לגבי מתקני הגרעין - לא ברור שהטענות האלה נכונות.

לגבי איראן בכללי - מה בדיוק ציפית שיקרה? שנשמיד את עשרות מיליוני תומכי המשטר? שנקים שם ממשל צבאי?

גם מדינה שהצבא שלה רוסק כמו עיראק במלחמת המפרץ הראשונה [שכללה מלחמה קרקעית], יכולה לבנות את הצבא שלה מחדש, אם לא יעצרו אותה מחדש.

אולי ה' רוצה שנתפלל יותר ונתחזק באחדות ישראל?

ומבחינה טכנית- אנחנו נחמדים מידי ועוד נמצאים קצת בחשיבה גלותית, מה יחשבו עלינו אומות העולם

בסופו של דבר הקב"ה מוביל אותנו בדרך הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לא תמיד נראה

כשמקבל ההחלטה נגוע בשיקוליו, ההחלטה המתקבלת חולה. ומידת חומרת המחלה היא פונקציה של רמת הנגיעות.

לא יהיה יותר מה לדאוג?

אבל כן, עמדנו ערב שואה ואת האיומים המידיים לטווח של החודשים הקרובים ואפילו השנים הקרובות - הסרנו מעלינו 

תראה מה זה, לימדת אותי את מה שאני מנסה - ללא הצלחה מרובה, עליי להודות - להכניס כאן לראש של אחרים. ממש מדהים.
שיש שחור ויש לבן. יש אפילו אפור. כפי שהוזכר פעם בספר מסוים, בלילה - אפל למדי, כמו זה שבמהלכו אני מפרסם את התגובה הזו, עת מולד הירח - ובו כל התרנגולים שחורים, ייראה שחור אף חתול אפור.

חתול לבן, חתול שחור.

הנה משהו ממני אליך, באדיבות חנוך לוין:
לאן הלך ילדי, ילדי הטוב לאן /
חייל שחור מכה חייל לבן /
לא יחזור אבי, אבי לא יחזור /
חייל לבן מכה חייל שחור /
בכי בחדרים ובגנים שתיקה /
המלך משחק עם המלכה /
ילדי שוב לא יקום, לעולמים יישן /
חייל שחור מכה חייל לבן /
אבי בחשיכה ולא יראה עוד אור /
חייל לבן מכה חייל שחור /
בכי בחדרים ובגנים שתיקה /
המלך משחק עם המלכה

וכן הלאה.
ועכשיו באמת: יש לך תעוזה מגוחכת לפנות כאן אליי ולהטיף לי על איזה צורך במנת ריאליזם, בזמן שיש פה רשימה ארוכה ארוכה של כמה אחרים שלא נראה ולא נשמע שנחתו מהטיסה האחרונה לאיספהאן. וזה לפני שניכנס לכמה נוסחים מעניינים שפורסמו בדפי האתר הזה - לא בדיוני פורומים בין דגי רקק מגזריים חלילה - כמו "הניצחון הזה יעמוד לדורות" (מה זה "יעמוד"? ומה ההבדל אם חלילה יישב?), "תחילתה של התרוממות קרן ישראל" (אבל מאי נפקא מינה והאם דרוש שנסתדר ברחובות במבנים צורניים אנושיים ונקרא קריאות קצובות? או הייתכן שזה בעצם דיווח ממגרש הכדורגל?) או "על בנימין נתניהו יש השגחה אלוקית" (האם זה מחייב את השופטים במשפטו לעמוד מכסאם ולפרוש מאולם הדיונים, עקב נחיתות האדם הממוצע מול מדרגה נשגבת זו?).

אבל אני אודה על האמת, שלפחות התייחסותך הנלוזה הזו, נשמעת באמת על פניה שנובעת מתוך מקום של יושר. לי נשמע סביר שאתה באמת ובתמים מחזיק בתחושה שקרה משהו ששינה את החיים באופן שאולי כל אדם צריך לראות את זריחת השמש באור חדש. עדיין, לא יזיק שאתה תפנים שעוד יש מקום בעולם הזה גם לזוויות ראייה מגוונות.

באופן טאוטולוגי - מתוך כותרת התגובה אליי - זו היתה קריאה לריאליזם. רק שזו היתה התפרצות לדלת הכי פתוחה בעולם.

(אכשהו גם עברת משיח ענייני לשיח אישי, מיותר כשלעצמו. אבל הכי מוזר, שבתוך השיח האישי, הכנסת ציטוטים של אנשים אחרים לגמרי, כאן כבר ממש איני יודע מה אתה רוצה.)

הדיון האמיתי כאן הוא האם נושענו מצרינו ולפיכך אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לעלה ולקלס, בפרט אולי לדרג מדיני. מה לעשות שנטלתי על עצמי את העול המצער, המייגע וכפוי הטובה להציג תמונה לא כיפית במיוחד. הציטוט שהבאתי מדברי טראמפ היה מבחינתי רק דוגמא אחת, למה שהיה עדיף שאנשים יבינו הן בנוגע לתוצאות הממשיות של ה - deux glorieuses (פרפראזה שלי על "שלושת הימים המהוללים" מהמהפכה בצרפת משנת 1830), והן למה שפוליטיקאים עושים מהן. ומה שלדעתך לא קשור, זה עניין שלך מבחינת פרשנות, אבל אתה מוזמן לחשוב קצת יותר. לגבי החתולים למשל, כי כמו ששרה מרגול פה זה לא אירופה; כאן זה פחות אמיר קוסטוריצה (בדוק את ההקשר) ויותר סמיר קוקוריצה.

אבל מי צריך אותי? רק תראה תוצאות סקר - מדהימות לחלוטין לעניות דעתי - לא של גולשי אתר הארץ, אלא של האתר הכא, המתהדר במספר הטיפולוגי 7:
6 אחרי המלחמה - סקר הגולשים של ערוץ 7

על קצה המזלג:
האם אתה סבור שאיראן תמשיך לפעול להגיע לגרעין למרות המערכה?
89% - כן – הם נחושים לחזור לתכנית
 

הנשיא טראמפ טען שבלם את ישראל מחיסול חמינאי במהלך הלחימה. האם ישראל הייתה צריכה לחסל את חמינאי למרות התנגדות טראמפ?
71% - כן – זו הייתה הזדמנות שלא תחזור
22% - לא יודע / אין דעה

עוד הפעם: פחות מעשרה אחוזים חושבים שאיראן במצב שלא תמשיך בתוכנית; פחות מתשעה אחוזים חושבים שהיה נכון לשמוע לטראמפ, ושבוודאות חשוב להימנע מעימות אדיר עם הממשל האמריקאי הנוכחי האהוד כל-כך. האם זה נשמע כאילו הציבור - הימני הדתי-לאומי, ואולי אף התורני-לאומי והלאומני! - חוגג וחש שמחה נטולת מועקה?
הרי גולשי האתר הזה אינם חשודים על הטרלה אולטרה-ימנית בסגנון אביגדור ליברמן רק כדי לעקוץ את נתניהו והקואליציה הנוכחית. סביר להניח שהתוצאות לעיל משקפות דאגה ממשית ואי-הכרה בגודל ההישג (בסקר קיימת גם שאלה בנוגע לסבירות שתידרש תוך פחות משנה תקיפה נוספת באיראן, עם תוצאה מהממת של 9% בלבד שחושבים שלא!!!).
אז כמה אבסורד יש בניסיונך להכתיב איזו נירוואנה ("עמדנו ערב שואה ואת האיומים... לטווח של... השנים הקרובות - הסרנו מעלינו"), לא מולי אלא מול קשת הציבור הנרחב שטורח לענות בסקר כל-כך פנימי ומגזרי.

הרוב סבור שהאיראנים ינסו להשמיד אותנו גם בעתיד, אבל היכולות של האיראנים נפגעו משמעותית.

הרוב כאן סבור שהיה צריך לעשות עוד, אבל עדיין עשינו הרבה.

וזה עצם הנקודה, הסטורי מציע שנכון לחגוג על עצם הטוב שזכינו לו גם אם הוא לא מושלם. (ואני מסכים איתו)

"ושרים, שרים, קרנבל אדיר /
עד שלא רואים, עד שאין אוויר"
הסקר חושף מבלי משים את התחושה. שלא במתכוון. כי זה עניין של תת-מודע, של מה שחושבים בהיעדר הניסיון המתוזמר לשלוט במחשבות.

האם האירנים ינסו? כן, הם ינסו, אבל בניגוד למצב לפני שלושה שבועות, שהם על סף פריצה לנשק גרעיני, שזה סף שואה מבחינתנו - כרגע הם צריכים להתחיל מכמעט 0 עגול. שינסו, יקח להם שנים ואנחנו נמנע מהם בעז"ה.

האם היה כדאי לחסל את חמינאי? כן, היה כדאי מאוד. האם היה כדאי להמשיך עד ששלטון הרשע שם היה נופל? כדאי. יש אילוצים בעולם הזה.

האם בגלל זה שלא השמדנו אותם לגמרי, לא צריך להודות לקב"ה ולהעריך את שליחיו בארץ, על כך שניצלנו משואה קרובה?! מה הקשר?!

אתה כמו הזקנים בתחילת בית שני, שלא היו מסוגלים לשמוח בבניין העלוב יחסית למה שזכרו ושגם בו צריך לעשות ציור של שושן, שנזכור מי המלך ושלא נחשוב שחוזרת מלכות דוד. וגם להם היו צרות והצקות מבית ומחוץ ועדיין הנביאים נזפו קשות מאוד באנשים שהקטינו את השמחה, בגלל טענות מהסוג של טענותיך.

מוזמן ללמוד עזרא, חגי וזכריה ולחזור עם מסקנות.

אז אין לי ברירה אלא לנהוג כמבקר, ולהודות שאתה תסריטאי מוצלח של סרטים. אולי תייסד סינמטק. יקרינו בו את סרטי יום הסף-שואה-מבחינתנו. שפילברג יביים - פוטנציאל לאוסקר.

בתוך כל שאר מתאונני ישראל ואלו שקצרה נפשם בדרך...

פחות מעולה עבור מי שחי כל רגע אחרי, כי זו פרשנות פרטית למקרא, ומי הוא זה ואי זה הוא - אתה או כל אחד אחר - שיפרש את המקרא לצורך האינדיווידואלי. סינא טינא. עפר ואפר.
הנה מה שאני מקדיש לך מהמקרא: מל"א כ"ב.

פשוט אין קשר לקונספירציות שלך.

כנראה אתה יותר מכיר אותי משאני מכיר את עצמי

אל תתבייש

מה, אתה לא גבר? אתה לא יכול לעמוד במילה שלך? מבקשים דוגמא אחת, ואתה מתחמק?

אם מישהו אחר היה מבקש דוגמא אז הייתי מצרף לו את הקישור לכרטיסים האישיים של אינסוף המשתמשים הטרוליים שלך.

אבל אתה? אתה לא מספיק גבר כדי שאטרח בכלל

מעולם - מעולם - לא היה לי כאן משתמש אחר. לי לא תהיה בעיה להישבע על זה בספר תורה בפני איזה רבנים שתרצה. רוצה להישבע שאתה צודק בטענה הזו על ספר תורה פתוח?
אז יש לך לפחות טעות אחת, אם כי לדעתי הרבה יותר. לפחות בנקודה הזו פשוט תודה שטעית בענק.

אז קל להתבלבל ביניכם. ואולי אתה באמת האוסטרלי, מי יודע..

בכל מקרה, קישקוש השחיתות שלך הוא קונספירציה.

כף רגלי עוד לא דרכה מעולם ביבשת חיות הכיס, ואתה שוב מוזמן לבחור רבנים שבפניהם אשבע על ספר תורה פתוח שאתה טועה טעות שערורייתית כרגיל.

וגם זו "טעות" לא ממש ברורה, כשאתה מדבר כמו שהאוסטרלי מדבר.

טענות השחיתות הן קונספירציה. חוץ משנאה נוטפת אין בהן כלום.

היכן הראיות? אין כאלה. חוץ מפימפום של סיסמא אין כלום.

אין שום "טענות" לשחיתות - יש דאגה, חשש. אין צורך באיזה ראיות כי הכל נסיבתי. אתה תתעקש שהשמיים כחולים רק כי זה טוב, ואני אתעקש שהשמיים אולי כחולים כי אולי היה אירוע חימצון אטמוספרי פלאונטולוגי. מה שאתה חושב לקונספירציה איננו אלא ספקולציה. אתה צריך ללמוד פילוסופיה אלמנטרית.

[עריכה] יודע מה, אתרום כאן דוגמא אמיתית לקונספירציה שאני-כמובן-ממש-אבל-ממש-אבל-ממש לא-מאמין-בה-ואילו-היו-מציגים-בפניי-הייתי-מייד-דוחה את הרעיון ואומר "אוי באמת! איך ייתכן לחשוב ככה? שערורייה!": "מישהו" שלח לאיראנים מיקום במכון ויצמן של שקמה ברסלר.
כפי שהבהרתי אני-כמובן-ממש-אבל-ממש-אבל-ממש לא-מאמין-בה-ואילו-היו-מציגים-בפניי-הייתי-מייד-דוחה את הרעיון כהזוי.

הראיה ה"נסיבתית" היחידה שיש לך היא הקביעה שלך שיש סיפור שחיתוצ שרק מחכה להתגלות. בעוד שהראיה שלי היא שבמשפטים הקודמים שטפלו עליו הוא יצא זכאי, שבמשפט השוחד הנוכחי אז השופטים אמאו לפרקליטות להסיר את האישום המגוחך כי זה יפול בוודאות, שהחקירות נעשו ללא אישורים, שעד כה כל עדי התביעה הובסו בבית המשפו והפכו ל"עדים עוינים", שיש צורך ב300 עדים כדי לנסות להנפיק איזו אשמה, שבניגוד לכל אזרח אחר - ראש הממשלה מחויב להיות בבית המשפט 3 פעמים בשבוע, שפרוייקט אזרחי פירק באופן שיטתי את כל 315 ההנפצות על "סיקור אוהד של וואלה", שלא לדבר על כך שסיקור אוהד זה בעצמו "חטא" שנולד במיוחד לכבוד נתניהו. הראיות הן נגד הפרקליטות, נגד חולי הרל"בת, ונגד היוריסטוקרטים.

ולגביך אתה, לא כתבת "ספקולציה" אלא הצהרת קביעה וודאית. ולזה כבר קוראים קונספירציה. לא טענת טענת שמא אלא טענת וודאי נחרצת.

הנה דוגמא מפורשת: "אין שום צורך במקרה זה לקשר בין קבלת ההחלטה לשחיתות פרטית"
או שלא הצלחת להבין. תוכל לבדוק מולי בפרטי, חבל לייגע את הגולשים.
משאיר לקורא לשפוט.

יש כאן מחנה פוליטי קטן מאוד, אך עם שליטה עצומה בתשקורת ובחונטה המשפטית, שהבין שהוא כבר לא יקבל את השלטון בדרכים דמוקרטיות, אז מה שנשאר לו זה להמציא שחיתות יש מאין.

מהיכן הבטחון שלך שהאזהרה מפני שחיתות קשורה בעניינים אינדיווידואליים?
אתה באמת לא מסוגל לראות מאיפה מגיעה לזות שפתיים?
אין שום צורך במקרה זה לקשר בין קבלת ההחלטה לשחיתות פרטית. נתניהו בעצמו סיפר שהכוונה היתה לתקוף באפריל ושזה לא יצא אז לפועל. ועל כך נאמר "מעניין מאוד".
מעניין שזה כן יצא לפועל בזמן שכמו בסיפור על הקשר הגורדי, זה פתר באיבחה אחת את סיבוך משבר הגיוס מול החרדים;
מעניין שזה לא היה כל כך דחוף באפריל לראות במצב העניינים סכנה נואשת של ממש ושכלו כל הקיצין, אבל ביום וברגע שהקואליציה היתה עשויה שלא לנצח בהצבעת אי אמון, האיום הפך פתאום לדחוף מאין כמותו, להבהיל ולהרתיע שותפים קואליציוניים מלפרק את מעשה המרכבה הפוליטי;

מעניין שזה התאים כמו כפפה ליד להשקטת הציבור, המואס במלחמה אינסופית ובלתי מוכרעת בעזה (מאיסה מכל קצוות הקשת הפוליטית), ושטואטאה עתה תחת תרועת הניצחון בחזית מרוחקת, בלתי נראית לעין הישראלי מן השורה, ושניתן להכריז על כל תוצאה בנוגע אליה, ללא צורך מכביד לפרט ולהתייחס לכל ההיבטים [משהו נוסף על כך להלן];
מעניין שזה נמדד כמעט בו במקום בסקרי מנדטים ואלקטורט.
אם אתה באמת מאמין שכל זה הוא לחלוטין צירוף מקרים, קונסטלציית כוכבים ומזלות מהשמיים, שהסתדרו באורח פלא מושלם כל כך לטובת הקואליציה הישראלית, אני חושב שיש לי מגדל כלשהו במנהטן בניו יורק סיטי למכור לך בחצי "גראנד". מתנוססות על המגדל הזה אותיות מוזהבות T, R, U, M, P.
יש בדיבור באנגלית בזמננו משחק לשוני מעט מטופש, אבל שמשמעותו ברורה מאוד, להגות "נאיבית" את המושג conincidence, לא באופן הנכון שנשמע "קואינסידנס", אלא משהו כמו "קואינקי-דינקי", כביכול בהגייה לא-מנוסה של ילד קורא מתחיל. הרעיון הוא ללגלג על מה שמוצג כצירוף מקרים, ולקרוץ באי-אמון. זה נשמע לי כמו מקרה קלאסי של קואינקי-דינקי.
הנה משהו לגבי התוצאות, שאתה כל כך בטוח שכולם צריכים להתייצב לכבודן בשלשות, ולהצדיע בפניהן בדום מתוח: כשדונלד טראמפ נשאל על מידת ההצלחה בתקיפה האמריקנית באיראן, הוא ענה "the flame is all underground, but everything above, if you look at the before and the after picture, everything above is burned black, the trees, everything". כלומר, הוא מבטיח שהנשק האמריקאי חיסל... את העצים בהר מעל המתקן התת-קרקעי.
כל אחד מוזמן לאכול את האוכל שמגישים לו. ההבדל בין סועד אחד מסוים לשאר הסועדים, זה שהוא - במסווה - מבקר את המסעדה, והגיע כדי לבקר את מה ששמו לו על הצלחת, ולא לזלול את זה בלי לחשוב.
ומה אתה עשית (באנלוגיה הזו)?
פירשת את הביקורת על הרוטב הבלתי-אכיל, כאיזו עוינות פתולוגית לעצם הרעיון של מיונז.

לגבי טראמפ, אם אתה כבר בוחר לצטט אותו, מוזר לצטט חלק קטן מההתבטאות שלו בנושא ואז להתיחס רק לחלק מהציטוט שכבר הבאת ולהתעלם מהשאר.

ההתבטאות שהבאת אכן מוזרה קצת. אם יש לו דברים משכנעים יותר לומר, למה להיאחז באמירות חלשות כאלה?

מאוחר יותר הוא דיבר על סוכנים ישראליים שאישרו את הנזק בפורדו. האם זה שקר? לא יודעת, אבל בכל מקרה גם ישראל וגם גורמים אחרים בממשל האמריקאי, שבהחלט נזהרו מלהתבטא לגבי "השמדה מוחלטת", דיברו על נזק משמעותי. יכול להיות שהבעיה של טראמפ היתה ההודעה המיידית המוגזמת על "השמדה מוחלטת".

בגדול - נתניהו אינו סמל הפשטות והסגפנות, אבל אין שום סיבה לחשוב שהוא מושחת.

להפך, אם היה עליו בדל שחיתות, מערכת אכיפת החוק, שגייסה את כל משאביה, חקרה בעלויות חסרות תקדים בחמש יבשות, עברה בעצמה לא רק על התקנות והחוקים במסגרת אין ספור פעולות חקירה, אלא גם פגעה קשה בזכויות וכבוד האדם הבסיסיים של כל סביבתו (והם אלו שאנחנו צריכים להאמין להם שהוא עבר על החוק) - היתה מוצאת קייס ברור לתביעות.

אחרי כל פעולות החקירה חסרות התקדים, גייסו בדרכים פסולות לחלוטין שלושה עדי מדינה ומכל זה הוציאו תיקים מצ'וקמקים. בית המשפט כבר המליץ לפרקליטות לסגת מאישום השוחד, נשאר קשקוש של 'הפרת אמונים', שזה סוג של שיטת מצליח.

אחזור לפתיחת דברי, נתניהו הוא בהחלט נהנתן, אבל אחד הפוליטיקאים הכי פחות מושחתים.

נעשה עסק: אני אחיה בסרט שלי ולא אהיה מבקר הסרטים שלך, ואתה תחיה בסרט שלך ולא תבקר את הסרטים שלי.
saavy?

(כן הרבה פעמים התגובות שלך מלאות בכל כך הרבה מלל שלא קשור למה שאתה מגיב עליו, שבאמת קשה להבין מה אתה מנסה לומר)

הוא תמיד מוזמן לשאול. אולי ייקח לי זמן לענות, אבל אני אעשה מאמץ. והכל קשור - הכל. אין משהו שלא, ושום דבר לא הוכנס אקראית - הכל מתוך סיבה חדה כתער.

לקרוא את הסיכום שיעור באתר גל עיניי, של הרב גינזבורג על הנושא הזה.

חלק ממנו:

איך גומרים מלחמה? דוד המלך אמר "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" – אסור לעצור מלחמה באמצע, צריך להגיע עד הסוף! אבל מה הוא, בעצם, הסוף הנכון למלחמה?

בצבא כל דבר מתחלק לשלשה חלקים, וגם לפי הפנימיות המלחמה מתחלקת לראש-תוך-סוף – ה"ראש" הוא היציאה למלחמה עם אור בעינים, באופן מפתיע ומבריק; ה"תוך" הוא המשך הפעולה, תוך התגברות והאצה מיום ליום (ונקיטה בתככים הנדרשים במלחמה); וה"סוף" הוא ריצוץ ראש-הנחש של האויב, שמבטיח שלא תהיה לו תקומה. אין להסתפק בהשמדת אמצעי הלחימה שלו – ה"עצים והאבנים" (או הכורים הגרעיניים...) – אלא לחסל את האויב עצמו. שאול המלך נכשל בכך שלא הרג את אגג, מלך עמלק, ולכן הוחלף ברעו הטוב ממנו, דוד, שיודע שיש להלחם עד גמירא.

אבל גם אחרי ה"סוף" יש עוד שלב, התכלית של כל המלחמה – לעבור מ"עת מלחמה" ל"עת שלום". עם ישראל נלחם בשביל להשכין שלום בעולם – לא רק לעשות שלום עם האויבים-לשעבר, אלא להשכין שלום במקומם שלהם ולסייע לאנשים הטובים שבמדינות האויב להחליף את משטר הרשע והאכזריות במשטר של צדק וחסד. דוד המלך לוקח את שלל אויביו ומקדישו לבנין בית המקדש, "ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים".

צריך להתחיל בסקר שוק לגבי דמי הניהול.  כל בית השקעות ומדיניות דמי הניהול שהוא לוקח.  ויש הבדלים גדולים.  

אם יש כבר מישהו במשפחה הגרעינית שמשקיע ויש לו דמי ניהול טובים, יש בד"כ אפשרות לבקש תנאים דומים. (תלוי כמובן בגובה ההשקעה. על סכומים נמוכים קשה לקבל דמי ניהול נמוכים במיוחד).

אח"כ צריך להגדיר טווח השקעה ומזה לגזור מדיניות השקעה.  

תמיד אפשר להוציא את הכסף בהתראה קצרה. העניין הוא שאם אתה צריך את הכסף בעוד כמה חודשים או בעוד שנים - ככל שהטווח ארוך יותר מומלץ להשקיע באפיק מסוכן יותר.  

הבנתי שהם הכי זולים.

אבל מה שמשמעותי וחסר בטבלה זה מרווח ההמרה שיכול להיות משמעותי. (זה 2 אגורות לדולר ברוב המקומות, כך שזה יותר מחצי אחוז)

ובני אדם בד"כ רוצים קרבה וחברות

ב"ה מלא גשמים שפע וברכה

את התגובה בכמה צורות.

אבל בסוף זה בחינת 'דברים שבלב שנכנסים ללב', ואז הלב שלך שמקבל את המסר, אמור לפרש את זה בראש שלך.

אם את רוצה אני יגיד לך את הצורות שהראש שלי מפרש את התגובה שהלב שלי כתב.

בראש שלי, ש-ה' חוקר ויודע מתי יהיה קץ, וסיום התכלית של החושך, ואחרי זה בעז"ה יבוא אור גדול.

הלב איתך. זה לגמרי אנושי להרגיש מותשים כשהכול כבד. את לא אמורה להיות חזקה כל הזמן. מאחל לך קצת מנוחה לנשמה והרבה הקלה.

גם בתוך העומס והכאב — ה’ מחזיק אותך, ה' איתך גם בקשיים  

בע"ה בשורות טובות בקרוב!

וזה בסדר גם להישבר וגם שנגמרות המילים

אם זה מקום עבודה שרוב העובדים התקבלו בגלל פרוטקציה או חבר מביא חבר.

לא רואה שום בעיה עם זה

המלצות של עובדים מהארגון - כי עובדים כאלו עם פוטנציאל יותר טוב להיות יותר מתאימים מאוד לתרבות הארגונית, לעומת זרים שאף אחד לא מכיר.

תרבות ותמריצים של חבר מביא חבר חוסכת לארגונים הרבה כסף, מייעלת את תהליכי הגיוס.

מאוד ממליץ לך לנצל קשרים כדי להכנס למקום העבודה. 

זאת פחות או יותר הדרך היחידה שקיימת.

הפסקתי לחשוב שזה דבר רע

הגעתי למשרות רק דרך אתרי דרושים

לא ניסיתי דרך חברות ולא היו לי קשרים עם בכירים

בתכלס מה שחשוב זה איך עובדים ולא איך מתקבלים לעבודה

היו ויש לי אחלה משרות

ממש לא צריך פרוטקציה בשביל עבודה טובה

השלישית ממש תלוי באופן הנעשה והגיוס.

אין לי בעיה שעובד יביא עובד אם הוא עובד טוב.

בסוף ההחלטה היא שלי.

אבל זו לא ערובה להצלחה של הגיוס

אף אחד לא התקבל בגלל פרוטקציה

גם אם בא מהמלצה,

אבל פחות אוהבת שעובדים ביחד משפחה/ חברים קרובים.

בעיני זה חסרון ולא יתרון. 

האם להיטלר היה "מיקרו-פין"? דגימת DNA חשפה פרטים חדשים

הוא היה צייר ואומן מעולה, אבל לא קיבלו אותו למכללה לאומנות כי אמרו לו שהוא מצייר רק בתים וערים ללא בני אדם שבהם, ואם הוא מצייר בני אדם הוא מצייר אותם גרוע או מטושטש.

ככה הוא חי, ראה את העם הגרמני אבל לא רק שום אדם פרטי כאישיות אלא כבורג במערכת (גם גרמנים וגם יהודים).

האויבים הכי גדולים של עם ישראל הם אנשים בעלי  כשרונות אדירים שהיטו את עצמם לטומאה ורשע אדירים, כי רק אחד כזה יכול להיות אויב שווה ערך לישראל. כמו בלעם, לבן, המן והיטלר

היו לו כמובן כישורים אחרים אבל IQ? הוא גם על זה רכב בדרכו לבחירות לקנצלריות, אני לא מהאליטיסטיים, אני מהעמך.

וגם הספר המלאה והמשעמם שלו, בוא נגיד שהוא לא קיים גם "איזהו חכם הלומד מכל אדם" הוא די היה ההפך, קטל בארסיות כל מי שלא חשב כמוהו.

אבל זה לא קשור דווקא לIQ.

חוץ מזה הזיהוי שלו בספרו שהעם היהודי הוא מפיץ המוסר בעולם (ולכן הוא שונא אותו) זה זיהוי נכון.

הרבה פעמים לאומנים יש גם איי קיו גבוה בתחומים אחרים

בוחנים את זה במבחני אינטילגציה מאוד ספציפיים.

כושר מנהיגות לא קשור לIQ.

יש מלא מנהיגי מדינות מטומטמים, לא חסר.

אתה שואל למה גרמניה בחרה דווקא מטומטם כזה? יש על זה הרבה מחקר, גם כי הם היו במשבר כלכלי פנסיות אחרי מלחמת העולם הראשונה, אז הם בחרו במישהו שישבור את הכלים ויהיה קיצוני.

גם כי הוא היה מאוד כריזמטי.

גם כי הגרמנים נאצים בלי קשר.

היו לזה הכנה פילוסופית מכיוון ניטשה ופיכטה ואחרים.

יש הרבה מחקר על זה, זה מעסיק אקדמאים משועממים במדעי הרוח.

בתחום הזה.

בכל מקרה השאלה היתה על IQ ולא על כישרון אומנותי.

כך או אחרת, אם נמדוד כישרון אומנותי שלו כסופר אז גם בזה הוא היה גרוע במיוחד.

איך אפשר לקרוא את הספר הזה? שעמום טוטאלי וארסיות, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

לא, היטלר לא היה אינטלקטואל במובן המקובל – לא אקדמי, לא פילוסוף, לא מדען, ולא איש רוח בעל תרומה מקורית.

אבל הוא היה אדם בעל יכולות רטוריות, זיכרון חזק, וידע עצמי רחב – שהשתמש בהם באופן דמגוגי ומניפולטיבי.הנה ניתוח קצר ומבוסס:למה לא אינטלקטואל?קריטריון

היטלר

השכלה פורמלית

נשר מלימודים תיכוניים בגיל 16, ללא תעודת בגרות.

מחקר או כתיבה מדעית

אף לא מאמר אחד. "מיין קאמפף" הוא מניפסט פוליטי, לא עבודה אקדמית.

חדשנות רעיונית

רעיונותיו – גזענות, אנטישמיות, לאומיות קיצונית – היו שילוב של דעות קיימות (גובינו, צ'מברלין, ניטשה מעוות).

ביקורת עצמית / דיאלוג

סירב לוויכוח אמיתי, דיכא מתנגדים, שרף ספרים.

למה כן נראה כאינטלקטואל (בטעות)?תכונה

דוגמה

זיכרון פנומנלי

זכר פרטים היסטוריים, צבאיים, טכניים – לדוגמה: ידע מפורט על כלי נשק, ספינות, מבצרים.

קריאה נרחבת

קרא מאות ספרים (גם בבית הסוהר ב-1924): קרליל, ניטשה, שופנהאואר, גתה, היסטוריה צבאית.

רטוריקה מבריקה

נאומיו היו מבוימים, דרמטיים, משכנעים המונים – כמו אינטלקטואל פוליטי.

כתיבה שיטתית

"מיין קאמפף" – 700 עמודים, מבנה ברור, טיעונים (גם אם שקריים).

מה אמרו עליו בני זמנו?אלברט שפּייר (אדריכל ומקורב):  "היטלר לא היה אינטלקטואל – אבל היה אוטודידקט מרשים. הוא ידע הרבה, אבל לא הבין לעומק."

יוזף גבלס (שר התעמולה):  "הפיהרר הוא גאון פוליטי, לא אינטלקטואל של ספרים."

הרמן ראושנינג (פוליטיקאי שערק):  "הוא קרא הרבה – אבל רק כדי לאשר את דעותיו הקיימות."

סיכום ב-3 נקודותלא אינטלקטואל – חסרה השכלה, מחקר, ביקורת, תרומה מקורית.  

אוטודידקט מוכשר – קרא הרבה, זכר הרבה, השתמש בידע להשפעה.  

דמגוג, לא הוגה – השתמש ב"אינטלקטואליות" ככלי שלטון, לא כמטרה.

במילה אחת:

היטלר היה "אינטלקטואיד" – נראה כמו אינטלקטואל, דיבר כמו אינטלקטואל, אבל לא היה כזה.