אדם מאידיאולוגיה דומה מאוד אבל שונה פוליטית שמתמודד במפלגה עם פריימריז כשהמערכת לא מחבבת אותו.

איזה אידאולוגיה שונה הוא מציע?

בס"ד

עוצמה יהודית צריכה לפתור עניינים פנימיים שלה, בנוגע לשאלה מי יתפטר במסגרת החוק הנורווגי. יש בזה כמה משמעויות שונות. זה כל הסיפור.

אגב, לדעתי יש פתרון וקל-

להעביר את תיק המורשת לחבר אחר, והשר אליהו יקבל תפקיד סגן שר שבמילא מגיע להם מכוח ההסכמים הקואליציונים ולא נוצל.

יודגש שאין שום ספק שהם צריכים לפתור את הבעיה הזאת ולהכניס את סוכות. מניח שגם ימצא לזה פתרון כזה או אחר, ובכנס הבא סוכות כבר יכהן כח"כ מן המניין.

לתפקיד סגן שר.

ולמה עוצמה יהודית צריכה לשלם בעד בעיה ארגונית במפלגה מתחרה, בהנתן שלא סביר, נכון לעכשו, ששוב ירוצו יחד בבחירות הבאות.

פשוט על פי החוק הוא לא יכול להתפטר שוב במסדרת החוק הנרווגי. אז גם אם איתמר ווסרלאוף לא יכולים (חשש מהיומ"שית ובעיות מימון, בהתאמה), אז לדעתי זה פתרון הגיוני וראוי.

עוצמה יהודית צריכה לעשות את זה כי כיום ח"כ קרויזר "נמצא על משבצת" של הציונות הדתית. אז הם יכולים להמשיך להתעקש, אבל אז סמוטריץ' מתפטר, כפי שהוא עשה, ואז אם הפעם לא ימשוך אז גם קרויזר יצא מהכנסת. זה השיקול שעומד על הפרק.

בעניין הפותח, לענ"ד (וכתבתי זאת גם לפני הפריימריז) הקושי עם צבי סוכות, שקשה מאוד לדעת מיהו ומה דעותיו. הוא עבר כמה שינויים אידיאולוגיים/פרקטיים בחיים וגם ספציפית בשנים האחרונות, הוא בעיצומו של תהליך שינוי ממה שהיה עד לפני כשש/שבע שנים. אישית, זה בסדר גמור. יפה מאוד שאדם לא תקוע על ססמאות או נאמנות עיוורת למפלגה, אלא מברר את דעותיו ואמונותיו. אבל, כנציג ציבור, הציבור ששלח אותו צריך לדעת מי נציגיו, איזה עמדות הם מייצגים ולהחליט האם לתמוך בהם בסיבוב הבא. עם צבי סוכו. זה מורכב ולא צפוי.

לימור סון הר מלך יכולה לדעתי להיכנס בקלות למשרד שכזה ולשר אליהו לתפור משהו חדש למידות שלו, אבל זה כבר לא מערער את יסודות הקואליציה כי זה מגיע לעוצמה יהודית מתוקף ההסכמים הקואליצינים (שורש הסכסוך עם אלמוג כהן שרצה להיות שר ולא סגן שר).

בגלל שני "כתמים" בקורות חייו הפוליטיים:

1. הוא היה מנכ"ל עוצמה יהודית, וחשוד בעיני הבייס כמי שמתכנן לערוק לבית הפוליטי הקודם שלו.

2. הוא בן למשפחה חרדית, ככזה הוא לא מוכן ליישר קו עם קמפיין ההסתה האובססיבית של מפלגתו נגד חרדים.

ואין מצב שהוא חוזר לעוצמה.

אם כבר, כמו שכתבתי, הנ.צ. הללו, שהיום הוא בדעות מאוד שונות - הן סימן.

החשש הוא שהוא ימשיך את תהליך ההתמרכזות שלו. אחד שעבר כל כך הרבה שינויים, תמיד עלול לעבור את השינוי הבא.

הוא פשוט פרלמנטר מעולה, שלא נכנס לסכסוכים עם אף אחד מן היריבים הפוליטיים, כולל אלה המכונים אנשי תקשורת, ולא זכור לי שהוצא אי פעם ממליאת הכנסת בשל קריאות ביניים והפרעות.

נראה שבמפלגתו לא בדיוק אוהבים את הגישה הזו.

