אדם מאידיאולוגיה דומה מאוד אבל שונה פוליטית שמתמודד במפלגה עם פריימריז כשהמערכת לא מחבבת אותו.

איזה אידאולוגיה שונה הוא מציע?

בס"ד

עוצמה יהודית צריכה לפתור עניינים פנימיים שלה, בנוגע לשאלה מי יתפטר במסגרת החוק הנורווגי. יש בזה כמה משמעויות שונות. זה כל הסיפור.

אגב, לדעתי יש פתרון וקל-

להעביר את תיק המורשת לחבר אחר, והשר אליהו יקבל תפקיד סגן שר שבמילא מגיע להם מכוח ההסכמים הקואליציונים ולא נוצל.

יודגש שאין שום ספק שהם צריכים לפתור את הבעיה הזאת ולהכניס את סוכות. מניח שגם ימצא לזה פתרון כזה או אחר, ובכנס הבא סוכות כבר יכהן כח"כ מן המניין.

לתפקיד סגן שר.

ולמה עוצמה יהודית צריכה לשלם בעד בעיה ארגונית במפלגה מתחרה, בהנתן שלא סביר, נכון לעכשו, ששוב ירוצו יחד בבחירות הבאות.

פשוט על פי החוק הוא לא יכול להתפטר שוב במסדרת החוק הנרווגי. אז גם אם איתמר ווסרלאוף לא יכולים (חשש מהיומ"שית ובעיות מימון, בהתאמה), אז לדעתי זה פתרון הגיוני וראוי.

עוצמה יהודית צריכה לעשות את זה כי כיום ח"כ קרויזר "נמצא על משבצת" של הציונות הדתית. אז הם יכולים להמשיך להתעקש, אבל אז סמוטריץ' מתפטר, כפי שהוא עשה, ואז אם הפעם לא ימשוך אז גם קרויזר יצא מהכנסת. זה השיקול שעומד על הפרק.

בעניין הפותח, לענ"ד (וכתבתי זאת גם לפני הפריימריז) הקושי עם צבי סוכות, שקשה מאוד לדעת מיהו ומה דעותיו. הוא עבר כמה שינויים אידיאולוגיים/פרקטיים בחיים וגם ספציפית בשנים האחרונות, הוא בעיצומו של תהליך שינוי ממה שהיה עד לפני כשש/שבע שנים. אישית, זה בסדר גמור. יפה מאוד שאדם לא תקוע על ססמאות או נאמנות עיוורת למפלגה, אלא מברר את דעותיו ואמונותיו. אבל, כנציג ציבור, הציבור ששלח אותו צריך לדעת מי נציגיו, איזה עמדות הם מייצגים ולהחליט האם לתמוך בהם בסיבוב הבא. עם צבי סוכו. זה מורכב ולא צפוי.

לימור סון הר מלך יכולה לדעתי להיכנס בקלות למשרד שכזה ולשר אליהו לתפור משהו חדש למידות שלו, אבל זה כבר לא מערער את יסודות הקואליציה כי זה מגיע לעוצמה יהודית מתוקף ההסכמים הקואליצינים (שורש הסכסוך עם אלמוג כהן שרצה להיות שר ולא סגן שר).

בגלל שני "כתמים" בקורות חייו הפוליטיים:

1. הוא היה מנכ"ל עוצמה יהודית, וחשוד בעיני הבייס כמי שמתכנן לערוק לבית הפוליטי הקודם שלו.

2. הוא בן למשפחה חרדית, ככזה הוא לא מוכן ליישר קו עם קמפיין ההסתה האובססיבית של מפלגתו נגד חרדים.

ואין מצב שהוא חוזר לעוצמה.

אם כבר, כמו שכתבתי, הנ.צ. הללו, שהיום הוא בדעות מאוד שונות - הן סימן.

החשש הוא שהוא ימשיך את תהליך ההתמרכזות שלו. אחד שעבר כל כך הרבה שינויים, תמיד עלול לעבור את השינוי הבא.

הוא פשוט פרלמנטר מעולה, שלא נכנס לסכסוכים עם אף אחד מן היריבים הפוליטיים, כולל אלה המכונים אנשי תקשורת, ולא זכור לי שהוצא אי פעם ממליאת הכנסת בשל קריאות ביניים והפרעות.

נראה שבמפלגתו לא בדיוק אוהבים את הגישה הזו.

