דווקא עכשיו בית כנסת בהר הבית? הרב אריאל משיב
הרב ישראל אריאל, מייסד מכון המקדש, מתארח בערוץ 7 ומביע תמיכה בהקמת בית כנסת בהר הבית, תוך שהוא מדגיש כי אין פסק הלכה גורף שאוסר על כך. הרב אריאל מזכיר החלטה של מועצת הרבנות הראשית לפני 24 שנים וקורא להמשך שיבת ציון ולשמירה על המקום הקדוש, ללא חשש מהתגרות באומות
ואפשר לומר שיש כבר אחד כזה על ההר,
וזה לא מאיים על אף אחד.
הרבה מהאוסרים, זה כדי שלא יכנסו בטעות לשטח העזרה. אם מקימים בית כנסת תחום אחרי בירור מעמיק, אי אפשר לטעות בזה.
מי שאוסר כי חושש שיש שלא יטהרו כהלכה לפני הכניסה יאסור גם פה.
ולשרטט את המקומות המותרים, ואחר כך להביא לאישור הגורם המוסמך, קרי הרבנות הראשית לישראל.
בינתיים, הכל דיבורים, וחבל.
יש מקומות שלכו"ע מותרים בכניסה מהדין, לאחר טהרה.
הרב אליהו זצ"ל המליץ להקים בי"כ כזה, למרות שאסר את העליה שעולים היום: הרב מרדכי אליהו זצ"ל קרא להקים בית כנסת בהר הבית - ישיבת הר הבית
המכשול הוא פוליטי בעיקר
ולמקום שהרב אליהו הציע לבנות עליו בית כנסת לא צריך להיטהר כלל משום תוספת הורדוס
איפה הוא אומר שלא יצטרכו להיטהר קודם?
אם כי יכול להיות שיצטרכו להיטהר מספק.
ששם אין צורך בטבילה
הרב אליהו גם המליץ לטבול לפני התפילה בכל מקרה
אולי זה מסוג אותה מוטיבציה שדוחפת בני אדם לחפש (ולמצוא) קולא בהלכות שבת, ובתערובות בשר וחלב.
אבל פשוט שהמוטיבציה היא להתקרב לקודש, לגאול את המקום הקדוש והיקר לנו, להתפלל קרוב ככל היותר לשער השמים ולקדם את בניית בית המקדש במעשה ולא רק בתפילה.
אפשר לסבור שלא זו הדרך, גם רבותי זצ"ל ושליט"א סוברים שלא זו הדרך. אבל לא להבין שזאת המוטיבציה?!
המתירים לעלות הם בדעת מיעוט, ואפ"ה תחת מגבלות לא פשוטות.
ואני אומר, ככל שיתגברו הקולות מלמטה, אפשר שיותר רבנים יצטרפו למתירים מה שיהפוך לדעת רוב.
בן גביר עולה כדי להתריס.
ניחא לו היה עולה לצד רבו כעבד שמוזג כוס לרבו, אבל לא. הוא עולה בראש כח משטרתי שכפוף אליו, כדי שנפנים כולנו מי הוא בעל הבית האמיתי במדינה.
ואני הבנתי שאתה רוצה לעלות אבל רבותיך אוסרים.
ועל כך הגבתי.
ההשוואה בין העולים להר, לאנשים שמחפשים סתם קולות, מעידה על חוסר הבנה חמור.
ומצייר אותם על מפה שם, מצורפת פה:
אם זה דיון בשיטות הראשונים, הרב גורן סבר כך. אחרים חלקו עליו גם בעקרונות הרלוונטיים לפסיקה בסוגיא, וגם בפרטי הדינים.
כשאני כתבתי שאין מקומות מותרים לכו"ע, התכוונתי לשיטות פוסקי הדורות האחרונים. (עיין לדוגמא בדברי הציץ אליעזר בקונטרס בתחילת כרך י')
כשאני כתבתי שאין לכו"ע התכוונתי לפוסקים למעשה.
ארץ השוקולדמעולה,
הבעיה היא שאם תסתכל על פוסקים למעשה יש לא מעט שאסרו מטעמים הקשורים ליחס הגויים, ברור שלא ניתן להביא ראיה מהם למקומות שמותר להיכנס ולצאת.
אבל יש שיטה רחבה בפוסקי הדורות האחרונים, כמו שמופיע בכתב בציץ אליעזר שציינתי (ומביא הרבה מהפוסקים שלפניו) וכמו ששמענו בע"פ ממורי ורבי מרן הגר"א שפירא זצ"ל - שהיות שהמסורת של גדולי ירושלים היא שלא נכנסים לכל הגבולות שבחומות ההר, מחמת כמה וכמה חששות חלקם בכרת, חלקם בלאו דאוריתא וחלקם גזירות דרבן - בפועל, קבלת הדורות הקודמים היתה לאסור הכל ככל השיטות ואין לנו אפשרות להתיר.
המשטרה לא מאפשרת ליהודים שומרי תורה ומצוות להיכנס לחלק האסור.
ביחס לטענת המסורת האוסרת היא שקולה לטענת המסורת על מנהגים משפטיים מאז ימי אהרן ברק, כי היא מתייחסת למסורת יחסית חדשה, מתעלמת ממה שקרה לפני ואף אחרי.
ובכל מקרה, כל הנימוקים הללו לא שיטות הקשורות למיקומים המותרים והאסורים אלא לחששות אחרות ולכן פשוט לא רלוונטיים לשאלה היכן מותר או אסור להסתובב.
כך שאלה שאלות חשובות הראויות לדיון ומחשבה, אבל לא סותרות שהמקומות שהצעתי כאן הם מותרות מצד הדין *לכל השיטות* לטמאי מתים ורק מחששות אחרים אפשר לדון בנושא:
1. במזרח,
א. נצמדים לכותל המזרחי בכל מקרה ולכן הוא מסתמך על אי הכרת המציאות בפועל כדי לאסור.
ב. ארכאולוגית ברור שזה הכותל הכי ישן (בניה חשמונאית ולא הרודיאנית) וממילא לא ברור שצריך להיצמד בכלל כי הרי יש הרבה מקום מן המזרח, כך שקשה לטעון כך מבחינת המציאות של ההר.
2. בצפון הוא נאלץ לאחד שיטות כדי לאסור, ואין אף שיטה לבדה האוסרת כמוהו.
האם הרב ליאור נוהג לאסור בדרך שהוא בנה על סמך איחוד שיטת הרב ליאור עם שיטה נוספת? הרי הרב ליאור נוהג להקיף את כל ההר.
3. בדרום כדי לאסור היה צריך שיטה חדשה שהרב גורן אפילו לא הכיר כי היא הומצאה אחריו.
(מעבר לכך שהיא פשוט לא מסתדרת עם המבנה הטופוגרפי של ההר)
4. במערב כפי שהערתי אין בעיה להיצמד ולכן כדי לטעון שאסור הוא פשוט לא מכיר את המסלול ואילו היה מכיר היה יודע שאין בעיה.
5. ביחס לראב"ד, צריך גם שהוא יסבור שבמות עדיין נאסרו, דבר שאשמח לראות שכך הוא סובר, אבל לא נראה לי שכך הראב"ד סבר, כפי שציינתי לעיל יש את רבנו חיים כהן הסובר כך.
6. בכלל לגבי התפיסה של המאמר שמאחד שיטות שאין רב שהחזיק גם בחומרא זו וגם בחומרא זו (ועל כך אמרו רבותינו שעל מי שמחמיר בחומרי שתיהן נאמר "הכסיל בחושך הולך" {עירובין דף ז עמוד א}, זה קצת מוזר לחפש כל חומרא אפשרית כאן, כאשר אנחנו בהלכות כריתות נוהגים להחמיר פחות. בפרט כאשר החיל הוא איסור דרבנן והלכה רווחת ש"ספקא דרבנן לקולא" וברור שכאן מדובר לכל היותר בספק אם טוענים לאסור.
7. תודה על ההפניה לדברים של הרב פרנק, אבל אתה יודע מאיפה זה בספר?
בכל מקרה, עיקר טענתי היא הקודמת.
8. מעניין מדוע המנהג בשלוש מאות שנה האחרונות גובר על המנהג בימי הרדב"ז או בימינו שהעולים אוחזים ברובם המוחלט בדעה מסוימת ולכן המנהג לפסוק כרדב"ז מכיוון שכך הגיאוגרפיה של ההר וכל שיטה אחרת צריכה להניח שינויים בטופוגרפיה של ההר. (זה לא פלטה שטוחה למעלה בכל ההר)
הדיון הזה יותר מורכב מאיך שאתה מציג אותו.
למשל - /news/522952
הרב אלקנה ליאור חיבר ספר בנושא - חפש ברשת: "דברו על לב ירושלים" אלקנה ליאור.
האם בענייני מקדש שחלקם דרבנן לא נוהגים כללי פסיקה ובכללם:
1. היכולת להכריע לפי פוסקים והבנת המציאות ושלא צריך להחמיר לפי כל השיטות.
2. הכלל "ספקא דרבנן לקולא".
אחרי זה באים כל הנושאים האחרים, למשל, המאמר שהפנית מניח אחרת על 1 ו2 ולכן לא אכפת לו שבהלכות שבת לא צריך לחשוש לכל שיטה ופה לדעת הרב הכותב צריך לחשוש לכל דעה גם אם טופוגרפיית ההר עצמו לא מסתדר איתה.
אלא שהרב הכותב מבלבל בין כריתות, לאווים ואיסורי דרבנן.
חז"ל ביססו דבריהם על פי שמועות שנמסרו מאבות לבנים.
מן המעט שיש בידינו לא ניתן לדעת הרבה... ולא בכדי הרבה מן הפוסקים נמנעים אפילו להתקרב אל סוגיה סבוכה זו.
במובן מסויים זה נותן חרב בידי שונאינו הישמעאלים לטעון שבית המקדש היה במקום אחר.
כך לעניות דעתי הקלושה.
כריתות זה הרבה פחות (כעשירית מהשטח)
2. ועדיין, זה לא כרת דרבנן כאן, כרת דרבנן הוא דבר ייחודי.
3. יש לנו לא מעט מידע שניתן להשיג מהטופוגרפיה.
4. יש מלא סיבות היסטוריות שנמנעו, לא בהכרח שייכות כעת.
5. אפשר לדון אם חשש פוליטי מאויבינו מוסיף או פוגע בביטחון אבל הוא לא קשור לתחומים המותרים או האסורים מבחינה הלכתית.
מי שטועה ב1 או 2, טועה בדבר משנה, לא פחות.
מדובר במשניות מפורשות בפרק א במסכת כלים שנפסקו למשל ברמב"ם ואין מי שחולק עליהם.
אפשר לדבר על מחלוקות בזיהוי המקומות, אבל עצם ההבחנה היא דבר ברור ומוסכם. (אלא אם כן הקדושה בטלה)
אבל בהחלט, הרגישות הפוליטית לא נעלמה מעיני רבותינו.
שאלו פעם את רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, למה אוסרים עליה להר הבית, והוא השיב שזה מסוכן.
עברו לתוכן הראשי
ילקוט השבעתי אתכם
הבהרת יחס היהדות כלפי הציונות ע"פ סוגיית 'שלוש השבועות'
כפי שמופיעה במסכת כתובות קיא ע"א, זוה"ק מדרשים, ראשונים ואחרונים
בינ"ו עמ"י עש"ו
רק בעזהי"ת
פוסט
הרשמה
All Posts
All Posts
הנכנסים להר הבית עושים מטעמים פוליטים ולא הלכתיים
למען אחי ורעי! הנה שוב פעם הרימו ראשם בעלי הדעות המשובשות, לגבי כניסה להר הבית בזה"ז, והמציאו לעצמם שיטה חדשה כדי לחפות על הבורות והעמארצות שלהם, כי אין להם באמת לענות טענה הלכתית אחת סבירה אלא הכל מבוסס על סברות כרס, אז המציאו להם עוד סברת כרס אחת והיא שהאוסרים כניסה להר הבית היא טענה פוליטית ולא טענה הלכתית (עפ"ל).
