ואפשר לומר שיש כבר אחד כזה על ההר,

וזה לא מאיים על אף אחד.

הרבה מהאוסרים, זה כדי שלא יכנסו בטעות לשטח העזרה. אם מקימים בית כנסת תחום אחרי בירור מעמיק, אי אפשר לטעות בזה.

מי שאוסר כי חושש שיש שלא יטהרו כהלכה לפני הכניסה יאסור גם פה.

ולשרטט את המקומות המותרים, ואחר כך להביא לאישור הגורם המוסמך, קרי הרבנות הראשית לישראל.

בינתיים, הכל דיבורים, וחבל.

יש מקומות שלכו"ע מותרים בכניסה מהדין, לאחר טהרה.

הרב אליהו זצ"ל המליץ להקים בי"כ כזה, למרות שאסר את העליה שעולים היום: הרב מרדכי אליהו זצ"ל קרא להקים בית כנסת בהר הבית - ישיבת הר הבית 

המכשול הוא פוליטי בעיקר

ולמקום שהרב אליהו הציע לבנות עליו בית כנסת לא צריך להיטהר כלל משום תוספת הורדוס

איפה הוא אומר שלא יצטרכו להיטהר קודם?

אם כי יכול להיות שיצטרכו להיטהר מספק.

ששם אין צורך בטבילה

הרב אליהו גם המליץ לטבול לפני התפילה בכל מקרה

אולי זה מסוג אותה מוטיבציה שדוחפת בני אדם לחפש (ולמצוא) קולא בהלכות שבת, ובתערובות בשר וחלב.

אבל פשוט שהמוטיבציה היא להתקרב לקודש, לגאול את המקום הקדוש והיקר לנו, להתפלל קרוב ככל היותר לשער השמים ולקדם את בניית בית המקדש במעשה ולא רק בתפילה.

אפשר לסבור שלא זו הדרך, גם רבותי זצ"ל ושליט"א סוברים שלא זו הדרך. אבל לא להבין שזאת המוטיבציה?!

המתירים לעלות הם בדעת מיעוט, ואפ"ה תחת מגבלות לא פשוטות.

ואני אומר, ככל שיתגברו הקולות מלמטה, אפשר שיותר רבנים יצטרפו למתירים מה שיהפוך לדעת רוב.

בן גביר עולה כדי להתריס.

ניחא לו היה עולה לצד רבו כעבד שמוזג כוס לרבו, אבל לא. הוא עולה בראש כח משטרתי שכפוף אליו, כדי שנפנים כולנו מי הוא בעל הבית האמיתי במדינה.

ואני הבנתי שאתה רוצה לעלות אבל רבותיך אוסרים.

ועל כך הגבתי.

ההשוואה בין העולים להר, לאנשים שמחפשים סתם קולות, מעידה על חוסר הבנה חמור.

ומצייר אותם על מפה שם, מצורפת פה:

אם זה דיון בשיטות הראשונים, הרב גורן סבר כך. אחרים חלקו עליו גם בעקרונות הרלוונטיים לפסיקה בסוגיא, וגם בפרטי הדינים.
 

כשאני כתבתי שאין מקומות מותרים לכו"ע, התכוונתי לשיטות פוסקי הדורות האחרונים. (עיין לדוגמא בדברי הציץ אליעזר בקונטרס בתחילת כרך י')

כשאני כתבתי שאין לכו"ע התכוונתי לפוסקים למעשה.

מעולה,

הבעיה היא שאם תסתכל על פוסקים למעשה יש לא מעט שאסרו מטעמים הקשורים ליחס הגויים, ברור שלא ניתן להביא ראיה מהם למקומות שמותר להיכנס ולצאת.

אבל יש שיטה רחבה בפוסקי הדורות האחרונים, כמו שמופיע בכתב בציץ אליעזר שציינתי (ומביא הרבה מהפוסקים שלפניו) וכמו ששמענו בע"פ ממורי ורבי מרן הגר"א שפירא זצ"ל - שהיות שהמסורת של גדולי ירושלים היא שלא נכנסים לכל הגבולות שבחומות ההר, מחמת כמה וכמה חששות חלקם בכרת, חלקם בלאו דאוריתא וחלקם גזירות דרבן - בפועל, קבלת הדורות הקודמים היתה לאסור הכל ככל השיטות ואין לנו אפשרות להתיר. 

המשטרה לא מאפשרת ליהודים שומרי תורה ומצוות להיכנס לחלק האסור.

ביחס לטענת המסורת האוסרת היא שקולה לטענת המסורת על מנהגים משפטיים מאז ימי אהרן ברק, כי היא מתייחסת למסורת יחסית חדשה, מתעלמת ממה שקרה לפני ואף אחרי.

ובכל מקרה, כל הנימוקים הללו לא שיטות הקשורות למיקומים המותרים והאסורים אלא לחששות אחרות ולכן פשוט לא רלוונטיים לשאלה היכן מותר או אסור להסתובב.

כך שאלה שאלות חשובות הראויות לדיון ומחשבה, אבל לא סותרות שהמקומות שהצעתי כאן הם מותרות מצד הדין *לכל השיטות* לטמאי מתים ורק מחששות אחרים אפשר לדון בנושא:

הרב גורן טוען שיש בספרו הר הבית - אקטואליה וחדשות

https://web.archive.org/web/20190413012200if_/http://mercazharav.org.il/UploadFiles/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%94%D7%A8%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94.pdf

והנה הציון, @הסטורי - 

"בזמננו" = מאז מלחמת ששת הימים. - הר הבית

1. במזרח,

א. נצמדים לכותל המזרחי בכל מקרה ולכן הוא מסתמך על אי הכרת המציאות בפועל כדי לאסור. 

ב. ארכאולוגית ברור שזה הכותל הכי ישן (בניה חשמונאית ולא הרודיאנית) וממילא לא ברור שצריך להיצמד בכלל כי הרי יש הרבה מקום מן המזרח, כך שקשה לטעון כך מבחינת המציאות של ההר.

2. בצפון הוא נאלץ לאחד שיטות כדי לאסור, ואין אף שיטה לבדה האוסרת כמוהו.

האם הרב ליאור נוהג לאסור בדרך שהוא בנה על סמך איחוד שיטת הרב ליאור עם שיטה נוספת? הרי הרב ליאור נוהג להקיף את כל ההר.

3. בדרום כדי לאסור היה צריך שיטה חדשה שהרב גורן אפילו לא הכיר כי היא הומצאה אחריו.

(מעבר לכך שהיא פשוט לא מסתדרת עם המבנה הטופוגרפי של ההר)

4. במערב כפי שהערתי אין בעיה להיצמד ולכן כדי לטעון שאסור הוא פשוט לא מכיר את המסלול ואילו היה מכיר היה יודע שאין בעיה.

5. ביחס לראב"ד, צריך גם שהוא יסבור שבמות עדיין נאסרו, דבר שאשמח לראות שכך הוא סובר, אבל לא נראה לי שכך הראב"ד סבר, כפי שציינתי לעיל יש את רבנו חיים כהן הסובר כך.

6. בכלל לגבי התפיסה של המאמר שמאחד שיטות שאין רב שהחזיק גם בחומרא זו וגם בחומרא זו (ועל כך אמרו רבותינו שעל מי שמחמיר בחומרי שתיהן נאמר "הכסיל בחושך הולך" {עירובין דף ז עמוד א}, זה קצת מוזר לחפש כל חומרא אפשרית כאן, כאשר אנחנו בהלכות כריתות נוהגים להחמיר פחות. בפרט כאשר החיל הוא איסור דרבנן והלכה רווחת ש"ספקא דרבנן לקולא" וברור שכאן מדובר לכל היותר בספק אם טוענים לאסור.

7. תודה על ההפניה לדברים של הרב פרנק, אבל אתה יודע מאיפה זה בספר?

בכל מקרה, עיקר טענתי היא הקודמת.

8. מעניין מדוע המנהג בשלוש מאות שנה האחרונות גובר על המנהג בימי הרדב"ז או בימינו שהעולים אוחזים ברובם המוחלט בדעה מסוימת ולכן המנהג לפסוק כרדב"ז מכיוון שכך הגיאוגרפיה של ההר וכל שיטה אחרת צריכה להניח שינויים בטופוגרפיה של ההר. (זה לא פלטה שטוחה למעלה בכל ההר)

הדיון הזה יותר מורכב מאיך שאתה מציג אותו.

למשל - /news/522952

/news/364058

/news/523503

הרב אלקנה ליאור חיבר ספר בנושא - חפש ברשת: "דברו על לב ירושלים" אלקנה ליאור.

האם בענייני מקדש שחלקם דרבנן לא נוהגים כללי פסיקה ובכללם:

1. היכולת להכריע לפי פוסקים והבנת המציאות ושלא צריך להחמיר לפי כל השיטות.

2. הכלל "ספקא דרבנן לקולא".

אחרי זה באים כל הנושאים האחרים, למשל, המאמר שהפנית מניח אחרת על 1 ו2 ולכן לא אכפת לו שבהלכות שבת לא צריך לחשוש לכל שיטה ופה לדעת הרב הכותב צריך לחשוש לכל דעה גם אם טופוגרפיית ההר עצמו לא מסתדר איתה.

אלא שהרב הכותב מבלבל בין כריתות, לאווים ואיסורי דרבנן.

חז"ל ביססו דבריהם על פי שמועות שנמסרו מאבות לבנים.

מן המעט שיש בידינו לא ניתן לדעת הרבה... ולא בכדי הרבה מן הפוסקים נמנעים אפילו להתקרב אל סוגיה סבוכה זו.

במובן מסויים זה נותן חרב בידי שונאינו הישמעאלים לטעון שבית המקדש היה במקום אחר.

כך לעניות דעתי הקלושה.

כריתות זה הרבה פחות (כעשירית מהשטח)

2. ועדיין, זה לא כרת דרבנן כאן, כרת דרבנן הוא דבר ייחודי.

3. יש לנו לא מעט מידע שניתן להשיג מהטופוגרפיה.

4. יש מלא סיבות היסטוריות שנמנעו, לא בהכרח שייכות כעת.

5. אפשר לדון אם חשש פוליטי מאויבינו מוסיף או פוגע בביטחון אבל הוא לא קשור לתחומים המותרים או האסורים מבחינה הלכתית.

מי שטועה ב1 או 2, טועה בדבר משנה, לא פחות.

מדובר במשניות מפורשות בפרק א במסכת כלים שנפסקו למשל ברמב"ם ואין מי שחולק עליהם.

אפשר לדבר על מחלוקות בזיהוי המקומות, אבל עצם ההבחנה היא דבר ברור ומוסכם. (אלא אם כן הקדושה בטלה)

אבל בהחלט, הרגישות הפוליטית לא נעלמה מעיני רבותינו.

שאלו פעם את רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, למה אוסרים עליה להר הבית, והוא השיב שזה מסוכן.

עברו לתוכן הראשי

ילקוט השבעתי אתכם

הבהרת יחס היהדות כלפי הציונות ע"פ סוגיית 'שלוש השבועות'

כפי שמופיעה במסכת כתובות קיא ע"א, זוה"ק מדרשים, ראשונים ואחרונים

בינ"ו עמ"י עש"ו

רק בעזהי"ת

פוסט

הרשמה

All Posts

All Posts

הנכנסים להר הבית עושים מטעמים פוליטים ולא הלכתיים

למען אחי ורעי! הנה שוב פעם הרימו ראשם בעלי הדעות המשובשות, לגבי כניסה להר הבית בזה"ז, והמציאו לעצמם שיטה חדשה כדי לחפות על הבורות והעמארצות שלהם, כי אין להם באמת לענות טענה הלכתית אחת סבירה אלא הכל מבוסס על סברות כרס, אז המציאו להם עוד סברת כרס אחת והיא שהאוסרים כניסה להר הבית היא טענה פוליטית ולא טענה הלכתית (עפ"ל).

אבל הנכון הוא שהסיבה שהם טוענים שמותר להכנס להר הבית היא בעצמה משום פוליטית ולא הלכתית, כפי שיתברר לעיני כל (דהרי הכל בסופו של דבר אצל המזרחי זה ענייני פוליטיקיה וכסף שאין להם שום קשר לתורה ומצות, קחו לדוגמא את תנועת 'גוש אמונים'), ואין להם שום הדרכה הלכתית (אפילו שמנפנפים בשמות "רבנים" מצד קליפה דעשו), ושוב מתחדדת ומתבהרת התמונה שאין להם שום עניין בעבודת ה' אלא סתם הרפתקאות פוליטיות של נערים מנוערים מתורה ומצות, כי רק בכך הם מבינים ואין להם באמת שום מושג בענייני תורה ויראת שמים ובוודאי אין להם שום שיח ושיג בענייני הלכה.

והטענה שלהם היא כדלהלן:

"ב. רבני ירושלים: הגר"ש עמאר שליט"א מספר על רבו הרב רוזנטל שעלה להר הבית לפני קום המדינה, והיו אז רבנים נוספים שעלו, ולכן אין ללמוד ממה שחולק על רבו, זה סימן שהכל בעיה פוליטית ולא הלכתית" (עפ"ל).

והנה ההוכחה שלהם היא מסרטון שהרב עמאר, מדבר על כך שרבו הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל (נולד בשנת ה'תרפ"ד) הי' מגיע להר הבית בהיותו ילד יחד עם אביו והרב צבי פסח פרנק, ועולה השאלה מאוד תמוהה לגבי אותם בורים ועמארצות, כיצד הם יכולים לטעון ולהבין שהם נכנסו להר הבית...

שהרי הרב פרנק אסר כניסה להר הבית!!! כפי שמופיע במפורש בספרו 'מקדש מלך' על הלכות בית המקדש והר הבית, טור מלכה, סי' ב' - איסור כניסה לכל שטח הר הבית מבפנים להכתלים והשערים, עמ' לד-לה, וז"ל:

"הלכה זאת היתה האחרונה שעסק בה גיסי הקדוש הגרא"י הכהן אורלנסקי זצוק"ל[1], שנהרג באכזריות ובענויים קשים יחד עם אחותי הרבנית הצדקנית מרת ינטיל ע"ה... ודבר האחרון בהלכה היה בענין הכניסה להר הבית בזמן הזה... ודבריהם של צדיקים הם זכרונם:

בדבר איסור כניסה להר-הבית בזמן הזה, כבר האריכו בזה הכפתור ופרח (פרק ששי) וכן המגן אברהם (סוף הל' תשעה באב סימן תקסא) וכן שו"ת בנין ציון להגר"י עטלינגער ז"ל (חלק א סימן ב) ועוד ספרים כאשר ימצא המעיין[2].

רק ראיתי להזכיר גם מעשה רב מהרמב"ן שעלה לארה"ק בשנת כ"ז לאלף הששי וכותב באגרת הקינה ונחמה (נדפסה בסוף ספר קטן נקרא "דרשת רמב"ן") וכותב שם באמצע הקינה וזה לשונו: 'באתי בעיר החרבה ושוממה וכו' ובבואי כנגד הבית הגדול והקדוש קראנו בבכי' רבה "בית קדשנו ותפארתנו" וכו'. והפאת השלחן (בסימן ג) מזכיר זאת הקינה, וכן בסוף שער הגמול להרמב"ן נדפס שם אגרת ששלח מעיה"ק ירושלים לבנו, וכתב שם בסוף המכתב וזה לשונו: 'ותקרא לי לשלום בני ותלמידי ר' משה ב"ר שלמה אחי אמך הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים המכוון כנגד הר-הבית והסמוך לו אין ביניהם אלא עמק יהושפט, ושם כנגד בית המקדש קראתי חרוזותי בבכי' רבה וכו'.

שער הכותנה (באב אל קאטינין), עד היכן שנהגו הרב יעקב ניסן רוזנטל בצעירותו עם אביו והרב צבי פסח פרנק להגיע כדי לראות את הר הבית

מכל הנ"ל מפשטות הדברים אנו רואים מעשה רב מהרמב"ן שכשהיו רוצים לראות המקדש והר-הבית היו עולים להר הזיתים מנגד לראות. ומה שהיו הולכים לצד מזרח הר-הבית ולא לצד מערב אצל כותל המערבי כמו שאנו נוהגים, ראיתי ב"כפתור ופרח" שהדפיס אותו הרא"מ לונץ עם הוסםות והערות וכתוב שם (בהערה בפרק ששי): כי בזמן הנ"ל וגם כמה זמן אחריו, היה הכותל המערבי של הר-הבית אשר אנו מתפללים כעת אצלו, מכוסה בעפר כידוע בספרי קורות ארצנו הק'[3], וכל הבאים להתפלל הלכו מחוץ לעיר לפני חומת המזרח של הר-הבית וכו' יעו"ש.

וכן מחבר ספר הכפתור ופרח בעצמו (בפרק ו הנ"ל) כותב: 'כי כן עמא דבר לא לגשת הלאה מאותם הכתלים (והשערים של הר הבית)[4] שמזכיר שם מפני האיסורים לפי השיטות שמביא שם, והוא בעצמו היה בירושלם וגם חקר וביקר כל מקומות ארצנו הקדושה תוב"א, עכ"ל גיסי זצ"ל.

פסק ההלכה הלא פוליטי של הרב עמאר נגד כניסות להר הבית

והנה בדברי הכפתור ופרח הנ"ל דן בארוכה בספר דרך הקודש להגר"ח  אלפנדרי (דף ו מדפי הספר), ועיקר דבריו שם: לענין הכניסה להר הבית שאף שהגויים אינם מניחין אותנו ליכנס, אבל יש דרך מסילה שער קבוע שמוכרים שם צמר הנקרא בלשון ערבי "באב אל קאטינין", ואם הי' חוט מתוח מכתל מערבי שלא זזה שם שכינה מקרן דרומית שלה עד הצפון במדה שאדם מודד ת"ק אמה, נכנס בתוכו מקום מסילה זו לפנים הר הבית, וקבלה בידי חסידים ואנשי מעשה שנמנעים ללכת במסילה זו. וכתב לדון דאם משום הר הבית נגעו בה איסור, הרי יש תקנה בדבר דיטבול לקרי ויטהר, ואי משום זב יטבול במים חיים וכו', ועוד כיון שהוא מעורב שמש, אף על פי שעדיין מחוסר כפרה, טהור הוא, והביא שם ראיה שטבול יום מותר ליכנס להר הבית ולא היתה הגזירה כי אם בעזרת נשים.

ובהמשך דבריו (שם ע"ב ד"ה הדר) הביא דברי הכפתור ופרח הנ"ל והעיר עליו שהרי הוא בעצמו כתב שם אחר כך שטמא מת מותר בהר הבית וכו', וכיון שטמאי מתים שצריכים הזאה הרי הם מותרים ליכנס בטומאתן להר הבית, למה כתב שאין לנו ליקרב מפתח הר הבית ולפנים, כיון ששאר טומאות נטהרים במקוה.

ובספר חזון נחום לסדר טהרות (דף יט מדפי הספר) השיג על דבריו והביא שם מחלוקת רש"י ותוס' (פסחים דף צב וזבחים דף לב) בפירוש דברי הגמרא שם שחידשו דברים ואמרו "טבול יום אל יכנס למחנה לויה". ולפי פירוש רש"י כולה סוגיא בהר הבית, אבל התוס' (שם) דוקא בעזרת נשים ולפנים, ודעת הכפתור ופרח (שם) בזה כדעת רש"י. ומה שתמה הגר"ח אלפנדרי דמה יענה למתניתין דילן דלא קתני ליה גבי הר הבית וכו', השיב, שדין זה תלוי במחלוקת אם טבול יום דזב כזב למי וכו', עיי"ש. ובהמשך הדברים שם (בדף כ) מסיים: דכיון דרש"י ז"ל חלוק על חבירו בזה וסבירא ליה דאפילו טבול יום לבעל קרי פסול מדרבנן להיכנס בהר הבית, ולמאן דאמר דטבול יום דזב כזב דמי לית ביה איסור דאורייתא, נראה שזה היה טעם אותם חסידים ואנשי מעשה שהיו נמנעים ללכת במסילה זאת, כי חששו לדעת רש"י דטבול יום דזב כזב דמי ויש בו איסור דאורייתא, והוא הדין טבול יום לבעל קרי כבעל קרי ודילמא אתי למיטעי ויכנסו טבול יום אף בלא הערב שמש וכו', ועוד אנו מחזיקין עצמנו כזבים וצריכים לספור שבעה נקיים ולטבול ולהעריב, ואין הכל בקיאים בכך, ולכן נמנעו הקדמונים ללכת במסילה זאת. ואין לתמוה על זה שהרי כתבו התוס' (פרק קמא דשבת) גבי ששה ספקות דגזרו על עמי הארץ שיהיו כזבין לכל דבר וכיון שאנו בזה"ז אין נזהרים בטומאת וטהרה ואין לנו בקיאים בה, הרי אנו כעמי הארץ שלהם ויש לנו דין זבים, ועוד חשו למאן דאמר דמחוסר כפורים דזב כזב דמי וכו', עיי"ש. ויעויין בפאת השלחן (הלכות א"י סימן ג אות כו) שהביא דברי רש"י הנ"ל דטבול יום אסור בכל מחנה לויה ודלא כהתוס' שפירשו דוקא בעזרת נשים.

והנה שוב מתברר בירור אחרי בירור שכל אלו שנכנסים להר הבית, אין בהם שום דבר שקשור לתורה ויראת שמים, אלא באמת עניינם הוא עיסוק בפוליטיקה ולאומנות זולה, שהרי לא לחינם הם כל הזמן טוענים שהם נכנסים בשביל להראות 'נוכחות יהודית בהר הבית' (עפ"ל).

והרי בסופו של דבר הם רק מחללים את מקום מקדשנו, רח"ל, ע"י כל מיני פריצות ובסופו של דבר כל עניינים הוא להפוך את מקום מקדשנו לאתר תיירות באצטלא דרבנן, כפי שמנסים לעשות בהר מירון, רח"ל, היו לא תהי'.

לכן יהודים יקרים נא תפיצו הלאה את ההבנה הנ"ל הלאה בשביל להציל עוד יהודים מהאיסור החמור הזה, בברכת על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו' במהרה בימינו נזכה לראות בנחמת ציון מפני הפריצים הציונים וגרוריהם.

_________________________

[1] ראה פסק הלכה הנ"ל בירחון רבני מרכזי קול-תורה, שנה א' חוברת ב'-ג', סימן י"ח סע' ב', עמ' כא-כב וכן התפרסם שנית בספר שובה ישראל, עמ' רז; ובספר גבול ההר, עמ' עא-עב.

[2] לאפוקי מבעלי הדעות המשובשות שאינם מעיינים כלל ועיקר ובונים דבר שנקרא אצלם 'השקפת עולם' ע"פ בורות תורנית.

[3] ראה כל זה בספר גבול ההר, בפרק 'האם עומר נתן אישור ליהודים לבנות מחדש את ביהמ"ק'.

[4]מה שמופיע בסוגרים מעוגלים זוהי תוס' של הרב פרנק בעצמו.

קוקיזםמלכות של מינותדחיקת הקץהר הביתשלטון הערב רבהתגרות באוה"עיהודה אפשטייןהתגרות באומות העולםלאומנותכהניזםיצחק ברנדישראל שפיראפוליטיקאישידין יהודאיןכיכר השבתצבי הירש קלישרדוב ליאורהתגרות בישמעאליםהתגרות בערביםהרב יעקב ניסן רוזנטלהרב צבי פסח פרנקקורבן פסחרבי אברהם דוד רוזנטלשמשון אלבויםשבבניקיםנוער שולים חרדירבני הערב רבאיתמר בן גבירשקרניםדו פרצופים

הר הבית ובית המקדש

•

שלוש השבועות

•

ענייני דיומא

פוסטים קשורים

הצג הכול

ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז

לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א

לכבוד יומא דהילולת רבי גדליהו אהרון קעניג זיע״א

ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז

לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א

לכבוד יומא דהילולת רבי גדליהו אהרון קעניג זיע״א

ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז

לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א

תגובות

כתיבת תגובה...

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

שלח

תמוך בפעילות

והוצאה לאור

עקוב אחרינו

please subscribe לחץ והרשם

רק למי שיש

אפשרות כלכלית

שותפות בהחזקת והפצת דעת תורתינו הק׳

קונטרסים וסיכומי סוגיות

יהודי יקר! אתר זה מיועד אך ורק לאנשים שכבר ידם ועסקם באינטרנט, היות ודעת תורתינו הק', מאוד אינה נוחה עם האינטרנט. חייבים שהחיבור לאינטרנט יהי' כשר ומבוקר.                כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וגשמית!

נכון לדורות (מאמרים ודא"ח)​

​

שיעורי וידאו ושמע

סדרת סוגית שלוש השבועות

סדרת סוגית בגמרא

סדרת סוגיות ברמב"ם

שיעורי שמע וראיונות

​

כתבו עלינו

כתבות וראיונות

מכתבי ברכה והערכה

נשמח להיות עמכם בקשר

אודות הארגון

תמיכה להמשך והגדלת הפעילות

​

חנות ספרי קודש

קונטרסים

תלמוד תורה

סוגיות ברמב"ם

גלות וגאולה

מצות ישוב ארץ הקודש

בית המקדש וקרבנות בזה"ז

חגים ומועדים

הלכות ומנהגי צבור

​

ספרי קודש ודא"ח

החינוך היהודי "כה תאמר לבית יעקב"

לפני הקמת המדינה

תקופת השואה

אחרי הקמת המדינה

רבי יואל טייטלבוים זיע"א, ולשון קדשו

בחירות וימי אידיהם

צניעות בית ישראל

לשה"ק להבדיל מהשפה העברית

תפילות ובקשות

דף הבית

​

ילקוט השבעתי אתכם

כרך א' - שער הפסוקים עד תקופת הגאונים

כרך א2' - תקופת הראשונים

כרך ב' - אחרונים ספרדים

כרך ג' - אחרוני אשכנז עד התגלות הבעש"ט

כרך ד' - חסידות חלק א'

כרך ה' - חסידות חלק ב'

כרך ה2' - חסידות חלק ג'

כרך ו' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"א

כרך ז' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"ב

כרך ח' - החתם סופר ובית מדרשו

כרך ט' - חכמי מזרח אירופה ותפוצותיהם

כרך י' - חכמי מערב אירופה וצפון אמריקה

כרך יא - שער ההבהרות

גבול ההר

​

רבי עוזי משולם הי"ד זיע"א

יה"א לבנות ישראל

​

לזכר הרבנית רות בלויא

הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד, הרב אליעזר מלמד, הרב נחום אליעזר רבינוביץ' , הרב שילת ועוד רבנים רבים חשובים הם מקליפת עשו לפי הדברים, הפסקתי לקרוא אחרי הזלזול העצום ברבנים חשובים.

אבל מגוחך שהם אוסרים מטעם פוליטי בניגוד להלכות מפורשות ומדברים על טיעון פוליטי כלא לגיטימי.

(אין בעיה לעשות סיבוב לפי התיאור של המהרימ"ט והתוספות יום טוב, מעבר לשיטול שהובאו לעיל.

ולכל הדעות ניתן לעלות בשער המוגרבים, ללכת ישר למזרח ולחזור, אין שום דעה האוסרת לטמאי מת ללכת שם כפי שמביא הרב גורן במפה שהבאתי לעיל.)

זה בסדר שאנשים יעדיפו להיכנע לטרור מחשש שלא יפגעו בנו, אבל זה לא קשור לטמאי מת אלא לשיקול פוליטי.

התבלבלתי בגלל בנו וחבריו ממרכז הרב.

הרב דב ליאור, הרב צפניה דרורי העולים להר.

תודה על התיקון 

אישית, חושב שכניעה לטרור לא מועיל למנוע טרור, אבל זכותם לחשוב אחרת, אבל זה פשוט לא רלוונטי לטיעון ההלכתי על המקומות המותרים והאסורים

מה שנכון ועל זה הרב אריאל מסתמך (וחבל שהעיתונאי והעורך לא עשו עבודה יסודית והבהירו את הקונטקסט של הדברים), שפעם אחת הרבנות הסכימה לבדוק את האפשרות. שוב, היא הסכימה לבדוק, לא החליטה להתיר, לא פרסמה גבולות ולא פרסמה מסקנה אחרת מאותה החלטה בסיוון תשכ"ז.

(גם הרב גורן זצ"ל, שאישית התיר לעלות בתנאים מסויימים לחלק מאוד קטן מההר [הוא אסר את המסלול שרוב העולים היום עושים!] - לא העביר זאת כהחלטה במועצת הרבנות. לדברי גיסו הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, הוא הסביר לו שלא התיר כרב ראשי, היות שלא יכול להעמיד שוטרים לבדוק את מצב הטהרה של העולות)

אסור ללכת לדעת הרב גורן?

כמדומה לי שהבעיה היא רק במערב וגם שם הפיתרון לפי הרב גורן הוא ללכת יחסית רחוק ואז לא חושב שיש בעיה.

אגב הרב גורן, חיפשתי את המפות בגוגל ומצאתי את המכתב הזה של הרב גורן:

/news/583310

ממילא כל מי שמקיף - נכנס לאיזורים אסורים לדעת הרב גורן בוודאי כל מי שמצטלם כשברקע כיפת הזהב.

אני לא יודע מה הרוב, לא הייתי שם רק ראיתי תמונות, סרטונים ופרוספקטים. לפי מה ששמעתי הרב שילת כן מקיף, אבל במסלול מאוד רחב (הרבה יותר רחב מהמסלול שמופיע בפרוספקטים של מכון המקדש או 'אל הר המור' מיצהר), שהוא אוחז שהבין מהרב גורן שאת זה הוא מתיר, גם אם זה לא ממש לכו"ע.

*צ"ע, שבכפתור ופרח מציין בפשטות שהשערים שאנחנו רואים בכותל הדרומי הם שערי חולדה ובתשובת רדב"ז כתוב שכל הדרום אסור. לגבי תשובת רדב"ז, הוא עצמו כותב שכיוון שסתורה מתוכה, א"א לסמוך עליה. במחילת כבודו, מובן שאי אפשר לסמוך לקולא (וצע"ג על המופיע כדבר פשוט בספר 'אל הר המור'), אבל איך אפשר לא לחשוש לחומרא?!

שהוא "לכל הדעות", זה לא הדעה של הרב גורן, לדעת הרב גורן תחת כיפת הסלע היה המזבח וממילא צריך להיות בחלק המערבי רחוק מהרמה, אבל כפי שציינתי זה מה שהרבה עושים בכל מקרה.

השיטה המקובלת שעובדת עם הטופוגרפיה של ההר היא שקודש הקודשים היה מתחת לכיפת הסלע וזה מסתדר עם תיאור הרדב"ז, וזה המסלול שהרוב המוחלט עושים (ביחס לשיטת הרב גורן, זה אותו מסלול, רק להיות קרוב לקצה ההר בצד מערב)

למה צע"ג?

בהלכות שבת אין לנו בעיה לא להחמיר לפי כל שיטה, בין אם זה בהלכות בורר שאנחנו נוהגים היפך דעת הטור שאומר שצריך לברור לפי מה שקל. (וזה סקילה שחמור מכרת, כאשר לא ברור שזה אפילו ספק כרת באי החמרה לפי השיטות האחרות)

ובין בהלכות אחרות, למה רק במקדש ההנחה היא שצריך להחמיר כדעת כל שיטה ולא לבחור שיטה?

השיטה של הרדב"ז היא הכי מסתברת לפי הטופוגרפיה, כל השאר בעייתיים מבחינת צורת ההר ומניחים שאיכשהו השתנו דברים במבנה חוץ מהרחבות הורדוס. כך שלא מדובר פה על קולא אלא על בחירת שיטה מסתברת כפי שמקובל בהרבה ענייני הלכה.

מה עוד שלפי הראב"ד והמאירי אין איסור בכלל.

(בבוקר הייתי במקום שיש את הספר, כעת אינו לידי. משתדל לדייק)

1. אתה חוזר שוב ושוב על הראב"ד והמאירי.

*המאירי לא פסק. אגב שמביא את הסוגיא והשיטות בקדושה לשעתה ולעת"ל, מציין ששמע שנוהגים להכנס. אנחנו יודעים מדורות רבים מאוד, שנוהגים איסור, אז דבריו אינם הלכה (כמו שאף אחד לא יתיר ליהודי צרפת היום דם טוהר, כי הרמב"ם כותב ששמע שנוהגים היתר בצרפת וזה דין שכולו מדרבנן לגמרי).

*הראב"ד לא חלק בשום מקום על כך שיש איסור דאוריתא בכניסה למקום המקדש. הדבר היחיד שבו הוא חלק ע"פ לשונו זה על הכרת בזמן הזה. אחרונים רבים מאוד דייקו, שהוא אכן סובר שיש איסור דאוריתא, רק סובר שאין כרת.

חידוש שחידש לי לאחרונה @אריאל יוסף, הרב פרנק דייק בדברי הראב"ד, שכל דבריו הם כשאין כאן ציבור, אבל כשישראל חזרו לאדמת - גם הראב"ד מודה שחזר הכרת. (לא מוצא עכשיו את הציון).

אני יודע שהרב גורן אחז שהראב"ד מתיר לגמרי, אבל בפשטות, מי שמרחיב את המחלוקת של דעת יחיד עם כל הראשונים, יותר ממה שהכרחי להבין בדבריו, הראיה עליו.

2. בוודאי שיש מקומות שפוסקים גם בדאוריתא לקולא שלא כמו כל שיטות הראשונים. אבל זה הולך לפי כללים - ובעיקר לפי הסכמת הפוסקים והמנהג.

כאן הסכמת פוסקי ירושלים מדורות - להחמיר בכל שטח ההר ובמקומות ידועים בסביבתו.

3. ככל הזכור לי (לא יכול כרגע לציין עמוד) הרב גורן עצמו לא הסתמך על תשובת רדב"ז, בגלל שהיא סתורה מתוכה.

אכן הרב ליאור ואחרים מסתמכים עליה וצע"ג, כי ברדב"ז מפורש שאסור לחלוטין להכנס לכל הדרום.

אמנם מסתבר להגיד שעיקר דבריו הם שכיפת הזהב היא אבן השתיה ובדבריו על הדרום נפלה טעות סופר, אבל "אשנויא ניקום ונסמוך" באיסור כרת?!

1. אצטט את כלל ההלכה של הרמב"ם והשגת הראב"ד:

"כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים. ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא:

השגות הראבד   בקדושה ראשונה שקדשה שלמה. א"א סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפול מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא לא חלק בין מקדש לירושלים לשאר א"י ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו לרבי יוסי דאמר קדושה שנייה קדשה לעתיד לבא לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד י"י לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת:"

(הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה יד)

ממילא, אפשר לחלוק בהבנת הראב"ד, האם העיקר הוא "קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא" או "לפיכך הנכנס עתה אין בו כרת"?

שני תימוכין להבנת דברי הרב גורן:

א. מאיפה בכלל יש קדושה שמתבטלת חלקית?

ב. הראב"ד מסביר שלשתי הדעות קדושה בטלה במקדש ולכן אין בו כרת, זה נשמע כמו שאין בעיה והוא פשוט מציין כרת כי זה הרמה הכי חמורה במקום המקדש.

לגבי המאירי, הוא לא תחת ידי כעת ולכן יקח זמן כדי לצטט אותו ולהוכיח מכאן ולשם.

יש גם סתירה בדברי רש"י בזבחים בסוגיה (דף ס עמוד א - סא עמוד א) ויש את דעת רבנו חיים כהן בתוספות שם (דף ס עמוד ב) אבל הטענה שלו תמוהה מאוד, קדושה בטלה ויש איסור במות עדיין.

2. נו, פוסקים לפי כללים:

א. תא חזי מה המנהג של העולים: לפסוק כרדב"ז.

ב. הטופוגרפיה היא ראיה חזקה לטובת הרדב"ז.

3. אכן, הרב גורן חלק על הרדב"ז וסבר שהשיתין נמצאים תחת כיפת הסלע ולא קודש הקודשים ולכן לדעת הרב גורן המקדש מערבה יותר וממילא אפשר להקיף אבל צריך להיות קרוב לכותל המערבי (בחלק מול כיפת הסלע).

אפשר להסתובב גם במערב, כי ברור שיש כמה עשרות מטרים מקודש הקודשים ועד הקיר מכיוון שהכותל המערבי הוא של הורדוס ולכן ברור שההר לא היה עוד יותר מערבה משם, אבל למי שרוצה להחמיר כרב גורן שיהיה רחוק ככל הניתן בצד המערבי מול כיפת הסלע. 

צריך להבין, הפסיקה שקודש הקודשים תחת כיפת הסלע עם ראיות חזקות מהמציאות, כל שאר השיטות דורשות הנחה של שינוי טופוגרפי ולכן לא מדובר על לסמוך על "שינויא" אלא על ראיה חזקה מהמציאות. יש להעיר שחלק לא קטן מהמתירים עקביים בשיטה זו בפסיקה על סמך ראיה מהמציאות ב"כזית" למשל. 

תא חזי, שהמנהג הפשוט של כל גדולי ישראל עד ששת הימים ושל כמעט כל גדולי ישראל וכמעט כל ציבור היראים ושלמים, גם אחרי ששת הימים הוא לא לעלות. להגיד כאן 'תא חזי', זה מאוד משונה. כל ה'תא חזי' הזה, נוצר בעשרים ואחת השנים האחרונות, ע"י אנשים שחיים ביננו.

לגופם של דברים, הרב גורן לא פוסק כרדב"ז, לא רק בגלל המחקר הטופוגרפי שלו, אלא כי התשובה סתורה מתוכה. עם כל הכבוד לרב גורן, הוא (כמו כל פוסק אחר בדור) לא היה מעז לחלוק על רדב"ז אחרת. ועדיין לא מובן, איך הוא לא חושש לו לחומרא, ואיך הסומכים עליו לקולא, לא חוששים לזה שאסר את כל הדרום.

כשכתבתי 'שינויא', ע"פ הגמרא, התכוונתי שאוקימתא שלנו, לא יכולה להתיר את המקובל כאסור. בשביל 'לסמוך' על הרדב"ז, צריך לתרץ שדבריו עצמו לגבי הדרום באותה תשובה - הם טעות מעתיק או משהו. זה שיש לך סברא כזו, לא מאפשרת לך להקל בדאוריתא (הוא מציין את אל אקצא ככותל העזרה!).

כפי שהזכרתי, גם הכפתור ופרח,  ציין בפשטות שהשערים שאנו רואים בכותל הדרומי, הם שערי חולדה. אם מחשבים את הת"ק אמה מהכותל הדרומי, לא יתכן הזיהוי של הרמה כמקום המקדש.

אין לי מושג, איך מקלים נגד הראשון היחיד שהתבטא בסוגיא, כשלא מדובר על סתם 'ראשון', אלא הוא נחשב מרא דהלכתא בזיהויי המקומות בארץ ישראל.

לגבי הראב"ד מסכים שיש אפשרות להבין את דעתו בכמה כיוונים. כשיעור בכולל, יש לי אחלה שיעור להעביר על זה. למעשה לסמוך, אפילו כצירוף, צריך הכרח שזה לפחות דעתו.

לפני עליה להר הבית.

מעניין.

שלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים: שיבנה בית המקדש, ולכאורה יש לתהות איך מתכוננים בלי אפר פרה אדומה שמור במקום מוגן.

כמו שאמרתי שוב ושוב, הסומכים על הרדב"ז לא עושים זאת בשל תשובתו אלא בשל הטופוגרפיה.

כלומר, הם מסתמכים על קריאת המציאות כפי שניתן לראות בין לקולא ובין לחומרא.

הבעיה היא שלהניח שהכותל הדרומי הוא תחילת הת"ק אמה שיש לך קפיצה של 10 מטרים גובה באמצע ההר במקום שחז"ל לא מתארים זאת.

לא נראה לי שהרב גורן חשש לחלוק על אחרונים מתוך הדברים שלו שלמדתי.

הקב"ה לא הבטיח לנו כמה זמן ומאמץ אנחנו עוד צריכים עד הגאולה השלמה. עד אז יהיו עוד סבבים בוריאציה כזאת או אחרת, נגד האויב הזה או האחר. התפקיד שלנו אינו לפרשן מהצד ובוודאי שלא לזרוע דכדוך ויאוש. יש *איסור מהתורה* לירא בשעת מלחמה.

עם ישראל חי ומנצח. בשנתיים וחצי האחרונות שינינו את מפת ישראל ומפת העולם. רוב ככמעט כל ראשי הטרר שונאי ישראל, ירדו שאולה.

האיום הכמעט מיידי, של אירן גרעינית שמשמעותו ח"ו שואה, הוסר במבצע עם כלביא וכעת משלימים את המלאכה. חסרי סבלנות כמותך, התלוננו כל כך, על זה שלא סיימו. עם קצת סבלנות, היית מבין שהיו צריכים להיערך לכך - מבחינת תכניות, אימונים, חימושים. לכן עשו הפסקה ופייק מו"מ.

בנתיים החזרנו את כל החטופים (מי היה מאמין)! כשאנחנו נשארים עם פרימטר מאוד רציני ויושבים על 'רכס השבעים' השולט ברצועה. המשכנו להחליש את חיזבאלה ולבסס את האחיזה בבשן.

עוד רבה הדרך, אך אחד לא משלה את עצמו שמחר בבוקר גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. אבל קצת עין טובה לא תזיק...

על פי הערכות זה משהו שיקח בין שנה לשנה וחצי. לא ארה"ב ולא מדינת ישראל מתכוונות להיות כל הזמן הזה להיות בלחימה מול איראן. מה שכן, האפקט של הלחימה כעת היא התשתית שתביא בהמשך להתקוממות גדולה יותר של העם האיראני אל מול משטר חלש הרבה יותר.

אגב, גם ההתקומומות הקודמת לא הייתה יוצאת אל הפועל בזכות 'עם כלביא'.

בהתחלה אמרו נצחון נצחון נצחון נצחון נצחון, מילואים מילואים מילואים מילואים מילואים, יחד יחד יחד יחד 

וכל שאר האמירות כאילו שעכשיו זו המלחמה הגדולה, אם כל המלחמות, שאחריה יהיה נצחון אמיתי,

שינוי אסטרטגי בכל מה שקשור לבטחון וכל מה שכל ישראלי שפוי רוצה כבר עשרות שנים.

ולא עברו שבועיים, וכבר הופכים את זה באופן רשמי ל"סבב".

פעם הבאה, אחרי שסין וצפון קוריאה יעזרו להם לבנות הכל מחדש, הפעם הרבה יותר עמוק

כך ששום פצצה לא תוכל להגיע אליהם, יהיה מלחמה פי הרבה מאד יותר קשה.

כל מה שקורה עכשיו - לחינם. הבל הבלים. בזבוז זמן, כסף. הרוגים ופצועים לשווא.

דובר צה"ל: "כל יום במלחמה מרחיק את הסבב הבא"

גם אם נלחמת והרחקת את זה בשנתיים, בינתיים היה לך שנתיים של שקט. זה לא "ניצחון מוחלט" אבל אני חושב שהשגי המלחמה עד עכשיו לא רעים בכלל. אפילו בצד של עזה.

איראן הייתה סוחטת את כל האזור, מכריחה את ארה"ב לנטוש את כל הבסיסים, ולקינוח הייתה כנראה פותחת מלחמת עולם בכל מקרה (או בהחלט משמידה את ישראל).

לכן, ארהב הביאה לפה למעלה משליש של הצבא שלה, ועוד היד נטויה. ללא החלפת משטר האסטרטגיה האיראנית תמשיך להתקדם, ובכך לא עשינו כלום.

לכן, המלחמה הזו לא תוכל להסתיים בלי שלטון חדש על איראן. וגם אם פתאום ייראה לך שעוצרים, זה יהיה שלב מחושב מאוד שיביא בעקבותיו את הקץ האיראני. כמו ש"עם כלביא" הכין את השמיים האיראניים למללמה הנוכחית, התחיל פגיעה אנושה בגרעין, ועיכב דרמטית את תיכנית הטילים הבליסטיים. עכשיו עושים שימוש בנצחונות של חודש יוני.

ולגבי טראמפ? הוא אוהב לבלבל את התקשורת, ואולי גם קצת את האויב (למרות שלאויב יש מודיעין, כך שההצהרות למעשה מכוונות אל ההמונים). תבחן את המעשים שלו, לא את הלוחמה הפסיכולוגית שלו.

עם ישראל חי!

לקב"ה   אם א נ ח נ ו ננצח ונביס את כל אויבינו?

האם זה השלום שהקבה" מתכוון אליו באומרו: "ונתתי שלום בארץ...."

אולי זה לא נגמר לגמרי ונמשך ונמשך, כי הקב"ה רוצה שנבין משהו?

אולי יש יותר מדי כוחי ועוצם ידי? אפילו טראמפ, כשהוא מודה, הוא

מסיים "ובמיוחד לקב"ה"?

אומנם יש המון סד"ש, ברחמיו עלינו, אבל האם לא נדרש מאיתנו,

לפחות, להבין שיש מישהו מלמעלה שמנהל הכל?

האם היעוד שלנו הוא לחסל את אויבינו וזהו?

למה בכלל הגענו לארץ הזו?

למה שהמשתמש שאל ולמה שאני עניתי.

אגב, לידיעתך, הרמבם כותב במפורש בהלכות מלכים ומלחמות שהמלך המשיח יילחם לישראל.

אל תנצל"שי בבקשה. אם את רוצה דיון על הקב"ה בהקשר של מלחמות ישראל, תפתחי פוסט עצמאי.

ובכל מקרה לא הייתי רץ להחליט להקב"ה למה הוא עושה כל מיני דברים. אולי הייתה שואה דווקר כי כל מיני התנגדו לעלייה לארץ? אולי בכלל יש מלחמות כדי לאפשר לנו להרחיב את גבולנו?

בכבשי דרחמנא למה לך??

המשטר באירן על סף קריסה. להמשיך לפתח את הגרעין כבר לא בראש שלו.

שתמשיך לשתוק.

כי סייג לחכמה שתיקה.

היא הופכת עמדה, וטוענת שכוחות מיוחדים נשלחו ללבנון לשם מטרה מיותרת.

אוי הפוזיציה.

להביא חלל לקבר ישראל, זו מצווה גדולה מאוד, אבל לא מצדיקה סיכון חיים.

עדיין היא היתה מהצעקניות היותר בולטות של קפלן.

לו בשל כך בלבד, מול כל עמדה שלה תהיה אשר תהיה, אני אציג עמדה הפוכה.

יש לי תמיהות גם לגבי התנהלותה בחייה הפרטיים, אבל זה לא שייך לכאן.

אז אתה מודה בפה מלא שאינך ענייני.

תודה.

אשתמש בזה בהמשך, כשמול כל מיני אחרים שאינך מחבב, תציג עמדה הפוכה על כל הדברים הטובים שהם עושים...

זה מה שכתבתי, ובמטותא, אל תעשה מניפולציה על דברי.

זה לא יפה.

ולגופן של עניין, ידעו טייסי חיל האויר שמרחיקים טוס עד 2000 ק"מ מהבית, שצה"ל יעשה הכל, ה-כל, כדי להשיב הביתה אותם או את גופותיהם.

כלפי הדעות של תמי ארד  הודת שאינך עניני, זה נכון באותה מידה כלפי רבים וטובים אחרים, שאתה אובססיבי לגביהם.

לגופו של עניין, כשאתה אומר "צה"ל יעשה הכל, הכ-ל", מה זה כולל?

אם בשביל להשיב את גופותיהם יהיה צריך להפציץ את תל אביב על יושביה, או לשחרר את יחיא סינואר הבא, אתה גם בעד?!

מחילה, אתה מדבר כל היום על 'קפלניסטים' ומגדיר כל מי שבפרומיל לא מוצא חן בעינך כ'קפלניסט', אבל אתה נופל באותו מקום בדיוק. בדיוק השיח של "לעשות הכל כדי להחזיר אותם" - הוא השיח שגרם שלמרות הישגים מדהימים שלנו במלחמה, החמאס עדיין קיים ושולט בחלק מהרצועה.

אם אומה חפצת חיים אנחנו, חייבים לחזור לתודעה שבה הכלל קודם לפרט. כמובן, איננו רוסים ששולחים אלפים כבשר תותחים. כמובן נעשה מאמצים רבים שחיילנו יחזרו ממשימותיהם בשלום ונעשה *מאמצים רבים*, שמי שמסר נפשו - יושב לקבר ישראל. אבל ממש לא *הכל*.

הדעה שלה לגבי החזרת נעדרים היא פוליטית נטו, וכשגילתה הזדמנות לנגח את הממשלה היא קפצה כמוצאת שלל רב.

כשהיו חטופים ונעדרים בעזה היא נבחה בקפלן: את כולם ע-כ-שו... וכשחיילים נפלו במהלך פעילות מבצעית להשבתם, זה לא הזיז לה.

מעבר לכך, זמן קצר ביותר לאחר שנשבה בעלה היא היתה בזוגיות חדשה... שיהיה לה לבריאות.

בניגוד למשפחות נעדרי קרב סולטן יעקב שלא מוותרים על יקיריהם, רון מעניין אותה רק לשם עשיית הון פוליטי.

לכן, כל מה שאצלה שחור, אצלי הוא לבן, וכן להיפך.

לגבי איתור נעדרים, מדיניות משרד הבטחון לא השתנתה כהוא זה מאז מלחמת השחרור וטוב שכך, וגם עכשו אין לשנות.

והדעה שהיא הביעה השבוע נכונה, בלי שום קשר לשום דבר אחר. לא טענתי שבגלל שהיא אומרת זה נכון (וממילא ממש לא חושב שכלל מה שאתה חושב עליה רלוונטי).

אמרתי שהדברים שהיא אמרה אתמול נכונים, לא בגללה, אלא כי אני משתדל להיות ענייני.

לגבי מה שכתבת ספציפצת , לא יודע אם היא אמרה "את כולם עכשיו" (חיפשתי בגוגל, לא מצאתי), אבל כן ראיתי אותך, כאן, בהודעה הזאת:

*מול כל עמדה שלה* - אקטואליה וחדשות

טוען שצריך לעשות *הכל* כדי להביא גופות לקבר ישראל. כולנו מסכימים שצריך לעשות מאמצים מרובים, אבל בשום אופן לא *הכל*. כשאתה אומר *הכל* אתה לחלוטין מאבד את השיקולים הכלליים לטובת השיקול הפרטי.

לגבי פדיון שבויים, ההלכה היהודית ברורה לגמרי.

וכאן זה סיפור אחר.

פדיון שבויים וכל מה שנאמר עליו בפוסקים, עוסק ביהודים שנשבו וגויים מחזיקים בהם על מנת להשיג כסף תמורתם או למכור אותם לעבדים וכד'. כאן יש הלכות שדורשות הכרעה בכל מציאות ספציפית, שמצד אחד זו מצווה גדולה, הקודמת לכל הצדקות ומותר למכור בשבילה ספר תורה וכד'.

מאידך יש הגבלה ברורה ש"אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם", בדיוק בשביל לא להפוך את העניין לכדאי לגויים - כלומר גם במצב של גלות, הכלל קודם לפרט.

בימינו גם שבויים חיים, אינם בגדרי 'פדיון שבויים' המדובר. השבויים הם חלק מהמלחמה של האוייב בנו. השיקולים לפעמים דומים ולכן לפעמים אפשר בזהירות לדמות מלתא למלתא, מהלכות שנאמרו לגבי פדיון שבויים, אבל פשוט שאין זהות. השיקול הכללי - מצד אחד לא לתת לאוייב להשפיל אותנו במציאות של שבויים ומצד שני לא להפוך את השבי לנשק קטלני, היחיד שמדינת ישראל מתקפלת בפניו - גובר על שלל השיקולים הפרטיים והפרצופים של פלוני ואלמוני שדחפו לנו בכל פינה.

כשמדובר על גופה, זה בכלל לא הסיפור. אין כאן שבוי שנמצא בסכנה. כמובן, הבאתו לקבר ישראל היא מצווה גדולה של גמילות חסד עם המתים ועם החיים - אבל אינה מצדירה כלל סיכון חיים נוספים.

שים לב לצילום מסך שהעלתי בתגובתי הקודמת.

מתקשה להאמין שאינך מכיר את זה.

מבין שבשביל להתנגד לתמי ארד, אתה מוכן לזרוק את השכל הישר. רחמנות עליך.

מאז מלחמת השחרור.

לא כולל לתלות את כל הג'ינג'ים... אם זה יהיה המחיר שידרשו מאיתנו לשלם.

בשביל חטופים חיים, מדינת ישראל עשתה הסטוריה, בשורה של מבצעים הירואיים שאומרים שאכן הפרטים מוכנים לסכן את עצמם בשביל טובת הכלל, אכן חלק מטובת הכלל - שלא יהיו קלפי מיקוח בידי האוייב.

רק בארבעים השנה האחרונות, במסגרת רוחות השלום והעייפות ממלחמות, מדינת ישראל איבדה את הראש בנושא.

הדיון פה הוא על השבת גופות נעדרים, ולא על עסקאות שערורייתיות.

בענייננו, משרד הבטחון וצה"ל מעולם לא ויתרו על נעדר כלשהו. החריג הוא נעדרי הצוללת דקר שירדו למצולות.

הרבנות הצבאית מציינת מידי שנה את ז' באדר כיום זכרון לחיילי צהל שמקום קבורתם לא נודע.

ופתאום קמה בבוקר אשה שנויה במחלוקת פוליטית, ודורשת הלכה למעשה לנטוש את החיפושים אחר מי שהיה פעם, בעבר הרחוק, בעלה או בן זוגה.

היא אמרה דבר שהוא כל כך פשוט והגיוני וגם נכון הלכתית, שאיני מבין איך הפוזיציה כל כך מעוותת את דעתך, שאתה מלביש תילי תילים של עניינים לא קשורים כדי להתנגח.

כל מה שהיא אמרה, זה שלא *לסכן חיים* בשביל הבאת חלל לקבורה. ככל הידוע לי, האזכרה של הרבנות הצבאית, לא כוללת סיכון חיים...

ואין לנו קצה חוט אמין באשר לגורלו, משכך מרוכזים המאמצים בתחום המודיעיני, וכשמגיע מידע ולו קלוש, יוצאים למבצעים גדולים או קטנים במדינת אויב, שמטבע הדברים כרוכים בסיכון חיי אדם.

אשר לתמי ארד, אם נחושה שלא לסכן חיי אדם, משתמע שהשבת רון נמצא אצלה במקום לא גבוה, ולא יכול להיות אחרת.

אלא שלאור התנהגותה הקפלניסטית בסוגיית הגופות בעזה, אנן סהדן שבבחירה בין השבתו, מה שיביא אולי עוד חצי מנדט לנתניהו, ובין השארתו לנצח בידי האוייב- האפשרות השניה מועדפת עליה.

דחילאק, קצת יושרה. בשרשור הזה אתה משמיע בדיוק את המסרים ששנתיים פימפמו בקפלן.

קפלניסטים לא יכולים להטריד את טלי גוטליב ואחר כך ליילל שמרדכי דוד מטריד אותם.

ומרגע שהקפלניסטית תמי ארד פערה את פיה, היא תבחן לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.

וכאן גופו של עניין וגופו של אדם כרוכים וקשורים זה בזה.

סיימתי

צילמתי לך מסך

והאמת, לא ראיתי עד עכשיו וזה גם לא משנה במיוחד. כפי שציינתי, לא הבאתי את זה כי "אם תמי ארד אומרת - זה נכון", ממש לא. הבאתי את זה כי הפעם היא אמרה דבר נכון.

תודה רבה על כל תפעול הפורומים והאתר.

תמי ארד באמת דיברה בכיכר החטופים וכו' וגרמה אז נזק עצום. אני לא ממעריציו של @איתן גיל  אבל חייב להודות שבמקרה הזה לטענה הזו יש מקום. נורא קל להשתמש בדבר הנכון הזה נגד הממשלה ולדבר הפוך לפני שנתיים במקדש של דת החטופים.

חשובה מאוד מאוד, אך לא מצדיקה סיכון חיים.

לגבי האירוע הספציפי - איני יודע יותר מידי. יש הרבה רחשים שלמרות הכרזת רוה"מ, היו לו עוד מטרות מה שמשנה את התמונה.

מלבד זאת, לפי מה שטוענים ברוטר ובכל מיני וואצפים, מעז יצא מתוק. כחות של חיזבאלה שבאו משני כיוונים וחשבו לסגור על כוחותינו, תקפו אחד את השני והרגו לעצמם עשרות רבות.

לגמרי.

כמובן, ד' רוצה שעם ישראל ינצל וזה מה שיהיה. אם לא מכאן, אז משם, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. אבל, בהחלט לבחירה שלנו יש משמעות. זה ממש לא הכוכבים הסתתדרו.

בתוך המציאות המסובכת, נתניהו שממש לא חף מטעויות עבר והיה לו חלק מרכזי בבניית הקונספציה שהביאה אותנו עד שמחת תורה תשפ"ד - התגלה כמנהיג גדול מאוד.

ההחלטה להמשיך להלחם בחורף ובקיץ תשפ"ד מול לחצים מטורפים מבית ומחוץ, גם כשאולי עמדו על השולחן הצעות כאלו ואחרות להפסיק בתנאים שהציבוריות והתשקורת היתה מקבלת, תחשב לדורות שניה רק להחלטה של בן גוריון להקים מדינה למרות כל הלחצים וההפחדות.

שה' "מסדר את הכוכבים".

חז"ל מדברים הרבה על השפעת הכוכבים על מאורעות העולם, ואפילו כשהם אומרים "אין מזל לישראל" - ההוכחות שלהם לזה הן מהסיפורים שדברי האסטרולוגים כמעט התקיימו!

אלא שהכוכבים אינם עצמאיים, ויש מי שמנהל אותם, והם לא "מחליטים" מה יקרה לנו וכו'.

אז כן, הכוכבים הסתדרו לפקודת מפקדם - הלא הוא הקב"ה - כדי לעזור לנו...

"לב מלך ביד ה'" ולכן הכוכבים פה מקבלים עזרה כשהם מסתדרים.

והשילוב הזה עכשיו קורה בימינו.

הרבה פחות מהעוטף אבל לגמרי חטף. חשבנו פעם שטילים על תל אביב (או ראשון, זכור לי מצוק איתן) יעזרו לטפל בבעיה והסתבר שגם זה לא נכון.

אבל ההתנתקות לא הגיעה מחלל ריק, זה הגיעה בעקבות הסכמי אוסלו שהפכו את עזה לגיהינום. 

העוטף חטף המון, החיים היו כמו מצב חירום נצחי. קשה להבין איך המדינה ככה הפקירה אותם ואיך כולם חיו עם זה בשלום (לא מעניין אותי מי היה הרמטכל או ראהמ בכל רגע. להיפך, כשבנט/לפיד נכנסו לתמונה הייתי בטוח שכשמאל-מרכז וככאלה שחייבים להוכיח את עצמם, הם יעשו מה שביבי לא עדה כל השנים. עובדתית, קיבלנו בדיוק את אותה גברת בשינוי אדרת...).

זה אכן מזעזע, ומי שמכיר את תושבי האזור שם יודע כמה זה היה מפחיד והזוי...