🍐

האידיאל לעשות עד שעתיים.

אבל אם זה מתארך אני מסיימת את האירוע אחרי שלוש , שלוש וחצי שעות.

(מסקנה מניסיון מר עם מישהו שישבנו כמעט 5 שעות בדייט ראשון ואחר כך הוא חתך)

תלוי עד כמה מוצלח. 

היה לי אחד של 4 שעות, והוא היה הכי טוב

והיא חתכה למחרת

מאז משתדל לא להאריך בדייט ראשון

לפעמים קצת יותר או פחות

כן היו פעמים (בודדות מאוד) בהם זה לקח שעה -מצד הצד השני ואז זה לא המשיך.

בסגנון, בזמן שיש, בחיבור

בדרך כלל שעה וחצי גג שעתיים

יכול להגיע גם ל-3 גג 4

הכי קצר שהיה לי - 40 דקות בערך

היה מזעזע

הכי ארוך - משו כמו 3 שעות. עם בעלי כיום.

בהנחה שאנחנו מדברים על שגרה -

למתי קבענו דייט?

אם דייט נקבע נניח ל-20:30, ואני מתכננת ללכת לישון מוקדם, זה לא יכול להימשך יותר מידי - במיוחד אם צריך להתחשב בתחב"צ.

כמובן שהשעה שבה נפגשים תלוי בלו"ז שלי ובלו"ז שלו, כנ"ל המיקום, כנ"ל התחבורה.

אני בד"כ לא מגיעה עם שמן ספציפי קבוע מראש - זה מספר השעות שהייתי רוצה להשקיע בדייט, אלא בודקת מה טווח הזמנים שלי - נניח באיזו תדירות יש תחב"צ ועד מתי? ואם יש לי רכב, אז זה מאפשר לי יותר.

זכור לי גם פעם שבו הוא ביקש לקבוע בערב מסוים, ואמרתי לו מראש שבאותו ערב לא אוכל להיות יותר משעתיים - והוא היה סבבה עם זה.

בעיני, יש מינימום זמן של נימוס. לחתוך אחרי 40 דק' בעיני זה לא מכבד, גם אם אתם ממש לא בכיוון אחד של השני.

אבל אני לא התכוונתי לבזבז לאף אחד מאיתנו את הזמן, בתור סטודנטית עובדת שצריכה כנל את שעות השינה שלה, כשברור שזה לא רלוונטי.

 ואני לא יצאתי מנקודת הנחה שאני יושבת לפגישה על תקן "העברת זמן כי נימוס".  

אני לא סתם יושבת לדבר עם גברים הרי. אז מה הוא שונה מכל גבר אחר..? או שיש עניין או שלא.

ותאמיני לי שאם את היית שומעת מה ששמעתי, גם את היית בורחת אחרי 40 דקות

זה פשוט היה מאצ' לא נכון. לא נתנו לי פרטים נכונים ביחס למה שחיפשתי

אגב, אחרי הפגישה הזו באמת הפסקתי לחפש דרך חברות וכו ולהיפגש בלי שיחה מקדימה. כי חבל על הזמן פשוט. לפעמים משמיטים פרטים חשובים מאוד, ואין יותר מדויקת ממני כדי לדעת מה אני מחפשת. ברוך השם, זה עבד

אגב 2 - לא הייתי נוסעת מחוץ לעיר בתחבצ לפגישה ראשונה האמת. אולי זה קצת מתנשא, אבל ככה נהגתי. בכלל לא העליתי על דעתי לפגוש מישהו מחוץ לעיר מגוריי. עזבי שהפגישה הזו הייתה עם בחור מתוך העיר, הבחור היחיד שנסעתי אליו היה בעלי, בפגישה שלישית. ב2 הפגישות הראשונות הוא הגיע ברכב. 

לפעמים אין ברירה

אבל חשוב שתהיה הבנה של הסיטואציה משני הצדדים

הבהרנו את עצמנו מעולה

שרק אני באמת יודע מה אני מחפש ויודע איך לחפש ופחות להסביר במילים חחחח

ובכל זאת הייתי שמח לקצת הצעות מחברים ומכרים גם, שימצאו לי איזו חמודה כי לא כולן באתרי היכרויות

אנשים  ששונים מהסביבה שלהם לא יכולים להעזר בסביבה הקרובה כי הם לא מבינים. רק הרחוקה.

זה נכון שהרבה פעמים יעדיפו להציע רק כשמדובר במישהי מאד איכותי?
בהתאם לאיך שתופסים או מכירים את האדם

הם לא היו מהעולם הדתי ככ,או שהם היו "חרדים מדי"

אז מהצד הלא דתי ככ, קשה להבין ניואנסים כמו שומר נגיעה. זה רחוק מהם.

ומהעולם החרדי מדי - מה,את לא רוצה אברך? גבר עובד זה כמעט קללה

ובהתאם לכך גם ההצעות

קצוות,בקיצור

גדלתי בו בעיקר, כל המוסדות וגם תנועת נוער הייתי רק אצלם 3>
ועדיין לא הציעו לי חברים (אבל כן ניסו לחפש לי)

נפגעתי.

