים כמעט בכלל- למעט תנור ובזה בעלי עוזר.
מנקה מפורים- כדי להגיע בנחת. לא כדאי להוסיף לעצמי פרויקטים נוספים
לא מנקה חלונות, מקסימום שוטפת רשתות תחת זרם מים. לכולנו שלום
אכן ניקו כמו משוגעות... את כל המצעים והשמיכות תלו בחוץ, ניקו יסודי למדי. חוץ מזה שנראה לי היו להם עוזרות ערביות...
גם הערביות השכנות ניקו באותה תקופה... כנראה נכנסו לזה מהשכנות היהודיות
כל פעם קצת. עדיף שתתחילי ממה שהכי חשוב כמו המטבח סלון. ואז מה שנשאר כח. לא הפוך.
והאמת שזה היה יותר קל מתחילת הריון עם הבחילות ההקאות והעייפות הבלתי נשלטת...
מה שכן צריך לנקות גם לפי דבריו לוקח הרבה יותר זמן ממה שהוא כותב שם
הוא מניח שבחדרים אין בדר"כ חמץ גדול מכזית - לדעתי זה לא נכון ברוב הבתים עם ילדים קטנים, יכול להיות חמץ יותר מכזית בכל מקום

זה באמת כמעט בלתי אפשרי לבד...
ותעשי רק לפסח.. מיון בגדים בארון אפשר גם בחודשים אחרים בשנה.. לא יקרה כלום.
ומתפלאה איך כל שנה, עדיין יש לי עוד מלא מה לזרוק...
בכל מקרה, נראה לי שהנקודה הכי קשה לניקוי באמת היא התנור.
אבל למה להשתמש בכלל בתנור בפסח, אם אפשר להביא טוסטר אובן ייעודי לפסח וזהו?
כל שאר הדברים שצריך לנקות, אם בימות השנה דואגים שהחמץ לא יטייל בכל הבית,
מספיק לעבור בדיקה יסודית שבאמת אין חמץ בחדרים, ורק לסדר יפה.
סה טו.
הצד הפראנואידי-חשדני-ביקורתי שלי אומר, שכל ההתעסקות עם הניקיונות המוגזמים הללו, זה נטו בשביל להסיט את תשומת הלב היהודי/ת מעיקר חג הפסח, והוא לזכור שיצאנו מעבדות לחירות, ושעלינו להמשיך להשתחרר מהעבדות של יצה"ר למינהו: מידות רעות וכיוצ"ב, ולא להתמודד בתחרות כפייתית וילדותית שעיקרה - של מי הבית הנוצץ ביותר?
* אפרופו, תחרות ילדותית - גם פורים עבר הסבה לחג תחרותי שעוסק בתחפושות מנצנצות ויקרות, משלוחי מנות רעילים, ומי עושה הכי הרבה רעש עם נפצים, אלמנות ושאר מרעין בישין שהערבים דואגים לספק לנו כדי להפוך ילדים למקוטעי איברים...
עיקר פורים היה ועדיין לזכור שאין שום המן בעולם שיכול עלינו, כי ה' איתנו תמיד!!!
ביסודיות וכהלכה, ובע"ה שנזכה לכך גם השנה!!!
גם אני עכשיו מנקה מסילות, ותתפלאי, מצאתי שם פירורי עוגות שהקטנים פיזרו, כך שכל מקום שמנקים/מסדרים צריך להיות חשוד כמקום מסתור לחמץ, בייחוד כשיש ילדים בני שנתיים בבית.
עם זאת, אני חושבת, שההיסטריה סביב הסנט מוריץ ואיזה חומר יכול להרעיל את הבית ויושביו יותר טוב - לא מוצדקת בעליל!
אפשר לנקות את הבית, להישאר בריאים, שמחים ושפויים.
הרי מלאכת הניקיון אמורה בסופו של דבר לתת סיפוק ונחת מהתוצאות, ולא להביא את בני האדם למצב של שגעת בליל הסדר, שהוא היה תכלית כל הניקיון, לא???
טוב, לא חידשתי שום דבר.
בכ"ז אני מרגישה שנלחמת בטחנות רוח, כי זה כבר כ"כ מושרש בנו, ורק משיח יציל אותנו מעצמנו...
לא בא לי שההורים של בעלי יגיעו לחדר לידה לאחר לידה או בכלל. כמה זמן לגיטימי לדחות את בואם?
אם יש אפליה אני מבינה מה מטרגר.
אצלך לשבת 20 דקות היה הפתרון.
אצלי זה היה לשבת שעות עם בעלי כשממילא לי לא נותר זמן איתו בכלל כשרוב הזמן אני עם התינוקת בחדר מנסה להתמודד עם פליטות וחנק כשאני כבר קורסת.
חמותי הגיע חצי שעה אחרי בעלי (הוא הצעכב שעות בפקקים) והם יצאו יחד מהבית חולים.
אז אם על הכבוד אפשר היה לוותר בקלות על התענוג.
(שלא לדבר שבלידה ראשונה הם הגיעו ברגל בשבת כולל גיסים ואחיינים בלי לתאם איתי (תיאמו עם בעלי חסר הניסיון שלא עדכן אותי) וישבו לי בחדר שעות וכשכבר לא שרדתי בעלי ישב איתם בחוץ במקום לעזור לי עם התינוק)
אז את מדברת מהחוויה שלך וכל אחת מדברת מהחוויה שלה.
אגב בלידות האחרונות ויתרתי על אמא שלי שלא הייתה איתי בלידות רק כדי לא לעורר קנאה ובעיות. וזה לא שבעלי תמך בי איכשהו.
שזה בעיני משקף כמה זה לא מאוזן כלפי היולדת שמוותרת על ליווי בלידה רק כדי לא לפגוע בחמותה, שיכולה להתאפק כמה ימים. זה לא ש20 דקות זה מה שיגשר על להיות חלק מהשמחה. (אולי אצלך את מסוגלת להסתפק ב20 דקות, לרוב מדובר על הרבה יותר מזה)
אז מי שזוכרת את השרשורים שלי על עבודה כבר יודעת שהבוס שלי הוא לא טיפוס פשוט, מאוד לחוץ, מאוד מעורב בקטע רע, חייב שהכל ילך בדיוק בדרכו גם אם זו לא בהכרח הדרך הכי יעילה, יש לו חוסר הערכה לתוצאות וכמובן לא מאמין כשאומרים לו כמה זמן לוקחת משימה.
בקיצור לפני שבועיים בערך קצתי בזה והתחלתי לחפש מקום חדש, ומאז אני פשוט על קוצים אני לא מסוגלת לסבול את העבודה לרגע. אני נכנסת כמה פעמים ביום לאתרי דרושים ואפליקציות, וכמובן שום דבר לא משתנה, גם אוגוסט עכשיו אז בכלל למי יש כח לגייס עובדים.
ומזל שגם אני קצת בחופש עם הילדים, אבל כל יום שאני כן מגיעה לעבודה הבוס שלי פשוט לוחץ עליי ולא מרוצה ואני מרגישה שאני מתפוצצת. הוא דוחס עבודה של שבוע ביום אחד, כי אני בחופש הרי אז כל מה שאני לא עובדת צריך להספיק (אה כן אני עובדת יחידה כל שאר העובדים במשך השנים הוא העיף או ברחו ממנו), ואם אני מבצעת הכל בצורה מושלמת חוץ ממשהו קטן שלא היה לי זמן אליו, כמובן שהוא מתייחס רק לזה.
וזה פשוט הורס לי את החופש.
שמרתי את הימי חופש היקרים שלי לאוגוסט, באתי בשאגת הארי כל יום בשביל זה, והוא פשוט הורס לי את החופש. אני לא מפסיקה לחשוב על העבודה ועל חיפוש עבודה. מרגישה שאם לא אמצא משהו חדש אשתגע.
ואני גם תוהה אם לשלוח הודעות לאנשים מהעבר ולשלוח להם את הקורות חיים שלי אולי יהיה להם רעיון בשבילי.. אנשים שהיה לי איתם שיח של שלום שלום כזה לא מעבר, ואם זה יפה פתאום לקפוץ עליהם..
ואם יש למישהי רעיונות איך למצוא שלוות נפש בכל התהליך הזה..
מה את יודעת על התחום שלך? כמה קשה למצוא עבודה?
האם יש אפשרות שתתפטרי עוד לפני שתמצאי עבודה?
המצב הכלכלי שלכם יכול לקחת בחשבון תקופה ללא הכנסה שלך?
אני הייתי מנסה לחשוב בכיוון.
יש משהו שקשה למצוא עבודה תוך כדי עבודה גם כי טכנית קשה לצאת לראיונות וכו'
וגם הרבה יותר קשה להתפשר על תנאים.
מצד שני המצב בשוק לא להיט עכשיו אז זה די ריסקי להתפטר בלי עבודה אחרת.
אפשרות נוספת זה לקחת את הבוס שלך לשיחה ולהגיד לו במפורש שאת לא מסוגלת עם הלחץ הזה
אולי זה יועיל קצת.
התחום אצלינו ממש ממש רווי, כבר שנים, ככה שקשה יחסית למצוא עבודה. פעם קודמת שחיפשתי לקח לי בערך 7 חודשים, וגם אז בסוף הלכתי למשהו עם שכר יחסית נמוך למה שאני מסוגלת כי נמאס לי לחפש..
יש לנו יחסית אפשרות, אבל לא רוצה להגיע לזה.
באמת קשה להתפשר על תנאים, כי יחסית עכשיו התנאים שלי ממש אחלה, הבעיה היחידה זה הבוס 🥴
וואי דיברתי איתו שבוע שעבר, וכבר אז ראיתי שלא חילחל, ואז אח"כ הוא עוד נתן לי על הראש איך אחרי השיחה שלנו אני לא מיישמת את מה שסיכמנו עליו 🤦♀️ הלו אדוני, חשבתי שאנחנו מדברים במה אתה יכול להשתפר!
מה עם להתפטר? לתת הודעה ותאריך עזיבה? יש אפשרות?
אפילו לפני שאת מוצאת?
להצטמצם קצת, אבטלה קצת, אבל אז את יכולה להקדיש יותר משאבים לחיפוש
מתפללת שתמצאי בקרוב את הכי טוב ונעים🩷
אני גם הייתי סובלת ממש בסיטואציה הזו..
אבל אין לי כח ללחץ שזה יביא איתו 🥴
מעדיפה לחפש בנחת כשאני יודעת שלפחות יש לי משהו ביד..
למצוא עבודה יכול לקחת קצת זמן,ועכשיו באמת גם אוגוסט וחופשים אז קודם כל סבלנות. שלא יקרה מצב שמתוך לחץ תעזבי למקום דומה
דבר שני, סליחה על הישירות - אבל זה לא הוא שהורס לך את החופשה. נכון זה מעצבן ומתסכל, מובן ממש, אבל את לא חייבת לקחת את זה ללב ככ (אגב לקחת ללב - קולגה שלי לשעבר הגיעה להתמוטטות עצבים שבוע שעבר כי הבונוס השנתי שקיבלה לא משקף את העבודה שלה והיא מרגישה לא מוערכת. זה אשכרה יכול לפגוע בבריאות
אנשים שונים לוקחים אחרת דברים זה ברור, אבל במקומך הייתי בודקת מה ככ מטרגר אותך מולו ומה מונע ממך לעשות מה שבא לך ונכון בעינייך בלי לחשבן את דעתו. לא מדובר פה על לגזול או לעשות דברים לא טובים חלילה, אלא פשוט להמשיך להתנהל כרגיל למרות..
ועוד משו - כשהייתה לי הרגשה של שחיקה בעבודה זה באמת סימן את הסוף. היה לי קשה להגיע, נפשית,ובאמת הגעתי פחות. עשיתי את המוטל עליי במינימום שעות האפשרי אבל לא מעבר.
לא מגדילה ראש.
דיהיה בהצלחה ובעז"ה תמצאי מהר מקום אחר שתרגישי שאת ממצה את היכולות שלך ומרגישה מוערכת. אני יודעת כמה זה חשוב♥️
חוויתו בעבר מקום פוגע ומשפיל מאוד
האופציה להתפטר היתה תמיד על הפרק
ידעתי שלא ארעב למוות.. יהיה אולי קשוח אבל נסתדר
לא התפטרתי מכל מיני סיבות שלא קשורות לכסף. וזה כבר הוריד את הלחץ בכמה רמות.
בנוסף, עשיתי סוייץ חזק בראש שכבר לא מעניין אותי שום דבר. אני עושה את עבודתי נאמנה ולא מעבר. מה שהוא אומר לי או עלי, לא משקף את המצב האמיתי. בעלי היה מפרגן לי במקום זה.
ואגב,
נניח והוא ממש חעתעצבן ויפטר אותך ואז איזה כיף!! תקבלי אבטלה במיידי ותחפשי עבודה בנחת ובשלווה...
המחשבה על זה שאת תמיד יכולה ללכת הפחית את הלחץ בעבודה?
או שזה שעדיין עבדת הפחית את הלחץ מחיפוש עבודה חדש?
באמת אני צריכה פשוט להקשיב בשקט לתלונות שלו ופשוט לחשוב עם עצמי מה הוא באמת רוצה ומה לא ואת זה לעשות (כי הוא הרבה פעמים אין לו מושג מה באמת חשוב ומה לא)
ואין מצב שהוא מפטר אותי, הוא בונה עליי לאיזה פרוייקט שהושקע בו כמעט מיליון שקל 🥴 אם אני עוזבת מחר הוא חוטף שבץ (לא שאכפת לי, אני עדיין מחפשת. הוא פשוט לא מבין שההשקעה הכי יקרה שלו זו אני)
ולא מגיעה יותר
אז הוריד ממני את הלחץ
כל בוקר שקמתי לעבודה
אמרתי לעצמי אני הולכת לשם כי בחרתי לעבוד ולעשות משהו שאני טובה בו וישלמו לי תמורתו.
האמת שהיה אמור להיות לי ריאיון אתמול ובזכות שביררתי גיליתי שגם שם יש בוס לא סימפטי אז וויתרתי, באמת יכולתי ליפול מהפח אל הפחת 🤦♀️
אוף אני חייבת סבלנות ושלוות נפש
אבל לא יודעת איך להשיג אותה
אני ממש מקווה למצוא מקום חדש שיהיה לי כיף להגיע אליו ולא שאני אצטרך להילחם עם עצמי כדי לקום מהמיטה
ב"ה ההריון מתקדם ופעם ראשונה עם בן.. מוצאת את עצמי בלחץ ממש מהברית והלא נודע. בדרכ אני לא מתארגנת ללידה בשום דרך כי אני חרדתית ומעדיפה לא להתעסק בזה עד שהתינוק יוצא בריא ושלם בע"ה.. הפעם אני מבינה שכן איכשהו אצטרך להתכונן? גם אם לא מבחינת בגדים, נגיד בגדים לברית בשבילי ובשביל הבנות? לא באמת אפשרי לקנות משהו בשבוע כשיש כ"כ הרבה ארגונים בנוסף. מה עשיתן עם זה? ומה לבשתן שהחמיא לכן שבוע אחרי לידה? שבוע אחרי לידה אני תמיד בפיג'מה בבית.. אפילו ברמת לקנות כאלה מזכרות מעלי אקספרס לשולחנות.. בכל זאת פעם ראשונה 😅 בעניין אחר, בעלי ואני חלוקים לגבי אופן הברית, הוא רוצה אחרי שחרית בבוקר ואני רוצה ברית בצהריים. גם בגלל המשפחה שאצל ספרדים יותר נהוג ככה, אבל בעיקר בגלל שבצהריים יש יותר זמן לארגן ואפשר לעשות באולם בנחת ואני לא אצטרך לעבוד על המסביב, קייטרינג, סידור שולחנות וכו.. אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן.. שאלה אחרונה, אם מישהי לקחה מוהל שהוא רופא וכמה ממליצה על זה? בטח יעלו לי עוד שאלות אבל מספיק לבינתיים. תודה למי שקראה!
לק"י
בגדים לברית לתינוק ולילדים- אפשר לקנות לפני, או אם זה באזור החגים אז לקנות לחגים ולהשתמש גם לברית.
או בכלל לא לקנות, ורק לדאוג שיהיו בגדים במצב טוב.
בגד לתינוק- יש כאלה שמלבישים שמלה של ברית. הבנים שלנו לבשו בגד 2 חלקים. לפעמים אחרי הברית משאירים בלי מכנסיים, או מלבישים מכנסי טריקו שיהיה נוח יותר.
ממליצה לא להלביש חולצה מבד נוקשה, שקשה להלביש לתינוק פיצי.
לשני הקטנים קניתי בגולף קידס בגדים חמודים בעודפים.
אולי יהיה לך ממי להשאיל.
אנחנו עשינו בריתות בצהריים. ככה גם המשפחה יכולה להגיע בנחת. אלא אם כן כולם גרים קרוב.
ממליצה לדאוג לאנשים שיארגנו לפני ואחרי (בתשלום או בני משפחה אם זה מקובל ונוח).
לק"י
ואפשר לבדוק אם הוא מוסמך או מומחה ברשימה של משרד הבריאות:
נהוג שמוהל לא אומר כמה לשלם לו.
התעריף.של משרד הבריאות הוא 1000 למוהל מוסמך, ו-1500 למומחה (לא יודעת מה ההבדל ביניהם).
תקחו מישהו שאתם מכירים , שיהיה גם זמין לשאלות , עדיף מאזור שלכם.
אנחנו לא ממש התכוננו לברית מראש
בגדים לבשנו בגדי שבת יפים שהיו לנו
לא ידענו מראש כלום
לא איפה לא מתי לא מי יגיע וכו'
החלטנו הכל תוך כדי
אנחנו עשינו בצהריים כי זה מתי שהמוהל היה פנוי
קחי בחשבון שבצהריים יש הרבה יותר אורחים כי בבוקר כולם עובדים
בבוקר יש עניין לעשות מבחינת זריזים מקדימים למצוות
אנחנו לקחנו מוהל מומחה ממש
לא רופא אבל היה לנו נס שלקחנו אותו
כי היה סיבוך נדיר בברית ואמרו לנו שאם זה היה מוהל רגיל היו מטיסים אותנו לבית חולים
אני מתארגנת מה שאפשר לפני הלידה , למען האמת אחרי הלידה אני לא מתעסקת בכלל בכלום, רק מעצבת הזמנה וזהו.
מה אפשר להתארגן לפני לידה?
לקנות לך בגד/ מטפחת
בגדים לילדים - לא חייב חדש אם יש להם כבר משהו יפה ומסודר.
לחשוב על מקום- לברר עלויות, לברר על קייטרינג, מחיר, הובלה, כשרות, אם אתם קונים חג פעמי לקנות כבר עכשיו (בלידה האחרונה קניתי חדפ, מפיות.. הכל... בסוף יצאה ברית בשבת והיה צריך הכל לקנות שוב... אבל זה סיכוי של אחד לשבע ... ) לברר על מוהל אחד או שניים שאתם רוצים, מיד אחרי הלידה לצלצל אליו לשריין אותו- כמובן בעלך ולא את..
הוא ישלח לכם רשימת תרופות/ משחות לקנות , אז אפשר לקנות לפני הלידה.
אם את רוצה איזה עיצוב או מזכרת או ברכה בשעת בכי התינוק וכד', זה הזמן להכין☺️
בכל אופן שום דבר לא בלחץ, אפשר גם להתארגן על ברית ביומיים, כבר נתקלתי בברית כזו.
מניסיון מר מאד!!!!!
3 בנים
את הגדולים מלו מוהלים מנוסים.
את השלישי מל מוהל רופא זה היה מזעזע.
לא היתה לי ברירה ככ כי הברית יצאה בשבת.
פירטתי פה בעבר ממש.
השאיר לו חוט קשור ולא היה זמין אלי בכלל כי הוד מעלתו רופא. ביקש שאסע חצי מדינה להגיע לקליניקה שלו. נאלצתי ליסוע עד קרית אונו (אני מהדרום) לאורולוג במיוחד שישחרר את זה. זה היה חוט שלא נמס במים.
כתוצאה מכך גם הפין של הילד מעט התעקם..מיותר לציין שהילד סבל בלי סוף כל פעם שהתעסקו לו שם.
ממש טראומתי ברמות.
ד"ר סודי נמיר הוא רופא וגם מוהל.
אנחנו לקחנו בזמנו את הרב אשר יעקב אבידן מזרחיה. אם זה רלוונטי לכם.
לתת לקב"ה לתכנן ולדעת שדברים עלולים לקרות לא כפי שתיכננו.
בילד הראשון שלי הייתה לי התקפת בכי נוראית מרגע הלידה ועד אחרי הברית מהפחד.
שלחתי את בעלי לבית הכנסת, למול את הילד בבוקר עם מתפללי בית הכנסת (מוכרים ושאינם מוכרים), הוא חילק שם קצת כיבוד וסוכריות וזהו.
הוא החזיר את הילד לבית וזהו נגמר.
לאותה התקופה זה התאים לי,
כי לא הייתי מסוגלת לראות אף אחד.
התיכנונים שלי מראש היו מסיבה גדולה,
והזמנתי אביזרים מראש וגם משפחה.
בסוף אמרנו שאני לא בטוב וקיבלנו בהמשך מתנות בדואר, עם שליחים והעברות בנקאיות וכל זה.
ברוך ה' שאחר היו לנו עוד שמחות ויהיו לנו עוד בעזרת ה' אבל לאותו הרגע זה הדבר שהיה עבורנו הכי נכון ומתאים.
וחוץ מזה ממליצה ממש על רב מוהל מוסמך בשביל הבריאות והבטיחות של כל ההליך.
לבשנו בגדי שבת רגילים
לך חשוב בגד נוח להנקה.
או לקנות מראש, או ללבוש בגדים שכבר יש בבית.
בגד לתינוק לברית- הרבה פעמים אפשר לקחת מגמ"ח.
אם את רוצה מזכרות, תתארגני על זה לפני.
לגבי השעה, זה תלוי בכם.
מה הכי חשוב לכם, ואיך יסתדר עם האורחים.
קחי בחשבון שיכול לצאת גם בשישי/ שבת, ואז זה לוז שונה.
בכל מקרה, כדאי לתכנן מראש מה רוצים. מקום, קייטרינג, מוהל, אם רוצים צלם.
ואחרי הלידה לסגור לפי הנתונים הספציפיים.
חשוב שיהיה מישהו שידאג לכל הארגון, בתשלום או מהמשפחה. שזה לא יפול עלייך.
לא רואה צורך בנוהל שהוא גם רופא.
אם הוא מספיק מקצועי, הוא יודע מה לעשות.
לגבי בגדים- לא קניתי חדשים.
משהו שנוח להנקה.
בגדים לתינוק- את יכולה לצלם בחנות לפני הלידה ואחרי הלידה לשלוח את הבעל. בתקוו שזה עוד יהיה שם. או לקנות מראש. או לקחת משכנות/חברות/גיסות.
או אם יש סבתא זורמת שאוהבת לקנות דברים לנכדים ואת סומכת עליה אז זה גם אופציה.
מוהל- ללכת רק למי ששמעת עליו המלצות. ועדיף לא רופא. מוהל עוסק בזה כל הזמן. רופא פחות. את צריכה מישהו עם נסיון וכמובן עם רשיון.
לגבי שעה- לא הייתי מחליטה עכשיו. תלדי ותראו מה יותר נכון. אם זה ביום חופש של מוסדות חינוך יותר אנשין יוכלו להגיע. אם ביום רגיל ולא שישי, אנשים יגיעו יותר אם זה בצהריים. גם שעון חורף/קיץ משפיע.
אפשר בכללי רק לדבר על מקום. אבל בסוף סוגרים אחרי הלידה. ותשארי את זה לבעלך להתעסק. את לא אמורה אחרי לידה להתעסק עם ארגוני אולם, טלפונים, עיצובים. מה שיהיה יהיה טוב. זה לא חתונה.
לגבי מזכרת בעייני מיותר.
היו לי שתי בריתות
אחת עם מוהל מנוסה מאוד
אחת עם מוהל רופא, יחסית מנוסה (אבל פחות מהראשון) שסמכתי עליו, וגם היה זמין לי (בניגוד למה שכתבו פה).
אבל במבחן התוצאה אני חושבת שהמוהל המומחה היה יותר טוב. בחוויה שלי, התינוק בכה פחות בברית ואחריה, והיה יותר נינוח בהחלמה לעומת עם הרופא.
בהצלחה ובשעה טובה❤️
יש מסעדות חלביות שעושות בריתות בבוקר
מזכירה לי אותי ממש! כמה התבחבשנו... בסוף ילדתי בשבת...
גם הבדל בין ספרדים לאשכנזים...
עוד נקודה לגבי השעה- אם אתם גרים במקום מרכזי, בבוקר זה פקקים מטורפים להגיע לאיזורכם...
מצד שני בצהריים למי עובד, זה די תקוע באמצע היום... בסופו של דבר, תעשו מה שנכון לכם.
כן יש עניין עם זריזים מקדימים למצוות...
ונחמד להיות אחרי הברית כבר...
בקיצור כל אפשרות שתבחרו יש יתרונות וחסרונות, העיקר שתבחרו מתוך נחת בינכם🙂
גם בעד לקחת מוהל מומלץ! תחפשו המלצות, תשמרו בפלאפון של בעלך ומיד מיד לאחר הלידה שבעלך יתקשר לשריין...
תחשבו על אפשרויות של 2 קייטרינגים (גם, מהמלצות)
חלבי ובשרי... ותחליטו בנחת לאחר הלידה...
בגדים-אני דאגתי מראש.... קניתי מה שהיה לי חסר ועשה לי טוב.... אה, ואנחנו לא מסתירים שזה היה בן ככה שנעזרתי גם לפני במה שהייתי צריכה...
בטח בקיץ
לק"י
לא בארבע, שזה בין ארוחה לארוחה.
אז אולי כן היה תקוע😅
מצד שני, רוב האורחים בברית האחרונה שלנו בלאו הכי בפנסיה או כמעט שם. ולא חושבת שבשעות אחרות היו באים הרבה יותר.
עד שהגעתי חעבןדה הייתי צריכה להיות שעתיים גג וכבר לצאת כדי להגיע לאסוף מהבית את כולם ולצאת לברית...
מסתיים ב11 מינימום ואז ללכת לפזר את הילדים...
ברית זה תמיד בבוקר ותמיד יבוא על חשבון..
לדעתי לאנשים עובדים יותר נח בצהריים.
עשינו ברית בשמונה בדיוק
לפני עשר כבר נגמר, וגם מי שלא גר כל כך קרוב יכןל להגיע ב11 כבר לעבודה שזה עדיין יכול להיות יום עבודה של כמה שעות לפחות
אם זה בצהרים לרוב זה לא אחרי אחת ואז צריך כבר ב11 לצאת כלומר אולי שלוש שעות בקושי
כמובן לאנשים שונים שיקולים שונים.. אבל לדעתי או על הבוקר או ארבע פלוס הכי נוח לאנשים עובדים
אצלנו נגיד כשחמותי צריכה לנסוע קרוב לשעתיים כדי להגיע.
זה פשוט לא הגיוני 8 בבוקר.
אנחנו עשינו ב11 בבוקר.
ולדעתי בבריתות הבאות שיהיו בעז"ה עדיף לזוז לכיוון הצהריים 2-3 נשמע לי גם סבבה.
חמי וחמותי גרים שעתיים נסיעה
יצאו בחמש וחצי בבוקר..
(עשינו ככה לא בגלל אורחים אלא בגלל שיקולים אחרים, אבל בפועל לרוב האורחים זה גפ היה נוח ככה)
11 בעיניי הכי תקוע בעולם, זה גומר את היום מכל כיוון
פעם ברית חורף פעם ברית קיץ
אסייג ואומר שבצד הזה אין הרבה נכדים אז לא משהו שקורה הרבה, והאחים האחרים גרים לידם
לקחנו בחשבון שלא כולם יגיעו
אצלנו במשפחה אורחים נוסעים בין שעה לשעתיים לאירועים משפחתיים.
8 בבוקר לא רלוונטי
חוץ מלהתאושש
בעלי סגר אולם ודאג להודיע למי שצריך ופשוט באתי
מודה שגם לא עניין אותי איך אני נראית ולבשתי בגד פשוט מהבית
אני אישית התכוננתי לברית ככל שיכולתי לפני הלידה.
בעלי ואני תיכננו מראש מה יהיה, מי ניקח קיטרינג ואיפה הברית תתקיים.
הדבר היחיד שלא התכוננתי אליו זה לידה בשבת, אמרתי שגדול עלי לתכנן ברית בשבת. וב"ה ילדתי ביום חול.
אצלי זה היה בכור אז לא הייתי צריכה להתעסק עם בגדים לילדים.
אבל אני חושבת שזה דבר שיחסית קל להתארגן עליו לפני הלידה.
ואם את צריכה ללדת נגיד אחרי החגים אז הייתי קונה סט יפה לילדים לחגים ושומרת עליו לברית וכו'.
לא צריך בגד הרבה יותר חגיגי מאשר בגד שבת יפה.
לעצמי לא תיכננתי ויום לפני הברית שלחתי את בעלי להביא את כל הארון בגדים שלי ופשוט מדדתי בגד אחר בגד מה הכי מחמיא לי.
וזה לא היה בגד חגיגי כל כך. העדפתי בגד פשוט ומחמיא מאשר בגד חגיגי שיושב עלי זוועה.
לגבי שעת הברית אני אישית לא אוהבת ישר על הבוקר ולדעתי צריך לתת זמן לאורחים להגיע מרחוק.
וגם בבוקר זה מוריד הרבה אנשים שהם בעבודה ולא יכולים לבוא.
אבל בסוף מה שנח ומקובל עליכם ועל האורחים.
הכי הכי הכי חשוב שזה יהיה קרוב אליכם.
כמובן מוהל מנוסה ומומלץ.
אבל שיהיה זמין אליכם ושיוכל לבוא לבדוק את התינוק.
ובשום אופן לא לעשות ברית רחוק מעיר המגורים שלכם/ המקום שתהיי אחרי לידה.
פשוט התעללות לקחת יולדת עם תינוק פיצי לנסיעה ארוכה לברית הלוך וחזור.
תזמיני בגדים לפני, בשבילך שמלת הנקה/הריון- לדעתי הכי מוצלח
אני הזמנתי שמלה אבל אחד הבנים הרטיב אותי כשהחלפתי לו לפני הברית ובסוף מצאתי משהו אחר.
סה"כ את אחרי לידה, קחי בחשבון שיכולים להיות דברים לא צפויים...
בע"ה תעשו את הברית בזמן ובבריאות, אבל גם אצל אחותי הם קיבלו אישור לעשות ברית רק ביום עצמו. אז היה קצת מאולתר אבל כן הביאו גם קייטרינג בסוף.
לקחת מוהל עם המלצות! אפשר בינתיים לארגן שניים/שלושה מספרי טלפון של מוהלים מומלצים
כל שאר האירגונים יהיו כבר אחרי הלידה. לך אין עוד עיסוקים, את לא עובדת על המסביב! תתרכזי בהחלמה שלך ובתינוק. או מקסימום קצת טלפונים לאירגונים כשאת במחלקה...
לדעתי אם הייתי צריכה לארגן ברית שוב, הייתי הולכת על מסעדה נחמדה שהם כבר דואגים לאוכל. המקום תלוי בסדר גודל של האורחים.
אבל את הברית של הבנים שלי עשיתי בבית כנסת ואז היה צריך גם לארגן קייטרינג בנוסף....
לגבי בוקר או צהרים, לא כזה משנה בעיניי, אבל תעשי כמו שבעלך חושב....
אנחנו קבענו זמן בהתאם למוהל בפעם האחרונה, רצינו מוהל מבוקש (צמח הירשפלד) ושהתקשרנו הוא יכל רק בצהריים.
לגבי קייטרינג- זה בטלפון, לא מאוד מסובך.
כלים, אני הלכתי בערך שניה אחרי לידה לקנות חד''פ, לא ממליצה בכלל היה מתיש. סידור וארגון חוץ מהברית הראשונה שעשינו באולם ביתר הבריאות בעלי ביקש עזרה וסידר את המקום בעצמו ערב קודם
ציפיתי לשיפור עם ההקאות, יש ימים רגועים ואז פתאום מקיאה יום אחרי יום
תוהה אם זה קשור אם אני בשמש או ישנה יוצר ואז יש פחות נוזלים ואז זה גורם להקאות איכשהו
ואשפזו אותי בגלל זה...
אז אם את ממש לא מרגישה טוב, ממליצה לבדוק
כרגע זה מסתכם בפעם פעמיים ביום ב"ה בלי עין הרע
ומה שאת חווית גם לי היה בהריונות קודמים שגם כשרציתי לשתות הקאתי אז לא היתה ברירה אלא לקבל עירוי נוזלים
אבל גם פעם אחת זה מאוד מגעיל ומאתגר.. ותמיד יש ציפייה שעברנו את השלב הזה ואז זה מפתיע
(חניון לילה בר גיורא)
וגילינו שיש בו מחנה בני עקיבא...
לכאורה הם תפסו לעצמם את כל המקום, וגם אם לא - לא יהיה לנו נחמד להיות לידם בגלל הרעש...
עכשיו אנחנו לא יודעים מה לעשות
בעלי בינתיים הוריד את הנגלה הראשונה באיזו פינה של קק"ל בסמוך, ונסע להביא את שאר הילדים (נסעו ברכבת).
אבל עכשיו אנחנו צריכים להחליט מה לעשות...
ראינו אותם השובע שנסענו בכביש שם ובאמת תהיתי לעצמי מה עושים אנשים נופסים שמגיעים לחניון.
וגילינו שאנחנו עם מחנה של הצופים..
היה מלא רעש והשירותים (של הבנות בעיקר) היו מלוכלכים ועמוסים ממש כל הלילה..
מבאס.. אם מפריע לכם רעש ולכלוך, נראה לי שהייתי בודקת לעבור למקום אחר, יש לכם עוד זמן עד הלילה
זה לא מאד רחוק
או למשהו אחר בסביבה
סתם מחיפוש בגוגל, תבדקי מה רלוונטי- חניון לילה נחל צובה, חניון לילה נס הרים, חניון 101, חניון האקליפטוסים
נס הרים, שבעיקרון הכי קרוב לאיפה שירדנו. בינתיים מסתבכים...
אולי באמת נלך בסוף לסטף, אף שאנחנו חוששים שבגלל הקרבה למעיין יש שם חוסר צניעות...
מהחניון למעיין זה הליכה של איזה שעה נראה לי
(חניון הר איתן)
בכניסה ליער של הסטף יש חניון כזה עם שולחנות ומסעדה אבל זה לא ללילה, לפי מה שהבנתי. וגם משם המעיין ממש לא קרוב וצריך ללכת הרבה עד אליו.
מחילה ממהרת ולא קראתי בעיון
אנחנו היינו בחניון הקסטל לפני כשנתיים היה לא עמוס ,נעים ונקי
(ותודה לג'מיני
)
וב"ה הקמנו אוהלים ואנחנו לבד פה וממש נחמד.
(רק הקטנה מחורפנת מעייפות, אבל לא מוכנה לישון באוהל אלא רק להיות עליי🥴)
תהנו!
מקום מושלם מבחינת מזג האוויר, תהנו!
בינתיים אנחנו לומדים איך נכון להתנהל בשטח, ומפיקים לקחים לפעם הבאה...
חילזון 123
מתואמתהאמת שה"גילוי" הגדול שהיתרון של הפרטיות הוא חיסרון בלילה - היה קצת מפחיד לחשוב על זה שאנחנו ישנים פה לבד, ועוד בלי נשק...
אבל ב"ה הלילה עבר בשלום, אם לא מחשיבים את זה שהקטנה כמה באמצע הלילה כאילו אחרי שנת צהריים (כי הרי היא לא הצליחה להירדם בצהריים), והילדים ברובם שמחים ומאושרים😊
זוכרת מהודעה אחרת שלך שכתבת שלא קל לך בכל מיני סיטואציות של טיול וזה מדהים איך את זורמת
אבל עכשיו עבדתי על עצמי חזק שנהנה בכל מצב (כולל לעבוד עם ילדים שהחליטו שלא נחמד להם בקמפינג
).
ב"ה היה נחמד מאוד
@חילזון 123 - התאורה שהייתה לנו בלילה הורכבה מפנסי ראש, פנס חירום מגמגם והפנסים של הטלפונים. אחר כך גם עשינו מדורה קטנה, אבל הרחק מה"מחנה", במקום בלי עצים מעל. היה מאתגר, אבל ב"ה הצלחתי אפילו "לקלח" ככה את הקטנות (שהתלכלכו נורא). באמת אחד הלקחים העיקריים לעתיד הוא להביא תאורה חזקה. (וגם להביא מטען נייד לטלפונים - הסוללה בטלפון שלי אזלה במהירות, ורק ברכב היה אפשר להטעין אותה, כשהוא פועל)
בסופו של דבר לא היינו הרבה. בבוקר אחרי ארוחת בוקר ומדורה נוספת עם תפוחי אדמה כבר התקפלנו ונסענו בנגלות הביתה, כי היה חם (חשבנו לטייל, אבל לא היה שייך). בצהריים כבר היינו כולנו בבית.
לי זה לגמרי הספיק... הבנים רצו יותר.
נראה מה נעשה בשנה הבאה...
תודה שהייתן איתי!
ילדתי לפני חודש והבת הבכורה בת שנה ו7 ישנה בחדר נפרד בלול סגור
מאז הלידה התחיל לה התעוררויות בלילה ובעלי היה קם אליה כל פעם ושם מזרן בחדר שלה ונשאר לישון כבר בלילה שם
ביקשה כמה פעמים להירדם במזרן של אבא.
אני חושבת אם כדאי לקנות מיטת מעבר או מיטה רגילה לילדה
לא רוצה שיפגע בה כי היא בתקופה של אחות חדשה ושבוע הבא חוזרת לשגרה למשפתחון עם ילדים חדשים.
זה עדיף מזרן בחדר שלה מאשר שתתחיל לבוא אלינו לחדר לא? בעבר היינו בשינה משותפת בתקופת ההנקה..
אשמח לעצתכן מניסיון מה כדאי ואם כן איזה מיטה
גם אם זה היה בגיל ממש צעיר.
רק צריך לקחת בחשבון שיכול לקחת זמן הסתגלות של להשאר במיטה.
לא הבנתי למה זה עלול לפגוע. אצלנו זה תמיד ארוע מרגש ושמח (או לפחות ככה יחצנו את זה)
חדש
היא ממש זקוקה ליחס שלנו בתקופה הזו שאחרי הלידה ומקנאה
לכן מתלבטת אם כדאי זה עוד משהו שיהיה חדש עבורה
מבחינת גיל ודאי מתאים
אני העברתי את הקודם בגיל שנה ורבע
הקטנה בת כמעט שנתיים ועדיין לא...
אבל הם עברו ישר ממיטה זוגית (כלומר מיטת שלישיה) לא לול.
ואם היא לא יוצאת כרגע מהמיטה, זה עוד יותר מרגש שהיא יכולה להופיע אצלכם פתאום
אז אם אין לך פניות לזה - הייתי דוחה
איזה דברים לנסות להספיק לפני שייגמר?
מה אתן שמות דגש בשבועות האלה?
אני שמה דגש על לנשום עמוק עמוק ולהזכיר לעצמי 10 פעמים ביום שעוד 20 ימים בסך הכל זה נגמר.
לעבוד עם קטנטנים בחופש זה אחד הדברים הקשוחים שיש😐
ממש בהצלחה לך!!
ותהיי גאה בעצמך. לא כולם מסוגלות לזה. אז אם את עושה את זה את גדולה מהחיים!
היום היה היום הראשון בלי מעון והיה מזעזע.
באמת אחד הימים הגרועים שהיו לי מאז שהיא נולדה.
היא הפסיקה לבכות ולשגע אותי בערך רק כשאני בכיתי...
ולנסות לעבוד בתוך כל זה.... דיכאון.
והתחלנו לעבוד על שעות שינה.
אנחנו במצב של כוננות לחזרה לשגרה כי יש כאן בנים שמתחילים מוקדם.
אז עכשיו צריך להחזיר גם תפריט מסודר.
ולעבור על הרשימה לראות שכל החלומות התגשמו
על להחזיק מעמד ולחכות בסבלנות שזה יעבור כבר
באחד על אחד כמה שאפשר
סתם לשבת לבהות בקיר ולדבר, להתחבק ולשחק איתם במשחקים שלהם
להכיל את השעמום
ולהספיק לקחת אותם לעוד לפחות אטרקציה אחת שהם אוהבים וביקשו
מעבר לזה - להחזיר אותם לישון ב8 😵💫
לק"י
אני רוצה להספיק דברים בבית.
לצאת עוד עם הילדים, להפגש עם המשפחה.
ללכת לים.
למצוא זמן ללכת לקנות בגדים לעצמי.
למצוא זמן לעצמי בכללי, וגם להיות יותר עם הילדים ולעשות איתם דברים.
למה כל כך חם שלצאת החוצה בבקרים זו לא אופציה בשבילי?! כלומר רק בערב עוד נעים לצאת.
ומקומות ממוזגים למיניהם- מה שבדקתי קצת יקר..
פיתוח תחומי עניין
קידום הנקודות החלשות כשיש פניות
פיתוח הנקודות החזקות כשיש פניות
מבחינה טכנית- הערכות לקראת שנה הבאה.
ציוד כבר קנינו, צריך לבדוק שלא חסר שום דבר.
צריך לעטוף ספרים ומחברות, לסיים לארגן קלמרים ומה שצריך, לכבס תיקים.
צריכה גם להתקדם עם הגמילה של הקטן.
חוץ מזה, בעיקר להיות נוכחת עם הילדים.
לשחק איתם, לעשות יצירות, לספר סיפורים.
ואם מספיקים להתפנות לדברים בבית, אז מצוין.
יש לנו משחקים שמחכים מפסח שיסדרו אותם, ועוד כל מיני פינות שצריך לסדר.
לק"י
כשנגמרו הקייטנות באופן סופי.
אחרי שהקטן סיים את המעון, ואני לקחתי חופש מהעבודה.
לפני זה הגדולים היו בבית עם בעלי.
תהנו!יעל מהדרוםהתחלנו לאחרונה מבצע קריאת ספרים. היא מקריאה לנו ספרי ילדים כמו של הגן וכל ספר זה שקל. יש רשימה על המקרר שהיא מוסיפה אליה כל ספר שקראה.
זה ממש מעודד אותה לקרוא ספרים. היא רודפת אחרינו שנקשיב לה.
מנסיון לכיוון השני עם ילדים גדולים יותר שהיו בכיתות א-ב בקורונה ולא קראו הרבה בשנים האלה, החוסר הזה הולך איתם גם בכיתות גבוהות בעל יסודי (קריאה לא נכונה, חוסר הכרות עם מילים, שגיאות כתיב, המנעות מקריאה יום יומית כגון הוראות וכו).
ואני מתכוונת לזמן שלא היו קייטנות בכלל והם היו איתי בבית מבוקר עד ערב.
השתדלתי שכל יום תהיה תוכנית נחמדה.
ואני רוצה בסוף החופש להדפיס קאפה עם תמונות שלנו מהחופש שתהיה מזכרת נחמדה.
אצלי הילדים קטנטנים אז ממש קל לרצות אותם.
גינה מול הבית זה כבר חוויה, הלכנו לגינה רחוקה מיוחדת וואו! עשינו את היום.
חוץ מזה יום בריכה (קטנה, במרפסת), יום יצירה, יום עם חברים, יום אחד נסענו ברכבת, יום אחד ביקרנו אצל סבתא.
בעז"ה ראשון הקרוב זה נגמר ויש קייטנות סוף סוף לפחות לחצי יום.
אני בכללית בעלי במאוחדת ונלך לשע"צ (כבר יש לנו קונדום הלכתי של מכון פועה)
מישהי יכולה לשפוך לי אור על האפלה הזאת? אני עייפה .
הרופא הסביר הכל ממש טוב אבל פרקטית אשמח לשמוע איך זה עובד ובכלל חוויות ..
לגבי ההזרקה אם מסתדר תראי את סרטון ההסבר לפני, אפשר שבעלך יזריק לך אם הוא מוכן.
לגבי ההזרעה עצמה, תלוי כמה אתם גרים רחוק מבית החולים, אבל צריך לתכנן כמה זמן העסק ייקח, ולקום בהתאם. לתכנן אם בעלך מתפלל לפני או בבית חולים. זה כולל הרבה טרטור בין מחלקות וטפסים.
לפחות ההזרעה והשבחה שלכם באותו אזור ולא בערים שונות כמו שיצא לנו כבר פעמיים.
והאם ההזרעה הייתה יעילה אצלך?
לצערי עדיין לא.
הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים.
בטבעי זה בערך 25% סיכויים הצלחה (אחת מתוך 4), בהזרעה הסיכויים הם 28%-30%, ובIVF זה 33% אחוז. (אחת מתוך 3)
הכל בהנחה שאין בעיה מוכרת שפוגעת עוד יותר בסיכויים לטבעי (או גם להזרעה), אני מדברת על המקרים ה"בלתי מוסברים".
בכל מקרה, אם אין לך בעיה מוכרת צריך לעבור לפחות 3 הזרעות כדי שיאשרו לך להיכנס לIVF, שזה עוד יותר מסובך ולא נעים, ועדיף לנסות קודם את התהליך ה"קל" יותר.
מהתגובה האחרונה שלך זה נשמע כאילו את שוקלת לוותר על התהליך?
הכל תלוי עד כמה את רוצה להתאמץ עבור המטרה. אף רופא לא יעביר אותך טיפולי פוריות אם את לא מעוניינת.
זה מעלה את הסיכויים, לא בהמון, אבל כן מעלה. כמובן שהכל נתון בידי הקב"ה, אבל כדאי לפעול להגדיל את הסיכויים בדרך הטבע.
מוכנה לעשות הכל.
פשוט אני אחרי הפלה אז הכל נשמע מייאש ומתיש.
אבל תודה על התגובה שלך היא סייעה לי. ואני מתפללת שידייך יתמלאו במהרה בעה
טכנית זה קצת שונה בכל מקום ובכל קופה.
אבל בגדול מביאים זרע למעבדה. אם אתם לא רחוקים אז מהבית. אם רחוקים אז צריך למצוא פתרון.
ואז אחרי שמוכן מהמעבדה מחדירים עם צינורית דרך הנרתיק. אח''כ אני הייתי צריכה קצת מנוחה סתם כי החומר של המעבדה והתחושה יוצרת חוסר נעימות. אבל לא משהו היסטרי.
ללכת לפה להגיע לשם.. וכמובן צריך גם אוביטרל קודם.
וזה עזר לכן בכלל?
אני לקחתי גם גונאל וגם אוביטרל.
אם זה עזר? לי לא. אבל יש כאלה שעוזר להם. בסוף זה לא אחוזים כ''כ גבוהים. אבל הקופה מחייבת שלוש הזרעות עם תרופות לרוב לפני ivf.
כל כך מהר
יש לנו שלושה ילדים ולכאורה אין בעיה להיקלט אלא להחזיק הריון
הצלחתי להכנס להריון אבל זה היה נופל ממש בהתחלה. עשינו הזרעות וגם lvf במטרה לחזק את הביצית והזרע בפועל זה לא עזר וההפלות המשיכו.
בין הטיפולים נקלטתי להריון טבעי קיבלתי תמיכה חזקה להריון וב"ה ילדתי, כך ב 2 הריונות
אני ממש בתחושה שזה יהיה המצב אצלי..
קיבלתי דופסטון 3, זריקות פרונגסט יום כן יום לא עד שבוע 12, חומצה פולית 5 מג, אספירין
הזריקות עצמם חזקות ממש , דופזטון בנוסף, יש מחקרים שחומצה פולית 5 מג מחזקת את הרחם
גם אני התחלתי טיפולים כשכבר היו לי 3 בבית.
אבל אצלנו המצב היה לא אופטימי שהרופא פוריות בקופ"ח כבר אמר שאין טעם לנסות הזרעות וישר הפנה לIVF.
ב"ה נקלטתי בטיפולים הללו...