וצריך לזכור - מיד עם חזרתה של עוצמה יהודית לממשלה, הוצע לו לקבל תפקיד סגן שר (שהיה מגיע לו מתוקף ההסכמים הקואלצינים) - אך הוא סירב. אחרת סוכות כבר היה חוזר לכנסת לפני שבועיים (אני מניח שההבטחה שהובטחה לו בתמורה זה הקמת שדה התעופה בנבטים שהוא פעל לקדם)

מזלו שהחרדים איימו בתקציב, אחרת הוא היה רואה מספסלי האופוזיציה, איך טוחנים את עזה לעפר, כשהוא לא יכול לקבל קרדיט.

בס"ד

ח"כ אייזנקוט סיפר לא אחת על אירוע שקרה באחד מחודשי המלחמה בזמן שהם עוד היו חלק ממנה. על פי הסיפור שהוא מספר בישיבת הקבינט המצומצם עלה נושא של סוגיית שחרור מספר חטופים ולאחר מכן בישיבת הקבינט פתאום סמוטריץ' העלה את אותו מספר, מספר שהוא לא היה אמור להיחשף אליו.

אלא שנתניהו, כך על פי אייזנקוט (ולדעתי זה לא הוכחש מעולם), מסר את הפרטים לסמוטריץ', כדי שיפוצץ אותם בקבינט (ולאחר מכן כמובן שזה יגיע לתקשורת) ובכך לסכל את העסקה שבעיניהם הייתה מסוכנת.

זאת אומרת, שאנחנו רואים פה בבירור מקרה שבו השתמשו בטקטיקה הזאת במטרה לסכל מהלך מסוכן. והאמת היא, שאחרי כל המילים היפות והמרגיעות, אנחנו רואים שהמציאות היא לא כמו שתיארו לנו.

אני האזנתי אתמול בקשב רב לריאיון של סמוטריץ' אצל ירון וילנסקי בגלצ. הוא דיבר שם על תשע משאיות מינמליות שצה"ל עוקב אחריהן ואם יש השתלטות של חמאס יפציצו מהאוויר. בפועל נכנסו היום 100 משאיות (על פי תיעוד של צו 9) ודובר רוה"מ אמר בריאיון אצל אמיר איבגי, גם כן בגלצ, שאין אפשרות לוודא שהסיוע לא מגיע לידי החמאס.

סמוטריץ' גם אמר באותו הראיון ("אני אומר לך באחריות") שהכנסת הסיוע היא בשביל להזים בפני הידידות הגדולות שלנו את טענת הרעב ברצועה, וזה שקר ועלילות שווא שזה חלק מהשחרור של עידן אלכסנדר בשבוע שעבר. אתמול בערב פורסמו בשני ערוצים שונים (קשת 12 וכאן 11) שהסיוע שנכנס כעת לרצועה הוא אכן קשור בקשר ישיר לשחרור.

אז אתמול נתניהו פעל והצליח למנוע משורה של ארגוני ימין, ומח"כ עמית הלוי, לתת הצהרה שתאתגר את הממשלה על ההחלטה שלה (פרסום של עמיאל ירחי ב-i24news). במציאות כזאת מה שמאוס זה הניסיון להעלים מהציבור את האמת, לא מי שמוציא אותה לאור.

(אגב, עובדתית החזרה של עוצמה יהודית זה לא קשור לחרדים. גם אילולה היו מאיימים בתקציב, נתניהו פעל כל הזמן כדי להשיב אותו לממשלה כדי שיהיה לה רוב משמעותי בכנסת).

אגב, אייזנקוט במומו פוסל - כשהם ישבו בקבינט, היו כל הזמן הדלפות לכתבים מאוד מסויימים. כשהם יצאו, פתאום הכתבים הללו כבר לא ידעו. המשיכו לצאת רק הדלפות שמוציאות את בן גביר הגבר של הממשלה, כשהוא יצא ההדלפות *לתקשורת* פסקו לחלוטין.

כתבתי בפירוש שאיני נכנס לשאלה מי צודק, אלא האם ההתנהלות היא כזאת שמאפשרת עבודה עם הממשלה. בן גביר חילק נשקים שהצילו חיים, באמת כל הכבוד לו על כך (וציינתי זאת כמה פעמים) הוא גם הפסיק את הקייטנות בכלא, גם על כך כל הכבוד לו באמת (ציינתי גם זאת כמה פעמים) מעבר לזה, הוא עסוק בלנהל מלחמות אבודות, לזרוק בוץ על שותפיו וליילל כמה היועמ"שית/בג"ץ/חברי הממשלה/השכנה מהקומה הרביעית לא מאפשרים לו.

בזמן הזה, סמוטריץ' בשקט ובעקביות ובלי מלחמות אבודות, משנה מציאות ביו"ש שתזכר לשנים. בזמן שבן גביר בהפגנתיות יצא מהממשלה, סמוטריץ' דאג שהממשלה תתן את ההוראה לחזור להלחם.

נתניהו התאמץ להחזיר אותם, לא כי מישהו בקואליציה התגעגע להדלפות ולזריקות הבוץ, אלא כי הוא צריך רוב יותר מובהק, כדי שלא כל גולדקנוף יוכל להפיל את הממשלה.

נתניהו במילכוד, כיוון שהמינימום שהחרדים דורשים (והוא גם התחייב להם על זה בהסכם הקואליציוני) בעניין הגיוס, הוא הרבה יותר ממה שח"כי הליכוד (חמישה לפחות) היו מוכנים לשאת עוד לפני המלחמה וכ"ש עכשיו. ממילא הוא חייב ממשלה רחבה (ולמזלו החרדים לא מאוחדים באיומים), היה עדיף לו עוד קודם, אבל הדד-ליין היה התקציב.

המידע הזה הגיע לקבינט ובמקביל הגיע גם לתקשורת.

לגבי הדלפות - תמיד היו הדלפות מהקבינט. גם בזמן שלא אייזנקוט ולא בן גביר היו שם. קל וחומר מישיבות ממשלה. זה עובדות. אגב, תעבור גם היום על הדלפות ותראה שהוא כלל לא מוזכר בהם. ועוד כלל חשוב בעולם התקשורת: יש כתבים שכשההדלפה מתפרסמת אצלם  - ברור מי *לא* השר המתדרך.

אגב, אתמול בריאיון לפטריוטים בן גביר פרגן לסמוטריץ' בפה מלא על מהפכת הבניה ביו"ש, ונתן לו את כל הקרדיט. מתי סמוטריץ' אי פעם פרגן לבן גביר על דברים שאתה ציינת כמו הנשקים? על המהפך בבתי הסוהר? אני לא זוכר שזה קרה.

להפך, היה אפשר לראות את הפרצוף שלו בשבוע שעבר במירון שבן גביר ישב לצידו באירוע ההדלקה של הציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה). כל הזמן הזה הוא פעל בשקט להדחיק אותו מאירועים מגזריים (במירון הוא לא יכל כי זה אירוע בהובלת רבני קהילות) ולתקוע לו מקלות בגלגלים (תקציב המשטרה, לדוגמה, שפתאום כשחיים כץ היה השר אז כבר כן היה מוצדק לעלות להם את השכר ולמשרד את התקציב).

ולסיום תיקון חשוב: על פי הודעת מתפ"ש בדקןת האחרות - נכנסו היום 93 משאיות לרצועה ולא 100 כפי שכתבתי (למרות שמובן למה זה עוגל למאה - אבל חשוב לדייק)

שמעתי אותו פעם מנסה לעבוד על אסתי פרז (כאן רשת ב') לא הכי צדיקה בעולם. אבל אף אחד לא אוהב שמנסים לעבוד עליו. רק אפשר לקוות שהוא לא באמת מאמין למה שהוא אומר.

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.

(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)

קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.

אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.

ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?

אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.

סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.

מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.

זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.

אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.

איכס.

פיצולישיבות זה כמו גירושין

אבל למה להעתיק את זה לפוליטיקה.

למה מותר לעשות בלוק עם עוצמה שלא כולם מקפידים שם על קלה כבחמורה, ולמה מותר עם זהות...

ולמה אסור עם מעוז ששם שמים נישא בפיו על דרך השגרה.

כרגע, להבנתי בלי שום ידע פנימי, לעשות בלוק עם נעם רק יזיק ולא יועיל כלום לא למפלגה ולא לגוש. הוא כמעט לא יביא מצביעים (והמעטים שכן - יצביעו לשאר מפלגות הגוש) ולעומת זאת יבריח רבים יותר, שיזלגו למפלגות ה'מרכז'.

אתה לא צריך אותי, תקשיב לרב קלנר שהוא עצם מעצמם ובשר מבשרם:

מצפה שאבי מעוז ברגע האחרון יודיע שפורש

גם הוא מבין שמפלגת נעם היא פיקציה, שאבי מעוז ארבע שנים בכנסת סיפר סיפורים, אבל לא קידם שום דבר ממשי. למה כן לבזבז עליו מנדט?!

בשביל להפריש את נועם צריך לתת להם תמורה, ו/או פרס ניחומים, כי אין מתנות חינם.

הרב קלנר אשר כבודו במקומו מונח לא מציע כלום.

בזמנו שתפסו את הישיבה ביצהר בשביל לעשות שם נקודת מג"ב חשבתי שאם מדינת ישראל הייתה מקימה תחנת משטרה בפוניבז' היו מוחאים לה כפיים.

בפועל היו שתי ישיבות במוסד אחד. זה לא הוגן.

זה כמו בית ערב גירושין.

לא מביאים דוגמא מזה.

האם כיום בישיבות הקו ר"מ יאמר כאלו דברים?

האם הרב גנץ יאמר לא לשמוע שיעור של מרכזניק?

האם אין רמים בישיבת רמת גן תלמידיו של רב אברום? הנה הרב אברהם וסרמן נראה לי כזה.

האם בעלי כולם מסכימים? הרב נתנאל אלישיב חולק מהותית על דברים.

לא כת ולא דומה

כמו בפעם הקודמת - אני לא אכנס לשמות. אלו שהזכרת הם בהחלט לא כאלו וגם אם הם בקשר - הם מעולם לא היו 'קו' שרוף.

החידוש החיובי עכשיו, הוא שהריצה העקרה של מפלגת נעם גורמת שגם שרופים לחלוטין מצטרפים לשבירת ההגמוניה. כאן יכול להתחיל התיקון.

כמו בני זוג גרושים נפשית אך נשואים ממסדית באותו בית.

לא מביאים ראיה ממקרה כזה

או לא.

רב אחד חושב שלא, רב אחד חושב שכן, ולא נכנס למחלוקת בין גדולי החכמים.

ברור שזה היה רע, אבל באופן כללי בחיים עושי םדברים הכרחיים גם אם לא נעימים. גם לרבן גמליאל לא היה נעים לנדות את רבי אליעזר, ורשב"ג לנדות את רבי מאיר ורבי נתן, או לגרא לא היה נעים לצאת בחריפות נגד החסידים

כשאדם מחליט (על דעת עצמו) להורות הלכה בפני רבו+ להקים לעצמו ישיבה ולדאוג לו לקהל, זה לא "לא נעים", זה מביש.

היתה מחלוקת אידאולוגית לשם שמים בשני הצדדים. חלק מרבני מרכז סברו כרב טאו והלכו איתו. זה לא חסידות שמתפלגת בין אחים. לא זה המקרה

זה שונה ,

הבעיה קורית אם יורדים לפסים אישיים כתוצאה מזה

אינלי מושג ולא הייתי שם

אבל ככה מלמעלה, קשה לי לעבור על הדבר הזה כאילו זאת מחלוקת הלל ושמאי

הרציה עדיין היה בראשות הישיבה אז.

זה לא הזמן למשחקי כבוד וכיאולוגיה

מי שלא ידע להתאחד שיתפוגג בעה

מקווה שגם 100 קוחות לא יהיו לו

לא מבין את הבעיה שיש בלאחד 4 מפלגות הרי כל הכיסאות בכנסת תלויים אחד בשני בלי הרביעי גם הראשון לא נכנס

יש גם את אחי של הרב אברגל

לא מצליח להבין איך לא מצעלים מעל הפוליטיקה הקטנה..

מה סמוטריץ עשה כדי לעצור את הדהירה הפרוגרסיבית שקוראת בתוך צהל? מה הוא עשה לגבי הקטע של חילופי גננות ערביות בקטע הלברלי שהילדים לומדים לומר אללה אכבר ומורות לתנך ערביות בחינוך?

נראה שסמוטריץ מכוון מטרה בקטע של היישובים ביוש וכל הכבוד לו, אבל זה גורם לו להזניח את השאר. גם מפלגת בן גביר לא עושה כלום בנושא.

ואם תאמר שאבי מעוז לא עשה, הרי הוא היה אדם אחד ואין לו כוח לאדם אחד ח"כ. אבל מפלגה של 4 זה דבר אחר.

בכל מקרה אני לא מצביע נועם כי זה סכנה לגוש כולו והם חיים בסרט שיעברו את אחוז החסימה, מעריך שהם עושי םזאת כדי לצבור פרסום ולנסות בבחירות הבאות

, והם יפרשו שבועיים לפני הבחירות

לשרוף את הקול על מי שעשה 0 עגול בתחום הזה, כמו בכל התחומים האחרים?!

ולכן לא אצביע להם.

לגבי זה שהוא לא עשה. מה אתה רוצה שח"כ אחד יוכל לשנות? עכשיו הם רוצים 4 כמפלגה עצמאית, זה כבר משהו שיצליח לשנות. אלא שהם לא יעברו

בשיתופי פעולה, אבל לא, הוא בנה במות לעצמו ונהנה לספר סיפורים במליאה.

עכשיו הוא כנראה (אם באמת לא יפרוש) ישרוף כמה אלפי קולות. אם היו נותנים לו מקום, היו שורפים מנדט שלם...

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה