אבל הוא יעמוד בהתחייבות הזו כנראה כמו שעמד בקודמת....

ובקדנציה הנוכחית גם נשאר עם השמאל בהתחלה,  ורק באמצע המלחמה, הוא פרש והצטרף לממשלת נתניהו כאשר בין כה הייתה ממשלה בלעדיו ולשמאל לא היה שום סיכוי.

אם הוא היה לשון מאזניים, והוא היה יכול להכריע את הכף בין ימין לשמאל, גדעון סער לא היה מעיז להפר את התחייביותו לשמאל הקיצוני, למרות שזה מצב מלחמה.

ובעיקר - השאלה המהותית היא האם זו הבטחה ליבתית, יותר מההבטחה שלא לשבת עם עבאס ושלא לתת ללפיד להיות ראש ממשלה בשום קונסטלציה.

ואם כבר, גם לגבי המרואיין וגם המראיין - איך שני אנשים שרואים את עצמם כשומרי שבת, משתפים פעולה עם החילול שבת ההמוני בתכנית הזאת?!

(כן, אני יודע שצולם מראש, אז מה, הבמה היא במה של חיחול שבת ומן הסתם הראיון הזה גם הקפיץ את כמות הצופים)

כנראה שלהבנתו, אלו שרלוונטי שאולי יצביעו לו, רוצים כרגע לשמוע את המשפט הזה ולא את המשפט ההפוך, אז הוא אומר להשאר רלוונטי אצלהם.

גם סמוטריץ' התראיין בחול לתוכנית שמשודרת בשבת, אלא שהוא דאג שהקטע הספציפי שבו הוא יופיע ישודר לפני כניסת השבת. 

זה לא מנע ממנו להשתלח בבנט, ולכתוב שהוא עצמו (סמוטריץ') לא ייתן יד לתוכנית שמחללת שבת ולא יתראיין לתוכנית שמשודרת בשבת. 

ובכן, אם הקטע שלך בתוכנית מופיע 10 דקות לפני הדלקת נרות ואז התוכנית ממשיכה בלעדיך עמוק לתוך השבת, אז לא נתת יד לתוכנית שמחללת שבת? נו באמת.

לא יודע למה, אבל כנראה פוליטקאים דתיים ממש אוהבים תוכניות שמשודרות בשבת...

הרי גם אם הוא מתראיין ביום שלישי לערוץ 12 הוא תומך בערוץ שמשדר בשבת.

אם הוא מקפיד שהראיון לא ישודר בשבת אז לפחות הוא יודע שהצופים לא חיללו שבת כדי לראות אותו.

לא להשתתף בתוכנית שמשודרת בשבת. סה טו. פשוט מאוד.

כך סמוטריץ' גם הצהיר בפייסבוק שלו, רק חבל שהוא לא הצהיר לקיים...

אז תפסו אותו בזה שהוא לא כתב את החילוק הזה בפוסט נגד בנט.. בסדר

זה לא שהוא כתב ''אני לא מסכים שישדרו ראיונות איתי בשבת'', ואז אפשר עוד להתפלפל על הראיון שהוא נתן לאופירה וברקו. אלא הוא ממש כתב שחור על גבי לבן שהוא לא ייתן יד לתוכניות שמחללות שבת.

ובכן, הוא יושב שם באולפן ומריץ צחוקים עם המגישים על זה שאמנם התוכנית עצמה תימשך עד 8 בלילה, כלומר עמוק לתוך השבת, אולם הוא כמובן לא יישאר עד השעה הזאת ואיזה מזל שעכשיו שעון קיץ.

זאת סתירה מוחלטת לדברים שכתב, לא דיוק קטנוני.

כל חבר כנסת, שליח ציבור, עיתונאי, אזרח וכו' - לא יתעסק בשמירת המצוות של חברו אלא רק בשל עצמו.

אף אחד לא בחר בבנט או בסמוטריץ' בשביל שהם יורו הלכה לרבים בנושא שמירת שבת.

מי שבחר בהם עשה זאת מסיבות פוליטיות.

לא ארצה לראות את סמוטריץ' מגיב בזלזול לחילול שבת של בנט, ולא ארצה לראות חבר כנסת אחר צוחק על סמוטריץ' על זה שהוא אוכל במסעדה טבעונית ללא כשרות.