וצריך לזכור - מיד עם חזרתה של עוצמה יהודית לממשלה, הוצע לו לקבל תפקיד סגן שר (שהיה מגיע לו מתוקף ההסכמים הקואלצינים) - אך הוא סירב. אחרת סוכות כבר היה חוזר לכנסת לפני שבועיים (אני מניח שההבטחה שהובטחה לו בתמורה זה הקמת שדה התעופה בנבטים שהוא פעל לקדם)

מזלו שהחרדים איימו בתקציב, אחרת הוא היה רואה מספסלי האופוזיציה, איך טוחנים את עזה לעפר, כשהוא לא יכול לקבל קרדיט.

בס"ד

ח"כ אייזנקוט סיפר לא אחת על אירוע שקרה באחד מחודשי המלחמה בזמן שהם עוד היו חלק ממנה. על פי הסיפור שהוא מספר בישיבת הקבינט המצומצם עלה נושא של סוגיית שחרור מספר חטופים ולאחר מכן בישיבת הקבינט פתאום סמוטריץ' העלה את אותו מספר, מספר שהוא לא היה אמור להיחשף אליו.

אלא שנתניהו, כך על פי אייזנקוט (ולדעתי זה לא הוכחש מעולם), מסר את הפרטים לסמוטריץ', כדי שיפוצץ אותם בקבינט (ולאחר מכן כמובן שזה יגיע לתקשורת) ובכך לסכל את העסקה שבעיניהם הייתה מסוכנת.

זאת אומרת, שאנחנו רואים פה בבירור מקרה שבו השתמשו בטקטיקה הזאת במטרה לסכל מהלך מסוכן. והאמת היא, שאחרי כל המילים היפות והמרגיעות, אנחנו רואים שהמציאות היא לא כמו שתיארו לנו.

אני האזנתי אתמול בקשב רב לריאיון של סמוטריץ' אצל ירון וילנסקי בגלצ. הוא דיבר שם על תשע משאיות מינמליות שצה"ל עוקב אחריהן ואם יש השתלטות של חמאס יפציצו מהאוויר. בפועל נכנסו היום 100 משאיות (על פי תיעוד של צו 9) ודובר רוה"מ אמר בריאיון אצל אמיר איבגי, גם כן בגלצ, שאין אפשרות לוודא שהסיוע לא מגיע לידי החמאס.

סמוטריץ' גם אמר באותו הראיון ("אני אומר לך באחריות") שהכנסת הסיוע היא בשביל להזים בפני הידידות הגדולות שלנו את טענת הרעב ברצועה, וזה שקר ועלילות שווא שזה חלק מהשחרור של עידן אלכסנדר בשבוע שעבר. אתמול בערב פורסמו בשני ערוצים שונים (קשת 12 וכאן 11) שהסיוע שנכנס כעת לרצועה הוא אכן קשור בקשר ישיר לשחרור.

אז אתמול נתניהו פעל והצליח למנוע משורה של ארגוני ימין, ומח"כ עמית הלוי, לתת הצהרה שתאתגר את הממשלה על ההחלטה שלה (פרסום של עמיאל ירחי ב-i24news). במציאות כזאת מה שמאוס זה הניסיון להעלים מהציבור את האמת, לא מי שמוציא אותה לאור.

(אגב, עובדתית החזרה של עוצמה יהודית זה לא קשור לחרדים. גם אילולה היו מאיימים בתקציב, נתניהו פעל כל הזמן כדי להשיב אותו לממשלה כדי שיהיה לה רוב משמעותי בכנסת).

אגב, אייזנקוט במומו פוסל - כשהם ישבו בקבינט, היו כל הזמן הדלפות לכתבים מאוד מסויימים. כשהם יצאו, פתאום הכתבים הללו כבר לא ידעו. המשיכו לצאת רק הדלפות שמוציאות את בן גביר הגבר של הממשלה, כשהוא יצא ההדלפות *לתקשורת* פסקו לחלוטין.

כתבתי בפירוש שאיני נכנס לשאלה מי צודק, אלא האם ההתנהלות היא כזאת שמאפשרת עבודה עם הממשלה. בן גביר חילק נשקים שהצילו חיים, באמת כל הכבוד לו על כך (וציינתי זאת כמה פעמים) הוא גם הפסיק את הקייטנות בכלא, גם על כך כל הכבוד לו באמת (ציינתי גם זאת כמה פעמים) מעבר לזה, הוא עסוק בלנהל מלחמות אבודות, לזרוק בוץ על שותפיו וליילל כמה היועמ"שית/בג"ץ/חברי הממשלה/השכנה מהקומה הרביעית לא מאפשרים לו.

בזמן הזה, סמוטריץ' בשקט ובעקביות ובלי מלחמות אבודות, משנה מציאות ביו"ש שתזכר לשנים. בזמן שבן גביר בהפגנתיות יצא מהממשלה, סמוטריץ' דאג שהממשלה תתן את ההוראה לחזור להלחם.

נתניהו התאמץ להחזיר אותם, לא כי מישהו בקואליציה התגעגע להדלפות ולזריקות הבוץ, אלא כי הוא צריך רוב יותר מובהק, כדי שלא כל גולדקנוף יוכל להפיל את הממשלה.

נתניהו במילכוד, כיוון שהמינימום שהחרדים דורשים (והוא גם התחייב להם על זה בהסכם הקואליציוני) בעניין הגיוס, הוא הרבה יותר ממה שח"כי הליכוד (חמישה לפחות) היו מוכנים לשאת עוד לפני המלחמה וכ"ש עכשיו. ממילא הוא חייב ממשלה רחבה (ולמזלו החרדים לא מאוחדים באיומים), היה עדיף לו עוד קודם, אבל הדד-ליין היה התקציב.

המידע הזה הגיע לקבינט ובמקביל הגיע גם לתקשורת.

לגבי הדלפות - תמיד היו הדלפות מהקבינט. גם בזמן שלא אייזנקוט ולא בן גביר היו שם. קל וחומר מישיבות ממשלה. זה עובדות. אגב, תעבור גם היום על הדלפות ותראה שהוא כלל לא מוזכר בהם. ועוד כלל חשוב בעולם התקשורת: יש כתבים שכשההדלפה מתפרסמת אצלם  - ברור מי *לא* השר המתדרך.

אגב, אתמול בריאיון לפטריוטים בן גביר פרגן לסמוטריץ' בפה מלא על מהפכת הבניה ביו"ש, ונתן לו את כל הקרדיט. מתי סמוטריץ' אי פעם פרגן לבן גביר על דברים שאתה ציינת כמו הנשקים? על המהפך בבתי הסוהר? אני לא זוכר שזה קרה.

להפך, היה אפשר לראות את הפרצוף שלו בשבוע שעבר במירון שבן גביר ישב לצידו באירוע ההדלקה של הציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה). כל הזמן הזה הוא פעל בשקט להדחיק אותו מאירועים מגזריים (במירון הוא לא יכל כי זה אירוע בהובלת רבני קהילות) ולתקוע לו מקלות בגלגלים (תקציב המשטרה, לדוגמה, שפתאום כשחיים כץ היה השר אז כבר כן היה מוצדק לעלות להם את השכר ולמשרד את התקציב).

ולסיום תיקון חשוב: על פי הודעת מתפ"ש בדקןת האחרות - נכנסו היום 93 משאיות לרצועה ולא 100 כפי שכתבתי (למרות שמובן למה זה עוגל למאה - אבל חשוב לדייק)

שמעתי אותו פעם מנסה לעבוד על אסתי פרז (כאן רשת ב') לא הכי צדיקה בעולם. אבל אף אחד לא אוהב שמנסים לעבוד עליו. רק אפשר לקוות שהוא לא באמת מאמין למה שהוא אומר.

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.

שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.

ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.

לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.

רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.

אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.

יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.

במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.

ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.

לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.

ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.

דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.

מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.

בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.

אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול. 

או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.

נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.

אני לא רואה הבדל גדול, 

שניהם הודו במה שלא עשו 

וחיים לניתוק מהמשפחות

רק מזיק לבן אוליאל?

ההבדל הוא עצום -

יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.

כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.

בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.

שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,

אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),

שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,

שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.

אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.

הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).

הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.

אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...

אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.

אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.

בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.

א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).

והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.

ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.

כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.

זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.

מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה

[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]

הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.

א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?

ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?

ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.

https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about

ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה? 

ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.

על קיצור תקופת הרישום הפלילי.

חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,

שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).

אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.

ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור. 

אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.

א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.

ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.

ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.

לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.

ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.

ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.

שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.

מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.

נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?

נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.

מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.

מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?

שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות

שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים. 

האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".

אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.

שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.

כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..

אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷‍♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז  זה באמת קשה להגיד לזה לא.

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז. 

נ.ב המגיב אינו משגיח.

והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז

שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?

אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים

זה לא קשור לתחביבים שלהם

מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים

אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות 

אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה 

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm&ved=2ahUKEwjk5cnA5s2VAxXFXUEAHSAyPJwQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw3u9W5R8nybYTaQWr3kZZ9j

נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...

אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.

במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות, 

ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.

כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -

פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.

ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.

אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.

באידאל לא

אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.

אם נפשו שואבת אותו לשם.

לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"

אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.

מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.

כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...

לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...

אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...

יוצא שלא...

מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו. 

מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום

זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. 

וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!

או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...

נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...

לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...

לא!!!!!!!!!

אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...