אבל הוא יעמוד בהתחייבות הזו כנראה כמו שעמד בקודמת....

ובקדנציה הנוכחית גם נשאר עם השמאל בהתחלה,  ורק באמצע המלחמה, הוא פרש והצטרף לממשלת נתניהו כאשר בין כה הייתה ממשלה בלעדיו ולשמאל לא היה שום סיכוי.

אם הוא היה לשון מאזניים, והוא היה יכול להכריע את הכף בין ימין לשמאל, גדעון סער לא היה מעיז להפר את התחייביותו לשמאל הקיצוני, למרות שזה מצב מלחמה.

ובעיקר - השאלה המהותית היא האם זו הבטחה ליבתית, יותר מההבטחה שלא לשבת עם עבאס ושלא לתת ללפיד להיות ראש ממשלה בשום קונסטלציה.

ואם כבר, גם לגבי המרואיין וגם המראיין - איך שני אנשים שרואים את עצמם כשומרי שבת, משתפים פעולה עם החילול שבת ההמוני בתכנית הזאת?!

(כן, אני יודע שצולם מראש, אז מה, הבמה היא במה של חיחול שבת ומן הסתם הראיון הזה גם הקפיץ את כמות הצופים)

כנראה שלהבנתו, אלו שרלוונטי שאולי יצביעו לו, רוצים כרגע לשמוע את המשפט הזה ולא את המשפט ההפוך, אז הוא אומר להשאר רלוונטי אצלהם.

גם סמוטריץ' התראיין בחול לתוכנית שמשודרת בשבת, אלא שהוא דאג שהקטע הספציפי שבו הוא יופיע ישודר לפני כניסת השבת. 

זה לא מנע ממנו להשתלח בבנט, ולכתוב שהוא עצמו (סמוטריץ') לא ייתן יד לתוכנית שמחללת שבת ולא יתראיין לתוכנית שמשודרת בשבת. 

ובכן, אם הקטע שלך בתוכנית מופיע 10 דקות לפני הדלקת נרות ואז התוכנית ממשיכה בלעדיך עמוק לתוך השבת, אז לא נתת יד לתוכנית שמחללת שבת? נו באמת.

לא יודע למה, אבל כנראה פוליטקאים דתיים ממש אוהבים תוכניות שמשודרות בשבת...

הרי גם אם הוא מתראיין ביום שלישי לערוץ 12 הוא תומך בערוץ שמשדר בשבת.

אם הוא מקפיד שהראיון לא ישודר בשבת אז לפחות הוא יודע שהצופים לא חיללו שבת כדי לראות אותו.

לא להשתתף בתוכנית שמשודרת בשבת. סה טו. פשוט מאוד.

כך סמוטריץ' גם הצהיר בפייסבוק שלו, רק חבל שהוא לא הצהיר לקיים...

אז תפסו אותו בזה שהוא לא כתב את החילוק הזה בפוסט נגד בנט.. בסדר

זה לא שהוא כתב ''אני לא מסכים שישדרו ראיונות איתי בשבת'', ואז אפשר עוד להתפלפל על הראיון שהוא נתן לאופירה וברקו. אלא הוא ממש כתב שחור על גבי לבן שהוא לא ייתן יד לתוכניות שמחללות שבת.

ובכן, הוא יושב שם באולפן ומריץ צחוקים עם המגישים על זה שאמנם התוכנית עצמה תימשך עד 8 בלילה, כלומר עמוק לתוך השבת, אולם הוא כמובן לא יישאר עד השעה הזאת ואיזה מזל שעכשיו שעון קיץ.

זאת סתירה מוחלטת לדברים שכתב, לא דיוק קטנוני.

כל חבר כנסת, שליח ציבור, עיתונאי, אזרח וכו' - לא יתעסק בשמירת המצוות של חברו אלא רק בשל עצמו.

אף אחד לא בחר בבנט או בסמוטריץ' בשביל שהם יורו הלכה לרבים בנושא שמירת שבת.

מי שבחר בהם עשה זאת מסיבות פוליטיות.

לא ארצה לראות את סמוטריץ' מגיב בזלזול לחילול שבת של בנט, ולא ארצה לראות חבר כנסת אחר צוחק על סמוטריץ' על זה שהוא אוכל במסעדה טבעונית ללא כשרות.

זה פשוט לא עניינכם ולא עניינו של הציבור.

כאן למשל, לא רק שתמכת בהבעת עמדה לגבי שמירת מצוות של אחרים לפי הבנתך, אלא בכפיית מצוות לפי הבנת ציבור אחד, על ציבור שהוא ורבותיו סוברים אחרת:
 

הבייס שלו לא חושב שמלחמת מצווה היא לוקש של השמאל - אקטואליה וחדשות

(אני יכול למצוא סיבות אחרות לכפיית גיוס. אתה הכנסת את הכפיה הדתית כשיקול משכנע)

הבנת שמה שמפריע לי ולעוד דתיים ציוניים, זה עניין של בן אדם למקום?

