הרב גורן (נדמה לי) שזה במרכז כיפת הסלע?

ואם יטען הטוען שהמזבח במקום המפורסם כי לא הגיוני שהמקדש יהיה באוויר על כיפין, אז יש הטוענים שהגויים גלחו מהסלע והטופוגרפיה השתנתה (כך קראתי פעם) ואז יכול להיות שהמזבח בכיפת הסלע וקודש הקדשים כן ישב על סלע טבעי, או שהמזבח היה בין כיפת סלע למקומו המפורסם

לא בטוח שצריך לחשוש לשיטה המחודשת והיחידית כמדומני של הרב גורן בעניין הזה, על חשבון מסורת נרחבת וכו'.

[ואם כן אז אפשר גם להוסיף עוד כמה שיטות..]

אולי אפשר למצוא שרידים (ואולי דרך התת קרקע אפשר למצוא את מקום השיתין)

ואולי נעשה בתמימות עד מקום שידינו מגעת והקב"ה יהיה בעזרנו כרצונו יתברך..

למה שהמעכב יהיה בידינו, ולא בידי הקב"ה?

זה לא אמור למנוע מכל מי שברי לו היכן מקום המקדש לבטל מצוות עשה...

 אם כי זה כמובן מוריד מהקונצנזוס

כרת של טומאת מקדש וקודשיו. שעליה אמר רשבי בגמרא שחמורה מכל איסורים, לזכרוני

אתה מוריד את השלטר לפני שבת כי אולי בטעות תדליק את האור בשבת?

ואם עליה אמר רשב"י שחמורה מכל האיסורים תביא מקור, כיוון שמקובלנו שג' עבירות החמורות הן האיסורים הכי חמורים.

בכל מקרה לא יודע אם נכון לחשוש עד כדי כך. ואם תחפוץ יש עוד שיטות כאמור.

ואולי זה תלוי בהגדרת טומאה הותרה בציבור. מי אמר שכשבאים ישראל לעשות פסח במקום ולא דייקו במקום, יחשב איסור בזה? ועד כדי כך כדי שיתחייבו כרת כמזידים?

אולי נכון לעיין בכלל בדין שחיטת חולין בעזרה.

שסובר *למעשה* שאפשר להקריב קרבן פסח?

אבל קח לך שם *אחד*. הרב ישראל אריאל.

וכן, הוא מרשה לעצמו להכריע בנושאים שגדולים וטובים פסקו אחרת או שאין אנו בקיאים.

גדלות נמדדת לפי בקיאות, ואין לך בקיא בנושאי המקדש בין אלו שאתה מכנה גדולי הדור כמו הרב ישראל אריאל.

ואני ממש לא מתכוון לחרוג מכך. מסירותו של הרב ישראל אריאל שליט"א לתודעת המקדש ראויה מאוד להערכה. כפי שכתבתי למדתי הרבה במאמריו ולמדתי הרבה ממאמריו גם בענייני מקדש וגם בענייני גבולות הארץ.
 

ובכל זאת - לא בדקתי כדי להכריע 'מי יותר', אבל בהחלט פגשתי עוד רבים שבקיאים מאוד בעניינים אלו ובכלל, גדלות לא נמדדת רק בבקיאות, אלא בעיקר ביכולת פסיקה והכרעה בכל המרחב ההלכתי.

אין לי ספק שהספרות של הרב ישראל אריאל ובית מדרשו תשמש בסיס להרבה מהסוגיות בענייני מקדש וקודשיו גם בדורות הבאים, יחד עם זאת - דעתו היא ממש לא 'סוגיין דעלמא', יש בלא מעט מקומות אפשרות סבירה מאוד להכריע אחרת, כן - כולל בוודאות של זיהוי מקום המקדש.

נחלקו האמוראים והראשונים בשאלת מקדש חוניו.

פוליטית זה יכול שיהיה מדרון חלקלק שיחליש את הריבונות המובהקת שלנו על הר הבית, מאידך הקרבת קרבן פסח בפני עצמה היא מצוות עשה מדאוריתא.

לא פשוט.

כל הסוגיא היא מה סברו אותם שהקריבו במקדש חוניו, האם הם פשוט עברו על הדין, או שהיתה להם איזה סברא

וכי יעלה על הדעת שפלוני יחלל שבת, ויאמר שיש לו סברא?

אבל לזכרוני כולם פסקו כרמבם שקדושה קדשה לדורות גם כהמקדש חרב ואסור להקריב בבמות

לא בפרק ב' כשהרמב"ם כותב שמקום המזבח מכון ביותר ואין משנים אותו לעולם. (ובהמשך) שהיה צריך שנביא יעיד על מקום המזבח ועל מדותיו ושמקריבים (שם! מוכרח  מההקשר) אע"פ שאין בית.

אפילו בפרק ו' הלכה י"ד, כשחולק על הקביעה שנתקדשה בקדושה ראשונה וטוען שתתקדש לעת"ל מחדש, הנפק"מ היחידה שמוציא מזה היא שהנכנס כעת אין בו כרת. אם כדבריך, היה צריך לחלוק על הנפק"מ שהרמב"ם מוציא מייד - שמקריבים (שם!) אע"פ שאין בית, אבל על זה הוא לא חולק.

גם בהלכות מעשה הקרבנות פי"ט הלכה ט"ו, הראב"ד לא משיג על דברי הרמב"ם  שמי ששוחט בזמן הזה חוץ לעזרה - חייב.

לרב ישראל אריאל יש יכולת פסיקה והכרעה בכל המרחב ההלכתי, עיין למשל שופר בשבת. הוא אינו מומחה לכל תחומי היהדות, אבל גם הרבנים שאתה מכנה גדולי הדור לא מומחים בכל תחומי היהדות אלא בתחום ספציפי במיוחד ובשאר פחות.

אין לך גדול דור שדעתו בתחום מסויים קובעת. תמיד יש אפשרות להכריע אחרת ולהבין אחרת.

אבל בהחלט למדתי אצל גדולי תורה שהיו גדולים בכל או לכה"פ ברוב חלקי התורה ורואים זאת בפסקיהם ובתחומי עיסוקם.

שיכולה להנהיג ציבור, וממילא הוא גם זוכה בסיעתא דשמיא וכו'.

אבל זה לא אומר שאין מומחים ממנו בסוגיות מסוימות. בין אם בהכרת רוחב של דעות ישנות וחדשות על הסוגיה הזאת, ובין אם בהכרת הפרטים הטכניים והמשתנים למעשה.

בפועל, כל הגדולים, גם אלו שעסקו בנושא בעיון ולהלכה אוסרים להקריב.

תבדוק למי ניגש תלמיד חכם גדול, כשהוא צריך להתייעץ עם גדול ממנו, בדיני ממונות, בשאלה מחודשת בהלכות שבת, במקרה דחק עצום בהלכות נידה, כשצריך להתיר עגונה וכן, גם בשאלה בקודשים.

(כן, בניגוד למה שחבר'ה כמוך אוהבים להעליל, גדולי ישראל 'הרגילים' בהחלט עוסקים גם בקודשים.

שאלתי, "האם אנחנו מכירים במושג הזה כתוקף הלכתי כל שהוא?!"

שאלתי, "מי ממנה אותם?" "מי שמם?!"

שאלתי, מה זה "גדולי ישראל?!"

לא ענית. ענית תשובה דמגוגית שאבדוק למי ניגש ת"ח גדול כשהוא צריך להתייעץ עם גדול ממנו.

למי הוא ניגש? לבר פלוגתא שלו!! שני תלמידי חכמים המחדדים זה את זה בהלכה- שכינה שורה ביניהם.

לגופם של דברים, למען האמת רק בגלל שהפותח טען שיש לעניין את "אחד הקונצזוסים הגדולים" בקשתי שיציין שם של לפחות *אחד* מגדולי הדור שנמצא במה שהוא מדמיין כקונצנזוס.

עד כמה שאני הקטן למדתי, צריך הרבה יותר מגדול אחד. יש כמה וכמה סוגיות משמעותיות שבשביל חידוש הקרבנות צריך להכריע בהן והן בתוך המושג שמוזכר רבות בהלכה 'אין אנו בקיאין', או שצריך להכריע במחלוקות ראשונים וגדולי האחרונים בשאלות דאוריתא.

לענ"ד בשביל חידוש הקרבנות, צריך בית דין שמקובל על כל חכמי ישראל. אז, יהיה בית דין שלכה"פ במניין הוא יהיה הכי גדול מאז בית הדין של רב אשי והם יוכלו לדוגמא להכריע בין הכו"פ לבין המקורות שלכאו' טוענים שכיפת הסלע היא מקום המקדש, הם יוכלו להכריע איזה חלק מתשובת הרדב"ז עיקרי ואיזה צריך להגיה. הם יוכלו להכריע בגודל האמות ובעוד מספר סוגיות קריטיות. מסתבר שכשיהיה בי"ד כזה, גם הנביאים יגיעו.

אם אותם רבנים ושות"ים לא מתבססים על מקורות, אז החיה שהם בדו מליבם, כפי שאתה בדית את המושג "מרא דהילכתא" אכן לא מעניינת אותי.

מה נחשב גדול ומי קבע מה הם אמות החישוב?!

עד כמה שאתה הקטן למדת, כנראה שלא הרבה, כי מקורות והוכחות לדבריך לא הבאת.

עניות דעתך מרגשת, אבל אין לה תוקף הלכתי. מי אמר שבשביל חידוש עבודת הקרבנות צריך בית דין שמקובל על כל חכמי ישראל?!?! מי הם כל חכמי ישראל בכלל??? מי אתה שתמציא מה שבא לך??

מי אמר שתהיה להם סמכות להכריע???? מהם יהיו, סנהדרין??? יש דרך לחדש את הסנהדרין.

מניין לך שיבואו הנביאים?? המצאה שלך ותו לא.

הבלים ושטויות כדי לחמוק מחובות.

לזאת ייקרא שקרן.

תגיד לי אני נראה לך ילד בגן,  שאתה תגיד לי שיש מלא רבנים שאומרים ככה, ש"ס ראשונים ואחרונים, אבל אתה לא מגלה לי?!

אין לך מקורות, בדיוק כפי שלא היה לך כששלפת מהשרוול את המושג "מרא דהילכתא", וכששאלתי האם יש לך מקור למושג הזה, כיוון שאני לא מכיר אותו, ענית משהו בסגנון שאני בור ועם הארץ שאני לא מכיר את המושג, וטרם הבאת מקור לכך שהוא קיים.

וכעת, משנסתתמו טענותיך, ושוב אין לך דבר לומר, שכן מקורות אין בידך, אתה מגלגל את הכדור אליי בצורה הנוחה ביותר בטענה המאד אמינה, שיש לך מקורות מכאן ועד להודעה חדשה, אלא שלא תוכל להראות לי כדי לא להכשילני באיסור חס ושלום.

רמת אמינות: נעלי בית.

של הרב קוק, בנידון הקודם שלנו. אתה יכלת לעיין, כמובן שהרב הביא מקורות לדבריו והסבירם.

אתה בחוצפתך טענת ש'אינך מכיר חיה כזאת', ניסיתי להפנות את תשומת ליבך לכך שגם אם אתה לא מכיר, כנראה שכאלו שלמדו הרבה יותר תורה ממך - מכירים.

במקום לקבל את ההערה, כתבת תגובות מזלזלות.

אז כן - אין שום טעם להפנות אותך למקורות, אם ברגע שהמקורות לא מתאימים לך אתה בז להם ולגדולי התורה שכתבום.

בלי נדר לא מגיב לך יותר, אתה יכול לקבל נשיכות נחש ועקיצות עקרב בלעדי...

טענת שהיא קיימת ומכוחה אמרת דבר מסויים ומתמיה.

שתי תשובות בדבר - אקטואליה וחדשות

ואכן, אני לא מכיר חיה כזו, ועל כן עד עכשיו אני לא מאמין לך שהרב קוק אכן סובר כך.

ביקשתי ממך מקור לדבריו, וכן שאלתי על מה הוא מסתמך.

התעלמת, ולא שלחת מקורות. רק ציינת כי הרב קוק היה לומד 18 שעות ביממה. זה מרגש מאד, גם הרצל למד 18 שעות ביממה. זה לא ראיה שהם מכירים משהו, ובטח שזו לא ראיה לכך שהם צודקים.

במקום לכתוב מקורות כמו בן אדם נורמטיבי שמנהל דיון הלכתי, בחרת לשלוח עקיצה, וקיבלת זילזול כמצופה.

מכיוון שאתה מתהדר בנוצות לא לך משל היית תלמיד חכם, היה עליך להתחמק ממתן תשובה עניינית ומקורות. על כן גילגלת את הכדור אליי, משל להביא לי מקורות לא יועיל, שמא אבוז לכותבם.

ובכן, אם כותבם הינם כמותך, הממציאים מושג, עיין ערך "מרא דהילכתא"(הו לא, אני לא אשכח לך זאת בקרוב) וכשמישהו מבקש למקור הם בזים לו בטענה שהוא בור ועם הארץ, אכן, לא כדאי שתביא מהם מקור, כיוון שאבוז להם.

הפיתרון שלך לא להגיב לי יותר הוא פיתרון הגיוני ביותר, שנועד לכסות על בורותך וחוסר חוכמתך. תלמיד חכם, על מה שלא ידע, אומר לא ידעתי.

נשתדל ללמד עליך זכות, שלא מצאת מקורות שכל אחד שטיפה מונח, כמו שאתה מתיימר להיות ולטעון בגאוותך שמה שאתה לא מכיר לא קיים - אמור היה למצוא בקלות.

דברי הרב קוק זצ"ל, בעניין הצורך במקום מדוייק של המזבח כולו, כדי להקריב והצורך בנבואה או לכה"פ רוה"ק מובהקת כדי לחדש עבודת הקרבנות  מופיעים בשו"ת משפט כהן, סימנים פ"ט-צ"ב.

בעניין זה שההכרעה בעניינים משמעותיים וציבוריים מסורה לגדולי ישראל ואפילו לא לכל תלמיד חכם המוסמך להוראה:

פת"ש אה"ע ס' י"ז ס"ק ק"מ, פת"ש יו"ד סי' צ"ט סק"ה. צמח צדק הקדמון ס' מ, שו"ת הרא"ש כלל ל"ב סי' ג' וכלל מ"ה סי' י"ז. נו"ב תניינא אה"ע סי' ק"נ.

נשתדל ללמד עלי זכות שאכן פתחת את המקורות לפני ששלחת אותם, אלא ששכלך אינו מפותח מספיק על מנת לפענח את הנאמר בהם. אני מודה שאחרי הסימנים פט' וצ' בשו"ת משפט כהן התחלתי לחשוב ששלחת אותי לכלות את זמני לריק עם מקורות לא קשורים. ברוך ה' התחלתי גם את צא'.

אז צדקת, אכן הרב קוק אומר זאת. ללא מקורות, בניגוד מוחלט לדעות קודמיו. אז, כפי שציינתי, אני לא מכיר חיה כזו בהלכה.

שאלתי את אבי שליט"א מאי האי, והוא אמר שהרב קוק אמר סברה, אפילו כתב אותה. האם היה חושב כך כעבור כמה שנים? כנראה שלא. אנשים אומרים סברות בדרך לימודם, אבל כשהם לא כותבים ספר, ממש לא בטוח שהם יישארו עם סברות הלימוד שלהם.

עכ"פ, הוא הפנה אותי לספרו של הרב יהושוע פרידמן "מזבח אלקים" שמתייחס באריכות אל הנושא, וכן לדברי הרב עזריה אריאל ב"שערי היכל". עיין שם גם אתה.

דחייה עניינית לדברי הרב קוק: הרא"יה רוצה לומר שכדי לקיים את מצוות בניין המזבח צריך לדעת את מיקומו המדוייק, ואת כל גודלו של הל"ב אמות. הוא לומד זאת מסברת בילה במנחות, דבר הראוי לבילה ושאינו ראוי, וכך סברתו: כשם שמצווה לבלול, ודבר הראוי לבילה ולא נבלל כשר, כך מזבח שידוע מקומו הכולל אך נבנה רק אמה על אמה כשר. וכשם שדבר שאינו ראוי לבילה פסול, כך מזבח שנבנה ללא שאנו יודעים את מיקומו הכולל, אלא רק בערך, אפילו שנבנה המזבח בתוך המיקום בוודאי, פסול.

דחייה לסברה: אין מצווה לבנות מזבח שגודלו הכולל ל"ב אמות.

וכעת לחלק השני שהבאת. מעניין לציין, שלא הבאת אף מקור אחד, מהגמרא, או המשנה.

מעניין גם לציין, שהמקורות שהבאת, למעט פסקי הראש, הם אחרונים נידחים, לא פוסקים מקובלים כמו הטור, או הבית יוסף, או החפץ חיים, או המגן אברהם, או הרמב"ם, או הרי"ף, או התוספות או רש"י או ראב"ד.

מפני מה? הרי אם נכונים דבריך, חובה שיכתבו הדברים הכל כך בסיסיים הללו בדבריהם. וד"ל.

כעת למקורות עצמם.

נתחיל מהנודע ביהודה, שאמת הוא אינו אחרון נידח במיוחד, אולם המקור ממנו ציטטת לא מזכיר פעם אחת את הנושא עליו אנחנו מדברים. לא ראיתי שהוא דן שם בנושא למי מסורה הפסיקה. האר את עיניי אם פספסתי משהו.

כעת נעבור לפסקי הראש. אתה כתבת "בעניין זה שההכרעה בעניינים משמעותיים וציבוריים מסורה לגדולי ישראל ואפילו לא לכל תלמיד חכם *המוסמך להוראה*"

הרא"ש, כפי שהוא כותב בסוף תשובתו השנייה שציטטת, מדבר על: "תלמיד שלא הגיע להוראה". והמחלוקת שהוא מדבר עליה בתשובה הראשונה שציטטת, היא על הוראת בית דין, וכמו שמשתמע מדבריו, בראש בית הדין עומד המרא דאתרא של אותו מקום. אם התכוונת להוכיח מביטויו בתשובה השנייה שציטטת "גדולי הארץ" שהרא"ש כועס על שלא נמלך בהם, אני מציע שתעיין משפט אחר כך, ביחס למי הם גדולים, ביחס ל"תלמיד שלא הגיע להוראה".

ועל כך כבר אמרה הגמרא בסנהדרין, שאפילו תלמיד שהגיע להוראה אסור לו להורות עד שיקבל רשות מרבו, קל וחומר תלמיד שלא הגיע להוראה.(הוראה דהיינו לדמות מילתא למילתא וכדו', לומר ראיתי שכתוב בשו"ע כך וכך מותר גם לדרדק)

כך או כך, בשתי התשובות לא מופיע מה שאתה מדבר עליו, שההכרעה בנושאים ציבוריים שמורה ל"גדולי ישראל". מלבד זאת, שבמקרים בהם עוסק הרא"ש זו ממש לא הכרעה בנושא ציבורי, אלא לאנשים פרטיים המבקשים לדעת מה לעשות.

כעת לדובדבן שבקצפת, הפתחי תשובה. הוא אכן טוען, שכוונת הרמ"א שם, הנה רק לחכם שהוא "מגדולי הדור" אבל אם הנו סתם מוסמך להוראה, "אינו כלום, דסמיכה זו אינה מועילה אלא לדיני איסור והיתר".

ילמדנו רבנו, ראשית מניין לו, שנית כיצד נעשים גדולי דור.

שלישית, והחשובה מכולן, היא שמפורש דסמיכה מועלת. כמובן, תלוי למה סמכו רבו, אולם אם סמכו רבו סמיכת זקנים לדיינות, הוא רשאי לדון בעניינים הנ"ל.

באשר לצמח צדק עליו הוא מסתמך, ושאותו מסתומא ציטטת גם אתה, לצערי ההיברובוקס פסק מלשתף איתי פעולה, ואין לי את ספרו מלפני. על כל פנים, ממה שהספקתי לקרוא הוא מדבר על כך ששאל פלוני את הלומדים, ולא את מורי ההלכה. ייתכן שבהמשך תשובתו אומר דבר אחר, אולם הוא גם אומר ששתק ולא מיחה משום שכך פוסקים פוסקי ספרד, אם אני זוכר נכון. עכ"פ, ספרו אינו לפניי.

ומה שכותב, שכן כתוב בסוף תשובת מהרי"ק, הנה פתחתי את המהרי"ק, ולא כתוב שם. המהרי"ק שם כותב דברים תמוהים, אכן(שאולי תשמח ותצהל כי הם קצת קשורים למה שאתה מנסה להוכיח, רק מכיוון שלא ציטטת אותו לא אתייחס אליו כעת), אבל הוא בפירוש לא כותב ש"סמיכה מועלת רק לדיני איסור והיתר". וכן לא מזכיר שחכם הנו דווקא אחד מ"גדולי הדור", אלא אדרבה, כותב "כל החכמים הבקיאים בהוראה".

והנה בתשובתו השנייה שהבאת הוא מצטט את הצמח צדק, וכפי שזכרתי אומר שהצמח צדק דיבר על הלומדים שנשאלו שאלה, כשהלומדים כפי שעולה מדבריו אינם בעלי רשות להורות, שהרי אומר שהיה עליו לשאול "לבעלי ההוראה המפורסמים."

אני מתנצל על האורך, כתבתי הכל בכמה הזדמנויות שונות, יען כי לא הייתה לי סבלנות לשבת ולענות בבת אחת, על כן הארכתי בכל חלק שהגבתי עליו.

ההתייחסות שלך לשאר הפוסקים, מוכיה עד כמה אין לך יד ורגל בכלל בפסיקה. אתה גם מפגין בורות מוחלטת, כשבכלל אינך מבין את המושג 'ראוי לבילה' ואת שלל המקומות שהפוסקים מביאים אותו בהקשרים שונים. כיוון שהרב התכתב עם תלמידי חכמים מובהקים, זה הספיק. לעם הארץ כמוך זה לא מספיק ובגלל זה אתה כביכול יכול לדחות בקש, כאשר כל מי שיש לו טיפה מושג (גם אם ספציפית הוא חולק) מבין שאין שום תלות בשאלה האם צריך לבנות מזבח בגודל מלא או לא. הרב מודע לזה שלא צריך *לבנות* בגודל מלא, זה מפורש בתשובה, בכל זאת הוא סובר שצריך לדעת.

בסופו של יום - אתה מניח שדברי הרב הם טעות או שחזר בו, הרב ליאור לא קיבל את סברתך. אתה אוהב לטעון שמי שלא פוסק כמוכם הוא סתם מחפש תירוצים לברוח - זו חוצפה שאין כדוגמתה על כל גדול בתורה שעיין בסוגיות והכריע, אבל על הרב ליאור זה בוודאי לא מתחיל.