זה פשוט לא עניינכם ולא עניינו של הציבור.

כאן למשל, לא רק שתמכת בהבעת עמדה לגבי שמירת מצוות של אחרים לפי הבנתך, אלא בכפיית מצוות לפי הבנת ציבור אחד, על ציבור שהוא ורבותיו סוברים אחרת:
 

הבייס שלו לא חושב שמלחמת מצווה היא לוקש של השמאל - אקטואליה וחדשות

(אני יכול למצוא סיבות אחרות לכפיית גיוס. אתה הכנסת את הכפיה הדתית כשיקול משכנע)

הבנת שמה שמפריע לי ולעוד דתיים ציוניים, זה עניין של בן אדם למקום?

שכואב לנו על כך שהחרדים מפספסים מצווה גדולה ולכן לא יקבלו עליה שכר בעולם הבא?

ברור שלא זו כוונתנו, ברור שהבעיה עם ההשתמטות היא קודם כל בין אדם לחברו.

מה שכתבתי למעלה שלא צריך להתעסק בשמירת המצוות של שליחי הציבור שלנו, הכוונה כמובן למצוות של בן אדם למקום.

אם חבר כנסת יאנוס או ירצח או יכה אז זה בהחלט עניינו של הציבור.

אתה יכול לא להסכים איתי כמובן, אבל לא יכול לטעון כמו שניסית כאן שאני לא עקבי.

הנה מה שכתבתי שם:

תראה את הדיונים בוועדות הכספים וחוץ וביטחון.

תראה עשרות נשים מתנחלות עם כיסויי ראש, את הרב קלמנזון, תראה את הבייס של סמוטריץ' במלוא תפארתו, צועק וזועק שאי אפשר עוד לתת לחרדים להשתמט.

תראה איך אלה שהצביעו לסמוטריץ' כבר 10 שנים פעם אחרי פעם, לא יכולים עוד לשאת לבדם את האלונקה.

תשמע את הכאב שלהם. תשמע את התסכול מכך שמי שאמור לייצג אותם, ממשיך לפגוע בהם אישית ולאומית.

וכן, בהקשר של הדיון שם (וגם כאן) אין הסבר לא 'מצוותי' לטענות שלך ושל אחרים נגד סמוטריץ'.

אין לי שום הסבר לוגי לטענה שלך, שסמוטריץ' פוגע בהם אישית ולאומית, במה *הוא* פוגע והאם אתה מכיר התנהלות אחרת של סמוטריץ' שהיתה גורמת לחרדי אחד יותר להתגייס?

הטענה היחידה שאני יכול לשמוע היא טענה עקרונית 'דתית', שאסור לשבת בממשלה כזאת שלא מגייסת את החרדים ולכן עדיף להפיל אותה ולגרום שתעלה ממשלת שמאל, שאמנם לא תגייס אף חרדי אחד יותר, אבל לפחות סמוטריץ' יהיה באופוזיציה אז לא יוכלו להאשים אותו בזה.

שאלתי שוב והתעלמת.
 

תענה על שאלה פשוטה: "איזו התנהלות שונה של סמוטריץ', היתה לדעתך גורמת לגיוס של חרדי נוסף אחד?".

כיוון שברור לי שלא ענית, כי אין התנהלות כזאת, ברור לי שהטענות כלפי סמוטריץ' הן טענות דתיות/אידיאולוגיות. הוא לא פוגע באף אחד בהתנהלותו, אלא להפך - במכלול התנהלותו הוא מסייע מאוד לשיפור המצב הביטחוני והלאומי לפי הבנתו. נכון, אין פתרון ראלי כרגע לגיוס החרדים, לא לסמוטריץ' ולא לאף אחד אחר. כואב, אבל זה המצב.

הוא שר האוצר, מי אם לא הוא יכול לבטל את שלל ההטבות שמקבלים המשתמטים?

ואם תגיד שהחרדים יפילו את הממשלה בגלל כסף, שיפילו.

זה צריך להיות חשוב לו לא פחות ממה שזה חשוב להם.

עבורם זה כסף, עבורנו זה חיים.

שר האוצר לא מקבל החלטות בחלל ריק, יש מסגרת קואלציונית.
 