שכואב לנו על כך שהחרדים מפספסים מצווה גדולה ולכן לא יקבלו עליה שכר בעולם הבא?

ברור שלא זו כוונתנו, ברור שהבעיה עם ההשתמטות היא קודם כל בין אדם לחברו.

מה שכתבתי למעלה שלא צריך להתעסק בשמירת המצוות של שליחי הציבור שלנו, הכוונה כמובן למצוות של בן אדם למקום.

אם חבר כנסת יאנוס או ירצח או יכה אז זה בהחלט עניינו של הציבור.

אתה יכול לא להסכים איתי כמובן, אבל לא יכול לטעון כמו שניסית כאן שאני לא עקבי.

הנה מה שכתבתי שם:

תראה את הדיונים בוועדות הכספים וחוץ וביטחון.

תראה עשרות נשים מתנחלות עם כיסויי ראש, את הרב קלמנזון, תראה את הבייס של סמוטריץ' במלוא תפארתו, צועק וזועק שאי אפשר עוד לתת לחרדים להשתמט.

תראה איך אלה שהצביעו לסמוטריץ' כבר 10 שנים פעם אחרי פעם, לא יכולים עוד לשאת לבדם את האלונקה.

תשמע את הכאב שלהם. תשמע את התסכול מכך שמי שאמור לייצג אותם, ממשיך לפגוע בהם אישית ולאומית.

וכן, בהקשר של הדיון שם (וגם כאן) אין הסבר לא 'מצוותי' לטענות שלך ושל אחרים נגד סמוטריץ'.

אין לי שום הסבר לוגי לטענה שלך, שסמוטריץ' פוגע בהם אישית ולאומית, במה *הוא* פוגע והאם אתה מכיר התנהלות אחרת של סמוטריץ' שהיתה גורמת לחרדי אחד יותר להתגייס?

הטענה היחידה שאני יכול לשמוע היא טענה עקרונית 'דתית', שאסור לשבת בממשלה כזאת שלא מגייסת את החרדים ולכן עדיף להפיל אותה ולגרום שתעלה ממשלת שמאל, שאמנם לא תגייס אף חרדי אחד יותר, אבל לפחות סמוטריץ' יהיה באופוזיציה אז לא יוכלו להאשים אותו בזה.

שאלתי שוב והתעלמת.
 

תענה על שאלה פשוטה: "איזו התנהלות שונה של סמוטריץ', היתה לדעתך גורמת לגיוס של חרדי נוסף אחד?".

כיוון שברור לי שלא ענית, כי אין התנהלות כזאת, ברור לי שהטענות כלפי סמוטריץ' הן טענות דתיות/אידיאולוגיות. הוא לא פוגע באף אחד בהתנהלותו, אלא להפך - במכלול התנהלותו הוא מסייע מאוד לשיפור המצב הביטחוני והלאומי לפי הבנתו. נכון, אין פתרון ראלי כרגע לגיוס החרדים, לא לסמוטריץ' ולא לאף אחד אחר. כואב, אבל זה המצב.

הוא שר האוצר, מי אם לא הוא יכול לבטל את שלל ההטבות שמקבלים המשתמטים?

ואם תגיד שהחרדים יפילו את הממשלה בגלל כסף, שיפילו.

זה צריך להיות חשוב לו לא פחות ממה שזה חשוב להם.

עבורם זה כסף, עבורנו זה חיים.

שר האוצר לא מקבל החלטות בחלל ריק, יש מסגרת קואלציונית.
 

(לא שביטול הטבות יגרום לגיוס...)

עריכה: אגב, לא שזה משנה, הרבה מאוד ממה שהובטח לחרדים בהסכמים הקואליציוניים, לא קויים בגלל תקציב המלחמה. זה בסדר גמור, מלחמה דורשת קיצוצים וקוצץ לכל הציבורים. כן, ההצגה בחלק מהתשקורת כאילו החרדים חוגגים, רחוקה מהאמת.

מה שמחזיר אותי לשם:

יש לי עכשיו 2 פחדים חזקים מאוד - אקטואליה וחדשות

שאם החרדים יפילו את הממשלה, זה לא כסף, זה חיים. אין שום ממשלה שתגייס חרדים באופק, וזה ממש לא משנה אם היא תהיה בראשות הליכוד או בראשות מישהו אחר.

אם ח"ו הממשלה היתה נופלת, או אפילו לא נופלת אלא רק היתה עוברת בקריאה טרומית הצעת החוק לפיזור הכנסת לפני שלושה שבועות - היתה נוצרת דינמיקה שלא מאפשרת את מבצע עם כלביא וכולנו חילונים כחרדים, אוהבי סמוטריץ' כשונאיו בסכנת שואה. כפי שכתבתי, אין שום ממשלה שתגייס חרדים בצורה מסיבית, מקסימום שממשלת שמאל-ערבים תעשה, זה לדפוק את החרדים במיסים ובמקביל תוכל לפעול ביטחונית, רק בהסכמת מועצת השורא.

האם בשביל לדפוק את החרדים, שווה להכניס את כל עם ישראל לסכנת שואה?!

במילים אחרות, בזמן שסמוטריץ' היה בבור, במאות רבות של שעות על ישיבות בנושא הצלת עם ישראל מהסיכון האירני, אופיר סופר* היה עסוק בצעדות, שעם כל הכאב המוצדק, היו עלולות רק לחזק את הדינמיקה שתמנע את הצלתינו.

*אני לא מדבר לא על משפחות שכולות, לא על פצועים ולא על מגוייסים, כמו שמשה דיין הסביר את אי תגובתו להתייחסויות מאוד קשות שחטף "אמא שכולה תמיד צודקת". אבל כן מזכיר:

א.  בכל הקטגוריות הללו, לצד אלו שנשאבו למאבק על גיוס חרדים, יש רבים אחרים שזועקים שאל תשקיעו כרגע פרומיל אנרגיה במה שמסיח את הדעת מניצחון מוחלט.

ב. אחרי הכל - החלטות כולל החלטות קשות צריכות להתקבל בקור רוח.

גולדקנוף הציע ליו"ר ועדת הכספים להקפיא אישור תקציבים למערכת המשפט ונדחה על הסף.

וכשדרעי מנסה להתערב, רומזים לו לשבת בשקט.

היתה פעם מפלגה שהגדירה את עצמה גשר בין חרדים לחילונים. הגשר הזה קרס מזמן

אם דרעי (שעדיין לא כיפר על כך שהחזיק את ממשלת אוסלו, האבן שטיפש אחד זרק ועד היום כל החכמים לא מצליחים להרים) במקום להתיישר עם החונטא המשפטית (שהוא מאלו שהכי סבלו ממנה) היה מטיל את כל כובד משקלו על כך שהרפורמה תבוצע - היינו היום במקום אחר, גם מבחינת מה שחשוב לחרדים וגם מבחינת הביטחון של כל עם ישראל.

כמו שנתניהו אתאיסט מושלם, והבייס שלו מסורתי- דתי.

לגבי הרפורמה, דרעי רוצה להשאר מהאו"ם למרות שמשה ארבל, נציג בכיר בש"ס, לוטש את עיניו לכסא בבג"ץ

ונתניהו כבר מזמן לא אטאיסט. במשך שנים הוא לא היה אומר 'בעזרת ד'' בשנים האחרונות זה השתנה לגמרי. ובשנתיים האחרונות ובמיוחד בשלושת השבועות האחרונים, רואים עד כמה הוא בתהליך של תשובה, גם אם זה עדיין לא יורד לכל הרזולוציית של 'פרטיה ודיקדוקיה'. הוא טוב בהצגות, התפילות והדיבורים של החודש האחרון על סיעתא דשמיא,הם אמת וניכרין דברי אמת.

ללא תמיכתו בחוק, החוק לא היה עובר. אבל כאמור הבייס שלו חושב אחרת, מה שחייב אותו להריץ קמפיין: נתניהו צריך אריה חזק.

לגבי נתניהו, אני מקנא בתמימות שלך, ובניגוד אליך אני לא רואה אותו מתי שהוא מוסר שיעורים בישיבת מרכז הרב.

יש באמת הבדל בין מנהיג שחטא למקום או לחברו, כמו שרואים בהבדל בין שאול המלך לדוד, מי אחבד את המלוכה ומי לא.

מצד שני מי שאמון על שמירת שבת לא יכול שלא חשמור עליה.

גם מבחינת החילונים "קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים"

וגם מול דתיים שיתקשו לסמוך עליו.

בבחירה בין טיבי לביבי הוא רגשית ופןליטית עם הראשון

האיש מנסה להוכיח נואשות שכפיל של לואי דה פינס עם עבר סמי-ימני הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.

הוא מאוד נזהר מלהתחייב שהוא לא ישב עם נתניהו

הוא מטריקים שישפיעו על הבוחר וניתוח אופן הבחירה של כל גוש. 

אמנם אסטרטגית הוא אמור לקחת קולות ממפלגות הימין בעיקר ולכן האמירה קצת מוזרה, 

אבל אולי הוא בונה על זה שבלאו הכי גדעון סער וחבריו יחד עם אדלשטיין בורחים אליו מיד אחרי הבחירות ולוקחים ממנו את כתר הנוכל, 

כדי להמליך אותו בנוכלות.

היום הוא קורא לסיום המלחמה כי הוא מבין שזה אמור לקרות בקרוב, ומאד מעוניין שיגידו שסיימו כשהוא אמר לסיים. 

זו אידיאולוגיה של איש רב פעלים שהציל את ז'לנסקי והעביר למוסד את הכספים כדי לסכל את תוכנית הגרעין

הוא גם הציל את המדינה מהכאוס כמובן 

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,

משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,

משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.

מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
 

עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':

בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7

כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...