אבל הנכון הוא שהסיבה שהם טוענים שמותר להכנס להר הבית היא בעצמה משום פוליטית ולא הלכתית, כפי שיתברר לעיני כל (דהרי הכל בסופו של דבר אצל המזרחי זה ענייני פוליטיקיה וכסף שאין להם שום קשר לתורה ומצות, קחו לדוגמא את תנועת 'גוש אמונים'), ואין להם שום הדרכה הלכתית (אפילו שמנפנפים בשמות "רבנים" מצד קליפה דעשו), ושוב מתחדדת ומתבהרת התמונה שאין להם שום עניין בעבודת ה' אלא סתם הרפתקאות פוליטיות של נערים מנוערים מתורה ומצות, כי רק בכך הם מבינים ואין להם באמת שום מושג בענייני תורה ויראת שמים ובוודאי אין להם שום שיח ושיג בענייני הלכה.
והטענה שלהם היא כדלהלן:
"ב. רבני ירושלים: הגר"ש עמאר שליט"א מספר על רבו הרב רוזנטל שעלה להר הבית לפני קום המדינה, והיו אז רבנים נוספים שעלו, ולכן אין ללמוד ממה שחולק על רבו, זה סימן שהכל בעיה פוליטית ולא הלכתית" (עפ"ל).
והנה ההוכחה שלהם היא מסרטון שהרב עמאר, מדבר על כך שרבו הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל (נולד בשנת ה'תרפ"ד) הי' מגיע להר הבית בהיותו ילד יחד עם אביו והרב צבי פסח פרנק, ועולה השאלה מאוד תמוהה לגבי אותם בורים ועמארצות, כיצד הם יכולים לטעון ולהבין שהם נכנסו להר הבית...
שהרי הרב פרנק אסר כניסה להר הבית!!! כפי שמופיע במפורש בספרו 'מקדש מלך' על הלכות בית המקדש והר הבית, טור מלכה, סי' ב' - איסור כניסה לכל שטח הר הבית מבפנים להכתלים והשערים, עמ' לד-לה, וז"ל:
"הלכה זאת היתה האחרונה שעסק בה גיסי הקדוש הגרא"י הכהן אורלנסקי זצוק"ל[1], שנהרג באכזריות ובענויים קשים יחד עם אחותי הרבנית הצדקנית מרת ינטיל ע"ה... ודבר האחרון בהלכה היה בענין הכניסה להר הבית בזמן הזה... ודבריהם של צדיקים הם זכרונם:
בדבר איסור כניסה להר-הבית בזמן הזה, כבר האריכו בזה הכפתור ופרח (פרק ששי) וכן המגן אברהם (סוף הל' תשעה באב סימן תקסא) וכן שו"ת בנין ציון להגר"י עטלינגער ז"ל (חלק א סימן ב) ועוד ספרים כאשר ימצא המעיין[2].
רק ראיתי להזכיר גם מעשה רב מהרמב"ן שעלה לארה"ק בשנת כ"ז לאלף הששי וכותב באגרת הקינה ונחמה (נדפסה בסוף ספר קטן נקרא "דרשת רמב"ן") וכותב שם באמצע הקינה וזה לשונו: 'באתי בעיר החרבה ושוממה וכו' ובבואי כנגד הבית הגדול והקדוש קראנו בבכי' רבה "בית קדשנו ותפארתנו" וכו'. והפאת השלחן (בסימן ג) מזכיר זאת הקינה, וכן בסוף שער הגמול להרמב"ן נדפס שם אגרת ששלח מעיה"ק ירושלים לבנו, וכתב שם בסוף המכתב וזה לשונו: 'ותקרא לי לשלום בני ותלמידי ר' משה ב"ר שלמה אחי אמך הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים המכוון כנגד הר-הבית והסמוך לו אין ביניהם אלא עמק יהושפט, ושם כנגד בית המקדש קראתי חרוזותי בבכי' רבה וכו'.
שער הכותנה (באב אל קאטינין), עד היכן שנהגו הרב יעקב ניסן רוזנטל בצעירותו עם אביו והרב צבי פסח פרנק להגיע כדי לראות את הר הבית
מכל הנ"ל מפשטות הדברים אנו רואים מעשה רב מהרמב"ן שכשהיו רוצים לראות המקדש והר-הבית היו עולים להר הזיתים מנגד לראות. ומה שהיו הולכים לצד מזרח הר-הבית ולא לצד מערב אצל כותל המערבי כמו שאנו נוהגים, ראיתי ב"כפתור ופרח" שהדפיס אותו הרא"מ לונץ עם הוסםות והערות וכתוב שם (בהערה בפרק ששי): כי בזמן הנ"ל וגם כמה זמן אחריו, היה הכותל המערבי של הר-הבית אשר אנו מתפללים כעת אצלו, מכוסה בעפר כידוע בספרי קורות ארצנו הק'[3], וכל הבאים להתפלל הלכו מחוץ לעיר לפני חומת המזרח של הר-הבית וכו' יעו"ש.
וכן מחבר ספר הכפתור ופרח בעצמו (בפרק ו הנ"ל) כותב: 'כי כן עמא דבר לא לגשת הלאה מאותם הכתלים (והשערים של הר הבית)[4] שמזכיר שם מפני האיסורים לפי השיטות שמביא שם, והוא בעצמו היה בירושלם וגם חקר וביקר כל מקומות ארצנו הקדושה תוב"א, עכ"ל גיסי זצ"ל.
