מי מפחד ממנו.
מה מפחיד בו.
למה בולמים אותו.
מי מפחד ממנו.
מה מפחיד בו.
למה בולמים אותו.
אדם מאידיאולוגיה דומה מאוד אבל שונה פוליטית שמתמודד במפלגה עם פריימריז כשהמערכת לא מחבבת אותו.
איזה אידאולוגיה שונה הוא מציע?
בס"ד
עוצמה יהודית צריכה לפתור עניינים פנימיים שלה, בנוגע לשאלה מי יתפטר במסגרת החוק הנורווגי. יש בזה כמה משמעויות שונות. זה כל הסיפור.
אגב, לדעתי יש פתרון וקל-
להעביר את תיק המורשת לחבר אחר, והשר אליהו יקבל תפקיד סגן שר שבמילא מגיע להם מכוח ההסכמים הקואליציונים ולא נוצל.
יודגש שאין שום ספק שהם צריכים לפתור את הבעיה הזאת ולהכניס את סוכות. מניח שגם ימצא לזה פתרון כזה או אחר, ובכנס הבא סוכות כבר יכהן כח"כ מן המניין.
לתפקיד סגן שר.
ולמה עוצמה יהודית צריכה לשלם בעד בעיה ארגונית במפלגה מתחרה, בהנתן שלא סביר, נכון לעכשו, ששוב ירוצו יחד בבחירות הבאות.
פשוט על פי החוק הוא לא יכול להתפטר שוב במסדרת החוק הנרווגי. אז גם אם איתמר ווסרלאוף לא יכולים (חשש מהיומ"שית ובעיות מימון, בהתאמה), אז לדעתי זה פתרון הגיוני וראוי.
עוצמה יהודית צריכה לעשות את זה כי כיום ח"כ קרויזר "נמצא על משבצת" של הציונות הדתית. אז הם יכולים להמשיך להתעקש, אבל אז סמוטריץ' מתפטר, כפי שהוא עשה, ואז אם הפעם לא ימשוך אז גם קרויזר יצא מהכנסת. זה השיקול שעומד על הפרק.
בעניין הפותח, לענ"ד (וכתבתי זאת גם לפני הפריימריז) הקושי עם צבי סוכות, שקשה מאוד לדעת מיהו ומה דעותיו. הוא עבר כמה שינויים אידיאולוגיים/פרקטיים בחיים וגם ספציפית בשנים האחרונות, הוא בעיצומו של תהליך שינוי ממה שהיה עד לפני כשש/שבע שנים. אישית, זה בסדר גמור. יפה מאוד שאדם לא תקוע על ססמאות או נאמנות עיוורת למפלגה, אלא מברר את דעותיו ואמונותיו. אבל, כנציג ציבור, הציבור ששלח אותו צריך לדעת מי נציגיו, איזה עמדות הם מייצגים ולהחליט האם לתמוך בהם בסיבוב הבא. עם צבי סוכו. זה מורכב ולא צפוי.
לימור סון הר מלך יכולה לדעתי להיכנס בקלות למשרד שכזה ולשר אליהו לתפור משהו חדש למידות שלו, אבל זה כבר לא מערער את יסודות הקואליציה כי זה מגיע לעוצמה יהודית מתוקף ההסכמים הקואליצינים (שורש הסכסוך עם אלמוג כהן שרצה להיות שר ולא סגן שר).
בגלל שני "כתמים" בקורות חייו הפוליטיים:
1. הוא היה מנכ"ל עוצמה יהודית, וחשוד בעיני הבייס כמי שמתכנן לערוק לבית הפוליטי הקודם שלו.
2. הוא בן למשפחה חרדית, ככזה הוא לא מוכן ליישר קו עם קמפיין ההסתה האובססיבית של מפלגתו נגד חרדים.
ואין מצב שהוא חוזר לעוצמה.
אם כבר, כמו שכתבתי, הנ.צ. הללו, שהיום הוא בדעות מאוד שונות - הן סימן.
החשש הוא שהוא ימשיך את תהליך ההתמרכזות שלו. אחד שעבר כל כך הרבה שינויים, תמיד עלול לעבור את השינוי הבא.
