ואפשר לומר שיש כבר אחד כזה על ההר,

וזה לא מאיים על אף אחד.

הרבה מהאוסרים, זה כדי שלא יכנסו בטעות לשטח העזרה. אם מקימים בית כנסת תחום אחרי בירור מעמיק, אי אפשר לטעות בזה.

מי שאוסר כי חושש שיש שלא יטהרו כהלכה לפני הכניסה יאסור גם פה.

ולשרטט את המקומות המותרים, ואחר כך להביא לאישור הגורם המוסמך, קרי הרבנות הראשית לישראל.

בינתיים, הכל דיבורים, וחבל.

יש מקומות שלכו"ע מותרים בכניסה מהדין, לאחר טהרה.

הרב אליהו זצ"ל המליץ להקים בי"כ כזה, למרות שאסר את העליה שעולים היום: הרב מרדכי אליהו זצ"ל קרא להקים בית כנסת בהר הבית - ישיבת הר הבית 

המכשול הוא פוליטי בעיקר

ולמקום שהרב אליהו הציע לבנות עליו בית כנסת לא צריך להיטהר כלל משום תוספת הורדוס

איפה הוא אומר שלא יצטרכו להיטהר קודם?

אם כי יכול להיות שיצטרכו להיטהר מספק.

ששם אין צורך בטבילה

הרב אליהו גם המליץ לטבול לפני התפילה בכל מקרה

אולי זה מסוג אותה מוטיבציה שדוחפת בני אדם לחפש (ולמצוא) קולא בהלכות שבת, ובתערובות בשר וחלב.

אבל פשוט שהמוטיבציה היא להתקרב לקודש, לגאול את המקום הקדוש והיקר לנו, להתפלל קרוב ככל היותר לשער השמים ולקדם את בניית בית המקדש במעשה ולא רק בתפילה.

אפשר לסבור שלא זו הדרך, גם רבותי זצ"ל ושליט"א סוברים שלא זו הדרך. אבל לא להבין שזאת המוטיבציה?!

המתירים לעלות הם בדעת מיעוט, ואפ"ה תחת מגבלות לא פשוטות.

ואני אומר, ככל שיתגברו הקולות מלמטה, אפשר שיותר רבנים יצטרפו למתירים מה שיהפוך לדעת רוב.

בן גביר עולה כדי להתריס.

ניחא לו היה עולה לצד רבו כעבד שמוזג כוס לרבו, אבל לא. הוא עולה בראש כח משטרתי שכפוף אליו, כדי שנפנים כולנו מי הוא בעל הבית האמיתי במדינה.

ואני הבנתי שאתה רוצה לעלות אבל רבותיך אוסרים.

ועל כך הגבתי.

ההשוואה בין העולים להר, לאנשים שמחפשים סתם קולות, מעידה על חוסר הבנה חמור.

ומצייר אותם על מפה שם, מצורפת פה:

אם זה דיון בשיטות הראשונים, הרב גורן סבר כך. אחרים חלקו עליו גם בעקרונות הרלוונטיים לפסיקה בסוגיא, וגם בפרטי הדינים.
 

כשאני כתבתי שאין מקומות מותרים לכו"ע, התכוונתי לשיטות פוסקי הדורות האחרונים. (עיין לדוגמא בדברי הציץ אליעזר בקונטרס בתחילת כרך י')

כשאני כתבתי שאין לכו"ע התכוונתי לפוסקים למעשה.

מעולה,

הבעיה היא שאם תסתכל על פוסקים למעשה יש לא מעט שאסרו מטעמים הקשורים ליחס הגויים, ברור שלא ניתן להביא ראיה מהם למקומות שמותר להיכנס ולצאת.

אבל יש שיטה רחבה בפוסקי הדורות האחרונים, כמו שמופיע בכתב בציץ אליעזר שציינתי (ומביא הרבה מהפוסקים שלפניו) וכמו ששמענו בע"פ ממורי ורבי מרן הגר"א שפירא זצ"ל - שהיות שהמסורת של גדולי ירושלים היא שלא נכנסים לכל הגבולות שבחומות ההר, מחמת כמה וכמה חששות חלקם בכרת, חלקם בלאו דאוריתא וחלקם גזירות דרבן - בפועל, קבלת הדורות הקודמים היתה לאסור הכל ככל השיטות ואין לנו אפשרות להתיר. 

המשטרה לא מאפשרת ליהודים שומרי תורה ומצוות להיכנס לחלק האסור.

ביחס לטענת המסורת האוסרת היא שקולה לטענת המסורת על מנהגים משפטיים מאז ימי אהרן ברק, כי היא מתייחסת למסורת יחסית חדשה, מתעלמת ממה שקרה לפני ואף אחרי.

ובכל מקרה, כל הנימוקים הללו לא שיטות הקשורות למיקומים המותרים והאסורים אלא לחששות אחרות ולכן פשוט לא רלוונטיים לשאלה היכן מותר או אסור להסתובב.

כך שאלה שאלות חשובות הראויות לדיון ומחשבה, אבל לא סותרות שהמקומות שהצעתי כאן הם מותרות מצד הדין *לכל השיטות* לטמאי מתים ורק מחששות אחרים אפשר לדון בנושא:

הרב גורן טוען שיש בספרו הר הבית - אקטואליה וחדשות

https://web.archive.org/web/20190413012200if_/http://mercazharav.org.il/UploadFiles/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%94%D7%A8%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94.pdf

והנה הציון, @הסטורי - 

"בזמננו" = מאז מלחמת ששת הימים. - הר הבית

1. במזרח,

א. נצמדים לכותל המזרחי בכל מקרה ולכן הוא מסתמך על אי הכרת המציאות בפועל כדי לאסור. 

ב. ארכאולוגית ברור שזה הכותל הכי ישן (בניה חשמונאית ולא הרודיאנית) וממילא לא ברור שצריך להיצמד בכלל כי הרי יש הרבה מקום מן המזרח, כך שקשה לטעון כך מבחינת המציאות של ההר.

2. בצפון הוא נאלץ לאחד שיטות כדי לאסור, ואין אף שיטה לבדה האוסרת כמוהו.

האם הרב ליאור נוהג לאסור בדרך שהוא בנה על סמך איחוד שיטת הרב ליאור עם שיטה נוספת? הרי הרב ליאור נוהג להקיף את כל ההר.

3. בדרום כדי לאסור היה צריך שיטה חדשה שהרב גורן אפילו לא הכיר כי היא הומצאה אחריו.

(מעבר לכך שהיא פשוט לא מסתדרת עם המבנה הטופוגרפי של ההר)

4. במערב כפי שהערתי אין בעיה להיצמד ולכן כדי לטעון שאסור הוא פשוט לא מכיר את המסלול ואילו היה מכיר היה יודע שאין בעיה.

5. ביחס לראב"ד, צריך גם שהוא יסבור שבמות עדיין נאסרו, דבר שאשמח לראות שכך הוא סובר, אבל לא נראה לי שכך הראב"ד סבר, כפי שציינתי לעיל יש את רבנו חיים כהן הסובר כך.

6. בכלל לגבי התפיסה של המאמר שמאחד שיטות שאין רב שהחזיק גם בחומרא זו וגם בחומרא זו (ועל כך אמרו רבותינו שעל מי שמחמיר בחומרי שתיהן נאמר "הכסיל בחושך הולך" {עירובין דף ז עמוד א}, זה קצת מוזר לחפש כל חומרא אפשרית כאן, כאשר אנחנו בהלכות כריתות נוהגים להחמיר פחות. בפרט כאשר החיל הוא איסור דרבנן והלכה רווחת ש"ספקא דרבנן לקולא" וברור שכאן מדובר לכל היותר בספק אם טוענים לאסור.

7. תודה על ההפניה לדברים של הרב פרנק, אבל אתה יודע מאיפה זה בספר?

בכל מקרה, עיקר טענתי היא הקודמת.

8. מעניין מדוע המנהג בשלוש מאות שנה האחרונות גובר על המנהג בימי הרדב"ז או בימינו שהעולים אוחזים ברובם המוחלט בדעה מסוימת ולכן המנהג לפסוק כרדב"ז מכיוון שכך הגיאוגרפיה של ההר וכל שיטה אחרת צריכה להניח שינויים בטופוגרפיה של ההר. (זה לא פלטה שטוחה למעלה בכל ההר)

הדיון הזה יותר מורכב מאיך שאתה מציג אותו.

למשל - /news/522952

/news/364058

/news/523503

הרב אלקנה ליאור חיבר ספר בנושא - חפש ברשת: "דברו על לב ירושלים" אלקנה ליאור.

האם בענייני מקדש שחלקם דרבנן לא נוהגים כללי פסיקה ובכללם:

1. היכולת להכריע לפי פוסקים והבנת המציאות ושלא צריך להחמיר לפי כל השיטות.

2. הכלל "ספקא דרבנן לקולא".

אחרי זה באים כל הנושאים האחרים, למשל, המאמר שהפנית מניח אחרת על 1 ו2 ולכן לא אכפת לו שבהלכות שבת לא צריך לחשוש לכל שיטה ופה לדעת הרב הכותב צריך לחשוש לכל דעה גם אם טופוגרפיית ההר עצמו לא מסתדר איתה.

אלא שהרב הכותב מבלבל בין כריתות, לאווים ואיסורי דרבנן.

חז"ל ביססו דבריהם על פי שמועות שנמסרו מאבות לבנים.

מן המעט שיש בידינו לא ניתן לדעת הרבה... ולא בכדי הרבה מן הפוסקים נמנעים אפילו להתקרב אל סוגיה סבוכה זו.

במובן מסויים זה נותן חרב בידי שונאינו הישמעאלים לטעון שבית המקדש היה במקום אחר.

כך לעניות דעתי הקלושה.

כריתות זה הרבה פחות (כעשירית מהשטח)

2. ועדיין, זה לא כרת דרבנן כאן, כרת דרבנן הוא דבר ייחודי.

3. יש לנו לא מעט מידע שניתן להשיג מהטופוגרפיה.

4. יש מלא סיבות היסטוריות שנמנעו, לא בהכרח שייכות כעת.

5. אפשר לדון אם חשש פוליטי מאויבינו מוסיף או פוגע בביטחון אבל הוא לא קשור לתחומים המותרים או האסורים מבחינה הלכתית.

מי שטועה ב1 או 2, טועה בדבר משנה, לא פחות.

מדובר במשניות מפורשות בפרק א במסכת כלים שנפסקו למשל ברמב"ם ואין מי שחולק עליהם.

אפשר לדבר על מחלוקות בזיהוי המקומות, אבל עצם ההבחנה היא דבר ברור ומוסכם. (אלא אם כן הקדושה בטלה)

אבל בהחלט, הרגישות הפוליטית לא נעלמה מעיני רבותינו.

שאלו פעם את רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, למה אוסרים עליה להר הבית, והוא השיב שזה מסוכן.

עברו לתוכן הראשי

ילקוט השבעתי אתכם

הבהרת יחס היהדות כלפי הציונות ע"פ סוגיית 'שלוש השבועות'

כפי שמופיעה במסכת כתובות קיא ע"א, זוה"ק מדרשים, ראשונים ואחרונים

בינ"ו עמ"י עש"ו

רק בעזהי"ת

פוסט

הרשמה

All Posts

All Posts

הנכנסים להר הבית עושים מטעמים פוליטים ולא הלכתיים

למען אחי ורעי! הנה שוב פעם הרימו ראשם בעלי הדעות המשובשות, לגבי כניסה להר הבית בזה"ז, והמציאו לעצמם שיטה חדשה כדי לחפות על הבורות והעמארצות שלהם, כי אין להם באמת לענות טענה הלכתית אחת סבירה אלא הכל מבוסס על סברות כרס, אז המציאו להם עוד סברת כרס אחת והיא שהאוסרים כניסה להר הבית היא טענה פוליטית ולא טענה הלכתית (עפ"ל).

אבל הנכון הוא שהסיבה שהם טוענים שמותר להכנס להר הבית היא בעצמה משום פוליטית ולא הלכתית, כפי שיתברר לעיני כל (דהרי הכל בסופו של דבר אצל המזרחי זה ענייני פוליטיקיה וכסף שאין להם שום קשר לתורה ומצות, קחו לדוגמא את תנועת 'גוש אמונים'), ואין להם שום הדרכה הלכתית (אפילו שמנפנפים בשמות "רבנים" מצד קליפה דעשו), ושוב מתחדדת ומתבהרת התמונה שאין להם שום עניין בעבודת ה' אלא סתם הרפתקאות פוליטיות של נערים מנוערים מתורה ומצות, כי רק בכך הם מבינים ואין להם באמת שום מושג בענייני תורה ויראת שמים ובוודאי אין להם שום שיח ושיג בענייני הלכה.

והטענה שלהם היא כדלהלן:

"ב. רבני ירושלים: הגר"ש עמאר שליט"א מספר על רבו הרב רוזנטל שעלה להר הבית לפני קום המדינה, והיו אז רבנים נוספים שעלו, ולכן אין ללמוד ממה שחולק על רבו, זה סימן שהכל בעיה פוליטית ולא הלכתית" (עפ"ל).

והנה ההוכחה שלהם היא מסרטון שהרב עמאר, מדבר על כך שרבו הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל (נולד בשנת ה'תרפ"ד) הי' מגיע להר הבית בהיותו ילד יחד עם אביו והרב צבי פסח פרנק, ועולה השאלה מאוד תמוהה לגבי אותם בורים ועמארצות, כיצד הם יכולים לטעון ולהבין שהם נכנסו להר הבית...