קרה לי שדיברתי עם אנשים לפני, ובשיחת טלפון הבנו שאנחנו לא באותו כיוון, ונפרדנו.

אבל אחרי ששנינו טרחנו ונסענו - לחתוך אחרי פחות משעה מעליב בעיניי - 

בסופו של דבר כל אחד מאיתנו הוא עולם, אישיות וכו'. גם אם זה לא מתאים לי - אלמד להכיר אותו קצת יותר, ואולי אכיר אותו לחברה שלי. לחתוך בצורה כזו פוגע בי, כי מבחינתי זה אומר - את לא מעניינת אותי, את לא שווה את הזמן שלי. אז אני אומרת, גם אם מהזוגיות שלנו לא יצא משהו - אולי כן נוכל ללמוד משהו על עצמינו, או לעזור לאחרים מסביבנו. מהמפגש עם האחר אפשר ללמוד הרבה - גם אם זה מה לא.

בעיניי הרבה יותר נימוסי להישאר שעה וחצי, להתעניין ולהקשיב לאדם השני, ולהבהיר לו שזה לא מאצ' - אבל היה מעניין ומרתק להכיר אותך, לשוחח איתך, לשמוע את הדעות המעניינות שלך. אפילו בשביל לעשות איתי את החסד הזה - גם אם זה לא מתאים ולא שייך לזוגיות שאתה רוצה לבנות. כי ההפך, אני מרגישה שפוגע באישיות שלי, במי שאני, במה שאני. גם אדם שמאוד רחוק מהשקפת עולמי יש לי מה ללמוד ממנו, סיפור חייו יכול להיות מרתק, ואפשר לנווט את השיחה לשם, למקום פחות אישי ואינטימי, להודות על הזמן.

בחורה איכותית כמוך באמת מישהו חייב לזכות בך!

כתיבה מאד יפה ומחכימה ותמיד כיף לקרוא מה שאת מביאה פה

סתם,

אין לי מושג מה בדיוק כלול בהגדרה של "איכותית" -

אבל אני יודעת שבוודאות שיש אנשים רווקים שהם אנשים מאוד טובים, עם מידות נעלות, אישיות נעימה, יראי שמיים וכו' -

ולהפך, יש אנשים נשואים שהם פחות, ואכמ"ל...

אין קשר בין הדברים!!

נ.ב: עוד קצת יותר מחודש אזכה לחגוג 30 ורוצה מאד לחגוג עם אשתי לעתיד

אני בראש אחר כאמור. אבל לא באופן גורף. ספציפית במקרה הזה, זה היה נכון.

במקרה אחר, שבו לא ידעתי מה אני באמת חושבת על מי שמולי, הפגישה הייתה ארוכה יותר. באמת לכיוון השעה וחצי.

והפרשנות שלך מאחורי העניין של פחות משעה פגישה,היא שלך. היא לא איזו מוסכמה מחייבת המציאות.

אני בראש קצת יותר קליל. דיברנו קצת, הבנו את הראש,  הבנו שלא מתאים, סיימנו לשתות, אפשר לחזור  הביתה ולשים את החוויה מאחורינו. לא כל דבר צריך להיות יותר ממה שהוא באמת.

וגם היא צדיקה וחכמה כמובן, אבל תזכרי שכל טקסט שכותבים זה נתון לפרשנות בעיני המתבונן.

ובוודאות גם הרבה דברים שכתבתי על עצמי, לא לגמרי מדויקים כי ברגע שרואים אותי ומכירים אותי יותר, רואים אחרת וזה מאד תלוי באיך שאנחנו תופסים את עצמנו ביחס לסביבה.

יכול להעיד על עצמי אישית שעברתי ולמדתי על עצמי ועל הסביבה הרבה במהלך השנים

אני קול לגמרי

מישהו סיפר שהוא נפגש עם מישהי, רק התיישב במסעדה ואז פתאום הבחורה התחילה להעיר לו מה הוא לובש ואמרה לו מה צריך ללבוש וזה והתחילה עם התניות, זה כבר הבנה ברורה שהיא רואה בו כאילו בובה לעצב כרצונה.

אז הוא פשוט קרא ישר למלצר להוציא שובר, שילם וזהו

חחחח

אני עובד  בעולם כמעט הכי בזוי בישראל ובעולם כולו: תקשורת.  לפחות נהנה מזה.

אהבתי את זה שאתה מתכנת 3>

גזרת הכתוב🤷

את אומרת שאני גזור.

כי בעצם אני יכול למכור את אותו מוצר יותר מפעם אחת.

ביליתי יום שלם של עבודה ובניתי פיתרון לבעיה בשביל ערוץ 7. חמש דקות אחר כך אני בודק לאיזה עוד לקוחות שלי היא מתאימה. והרבה פעמים יש התאמה ואפילו גבוהה.

אני לא מגיע לעשירית המשקל של דינוזאור.

רץ הולך וקופץ כמו ילד.

ובשביל הדיון חשוב להבהיר זאת, כי היא כנראה לא הבינה שאכן זה מה שהיה

זה נימוס בסיסי. היה בחור שנפגשתי ומבחינתו לא היה מתאים ואחרי שעה בדיוק הוא סיים. אבל זה היה שעה.

פחות משעה לא מכבד את ההשקעה

*אני מסייגת שיכול להיות מקרים שבהם זה באמת לא מתאים כמו אדם שחלילה לא נעים. ואז כמובן שזה יוצא מן הכלל.

כתבתי בערך 40 דקות

זה היה לפני 10 שנים, כן?

יכול להיות שזה היה שעה, יכול להיות שזה היה 50 דקות, יכול להיות 40 דקות. לא זוכרת במדויק.

אבל בואי נגיד, שכשבחור בדייט הראשון מתווכח איתך, ומדבר בצורה מאוד נחרצת, את לא הולכת לפי מוסכמות. כי זה לא מוסכם שפגישה תיראה ככה, תסכימי איתי?

אני לא רואה סיבה לשבת ולסבול בשביל המוסכמות.. אני לא חייבת לו כלום. כולה נלכתי לפגישה להכיר.

ברגע שאני לא אוהבת מה שאני רואה מולי, לא ברמה של - החלטתי שזה לא מתאים לי, אבל היה נעים להכיר, אלא בקטע של - לא נעים לי להיות פה מעבר להסכמה או אי הסכמה כזו או אחרת לגבי דעות, אני חותכת.

ומי שלא נראה לה - האמת, בעייתי בעיניי.

אבל שוב, גם אם זו הייתה פגישה כביכול נורמטיבית ולא התאים לי, אני לא רואה בזה בעיה. 

שהתכוונתי שכמובן לא צריך להחזיק בו שעה.

כמובן לדעתי האישית. זה לא שאני איזה מחליטת חוקי הדייטים ;)

אבל כן יש ציפיות.

ברור שיש עניין של פרשנות.

כשהפותחת שואלת כמה זמן עושים דייט ראשון - 

אני אומרת שממה שאני מכירה, יש ציפייה ללפחות שעה (וגם זה נראה לי מינימום שבמינימום). דייט שאורכו פחות משעה - זה לא רגיל, לא סטדנרטי. כמובן יכולים להיות מיליון גורמים שמובילים לזה, וכמובן כל אחד יכול לפרש את הסיטואציה איך שבא לו. 

אבל אני חושבת שכולנו מגבשים דיעה על אדם תוך שניות, ובדייט אנחנו מראש מקדישים יותר זמן כדי להכיר אותו מעבר לכרטיס ולסטיגמות. בעצם זה שבחור הסכים לצאת איתי לדייט - הוא מתחייב להקדיש לי מינימום של זמן מקובל.

אני לא אומרת שחובה להישאר בכל סיטואציה, בטח אם את לא חשה בטוחה, מכובדת, רצויה - אבל שכן קיימת מוסכמה, וצריך להבין שיכול להיות שהצד השני רואה את הדברים בצורה אחרת ממך. (וקרה לי שיצאתי עם אנשים שמבחינתי היו ממש לא בכיוון, והם דווקא היו מעוניינים בקשר.).

ואולי אגיד את זה בדרך אחרת:

אם מישהו קובע איתי דייט בשעה 19:15, ואז בחמישה לשמונה אומר לי שהוא חייב לזוז כדי להתחבר לפגישת זום שנקבעה מראש - כלומר, מראש להקדיש 45 דקות לדייט ראשון - אני חושבת שרוב אם לא כל הנוכחים כאן יסכימו שמדובר בדבר לא מקובל.

אני עניתי לסקר לפי מה שהיה אצלי. ואני כבר לא יוצאת לדייטים ברוך השם, אז כנראה שלא אפגע באיש עם החשיבה הלא סטנדרטית שלי, אבל אני לא כתבתי שאני מגיעה לפגישה ושמה סטופר כי קבעתי זום. כשהייתי מתארגנת לפגישה, הייתי מפנה ערב שלם. בדיוק כמו הצד השני. אבל אני לא מחויבת לשבת עם סטופר בול שעה או יותר כי ככה נהוג. פשוט לא. כשזה לא מתאים בצורה מובהקת, 20 דקות או עשר דקות לפה ולשם לא באמת משנים משו בעיניי. ואת לא חייבת להתחבר או להסכים עם מה שאני חושבת וזה בסדר.

ואני חושבת גם, שאת מדברת מתוך חוויה שלילית שהייתה לך ונפגעת ממנה, אז אולי לכן את עומדת על זה. מודה שאני לא חוויתי דחייה מעולם אז ככהנ נקודות המוצא שלנו בהסתכלות הן אחרות ואין לי נקודות רגישות בעניין

אבל גם אם הצד השני מעוניין, זה לא קשור בכלל, במחילה. ברגע שאני מבינה שזה לא, והקדשתי לפגישה בערך שעה (40 דקות, 50 דקות, וואטאבר. את נתפסת על הפחות משעה אבל יכולה להיות שזה היה קרוב לשעה ואני כאמור באמת לא זוכרת בדיק) - מבחינתי האירוע יכול להסתיים.

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.

בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.

לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

עצוב...