נתניהו?
לפני שפרש אמר שלא פוסל אף אחד, מצא לעצמו משבצת טובה.
ומה שווה התחייבות של שקרן פתולוגי? מה הוא מרוויח עכשיו מהזיגזג שלו?
נתניהו?
לפני שפרש אמר שלא פוסל אף אחד, מצא לעצמו משבצת טובה.
ומה שווה התחייבות של שקרן פתולוגי? מה הוא מרוויח עכשיו מהזיגזג שלו?
אבל הוא יעמוד בהתחייבות הזו כנראה כמו שעמד בקודמת....
ובקדנציה הנוכחית גם נשאר עם השמאל בהתחלה, ורק באמצע המלחמה, הוא פרש והצטרף לממשלת נתניהו כאשר בין כה הייתה ממשלה בלעדיו ולשמאל לא היה שום סיכוי.
אם הוא היה לשון מאזניים, והוא היה יכול להכריע את הכף בין ימין לשמאל, גדעון סער לא היה מעיז להפר את התחייביותו לשמאל הקיצוני, למרות שזה מצב מלחמה.
ובעיקר - השאלה המהותית היא האם זו הבטחה ליבתית, יותר מההבטחה שלא לשבת עם עבאס ושלא לתת ללפיד להיות ראש ממשלה בשום קונסטלציה.
ואם כבר, גם לגבי המרואיין וגם המראיין - איך שני אנשים שרואים את עצמם כשומרי שבת, משתפים פעולה עם החילול שבת ההמוני בתכנית הזאת?!
(כן, אני יודע שצולם מראש, אז מה, הבמה היא במה של חיחול שבת ומן הסתם הראיון הזה גם הקפיץ את כמות הצופים)
כנראה שלהבנתו, אלו שרלוונטי שאולי יצביעו לו, רוצים כרגע לשמוע את המשפט הזה ולא את המשפט ההפוך, אז הוא אומר להשאר רלוונטי אצלהם.
גם סמוטריץ' התראיין בחול לתוכנית שמשודרת בשבת, אלא שהוא דאג שהקטע הספציפי שבו הוא יופיע ישודר לפני כניסת השבת.
זה לא מנע ממנו להשתלח בבנט, ולכתוב שהוא עצמו (סמוטריץ') לא ייתן יד לתוכנית שמחללת שבת ולא יתראיין לתוכנית שמשודרת בשבת.
ובכן, אם הקטע שלך בתוכנית מופיע 10 דקות לפני הדלקת נרות ואז התוכנית ממשיכה בלעדיך עמוק לתוך השבת, אז לא נתת יד לתוכנית שמחללת שבת? נו באמת.
לא יודע למה, אבל כנראה פוליטקאים דתיים ממש אוהבים תוכניות שמשודרות בשבת...
הרי גם אם הוא מתראיין ביום שלישי לערוץ 12 הוא תומך בערוץ שמשדר בשבת.
אם הוא מקפיד שהראיון לא ישודר בשבת אז לפחות הוא יודע שהצופים לא חיללו שבת כדי לראות אותו.
לא להשתתף בתוכנית שמשודרת בשבת. סה טו. פשוט מאוד.
כך סמוטריץ' גם הצהיר בפייסבוק שלו, רק חבל שהוא לא הצהיר לקיים...
אז תפסו אותו בזה שהוא לא כתב את החילוק הזה בפוסט נגד בנט.. בסדר
זה לא שהוא כתב ''אני לא מסכים שישדרו ראיונות איתי בשבת'', ואז אפשר עוד להתפלפל על הראיון שהוא נתן לאופירה וברקו. אלא הוא ממש כתב שחור על גבי לבן שהוא לא ייתן יד לתוכניות שמחללות שבת.
ובכן, הוא יושב שם באולפן ומריץ צחוקים עם המגישים על זה שאמנם התוכנית עצמה תימשך עד 8 בלילה, כלומר עמוק לתוך השבת, אולם הוא כמובן לא יישאר עד השעה הזאת ואיזה מזל שעכשיו שעון קיץ.
זאת סתירה מוחלטת לדברים שכתב, לא דיוק קטנוני.
כל חבר כנסת, שליח ציבור, עיתונאי, אזרח וכו' - לא יתעסק בשמירת המצוות של חברו אלא רק בשל עצמו.
אף אחד לא בחר בבנט או בסמוטריץ' בשביל שהם יורו הלכה לרבים בנושא שמירת שבת.
מי שבחר בהם עשה זאת מסיבות פוליטיות.
לא ארצה לראות את סמוטריץ' מגיב בזלזול לחילול שבת של בנט, ולא ארצה לראות חבר כנסת אחר צוחק על סמוטריץ' על זה שהוא אוכל במסעדה טבעונית ללא כשרות.
זה פשוט לא עניינכם ולא עניינו של הציבור.
כאן למשל, לא רק שתמכת בהבעת עמדה לגבי שמירת מצוות של אחרים לפי הבנתך, אלא בכפיית מצוות לפי הבנת ציבור אחד, על ציבור שהוא ורבותיו סוברים אחרת:
הבייס שלו לא חושב שמלחמת מצווה היא לוקש של השמאל - אקטואליה וחדשות
(אני יכול למצוא סיבות אחרות לכפיית גיוס. אתה הכנסת את הכפיה הדתית כשיקול משכנע)
הבנת שמה שמפריע לי ולעוד דתיים ציוניים, זה עניין של בן אדם למקום?
שכואב לנו על כך שהחרדים מפספסים מצווה גדולה ולכן לא יקבלו עליה שכר בעולם הבא?
ברור שלא זו כוונתנו, ברור שהבעיה עם ההשתמטות היא קודם כל בין אדם לחברו.
מה שכתבתי למעלה שלא צריך להתעסק בשמירת המצוות של שליחי הציבור שלנו, הכוונה כמובן למצוות של בן אדם למקום.
אם חבר כנסת יאנוס או ירצח או יכה אז זה בהחלט עניינו של הציבור.
אתה יכול לא להסכים איתי כמובן, אבל לא יכול לטעון כמו שניסית כאן שאני לא עקבי.
הנה מה שכתבתי שם:
תראה את הדיונים בוועדות הכספים וחוץ וביטחון.
תראה עשרות נשים מתנחלות עם כיסויי ראש, את הרב קלמנזון, תראה את הבייס של סמוטריץ' במלוא תפארתו, צועק וזועק שאי אפשר עוד לתת לחרדים להשתמט.
תראה איך אלה שהצביעו לסמוטריץ' כבר 10 שנים פעם אחרי פעם, לא יכולים עוד לשאת לבדם את האלונקה.
תשמע את הכאב שלהם. תשמע את התסכול מכך שמי שאמור לייצג אותם, ממשיך לפגוע בהם אישית ולאומית.
וכן, בהקשר של הדיון שם (וגם כאן) אין הסבר לא 'מצוותי' לטענות שלך ושל אחרים נגד סמוטריץ'.
אין לי שום הסבר לוגי לטענה שלך, שסמוטריץ' פוגע בהם אישית ולאומית, במה *הוא* פוגע והאם אתה מכיר התנהלות אחרת של סמוטריץ' שהיתה גורמת לחרדי אחד יותר להתגייס?
הטענה היחידה שאני יכול לשמוע היא טענה עקרונית 'דתית', שאסור לשבת בממשלה כזאת שלא מגייסת את החרדים ולכן עדיף להפיל אותה ולגרום שתעלה ממשלת שמאל, שאמנם לא תגייס אף חרדי אחד יותר, אבל לפחות סמוטריץ' יהיה באופוזיציה אז לא יוכלו להאשים אותו בזה.
שאלתי שוב והתעלמת.
תענה על שאלה פשוטה: "איזו התנהלות שונה של סמוטריץ', היתה לדעתך גורמת לגיוס של חרדי נוסף אחד?".
כיוון שברור לי שלא ענית, כי אין התנהלות כזאת, ברור לי שהטענות כלפי סמוטריץ' הן טענות דתיות/אידיאולוגיות. הוא לא פוגע באף אחד בהתנהלותו, אלא להפך - במכלול התנהלותו הוא מסייע מאוד לשיפור המצב הביטחוני והלאומי לפי הבנתו. נכון, אין פתרון ראלי כרגע לגיוס החרדים, לא לסמוטריץ' ולא לאף אחד אחר. כואב, אבל זה המצב.
הוא שר האוצר, מי אם לא הוא יכול לבטל את שלל ההטבות שמקבלים המשתמטים?
ואם תגיד שהחרדים יפילו את הממשלה בגלל כסף, שיפילו.
זה צריך להיות חשוב לו לא פחות ממה שזה חשוב להם.
עבורם זה כסף, עבורנו זה חיים.
שר האוצר לא מקבל החלטות בחלל ריק, יש מסגרת קואלציונית.
(לא שביטול הטבות יגרום לגיוס...)
עריכה: אגב, לא שזה משנה, הרבה מאוד ממה שהובטח לחרדים בהסכמים הקואליציוניים, לא קויים בגלל תקציב המלחמה. זה בסדר גמור, מלחמה דורשת קיצוצים וקוצץ לכל הציבורים. כן, ההצגה בחלק מהתשקורת כאילו החרדים חוגגים, רחוקה מהאמת.
מה שמחזיר אותי לשם:
שאם החרדים יפילו את הממשלה, זה לא כסף, זה חיים. אין שום ממשלה שתגייס חרדים באופק, וזה ממש לא משנה אם היא תהיה בראשות הליכוד או בראשות מישהו אחר.
אם ח"ו הממשלה היתה נופלת, או אפילו לא נופלת אלא רק היתה עוברת בקריאה טרומית הצעת החוק לפיזור הכנסת לפני שלושה שבועות - היתה נוצרת דינמיקה שלא מאפשרת את מבצע עם כלביא וכולנו חילונים כחרדים, אוהבי סמוטריץ' כשונאיו בסכנת שואה. כפי שכתבתי, אין שום ממשלה שתגייס חרדים בצורה מסיבית, מקסימום שממשלת שמאל-ערבים תעשה, זה לדפוק את החרדים במיסים ובמקביל תוכל לפעול ביטחונית, רק בהסכמת מועצת השורא.
האם בשביל לדפוק את החרדים, שווה להכניס את כל עם ישראל לסכנת שואה?!
במילים אחרות, בזמן שסמוטריץ' היה בבור, במאות רבות של שעות על ישיבות בנושא הצלת עם ישראל מהסיכון האירני, אופיר סופר* היה עסוק בצעדות, שעם כל הכאב המוצדק, היו עלולות רק לחזק את הדינמיקה שתמנע את הצלתינו.
*אני לא מדבר לא על משפחות שכולות, לא על פצועים ולא על מגוייסים, כמו שמשה דיין הסביר את אי תגובתו להתייחסויות מאוד קשות שחטף "אמא שכולה תמיד צודקת". אבל כן מזכיר:
א. בכל הקטגוריות הללו, לצד אלו שנשאבו למאבק על גיוס חרדים, יש רבים אחרים שזועקים שאל תשקיעו כרגע פרומיל אנרגיה במה שמסיח את הדעת מניצחון מוחלט.
ב. אחרי הכל - החלטות כולל החלטות קשות צריכות להתקבל בקור רוח.
גולדקנוף הציע ליו"ר ועדת הכספים להקפיא אישור תקציבים למערכת המשפט ונדחה על הסף.
וכשדרעי מנסה להתערב, רומזים לו לשבת בשקט.
היתה פעם מפלגה שהגדירה את עצמה גשר בין חרדים לחילונים. הגשר הזה קרס מזמן
אם דרעי (שעדיין לא כיפר על כך שהחזיק את ממשלת אוסלו, האבן שטיפש אחד זרק ועד היום כל החכמים לא מצליחים להרים) במקום להתיישר עם החונטא המשפטית (שהוא מאלו שהכי סבלו ממנה) היה מטיל את כל כובד משקלו על כך שהרפורמה תבוצע - היינו היום במקום אחר, גם מבחינת מה שחשוב לחרדים וגם מבחינת הביטחון של כל עם ישראל.
כמו שנתניהו אתאיסט מושלם, והבייס שלו מסורתי- דתי.
לגבי הרפורמה, דרעי רוצה להשאר מהאו"ם למרות שמשה ארבל, נציג בכיר בש"ס, לוטש את עיניו לכסא בבג"ץ
ונתניהו כבר מזמן לא אטאיסט. במשך שנים הוא לא היה אומר 'בעזרת ד'' בשנים האחרונות זה השתנה לגמרי. ובשנתיים האחרונות ובמיוחד בשלושת השבועות האחרונים, רואים עד כמה הוא בתהליך של תשובה, גם אם זה עדיין לא יורד לכל הרזולוציית של 'פרטיה ודיקדוקיה'. הוא טוב בהצגות, התפילות והדיבורים של החודש האחרון על סיעתא דשמיא,הם אמת וניכרין דברי אמת.
ללא תמיכתו בחוק, החוק לא היה עובר. אבל כאמור הבייס שלו חושב אחרת, מה שחייב אותו להריץ קמפיין: נתניהו צריך אריה חזק.
לגבי נתניהו, אני מקנא בתמימות שלך, ובניגוד אליך אני לא רואה אותו מתי שהוא מוסר שיעורים בישיבת מרכז הרב.
יש באמת הבדל בין מנהיג שחטא למקום או לחברו, כמו שרואים בהבדל בין שאול המלך לדוד, מי אחבד את המלוכה ומי לא.
מצד שני מי שאמון על שמירת שבת לא יכול שלא חשמור עליה.
גם מבחינת החילונים "קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים"
וגם מול דתיים שיתקשו לסמוך עליו.
בבחירה בין טיבי לביבי הוא רגשית ופןליטית עם הראשון
האיש מנסה להוכיח נואשות שכפיל של לואי דה פינס עם עבר סמי-ימני הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.
הוא מאוד נזהר מלהתחייב שהוא לא ישב עם נתניהו
הוא מטריקים שישפיעו על הבוחר וניתוח אופן הבחירה של כל גוש.
אמנם אסטרטגית הוא אמור לקחת קולות ממפלגות הימין בעיקר ולכן האמירה קצת מוזרה,
אבל אולי הוא בונה על זה שבלאו הכי גדעון סער וחבריו יחד עם אדלשטיין בורחים אליו מיד אחרי הבחירות ולוקחים ממנו את כתר הנוכל,
כדי להמליך אותו בנוכלות.
היום הוא קורא לסיום המלחמה כי הוא מבין שזה אמור לקרות בקרוב, ומאד מעוניין שיגידו שסיימו כשהוא אמר לסיים.
זו אידיאולוגיה של איש רב פעלים שהציל את ז'לנסקי והעביר למוסד את הכספים כדי לסכל את תוכנית הגרעין
הוא גם הציל את המדינה מהכאוס כמובן
...."אתה מטורף", אמר טראמפ לנתניהו - לדברי המקורות. "בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". מקור נוסף שתודרך על תוכן השיחה אמר כי טראמפ היה "זועם" וכי בשלב מסוים צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?".
בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.
האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.
סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.
הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.
בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה.
האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ.
למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.
בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.
ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז.
דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.
הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.
נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים.
אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון.
כי:
א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה
ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.
ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.
ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?
ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו.
קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב
"בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש; הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל". כך סיכם אמנון אברמוביץ' בשנת 1999 את הסיבוב הראשון של נתניהו כראש ממשלה. מאז נתניהו שב, נפל וקם, וחוזר חלילה. ב־29 ביוני 1996 נבחר נתניהו לראשונה לתפקיד ראש הממשלה לאחר שגבר בפער זעום על שמעון פרס. שלושים שנה (ויומיים) לאחר מכן, נתניהו עדיין כאן - וממש לא כהערת שוליים.
גם עבור מי שחושב שנתניהו הוא גדול המדינאים שקמו לישראל וגם מי שמשוכנע שהוא האחראי לרבות מבעיותיה, יתקשה להתווכח עם עובדה אחת: מדובר באחד הלוחמים הפוליטיים העיקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. הקריירה הציבורית שלו אינה בנויה רק מניצחונות, אלא בעיקר מהיכולת להתאושש מהפסדים וממשברים. בעוד שפוליטיקאים רבים נעלמו לאחר מפלה אחת או שתיים, נתניהו הפך את החזרה מהקרשים לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו.
הדבר בלט כבר במערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות הממשלה. חודשים ספורים לאחר רצח יצחק רבין נדמה היה כי הרוח הציבורית נושבת באופן מוחלט לטובתו של שמעון פרס. הסקרים, התקשורת והאווירה ברחוב הובילו רבים להעריך שנתניהו עומד בפני קרב אבוד. אלא שהוא מצידו המשיך לחרוש את הארץ, לנהל קמפיין אגרסיבי ולשכנע מצביעים עד לרגע האחרון. בסופו של דבר, בניגוד לרוב התחזיות, הוא ניצח והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות ישראל.
גם ההפסד בשנת 1999 לא סיים את דרכו. אהוד ברק הביס אותו בבחירות, ונתניהו אף הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. רבים האמינו כי מדובר בסוף הדרך עבור מי שהיה אז רק בן 49. פרשנים, יריבים פוליטיים ואפילו חלק מתומכיו העריכו כי הוא לא ישוב עוד למוקד קבלת ההחלטות. אלא שכפי שהתברר בהמשך, עבור נתניהו גם הפרישה הייתה לבסוף רק הפסקה זמנית.
כאשר אריאל שרון השתלט על הליכוד, נדמה היה שאין עוד מקום לנתניהו בצמרת. שרון נהנה מפופולריות אדירה והוביל מהלכים דרמטיים ששינו את סדר היום הישראלי. נתניהו, שנאלץ לפעול בצילו של מנהיג חזק ופופולרי ממנו, המתין בסבלנות להזדמנות, כולל ויתור על הובלת הרשימה כשכוחה בכנסת עמד על 19 מנדטים. לאחר ההתנתקות, הפילוג בליכוד והקמת קדימה, הוא שב בהדרגה למרכז הבמה והחזיר לעצמו את הנהגת המחנה הלאומי.
אלא שהמבחן הגדול ביותר שלו הגיע דווקא לאחר מכן. בבחירות 2006 התרסק הליכוד ל־12 מנדטים בלבד, תוצאה שנחשבה באותם ימים לאסון פוליטי של ממש. מפלגת השלטון ההיסטורית הפכה למפלגה בינונית, ורבים העריכו שנתניהו יתקשה לשקם אותה. היו שהאמינו כי דור חדש של מנהיגים יחליף אותו וכי זמנו חלף. ארבעה מחברי הכנסת של הליכוד אף דרשו את התפטרותו המיידית, אלא שנתניהו, כהרגלו, סירב לקבל את פסק הדין של והמשיך לבנות מחדש את כוחו הפוליטי.
שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא כבר חזר ללשכת ראש הממשלה. משם המשיך לכהן במשך תקופה חסרת תקדים כמעט במונחים ישראליים, והפך לראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות המדינה. גם במהלך השנים הללו לא פסקו ההערכות בדבר סופו הפוליטי הקרב. פעם אלו היו מחאות חברתיות, פעם משברים קואליציוניים, ופעם יריבים חדשים שהוצגו כמי שעומדים לשים קץ לעידן נתניהו.
העשור האחרון רק חיזק את התופעה. כתבי האישום, ארבע מערכות בחירות בתוך זמן קצר, הקמת ממשלת השינוי והפסדו בשנת 2021 נראו בעיני רבים כנקודת הסיום הבלתי נמנעת. גם אז נשמעו קולות רבים שהכריזו כי הפעם הסיפור באמת הסתיים. אלא שבתוך זמן קצר הוא הצליח לאחד מחדש את המחנה הפוליטי שסביבו ולחזור פעם נוספת ללשכת ראש הממשלה.
ייתכן שזו התכונה המרכזית שתיזכר מנתניהו, גם הרבה אחרי שהוויכוחים על מדיניותו יישכחו. לא רק היכולת לנצח, אלא בעיקר היכולת להמשיך להתמודד כאשר הסיכויים נראים קלושים. פעם אחר פעם הוא הוכיח שהוא אינו מקבל את ההנחה שהפסד אחד, ואפילו כמה הפסדים, אמורים לסיים קריירה פוליטית. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ומה יהיה גורלו הפוליטי של האיש שמלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר שלושה עשורים. גילו המתקדם, האתגרים הביטחוניים והמציאות הפוליטית המשתנה מציבים בפניו מכשולים שלא הכיר בעבר.
אבל אם יש לקח אחד שאפשר ללמוד משלושים השנים האחרונות, הרי שהוא זה: גם בבחירות האלו, כשהוא בשנתו ה־76 ומצבו לוט בערפל, נתניהו מסרב להרים את ידיו. ייתכן שינצח וייתכן שיפסיד, אבל דבר אחד כמעט בטוח - הוא ימשיך להילחם על מקומו עד הרגע האחרון, בדיוק כפי שעשה במשך שלושים השנים האחרונות.
תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה
לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות
"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...
גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.
זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.
לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.
במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.
בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות.
בבקשה שזאת פעם אחרונה🙏
מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק
ע''ע הבליץ על לונדון
טיל אחד למדינה שלימה
שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.
הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל
כמו שהעוטף היו הרבה שנים
מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול
זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי
הריני להבהיר כי אינני שומר על זכויות יוצרים כלשהן לגבי הרעיונות והטקסטים המופצים על ידי. כל אדם רשאי לעשות בהם שימוש מלא – להעתיק כפי שהם, לערוך, לשנות ולפרסם בשמו שלו.
שליחת קישור המציג את הפרסום החדש אינה חובה, אך תתקבל בברכה ותסב לי נחת. תודה מראש.
כל כך הרבה שמאלנים מקבלים כספים ומשרות מפנקות בעמותות השונות, עד שאני כבר מתפלא: האם נשארו בכלל שמאלנים שפועלים אך ורק למען האידאולוגיה? אלו שאני קורא להם **"אידיוטים שימושיים"**. כנראה שלא, או שנשארו מעט מאוד.
הרי הוכח מעל לכל ספק שמדיניות הנסיגות - סימן ההיכר של השמאל - חושפת את תושבי מדינת ישראל להיות ישירות בחזית, במקום המתיישבים שהשמאל כל כך מנסה להשניא. זה בדיוק מה שקרה בשביעי לאוקטובר. לפני ההתנתקות ולפני אסון הסכמי אוסלו, פיגוע מפלצתי בהיקף כזה פשוט לא היה יכול להתאפשר.
**אני פונה בזה לאותם אידיוטים שימושיים שעוד נשארו שם:** תסרבו! תסרבו להמשיך להיאבק למען האג'נדה הזו בחינם, בזמן שהחברים שלכם גוזרים קופונים ומקבלים בוכטות של כסף, ואתם נשארים סתם אידיוטים.
**אבל גם למקבלי השלמונים, שלא מסוגלים לעמוד בפיתוי הכספי, יש לי מסר:** תזכרו תמיד שאתם אנוסים, ועושים את זה רק בשביל הפרנסה או מתוך פחד. ממש כמו אנוסי ספרד, בהזדמנות המתאימה אתם תחזרו בגלוי לעם ישראל. אבל גם עכשיו – כשיגיע יום הבחירות ותיכנסו אל מאחורי הפרגוד בקלפי, איפה שאף אחד לא רואה אתכם חוץ מבורא עולם – תצביעו עם הלב והנשמה אך ורק למפלגות שמתנגדות לנסיגות.
תזכרו תמיד שהקדוש ברוך הוא #לצד_הזה ותבורכו בכל הברכות!
מזימת הפיגוע בהופעות של טיילור סוויפט בווינה: המחבל נשלח ל-15 שנות מאסר
באוסטריה על תכנון של פיגוע שלא יצא לפועל הוא קיבל 15 שנות מאסר,
וכאן על פיגועים שיצאו לפועל מקבלים לפעמים פחות משנה.
וכל זה אחרי 20 שנים שביבי בשלטון ולא שינה כזה דבר פשוט ואלמנטרי.
כוונתי היא, שצריך להבין שקשה מאוד על בלתי אפשרי שב20 שנה הכול יהיה מושלם וכל חלקי העם יהיו מרוצים (מה שלא יקרה אף פעם, סמוך עלי)
אע"פ ש20 שנה זה הרבה מאוד זמן, ואני לא חס על ביבי, יש הרבה מאוד דברים שאני חושב שהווא טעה בהם והיה צריך לעשות אחרת (ובינהם מה שהעלית), ואעפ"כ צריך להסתכל על הדברים החיוביים שהשתנו מאז, ולזכור שתמיד אבל תמיד יהיו חלקים שלא יתרצו, ככה זה בעולם.
יש לי עוד מה לומר בנושא ואכמ"ל.
למרות שיד צה"ל על העליונה, זו מלחמת התשה, ובכל זאת אסור לנו להיבהל ולהפסיק.
אחרי מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת התשה קשה פי כמה במשך 3 שנים, אבל אז התעייפנו והסכמנו על הפסקת אש, וזה היה אסון, כי אחרי 3 שנים פרצה מלחמת יום כיפור.
היה עדיף 10 שנים מלחמת התשה מאשר מלחמת יום כיפור.
גם עכשיו זה נכון, ופי כמה.
כרגיל לפני בחירות שוב מתלבטים, סמוטריץ? בן גביר?
ואחרי הקדנציה הזו באמת יש להתלבט, כי לכל אחד מהם יש הרבה 'קבלות'
אם הכיוון של סמוטריץ זה להתחנף לשמאל ולבנט, ולהצטרף ל'נאורים' שלא נכנעים לחרדים
אז כבר ברור למי אצביע..
למה הם נמנעו בחוק המעונות?
ועלול להעמיק את הבור התקציבי?
זו לא דוגמא להתחנפות לשמאל.
באופן אישי בכלל לא חושבת שסמוטריץ מתחנף לשמאל...
זה אינטרס של השמאל שחרדים ייצאו לעבוד?
זה אינטרס של השמאל שחרדים יתגייסו?
זה אינטרס של השמאל שהמדינה לא תשלם מיליארדים על מימון מעונות כאשר האבא לא עובד?
אלה *בדיוק*, אבל ממש *בדיוק*, הערכים של הימין.
הקמפיין של השמאל עכשיו נגד החרדים זה רק כדי לפרק את גוש הימין-חרדים. במיוחד מתוך ידיעה שהרבה מהמילואימניקים שקורסים הם דתיים וכך ניתן לפתות אותם להצביע לגוש שמאל-בנט.
לא מן הנמנע שהשמאל בהזדמנות הראשונה ייקח את החרדים אליו לגוש
הם אומרים במפורש שיקחו את הערבים, לצערנו זה או ביבי ושות או ממשלת שינוי.
הם משתמשים בחרדים, זה כן, לפרק את הממשלה, משבים את היועמשית. אבל אחרי הבחירות הם יתנו להם אצבע משולשת. גם אם יש הסכמים חתומים. איפה החרדים יתבעו אותם, בבג"ץ?
אבל למה להניח שההסבר הוא רצון להתחנף למישהו?
באותה מידה אני יכול לטעון שנתניהו והליכוד, שהצביעו בעד החוק למרות שהוא נוגד את האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו - עשו את זה "כדי להתחנף לחרדים".
אני לא טוען ככה. אני מקבל שבמכלול השיקולים נתניהו מעדיף קואליציה עם החרדים, על פני השיטה הכלכלית שלו. אבל שים לב לרמת הטיעון.
שהאיום הזה מדגיש כמה פוליטיקה היא דבר משחית.
אתה חושב שצריך ועדת חקירה ממלכתית?
אז תצביע בעד, זה פיקוח נפש, בלי שום קשר למימון מעונות.
אתה חושב שלא צריך לעשות ועדת חקירה?
אז תצביע נגד, בלי שום קשר למימון מעונות ובלי איומים.
ממש מזעזע בעייני.
יש מקומות שבהם בוודאי שייך להתנות הצבעה בהצבעה אחרת, למשל אם חבר כנסת חרדי היה אומר ''אני אצביע בעד תקציב לליגת העל בכדורגל רק אם אתם תצביעו בעד תקציב להופעות תרבות לציבור החרדי'', זה דבר מובן והגיוני.
אבל להתנות ועדת חקירה, נושא מהותי וקריטי לטוב ולרע, בנושא שאין לו שום קשר? ריקבון מוסרי
והאמת שאני לא בטוח שהפוליטקה משחיתה
לדעתי כדי להצליח בפוליטקה צריך להיות מושחת מראש. אחרת לא שורדים במקום הזה.
בס"ד
או כמו שכתב היועץ האסטרטגי ישכר זלמנוביץ:
הוויכוח בין אתמול הוא ויכוח סרק - בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.
הציונות הדתית מרוויחה מצג של מאבק נגד חוק הגיוס ואולי תחזיר מצביעים הביתה. החרדים משדרים שהם עומדים מול לחצים כבדים גם מול שותפים טבעיים
ובסוף? שניהם יתיישבו יחד בממשלה הבאה, כי לשניהם אין באמת אופציה טובה יותר.
והאמת שאני טענתי ככה גם על ההכרזות על 'פירוק הגוש' -
ממילא יוצאים לבחירות. דגל מרוויחים ב'מאבק נחוש נגד הגיוס', את הקולות הצפים בינהם לבין העדה והורדת הלחץ של הפלג והמפלגות הציוניות בזה ש'לא נכנענו לחרדים, עד שהם פירקו את הגוש' - מרוויחות הורדת לחץ מצד בנט/אייזנקוט/ליברמן.
אבל כשאני רואה את הממאמצים של נתניהו להעביר בכל זאת את חוק הגיוס, למרות שהוא ישלם עליו מחיר אלקטורלי - אני תוהה אם טעיתי והוא באמת חושש שהגט של ג' אמיתי.