שהרי הרב פרנק אסר כניסה להר הבית!!! כפי שמופיע במפורש בספרו 'מקדש מלך' על הלכות בית המקדש והר הבית, טור מלכה, סי' ב' - איסור כניסה לכל שטח הר הבית מבפנים להכתלים והשערים, עמ' לד-לה, וז"ל:

"הלכה זאת היתה האחרונה שעסק בה גיסי הקדוש הגרא"י הכהן אורלנסקי זצוק"ל[1], שנהרג באכזריות ובענויים קשים יחד עם אחותי הרבנית הצדקנית מרת ינטיל ע"ה... ודבר האחרון בהלכה היה בענין הכניסה להר הבית בזמן הזה... ודבריהם של צדיקים הם זכרונם:

בדבר איסור כניסה להר-הבית בזמן הזה, כבר האריכו בזה הכפתור ופרח (פרק ששי) וכן המגן אברהם (סוף הל' תשעה באב סימן תקסא) וכן שו"ת בנין ציון להגר"י עטלינגער ז"ל (חלק א סימן ב) ועוד ספרים כאשר ימצא המעיין[2].

רק ראיתי להזכיר גם מעשה רב מהרמב"ן שעלה לארה"ק בשנת כ"ז לאלף הששי וכותב באגרת הקינה ונחמה (נדפסה בסוף ספר קטן נקרא "דרשת רמב"ן") וכותב שם באמצע הקינה וזה לשונו: 'באתי בעיר החרבה ושוממה וכו' ובבואי כנגד הבית הגדול והקדוש קראנו בבכי' רבה "בית קדשנו ותפארתנו" וכו'. והפאת השלחן (בסימן ג) מזכיר זאת הקינה, וכן בסוף שער הגמול להרמב"ן נדפס שם אגרת ששלח מעיה"ק ירושלים לבנו, וכתב שם בסוף המכתב וזה לשונו: 'ותקרא לי לשלום בני ותלמידי ר' משה ב"ר שלמה אחי אמך הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים המכוון כנגד הר-הבית והסמוך לו אין ביניהם אלא עמק יהושפט, ושם כנגד בית המקדש קראתי חרוזותי בבכי' רבה וכו'.

שער הכותנה (באב אל קאטינין), עד היכן שנהגו הרב יעקב ניסן רוזנטל בצעירותו עם אביו והרב צבי פסח פרנק להגיע כדי לראות את הר הבית

מכל הנ"ל מפשטות הדברים אנו רואים מעשה רב מהרמב"ן שכשהיו רוצים לראות המקדש והר-הבית היו עולים להר הזיתים מנגד לראות. ומה שהיו הולכים לצד מזרח הר-הבית ולא לצד מערב אצל כותל המערבי כמו שאנו נוהגים, ראיתי ב"כפתור ופרח" שהדפיס אותו הרא"מ לונץ עם הוסםות והערות וכתוב שם (בהערה בפרק ששי): כי בזמן הנ"ל וגם כמה זמן אחריו, היה הכותל המערבי של הר-הבית אשר אנו מתפללים כעת אצלו, מכוסה בעפר כידוע בספרי קורות ארצנו הק'[3], וכל הבאים להתפלל הלכו מחוץ לעיר לפני חומת המזרח של הר-הבית וכו' יעו"ש.

וכן מחבר ספר הכפתור ופרח בעצמו (בפרק ו הנ"ל) כותב: 'כי כן עמא דבר לא לגשת הלאה מאותם הכתלים (והשערים של הר הבית)[4] שמזכיר שם מפני האיסורים לפי השיטות שמביא שם, והוא בעצמו היה בירושלם וגם חקר וביקר כל מקומות ארצנו הקדושה תוב"א, עכ"ל גיסי זצ"ל.

פסק ההלכה הלא פוליטי של הרב עמאר נגד כניסות להר הבית

והנה בדברי הכפתור ופרח הנ"ל דן בארוכה בספר דרך הקודש להגר"ח  אלפנדרי (דף ו מדפי הספר), ועיקר דבריו שם: לענין הכניסה להר הבית שאף שהגויים אינם מניחין אותנו ליכנס, אבל יש דרך מסילה שער קבוע שמוכרים שם צמר הנקרא בלשון ערבי "באב אל קאטינין", ואם הי' חוט מתוח מכתל מערבי שלא זזה שם שכינה מקרן דרומית שלה עד הצפון במדה שאדם מודד ת"ק אמה, נכנס בתוכו מקום מסילה זו לפנים הר הבית, וקבלה בידי חסידים ואנשי מעשה שנמנעים ללכת במסילה זו. וכתב לדון דאם משום הר הבית נגעו בה איסור, הרי יש תקנה בדבר דיטבול לקרי ויטהר, ואי משום זב יטבול במים חיים וכו', ועוד כיון שהוא מעורב שמש, אף על פי שעדיין מחוסר כפרה, טהור הוא, והביא שם ראיה שטבול יום מותר ליכנס להר הבית ולא היתה הגזירה כי אם בעזרת נשים.

ובהמשך דבריו (שם ע"ב ד"ה הדר) הביא דברי הכפתור ופרח הנ"ל והעיר עליו שהרי הוא בעצמו כתב שם אחר כך שטמא מת מותר בהר הבית וכו', וכיון שטמאי מתים שצריכים הזאה הרי הם מותרים ליכנס בטומאתן להר הבית, למה כתב שאין לנו ליקרב מפתח הר הבית ולפנים, כיון ששאר טומאות נטהרים במקוה.

ובספר חזון נחום לסדר טהרות (דף יט מדפי הספר) השיג על דבריו והביא שם מחלוקת רש"י ותוס' (פסחים דף צב וזבחים דף לב) בפירוש דברי הגמרא שם שחידשו דברים ואמרו "טבול יום אל יכנס למחנה לויה". ולפי פירוש רש"י כולה סוגיא בהר הבית, אבל התוס' (שם) דוקא בעזרת נשים ולפנים, ודעת הכפתור ופרח (שם) בזה כדעת רש"י. ומה שתמה הגר"ח אלפנדרי דמה יענה למתניתין דילן דלא קתני ליה גבי הר הבית וכו', השיב, שדין זה תלוי במחלוקת אם טבול יום דזב כזב למי וכו', עיי"ש. ובהמשך הדברים שם (בדף כ) מסיים: דכיון דרש"י ז"ל חלוק על חבירו בזה וסבירא ליה דאפילו טבול יום לבעל קרי פסול מדרבנן להיכנס בהר הבית, ולמאן דאמר דטבול יום דזב כזב דמי לית ביה איסור דאורייתא, נראה שזה היה טעם אותם חסידים ואנשי מעשה שהיו נמנעים ללכת במסילה זאת, כי חששו לדעת רש"י דטבול יום דזב כזב דמי ויש בו איסור דאורייתא, והוא הדין טבול יום לבעל קרי כבעל קרי ודילמא אתי למיטעי ויכנסו טבול יום אף בלא הערב שמש וכו', ועוד אנו מחזיקין עצמנו כזבים וצריכים לספור שבעה נקיים ולטבול ולהעריב, ואין הכל בקיאים בכך, ולכן נמנעו הקדמונים ללכת במסילה זאת. ואין לתמוה על זה שהרי כתבו התוס' (פרק קמא דשבת) גבי ששה ספקות דגזרו על עמי הארץ שיהיו כזבין לכל דבר וכיון שאנו בזה"ז אין נזהרים בטומאת וטהרה ואין לנו בקיאים בה, הרי אנו כעמי הארץ שלהם ויש לנו דין זבים, ועוד חשו למאן דאמר דמחוסר כפורים דזב כזב דמי וכו', עיי"ש. ויעויין בפאת השלחן (הלכות א"י סימן ג אות כו) שהביא דברי רש"י הנ"ל דטבול יום אסור בכל מחנה לויה ודלא כהתוס' שפירשו דוקא בעזרת נשים.

והנה שוב מתברר בירור אחרי בירור שכל אלו שנכנסים להר הבית, אין בהם שום דבר שקשור לתורה ויראת שמים, אלא באמת עניינם הוא עיסוק בפוליטיקה ולאומנות זולה, שהרי לא לחינם הם כל הזמן טוענים שהם נכנסים בשביל להראות 'נוכחות יהודית בהר הבית' (עפ"ל).

והרי בסופו של דבר הם רק מחללים את מקום מקדשנו, רח"ל, ע"י כל מיני פריצות ובסופו של דבר כל עניינים הוא להפוך את מקום מקדשנו לאתר תיירות באצטלא דרבנן, כפי שמנסים לעשות בהר מירון, רח"ל, היו לא תהי'.

לכן יהודים יקרים נא תפיצו הלאה את ההבנה הנ"ל הלאה בשביל להציל עוד יהודים מהאיסור החמור הזה, בברכת על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו' במהרה בימינו נזכה לראות בנחמת ציון מפני הפריצים הציונים וגרוריהם.

_________________________

[1] ראה פסק הלכה הנ"ל בירחון רבני מרכזי קול-תורה, שנה א' חוברת ב'-ג', סימן י"ח סע' ב', עמ' כא-כב וכן התפרסם שנית בספר שובה ישראל, עמ' רז; ובספר גבול ההר, עמ' עא-עב.

[2] לאפוקי מבעלי הדעות המשובשות שאינם מעיינים כלל ועיקר ובונים דבר שנקרא אצלם 'השקפת עולם' ע"פ בורות תורנית.

[3] ראה כל זה בספר גבול ההר, בפרק 'האם עומר נתן אישור ליהודים לבנות מחדש את ביהמ"ק'.

[4]מה שמופיע בסוגרים מעוגלים זוהי תוס' של הרב פרנק בעצמו.

קוקיזםמלכות של מינותדחיקת הקץהר הביתשלטון הערב רבהתגרות באוה"עיהודה אפשטייןהתגרות באומות העולםלאומנותכהניזםיצחק ברנדישראל שפיראפוליטיקאישידין יהודאיןכיכר השבתצבי הירש קלישרדוב ליאורהתגרות בישמעאליםהתגרות בערביםהרב יעקב ניסן רוזנטלהרב צבי פסח פרנקקורבן פסחרבי אברהם דוד רוזנטלשמשון אלבויםשבבניקיםנוער שולים חרדירבני הערב רבאיתמר בן גבירשקרניםדו פרצופים

הר הבית ובית המקדש

•

שלוש השבועות

•

ענייני דיומא

פוסטים קשורים

הצג הכול

ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז

לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א

לכבוד יומא דהילולת רבי גדליהו אהרון קעניג זיע״א

ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז

לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א

לכבוד יומא דהילולת רבי גדליהו אהרון קעניג זיע״א

ימי הילולא של יום כ"ג בתמוז

לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם מהודר הלוי זיע״א

תגובות

כתיבת תגובה...

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

שלח

תמוך בפעילות

והוצאה לאור

עקוב אחרינו

please subscribe לחץ והרשם

רק למי שיש

אפשרות כלכלית

שותפות בהחזקת והפצת דעת תורתינו הק׳

קונטרסים וסיכומי סוגיות

יהודי יקר! אתר זה מיועד אך ורק לאנשים שכבר ידם ועסקם באינטרנט, היות ודעת תורתינו הק', מאוד אינה נוחה עם האינטרנט. חייבים שהחיבור לאינטרנט יהי' כשר ומבוקר.                כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וגשמית!

נכון לדורות (מאמרים ודא"ח)​

​

שיעורי וידאו ושמע

סדרת סוגית שלוש השבועות

סדרת סוגית בגמרא

סדרת סוגיות ברמב"ם

שיעורי שמע וראיונות

​

כתבו עלינו

כתבות וראיונות

מכתבי ברכה והערכה

נשמח להיות עמכם בקשר

אודות הארגון

תמיכה להמשך והגדלת הפעילות

​

חנות ספרי קודש

קונטרסים

תלמוד תורה

סוגיות ברמב"ם

גלות וגאולה

מצות ישוב ארץ הקודש

בית המקדש וקרבנות בזה"ז

חגים ומועדים

הלכות ומנהגי צבור

​

ספרי קודש ודא"ח

החינוך היהודי "כה תאמר לבית יעקב"

לפני הקמת המדינה

תקופת השואה

אחרי הקמת המדינה

רבי יואל טייטלבוים זיע"א, ולשון קדשו

בחירות וימי אידיהם

צניעות בית ישראל

לשה"ק להבדיל מהשפה העברית

תפילות ובקשות

דף הבית

​

ילקוט השבעתי אתכם

כרך א' - שער הפסוקים עד תקופת הגאונים

כרך א2' - תקופת הראשונים

כרך ב' - אחרונים ספרדים

כרך ג' - אחרוני אשכנז עד התגלות הבעש"ט

כרך ד' - חסידות חלק א'

כרך ה' - חסידות חלק ב'

כרך ה2' - חסידות חלק ג'

כרך ו' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"א

כרך ז' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"ב

כרך ח' - החתם סופר ובית מדרשו

כרך ט' - חכמי מזרח אירופה ותפוצותיהם

כרך י' - חכמי מערב אירופה וצפון אמריקה

כרך יא - שער ההבהרות

גבול ההר

​

רבי עוזי משולם הי"ד זיע"א

יה"א לבנות ישראל

​

לזכר הרבנית רות בלויא

הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד, הרב אליעזר מלמד, הרב נחום אליעזר רבינוביץ' , הרב שילת ועוד רבנים רבים חשובים הם מקליפת עשו לפי הדברים, הפסקתי לקרוא אחרי הזלזול העצום ברבנים חשובים.

אבל מגוחך שהם אוסרים מטעם פוליטי בניגוד להלכות מפורשות ומדברים על טיעון פוליטי כלא לגיטימי.

(אין בעיה לעשות סיבוב לפי התיאור של המהרימ"ט והתוספות יום טוב, מעבר לשיטול שהובאו לעיל.

ולכל הדעות ניתן לעלות בשער המוגרבים, ללכת ישר למזרח ולחזור, אין שום דעה האוסרת לטמאי מת ללכת שם כפי שמביא הרב גורן במפה שהבאתי לעיל.)

זה בסדר שאנשים יעדיפו להיכנע לטרור מחשש שלא יפגעו בנו, אבל זה לא קשור לטמאי מת אלא לשיקול פוליטי.

התבלבלתי בגלל בנו וחבריו ממרכז הרב.

הרב דב ליאור, הרב צפניה דרורי העולים להר.

תודה על התיקון 

אישית, חושב שכניעה לטרור לא מועיל למנוע טרור, אבל זכותם לחשוב אחרת, אבל זה פשוט לא רלוונטי לטיעון ההלכתי על המקומות המותרים והאסורים

מה שנכון ועל זה הרב אריאל מסתמך (וחבל שהעיתונאי והעורך לא עשו עבודה יסודית והבהירו את הקונטקסט של הדברים), שפעם אחת הרבנות הסכימה לבדוק את האפשרות. שוב, היא הסכימה לבדוק, לא החליטה להתיר, לא פרסמה גבולות ולא פרסמה מסקנה אחרת מאותה החלטה בסיוון תשכ"ז.

(גם הרב גורן זצ"ל, שאישית התיר לעלות בתנאים מסויימים לחלק מאוד קטן מההר [הוא אסר את המסלול שרוב העולים היום עושים!] - לא העביר זאת כהחלטה במועצת הרבנות. לדברי גיסו הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, הוא הסביר לו שלא התיר כרב ראשי, היות שלא יכול להעמיד שוטרים לבדוק את מצב הטהרה של העולות)

אסור ללכת לדעת הרב גורן?

כמדומה לי שהבעיה היא רק במערב וגם שם הפיתרון לפי הרב גורן הוא ללכת יחסית רחוק ואז לא חושב שיש בעיה.

אגב הרב גורן, חיפשתי את המפות בגוגל ומצאתי את המכתב הזה של הרב גורן:

/news/583310

ממילא כל מי שמקיף - נכנס לאיזורים אסורים לדעת הרב גורן בוודאי כל מי שמצטלם כשברקע כיפת הזהב.

אני לא יודע מה הרוב, לא הייתי שם רק ראיתי תמונות, סרטונים ופרוספקטים. לפי מה ששמעתי הרב שילת כן מקיף, אבל במסלול מאוד רחב (הרבה יותר רחב מהמסלול שמופיע בפרוספקטים של מכון המקדש או 'אל הר המור' מיצהר), שהוא אוחז שהבין מהרב גורן שאת זה הוא מתיר, גם אם זה לא ממש לכו"ע.

*צ"ע, שבכפתור ופרח מציין בפשטות שהשערים שאנחנו רואים בכותל הדרומי הם שערי חולדה ובתשובת רדב"ז כתוב שכל הדרום אסור. לגבי תשובת רדב"ז, הוא עצמו כותב שכיוון שסתורה מתוכה, א"א לסמוך עליה. במחילת כבודו, מובן שאי אפשר לסמוך לקולא (וצע"ג על המופיע כדבר פשוט בספר 'אל הר המור'), אבל איך אפשר לא לחשוש לחומרא?!

שהוא "לכל הדעות", זה לא הדעה של הרב גורן, לדעת הרב גורן תחת כיפת הסלע היה המזבח וממילא צריך להיות בחלק המערבי רחוק מהרמה, אבל כפי שציינתי זה מה שהרבה עושים בכל מקרה.

השיטה המקובלת שעובדת עם הטופוגרפיה של ההר היא שקודש הקודשים היה מתחת לכיפת הסלע וזה מסתדר עם תיאור הרדב"ז, וזה המסלול שהרוב המוחלט עושים (ביחס לשיטת הרב גורן, זה אותו מסלול, רק להיות קרוב לקצה ההר בצד מערב)

למה צע"ג?

בהלכות שבת אין לנו בעיה לא להחמיר לפי כל שיטה, בין אם זה בהלכות בורר שאנחנו נוהגים היפך דעת הטור שאומר שצריך לברור לפי מה שקל. (וזה סקילה שחמור מכרת, כאשר לא ברור שזה אפילו ספק כרת באי החמרה לפי השיטות האחרות)

ובין בהלכות אחרות, למה רק במקדש ההנחה היא שצריך להחמיר כדעת כל שיטה ולא לבחור שיטה?

השיטה של הרדב"ז היא הכי מסתברת לפי הטופוגרפיה, כל השאר בעייתיים מבחינת צורת ההר ומניחים שאיכשהו השתנו דברים במבנה חוץ מהרחבות הורדוס. כך שלא מדובר פה על קולא אלא על בחירת שיטה מסתברת כפי שמקובל בהרבה ענייני הלכה.

מה עוד שלפי הראב"ד והמאירי אין איסור בכלל.

(בבוקר הייתי במקום שיש את הספר, כעת אינו לידי. משתדל לדייק)

1. אתה חוזר שוב ושוב על הראב"ד והמאירי.

*המאירי לא פסק. אגב שמביא את הסוגיא והשיטות בקדושה לשעתה ולעת"ל, מציין ששמע שנוהגים להכנס. אנחנו יודעים מדורות רבים מאוד, שנוהגים איסור, אז דבריו אינם הלכה (כמו שאף אחד לא יתיר ליהודי צרפת היום דם טוהר, כי הרמב"ם כותב ששמע שנוהגים היתר בצרפת וזה דין שכולו מדרבנן לגמרי).

*הראב"ד לא חלק בשום מקום על כך שיש איסור דאוריתא בכניסה למקום המקדש. הדבר היחיד שבו הוא חלק ע"פ לשונו זה על הכרת בזמן הזה. אחרונים רבים מאוד דייקו, שהוא אכן סובר שיש איסור דאוריתא, רק סובר שאין כרת.

חידוש שחידש לי לאחרונה @אריאל יוסף, הרב פרנק דייק בדברי הראב"ד, שכל דבריו הם כשאין כאן ציבור, אבל כשישראל חזרו לאדמת - גם הראב"ד מודה שחזר הכרת. (לא מוצא עכשיו את הציון).

אני יודע שהרב גורן אחז שהראב"ד מתיר לגמרי, אבל בפשטות, מי שמרחיב את המחלוקת של דעת יחיד עם כל הראשונים, יותר ממה שהכרחי להבין בדבריו, הראיה עליו.

2. בוודאי שיש מקומות שפוסקים גם בדאוריתא לקולא שלא כמו כל שיטות הראשונים. אבל זה הולך לפי כללים - ובעיקר לפי הסכמת הפוסקים והמנהג.

כאן הסכמת פוסקי ירושלים מדורות - להחמיר בכל שטח ההר ובמקומות ידועים בסביבתו.

3. ככל הזכור לי (לא יכול כרגע לציין עמוד) הרב גורן עצמו לא הסתמך על תשובת רדב"ז, בגלל שהיא סתורה מתוכה.

אכן הרב ליאור ואחרים מסתמכים עליה וצע"ג, כי ברדב"ז מפורש שאסור לחלוטין להכנס לכל הדרום.

אמנם מסתבר להגיד שעיקר דבריו הם שכיפת הזהב היא אבן השתיה ובדבריו על הדרום נפלה טעות סופר, אבל "אשנויא ניקום ונסמוך" באיסור כרת?!

1. אצטט את כלל ההלכה של הרמב"ם והשגת הראב"ד:

"כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים. ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא:

השגות הראבד   בקדושה ראשונה שקדשה שלמה. א"א סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפול מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא לא חלק בין מקדש לירושלים לשאר א"י ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו לרבי יוסי דאמר קדושה שנייה קדשה לעתיד לבא לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד י"י לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת:"

(הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה יד)

ממילא, אפשר לחלוק בהבנת הראב"ד, האם העיקר הוא "קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא" או "לפיכך הנכנס עתה אין בו כרת"?

שני תימוכין להבנת דברי הרב גורן:

א. מאיפה בכלל יש קדושה שמתבטלת חלקית?

ב. הראב"ד מסביר שלשתי הדעות קדושה בטלה במקדש ולכן אין בו כרת, זה נשמע כמו שאין בעיה והוא פשוט מציין כרת כי זה הרמה הכי חמורה במקום המקדש.

לגבי המאירי, הוא לא תחת ידי כעת ולכן יקח זמן כדי לצטט אותו ולהוכיח מכאן ולשם.

יש גם סתירה בדברי רש"י בזבחים בסוגיה (דף ס עמוד א - סא עמוד א) ויש את דעת רבנו חיים כהן בתוספות שם (דף ס עמוד ב) אבל הטענה שלו תמוהה מאוד, קדושה בטלה ויש איסור במות עדיין.

2. נו, פוסקים לפי כללים:

א. תא חזי מה המנהג של העולים: לפסוק כרדב"ז.

ב. הטופוגרפיה היא ראיה חזקה לטובת הרדב"ז.

3. אכן, הרב גורן חלק על הרדב"ז וסבר שהשיתין נמצאים תחת כיפת הסלע ולא קודש הקודשים ולכן לדעת הרב גורן המקדש מערבה יותר וממילא אפשר להקיף אבל צריך להיות קרוב לכותל המערבי (בחלק מול כיפת הסלע).

אפשר להסתובב גם במערב, כי ברור שיש כמה עשרות מטרים מקודש הקודשים ועד הקיר מכיוון שהכותל המערבי הוא של הורדוס ולכן ברור שההר לא היה עוד יותר מערבה משם, אבל למי שרוצה להחמיר כרב גורן שיהיה רחוק ככל הניתן בצד המערבי מול כיפת הסלע. 

צריך להבין, הפסיקה שקודש הקודשים תחת כיפת הסלע עם ראיות חזקות מהמציאות, כל שאר השיטות דורשות הנחה של שינוי טופוגרפי ולכן לא מדובר על לסמוך על "שינויא" אלא על ראיה חזקה מהמציאות. יש להעיר שחלק לא קטן מהמתירים עקביים בשיטה זו בפסיקה על סמך ראיה מהמציאות ב"כזית" למשל. 

תא חזי, שהמנהג הפשוט של כל גדולי ישראל עד ששת הימים ושל כמעט כל גדולי ישראל וכמעט כל ציבור היראים ושלמים, גם אחרי ששת הימים הוא לא לעלות. להגיד כאן 'תא חזי', זה מאוד משונה. כל ה'תא חזי' הזה, נוצר בעשרים ואחת השנים האחרונות, ע"י אנשים שחיים ביננו.

לגופם של דברים, הרב גורן לא פוסק כרדב"ז, לא רק בגלל המחקר הטופוגרפי שלו, אלא כי התשובה סתורה מתוכה. עם כל הכבוד לרב גורן, הוא (כמו כל פוסק אחר בדור) לא היה מעז לחלוק על רדב"ז אחרת. ועדיין לא מובן, איך הוא לא חושש לו לחומרא, ואיך הסומכים עליו לקולא, לא חוששים לזה שאסר את כל הדרום.

כשכתבתי 'שינויא', ע"פ הגמרא, התכוונתי שאוקימתא שלנו, לא יכולה להתיר את המקובל כאסור. בשביל 'לסמוך' על הרדב"ז, צריך לתרץ שדבריו עצמו לגבי הדרום באותה תשובה - הם טעות מעתיק או משהו. זה שיש לך סברא כזו, לא מאפשרת לך להקל בדאוריתא (הוא מציין את אל אקצא ככותל העזרה!).

כפי שהזכרתי, גם הכפתור ופרח,  ציין בפשטות שהשערים שאנו רואים בכותל הדרומי, הם שערי חולדה. אם מחשבים את הת"ק אמה מהכותל הדרומי, לא יתכן הזיהוי של הרמה כמקום המקדש.

אין לי מושג, איך מקלים נגד הראשון היחיד שהתבטא בסוגיא, כשלא מדובר על סתם 'ראשון', אלא הוא נחשב מרא דהלכתא בזיהויי המקומות בארץ ישראל.

לגבי הראב"ד מסכים שיש אפשרות להבין את דעתו בכמה כיוונים. כשיעור בכולל, יש לי אחלה שיעור להעביר על זה. למעשה לסמוך, אפילו כצירוף, צריך הכרח שזה לפחות דעתו.

לפני עליה להר הבית.

מעניין.

שלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים: שיבנה בית המקדש, ולכאורה יש לתהות איך מתכוננים בלי אפר פרה אדומה שמור במקום מוגן.

כמו שאמרתי שוב ושוב, הסומכים על הרדב"ז לא עושים זאת בשל תשובתו אלא בשל הטופוגרפיה.

כלומר, הם מסתמכים על קריאת המציאות כפי שניתן לראות בין לקולא ובין לחומרא.

הבעיה היא שלהניח שהכותל הדרומי הוא תחילת הת"ק אמה שיש לך קפיצה של 10 מטרים גובה באמצע ההר במקום שחז"ל לא מתארים זאת.

לא נראה לי שהרב גורן חשש לחלוק על אחרונים מתוך הדברים שלו שלמדתי.

ביבי מתנהל *בדיוק* לפי התפיסה השמאלנית שאומרת - 

יש בעזה מיליון-2 חפים מפשע, אנשים ממש טובים.

למרבה הצער קבוצה טרוריסטית איכשהו השתלטה עליהם.

בגלל 7.10 ישראל נאלצה בלית ברירה לצאת למלחמה וחבל על כל הרוג ופצוע "לא מעורב".

עכשיו שחמאס כמעט נעקר אז ישראל כמובן תעזור לעזתים, האנשים הטובים והאיכותיים, להשתקם חזרה.

גם אתה היית רואה אם היית גר באיזורים מסויימים בארץ.

ראיתי כיפת ברזל רודף אחרי טיל ופוגע בו לפחות שלושים פעמים. ראיתי שיגורים של כיפת ברזל יוצאים מהקנים. ראיתי והחזקתי בידיים המון רסיסים - גם של מיירטים.

אולי מישהו השתיל לי שבב עם דמיונות לתוך הראש, כשנכנסים לעולם הקונספירציות אפשר להיות מאד פוריים ואין גבול לאפשרויות. 

שעומד בדרישות של השר לוין ושל בגץ גם יחד

כך או כך הפרשה ירדה מסדר היום הציבורי

מקווה שהפצר החדש יעשה ניקיון בפצריה

או לפחות תשתנה שם רוח המפקד

אבל תודה שהחזרת את הנושא החשוב הזה לדיון

ומתנערים מזה.

עכשיו יש להם מפקד חדש

גם בזה.

השאלה היא כמה יש עוד לחדש?

אין מה לדון בזה.

צריך עובדות הן ביחס לישראל והן ביחס לעולם, צריך אכיפה (ועובדות לגביה הן ביחס לישראל והן ביחס לעולם), וצריך שכל אחד יחנך בבית את עצמו ואת ילדיו.

נגמר. הלאה לפוליטיקה הזולה הבאה.

מה יהודי עושה בחוץ לארץ?? 🤨

לפי חלק מהדעות, לפחות... נדמה לי שבתקופת מלחמת העולם השניה, יהודים שברחו ליפן לא ידעו באיזה יום לשמור שבת... 

… אנחנו מתפללים שלש פעמים ביום באופן הזה.

עוד לא החליטו לשנות את הנוסח.

שאנחנו מתפללים השיבה שופטינו אז זה מתיר לעוות צדק ומשפט?

גם אין קשר בין שינוי הנוסח לשאלה אם אנחנו בגלות. כן נפסק לא לקרוע על ערי יהודה וירושלים כי הם בשלטון ישראל, ונפסק לומר הלל בברכה ביום העצמאות כי יצאנו בו מעבדות לחירות (כלומר סיום שעבוד מלכויות סיום הגלות)

צריך לגור בארץ.

גם סטמר לא נמנעים מלגור בארץ

… עם יציאת השבת וקראתי חדשות נוראות על מוות בתאונת דרכים של איש יקר שזכיתי להכיר אותו ואת משפחתו בביקורי בארץ ובאופן ספונטני כתבתי את מה שכתבתי מתוך סערת רגשות. מצטער אם גרמתי למישהו עגמת נפש.

לגופו של עניין תרבות הנהיגה בארץ היא זוועתית, האכיפה רשלנית וקורבנות תאונות הדרכים בארץ זה לא גזרה מהשמיים.

מצופה ממך לעדכן אותנו, איך נאכפים חוקי התנועה בארץ הקנגורו.

…ניידות ממושבות נמצאות בכל פינה לזהות נהגים שנוסעים ללא רשיון , ללא משמעת נתיבים, ללא נתינת זכות קדימה וכדומה. . מצלמות מהירות ונסיעה באור אדום יש בכל פינה .

הכל עניין של הפניית תקציבים למקומות הנכונים.

אני שומע כל הזמן פרסומות חסרות תכלית של הרלב"ג ושואל את עצמי למה להוציא תקציבי פרסום יקרים במקום לתקצב יותר ניידות, מצלמות ועוד אמצעים יעילים לפתרון הבעיה.

כי פגשתי אותם בבית כנסת באזור שלי, שהוא כללי, לאו דווקא חרדי.

הם אוספים כסף במקומות שאנשים תורמים, וזה לא בהכרח מקומות של חרדים. אז מחר אתה יכול לפגוש אותם מתחת לבית שלך.

ועכשיו כשפסק נגדם, פתאום זה לא מתאים.

הם עושים חילול השם של הרמה השפלה ביותר.

ד"א זה לא כ"כ חריג שבחורי ישיבה מתרימים לישיבה שלהם

באמת לא מעניין אותי מי צודק ולמי מותר לקרוא לעצמו פוניבז'. בעיקרון מהמעט שאני מבין, רק מתחילת שנהל תשפ"ז יחול עליהם האיסור הזה, אבל זה באמת לא משנה.

ממה שאני מכיר בעולם החרדי, בחורים שאוספים כסף לישיבה, זה או לת"ת (תומכי תורה - עזרה של הישיבה לתלמידים וחתנים מעוטי יכולת) או אסיפת כספים נקודתית לבניית ספרייה וכדו' (כשהייתי בישיבה קטנה חרדית, היו אוספים לפני פורים לספרייה של הישיבה. אבל היה סתם בכמה רחובות ליד הישיבה, בעיקר כדי להעסיק את הילדים). וגם זה, בדרך כלל באזור מסוים או לפי כתובות של בוגרים. ככלל, תלמידים לא עומדים כמו בבית כנסת קבצנים ומתרימים בשביל האחזקה השוטפת של הישיבה שלהם.

נראה שאתה מזדהה כנראה עם צד אחד, ומעמיד פני תם כאילו אין לך דעה בעניין,

אני יושב בבית כנסת שאליו מגיעים המון בחורים לא פעם ולא פעמיים, לא בהכרח אוהב את זה,

אבל לא רואה בזה דבר כזה הזוי,

מה שאתה כותב זו דמגוגיה זולה במיטבה,

כמובן שיש הרבה ישיבות, אבל יש משפחות רבות שמבחינתם זו הישיבה שמייצגת את תפיסת עולמם, כמובן שזכותך המלאה כפי שנראה עשית לא לתרום, אבל כזו צרות עין, שאכפת לך שחלילה מישהו יתרום להם כמה פרוטות,

עוד לא ראיתי

אבל אני חייב לפתוח בזה שאתה משתמש בהרבה מילים שיפוטיות (מעמיד פני תם, דמגוגיה זולה במיטבה, כזו צרות עין). זה לא תמיד נעים לקרוא את זה. אבל זו הערת אגב.

לגופו של עניין:

אין לי דעה לגבי מי צודק בדיון עצמו. אין לי מושג על סמך מה הרב מרקוביץ חושב שמגיע לו והרב פלוני חןשב שלא מגיע לו. באמת אין לי מושג.

ברמה האישית, מבחינתי יש אנשים טובים בכל צד ובימים שהייתי בחרדי היו לי חברים משני הפלגים והערכתי מאוד את הנחמדעם והחכמים שביניהם, ללא הבדל. מבחינת קשר לצד מסוים בפוניבז' - צר לי ידידי, אין לי חיבה לישיבה הזו ולא למגזר שהיא מייצגת, משום כיוון.

מבחינת התנהלות, כתבתי בצורה ברורה בהודעה הראשונה, שלטעמי הרב מרקוביץ לא נהג בהגיון ובאחריות בכך שהוא לא עזב את פוניבז' מזמן והקים לו ישיבה משלו. הוא אדם אחד ועד כמה שהוא ראוי, הוא יוכל לבסס טת מעמדו בעצמו. בצד השני יושבים הרבה אנשים שנמצאים שם הרבה שנים וחלקם אינטגרליים בישיבה (כמו המנהל ואוספי הכספים וכו'), אז טבעי שהציפייה תהיה ממנו, לקום וללכת, לא מתוך צדק אלא דווקא מתוך אחריות לכבוד התורה (אתה לא תאמין, אבל ממש לאחרונה אמר לי את זה בדיוק, אדם שמאוד מחובר ושותף בהגיונות הפלג הירושלמי וכו).

עד כאן דברים שלא מאוד רלוונטיים לפתיחת השרשור, אבל הוצהרו בפירוש בפתיחת הדברים.

אני מדבר על תופעה שרב מבוגר רוצה לפתוח ישיבה, אז שיילך ויפתח ישיבה. למה הוא שולח בחורים לקבץ נדבות בבתי כנסת? קורה שישיבה עושה אירוע התרמה גדול והיא פונה לציבור, אבל זו תמיד ישיבה קיימת שפונה בדרכים יחסית מכובדות, לבוגרים, שכנים ומקסימום בפרסומות באינטרנט, ובוודאי לא שולחת תלמידים לשוטט ולקבץ נדבות. מה גם, שתמיד סרטון הישיבה וההיסטוריה שלה חשוף לציבור כפרסומת.

כאן מדובר בפנייה לציבור שמבזה את התלמידים, במצג שווא לציבור התורמים ובכלל בהקמת מוסד שלא ברור למה הוא מוקם. הרי אם מדובר בישיבה שנפתחת, למה שלא יסדרו את ההיבט הכלכלי בדיוק כמו כל ישיבה שמוקמת. הרי לא מדובר באנשים טיפשים או חסרי ניסיון.

זה מה שאני מבהיר, וכמובן מי שבא לו - שיתרום לאן שבא לו.

אני לא בא להצדיק שום צד מבעלי המחלוקת. למעשה, כמעט מאז שהתחיחו המחלוקות היו אנשים טובים שניסו לשבת על הגדר או אפילו לפשר. המציאות היא ששני הצדדים דחו והפריעו לכל גורם כזה, וזה ממש לא כבוד גדול לאף אחד.

כן אציין שהתופעה הזו חוזרת על עצמה הרבה. גם במחלוקת היעב"ץ והרב אייבשיץ, היו רבנים שניסו לפשר וכמדומני הרב חיים רפפורט כתב אז בכאב שחבל שאף צד לא מוכן להקשיב ולהגיע להבנות.

כשלא עובדים, כסף הופך לאישיו ובסוף פועלים באופן לא ראוי להשיג כסף.

כך כבר פירשו רבותינו על המשנה במסכת אבות:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,

שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.

וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,

סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.

וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר,

יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם;

שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן,

וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.

וְאַתֶּם,

מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:" (מסכת אבות פרק ב משנה ב)

רש"י שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:"
 

הרמב"ם שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

הטור:

"ואחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, שאם אין לו מה יאכל העוני יעבירנו על דעת קונו.

ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, כמו שמצינו בחסידים הראשונים שהיו עושין מלאכתן עראי ותורתן קבע וזה וזה נתקיים בידן, כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט.

וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה.

ומאד מאד יזהר אדם בענין השבועה, שהרבה הפליגו רבותינו בענין שבועת שקר, ואפילו לישבע באמת, כמו שאמרו אלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו מחמת שבועת אמת.

ויזהר מלהשתתף עם העו"ג, דשמא יתחייב לו שבועה וישבע בשם יראתו ועובר משום לא ישמע על פיך. מיהו אם נשתתף ונתחייב לו שבועה, יכול לקבלה. ומיהו אין כל אדם יכול לעמוד בזו, וגם רש"י התירם שאין עכשיו עו"ג." (טור אורח חיים סימן קנו)

הבית יוסף:

"ואח"כ ילך לעסקיו וכו' כלומר ולא תימא למה אתה אומר ילך לעסקיו יותר טוב היה לו שילמוד לעולם בתורה לכך אמר מדה טובה הוא שילך לעסקיו כדתנן (פ"ב דאבות) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטרך לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל אפי' לקבוע עתים לתורה וגם יגרום לו עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו." (על הטור באורח חיים סימן קנו וכך הוא פסק בשולחן ערוך)

"ואחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה מה שהביא רבינו הסיפא ולא הביא הרישא יפה ת"ת עם ד"א וכו' הוא לפי דנראה דהתנא מדבר בשתי כתות מישראל הא' הם התגרים דפורשין בספינות הים והולכים בסחורות בדרך רחוקה וארז"ל ולא מעבר לים היא לא תמצא תורה בתגרין ועליהם אמר יפה תורה עם ד"א דאצל כת זו ד"א עיקר והתורה טפלה ולכן אמר יפה הוא דיהיה יודע מה שכתוב בתורה שיגיעת שניהם משכחת עון וכת אחרת הם לומדי תורה ויושבים בביתם שהתורה אצלם הוא עיקר אמר עליהם וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון דבכת זו צריך שיתפרנס במלאכה והוא יושב בביתו ועוסק בתורה כי בזה יש לתורה קיום אצל כת זו. ורבינו מדבר כאן בכת זו שיושבי' בביתם ומתפרנסים במלאכה או בשאר עסקים כגון רבית וכיוצא כדי שיוכל לישב בביתו וללמוד תורה על כן הביא על זה הסיפא נ"ל אמת וצדק:" (על הטור באורח חיים סימן קנו)

רבותינו היו חכמים, מי שמשנה ופועל נגדם בסוף משלם מחיר.

בפני עצמה, ניהול חינוכי של המוסד.

אחרת גם הטענה שלך צריכה להיות מופנת לראשי ישיבה/רבני עיר/ר"מים בציונות הדתית שמקבלים על זה משכורת.

חוץ מזה שכל ישיבה זקוקה לתקציב, כמו שתיאטרון הבימה זקוק לתקציב או כל מוסד

לגבי ראשות ישיבה והיתר להתפרנס מלימוד תורה - זה אכן נושא השרוי במחלוקת בין הפוסקים.

(בכלל, זה קצת עצוב שכל כך הרבה לומדים תורה בישיבות ובודדים מהם למדו הלכות תלמוד תורה מהתחלה ועד סוף ברמב"ם או בטור או בשולחן ערוך...

זה כמו שאנשים לא ילמדו הלכות חגים לקראת החגים.)

זה שהטענה נכונה על רבים בציונות הדתית זה לא סותר את נכונותה.

לא הבנתי איך הטענה שלך בסוף רלוונטית להלכה או לדברי רבותינו.

(ואגב, אפשר לוותר על התקציבים לשניהם)

אבל ממה שאני מבין, זה הרבה יותר מסכסוך פרטי בין גיסים. זה הפך לוויכוח מגזרי בין פלגים אידיאולוגים ליטאים.

הנקודה היא לא למצוא מקום ללמוד. באמת שיש הרבה מקומות. הויכוח הוא מיהו הפלג האידיאולוגי שממשיך את המותג "פוניבז', אם הישיבות". לכן זה לא סתם לפרוש ולהקים במקום אחר.

כמובן שמבחינתי זו בדיוק הסיבה לא לתרום, רק מסביר למה זה לגיטימי מבחינתם.

ברור שלא הינו בקלות מוותרים.

שאני קצת עובד בו.