פסק ההלכה הלא פוליטי של הרב עמאר נגד כניסות להר הבית
והנה בדברי הכפתור ופרח הנ"ל דן בארוכה בספר דרך הקודש להגר"ח אלפנדרי (דף ו מדפי הספר), ועיקר דבריו שם: לענין הכניסה להר הבית שאף שהגויים אינם מניחין אותנו ליכנס, אבל יש דרך מסילה שער קבוע שמוכרים שם צמר הנקרא בלשון ערבי "באב אל קאטינין", ואם הי' חוט מתוח מכתל מערבי שלא זזה שם שכינה מקרן דרומית שלה עד הצפון במדה שאדם מודד ת"ק אמה, נכנס בתוכו מקום מסילה זו לפנים הר הבית, וקבלה בידי חסידים ואנשי מעשה שנמנעים ללכת במסילה זו. וכתב לדון דאם משום הר הבית נגעו בה איסור, הרי יש תקנה בדבר דיטבול לקרי ויטהר, ואי משום זב יטבול במים חיים וכו', ועוד כיון שהוא מעורב שמש, אף על פי שעדיין מחוסר כפרה, טהור הוא, והביא שם ראיה שטבול יום מותר ליכנס להר הבית ולא היתה הגזירה כי אם בעזרת נשים.
ובהמשך דבריו (שם ע"ב ד"ה הדר) הביא דברי הכפתור ופרח הנ"ל והעיר עליו שהרי הוא בעצמו כתב שם אחר כך שטמא מת מותר בהר הבית וכו', וכיון שטמאי מתים שצריכים הזאה הרי הם מותרים ליכנס בטומאתן להר הבית, למה כתב שאין לנו ליקרב מפתח הר הבית ולפנים, כיון ששאר טומאות נטהרים במקוה.
ובספר חזון נחום לסדר טהרות (דף יט מדפי הספר) השיג על דבריו והביא שם מחלוקת רש"י ותוס' (פסחים דף צב וזבחים דף לב) בפירוש דברי הגמרא שם שחידשו דברים ואמרו "טבול יום אל יכנס למחנה לויה". ולפי פירוש רש"י כולה סוגיא בהר הבית, אבל התוס' (שם) דוקא בעזרת נשים ולפנים, ודעת הכפתור ופרח (שם) בזה כדעת רש"י. ומה שתמה הגר"ח אלפנדרי דמה יענה למתניתין דילן דלא קתני ליה גבי הר הבית וכו', השיב, שדין זה תלוי במחלוקת אם טבול יום דזב כזב למי וכו', עיי"ש. ובהמשך הדברים שם (בדף כ) מסיים: דכיון דרש"י ז"ל חלוק על חבירו בזה וסבירא ליה דאפילו טבול יום לבעל קרי פסול מדרבנן להיכנס בהר הבית, ולמאן דאמר דטבול יום דזב כזב דמי לית ביה איסור דאורייתא, נראה שזה היה טעם אותם חסידים ואנשי מעשה שהיו נמנעים ללכת במסילה זאת, כי חששו לדעת רש"י דטבול יום דזב כזב דמי ויש בו איסור דאורייתא, והוא הדין טבול יום לבעל קרי כבעל קרי ודילמא אתי למיטעי ויכנסו טבול יום אף בלא הערב שמש וכו', ועוד אנו מחזיקין עצמנו כזבים וצריכים לספור שבעה נקיים ולטבול ולהעריב, ואין הכל בקיאים בכך, ולכן נמנעו הקדמונים ללכת במסילה זאת. ואין לתמוה על זה שהרי כתבו התוס' (פרק קמא דשבת) גבי ששה ספקות דגזרו על עמי הארץ שיהיו כזבין לכל דבר וכיון שאנו בזה"ז אין נזהרים בטומאת וטהרה ואין לנו בקיאים בה, הרי אנו כעמי הארץ שלהם ויש לנו דין זבים, ועוד חשו למאן דאמר דמחוסר כפורים דזב כזב דמי וכו', עיי"ש. ויעויין בפאת השלחן (הלכות א"י סימן ג אות כו) שהביא דברי רש"י הנ"ל דטבול יום אסור בכל מחנה לויה ודלא כהתוס' שפירשו דוקא בעזרת נשים.
והנה שוב מתברר בירור אחרי בירור שכל אלו שנכנסים להר הבית, אין בהם שום דבר שקשור לתורה ויראת שמים, אלא באמת עניינם הוא עיסוק בפוליטיקה ולאומנות זולה, שהרי לא לחינם הם כל הזמן טוענים שהם נכנסים בשביל להראות 'נוכחות יהודית בהר הבית' (עפ"ל).
והרי בסופו של דבר הם רק מחללים את מקום מקדשנו, רח"ל, ע"י כל מיני פריצות ובסופו של דבר כל עניינים הוא להפוך את מקום מקדשנו לאתר תיירות באצטלא דרבנן, כפי שמנסים לעשות בהר מירון, רח"ל, היו לא תהי'.
לכן יהודים יקרים נא תפיצו הלאה את ההבנה הנ"ל הלאה בשביל להציל עוד יהודים מהאיסור החמור הזה, בברכת על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו' במהרה בימינו נזכה לראות בנחמת ציון מפני הפריצים הציונים וגרוריהם.
_________________________
[1] ראה פסק הלכה הנ"ל בירחון רבני מרכזי קול-תורה, שנה א' חוברת ב'-ג', סימן י"ח סע' ב', עמ' כא-כב וכן התפרסם שנית בספר שובה ישראל, עמ' רז; ובספר גבול ההר, עמ' עא-עב.
[2] לאפוקי מבעלי הדעות המשובשות שאינם מעיינים כלל ועיקר ובונים דבר שנקרא אצלם 'השקפת עולם' ע"פ בורות תורנית.
[3] ראה כל זה בספר גבול ההר, בפרק 'האם עומר נתן אישור ליהודים לבנות מחדש את ביהמ"ק'.
[4]מה שמופיע בסוגרים מעוגלים זוהי תוס' של הרב פרנק בעצמו.
קוקיזםמלכות של מינותדחיקת הקץהר הביתשלטון הערב רבהתגרות באוה"עיהודה אפשטייןהתגרות באומות העולםלאומנותכהניזםיצחק ברנדישראל שפיראפוליטיקאישידין יהודאיןכיכר השבתצבי הירש קלישרדוב ליאורהתגרות בישמעאליםהתגרות בערביםהרב יעקב ניסן רוזנטלהרב צבי פסח פרנקקורבן פסחרבי אברהם דוד רוזנטלשמשון אלבויםשבבניקיםנוער שולים חרדירבני הערב רבאיתמר בן גבירשקרניםדו פרצופים
הר הבית ובית המקדש
•
שלוש השבועות
•
ענייני דיומא
פוסטים קשורים
הצג הכול
ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז
לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א
לכבוד יומא דהילולת רבי גדליהו אהרון קעניג זיע״א
ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז
לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א
לכבוד יומא דהילולת רבי גדליהו אהרון קעניג זיע״א
ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז
לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א
תגובות
כתיבת תגובה...
אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).
ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.
שלח
תמוך בפעילות
והוצאה לאור
עקוב אחרינו
please subscribe לחץ והרשם
רק למי שיש
אפשרות כלכלית
שותפות בהחזקת והפצת דעת תורתינו הק׳
קונטרסים וסיכומי סוגיות
יהודי יקר! אתר זה מיועד אך ורק לאנשים שכבר ידם ועסקם באינטרנט, היות ודעת תורתינו הק', מאוד אינה נוחה עם האינטרנט. חייבים שהחיבור לאינטרנט יהי' כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וגשמית!
נכון לדורות (מאמרים ודא"ח)
שיעורי וידאו ושמע
סדרת סוגית שלוש השבועות
סדרת סוגית בגמרא
סדרת סוגיות ברמב"ם
שיעורי שמע וראיונות
כתבו עלינו
כתבות וראיונות
מכתבי ברכה והערכה
נשמח להיות עמכם בקשר
אודות הארגון
תמיכה להמשך והגדלת הפעילות
חנות ספרי קודש
קונטרסים
תלמוד תורה
סוגיות ברמב"ם
גלות וגאולה
מצות ישוב ארץ הקודש
בית המקדש וקרבנות בזה"ז
חגים ומועדים
הלכות ומנהגי צבור
ספרי קודש ודא"ח
החינוך היהודי "כה תאמר לבית יעקב"
לפני הקמת המדינה
תקופת השואה
אחרי הקמת המדינה
רבי יואל טייטלבוים זיע"א, ולשון קדשו
בחירות וימי אידיהם
צניעות בית ישראל
לשה"ק להבדיל מהשפה העברית
תפילות ובקשות
דף הבית
ילקוט השבעתי אתכם
כרך א' - שער הפסוקים עד תקופת הגאונים
כרך א2' - תקופת הראשונים
כרך ב' - אחרונים ספרדים
כרך ג' - אחרוני אשכנז עד התגלות הבעש"ט
כרך ד' - חסידות חלק א'
כרך ה' - חסידות חלק ב'
כרך ה2' - חסידות חלק ג'
כרך ו' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"א
כרך ז' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"ב
כרך ח' - החתם סופר ובית מדרשו
כרך ט' - חכמי מזרח אירופה ותפוצותיהם
כרך י' - חכמי מערב אירופה וצפון אמריקה
כרך יא - שער ההבהרות
גבול ההר
רבי עוזי משולם הי"ד זיע"א
יה"א לבנות ישראל
לזכר הרבנית רות בלויא
הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד, הרב אליעזר מלמד, הרב נחום אליעזר רבינוביץ' , הרב שילת ועוד רבנים רבים חשובים הם מקליפת עשו לפי הדברים, הפסקתי לקרוא אחרי הזלזול העצום ברבנים חשובים.
אבל מגוחך שהם אוסרים מטעם פוליטי בניגוד להלכות מפורשות ומדברים על טיעון פוליטי כלא לגיטימי.
(אין בעיה לעשות סיבוב לפי התיאור של המהרימ"ט והתוספות יום טוב, מעבר לשיטול שהובאו לעיל.
ולכל הדעות ניתן לעלות בשער המוגרבים, ללכת ישר למזרח ולחזור, אין שום דעה האוסרת לטמאי מת ללכת שם כפי שמביא הרב גורן במפה שהבאתי לעיל.)
זה בסדר שאנשים יעדיפו להיכנע לטרור מחשש שלא יפגעו בנו, אבל זה לא קשור לטמאי מת אלא לשיקול פוליטי.
התבלבלתי בגלל בנו וחבריו ממרכז הרב.
הרב דב ליאור, הרב צפניה דרורי העולים להר.
תודה על התיקון
אישית, חושב שכניעה לטרור לא מועיל למנוע טרור, אבל זכותם לחשוב אחרת, אבל זה פשוט לא רלוונטי לטיעון ההלכתי על המקומות המותרים והאסורים
מה שנכון ועל זה הרב אריאל מסתמך (וחבל שהעיתונאי והעורך לא עשו עבודה יסודית והבהירו את הקונטקסט של הדברים), שפעם אחת הרבנות הסכימה לבדוק את האפשרות. שוב, היא הסכימה לבדוק, לא החליטה להתיר, לא פרסמה גבולות ולא פרסמה מסקנה אחרת מאותה החלטה בסיוון תשכ"ז.
(גם הרב גורן זצ"ל, שאישית התיר לעלות בתנאים מסויימים לחלק מאוד קטן מההר [הוא אסר את המסלול שרוב העולים היום עושים!] - לא העביר זאת כהחלטה במועצת הרבנות. לדברי גיסו הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, הוא הסביר לו שלא התיר כרב ראשי, היות שלא יכול להעמיד שוטרים לבדוק את מצב הטהרה של העולות)
אסור ללכת לדעת הרב גורן?
כמדומה לי שהבעיה היא רק במערב וגם שם הפיתרון לפי הרב גורן הוא ללכת יחסית רחוק ואז לא חושב שיש בעיה.
אגב הרב גורן, חיפשתי את המפות בגוגל ומצאתי את המכתב הזה של הרב גורן:
ממילא כל מי שמקיף - נכנס לאיזורים אסורים לדעת הרב גורן בוודאי כל מי שמצטלם כשברקע כיפת הזהב.
אני לא יודע מה הרוב, לא הייתי שם רק ראיתי תמונות, סרטונים ופרוספקטים. לפי מה ששמעתי הרב שילת כן מקיף, אבל במסלול מאוד רחב (הרבה יותר רחב מהמסלול שמופיע בפרוספקטים של מכון המקדש או 'אל הר המור' מיצהר), שהוא אוחז שהבין מהרב גורן שאת זה הוא מתיר, גם אם זה לא ממש לכו"ע.
*צ"ע, שבכפתור ופרח מציין בפשטות שהשערים שאנחנו רואים בכותל הדרומי הם שערי חולדה ובתשובת רדב"ז כתוב שכל הדרום אסור. לגבי תשובת רדב"ז, הוא עצמו כותב שכיוון שסתורה מתוכה, א"א לסמוך עליה. במחילת כבודו, מובן שאי אפשר לסמוך לקולא (וצע"ג על המופיע כדבר פשוט בספר 'אל הר המור'), אבל איך אפשר לא לחשוש לחומרא?!
שהוא "לכל הדעות", זה לא הדעה של הרב גורן, לדעת הרב גורן תחת כיפת הסלע היה המזבח וממילא צריך להיות בחלק המערבי רחוק מהרמה, אבל כפי שציינתי זה מה שהרבה עושים בכל מקרה.
השיטה המקובלת שעובדת עם הטופוגרפיה של ההר היא שקודש הקודשים היה מתחת לכיפת הסלע וזה מסתדר עם תיאור הרדב"ז, וזה המסלול שהרוב המוחלט עושים (ביחס לשיטת הרב גורן, זה אותו מסלול, רק להיות קרוב לקצה ההר בצד מערב)
למה צע"ג?
בהלכות שבת אין לנו בעיה לא להחמיר לפי כל שיטה, בין אם זה בהלכות בורר שאנחנו נוהגים היפך דעת הטור שאומר שצריך לברור לפי מה שקל. (וזה סקילה שחמור מכרת, כאשר לא ברור שזה אפילו ספק כרת באי החמרה לפי השיטות האחרות)
ובין בהלכות אחרות, למה רק במקדש ההנחה היא שצריך להחמיר כדעת כל שיטה ולא לבחור שיטה?
השיטה של הרדב"ז היא הכי מסתברת לפי הטופוגרפיה, כל השאר בעייתיים מבחינת צורת ההר ומניחים שאיכשהו השתנו דברים במבנה חוץ מהרחבות הורדוס. כך שלא מדובר פה על קולא אלא על בחירת שיטה מסתברת כפי שמקובל בהרבה ענייני הלכה.
מה עוד שלפי הראב"ד והמאירי אין איסור בכלל.
(בבוקר הייתי במקום שיש את הספר, כעת אינו לידי. משתדל לדייק)
1. אתה חוזר שוב ושוב על הראב"ד והמאירי.
*המאירי לא פסק. אגב שמביא את הסוגיא והשיטות בקדושה לשעתה ולעת"ל, מציין ששמע שנוהגים להכנס. אנחנו יודעים מדורות רבים מאוד, שנוהגים איסור, אז דבריו אינם הלכה (כמו שאף אחד לא יתיר ליהודי צרפת היום דם טוהר, כי הרמב"ם כותב ששמע שנוהגים היתר בצרפת וזה דין שכולו מדרבנן לגמרי).
*הראב"ד לא חלק בשום מקום על כך שיש איסור דאוריתא בכניסה למקום המקדש. הדבר היחיד שבו הוא חלק ע"פ לשונו זה על הכרת בזמן הזה. אחרונים רבים מאוד דייקו, שהוא אכן סובר שיש איסור דאוריתא, רק סובר שאין כרת.
חידוש שחידש לי לאחרונה @אריאל יוסף, הרב פרנק דייק בדברי הראב"ד, שכל דבריו הם כשאין כאן ציבור, אבל כשישראל חזרו לאדמת - גם הראב"ד מודה שחזר הכרת. (לא מוצא עכשיו את הציון).
אני יודע שהרב גורן אחז שהראב"ד מתיר לגמרי, אבל בפשטות, מי שמרחיב את המחלוקת של דעת יחיד עם כל הראשונים, יותר ממה שהכרחי להבין בדבריו, הראיה עליו.
2. בוודאי שיש מקומות שפוסקים גם בדאוריתא לקולא שלא כמו כל שיטות הראשונים. אבל זה הולך לפי כללים - ובעיקר לפי הסכמת הפוסקים והמנהג.
כאן הסכמת פוסקי ירושלים מדורות - להחמיר בכל שטח ההר ובמקומות ידועים בסביבתו.
3. ככל הזכור לי (לא יכול כרגע לציין עמוד) הרב גורן עצמו לא הסתמך על תשובת רדב"ז, בגלל שהיא סתורה מתוכה.
אכן הרב ליאור ואחרים מסתמכים עליה וצע"ג, כי ברדב"ז מפורש שאסור לחלוטין להכנס לכל הדרום.
אמנם מסתבר להגיד שעיקר דבריו הם שכיפת הזהב היא אבן השתיה ובדבריו על הדרום נפלה טעות סופר, אבל "אשנויא ניקום ונסמוך" באיסור כרת?!