(לא שביטול הטבות יגרום לגיוס...)

עריכה: אגב, לא שזה משנה, הרבה מאוד ממה שהובטח לחרדים בהסכמים הקואליציוניים, לא קויים בגלל תקציב המלחמה. זה בסדר גמור, מלחמה דורשת קיצוצים וקוצץ לכל הציבורים. כן, ההצגה בחלק מהתשקורת כאילו החרדים חוגגים, רחוקה מהאמת.

מה שמחזיר אותי לשם:

יש לי עכשיו 2 פחדים חזקים מאוד - אקטואליה וחדשות

שאם החרדים יפילו את הממשלה, זה לא כסף, זה חיים. אין שום ממשלה שתגייס חרדים באופק, וזה ממש לא משנה אם היא תהיה בראשות הליכוד או בראשות מישהו אחר.

אם ח"ו הממשלה היתה נופלת, או אפילו לא נופלת אלא רק היתה עוברת בקריאה טרומית הצעת החוק לפיזור הכנסת לפני שלושה שבועות - היתה נוצרת דינמיקה שלא מאפשרת את מבצע עם כלביא וכולנו חילונים כחרדים, אוהבי סמוטריץ' כשונאיו בסכנת שואה. כפי שכתבתי, אין שום ממשלה שתגייס חרדים בצורה מסיבית, מקסימום שממשלת שמאל-ערבים תעשה, זה לדפוק את החרדים במיסים ובמקביל תוכל לפעול ביטחונית, רק בהסכמת מועצת השורא.

האם בשביל לדפוק את החרדים, שווה להכניס את כל עם ישראל לסכנת שואה?!

במילים אחרות, בזמן שסמוטריץ' היה בבור, במאות רבות של שעות על ישיבות בנושא הצלת עם ישראל מהסיכון האירני, אופיר סופר* היה עסוק בצעדות, שעם כל הכאב המוצדק, היו עלולות רק לחזק את הדינמיקה שתמנע את הצלתינו.

*אני לא מדבר לא על משפחות שכולות, לא על פצועים ולא על מגוייסים, כמו שמשה דיין הסביר את אי תגובתו להתייחסויות מאוד קשות שחטף "אמא שכולה תמיד צודקת". אבל כן מזכיר:

א.  בכל הקטגוריות הללו, לצד אלו שנשאבו למאבק על גיוס חרדים, יש רבים אחרים שזועקים שאל תשקיעו כרגע פרומיל אנרגיה במה שמסיח את הדעת מניצחון מוחלט.

ב. אחרי הכל - החלטות כולל החלטות קשות צריכות להתקבל בקור רוח.

גולדקנוף הציע ליו"ר ועדת הכספים להקפיא אישור תקציבים למערכת המשפט ונדחה על הסף.

וכשדרעי מנסה להתערב, רומזים לו לשבת בשקט.

היתה פעם מפלגה שהגדירה את עצמה גשר בין חרדים לחילונים. הגשר הזה קרס מזמן

אם דרעי (שעדיין לא כיפר על כך שהחזיק את ממשלת אוסלו, האבן שטיפש אחד זרק ועד היום כל החכמים לא מצליחים להרים) במקום להתיישר עם החונטא המשפטית (שהוא מאלו שהכי סבלו ממנה) היה מטיל את כל כובד משקלו על כך שהרפורמה תבוצע - היינו היום במקום אחר, גם מבחינת מה שחשוב לחרדים וגם מבחינת הביטחון של כל עם ישראל.

כמו שנתניהו אתאיסט מושלם, והבייס שלו מסורתי- דתי.

לגבי הרפורמה, דרעי רוצה להשאר מהאו"ם למרות שמשה ארבל, נציג בכיר בש"ס, לוטש את עיניו לכסא בבג"ץ

ונתניהו כבר מזמן לא אטאיסט. במשך שנים הוא לא היה אומר 'בעזרת ד'' בשנים האחרונות זה השתנה לגמרי. ובשנתיים האחרונות ובמיוחד בשלושת השבועות האחרונים, רואים עד כמה הוא בתהליך של תשובה, גם אם זה עדיין לא יורד לכל הרזולוציית של 'פרטיה ודיקדוקיה'. הוא טוב בהצגות, התפילות והדיבורים של החודש האחרון על סיעתא דשמיא,הם אמת וניכרין דברי אמת.

ללא תמיכתו בחוק, החוק לא היה עובר. אבל כאמור הבייס שלו חושב אחרת, מה שחייב אותו להריץ קמפיין: נתניהו צריך אריה חזק.

לגבי נתניהו, אני מקנא בתמימות שלך, ובניגוד אליך אני לא רואה אותו מתי שהוא מוסר שיעורים בישיבת מרכז הרב.

יש באמת הבדל בין מנהיג שחטא למקום או לחברו, כמו שרואים בהבדל בין שאול המלך לדוד, מי אחבד את המלוכה ומי לא.

מצד שני מי שאמון על שמירת שבת לא יכול שלא חשמור עליה.

גם מבחינת החילונים "קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים"

וגם מול דתיים שיתקשו לסמוך עליו.

בבחירה בין טיבי לביבי הוא רגשית ופןליטית עם הראשון

האיש מנסה להוכיח נואשות שכפיל של לואי דה פינס עם עבר סמי-ימני הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.

הוא מאוד נזהר מלהתחייב שהוא לא ישב עם נתניהו

הוא מטריקים שישפיעו על הבוחר וניתוח אופן הבחירה של כל גוש. 

אמנם אסטרטגית הוא אמור לקחת קולות ממפלגות הימין בעיקר ולכן האמירה קצת מוזרה, 

אבל אולי הוא בונה על זה שבלאו הכי גדעון סער וחבריו יחד עם אדלשטיין בורחים אליו מיד אחרי הבחירות ולוקחים ממנו את כתר הנוכל, 

כדי להמליך אותו בנוכלות.

היום הוא קורא לסיום המלחמה כי הוא מבין שזה אמור לקרות בקרוב, ומאד מעוניין שיגידו שסיימו כשהוא אמר לסיים. 

זו אידיאולוגיה של איש רב פעלים שהציל את ז'לנסקי והעביר למוסד את הכספים כדי לסכל את תוכנית הגרעין

הוא גם הציל את המדינה מהכאוס כמובן 

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.

(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)

קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.

אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.

ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?

אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.

סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.

מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.

זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.

אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.

איכס.

פיצולישיבות זה כמו גירושין

אבל למה להעתיק את זה לפוליטיקה.

למה מותר לעשות בלוק עם עוצמה שלא כולם מקפידים שם על קלה כבחמורה, ולמה מותר עם זהות...

ולמה אסור עם מעוז ששם שמים נישא בפיו על דרך השגרה.

כרגע, להבנתי בלי שום ידע פנימי, לעשות בלוק עם נעם רק יזיק ולא יועיל כלום לא למפלגה ולא לגוש. הוא כמעט לא יביא מצביעים (והמעטים שכן - יצביעו לשאר מפלגות הגוש) ולעומת זאת יבריח רבים יותר, שיזלגו למפלגות ה'מרכז'.

אתה לא צריך אותי, תקשיב לרב קלנר שהוא עצם מעצמם ובשר מבשרם:

מצפה שאבי מעוז ברגע האחרון יודיע שפורש

גם הוא מבין שמפלגת נעם היא פיקציה, שאבי מעוז ארבע שנים בכנסת סיפר סיפורים, אבל לא קידם שום דבר ממשי. למה כן לבזבז עליו מנדט?!

בשביל להפריש את נועם צריך לתת להם תמורה, ו/או פרס ניחומים, כי אין מתנות חינם.

הרב קלנר אשר כבודו במקומו מונח לא מציע כלום.

בזמנו שתפסו את הישיבה ביצהר בשביל לעשות שם נקודת מג"ב חשבתי שאם מדינת ישראל הייתה מקימה תחנת משטרה בפוניבז' היו מוחאים לה כפיים.

בפועל היו שתי ישיבות במוסד אחד. זה לא הוגן.

זה כמו בית ערב גירושין.

לא מביאים דוגמא מזה.

האם כיום בישיבות הקו ר"מ יאמר כאלו דברים?

האם הרב גנץ יאמר לא לשמוע שיעור של מרכזניק?

האם אין רמים בישיבת רמת גן תלמידיו של רב אברום? הנה הרב אברהם וסרמן נראה לי כזה.