בסופו של דבר, מתברר שגם אתה מודע לזה שאפילו אם מקבלים לקולא את שיטתכם (שיש הרבה צדדים לא להסכים איתה כפי שהוזכר) שהכיפה היא מקום קה"ק - גם אתה מודה כאן: אז כך- - אקטואליה וחדשות שיש עשרות מטרים לכאן או לכאן, כך שאפילו לשיטתך אי אפשר למצוא מקום שהוא בוודאי מקום המזבח. כדאי שבמקום להתחצף לאלו שקוטנם עבה הרבה ממותניך, תמתין לנביא כמו שמפורש בגמרא וברמב"ם לגבי בית שני, זו ממש לא המצאה של הרב קוק.

עיין שוב בנודע ביהודה, כי לא היה ולא נברא.

הנך מעיז פנים בחוצפה לומר שאני לא מבין מהי בילה, כשאתה בעצמך אינך מבין את המושג.

הפוסקים מביאים אותו בהקשרים שונים, בגלל הלכתחילה- שלכתחילה צריך שיבלול. ואם לא בלל, כשר. המצווה מדאורייתא היא שיבלול.

לכן, מביאים הפוסקים את סברת בילה בהקשרים שונים, בהם המצווה לכתחילה היא כך, אך גם אם לא נעשה כך, מכיוון שהיה יכול להעשות, כשר.

זאת מה שרוצה הרב קוק לומר. אך אין מצווה שיהיה המזבח ל"ב על ל"ב, ולכן סברת בילה לא שייכת, מכיוון שאין סיבה שיהיה המזבח בכזה גודל לכתחילה, ולכן לא צריך לדעת את המיקום המדוייק של הל"ב.

ברוב טיפשותך אפילו לא הבנת את סברתו, והטלת את האשמה עליי.

לא, לא אמרתי שגל מי שאינו פוסק כמונו הינו מחפש תירוצים ונסיונות לברוח. מי שרק מנסה להעלות ספקות ולא להכריע, נאחז בקרנות השקר לפיהן אולי המקדש בדרום, ובמקביל נאחז בכל כוחו במסורת שהוא בכיפת הסלע, הינו מחפש תירוצים שוטה ודמגוג.

אינני יודע על מה אתה מדבר באשר לרב ליאור, והאם כוונתך לרב דוב או לבנו הרב אלקנה.

באשר להתייחסותך לדבריי במקום אחר- שוטה ודמגוג, הן אמרתי שם שדעתו של הרב אלקנה לדידי וודאי לא נכונה, אולם גם לפי דעתו ייתכן שאפשר להגיע לעמק השווה בין הדעות.

סילוף דבריי מראה בהחלט את שיטת הלימוד שלך.

באשר לנביא, הבל הבלים הוא, שלושה נביאים עלו עמהם מן הגולה ו*העידו* כפי שמציינת הגמרא במפורש, לא ניבאו דבר.

שלושת הנביאים הללו היו זקני הדור הקודם, שהעידו מידע. אילו היה צורך בנביא, אמאי שלושה?!

ובשום מקום לא כתוב שצריך נביא כדי לבנות את הבית השלישי. זהו שקר והמצאה שלך.

הנה דברי הרב ליאור (הרב דב ליאור, לא חשבתי שככותבים 'סתם' הרב ליאור צריך להסביר למי הכוונה. הדיבור אצלינו בבית עם הוראות בשם 'הרב ליאור', היה רגיל כשהרב אלקנה שמבוגר ממני בשנים ספורות היה נער):

https://www.yeshiva.org.il/ask/96918.

והערה כללית: הייתי יותר זהיר עליך, אם אתה היית יותר זהיר  בביטויים על פסקים של גדולי ישראל. יש דרך להתבטא. אפשר להגיב שזו אכן דעת פלוני אבל אלמוני ופלמוני סברו אחרת. לכתוב 'הבל הבלים' ועוד שלל ביטויים על פסקים של גדולי עולם - ע"י אחד כמוך שעוד לא ניגב את החלב מהשפתיים, זו לא דרכה של תורה.

והנסיון לערוך לא צלח. אז תודה רבה ל [@40063|אריאל יוסף] ופשוט אקשר להודעה שלו:

לבקשת @הסטורי - מעלה כאן חומרים בנושא. - אקטואליה וחדשות

בדברים האלה?

שכל אחד יחליט לעצמו, גם אם זה אומר שיהיו כמה מזבחות קטנים בהר הבית, במיקומים שונים, ובכל אחד מהם יהיה קבוצה קטנה של יהודים שחושבים ששם מקום המזבח ויקריבו? [ורוב הציבור לא יצטרף אליהם, מן הסתם].

או יש מישהו אחר שלדעתך צריך להחליט לכולם? 

זאת אומרת שאתה יכול פשוט להמציא מושג הלכתי חדש בשם "גדולי ישראל"???

וודאי שצריך לחדש את הסנהדרין, ובה ידונו החכמים בסוגיות כמו שצריך, ילבנו ויפסקו.

אבל גם ללא הסנהדרין, ישנה הסכמה בקרב המבינים שבאמת רוצים לעשות משהו, ולא סתם מעלים השערות כדי להתחמק מחובות, שכיפת הסלע היא מקום המקדש.

באשר למקום המזבח ניתן לבנות במיקום המזבח המשוער מזבח קטן יותר ולצאת מידי ספק, ולהקריב בו קרבנות.

הסוברים שהמקדש בדרום לא עולים להר הבית, ולא מתכוונים להקריב בו קרבנות. כל מטרתם היא יצירת בלבול וספיקות כדי להסיר מעליהם את האחריות מפסיקה בנושא.

מחובות, וגם הרב אלקנה ליאור שמחזיק גם כיום בשיטה הזו [שכיפת הסלע היא מקום המזבח], שכתב באריכות על הנושא.

'שיטת הפסיקה' שלפיה כל אחד עושה מה שנראה לו, בלי להתחשב בדעת הגדולים ממנו, בדעת הרבים, במנהג ובדעת חכמי הדורות הקודמים, מעולם לא הייתה שיטת הפסיקה בעם ישראל. ולכן למשל כל עם ישראל חוגג את החגים באותם תאריכים, ואפילו שנת השמיטה היא באותה שנה.

[אפשר להאריך בדוגמאות לזה, אבל לא עכשיו].

יש הרבה מקום לדון מתי אדם צריך לבטל את דעתו בפני גדולים ממנו, ומה המשקל של גדלות בתורה לעומת דעת הרבים וכדומה, אבל הגישה שכל אחד יעשה מה שנראה לו, היא הרבה יותר 'מושג הלכתי חדש' מאשר הגישה שכפופים לגדולי ישראל בנושאים האלה.

הם סברו שהוא בסביבת הכיפה, רק לא במיקום המקובל. אדרבה, מבחינתם המקדש צפונית יותר.

אני מציע שתעיין שוב בתגובה שלי, אני דיברתי על הסוברים שמקדש בדרום הר הבית- כלומר בסביבות אל אקצא.(לטובת המביט מן הצד- כיפת הזהב אינה אל אקצא, היא מבנה אחר בהר)

אני לא יודע על איזו שיטת פסיקה אתה מדבר, אני יודע שהפסיקה ממש לא הייתה אחידה בעם ישראל.

לסנהדרין הסמכות להכריע הלכה לכלל העם, ולא לרבנים בודדים.

וישנו הבדל גדול בין להתחשב בדעת קודמיי, לבין להחליט שהם מחייבים אותי בצורה כלשהי, כאשר לא קיבלתי אותם כמרא דאתרא, וכאשר הם נפטרו זה מכבר.

זה שהיום ישנו קונצנזוס של תלמידי הישיבות לפיו הולכים לפי מה שהרבנים מאז ומעולם אומרים, לא הופך את זה לנכון, ולא כך מבררים הלכה.

אתה טוען שיש דבר כזה "גדולי ישראל" ושעם ישראל כפוף להם בצורה כלשהי? ראשית, אשמח למקורות, ולא מקורות מהמאה האחרונה, אלא מבוססים יותר, למשל מהראשונים או מהגמרא.

כמובן, גם מהלך בן זמננו שמביא מקורות יתקבל בברכה, אבל אם גם הוא סתם יאמר כמוך ראיות שהרי מאז ומעולם הקשיבו לרבנים לכאורה, זה לא יתקבל.

"ישנה הסכמה בקרב המבינים שבאמת רוצים לעשות משהו, ולא סתם מעלים השערות כדי להתחמק מחובות, שכיפת הסלע היא מקום המקדש." אז כאמור, הרב גורן והרב אלקנה ליאור לא מסכימים על כך.

המרחק בין הזיהוי הוא לא כ"כ גדול, אבל הוא הרבה יותר מאשר 32 אמה, כך שאין שום חפיפה בין מקום המזבח לשיטה זו, למקום המזבח על פי השיטה שמזהה את הצ'אחרה עם אבן השתייה. כך שאפשר לבנות שתי מזבחות, שבכל אחד מהם יקריבו אנשים ע"פ שיטתם.

[זה שהחלטת בהזדמנות זו גם לזלזל במי שטוענים  שהמקדש בדרום, זה לא העניין שלי ולא רלוונטי לדיון].

אני לא נכנס לפרטים, לגבי הכרעה על פי גדולי ישראל או על פי רוב החכמים, ומתי שתי דעות לגיטימיות וכו' וכו'.

אני מדבר על העיקרון הבסיסי, שלא כל אחד ואחד יכול להכריע כדעתו, אלא שיש כפיפות לסמכות, ובפרט בדברים שהם ציבוריים באופיים, וזו מעולם הייתה דרך הפסיקה בעם ישראל. [עם הרבה חילוקים ומחלוקות לגבי פרטים בתוך השיטה הזו]. 

אתן דוגמא אחת מהקדמת הבית יוסף [שאמנם הגישה שלו שם היא לא מוסכמת, אבל עדיין זה הבדלי מינונים בתוך הכיוון הכללי שמכיר בסמכות]-

"ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו התכלית להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדיעות. ומי זה אשר יערב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות. ואיזהו אשר ימלאהו לבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם על פי טענות וראיות לסתור מה שביררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם. כי בעונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם כל שכן להתחכם עליהם. ולא עוד אלא שאפילו היה אפשר לנו לדרוך דרך זה לא היה ראוי להחזיק בה לפי שהיא דרך ארוכה ביותר: 
ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלשת עמודי ההוראה אשר הבית בית ישראל נשען עליהם בהוראותיהם הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל לבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעת אחת נפסוק הלכה כמותם אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקין על הדעת ההוא ולכן פשט המנהג בהיפך: 
ומקום שאחד מן הג' העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא והשני עמודים הנשארין חולקין בדבר הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהי"ן קדישין ללכת נלך כי אל הדעת אשר יטו רובן כן נפסוק הלכה: 
ובמקום שלא גילה דעתו שום אחד מן הג' עמודים הנזכרים נפסוק כדברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא. ודרך זו דרך המלך נכונה וקרובה אל הדעת להרים מכשול: 
ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים אע"פ שאנו נכריע בהפך יחזיקו במנהגם כי כבר קבלו עליהם דברי החכם האוסר ואסור להם לנהוג היתר כדאיתא בפרק מקום שנהגו"
 

דוגמא קצת שונה - הייתה מחלוקת ראשונים גדולה מתי שנת השמיטה, שקשורה לכמה סוגיות. מזה כ140 שנה יש התיישבות חקלאית בארץ ישראל. איך זה, שבכל התקופה הזו, לא קם איזה שהוא רב, ואמר למדתי את הסוגיות, ולדעתי מה שמתאים לפשט הסוגיות היא שיטה אחרת בראשונים, והתחיל לשמור שמיטה בשנה אחרת? 

ומה שהזכרת,  "כאשר לא קיבלתי אותם כמרא דאתרא" מאיפה לקחת ש'מרא דאתרא' זה עניין של קבלה פרטית שלך? זה מושג שקשור לקבלת אנשי המקום.

כוונתי הייתה שישנה הסכמה בקרב מביני העניין שבאמת רוצים לעשות משהו, שהמקדש היה בסביבת כיפת הסלע ולא בסביבות אל אקצא כפי שטוען אדריכל טוביה שגיב, וכפי שרוצה היסטורי לפקפק.

האמנם ישנו מרחק כה גדול בין הזיהויים? אני לא זוכר כרגע במדוייק את המרחקים בין השיטות, אולי באמת אתה צודק. בין כה וכה אני חולק על שיטת הרב גורן והרב אלקנה ליאור, אבל אמת ששניהם אכן רצו לעשות מעשים בפועל.

הניחא, דחית את טענותיי שלא ייתכן שיהיו שני מזבחות, והנה אתה טוען שייתכן שעלולים להיות שני מזבחות.

ובכן, אותם רבנים בעלי שיעור קומה הם, ויוכלו לשבת יחדיו ולדון ולנסות לפסוק ולהכריע. אם גם לאחר שישבו ביחד לא ישתוו בדעתם, ייתכן שיווצר מצב של שתי מזבחות, אתה צודק.

כאן החלטת שלא ייתכן שיווצר כזה מצב, ושאי אפשר לעשות דבר כזה, שהולכים לפי דעתם בשתי שיטות שונות.

כתבת שיש כפיפות לסמכות. ודאי. לסמכות הסנהדרין. אם אתה רוצה להוכיח שיש סמכות לאחרים, תוכיח, בבקשה.

טענת עוד, שמעולם לא הייתה זו דרך הפסיקה בישראל. אם כך אני מציע שתפתח את הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה, בה הוא אומר שלכל הבאים אחר הגמרא אין סמכות מחייבת, ויכולים אנו לחלוק עליהם. זו לא לשונו, אבל עיין שם שאלו דבריו.

הבאת מדבריו של רבי יוסף קארו, על דרך פסיקתו. ככל הנראה, רצית להוכיח מדבריו שישנה סמכות לגדולי ישראל, סמכות המחייבת.

על כן הדגשת את המילים "זהו התכלית להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד."

אני לא חולק, על כך שזו התכלית. לכן, באמת, צווינו על הסנהדרין, שיפסקו ויכריעו הלכה אחידה לכלל העם.

אלא שאתה רצית להוציא ממקור זה שאנו איננו יכולים לחלוק על גדולי ישראל.

רבי יוסף לא אומר זאת. אילו היה אומר זאת, היה עליו להביא מקור לדבריו, שכן הוא לא יכול להמציא דבר שלא נאמר לפניו. לכן גם ביקשתי מקור מן הראשונים או גמרא, או אחרון עם מקורות.

מה כן אומר רבי יוסף? הוא מסביר שהוא רואה ששלושת הפוסקים הללו, הרא"ש הרי"ף והרמב"ם, התקבלו במדינות, כל אחד ומדינותיו. ומכיוון שכך, הוא פוסק על פיהם, אלא אם כן רוב החכמים חולקים עליהם, ואז יוצא שפסקיהם לא התקבלו באותם מקומות, ומכיוון שכך יש לפסוק על פי מה שכן נהגו באותם מקומות, לא מכוח הגדולים, אלא מכוח הקבלה של הציבור, שקיבלו את הפסקים.

האם הוא צודק או לא, זה משהו אחר, בכל אופן ודאי שבמקור הזה לא מובא איסור לחלוק על גדולי ישראל, הרי הוא חולק עליהם כל אימת שפסקיהם אינם המנהג.

לגבי מה שהבאת על שמיטה, לא הבנתי מה אתה רוצה. איך זה שלא קם רב ואמר שלמד את הסוגיות והגיע למסקנה ששמיטה בשנה אחרת?! קודם כל, מי אמר לך שלא קם רב כזה? שנית, למאי נפקא מינה?! האם לא קם רב מעולם והכריע אחרת מהפסיקה המקובלת?! האם הרב אליעזר מלמד למשל, בפסיקתו בנושא הגיור, לא קם בפשטות ואמר למדתי את הסוגיות ואני סובר אחרת?! מה אתה רוצה להוכיח מכאן?! שאף אחד לא חולק על הפסיקה המקובלת?! מובן שזו שטות.

אני לא מבין את התמיהה שלך. מה זה "אנשי המקום" לדעתך?! אלו סוג של חייזרים?! רובוטים שממוקמים בעיר?! אלו אנשים פרטיים, המקבלים עליהם את פלוני כמרא דאתרא. קבלה ציבורית לא נעשית אם אין בה אנשים פרטיים.

הפער בין הזיהויים-

המרחק לפי מסכת מידות, בין קודש הקודשים לבין המזבח הוא יותר משמונים אמה.

כך שאם את אותה נקודה מישהו מחשיב כמזבח, ומישהו אחר מחשיב כקודש הקודשים, התוצאה צריכה להיות מרחק של יותר מ32 אמה, ואין חפיפה בין מיקומי המזבח ע"פ השיטות השונות.

עיקר מה שהבאתי מהקדמת הבית יוסף, זו דוגמא לכך שהכפיפות לסמכות של הגדולים והפוסקים שהתקבלו בעם ישראל, תופסת מקום מרכזי מאוד בפסיקת ההלכה בעם ישראל לאורך כל הדורות. 

רואים שם  שרבי יוסף קארו, שהיה גדול עצום בתורה והקיף בכסף משנה את דברי הרמב"ם ומקורותיו בחז"ל, ובב"י חלק ניכר מדברי הראשונים על ההלכות המצויות  וכו', לא חשב שהוא ראוי להכריע, בהרבה מחלוקות שהיו בדורות שלפניו, וכל שכן לחלוק - " וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדיעות. ומי זה אשר יערב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות. ואיזהו אשר ימלאהו לבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם על פי טענות וראיות לסתור מה שביררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם. כי בעונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם כל שכן להתחכם עליהם."

זו דוגמא אחת, מפוסק מרכזי מאוד. 

האם תמיד אין אפשרות לת"ח לחלוק על גדולים ממנו או קודמים לו?

בוודאי שאין כלל כזה. גם הבית יוסף עצמו הרבה פעמים מכריע או חולק מדעתו, ויש פוסקים שעושים את זה גם בתדירות גבוהה יותר. 

אבל אפשר לראות, שסמכותם של הקודמים, שהכפפת דעתו של האדם בפני גדולים ממנו וקודמים לו, והזהירות והמתינות כאשר כבר כן באים לחלוק על גדולים וקודמים, היא עניין מרכזי מאוד בדרך פסיקת ההלכה. 

אפשר לראות בפוסקים הרבה ביטויים כמו "כבר הורה זקן" (שמקורו בגמרא בשבת), או פוסקים שמסייגים פסיקה מחודשת, או פסיקה בנושא חמור, שהיא רק אם יסכימו פוסקים נוספים.

כמדומני, שהרשב"א כותב על כך, ומביא מקור מדרכם של האמוראים עצמם ביחס לאמוראים קודמים להם, אבל הספר שמציין את מקור הדברים ברשב"א אינו בהישג ידי כרגע.

גם הרמב"ם, שכתב שעקרונית מה שמחייב את כולם זה רק התלמוד, [ויש בראשונים שחולקים על זה]  לא המציא מחדש את הגלגל בפסיקת ההלכה, ובפועל רק לעיתים רחוקות הוא חולק על הרי"ף .

כל זה עוסק בדרכם של תלמידי חכמים גדולים אל מול הגדולים מהם והקודמים להם.

קל וחומר שהקטנים אינם יכולים לחלוק בחופשיות על הגדולים, וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק  ה -  

"וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח... "

"אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי, והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם, וקופצים ויושבים בראש לדון ולהורות בישראל, הם המרבים את המחלוקות, והם המחריבים את העולם, והמכבים נרה של תורה..."

[ועיין במקורות שהביא היסטורי, שיש נושאים שגם פוסקי הלכה רגילים נחשבים לגביהם כלמי שלא הגיע להוראה.

נקודה נוספת שהבאתי מדברי הבית יוסף שם [מצאתי אותה שם כשבאתי להעתיק אותו לצורך הנקודה הראשונה], שגם בדרך פסיקת ההלכה כשאין סנהדרין, קיים השיקול של 'תורה אחת ומשפט אחד'. גם בדברי הרמב"ם על התלמידים הקטנים שקופצים להורות, מוזכר שאחד הקלקולים שהם גורמים הוא ריבוי המחלוקות.

השיקול הזה משמעותי במיוחד, בנושאים כמו לוח שנה, שבהם קיומם של פסיקות שונות מנוגדת הרבה יותר בחריפות ל'תורה אחת ומשפט אחד', וכן הקמת כמה מזבחות מנוגדת לכך מאוד בחריפות. וכדברי חז"ל שלא יהיה כל אחד בונה במה לעצמו.

קבלת המרא דאתרא נעשית על ידי אנשי המקום, שכל אחד מהם הוא איש פרטי, אבל ביחד הם יוצרים קבלה של הקהילה כולה, שתחייב גם מי שבאופן אישי לא קיבל על עצמו, כמו מי שיגיע ממקום אחר לקהילה.

ראשית חשוב להבין מהי הנקודה שאתה משבר עליה, שכן כחפת הסלע גדולה מהמזבח וקודש הקודשים גם יחד, עם 80 האמה המפרידים ביניהם.

אבן השתייה עצמה גדולה מאד, וקוטרה כעשרים מטר, בערך כמובן.

כעת, היכן עמד קודש הקודשים או המזבח? אינני בקיא מספיק בשיטות השונות, ועל כל איני יודע האם ישנן טענות על המיקום המדוייק של המזבח וקודש הקודשים. זכור לי משהו על נקודה מסויימת באבן השתייה שרוצים לומר שהיא מקום ארון הברית, ומאליו קודש הקודשים כמובן. היכן ממקם הרב אלקנה ליאור את המזבח לשיטתו? והיכן את קודש הקודשים?

ייתכן שאתה צודק, ואכן על פי השיטות אין חפיפה. אינני יודע, האם הרב אלקנה מכוון לנקודה מסויימת, או למבנה הכללי. אשמח אם תוכל להאיר את עיניי בדעתו.

אתה טוען שהבית יוסף לא חשב שהוא ראוי להכריע.

ובכן, יעיד ספרו שהוא כן חשב.

וכל דבריו הנם דברי כבוד לחכמים שקדמו לו, כשם שתמצא פרופסור מעריך את קודמיו בחקר הפסיכולוגיה, וכמובן שגם אם אין מניעה לחלוק על דבריהם, מכל מקום כמו שרב היום יעיין במה שכתב חברו, כדי להחכים ולפסוק בצורה ישרה מתוך ריבוי דעות.

מה שכתבת שיש ראשונים החולקים על הרמב"ם, אשמח למקורות.

ומה שכתבת, שלעיתים רחוקות חולק הרמב"ם על הרי"ף, וכי מאי ראיה? באותה מידה אני יכול לומר לך שרק לעיתים רחוקות הוא חולק על רש"י ותוס'.

מה שכתבת לגבי קטנים שאינם יכולים לחלוק על גדולים, הלא זו שטות גמורה, והמקור שהבאת מן הרמב"ם קשור ככקשר נעליים.

הרמב"ם מדבר על תלמיד שלא הגיע להוראה, שאסור לו להורות, וכן הגמרא שם שהבאת.

ומאי הני להורות? להורות הלכה לרבים, שיבואו אליו לשאול שאלות, והוא יכריע מדעתו, ומדימוי מילתא למילתא וכדו', שזה אסור לו עד שיגיע להוראה ויקבל רשות מרבו.

אבל, לומר כך אומר השולחן ערוך, מותר לכל דרדק, שכן הוא אינו מורה הלכה, אלא מעביר שמועה ששמע מרבותיו. ולדמות מילתא למילתא לעצמו, מותר לו, ורק לאחרים אסור לו להורות.

ולגבי מחלוקת, שוב, אסור לו להורות לאחרים בדימוי מילתא למילתא, אבל אם מביא ראיות מרבנים רבים כנגד רב אחד, אין זה נחשב הוראת הלכה, ובוודאי שמותר לו לחלוק עליהם כך.

מה שהבאת ש"תורה אחת ומשפט אחד" זה נכון מאד שזה מה שצריך להיות, אבל אני מציע שתעבור על השו"ע ותראה כמה פעמים הרמ"א חולק עליו, ותהה לעצמך מדוע אין כאן תורה אחת ומשפט אחד.

תמיד ישנו עניין שתהא תורה אחת ומשפט אחד, אולם הסמכות להכריע כאחת השיטות לכלל ישראל, מסורה לסנהדרין או לבית דין המקובל על כלל ישראל.

מה שהמשכת עוד, זהו פשוט סלט וקשקוש גמור. יש עניין שתהא תורה אחת ומשפט אחד, אולם אף על פי כן, ספרדים מחממים נוזלים בשבת ואשכנזים סוברים שזה איסור תורה. אמת ששני מזבחות זהו מצב לא אידיאלי בכלל, אבל אין מניעה הלכתית שדבר כזה יקרה. אין אפשרות לכפות דעה אחת על הציבור. מה שראוי לעשות, הוא לקיים מפגשים של המבינים בדבר, שישכנעו אחד את השני ויגיעו לעמק השווה.

ולגבי איסור במות, זוהי שטות גמורה, שאין לה כל קשר למחלוקת ההלכתית בעניין מזבח ציבורי ומקומו.

מי שיגיע לאותה קהילה נכון, מכיוון שכבר התקבל המרא דאתרא באותו מקום. אולם היש סמכות לרוב הציבור לכפות עליהם מרא דאתרא? אינני ת"ח גדול, אז האר את עיניי.

כלום היעלה על דעתך, שאם תגיע קהילה חסידית ליישוב קטן בדרום הר חברון, ומניינם יעלה בהרבה על התושבים, הם יוכלו לכפותם לקבל עליהם את האדמו"ר כמרא דאתרא?!

אני מציע שתיזכר מה היה בבית שני.

אני מקווה שהציבור יחזור בתשובה ויצטרף, אבל אם הם יהיו רשעים זה לא ימנע ממני לקיים מצוות, כי אני עובד את ה', לא אותם.

(ואחרי שהחרגתי רבנים צעירים)

נכון אין הרבה שניסו לעלות עם כבשים למקום המקדש,

אבל בדור האחרון היו וישנם ת"ח רבים שצידדו בדבר, חלק נשארו בצ"ע לגבי חלק מהתנאים, וחלק נעצרו (לא נעצרו נעצרו) בתנאים הפוליטים והלאומיים.

כבר כתבו בדור הקודם שקרבן פסח הוא עם הכי פחות מניעות, לעומת שאר קרבנות. (כמדומני הר"צ חיות)

אם תיפתח האפשרות להקריב קרבן פסח במועדו, להרבה ת"ח יהיה קשה להימנע מלעשותו.

נכון הרחקתי לכת עם הקונצנזוס גדול, וגם נראה שהם לא מנסים לפעול במישור המדיני, אלא על דרך הלימוד והתפילה..

כל מי שהיה בחו"ל לא הורה למעשה ואיני יודע כמה הם היו מודעים בכלל לסוגיא של זיהוי התחומים בהר הבית ושההר כמו שהוא לפנינו גדול בהרבה מהר הבית המתואר במשנה.

אבל אם מחפשים 2.5 מטר בלבד יכול להיות שאפשר להציב אותו לדעת כל השיטות (אליבא דהמסורת שמקום האבן הוא קודש הקדשים, ולא לדעות המחודשות).

ב. לא יודע למה לטעון שפשט דברי הכפתור ופרח הם 'שיטות מתחדשות'...

אני לא מכיר חיה כזאת בהלכה.

אם אכן ככה הוא סובר אז א'- תביא מקור. ב' - על מה הוא מתבסס?

פשט הכפתור ופרח לא כמוך, ופשוט שחייבים להגיה אותו. אם אתה חושב שטוביה שגיב צודק ושהמקדש היה בדרום, ושהמשנה שדיברה על "רובו מן הדרום" התכוונה לרובו של מקדש, אז שרטט לי בבקשה ריבוע של ת"ק על ת"ק שבתוכו אתה מצליח למקם את המקדש שמשוך ממזר למערב, כשרובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, ומיעוטו מן המערב. בבקשה, נסה.

אני לא טוען שטוביה שגיב *בהכרח* צדק, אני טוען שכשאתה בא לחדש, כשאתה בא לטעון שאתה יכול להכריע, בדבר שאם אינך עושה אותו במקום המדויק לגמרי, אתה עובר על איסור חמור - אתה צריך לדחות לחלוטין כל אפשרות של הבנה אחרת.

לא ידעתי שכל כך קל להגיה ראשון, במקום שאין מסורת פסיקה והמשמעות של ההגה הזאת נודעת להכרע באיסור דאוריתא חמור. אגב, גם בתשובת הרדב"ז המפורסמת, כתוב שכל צד דרום אסור...
 

אתה לא מכיר בהלכה, כנראה שהרב קוק, שכשהיה בגילך לא הסתובב בכל מיני מקומות, אלא למד שמונה עשרה שעות ביממה והנצי"ב אמר עליו שבשבילו הוקמה ישיבת וולוז'ין - הכיר...

אני אכן דוחה כל אפשרות להעמדה של המקדש בדרום הר הבית.

לא ידעת שכל כך קל להגיה את הכפתור ופרח?! וכי זו ההגהה הראשונה שיש עליו?! וחוץ מזה שיש מסורת, רק אתה מתכחש אליה. מסורת ירושלמית היא שללא ספק הכיפה היא מקום קודש הקודשים.

הרדב"ז ממש לא אומר שכל צד דרום אסור, תקרא אותו שוב, הוא מדבר על צד דרום של הרמה.

מרגש את סבתי עליה השלום שהרב קוק כשהיה בגילי למד 18 שעות ביממה ושהנצי"ב אמר עליו שבשבילו הוקמה ישיבת וולוז'ין, לא ככה מבררים הלכה.

וזה שאני לא תלמיד חכם גדול, לא אומר שהרב קוק יכול להקריץ יש מאין הלכות חדשות, אם ההלכה הזו קיימת במקום כלשהו- הבא מקור. גם מקור לכך שהרב קוק אמר זאת, וגם מקור שעליו הוא מתבסס.

יאמר לי שאני מבזם?

למעשה, עיינתי, לכן הגעתי למסקנה המתבקשת שאתה מבלבל במוח.

כי אם כל הכבוד, אתה המצאת פה מושג בשם "מרא דהילכתא". ולאחר שהמצאת את המושג, הדבקת אותו לכפתור ופרח, לענייני זיהוי מקומות בארץ ישראל.

ועם כל הכבוד, ישנם עשרות מקומות המדברים על הר הבית, ומהם משמע ללא כל ספק כי הכיפה היא מקום קודש הקודשים.

וכפי שהרב עזריה מוכיח, אין אפשרות שלא להגיה את הכפתור ופרח, ועיין במאמר ששלחתי מאתר אסיף.

לעומת זאת, אנחש אני, שאתה לא ניסית להגיע כלל לחקר האמת, אלא כפי קודמיך רק ניסית לבלבל כדי להיפטר מההר.

זרקת כאן שלל טיעונים הניתנים להפרכה, כגון שיטתו של טוביה שגיב, רק כדי לטעון שאין לך ידיעה מה נכון ומה לא, ושלכן אי אפשר לעלות להר קודשנו, שמא ייכנסו וכו'. זוהי, ידידי, דמגוגיה.

א. ברור שזאת לא החלטה של בן גביר

ב. איזה קונצנזוס יש בדיוק? כל החרדים נגד, וגם בציבור הדתי לאומי חלק (אולי אפילו הרוב) נגד.

ולא מדובר פה על הפיכה מוחלטת (בינתיים). סה"כ יום אחד.

ב. נגד עליה להר הבית. קרבן פסח זה שונה לגמרי שדין הוא שמקריבים אפילו בטומאה, והמבטלה חייב כרת..

הרב אבינר לדוג' אומר שאי אפשר

התבלבלתי עם כל הנימנים על קרבן פסח, ועם כל המחמירים שלא לשהות בעיר העתיקה בערב פסח

לגבי הדור הזה, חוץ מהרבנים הפעילים אני לא מספיק יודע אבל יודע שיש רבים שצידדו בדבר בדור האחרון (ולפניו).

אמל"ק: הגר"ד ליאור שליט"א סובר שאין אפשרות להקריב בימינו, 

כך שאין מה לצפות ממפלגה שטוענת שהוא הפוסק שלה לפעול בנושא.

https://www.yeshiva.org.il/ask/96918

https://www.yeshiva.org.il/ask/16070

הרב ליאור: למעשה אין אפשרות להקריב קורבנות בימינו. - הר הבית

https://www.inn.co.il/forum/t962102#10465229

@הסטורי 

(לא מבין מי המציא שיש "קונצנוזס גדול בציבור האמוני" על קרבן פסח,

ומה הבעיה להוציא בשבת מירושלים להר הבית שהרי מדובר בעירוב אחד, וגם עי' פסחים סו ע"א).

הנה תגובה שכתבתי לפני כחצי שנה -

7. כתוב שם איפה זה בספר. - אקטואליה וחדשות

אם כבר, אלו שהתכתבתי איתם בשרשור שבהודעתי הקודמת -

שיש לך קשר מסוים אליהם - לא נראו כאן בפורומים מאז תשע"ט...

אכן חובה להקריב את הפסח - הר הבית

ממש לא אכפת לך ממנו?

לא הגיע הזמן להיגמל מההרגל הזה?

אני לא רוצה להכשיל אותך באיסור - אקטואליה וחדשות

ומעשה אבות - סימן לבנים.

אם אני מבין נכון, היוצא מן הדברים הוא: - הר הבית

במעלה השרשור גם טענת שאתה לא ממש קטן. תחליט.

מרגש, ממש. - אקטואליה וחדשות

למעשה, נראה שאתה לא מתכוון להיגמל מהרגליך המגונים (והתורשתיים, כנראה).

לו היית נגמל מהם, כבר היית רואה שבשרשור שהעליתי מכבר נמצאת תשובת הרב זצ"ל שהזכיר @הסטורי.

אף שכבר ציינתי שהפורום אינו המקום לדיונים הלכתיים מעמיקים - הר הבית

הבנתי. אעצור כאן בל"נ. חג שמח.

אולם נראה שאין ציפייה מאדם המשתף את הרב קוק בבריאה, והופכו לשותף אלוקי לכאורה של ה', כפי שעולה מכאן:

אף שכבר ציינתי שהפורום אינו המקום לדיונים הלכתיים מעמיקים - הר הבית

העובדה שאותם בעלי רוח הקודש שבדורנו - הר הבית

https://www.inn.co.il/forum/t962102#10585463

לפי דבריך הלא יוצא שהרב קוק הלא יודע יותר טוב מכל קודמיו, ורק על פיו יישק דבר, שהלא הוא שותפו של הקדוש ברוך הוא.

(כמו כן, רק הוא רב שיש לכבדו ואין לבזותו, כאמור, דהרי הוא אלוקים.)
 

מכיוון שהנך עובד עבודה זרה, והנך עובד את הראי"ה בשיתוף, אין לי כל ציפייה ממך. רק אל תתערב בבקשה בוויכוחי הדת היהודית, מכיוון שדתך, קרובה ככל שתהיה לדת היהודית, אינה עולה בקנה אחד עם דתנו, וראיותיך אינן קבילות בדתנו.

כולי תקווה שמחלתך אינה תורשתית, ושאבותיך לא היו עובדי עבודה זרה.

חג שמח!

ועודך חש"ו.

מעניין שהבאת את דבריו של הסטורי, ולא את דבריי.

שכן, אם היית מביא את דבריי, היית נוכח שאני מפקפק בכך שהרב קוק אמר זאת.

לגבי אבי שיחיה שליט"א, ברוב חכמתך טענת שרוח הקודש שווה היא לדרגתו של נתן הנביא.

על כל פנים, אני מציע שתעיין ברמב"ם מה עושים לנביא הרוצה לעקור דבר מן התורה, שלא כהוראת שעה.

על כל פנים, כמובן שהוצאת את דברי אבי שליט"א מהקשרם, וטוב עשה שלא הגיב לדמגוגיה שלך.

צעד קדימה, שני צעדים אחורה, "תחזיקו אותי חזק". תמצית המדיניות של הגאון האסטרטגי עם האנגלית המוצחצחת (שיש לכל ילד שלומד בחו"ל מגיל 8).

נתניהו הוא זגזגן, טראמפ הוא זגזגן חולה נפש.

הישגים: זיני וגופמן, מבצע הביפרים, פגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית

הפסדים: הרפורמה המשפטית בוטלה, היועמ"שית לא פוטרה וממשיכה להשתולל, שירות קרבי לחיילות הולך ומתרחב, חמאס מתעצם, חיזבאללה משתקמת, איראן משתקמת.

זה עכברנות המקלדת שמוציאה ממך כל כך הרבה עין רעה וחצי הכוס הריקה, או שגם במציאות אתה כזה?

טראמפ החדש לא מצטרף.

כבר לא סופר אותנו.

1. כי אין חוק המתיר לחסום כבישים למטרות פוליטיות/חברתיות/אחרות

2. כי מבחינה רציונלית, פעולת מחאה כלשהי צריכה להיות מופנית כלפי הגורם שנגדו מוחים ולא כלפי אזרחים שלא קשורים לאירוע. איך החסימות יעזרו לחרדים? הנהגים החסומים יתחילו להתקשר לשופטי בג"ץ ולבקש מהם שיבטלו את הסנקציות?

בינתיים כל בת שרוצה מוציאה בקלות אישור על כך שהיא דתיה

דרך משרד הרבנות בעיר מגוריה - פגישה קצה, כמה שאלות, והאישור ניתן במקום.  

האישור נשלח ללשכת הגיוס והיא מקבלת פטור. 

אני נגד כל החסימות, אבל לא אפלה חרדים רק בגלל שקפלן צווחים שזה מפריע להם.

ומבחינתי אני מקלל את שניהם בזמן אמת.

שאמרה: "אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעת הסדר הציבורי"

אני רוצה לראות טקסטים זהים על קפלן והשמאל הדיקטטורי. 

אני רוצה לראות טקסטים זהים על הערבים והבדואים בישראל.

אחר כך שישוב ללהג את הגיגיו.

טרמפיסט שמצא סיפור להיתלות בו.

שכשזה נקורה לאנשי שלומך וחברים שלך וביישוב שלך. זה הרבה יותר מטריד את הגושניקים מאשר כשזה קורה במרכז הרחוק (למרות שהרב עופרן לא משם, אבל האווירה הכללית)

אדם שיודע לכתוב על כל במה גבוהה ותחת כל עץ רענן יכול לספק טקסטים נוספים. אל תעשה מעצמך דביל, בבקשה.
 

אבל היי, תראה יולדת !! והנה עוד אחת !! ועוד אחת !! כביש מלא ביולדות !! ב"ה כולן נתקבצו לכביש אחד, אפילו הגברים שם יולדים !!

אבל אם תבדוק בפייסבוק כל הליברלים ורוב הגושניקים זועקים על זה, חלקם תושבי אלון שבות או גוש עציון, ומשם זה עובר הלאה לכל אנשי שלומם. כשזה קורה לחבר שלך או בשכונה שלך זה מקבל עוצמה שונה מאשר זה קורה רחוק.

של זה אצל הליברלים

הרב מידן (שהיה שם אתמול בערב) אמר היום בראיון שהדיבורים על "חורבן" כששברו כמה חלונות ועציצים, הם מוגזמים.

הרב חיים נבון הבהיר שהפשע של החרדים חמור, אבל לא יותר  הפשעים שנעשו בקפלן:

ההפגנות של החרדים הן פשע - אך הם לא הפושעים הראשונים

כתה מפורשות שהאשמים בכל פרעות החרדים הם קפלן שנירמלו זאת . ושזאת צביעות שמזדעזים ממעשי החרדים ולא ממעשי קפלן

חיים מפיו של הנכד בבשר וברוח של ישעיהו ליבוביץ שר"י. ותנועת הקיבוץ הדתי בוודאי אינה ראיה לכלום ושום דבר. שוליים אזוטריים בציונות הדתית. לא בטוח שאפילו הם עצמם יסכימו שיכלילו אותם אצלנו...

איזה הגזמות פרועות, הכללות, מניפולציה ומה לא?

יש חברה חרדית, שחיה את חייה לפי אמונתה, הם סגורים ו'מקימים חומות' זאת השיטה חינוכית שלהם לשמור על החברה שלהם ברוח שלהם. מי ששם מרוצה ושם מבחירה מי שלא, לא חייב להיות שם.

יש מי שלא מוצא חן בעיניו הסגירות הזאת, זכותו ואני מבין אותו. אבל החברה החרדית מאמינה באורח חיים כמו שהיא מקיימת אותו- עם אילוצים חברתיים, נורמות חברתיות, חומות וכו'. שוב אפשר לא לאהוב ולהסכים עם זה אבל זה אמונתם והם לא כופים אותה על אף אחד אלא נכנסים תחתיה.

ומי שלא רוצה יש דתיים, חרדי מודרני, קהילות יותר פתוחות וכמובן מסורתי חילוני וכו'.

כאילו, לקחת את הפחד מהאחר, חרדים במקרה הזה, ולבנות עליו תאוריות קונספירציה הזויות

שהציקו לח"כים של הקואליציה בתקופת הרפורמה המשפטית. זו נבלה וזו טריפה.

גם לפני מחאות קפלן.

למי שאולי שכח, מחאות הנכים וחסימת כבישים וצמתים מרכזיים היו כאן הרבה לפני מחאות קפלן. למשל ב-2018.

זה נוהג שהלך והתפתח במדינת ישראל כבר מזה זמן.  לא רק בממשלה הנוכחית של נתניהו.

בשני המקרים, הביקורת הציבורית והממשלתית נגדם השתמשה באותם טיעונים: פגיעה בציבור הרחב שאינו אשם, יצירת פקקי ענק, פגיעה במשק ובכלכלה, והגדרת הפעולות כ"אנרכיה" או "הפרעה חמורה לסדר הציבורי".

במחאת הנכים, המשטרה נתקלה בקושי מוסרי ותדמיתי עצום. פינוי בכוח של אנשים בכיסאות גלגלים או עם מוגבלויות פיזיות קשות מצטלם רע מאוד ומעורר אנטגוניזם ציבורי. המשטרה נטתה להכיל את החסימות הללו זמן רב יחסית.

מחאת הנכים השתמשה בהפרעה לסדר הציבורי כזעקה אחרונה של קבוצה שחשה שקופה ומורעבת על ידי המערכת - מחאת קפלן השתמשה באותן טקטיקות ככלי לחץ מסיבי של קבוצה חזקה ומשפיעה במשק, המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.

וכיום, התפרעות החרדים כנגד הגיוס לצבא, אכן דומים מאוד למחאת קפלן - מצד קבוצת אוכלוסייה מאוד גדולה המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.   

לא על חסימות כבישים. ואת זה החרדים בהחלט למדו מהקפלניסטים.

מידע ולמצוא שחרדים אלופים במהומות אלימות אישיות בנושאים שרגישים מבחינתם. גם כנגד בעלי תפקידים במגזר החרדי ולא רק כנגד אלו שאינם חרדיים.

הרבה לפני מחאות קפלן.

המאבק נגד מה שנתפס בציבור החרדי כ"חילול קברים" (באתרי ארכיאולוגיה, תשתיות או בנייה) הוא אחד הנושאים הטעונים והוותיקים ביותר, והוא הוביל לא פעם למחאות קשות, ונדליזם והפגנות ממוקדות מול בתיהם של בכירים – הן פוליטיקאים והן אנשי עסקים ויזמים.

הנה כמה מהדוגמאות הבולטות, החל מאירועים שהתרחשו לאחרונה ועד למאבקי עבר:

1. המתקפה על בית מנכ"ל חברת "אאורה", יעקב אטרקצ'י (מאי ויוני 2025)

אחד המאבקים הסוערים והאלימים ביותר שנרשמו לאחרונה התרחש סביב פרויקט פינוי-בינוי גדול של חברת הנדל"ן "אאורה" בעיר יהוד, שם התגלה אתר קבורה עתיק (כ-300 קברים) שרשות העתיקות הגדירה ככזה שלא ניתן להוכיח שהם יהודים, בעוד החרדים טענו שמדובר בקברי ימי בית שני.

המחאה מול הבית: לאחר שבעלי החברה, יעקב אטרקצ'י, סירב להפסיק את העבודות, פעילי מחאה קיצוניים העתיקו את המאבק לביתו הפרטי. כמאה מפגינים הגיעו לביתו, תקפו אותו במקלות ואבנים, השליכו שקיות צואה על שער הבית, ריססו כתובות נאצה ואף ביצעו עליו טקס "פולסא דנורא". בנוסף, בוצע ונדליזם והשחתה של קברי הוריו של המנכ"ל בבית עלמין אחר.

באתר עצמו: המהומות כללו פריצות המוניות לאתר הבנייה והצתת טרקטור וציוד מכני הנדסי.

2. הכתובות וההפגנות נגד ראש עיריית טבריה, זוהר עובד (2012)

סביב בניית מלון בוטיק ברחוב אלחדיף בטבריה (פרויקט שהיה שייך לבניו של ראש העיר דאז, זוהר עובד), טענו אנשי "אתרא קדישא" כי העבודות מתבצעות על גבי קברים עתיקים.

הפגיעה האישית: לצד הפגנות יומיומיות באתר, המפגינים הפנו אש ישירה כלפי ראש העיר. המהומות גלשו לריסוס כתובות גרפיטי קשות על בניין העירייה וסמוך לנכסי המשפחה, בהן כונה ראש העיר "החופר קברים". המשטרה נאלצה לעצור שוב ושוב מפגינים שהפרו צווי הרחקה והגיעו להטריד את מעגל המשפחה.

3. המאבק ההיסטורי על חפירות קברי בית שערים וטבריה (שנות ה-50 וה-90)

נושא חילול הקברים ליווה את המדינה משנותיה הראשונות, וכבר אז בכירי הממסד סומנו בבתיהם:

חפירות טבריה (1955–1958): במהלך בניית מלון "גני חמת" בטבריה על שטח קברים עתיק, נערכו הפגנות ענק בכל הארץ. פעילי נטורי קרתא והעדה החרדית הגיעו להפגין בקביעות מול בתיהם של שרים ובכירי ממשלה בירושלים ובתל אביב, כשהם מאשימים את הממשלה ב"אפיקורסות וחילול כבוד המת".

חפירות ירושלים ובית שערים (1993) -  פינוי של מאות שקי עצמות ממערות קבורה עורר גל הפגנות חסר תקדים בירושלים. המפגינים לא הסתפקו ברחובות, אלא ניסו להגיע פיזית אל בתיהם של ארכאולוגים בכירים ברשות העתיקות ושל פוליטיקאים שאישרו את העבודות, כדי לייצר מורא אישי

4. מתחם גולובנציץ בבית שמש (2013)

אחד המאבקים המרתקים ביותר, משום שהוא הפנה את האלימות וההפגנות מול בתיהם של **בכירים חרדים עצמם**. בפרויקט בנייה ענק בבית שמש של היזמים החרדים אריה גולובנציץ ואברהם סלונים, נטען כי יש קברים בשטח.

אנשי "אתרא קדישא" ניהלו מלחמת חורמה. הם הגיעו לבתי היזמים החרדים, השמיצו אותם בבתי הכנסת שלהם, ואף הפגינו בצורה אגרסיבית מול ביתו של ראב"ד העדה החרדית, הרב משה שטרנבוך, לאחר שזה פסק הלכתית כי מותר לבנות במקום (היות ולא הוכח שמדובר בקברי יהודים).

איך לכל הרוחות הגעת לזה?! אין מי שנלחם בהתערבות של בג"ץ בכל תחום כמו סמוטריץ' ומפלגתו.

של בג"ץ בסוגית הגיוס.

אשמח למראה מקום.

גיניתי את ההתקפה על הבית של סולברג, ואמשיך לגנות, ועדיין חייבים לתהות מדוע התקפת הפורעים כוונה אל ביתו בדווקא.

האם הוא זוהה כמשת"ף קטן ששם לו למטרה לדוג במים עכורים, ולרקוד מה יפית בכל החתונות הפוליטיות.

האם מדובר בפוגרום פלילי נטו, או שמא, או בעיקר, אירוע סוציולוגי שולט בכיפה, תרתי משמע.

תשובה לא נקבל, ובכל זאת:

גם היום עדיין לא מאוחר לסמוטריץ' לצאת אל הציבור, ולהבהיר ולעדכן את עמדותיו המסוכנות.

האובססיביות שלך לסמוטריץ', בהחלט צריכה אבחון.

תן לי את החצי לירה שלך על סולברג.

למה התנפלו החרדים עליו בדווקא, ולא על שופט אחר.

אני לא יודע למה דווקא, אם זה היה דווקא ולא סתם שלשם הכי נח להם להגיע. לא התייחסתי לסולברג.

כל מה שהתייחסתי אליו, זה שהאובססיה שלך לדחוף את סמוטריץ' לנושא - זהה לאובססיה של ניק אחר כאן בפורום שדוחף את נתניהו לכל דבר.

זה מה שאתה רוצה, ממשלת 61 של בנט-לפיד?

כי את אשר יאהב... יוכיח.

אתה יכול להאמין לי שאני אוהב אותו...

פעם הוא לבדו היה שווה 10 מנדטים, והיום הוא מתחרה בפייגלין

וזה לא האובססיביות הרגילה שצצה מידי פעם שגם מאחוריה עומד חשש תהומי מרסיסי מפלגות שיפילו את גוש הימין...

כי הציונות הדתית, כמגזר, בגלל שמאד בוער בה הגיוס לצבא ועוד יותר בשנתיים וחצי האחרונות שאנשים קורסים תחת סבבי מילואים לא נגמרים, אז מסערת הלב מתקשים לראות את המורכבות והפיתרון המדורג ודורשים הכל ומיד גם עם זה לא ריאלי ואפילו לא באמת ישים מבחינת הצבא.

וגם אם הצ"ד לא יפילו את הממשלה בידיים הם לא מתאמצים לבוא לקראת החרדים, אפילו לא בתמיכה בחוקים או הצהרת תמיכה בעלמא.. והחרדים מצידם מתקשים לעשות את הצעד הנכון ובינתיים קורסים כלכלית וקרובים לצעדים דרמטיים שהם יקראו להם להציל את יבנה וחכמיה..

צריך לבוא לראות מה החרדים כן יכולים להסכים, שגם אנחנו נוכל להסכים כמובן,  ובתמיכתם להעביר חוק גיוס על האף של בג"ץ ירצו או לא.

אסור לאבד את הברית עם אחינו החרדים בגלל סערת לב ותרגילים שקופים של בג"ץ

אבל המפלגה, באה הרבה מאוד לקראת החרדים בסוגיות רבות מאוד והתאמצה מאוד שלא לשבור את הברית הקואליציונית,  למרו ששילמה על כך מחיר אלקטורלי יקר מאוד בקרב מצביעה שלה, שגם מלווים את הבנים, הבעלים, האחים שוב ושוב לחזית (או להר הרצל...) וגם חוטפים מהציבור החרדי לא רק עמידה מנגד, אלא גם כתף קרה ודיבורים מבזים של המנהיגות הרוחנית והפוליטית.

נ.ב.

אם החרדים היו עושים את חלקם בשותפות הקואליציונית ומשתתפים בצורה פעילה בהעברת הרפרמה המשפטית ולא נעים על הספקטרום שבין תמיכה אדישה (ג') לבין מאמצים לתקוע אותה (דרעי ובמיוחד משה ארבל) - רוב הסיבוכים הנוכחיים היו נחסכים מהם. עכשיו נזכרו לבכות על קואליציוניות?

כדאי שיהיה מבוגר אחראי ולא כל אחד יגיד 'אבל השני...'

צדקת עם מתי התכוונתי למגזר ומתי למפלגה

מי שמאפשרת לפורעים 'לפרוץ לבלפור' להקיף בהמון זועם מספרה ששרה נתניהו הגיע לשם לא עלינו. שלא תתפלא.

ומי שמזדעזע רק ממקרים מאד מסויימים שירשה לי לא להתרגש מצביעותו.

והנשיא הרצוג שמרגיש שהמצב לפני פיצוץ רק כשזה בצד אחד של המפה מוזמן לשתות כוס מים

השמאלניות של סולברג לא נבעו מרצון להשתחל לבית המשפט העליון בלי שיסירו אותו, כדי שבעתיד יוכל לפסוק פסיקות ימניות. מה שנקרא פוליטיקה בלעז

יש שופטים בירושלים- אמר מנחם בגין, כדי לרומם ולפאר את שם ישראל בעיני העולם.

אבל מאז ועד היום במקום שבית המשפט יאדיר את עצמו בהחלטות מרהיבות עיניים, הוא קידש את הבינוניות, ואת האינטרנטיות, ועוד לא הגענו לתחתית.

סולברג כמשל, רוצה להיות בעת ובעונה אחת גם ימני וגם שמאלי, וגם מתנחל וגם קפלניסט, וגם דתי וגם אתאיסט, ובצדק הוא חוטף. אם המפגינים היו מתנזרים מאלימות, הייתי מצטרף אליהם.

הבחירות יהיו לכל המאוחר בעוד 20 שבועות, ונכון לעכשו בכל הקשור לתיקון מערכת המשפט שמענו רק קשקשת ועוד קשקשת... ושום כלום על מה שצריך לעשות באמת.

אני מזהה ששוב אנחנו הולכים לפספס את העיקר.

השאלה אם סולברג לא היה זורם אם בגץ לא היו מדיחים אותו. אולי עשה מעשה חושי הארכי?

לא מספיק יודעת מה סולברג החליט בסוגיית הגיוס, מבינה מבין השורות שלך שהוא פסק משהו שתומך במעצרי משתמטים.

-די להשוות עצמכם לערבים. בהשוואה הזו אתם רק ממשיכים להוציא עצמכם מכלל ישראל.

ובכלל, אם חושבים בצורה רציונאלית- אתה רוצה שלערבים יהיה נשק? והאם אתה חושב שהמגזר הערבי צריך לקחת חלק בדיוק כמו המגזר החרדי? אתה לא חושב שהמגזר החרדי הוא חלק מעם ישראל? באמת תמוה בעיניי.

-דמוקרטיה אין משמעה ללטף כל חלק וחלק ולהתפשר עבורו, אלא משמעה שמירה על עקרון הכרעת הרוב, שלטון העם על ידי העם וכו'

באופן עובדתי, הרוב לא פטר את החרדים מגיוס. אז דווקא נשמע שהוא שומר על הכרעת הרוב, כלומר- מתנהל באופן דמוקרטי.

-מי שיורק לכולנו בפרצוף זה העסקנים וח"כים חרדים שמעודדים את האוכלוסיה שלהם להשתמט מגיוס, לא לשתף פעולה עם המשטרה, ובזמן שאחיהם נטחנים במילואים (ובשדה הקרב) וכורעים תחת העול - מעבירים חוקים בשביל תקציבים למגזר המשתמט שלהם.

-הדברות ותהליך הדרגתי? מעל 75 שנה לא הגענו כמעט לכלום (חוץ מחשמונאים ונצח יהודה, בהן לוקחים חלק קומץ מהמגזר החרדי. קומץ חשוב ויקר, אבל קומץ)

וגם מה7.10 עברו שנתיים וחצי. ומשם גם לא היתה התקדמות מי יודע מה

בוא לא ניתמם, העסקונייה החרדית לא רוצה שהמגזר החרדי יתגייס ועושה הכל כדי למנוע את זה. כל הדיבור על "הידברות" זה רק דרך למשוך זמן, להתבכיין ולהתקרבן. 

אם השאלה היא על שוויון, גם הערבים לא נוטלים חלק בשיוויון.

אם השאלה בנושא של להכלל בכלל ישראל, הרי שגם החילונים כשהם מחללים שבת עושים מעשה שברוב הדורות הוציא את האדם מהציבור. אז לא רואה במה החרדים פורשים מהכלל יותר מהחילונים

באותם זמנים יכלה הכנסת להסדיר חוק גיוס כלבבה אבל לא עשתה כלום, מהטעם הפשוט שחרדים לא רצויים בצבא, וכל הסיפור שלנגד עינינו הוא קמפיין פוליטי נטו.

לפי רוב הסקרים, הקואליציה הבאה תהיה על בסיס וסדר יום חילונים מובהקים ללא חרדים וללא ציונות דתית. האם היא תפתור את המחלוקת? ספוילר: מה שהיה הוא שיהיה. פשוט לא ידברו על זה.

סולברג זוהה על ידי החרדים, בצדק או שלא בצדק, כמי שמוביל את ההסתה נגדם, ולכן הוא חוטף במקום כל חבריו גם יחד 

עוד חרטטן בשקל ועשרים, שמוכר לוקשים להמונים ומצליח בסופו של יום לשרוף שנים וחצי מנדטים לימין.

תגידו, מי מממן את החרטטן הזה, וממה הוא מתפרנס ביום יום.

איפה הנהגת הציונות הדתית שתקרא לכל המשוגעים ותומכיהם די בכל אתר ואתר, לרדת מהעץ ומהגג.

תקרא למנהיגיך להוריד את אחוז החסימה (אן לפחות לאפשר הסכמי עודפים גם מצד מפלגה שלא עוברת).

2.5 מנדטים (בערך מה שגם סמוטריץ' כנראה יקבל), אלו לפחות 100 אלף איש שזכאים לדעה משלהם.

לא נוריד את אחוז החסימה.

לחילופין אני מציע לבטל את אחוז החסימה ולאפשר לכל אזרל סמדינת ישראל מבן חודש ומעלה להיות חבר כנסת.

אלא כל אדם בוגר.

במציאות של מליונים אי אפשר להתנהל כך (למרות שעל נושאים מהותיים ראוי שיהיה משאל עם) ולכן בוחרים נציגים במספר מוגבל וממילא 'תג המחיר' ההכרחי הוא שמינימום לקבל נציג, זה לקבל תמיכה של 1\x, כש -x זה מספר חברי הפרלמנט.

נ.ב.

לא שאני בעד פייגלין, אבל זה לא קשור לוויכוח הספציפי.

האיש הזה יודע שאין התכנות מעשית שיעבור את אחוז החסימה.

הדעת נותנת איפוא שכל כוונתו היא אך ורק לשרוף קולות לימין.

ומי משלם לו בעד שריולות פת הקולות?

הדעת נותנת שלא מישהו שמזוהה עם הימין.

לו ישמעו בקולי, החוק חייב להגן על המצביעים מפני שרלתנים ושרלטנים. כל רשימה חדשה שתוגש לועדת הבחירות המרכזית תחוייב בהפקדה בסך 2 מיליון ש"ח, שתחולט לטובת המדינה כל אימת שהרשימה לא קיבלה לפחות 2.5 אחוזים מכלל הקולות הכשרים.

בן גביר כמה פעמים לא עבר עד שנכנס, פייגלין בפעם שעברה קיבל כמעט כמו בנט.

סמוטריץ' גם באזור הסכנה.

פייגלין השקיע רבות בקמפיין לחבר את כל הגוש שמימין לליכוד ולא נענה.

אין שום זכות לבוא בטענות למי שרוצה שינוי, ויציאה מהקונספציה, ואם לא עכשיו אימתי.

הפתרון האמתי- הוא כמובן הורדת אחוז החסימה, או לפחות הסכמי עודפים שמפלגה שלא עברה- תוכל להעביר את קולותיה למפלגה אחרת שתבחר.

היה על גבו של סמוטריץ'.

יתכבד פייגלין לרוץ לכנסת ברשימת בן גביר או סמוטריץ', ולהשיג מקום ריאלי.

כי לא מורידים אחוז חסימה בשביל אדם אחד, ובפרט שאותו אדם כבר היה חבר כנסת, ולא מן המצטיינים שבהם בלשון המעטה.

אתה לא יכול למנוע בכוח כל מי שרוצה לשנות.

הורדת אחוז החסימה היא לא "בשביל אדם אחד", ראשית -מדובר בלפחות 100 אלף מצביעים כאמור.

בנוסף, זה בשביל הדמוקרטיה ושאפשר יהיה להציע רעיונות מקוריים לרענון ושינוי הקונספציה.

בנוסף, אתה ממשיך להתעלם מכך שגם סמוטריץ' באזור הסכנה לא פחות מפייגלין(מה שגם מראה את האבסורדיות של אחוז החסימה), אז מציע שסמוטריץ' לא יתמודד הפעם כדי "לא לשרוף קולות", או שיתכבד וירוץ עם פייגלין.

20 אלף תומכים נשארו לו. מחציתם ילדים חסרי זכות הצבעה.

לא תמצא אדם אחד עם יושרה פוליטית שירצה להיות איתו באותה רשימה ובצדק הוא נדחה

חצי הכוס המלאה היא ששריפת הקולות שלו תהיה על חשבון הנוכל.

יש לו בייס יציב של לפחות 70/80 אלף, בן ארי אני מבין שהוא מבחינתך ללא יושרה פוליטית.

עקב הגידול הצפוי הפעם במספר המצביעים ובאחוז ההצבעה ידרשו 170 אלף קולות כשרים כדי להכניס רשימה לכנסת. גם אם יורידו את החסימה ל- 1.6, לא יהיה, ידרשו 85 אלף קולות, כאשר לשיטתך הוא יכול לגייס 70- 80 אלף בלבד.

ולכן, אם אתה חבר אמיתי שלו, קח אותו הצידה, ותסביר לו את החשבון הפשוט .

ולזלזל במצביעיו, במקום להציע לחבר'ה אחרים להתחבר אתו כדי למנוע שריפת קולות.

לא מן הנמנע בכלל שהוא יקבל הרבה קולות וגם יצבור מומנטום, אמרתי רק שיש לו בייס של *לפחות* 80 אלף קולות.

תיהנו לכם אנשי האתמול מהמשך הקונספציה והמשך מניעת כל שינוי ומקוריות בכוח.

בן גביר באמת היה לא בסדר בפעמים שהתמודד לבד. כיום הוא יעבור.

זו לא שאלה של זכויות. יש בחירה חופשית, זכותו המלאה להזיק לעם ישראל בשביל ההזיות שלו ועדיין פשע לעשות זאת. אין שום סיבה לחשוב שהוא יעבור, ואין שום סיבה לחשוב שלו יצוייר שיעבור, הוא יצליח במשהו מהתכניות המנותקות שלו.

מלמעלה, פייגלין היה קרוב מאוד מלמטה ב-2019, לא רואה הבדל מהותי , מעבר לכך שאחרי ה7/10 הרבה בציבור מתפכחים מהתיוג של פייגלין ורעיונותיו כ"קיצוניים" ו"הזויים".

גם אני הקטן, אזכיר את חטאי, שגם בעבר כשתמכתי בו, ספציפית התכנית שלו לעזה הייתה נשמעת לי קיצונית מדי, ודווקא היא במיינסטרים כיום.

מאז לסמוטריץ' יש הרבה מאוד קבלות על עשיה

ולפייגלין הרבה מאוד רוח ואפס עשיה. אלו שהצביעו אז לפייגלין, הצביעו משלל סיבות שלא רלוונטיות היום.

אבל כל זה לא משנה - כאז, כן היום - המפלגה של הציבור הציוני דתי, תעבור. מפלגה של פופוליסטים, שמתלהבים מרעיונות יפים, בלי שום התחשבות ביכולת הישום במציאות - לא תעבור.

צריך להיןת נביא כדי לצאת בסיסמאות על דברים שתלויים בתזמונים "על הקשקש".

נכון, היה לו חבר ברשימה שלדעתו האישית ברית מילה היא לא להיט, לא בטוח שהחיבור היה טוב.

אבל הרעיון של המפלגה זה "בית חב"ד פוליטי", שמקבלים את כולם תחת דגל הזהות היהודית, אבל לא מנסים להתערב להם בחייהם מתוך הבנה שזה לא תפקיד המדינה.

להבנתי זה מדהים ל-2 הכיוונים (גם להפחית את הרגשת האנטי שיש להרבה חילונים בישראל מסיבה מוצדקת או שלא, וגם להפחית את הפחדים שיש להרבה חרדים מהתערות בישראליות מסיבה מוצדקת או שלא).

גילוי נאות - החזון החברתי הזה הוא מה שמשך אותי מלכתחילה למקום, וזאת אכן המפלגה היחידה שאני מכיר שמאחדת חילונים קיצוניים עד נטורי קרתא ואנשים ממאה שערים.

היו פתאים משני הצדדים שקנו את הפרדוקס והיו רבים וטובים - שלא.

במקום לשאול מתי יהיה לנו את "חאביר מיילי הישראלי", כדאי לשים לב שיש לנו אחד כזה.

להפך, הוא לקח את התפיסה הרפובליקנית מארצות הברית - תפיסה שאכן שאבה יסודות מסויימים מהיהדות, בעיקר דרך התרגום וההשלכה הנוצרית-פרוטסטנטית של 'האבות המייסדים' של ארה"ב והלביש עליה כמה ציטוטים ממקורות כמו הרמב"ם, בצורה שמשכנעת את מי שלא מכיר את הדברים בהקשרם ומשמעותם האמיתיים.

הלשון החלקלה שלו אינה מאכזבת, ומפעם לפעם הוא מצליח להפיל ברשתו כמה עשרות אלפי מצביעים נאיביים.

כל אחד מאיתנו, אם ימכור לוקשים ושקרים לציבור ימצא את עצמו מהר מאוד בחדרי החקירות של המשטרה, חוץ מהאיש הזה כמובן.

כן, הוא בושה, כל שומר נפשו ירחק ממנו.

אופורטוניסט בכל רמ"ח איבריו.

שועל קטן מחבל בכרמים.

לגייס את כולם 'כדי להגן על ביתם' - זה מודל סופר בזבזני. אולי בישובי ספר, יש בזה טעם. אם כי גם בעוטף עזה הוכח לחלוטין שבישובים בהם היתה כיתת כוננות מאומנת באמת ושדאגה להחזיק את הנשק זמין - כמעט שלא היו נפגעים. כך שאפילו בישובי ספר, לא באמת צריך לכולם, רק להחזיק כיתות כוננות מאומנות ומצוידות.

בערים הגדולות זה פשוט מוגוחך. התוצאה היחידה של מהלך כמו שהוא מציע תהיה דו"צים מטורפים, כשמאות אלפי בעלי נשקים בגוש דן לדוגמא, שאינם מאומנים כראוי ולא מתורגלים בעבודה קרבית עם אלפי שכניהם ברחובות הסמוכים - יתחילו לירות תוך כדי אירוע שאף אחד לא מנהל אותו ולא באמת מסוגל לנהל אותו.

מעבר לזה, כיום נשארים בקבע, האידיאליסטים. הצורך להחזיק בתנאי קבע מספיק משכנעים, את עשרות האלפים שכיום לא נשארים, שיהיה צריך בשביל להחזיק את הקווים והפעילות הקיימת ובשביל שיהיו עתודות מילואים מספיקות למלחמה בכמה חזיתות - יעלה למדינה הרבה הרבה יותר ממה שעולה צבא החובה היום.

כי סדר הגודל השוטף יהיה עם הרבה פחות חיילים.

ואלו שכן יישארו, יוכלו להתמקצע כמו שצריך.

יזיק אם הם יהיו חיילי הגמ"ר (לא שאני יודע מה זה ראשי התיבות האלו🙂) במקום מי שהיום כזה?...

הןא די מפצח את הפסיכולןגיה החרדית שכיום לא מזדהה עם ה"מדינה", ומציע לחבר'ה לא "להשתלב" באיזה כןר היתוך, רק להשתתף בהגנה על הבית שלך ןעל עירך.

ואם חלילה תהיה מלחמה ויצטרכו אותם הם יתגייסו.

תוכניות מנותקות מהמציאות.

1. 'הגמ"ר' זה "הגנה מרחבית" - כוחות כוננות מקומיים שממצאים בישובים שעל הגבול או באיזורים עוינים. במצב רגיל הם 'כיתות כוננות' אזרחיות, שמתאמנות למקרה של אירוע. בזמן חירום (כמו בשלוש שנים האחרונות) הם מגוייסים בישוב/אזור מגוריהם.

2. הוא לא מדבר על בחורי ישיבה, הוא מדבר על כולם.

3. אין שום צורך ושום תועלת בעשרות אלפי מחזיקי נשק בתוך בני ברק, אם הם מיועדים רק להגנה על המקום באירועי חירום. 

. הוא מדבר על המרכיב של גיוס חובה, הטיעון העיקרי שהתעורר כיום כנגד החרדים הוא ש"במלחמה התגלה שחייבים כוח אדם".

 אז הוא בעד להכשיר את החרדים בשוטף להיות עם נשק ולהיות מוכנים להגן על משפחתם וישובם כשצריך, ואם חלילה תהיה מלחמה הם יתגייסו כמו כולם.

אין לך מושג כמה הגישה שלו יכולה לעזור לחרדים פחות להתבצר, רק בשביל זה כדאי למי שחולם על גיוס חרדים, לתמוך בזה.

לעומת זאת, ההכשרה שהוא כן מדבר עליה, כדי להיות כח הגנה מקומי - רלוונטית בישובי גבול וחסרת משמעות לעשרות אלפים בבני ברק.