הוא פשוט פרלמנטר מעולה, שלא נכנס לסכסוכים עם אף אחד מן היריבים הפוליטיים, כולל אלה המכונים אנשי תקשורת, ולא זכור לי שהוצא אי פעם ממליאת הכנסת בשל קריאות ביניים והפרעות.
נראה שבמפלגתו לא בדיוק אוהבים את הגישה הזו.
וצריך לזכור - מיד עם חזרתה של עוצמה יהודית לממשלה, הוצע לו לקבל תפקיד סגן שר (שהיה מגיע לו מתוקף ההסכמים הקואלצינים) - אך הוא סירב. אחרת סוכות כבר היה חוזר לכנסת לפני שבועיים (אני מניח שההבטחה שהובטחה לו בתמורה זה הקמת שדה התעופה בנבטים שהוא פעל לקדם)
מזלו שהחרדים איימו בתקציב, אחרת הוא היה רואה מספסלי האופוזיציה, איך טוחנים את עזה לעפר, כשהוא לא יכול לקבל קרדיט.
בס"ד
ח"כ אייזנקוט סיפר לא אחת על אירוע שקרה באחד מחודשי המלחמה בזמן שהם עוד היו חלק ממנה. על פי הסיפור שהוא מספר בישיבת הקבינט המצומצם עלה נושא של סוגיית שחרור מספר חטופים ולאחר מכן בישיבת הקבינט פתאום סמוטריץ' העלה את אותו מספר, מספר שהוא לא היה אמור להיחשף אליו.
אלא שנתניהו, כך על פי אייזנקוט (ולדעתי זה לא הוכחש מעולם), מסר את הפרטים לסמוטריץ', כדי שיפוצץ אותם בקבינט (ולאחר מכן כמובן שזה יגיע לתקשורת) ובכך לסכל את העסקה שבעיניהם הייתה מסוכנת.
זאת אומרת, שאנחנו רואים פה בבירור מקרה שבו השתמשו בטקטיקה הזאת במטרה לסכל מהלך מסוכן. והאמת היא, שאחרי כל המילים היפות והמרגיעות, אנחנו רואים שהמציאות היא לא כמו שתיארו לנו.
אני האזנתי אתמול בקשב רב לריאיון של סמוטריץ' אצל ירון וילנסקי בגלצ. הוא דיבר שם על תשע משאיות מינמליות שצה"ל עוקב אחריהן ואם יש השתלטות של חמאס יפציצו מהאוויר. בפועל נכנסו היום 100 משאיות (על פי תיעוד של צו 9) ודובר רוה"מ אמר בריאיון אצל אמיר איבגי, גם כן בגלצ, שאין אפשרות לוודא שהסיוע לא מגיע לידי החמאס.
סמוטריץ' גם אמר באותו הראיון ("אני אומר לך באחריות") שהכנסת הסיוע היא בשביל להזים בפני הידידות הגדולות שלנו את טענת הרעב ברצועה, וזה שקר ועלילות שווא שזה חלק מהשחרור של עידן אלכסנדר בשבוע שעבר. אתמול בערב פורסמו בשני ערוצים שונים (קשת 12 וכאן 11) שהסיוע שנכנס כעת לרצועה הוא אכן קשור בקשר ישיר לשחרור.
אז אתמול נתניהו פעל והצליח למנוע משורה של ארגוני ימין, ומח"כ עמית הלוי, לתת הצהרה שתאתגר את הממשלה על ההחלטה שלה (פרסום של עמיאל ירחי ב-i24news). במציאות כזאת מה שמאוס זה הניסיון להעלים מהציבור את האמת, לא מי שמוציא אותה לאור.
(אגב, עובדתית החזרה של עוצמה יהודית זה לא קשור לחרדים. גם אילולה היו מאיימים בתקציב, נתניהו פעל כל הזמן כדי להשיב אותו לממשלה כדי שיהיה לה רוב משמעותי בכנסת).
אגב, אייזנקוט במומו פוסל - כשהם ישבו בקבינט, היו כל הזמן הדלפות לכתבים מאוד מסויימים. כשהם יצאו, פתאום הכתבים הללו כבר לא ידעו. המשיכו לצאת רק הדלפות שמוציאות את בן גביר הגבר של הממשלה, כשהוא יצא ההדלפות *לתקשורת* פסקו לחלוטין.
כתבתי בפירוש שאיני נכנס לשאלה מי צודק, אלא האם ההתנהלות היא כזאת שמאפשרת עבודה עם הממשלה. בן גביר חילק נשקים שהצילו חיים, באמת כל הכבוד לו על כך (וציינתי זאת כמה פעמים) הוא גם הפסיק את הקייטנות בכלא, גם על כך כל הכבוד לו באמת (ציינתי גם זאת כמה פעמים) מעבר לזה, הוא עסוק בלנהל מלחמות אבודות, לזרוק בוץ על שותפיו וליילל כמה היועמ"שית/בג"ץ/חברי הממשלה/השכנה מהקומה הרביעית לא מאפשרים לו.
בזמן הזה, סמוטריץ' בשקט ובעקביות ובלי מלחמות אבודות, משנה מציאות ביו"ש שתזכר לשנים. בזמן שבן גביר בהפגנתיות יצא מהממשלה, סמוטריץ' דאג שהממשלה תתן את ההוראה לחזור להלחם.
נתניהו התאמץ להחזיר אותם, לא כי מישהו בקואליציה התגעגע להדלפות ולזריקות הבוץ, אלא כי הוא צריך רוב יותר מובהק, כדי שלא כל גולדקנוף יוכל להפיל את הממשלה.
נתניהו במילכוד, כיוון שהמינימום שהחרדים דורשים (והוא גם התחייב להם על זה בהסכם הקואליציוני) בעניין הגיוס, הוא הרבה יותר ממה שח"כי הליכוד (חמישה לפחות) היו מוכנים לשאת עוד לפני המלחמה וכ"ש עכשיו. ממילא הוא חייב ממשלה רחבה (ולמזלו החרדים לא מאוחדים באיומים), היה עדיף לו עוד קודם, אבל הדד-ליין היה התקציב.
המידע הזה הגיע לקבינט ובמקביל הגיע גם לתקשורת.
לגבי הדלפות - תמיד היו הדלפות מהקבינט. גם בזמן שלא אייזנקוט ולא בן גביר היו שם. קל וחומר מישיבות ממשלה. זה עובדות. אגב, תעבור גם היום על הדלפות ותראה שהוא כלל לא מוזכר בהם. ועוד כלל חשוב בעולם התקשורת: יש כתבים שכשההדלפה מתפרסמת אצלם - ברור מי *לא* השר המתדרך.
אגב, אתמול בריאיון לפטריוטים בן גביר פרגן לסמוטריץ' בפה מלא על מהפכת הבניה ביו"ש, ונתן לו את כל הקרדיט. מתי סמוטריץ' אי פעם פרגן לבן גביר על דברים שאתה ציינת כמו הנשקים? על המהפך בבתי הסוהר? אני לא זוכר שזה קרה.
להפך, היה אפשר לראות את הפרצוף שלו בשבוע שעבר במירון שבן גביר ישב לצידו באירוע ההדלקה של הציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה). כל הזמן הזה הוא פעל בשקט להדחיק אותו מאירועים מגזריים (במירון הוא לא יכל כי זה אירוע בהובלת רבני קהילות) ולתקוע לו מקלות בגלגלים (תקציב המשטרה, לדוגמה, שפתאום כשחיים כץ היה השר אז כבר כן היה מוצדק לעלות להם את השכר ולמשרד את התקציב).
ולסיום תיקון חשוב: על פי הודעת מתפ"ש בדקןת האחרות - נכנסו היום 93 משאיות לרצועה ולא 100 כפי שכתבתי (למרות שמובן למה זה עוגל למאה - אבל חשוב לדייק)
שמעתי אותו פעם מנסה לעבוד על אסתי פרז (כאן רשת ב') לא הכי צדיקה בעולם. אבל אף אחד לא אוהב שמנסים לעבוד עליו. רק אפשר לקוות שהוא לא באמת מאמין למה שהוא אומר.
גם אני לא!
תסמכו עלי ועל עידן ארץ (לא על תסמכו עלי, על עידן ארץ תסמכו רק אם אתם מכירים אותו...)
אני לא גאה ולא נרגש להציג: שאלון הבחירות המדויק ביותר מבין כל ה8 שמילאתי... תהנו:

בס"ד
אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅
בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.
למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?
מפלגת הפיראטים
מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם
לא מספיק טוב בכלל
לחבר הוא המליץ על ליברמן ורעמ...
הסקר הזה מוטה מאוד שמאלה,
יש אחד ימני יותר שדורש הבעת עמדה בשונה מזה שימליץ לך להצביע אייזנקוט אם אין לך דעה על כלום.
במי לבחור בבחירות 2026? מחשבון בחירות – ענו על 20 שאלות וגלו
הם אינם ביביסטים, אבל גם אינם שמאל... הלכו עם גוש השמאל אבל כמפלגות הם אינם שמאל...
האיראנים היו צריכים אחרי שאגת הארי להגיד - "טראמפ ניצחת אותנו, אתה המנצח"
ואז המלחמה הייתה נגמרת, טראמפ (למי שזוכר) הציע הרבה דברים לאיראן וגם הרבה
כסף והשקעות. ואז הכל היה חוזר למסלול, האיראנים היו מרויחים השקעות מטורפות.
והמחיר היחיד מבחינתם היה הכבוד (שיכלו להפיץ במדיה הפנימית שזה חלק מה"תקייה" / הודנה
וכך להתגבר על עניין הכבוד), הוצאת האורניום המועשר (שהיו יכולים להחביא חלק ממנו או לייצר
חדש במהירות בהמשך, או לקחת מקוריאה או פתרון אחר) וכך וכך פקחים.
ואז ***פשוט מאד*** היו מחכים עד שטראמפ ילך ויגיע רפובליקני לא ברמה
גבוהה, או - דמוקרטי מוטרף כמו אובמה בשעתו שממש רצה לחזק אותם או קמלה וכדומה
ואז לאט לאט (או מהר מהר) להחזיר את כל ההתחמשות למסלול (וגם עד שיגיע נשיא כזה
היו יכולים פה ושם להתחיל לשים דברים על המסלול).
כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.
איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של
סבלנות וכדומה
אתה לא חייב להיות צודק.
הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"
חייב להצביע למפלגת משפט צדק.
בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.
מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.
עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)
"משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.
הוא מזרחן, אבל לא איש משטרה, חוקר פורנזי וכיו"ב.
מה אכפת לך מי מציג אותן?
או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.
המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.
60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.
בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.
נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.
… לא מדברים?
אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו
אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.
כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.
כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.
אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.
(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)
2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה
למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.
וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.
3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?
התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.
למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.
הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.
אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.
ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.
הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.
לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן
שמעתי מתלמיד חכם שהקים מיזם מסויים, שאחד הרבנים שהוא התייעץ איתו על ההקמה, התכנות וכו' אמר לו: "תדעו שהצלחתם, כשיקומו לכם מתחרים".
שנה אחרי שהם הקימו, ארגון רבנים נוסף הקים מיזם מקביל...
נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .
… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.
מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.
חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.
לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.
היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.
להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.
לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.
כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.
הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.
ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.
אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.
ממילא, הוא לא ירצה להצביע לקואליציה הנוכחית.
השאלה היא מה גודל הציבור הזה והאם הציבור הזה יעדיף את וינטר או את אייזנקוט או בנט או גנץ.
לדעתי וינטר צודק והוא יעבור
אלא כדי להביע תמיכה.
אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה
וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בני ובנות ישראל, לשנה טובה ומתוקה.
הכלי המרכזי לקבלת ברכת ה' הוא אחדות ישראל. אך מה עושים כאשר אנו נמצאים במערכה על הבית ועל עצם קיומנו, וחלק מאיתנו אוחזים בתפיסות עולם שלפי הבנתנו מסכנות את המפעל הציוני ואת ביטחון המדינה?
גם במצבים כאלה, התגובה אינה יכולה להיות ויתור או אמירה של "נסתדר בלעדיהם". חלק מאלה המקדמים עמדות אלו אינם עושים זאת מתוך שכנוע פנימי עמוק, אלא בשל זיקה פוליטית, כלכלית או ארגונית לגורמים שונים. דווקא משום שאיננו מוותרים על אף חלק בעם, פנייה זו מנוסחת עבורם – במטרה להציב מראה, לעורר מחשבה ולמצוא את הדרך חזרה לבסיס המשותף.
***
מדריך 📖💡 לאנוסי השמאל הקיצוני
חלק ניכר מפעילות השמאל הקיצוני אינו נעשה בהתנדבות. רבים מועסקים בארגוני השמאל, נהנים מהטבות, או מוחזקים בגרון בדרכים אחרות. הפנייה הזו מיועדת אליכם.
במיוחד שאתם דוגלים בתפיסת עולם שחרתה על דגלה את היכולת לראות את המציאות מנקודת מבטו של האחר. תנסו באמת לבחון את המצב מזווית אחרת.
בלי ההתיישבות ביהודה ושומרון:**
בהיעדר ההתנחלויות ונערי הגבעות, הבית שלכם היה הופך לקו הבוער. אתם ובני משפחותיכם הייתם מוצאים את עצמכם בקו הראשון של מתקפת השביעי באוקטובר — בדיוק כמו תושבי עוטף עזה.
בלי מדינה יהודית:**
בלי זהות יהודית אין מדינה יהודית ואם זו לא תהיה מדינה יהודית, גורלנו כנראה לא היה שונה מגורלן של עיראק, סוריה או לבנון, כי אנחנו נמצאים בלב המזרח התיכון. אין ציונות בלי יהודים.
אין צורך שתשיבו על כך בפומבי. אני מבין אתכם: הפרנסה שלכם תלויה בארגוני שמאל, והסיכוי שתשנו את דרככם בגלוי קטן. בשורות האלה לא באתי לפגוע במקור המחיה שלכם.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות? כמה צעדים שאפשר ליישם גם בלי לעזוב את המשרה:
הכירו במצבכם — אתם אנוסים
עצם המודעות היא הצעד הראשון. בעבר הורו רבנים לחיילים יהודים בצבאות זרים כיצד לנהוג במזון לא כשר כשאין ברירה: אם אתם חייבים לאכול כדי לשרוד — לפחות אל תמצצו את העצמות. לא מתוך הנאה, אלא מתוך הכרח, וכדי לזכור תמיד את הסטייה מדרך הישר. יישמו זאת גם אתם: עשו את המינימום הנדרש לפרנסה, ואל תפגינו שנאה יתרה לארץ ישראל ולעם ישראל.
חשפו את מקורות המימון
דאגו שיהיה ברור לאחרים שפרנסתכם נשענת על מימון של עמותות וארגונים שמאלניים. כשאנשים ידעו שהמניע הוא פרנסה ולא אידיאולוגיה טהורה, הם יפסיקו לראות בכם מודל לחיקוי.
יום הבחירות הוא רגע האמת מאחורי הפרגוד
בקלפי אתם עומדים לבד. אין פיקוח, ואין מי שיוכל לתחקר את בחירתכם. בחדר הסגור, בינכם לבין עצמכם — ובורא עולם — זו ההזדמנות להצביע למפלגה שלא תסוג משטחי ארץ ישראל, לא תסכן את ביטחון המדינה, ולא תפגע בזהותה היהודית.
והעיקר, לא לאבד תקווה להשתחרר מהם.
***
באשר לאלו הפועלים מתוך תמימות ונגררים אחר אותן מגמות, ברגע שתחלש ההשפעה של בעלי העניין והמניעים הזרים, תיסלל גם עבורם הדרך להתפכחות ולשיבה אל חיק הקונסנזוס הלאומי.
בסופו של דבר, הערבות ההדדית והאחריות המשותפת לגורל העם והארץ הן שינצחו. הלכידות שלנו היא המפתח לביטחון, לשגשוג ולשנה טובה ובטוחה לכולנו.
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...
זה לא בדיחה.