האם בעלי כולם מסכימים? הרב נתנאל אלישיב חולק מהותית על דברים.

לא כת ולא דומה

כמו בפעם הקודמת - אני לא אכנס לשמות. אלו שהזכרת הם בהחלט לא כאלו וגם אם הם בקשר - הם מעולם לא היו 'קו' שרוף.

החידוש החיובי עכשיו, הוא שהריצה העקרה של מפלגת נעם גורמת שגם שרופים לחלוטין מצטרפים לשבירת ההגמוניה. כאן יכול להתחיל התיקון.

כמו בני זוג גרושים נפשית אך נשואים ממסדית באותו בית.

לא מביאים ראיה ממקרה כזה

או לא.

רב אחד חושב שלא, רב אחד חושב שכן, ולא נכנס למחלוקת בין גדולי החכמים.

ברור שזה היה רע, אבל באופן כללי בחיים עושי םדברים הכרחיים גם אם לא נעימים. גם לרבן גמליאל לא היה נעים לנדות את רבי אליעזר, ורשב"ג לנדות את רבי מאיר ורבי נתן, או לגרא לא היה נעים לצאת בחריפות נגד החסידים

כשאדם מחליט (על דעת עצמו) להורות הלכה בפני רבו+ להקים לעצמו ישיבה ולדאוג לו לקהל, זה לא "לא נעים", זה מביש.

היתה מחלוקת אידאולוגית לשם שמים בשני הצדדים. חלק מרבני מרכז סברו כרב טאו והלכו איתו. זה לא חסידות שמתפלגת בין אחים. לא זה המקרה

זה שונה ,

הבעיה קורית אם יורדים לפסים אישיים כתוצאה מזה

אינלי מושג ולא הייתי שם

אבל ככה מלמעלה, קשה לי לעבור על הדבר הזה כאילו זאת מחלוקת הלל ושמאי

הרציה עדיין היה בראשות הישיבה אז.

זה לא הזמן למשחקי כבוד וכיאולוגיה

מי שלא ידע להתאחד שיתפוגג בעה

מקווה שגם 100 קוחות לא יהיו לו

לא מבין את הבעיה שיש בלאחד 4 מפלגות הרי כל הכיסאות בכנסת תלויים אחד בשני בלי הרביעי גם הראשון לא נכנס

יש גם את אחי של הרב אברגל

לא מצליח להבין איך לא מצעלים מעל הפוליטיקה הקטנה..

מה סמוטריץ עשה כדי לעצור את הדהירה הפרוגרסיבית שקוראת בתוך צהל? מה הוא עשה לגבי הקטע של חילופי גננות ערביות בקטע הלברלי שהילדים לומדים לומר אללה אכבר ומורות לתנך ערביות בחינוך?

נראה שסמוטריץ מכוון מטרה בקטע של היישובים ביוש וכל הכבוד לו, אבל זה גורם לו להזניח את השאר. גם מפלגת בן גביר לא עושה כלום בנושא.

ואם תאמר שאבי מעוז לא עשה, הרי הוא היה אדם אחד ואין לו כוח לאדם אחד ח"כ. אבל מפלגה של 4 זה דבר אחר.

בכל מקרה אני לא מצביע נועם כי זה סכנה לגוש כולו והם חיים בסרט שיעברו את אחוז החסימה, מעריך שהם עושי םזאת כדי לצבור פרסום ולנסות בבחירות הבאות

, והם יפרשו שבועיים לפני הבחירות

לשרוף את הקול על מי שעשה 0 עגול בתחום הזה, כמו בכל התחומים האחרים?!

ולכן לא אצביע להם.

לגבי זה שהוא לא עשה. מה אתה רוצה שח"כ אחד יוכל לשנות? עכשיו הם רוצים 4 כמפלגה עצמאית, זה כבר משהו שיצליח לשנות. אלא שהם לא יעברו

בשיתופי פעולה, אבל לא, הוא בנה במות לעצמו ונהנה לספר סיפורים במליאה.

עכשיו הוא כנראה (אם באמת לא יפרוש) ישרוף כמה אלפי קולות. אם היו נותנים לו מקום, היו שורפים מנדט שלם...

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה