ניקיתי הכל,פשוט התחלתי מוקדם

(ובתנור גם הבערה בחום גבוה)

הלכתית זה מספיק. נכון שזה לא יוצא נוצץ כמו אחרי חומרים ייעודיים, אבל בתפיסה שלי זה יוצא נקי יותר (למרות שהחומר שקוף ולא רואים אותו, הוא בהחלט נשאר שם - מרגישים בבירור לפי הריח, והחומר הזה הוא הכי לכלוך שיש, לא רוצה אותו על האוכל שלי).

או לא מסוכנים כמו חומץ וסודה לשתיה

שמנקה טוב?

וואלה לא נתקלתי עדיין.

אבל מנסיון- עדיף שיהיו בפנים מאשר בחוץ בשלב הזה!!

אומנם מתנהלים לאט, אבל לפחות אפשר לעשות משהו.. כשהם מתרוצצים הרבה יותר קשה ב"ה..

ממליצה לך לכתוב הכל ברשימה מסודרת ולעבוד לאט לאט. להתחיל אפילו מעכשיו..

ככה מגיעים לפסח בנחת.

יומיים אחרי לידה אין כח! המוגלובין נמוך בגלל הלידה.. לא ישנים בלילה בגלל הנקות..

קיצור- אל תחשבי שתוכלי באמת.. אולי לפקד על צוות עוזרים.

לפני לידה סוחבת הכל

אחרי לידה מרוסקת. לא יוצאת שישה שבועות מהמיטה. לא לוקחת נעל מהסלון לחדר

בשביל המקומות שניקית מלמעלה או שהם בחזקת נקיים (ארונות עליונים למשל) ואולי נשאר פירור איפשהוא מספיק ביטול חמץ

אפילו מכירת חמץ לא חובה למקומות האלה

מקווה שאני לא טועה

ואולי זה נסתר במקומות לא ידועים...אז לא יעזור למכור..

אין מוצא אלא לנקות את זה וזהו

אחרי המשלוחי מנות הכל אפשרי.

אני לא מזמן מצאתי בחדר של הילדים חתיכת לחם די גדולה ממש במשחקים... אם לא הייתי רואה את זה בזמן, סביר להניח שזה היה עוד יותר מתחבא אח"כ... או נופל, או מתפורר או לא יודעת מה. 

בקיצור- חייב לבדוק טוב

שנה אחת מצאתי בסלקל מאחורה תקוע בפלסטיק- ביסקוויט שלם. בכלל לא חשבתי לבדוק שם.. סתם במקרה ראיתי...ב"ה

קסם מדהים! אומרים שאין חמץ ופוף אין חמץ, תנקו אחרי ההריון כי אין שום מצווה לנקות לפסח.

אין!!! שום!!! מצווה!!! לנקות!!! לפסח!!!

חלאס!

חג שמח ובשורות טובות.

אתה אומר שכל חמץ שלא ראית אותו וכו'-בטל ומבוטל

זה ממש לא מבטל חמץ שברור לך שקיים

לכן גם לא קוראים לזה ביטול חמץ אלא הממ... ממ...

אם יש במקרר פירורי חמץ והם נדבקו לעגבנייה שאכלת בפסח - עברת על איסור. גם את זה לומדים בישיבה.

נגיד בייגלה שתקוע מתחת לארון וא"א להגיע אליו ולנקות - גם אי אפשר להגיע ולאכול אז אין חשש, אבל עדיין אסור שהוא יהיה ברשותך (בל ייראה) - ולכן צריך לבטל.

אסור לאכול פרורי חמץ מבוטל ולכן כאדם סביר שמימלא לא אוכל שאריות ביגלה מתחת לארון או קוסקוס מהמדפים במקרר אני לא חושש לזה שהתריסים שלי יהיו מאובקים בחג.

העניין הוא שמדפי המקרר צריכים קרצוף כדי שתהיה בטוח שלא דבוק בהם חמץ. כנ"ל ארונות הכלים, התנור... אבל אוי א-ברוך, בהריון מתקדם קשה לקרצף.

לא ביקשתי לפרק כלום

אין לי שום נטייה לכבס מצעים לפסח

אמרתי במפורש ואגיד שוב: צריך לקרצף את מדפי המקרר. לא יודעת איך אצלך, אבל אצלי בהחלט דבוקים אליהם פירורי קמח רטוב ושות'. זה חמץ גמור ואסור באכילה בכלשהו. ובשביל שזה יירד צריך קרצוף. צריך באותה מידה לנקות כל כלי ומשטח שמאכסנים או מכינים בו אוכל וכלי אוכל שיהיו בשימוש בפסח. זה הכול. זה מעט לעומת מה שעושים בחלק מהבתים, אבל גם זה הרבה מאוד כשזה נופל על האישה והעובר לבדם.

אבל אם אתה רוצה שוב לכתוב ולהדגיש שלא צריך לאדות את הווילונות של האמבטיה או משהו, סבבה, תכתוב. אני אתך. לא צריך. זה אפילו לא קשור לביטול חמץ. אין בווילונות שום חמץ בעל ממשות שמצריך ביעור, ביטול, מכירה או כל פרקטיקה הלכתית אחרת.

לי יותר נוח להוציא את המדף לכיור ולקרצף מתחת לזרם מאשר לכרוע ולקרצף במגבון, אבל כל אחד ואיך שנוח לו. העיקר שלא יישאר רוטב דבוק, ואין לזה שייכות לביטול חמץ. הרוטב הזה יכול להידבק לכלים או לאוכל שמשתמשים בהם בפסח. ביטול חמץ לא מנטרל את זה... איסור אכילה קיים בפני עצמו.

תמצית דיני פסח בשישים שניות:

בחמץ יש שני איסורים - איסור אכילה (+איסור הנאה שכרוך בו), ואיסור החזקה (=בל ייראה ובל יימצא). הביטול נועד לתת מענה לבעיות שצצות עם האיסור השני. הוא לא קשור לאיסור הראשון. רוטב חמץ במקרר יכול להידבק למאכל ולהיאכל בפסח. ביטול לא עוזר לזה.

אני מקווה שדברי הרב  קנוהל זצ"ל והרב אריאל כן נחשבים בעיניך.

20190326111002.pdf

גם אני בעד קולות כשצריך, ויש הרבה כאלה, אבל אני חוששת שאתה מציג פה את ההלכה בצורה משובשת, ועוד בפסקנות שכזאת...

קולות צריכות לבוא על רקע הבנה בהירה של האסיורים השונים, לא על רקע ערבוב וטשטוש.

ברור. לא מומלץ להשתגע.

אבל כתבת למעלה שרוטב חמץ במקרר קשור לביטול חמץ. על המשפט הזה אני שואלת אם יש לו כיסוי הלכתי. חבל להפיץ בציבור שיבושים. אם אני טועה ויש לך מקור, אשמח ללמוד.

ביטול זו לא איזו שטות. ביטול זו פרקטיקה הלכתית אמיתית שפותרת בעיות מסוימות. היא לא קשורה לעניין של ניקוי משטחי אוכל מחמץ. זה עניין אחר.

נשאר רק המשפט המעליב ההוא הבעלים שיודעים הכול כי הם למדו בישיבה לעומת הנשים. וואללה, אולי לפעמים לפעמים גם אישה יודעת משהו מהחיים שלה. בסוף הודית בחצי פה שלא דייקת בהלכה.

יש עוד כמה אי דיוקים אבל אניח להם. זה מייגע מדי.

זה לשפשף עם חומר ולהוריד את הלכלוך... 

להעביר מגבון על מדפי מקרר זה כמו להעביר סמרטוט לח על רצפה מלוכלכת.

אני מבינה שיש לך אשת חיל שהמקרר שלכם נקי ככה כל השנה... ;)

לא על השיש, מתחת לציפוי, ולא בכיור שגם ככה לא אוכלים ממנו.

לדעתי ככה צריך להיות.

תמצא לי אשה שזה סבבה לה.... לא נראה לי תצליח..

והעבודה הזאת לוודא שכל משטחי אכסון והכנת האוכל יהיו נקיים בצורה סבירה - היא עבודה שדורשת שעות ומאמץ, במיוחד כשמסתובבים באזור ילדים ובבטן בועט עובר.

כברהתמודדתי עם מצבים משפחתיים שונים

כבר צצו לי שאלות כאלה ואחרות

כבר יצא לי לפתוח פה ושם ספרים, להאזין לשיעורים, לפנות לפסיקה לפי הצורך...

נדמה לי שאני כבר יודעת דבר או שניים על הלכות חמץ.

אבל אתה צודק, תמיד כדאי ללמוד עוד. תורה היא ולימוד היא צריכה. תודה על התמריץ.

גם ניקיון של יום שישי אשה בהריון לא מסוגלת לעשות!  

גם שטיפת רצפה זה ממש קשה...

אז מקרר זה עוד יותר... כי אפשר בכלל להתכופף...

לשפשף דווקא זאת לא הבעיה.. 

אתה פשוט יוצא מנק' הנחה שיש דבר כזה ניקיון קליל כזה שסבבה לעשות אותו בהריון עם כובד כזה

פשוט אף פעם לא היית בהריון ב"ה, אז אתה לא מבין מה זה.  

ואז גם אם לא קרצפת במאה אחוז שום פירור לא ידבק לך לאוכל של פסח

את המדפים...זה סופר להתכופף ולהגיע למקומות

שאולי נשאר פירור חמץ שעלול להגיע לאוכל אז מקרר הוא אחד היותר בעייתיים מהבחינה הזאת

אם קרצפת אותו בצורה מושלמת ואת רגועה שאין בו שום פירור את באמת לא חייבת לצפות

כל המטרה היתה להקל על הניקיונות..לא להקשות עליהם..

חוץ מזה, צריך להרגע, לא רק האישה נמצאת בבית ואפשר להביא עזרה, זה לא סוף העולם.

אחרי שמפרקים את הדלת. אם מעולם לא עשית את זה אני ממליצה לך להציץ שם השנה...

תנור זה הדבר הכי קשה לנקות לפסח. אח"כ כיריים. אח"כ מקרר... שזה יחסית בקטנה רק שגם במקרר יש את הדלתות שמצטברים שם פירורים...

לא חייבים לנקות אותו, אפשר לסגור ולמכור 

זה חמץ שהוא יותר מכזית

זה אוכל, סחורה שרוצים למכור ולאכול אותה אחרי פסח

זה בכלל לא קשור לפירורים בתנור שלא מתקרבים לכזית, הם לא נגישים ולא עומדים לאכילה אחרי פסח

אין חובה לקרצף את התנור

לצורך העניין - מבחינת פסח מספיק להעביר סמרטוט לח ממש בקטנה מלמעלה ומה שנשאר בטל ומבוטל, אפילו לא יודעת אם צריך למכור במכירת חמץ

מדגישה שזה מבחינת פסח

הנושא היה איך אישה בחודש תשיעי מתמודדת עם ערב פסח - לנקות תנור במצב כזה זה אחד הדברים המיותרים

מה הגזמתי? להשאיר תנור מלוכלך? זה לא הנושא

אם נח לך לקרצף תנור תעשי את זה בכיף, אין בזה שום חובה הלכתית מצד כשרות הבית לפסח

חוץ מזה שלפני שמוכרים צריך לנקות היטב. ככה בהלכה... זה מה שכתוב.

מה גם שכלים אי אפשר למכור..הם לא חמץ ואח"כ מסתבכים עם להטביל שוב את הכלים. אז לא מוכרים כלי אוכל.

לא את הכלים עצמם. ברור

אם הערבי יבוא לבקש את החמץ שלו שבכלים- תוכלי להביא לו?

מנקים אותו וזהו. זאת ההלכה גם.

מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע...

קצת מאמץ והכל יהיה נקי.

לפי כמה וכמה פוסקים גדולים וחשובים - זאת *לא* ההלכה.

ההלכה היא שעוברים בבל ייראה ובל יימצא על חמץ ממשי (לא צריך להיות כזית, אבל צריך להיות בעל חשיבות. למשל חתיכת בייגלה שלמה ולא שבר בייגלה); ועוברים באיסור אכילה על חמץ שאוכלים - לא על כזה שנמצא בתנור סגור ומסוגר (שאכן אין שום צורך ועניין למכור אותו).

וזהו, אלו שני האיסורים בפסח - אכילה (+הנאה) ובל יימצא. אין עוד איסור. מי שרוצה ומעוניין לנקות מעבר זה נראה לי מבורך, שיהיה בית נקי ויפה לחג הגדול, אבל לא קשור להלכות חמץ.

מקבלת שיש גישות הלכתיות אחרות. רק באתי להציג לך צד שאת כנראה לא מכירה.

"מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע..." - כל מה שכתבת פה זה ההלכה! להגיד על זה מוגזם?? נסחפת.

כמובן שזה גם לא רק קצת מאמץ ומדברים פה על זמנים שאין אפשרות לעשות אפילו דברים הרבה יותר קלים מזה

כשקשה לעשות, אני אחפש קולות וקיצורי דרך לגיטימיים. אבל זה שפירורי חמץ הם לא בבל ייראה זו לא קולא, זו עיקר ההלכה כמו שאני מכירה אותה. ואני בהחלט אסתמך על זה גם בשנה רגילה, ואבחר אם לנקות או לא משיקוליי, לא משיקולי הלכה אם הם לא קיימים בהקשר הזה.

אם לא משתמשים בתנור בפסח

ואם מה שיש בו זה פירורים ולא כזית (ברור...)

אז לא צריך למכור (וגם בעייתי למכור). הפירורים בטלים ומבוטלים, לא צריכים אפילו ביטול חמץ. הם לא נחשבים כמשהו ששייך לנו ולא עוברים עליהם בבל ייראה ובל יימצא.

אבל באופן אישי - אנחנו רוצים כן להשתמש בתנור בפסח, אז הוא צריך להיות נקי מפירורים למופת, מלובן וכשר כהלכה

לא יותר פשוט לקנות טוסטר אובן לפסח? זה לא כזה יקר

אני מדברת על ממש חמץ. שגם עבורו אתה צריך כמה ימים ושעות טובים מאוד

אני אחרי מדף אחד שתים מתעיפת. כשאני באה בארבע עיפה וגם אם בעלי שומר על הילדים שעתים והספקתי שני מדפים של סירים אני מעולפת מעיפות ואחכ זה להאכיל ולקלח ולהשכיב. זהו גמורה.

וכל זה בעלי לא יכול במשך שבועיים להשאר כל יום אחרי צהרים!!! יכול יומיים שלושה. אז מה נשאר כל הימים??? זה עם הילדים לנקות.. אין לי ביבי סיטר.וגם יש חלק ילדים גדולים לא מוכנים ביבי סיטר והם בינים רבים וזה אומר להפריד ביניהם תוך כדי נקיונות

ואם צריך את זה במשך שבועים כדי להספיק. ואני מדברת מינימום. מדפי מטבח ומגירות של כל ארונות מטבח. ספה בסלון ושולחן וכסאות. ורק מסילות שיש בהם שאריות אוכל. על תריסים בכלל לא מדברת

ולהזיז מיטות, כי אצלי מאחורה יש סיכוי שנפל ביגלה. רק זה זה לוקח שבועיים של כל יום שעתים שלוש אחרי צהרים וזה לבוא בעילפון לפסח

וחובה מגירות בארונות בגדים למטה. בכל מגירת צעצועים אצלי יש או וופלה או  ביגלה או קרקר. אני בכלל לא ממיינת בגדים. בכלל לא עושה מדפים שמעבר לגובה של הידים של הילדים. אם כל זה זה טונות עבודה

זה אומר לנקות אחרי שהם נרדמים בעשר בלילה. ואז גם לקום בלילה לתינוקים. היו שנים שהיתי ערה מעשר בלילה עד שלוש בלילה. חלאס לא רוצה להתמוטט בשביל בית נקי.

איך מכירת חמץ תעזור? עדיין הילדים יכולים לאכול מזה בפסח, וזה איסור גמור.

וכן לגבי שאר דברים שכתבה.

תפסת אותה על שתי המילים האחרונות 'בית נקי'. לא קראת את שאר ההודעה.

אבל ילד בן שנתיים לא תמיד זוכר את זה.

ולכן לא עוברים בה על בל ייראה ובל יימצא

ואסורה למאכל באיסור גמור ולכן אסור להשאיר אותה בהישג ידו של ילד בן שנתיים

אז צריך לסגור אותם טוב בצורה שילד בן שנתיים לא יוכל לפתוח ולהוציא משחק בחג

אפשר גם להסתכל די מלמעלה שאין חמץ ממש גדול ובולט לעין בלי לנקות את המשחקים יסודי מכל הפירורים ואח"כ למכור במכירת חמץ

עדין לוקחת כל מגירה שופכת. ואין מגירה!!!! שאין בה ביגלה. וופלה. ביסקויט. ממש שלמים!!!

אם רב אומר לי שאני יכולה למכור ככה מגירות. הלוואיי!!!! אין לי כח להפוך מגירות.

אני לא מהנשים שלוקחות את הקליקס ומכבסות!!! ולא מנקות קפלה קפלה.

אצלי בקופסת קפלה פשוט יש אוכל. יכול להיות גם בורקס או רוגעלה

שונאת לנקות!! אז שלא יגידו פה לא חיביים וסתם מנקים כי אוהבים. לא רוצה לנקות! לא אוהבת לנקות! לא כיף לי לנקות! זה חוסר ברירה.

עדין חיבת לעשות בשואב אבק. כין כסאות הסלון בריפוד לביו המשענת יש טונות חלה משבת כנל הספה איך אפשר בפסח לשבת על כיסא מלא מלא בחלה בסדק של הכסא בין הריפוד

במיוחד הכסאות סלון - זה אזור האכילה. אין ברירה

אצלי המושב של הכסאות סלון נשלף ואין שם הצטברות של פירורים אז זה לא בעיה

הילדים לא בגיל שיכולים כבר לעבור בעצמם על המגרות משחקים?

אבל אל תדאגי לילד בן שנתיים כי הוא לא בגיל חינוך ולכן אי אפשר לומר לו לא לאכול בפלה בפסח לכן אין בעיה בכלל, הכל בסדר.

גם לילד שלא בגיל חינוך אסור לאפשר לאכול אוכל לא כשר, ובכלל זה חמץ בפסח.

נכון שיש הקלות לקטן כשצריך מאוד מאכל מסוים, אבל הדין הבסיסי הוא שאסור. אסור להשאיר בהישג ידו של בן שנתיים חמץ בפסח. חייבים או לעבור ולהוציא את החמץ או למיין ולהוציא עבורו בגדים לכל החג ולסגור הרמטית. כך או כך - יש עבודה לעשות.

אבל אסור לילד לאכול אותה - גם אם הוא עוד לא בגיל חינוך.

וגם בתחילת הריון (לפעמים זה עוד יותר קשה מאשר בהריון מתקדם)

סוגרים ומוכרים את כל הארונות/מגרות צעצועים, קונים או מנקים משחק שניים לחג.

אם ארונות בגדים דורשים הרבה עבודה אז מארגנים מדף אחד עם הבגדים שצריך לחג ואת שאר הארונות מוכרים במכירת חמץ. כנ"ל כל מדפי הספרים חוץ מכמה ספרים שמוציאים לחג

גם במטבח - לא מנקים את כל המגרות של הסירים. מארגנים פינה במטבח או במרפסת שירות ששמה אפשר לשים את כלי הפסח במהלך החג ואת שאר הארונות עם כלי החמץ - סוגרים ומוכרים, בלי לנקות.

תנור אפשר לסגור ולמכור בכלל לא צריך לנקות בפנים

מקרר - לשטוף מדפים, אין הרבה ברירה אבל אם מצפים אותם אח"כ בניירות יש הרבה פחות חשש שאיזה פירור שנשכח ידבק לאוכל של פסח

לא אוהבת את זה שהבית לא נקי אבל אין אפשרות טכנית לנקות הכל

אם אפשר להשיג עזרה ולעשות יותר זה בטח יותר נחמד אבל אם לא אז לא.

כשיש ילדים גדולים שכבר ממש יכולים לנקות אפשר לעשות יותר

כשכולם קטנים וצריך גם לטפל בהם בערב פסח - עושים סדר עדיפויות חדש.

כי האישה טורחת ועובדת קשה. וזה מעצבן שאתה חושב שאתה עושה טובה שאתה סותם את הפה

הטובה צריכה להיות בעזרה!!! לא בסתימת הפה. וכן מאוד מאוד להעריך אותה על העבודה הקשה שלה ולהגיד כל הזמן שזה עבודה מיותרת זה לא רק שזה אל עוזר זה מעצבן

כל המינימום שאני לפחות תיארתי זה רק אבל רק במצבים שקשה מאד לנקות כמו תחילת הריון, הריון מתקדם, זמן קצר אחרי לידה

בזמנים רגילים יותר אי אפשר להסתפק במינימום אחרת נחיה קבוע בדיר

בית נורמלי צריך תחזוקה, לא חייבים לתחזק את כל הפינות בערב פסח, אפשר בזמנים אחרים בשנה לעשות דברים שהם פחות הכרחיים לפסח אבל אי אפשר ללכת על המינימום הנ"ל באופן קבוע.

יפה שלמדת עם השנים לסתום את הפה, עכשיו אתה יכול להתחיל ללמוד להעריך את אשתך שדואגת לתחזוקה של הבית באופן קבוע

הוא נורמלי רק למצבי קצה

היה להן עשירית מהציוד שיש לנו לנקות לפסח.

ויותר שכל ישר מאיתנו.

אבל-

אני לא חושבת שלא ניקו יסודי

כי לא היה כסף לכלים חדשים לפסח ובשביל להכשיר כלי חמץ כן צריך לעמול קשה.

וכן, לא כולן ככה

לא משתמשת בחומרים רעילים כמעט בכלל- למעט תנור ובזה בעלי עוזר. 

מנקה מפורים- כדי להגיע בנחת. לא כדאי להוסיף לעצמי פרויקטים נוספים

לא מנקה חלונות, מקסימום שוטפת רשתות תחת זרם מים. לכולנו שלום

אכן ניקו כמו משוגעות... את כל המצעים והשמיכות תלו בחוץ, ניקו יסודי למדי. חוץ מזה שנראה לי היו להם עוזרות ערביות... 

גם הערביות השכנות ניקו באותה תקופה... כנראה נכנסו לזה מהשכנות היהודיות

כל פעם קצת. עדיף שתתחילי ממה שהכי חשוב כמו המטבח סלון. ואז מה שנשאר כח. לא הפוך. 

והאמת שזה היה יותר קל מתחילת הריון עם הבחילות ההקאות והעייפות הבלתי נשלטת...

מה שכן צריך לנקות גם לפי דבריו לוקח הרבה יותר זמן ממה שהוא כותב שם

הוא מניח שבחדרים אין בדר"כ חמץ גדול מכזית - לדעתי זה לא נכון ברוב הבתים עם ילדים קטנים, יכול להיות חמץ יותר מכזית בכל מקום

זה באמת כמעט בלתי אפשרי לבד... 

ותעשי רק לפסח.. מיון בגדים בארון אפשר גם בחודשים אחרים בשנה.. לא יקרה כלום.

ומתפלאה איך כל שנה, עדיין יש לי עוד מלא מה לזרוק...

בכל מקרה, נראה לי שהנקודה הכי קשה לניקוי באמת היא התנור.

אבל למה להשתמש בכלל בתנור בפסח, אם אפשר להביא טוסטר אובן ייעודי לפסח וזהו? 

כל שאר הדברים שצריך לנקות, אם בימות השנה דואגים שהחמץ לא יטייל בכל הבית,

מספיק לעבור בדיקה יסודית שבאמת אין חמץ בחדרים, ורק לסדר יפה.

סה טו.

הצד הפראנואידי-חשדני-ביקורתי שלי אומר, שכל ההתעסקות עם הניקיונות המוגזמים הללו, זה נטו בשביל להסיט את תשומת הלב היהודי/ת מעיקר חג הפסח, והוא לזכור שיצאנו מעבדות לחירות, ושעלינו להמשיך להשתחרר מהעבדות של יצה"ר למינהו: מידות רעות וכיוצ"ב, ולא להתמודד בתחרות כפייתית וילדותית שעיקרה - של מי הבית הנוצץ ביותר?

* אפרופו, תחרות ילדותית - גם פורים עבר הסבה לחג תחרותי שעוסק בתחפושות מנצנצות ויקרות, משלוחי מנות רעילים, ומי עושה הכי הרבה רעש עם נפצים, אלמנות ושאר מרעין בישין שהערבים דואגים לספק לנו כדי להפוך ילדים למקוטעי איברים...

עיקר פורים היה ועדיין לזכור שאין שום המן בעולם שיכול עלינו, כי ה' איתנו תמיד!!!

ביסודיות וכהלכה, ובע"ה שנזכה לכך גם השנה!!!

גם אני עכשיו מנקה מסילות, ותתפלאי, מצאתי שם פירורי עוגות שהקטנים פיזרו, כך שכל מקום שמנקים/מסדרים צריך להיות חשוד כמקום מסתור לחמץ, בייחוד כשיש ילדים בני שנתיים בבית.

עם זאת, אני חושבת, שההיסטריה סביב הסנט מוריץ ואיזה חומר יכול להרעיל את הבית ויושביו יותר טוב - לא מוצדקת בעליל!

אפשר לנקות את הבית, להישאר בריאים, שמחים ושפויים.

הרי מלאכת הניקיון אמורה בסופו של דבר לתת סיפוק ונחת מהתוצאות, ולא להביא את בני האדם למצב של שגעת בליל הסדר, שהוא היה תכלית כל הניקיון, לא???

טוב, לא חידשתי שום דבר.

בכ"ז אני מרגישה שנלחמת בטחנות רוח, כי זה כבר כ"כ מושרש בנו, ורק משיח יציל אותנו מעצמנו...

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.

כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...

ומה שלומכם??

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

על שניכם

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.

כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.

יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?

השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.

הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.

אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר

ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

אנסה אולי לשים לה סיפור

הלוואי ויעבוד

שהיא גדולה

אז תשבי איתה איקס זמן

ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..

ותשמעי איך היא מרגישה עם זה

לק"י

את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.

בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.