1. אצטט את כלל ההלכה של הרמב"ם והשגת הראב"ד:
"כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים. ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא:
השגות הראבד בקדושה ראשונה שקדשה שלמה. א"א סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפול מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא לא חלק בין מקדש לירושלים לשאר א"י ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו לרבי יוסי דאמר קדושה שנייה קדשה לעתיד לבא לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד י"י לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת:"
(הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה יד)
ממילא, אפשר לחלוק בהבנת הראב"ד, האם העיקר הוא "קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא" או "לפיכך הנכנס עתה אין בו כרת"?
שני תימוכין להבנת דברי הרב גורן:
א. מאיפה בכלל יש קדושה שמתבטלת חלקית?
ב. הראב"ד מסביר שלשתי הדעות קדושה בטלה במקדש ולכן אין בו כרת, זה נשמע כמו שאין בעיה והוא פשוט מציין כרת כי זה הרמה הכי חמורה במקום המקדש.
לגבי המאירי, הוא לא תחת ידי כעת ולכן יקח זמן כדי לצטט אותו ולהוכיח מכאן ולשם.
יש גם סתירה בדברי רש"י בזבחים בסוגיה (דף ס עמוד א - סא עמוד א) ויש את דעת רבנו חיים כהן בתוספות שם (דף ס עמוד ב) אבל הטענה שלו תמוהה מאוד, קדושה בטלה ויש איסור במות עדיין.
2. נו, פוסקים לפי כללים:
א. תא חזי מה המנהג של העולים: לפסוק כרדב"ז.
ב. הטופוגרפיה היא ראיה חזקה לטובת הרדב"ז.
3. אכן, הרב גורן חלק על הרדב"ז וסבר שהשיתין נמצאים תחת כיפת הסלע ולא קודש הקודשים ולכן לדעת הרב גורן המקדש מערבה יותר וממילא אפשר להקיף אבל צריך להיות קרוב לכותל המערבי (בחלק מול כיפת הסלע).
אפשר להסתובב גם במערב, כי ברור שיש כמה עשרות מטרים מקודש הקודשים ועד הקיר מכיוון שהכותל המערבי הוא של הורדוס ולכן ברור שההר לא היה עוד יותר מערבה משם, אבל למי שרוצה להחמיר כרב גורן שיהיה רחוק ככל הניתן בצד המערבי מול כיפת הסלע.
צריך להבין, הפסיקה שקודש הקודשים תחת כיפת הסלע עם ראיות חזקות מהמציאות, כל שאר השיטות דורשות הנחה של שינוי טופוגרפי ולכן לא מדובר על לסמוך על "שינויא" אלא על ראיה חזקה מהמציאות. יש להעיר שחלק לא קטן מהמתירים עקביים בשיטה זו בפסיקה על סמך ראיה מהמציאות ב"כזית" למשל.
תא חזי, שהמנהג הפשוט של כל גדולי ישראל עד ששת הימים ושל כמעט כל גדולי ישראל וכמעט כל ציבור היראים ושלמים, גם אחרי ששת הימים הוא לא לעלות. להגיד כאן 'תא חזי', זה מאוד משונה. כל ה'תא חזי' הזה, נוצר בעשרים ואחת השנים האחרונות, ע"י אנשים שחיים ביננו.
לגופם של דברים, הרב גורן לא פוסק כרדב"ז, לא רק בגלל המחקר הטופוגרפי שלו, אלא כי התשובה סתורה מתוכה. עם כל הכבוד לרב גורן, הוא (כמו כל פוסק אחר בדור) לא היה מעז לחלוק על רדב"ז אחרת. ועדיין לא מובן, איך הוא לא חושש לו לחומרא, ואיך הסומכים עליו לקולא, לא חוששים לזה שאסר את כל הדרום.
כשכתבתי 'שינויא', ע"פ הגמרא, התכוונתי שאוקימתא שלנו, לא יכולה להתיר את המקובל כאסור. בשביל 'לסמוך' על הרדב"ז, צריך לתרץ שדבריו עצמו לגבי הדרום באותה תשובה - הם טעות מעתיק או משהו. זה שיש לך סברא כזו, לא מאפשרת לך להקל בדאוריתא (הוא מציין את אל אקצא ככותל העזרה!).
כפי שהזכרתי, גם הכפתור ופרח, ציין בפשטות שהשערים שאנו רואים בכותל הדרומי, הם שערי חולדה. אם מחשבים את הת"ק אמה מהכותל הדרומי, לא יתכן הזיהוי של הרמה כמקום המקדש.
אין לי מושג, איך מקלים נגד הראשון היחיד שהתבטא בסוגיא, כשלא מדובר על סתם 'ראשון', אלא הוא נחשב מרא דהלכתא בזיהויי המקומות בארץ ישראל.
לגבי הראב"ד מסכים שיש אפשרות להבין את דעתו בכמה כיוונים. כשיעור בכולל, יש לי אחלה שיעור להעביר על זה. למעשה לסמוך, אפילו כצירוף, צריך הכרח שזה לפחות דעתו.
לפני עליה להר הבית.
מעניין.
שלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים: שיבנה בית המקדש, ולכאורה יש לתהות איך מתכוננים בלי אפר פרה אדומה שמור במקום מוגן.
כמו שאמרתי שוב ושוב, הסומכים על הרדב"ז לא עושים זאת בשל תשובתו אלא בשל הטופוגרפיה.
כלומר, הם מסתמכים על קריאת המציאות כפי שניתן לראות בין לקולא ובין לחומרא.
הבעיה היא שלהניח שהכותל הדרומי הוא תחילת הת"ק אמה שיש לך קפיצה של 10 מטרים גובה באמצע ההר במקום שחז"ל לא מתארים זאת.
לא נראה לי שהרב גורן חשש לחלוק על אחרונים מתוך הדברים שלו שלמדתי.
חייב להצביע למפלגת משפט צדק.
בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.
מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.
עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)
"משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.
או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.
המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.
60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.
בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.
נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.
… לא מדברים?
אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו
אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.
כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.
כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.
אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.
(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)
2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה
למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.
וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.
3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?
התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.
למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.
הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.
אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.
ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.
נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .
… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.
מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.
חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.
לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.
היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.
להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.
לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.
כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.
הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.
ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.
אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.
אלא כדי להביע תמיכה.
אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה
וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.
תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...
זה לא בדיחה.
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.
וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
הרעש העצום עם בן זאיד (שהיה או לא היה), פתח תיבת פנדורה אחרת שקצת נשכחה:
בימים שסביב 7 באוקטובר 2023, צייץ עיתונאי "הארץ" ניר גונטז' (@gontarzn) גילוי דרמטי: הוא סיפר כי מתוקף קשריו ברצועת עזה, הוא זיהה לפני ה-7 באוקטובר שצמרת חמאס ירדה מתחת לאדמה באופן מסונכרן ושקט. גונטז' פנה מיוזמתו לאחד מגופי הביטחון, התריע שזה סופר חריג וזעק ש"משהו קורה שם".
אם המידע על בן זאיד מעורר סערה, הידיעה הזו בוערת פי כמה - כי כאן לא מדובר בהערכה כללית, אלא במידע שטח מדויק בזמן אמת שהונח ישירות בידיים של גורמי הביטחון בישראל.
והשאלות הקשות חייבות להישאל:
* מי הם "אחד מגופי הביטחון הרלוונטיים" שניר גונטז' העביר להם את המידע הזה בזמן אמת?
* האם שב"כ או אמ"ן התעניינו בכלל? האם מישהו מהם חזר אליו בזמנו לשאול מה הסיפור, מי נעלם ומה הפרטים?
* מה קרה אחרי שפרצה המלחמה? האם לפחות אז, כשהבינו את גודל המחדל, מישהו ניסה לברר איתו מה בדיוק היה שם?
תמליל של הציוץ (תודה לגרוק):
:ציוץ 1 (11 באוקטובר 2023, 21:28):
יש לי מקורות בחמאס עזה. אני בקשר רציף עמם. מנטר בעזרתם את שקורה ברצועה בשגרה, ומה שקרה ולא קרה בנוגע לישראלים שמוחזקים אצלם מזה זמן.
לפני פרק זמן, שרלוונטי בעיני לאירוע השבת האחרונה, שמתי לב שצמרת חמאס עזה ירדה אל מתחת האדמה. הצלחתי להבין שמדובר על הצמרת ברחוב, ושהירידה נעשתה באופן מסונכרן ושקט.
ציוץ 2 (המשך):
פניתי לאחד מגופי הביטחון הרלוונטיים לניטור הביטחוני של הרצועה, ואמרתי: "אני מרגיש מחויב להגיד לכם, שמשהו קורה שם, ושצמרת הארגון ירדה מתחת לאדמה". אמרתי שזה סופר חריג בעיני ומעורר תשומת לב מיוחדת.
______
מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.
נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.
בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.
אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.
אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.
לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון
הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).
היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.
גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.
שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.
הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה
זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)
בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.
הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??
אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.
גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.
יגמור מחוץ לכנסת.
תרשמו.
אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.
זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,
לא יודע מאיפה
יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.
למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.
לדעתי.
עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.
רבים נוהגים לפנטז בצורה תיאורטית על חלוקה בין "מדינת יהודה" ל"מדינת ישראל" – לא מפני שמדובר בתרחיש מעשי, אלא כדי לחקור באופן ניסויי איזו גישה ביטחונית ואידיאולוגית באמת עובדת.
במלחמה האחרונה קיבלנו הזדמנות נדירה, כמעט במעבדה, לבחון את ההנחה הזו במציאות:
* זירת עזה: המקום שבו בוצעה התנתקות מלאה ופונתה הנוכחות האזרחית והצבאית.
* זירת יהודה ושומרון: המקום שבו לא הייתה התנתקות ונשמרו השליטה הביטחונית וההתיישבות.
הפער בין השטחים הללו אינו מבוטל – הוא תהומי, והנתונים מדברים בעד עצמם:
פער המחיר הדמים
* אבידות בקרב ישראלים: הרוב המוחלט של הנופלים והנרצחים במערכה – אזרחים וחיילים כאחד – הם מגזרת עזה (בשיעור של כ-95%–98% מכלל החללים במלחמה), לעומת אחוזים בודדים בלבד שנפלו בגזרת איו"ש.
* אבידות בקרב הפלסטינים: גם מהזווית של בלתי-מעורבים ונפגעים בצד השני, המספרים בעזה גבוהים בעשרות מונים מאשר ביהודה ושומרון (למעלה מ-95% מכלל ההרוגים הפלסטינים במערכה מרוכזים בעזה). ההתנתקות לא חסכה חיי אדם – היא הביאה להרס ולחורבן נרחב פי כמה לשני הצדדים.
ההשוואה הזו מתבססת אך ורק על המשתנה של ההתנתקות. אם נלך צעד אחד אחורה ונבחן מה היה קורה אלמלא הסכמי אוסלו והכנסת הרשות הפלסטינית, המצב הביטחוני והיציבות היו טובים פי כמה.
אין עוד צורך בניסויים מחשבתיים או בפנטזיות על חלוקת הארץ – הניסוי כבר בוצע במציאות, והתשובה ברורה לחלוטין.
כרגע לרש"פ יש אינטרס ברור לא לחמם את הגזרה.
אם הרש"פ יחליטו לפתוח במלחמה דומה למה שהחמאס עשה.
ה7/10 יראה קטן לעומת מה שהם עלולים לעשות.
הם הרבה יותר מאורגנים. יותר חמושים. כמות גדולה יותר ופרוסים כל יותר שטח שמכיל אזרחים.
ה' עוזר לנו שזה לא יקרה.
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).
