🍐

האידיאל לעשות עד שעתיים.

אבל אם זה מתארך אני מסיימת את האירוע אחרי שלוש , שלוש וחצי שעות.

(מסקנה מניסיון מר עם מישהו שישבנו כמעט 5 שעות בדייט ראשון ואחר כך הוא חתך)

תלוי עד כמה מוצלח. 

היה לי אחד של 4 שעות, והוא היה הכי טוב

והיא חתכה למחרת

מאז משתדל לא להאריך בדייט ראשון

לפעמים קצת יותר או פחות

כן היו פעמים (בודדות מאוד) בהם זה לקח שעה -מצד הצד השני ואז זה לא המשיך.

בסגנון, בזמן שיש, בחיבור

בדרך כלל שעה וחצי גג שעתיים

יכול להגיע גם ל-3 גג 4

הכי קצר שהיה לי - 40 דקות בערך

היה מזעזע

הכי ארוך - משו כמו 3 שעות. עם בעלי כיום.

בהנחה שאנחנו מדברים על שגרה -

למתי קבענו דייט?

אם דייט נקבע נניח ל-20:30, ואני מתכננת ללכת לישון מוקדם, זה לא יכול להימשך יותר מידי - במיוחד אם צריך להתחשב בתחב"צ.

כמובן שהשעה שבה נפגשים תלוי בלו"ז שלי ובלו"ז שלו, כנ"ל המיקום, כנ"ל התחבורה.

אני בד"כ לא מגיעה עם שמן ספציפי קבוע מראש - זה מספר השעות שהייתי רוצה להשקיע בדייט, אלא בודקת מה טווח הזמנים שלי - נניח באיזו תדירות יש תחב"צ ועד מתי? ואם יש לי רכב, אז זה מאפשר לי יותר.

זכור לי גם פעם שבו הוא ביקש לקבוע בערב מסוים, ואמרתי לו מראש שבאותו ערב לא אוכל להיות יותר משעתיים - והוא היה סבבה עם זה.

בעיני, יש מינימום זמן של נימוס. לחתוך אחרי 40 דק' בעיני זה לא מכבד, גם אם אתם ממש לא בכיוון אחד של השני.

אבל אני לא התכוונתי לבזבז לאף אחד מאיתנו את הזמן, בתור סטודנטית עובדת שצריכה כנל את שעות השינה שלה, כשברור שזה לא רלוונטי.

 ואני לא יצאתי מנקודת הנחה שאני יושבת לפגישה על תקן "העברת זמן כי נימוס".  

אני לא סתם יושבת לדבר עם גברים הרי. אז מה הוא שונה מכל גבר אחר..? או שיש עניין או שלא.

ותאמיני לי שאם את היית שומעת מה ששמעתי, גם את היית בורחת אחרי 40 דקות

זה פשוט היה מאצ' לא נכון. לא נתנו לי פרטים נכונים ביחס למה שחיפשתי

אגב, אחרי הפגישה הזו באמת הפסקתי לחפש דרך חברות וכו ולהיפגש בלי שיחה מקדימה. כי חבל על הזמן פשוט. לפעמים משמיטים פרטים חשובים מאוד, ואין יותר מדויקת ממני כדי לדעת מה אני מחפשת. ברוך השם, זה עבד

אגב 2 - לא הייתי נוסעת מחוץ לעיר בתחבצ לפגישה ראשונה האמת. אולי זה קצת מתנשא, אבל ככה נהגתי. בכלל לא העליתי על דעתי לפגוש מישהו מחוץ לעיר מגוריי. עזבי שהפגישה הזו הייתה עם בחור מתוך העיר, הבחור היחיד שנסעתי אליו היה בעלי, בפגישה שלישית. ב2 הפגישות הראשונות הוא הגיע ברכב. 

לפעמים אין ברירה

אבל חשוב שתהיה הבנה של הסיטואציה משני הצדדים

הבהרנו את עצמנו מעולה

שרק אני באמת יודע מה אני מחפש ויודע איך לחפש ופחות להסביר במילים חחחח

ובכל זאת הייתי שמח לקצת הצעות מחברים ומכרים גם, שימצאו לי איזו חמודה כי לא כולן באתרי היכרויות

אנשים  ששונים מהסביבה שלהם לא יכולים להעזר בסביבה הקרובה כי הם לא מבינים. רק הרחוקה.

זה נכון שהרבה פעמים יעדיפו להציע רק כשמדובר במישהי מאד איכותי?
בהתאם לאיך שתופסים או מכירים את האדם

הם לא היו מהעולם הדתי ככ,או שהם היו "חרדים מדי"

אז מהצד הלא דתי ככ, קשה להבין ניואנסים כמו שומר נגיעה. זה רחוק מהם.

ומהעולם החרדי מדי - מה,את לא רוצה אברך? גבר עובד זה כמעט קללה

ובהתאם לכך גם ההצעות

קצוות,בקיצור

גדלתי בו בעיקר, כל המוסדות וגם תנועת נוער הייתי רק אצלם 3>
ועדיין לא הציעו לי חברים (אבל כן ניסו לחפש לי)

נפגעתי.

קרה לי שדיברתי עם אנשים לפני, ובשיחת טלפון הבנו שאנחנו לא באותו כיוון, ונפרדנו.

אבל אחרי ששנינו טרחנו ונסענו - לחתוך אחרי פחות משעה מעליב בעיניי - 

בסופו של דבר כל אחד מאיתנו הוא עולם, אישיות וכו'. גם אם זה לא מתאים לי - אלמד להכיר אותו קצת יותר, ואולי אכיר אותו לחברה שלי. לחתוך בצורה כזו פוגע בי, כי מבחינתי זה אומר - את לא מעניינת אותי, את לא שווה את הזמן שלי. אז אני אומרת, גם אם מהזוגיות שלנו לא יצא משהו - אולי כן נוכל ללמוד משהו על עצמינו, או לעזור לאחרים מסביבנו. מהמפגש עם האחר אפשר ללמוד הרבה - גם אם זה מה לא.

בעיניי הרבה יותר נימוסי להישאר שעה וחצי, להתעניין ולהקשיב לאדם השני, ולהבהיר לו שזה לא מאצ' - אבל היה מעניין ומרתק להכיר אותך, לשוחח איתך, לשמוע את הדעות המעניינות שלך. אפילו בשביל לעשות איתי את החסד הזה - גם אם זה לא מתאים ולא שייך לזוגיות שאתה רוצה לבנות. כי ההפך, אני מרגישה שפוגע באישיות שלי, במי שאני, במה שאני. גם אדם שמאוד רחוק מהשקפת עולמי יש לי מה ללמוד ממנו, סיפור חייו יכול להיות מרתק, ואפשר לנווט את השיחה לשם, למקום פחות אישי ואינטימי, להודות על הזמן.

בחורה איכותית כמוך באמת מישהו חייב לזכות בך!

כתיבה מאד יפה ומחכימה ותמיד כיף לקרוא מה שאת מביאה פה

סתם,

אין לי מושג מה בדיוק כלול בהגדרה של "איכותית" -

אבל אני יודעת שבוודאות שיש אנשים רווקים שהם אנשים מאוד טובים, עם מידות נעלות, אישיות נעימה, יראי שמיים וכו' -

ולהפך, יש אנשים נשואים שהם פחות, ואכמ"ל...

אין קשר בין הדברים!!

נ.ב: עוד קצת יותר מחודש אזכה לחגוג 30 ורוצה מאד לחגוג עם אשתי לעתיד

אני בראש אחר כאמור. אבל לא באופן גורף. ספציפית במקרה הזה, זה היה נכון.

במקרה אחר, שבו לא ידעתי מה אני באמת חושבת על מי שמולי, הפגישה הייתה ארוכה יותר. באמת לכיוון השעה וחצי.

והפרשנות שלך מאחורי העניין של פחות משעה פגישה,היא שלך. היא לא איזו מוסכמה מחייבת המציאות.

אני בראש קצת יותר קליל. דיברנו קצת, הבנו את הראש,  הבנו שלא מתאים, סיימנו לשתות, אפשר לחזור  הביתה ולשים את החוויה מאחורינו. לא כל דבר צריך להיות יותר ממה שהוא באמת.

וגם היא צדיקה וחכמה כמובן, אבל תזכרי שכל טקסט שכותבים זה נתון לפרשנות בעיני המתבונן.

ובוודאות גם הרבה דברים שכתבתי על עצמי, לא לגמרי מדויקים כי ברגע שרואים אותי ומכירים אותי יותר, רואים אחרת וזה מאד תלוי באיך שאנחנו תופסים את עצמנו ביחס לסביבה.

יכול להעיד על עצמי אישית שעברתי ולמדתי על עצמי ועל הסביבה הרבה במהלך השנים

אני קול לגמרי

מישהו סיפר שהוא נפגש עם מישהי, רק התיישב במסעדה ואז פתאום הבחורה התחילה להעיר לו מה הוא לובש ואמרה לו מה צריך ללבוש וזה והתחילה עם התניות, זה כבר הבנה ברורה שהיא רואה בו כאילו בובה לעצב כרצונה.

אז הוא פשוט קרא ישר למלצר להוציא שובר, שילם וזהו

חחחח

אני עובד  בעולם כמעט הכי בזוי בישראל ובעולם כולו: תקשורת.  לפחות נהנה מזה.

אהבתי את זה שאתה מתכנת 3>

גזרת הכתוב🤷

את אומרת שאני גזור.

כי בעצם אני יכול למכור את אותו מוצר יותר מפעם אחת.

ביליתי יום שלם של עבודה ובניתי פיתרון לבעיה בשביל ערוץ 7. חמש דקות אחר כך אני בודק לאיזה עוד לקוחות שלי היא מתאימה. והרבה פעמים יש התאמה ואפילו גבוהה.

אני לא מגיע לעשירית המשקל של דינוזאור.

רץ הולך וקופץ כמו ילד.

ובשביל הדיון חשוב להבהיר זאת, כי היא כנראה לא הבינה שאכן זה מה שהיה

זה נימוס בסיסי. היה בחור שנפגשתי ומבחינתו לא היה מתאים ואחרי שעה בדיוק הוא סיים. אבל זה היה שעה.

פחות משעה לא מכבד את ההשקעה

*אני מסייגת שיכול להיות מקרים שבהם זה באמת לא מתאים כמו אדם שחלילה לא נעים. ואז כמובן שזה יוצא מן הכלל.

כתבתי בערך 40 דקות

זה היה לפני 10 שנים, כן?

יכול להיות שזה היה שעה, יכול להיות שזה היה 50 דקות, יכול להיות 40 דקות. לא זוכרת במדויק.

אבל בואי נגיד, שכשבחור בדייט הראשון מתווכח איתך, ומדבר בצורה מאוד נחרצת, את לא הולכת לפי מוסכמות. כי זה לא מוסכם שפגישה תיראה ככה, תסכימי איתי?

אני לא רואה סיבה לשבת ולסבול בשביל המוסכמות.. אני לא חייבת לו כלום. כולה נלכתי לפגישה להכיר.

ברגע שאני לא אוהבת מה שאני רואה מולי, לא ברמה של - החלטתי שזה לא מתאים לי, אבל היה נעים להכיר, אלא בקטע של - לא נעים לי להיות פה מעבר להסכמה או אי הסכמה כזו או אחרת לגבי דעות, אני חותכת.

ומי שלא נראה לה - האמת, בעייתי בעיניי.

אבל שוב, גם אם זו הייתה פגישה כביכול נורמטיבית ולא התאים לי, אני לא רואה בזה בעיה. 

שהתכוונתי שכמובן לא צריך להחזיק בו שעה.

כמובן לדעתי האישית. זה לא שאני איזה מחליטת חוקי הדייטים ;)

אבל כן יש ציפיות.

ברור שיש עניין של פרשנות.

כשהפותחת שואלת כמה זמן עושים דייט ראשון - 

אני אומרת שממה שאני מכירה, יש ציפייה ללפחות שעה (וגם זה נראה לי מינימום שבמינימום). דייט שאורכו פחות משעה - זה לא רגיל, לא סטדנרטי. כמובן יכולים להיות מיליון גורמים שמובילים לזה, וכמובן כל אחד יכול לפרש את הסיטואציה איך שבא לו. 

אבל אני חושבת שכולנו מגבשים דיעה על אדם תוך שניות, ובדייט אנחנו מראש מקדישים יותר זמן כדי להכיר אותו מעבר לכרטיס ולסטיגמות. בעצם זה שבחור הסכים לצאת איתי לדייט - הוא מתחייב להקדיש לי מינימום של זמן מקובל.

אני לא אומרת שחובה להישאר בכל סיטואציה, בטח אם את לא חשה בטוחה, מכובדת, רצויה - אבל שכן קיימת מוסכמה, וצריך להבין שיכול להיות שהצד השני רואה את הדברים בצורה אחרת ממך. (וקרה לי שיצאתי עם אנשים שמבחינתי היו ממש לא בכיוון, והם דווקא היו מעוניינים בקשר.).

ואולי אגיד את זה בדרך אחרת:

אם מישהו קובע איתי דייט בשעה 19:15, ואז בחמישה לשמונה אומר לי שהוא חייב לזוז כדי להתחבר לפגישת זום שנקבעה מראש - כלומר, מראש להקדיש 45 דקות לדייט ראשון - אני חושבת שרוב אם לא כל הנוכחים כאן יסכימו שמדובר בדבר לא מקובל.

אני עניתי לסקר לפי מה שהיה אצלי. ואני כבר לא יוצאת לדייטים ברוך השם, אז כנראה שלא אפגע באיש עם החשיבה הלא סטנדרטית שלי, אבל אני לא כתבתי שאני מגיעה לפגישה ושמה סטופר כי קבעתי זום. כשהייתי מתארגנת לפגישה, הייתי מפנה ערב שלם. בדיוק כמו הצד השני. אבל אני לא מחויבת לשבת עם סטופר בול שעה או יותר כי ככה נהוג. פשוט לא. כשזה לא מתאים בצורה מובהקת, 20 דקות או עשר דקות לפה ולשם לא באמת משנים משו בעיניי. ואת לא חייבת להתחבר או להסכים עם מה שאני חושבת וזה בסדר.

ואני חושבת גם, שאת מדברת מתוך חוויה שלילית שהייתה לך ונפגעת ממנה, אז אולי לכן את עומדת על זה. מודה שאני לא חוויתי דחייה מעולם אז ככהנ נקודות המוצא שלנו בהסתכלות הן אחרות ואין לי נקודות רגישות בעניין

אבל גם אם הצד השני מעוניין, זה לא קשור בכלל, במחילה. ברגע שאני מבינה שזה לא, והקדשתי לפגישה בערך שעה (40 דקות, 50 דקות, וואטאבר. את נתפסת על הפחות משעה אבל יכולה להיות שזה היה קרוב לשעה ואני כאמור באמת לא זוכרת בדיק) - מבחינתי האירוע יכול להסתיים.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.