לגבי מתקני הגרעין - לא ברור שהטענות האלה נכונות.

לגבי איראן בכללי - מה בדיוק ציפית שיקרה? שנשמיד את עשרות מיליוני תומכי המשטר? שנקים שם ממשל צבאי?

גם מדינה שהצבא שלה רוסק כמו עיראק במלחמת המפרץ הראשונה [שכללה מלחמה קרקעית], יכולה לבנות את הצבא שלה מחדש, אם לא יעצרו אותה מחדש.

אולי ה' רוצה שנתפלל יותר ונתחזק באחדות ישראל?

ומבחינה טכנית- אנחנו נחמדים מידי ועוד נמצאים קצת בחשיבה גלותית, מה יחשבו עלינו אומות העולם

בסופו של דבר הקב"ה מוביל אותנו בדרך הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לא תמיד נראה

כשמקבל ההחלטה נגוע בשיקוליו, ההחלטה המתקבלת חולה. ומידת חומרת המחלה היא פונקציה של רמת הנגיעות.

לא יהיה יותר מה לדאוג?

אבל כן, עמדנו ערב שואה ואת האיומים המידיים לטווח של החודשים הקרובים ואפילו השנים הקרובות - הסרנו מעלינו 

תראה מה זה, לימדת אותי את מה שאני מנסה - ללא הצלחה מרובה, עליי להודות - להכניס כאן לראש של אחרים. ממש מדהים.
שיש שחור ויש לבן. יש אפילו אפור. כפי שהוזכר פעם בספר מסוים, בלילה - אפל למדי, כמו זה שבמהלכו אני מפרסם את התגובה הזו, עת מולד הירח - ובו כל התרנגולים שחורים, ייראה שחור אף חתול אפור.

חתול לבן, חתול שחור.

הנה משהו ממני אליך, באדיבות חנוך לוין:
לאן הלך ילדי, ילדי הטוב לאן /
חייל שחור מכה חייל לבן /
לא יחזור אבי, אבי לא יחזור /
חייל לבן מכה חייל שחור /
בכי בחדרים ובגנים שתיקה /
המלך משחק עם המלכה /
ילדי שוב לא יקום, לעולמים יישן /
חייל שחור מכה חייל לבן /
אבי בחשיכה ולא יראה עוד אור /
חייל לבן מכה חייל שחור /
בכי בחדרים ובגנים שתיקה /
המלך משחק עם המלכה

וכן הלאה.
ועכשיו באמת: יש לך תעוזה מגוחכת לפנות כאן אליי ולהטיף לי על איזה צורך במנת ריאליזם, בזמן שיש פה רשימה ארוכה ארוכה של כמה אחרים שלא נראה ולא נשמע שנחתו מהטיסה האחרונה לאיספהאן. וזה לפני שניכנס לכמה נוסחים מעניינים שפורסמו בדפי האתר הזה - לא בדיוני פורומים בין דגי רקק מגזריים חלילה - כמו "הניצחון הזה יעמוד לדורות" (מה זה "יעמוד"? ומה ההבדל אם חלילה יישב?), "תחילתה של התרוממות קרן ישראל" (אבל מאי נפקא מינה והאם דרוש שנסתדר ברחובות במבנים צורניים אנושיים ונקרא קריאות קצובות? או הייתכן שזה בעצם דיווח ממגרש הכדורגל?) או "על בנימין נתניהו יש השגחה אלוקית" (האם זה מחייב את השופטים במשפטו לעמוד מכסאם ולפרוש מאולם הדיונים, עקב נחיתות האדם הממוצע מול מדרגה נשגבת זו?).

אבל אני אודה על האמת, שלפחות התייחסותך הנלוזה הזו, נשמעת באמת על פניה שנובעת מתוך מקום של יושר. לי נשמע סביר שאתה באמת ובתמים מחזיק בתחושה שקרה משהו ששינה את החיים באופן שאולי כל אדם צריך לראות את זריחת השמש באור חדש. עדיין, לא יזיק שאתה תפנים שעוד יש מקום בעולם הזה גם לזוויות ראייה מגוונות.

באופן טאוטולוגי - מתוך כותרת התגובה אליי - זו היתה קריאה לריאליזם. רק שזו היתה התפרצות לדלת הכי פתוחה בעולם.

(אכשהו גם עברת משיח ענייני לשיח אישי, מיותר כשלעצמו. אבל הכי מוזר, שבתוך השיח האישי, הכנסת ציטוטים של אנשים אחרים לגמרי, כאן כבר ממש איני יודע מה אתה רוצה.)

הדיון האמיתי כאן הוא האם נושענו מצרינו ולפיכך אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לעלה ולקלס, בפרט אולי לדרג מדיני. מה לעשות שנטלתי על עצמי את העול המצער, המייגע וכפוי הטובה להציג תמונה לא כיפית במיוחד. הציטוט שהבאתי מדברי טראמפ היה מבחינתי רק דוגמא אחת, למה שהיה עדיף שאנשים יבינו הן בנוגע לתוצאות הממשיות של ה - deux glorieuses (פרפראזה שלי על "שלושת הימים המהוללים" מהמהפכה בצרפת משנת 1830), והן למה שפוליטיקאים עושים מהן. ומה שלדעתך לא קשור, זה עניין שלך מבחינת פרשנות, אבל אתה מוזמן לחשוב קצת יותר. לגבי החתולים למשל, כי כמו ששרה מרגול פה זה לא אירופה; כאן זה פחות אמיר קוסטוריצה (בדוק את ההקשר) ויותר סמיר קוקוריצה.

אבל מי צריך אותי? רק תראה תוצאות סקר - מדהימות לחלוטין לעניות דעתי - לא של גולשי אתר הארץ, אלא של האתר הכא, המתהדר במספר הטיפולוגי 7:
6 אחרי המלחמה - סקר הגולשים של ערוץ 7

על קצה המזלג:
האם אתה סבור שאיראן תמשיך לפעול להגיע לגרעין למרות המערכה?
89% - כן – הם נחושים לחזור לתכנית
 

הנשיא טראמפ טען שבלם את ישראל מחיסול חמינאי במהלך הלחימה. האם ישראל הייתה צריכה לחסל את חמינאי למרות התנגדות טראמפ?
71% - כן – זו הייתה הזדמנות שלא תחזור
22% - לא יודע / אין דעה

עוד הפעם: פחות מעשרה אחוזים חושבים שאיראן במצב שלא תמשיך בתוכנית; פחות מתשעה אחוזים חושבים שהיה נכון לשמוע לטראמפ, ושבוודאות חשוב להימנע מעימות אדיר עם הממשל האמריקאי הנוכחי האהוד כל-כך. האם זה נשמע כאילו הציבור - הימני הדתי-לאומי, ואולי אף התורני-לאומי והלאומני! - חוגג וחש שמחה נטולת מועקה?
הרי גולשי האתר הזה אינם חשודים על הטרלה אולטרה-ימנית בסגנון אביגדור ליברמן רק כדי לעקוץ את נתניהו והקואליציה הנוכחית. סביר להניח שהתוצאות לעיל משקפות דאגה ממשית ואי-הכרה בגודל ההישג (בסקר קיימת גם שאלה בנוגע לסבירות שתידרש תוך פחות משנה תקיפה נוספת באיראן, עם תוצאה מהממת של 9% בלבד שחושבים שלא!!!).
אז כמה אבסורד יש בניסיונך להכתיב איזו נירוואנה ("עמדנו ערב שואה ואת האיומים... לטווח של... השנים הקרובות - הסרנו מעלינו"), לא מולי אלא מול קשת הציבור הנרחב שטורח לענות בסקר כל-כך פנימי ומגזרי.

הרוב סבור שהאיראנים ינסו להשמיד אותנו גם בעתיד, אבל היכולות של האיראנים נפגעו משמעותית.

הרוב כאן סבור שהיה צריך לעשות עוד, אבל עדיין עשינו הרבה.

וזה עצם הנקודה, הסטורי מציע שנכון לחגוג על עצם הטוב שזכינו לו גם אם הוא לא מושלם. (ואני מסכים איתו)

"ושרים, שרים, קרנבל אדיר /
עד שלא רואים, עד שאין אוויר"
הסקר חושף מבלי משים את התחושה. שלא במתכוון. כי זה עניין של תת-מודע, של מה שחושבים בהיעדר הניסיון המתוזמר לשלוט במחשבות.

האם האירנים ינסו? כן, הם ינסו, אבל בניגוד למצב לפני שלושה שבועות, שהם על סף פריצה לנשק גרעיני, שזה סף שואה מבחינתנו - כרגע הם צריכים להתחיל מכמעט 0 עגול. שינסו, יקח להם שנים ואנחנו נמנע מהם בעז"ה.

האם היה כדאי לחסל את חמינאי? כן, היה כדאי מאוד. האם היה כדאי להמשיך עד ששלטון הרשע שם היה נופל? כדאי. יש אילוצים בעולם הזה.

האם בגלל זה שלא השמדנו אותם לגמרי, לא צריך להודות לקב"ה ולהעריך את שליחיו בארץ, על כך שניצלנו משואה קרובה?! מה הקשר?!

אתה כמו הזקנים בתחילת בית שני, שלא היו מסוגלים לשמוח בבניין העלוב יחסית למה שזכרו ושגם בו צריך לעשות ציור של שושן, שנזכור מי המלך ושלא נחשוב שחוזרת מלכות דוד. וגם להם היו צרות והצקות מבית ומחוץ ועדיין הנביאים נזפו קשות מאוד באנשים שהקטינו את השמחה, בגלל טענות מהסוג של טענותיך.

מוזמן ללמוד עזרא, חגי וזכריה ולחזור עם מסקנות.

אז אין לי ברירה אלא לנהוג כמבקר, ולהודות שאתה תסריטאי מוצלח של סרטים. אולי תייסד סינמטק. יקרינו בו את סרטי יום הסף-שואה-מבחינתנו. שפילברג יביים - פוטנציאל לאוסקר.

בתוך כל שאר מתאונני ישראל ואלו שקצרה נפשם בדרך...

פחות מעולה עבור מי שחי כל רגע אחרי, כי זו פרשנות פרטית למקרא, ומי הוא זה ואי זה הוא - אתה או כל אחד אחר - שיפרש את המקרא לצורך האינדיווידואלי. סינא טינא. עפר ואפר.
הנה מה שאני מקדיש לך מהמקרא: מל"א כ"ב.

פשוט אין קשר לקונספירציות שלך.

כנראה אתה יותר מכיר אותי משאני מכיר את עצמי

אל תתבייש

מה, אתה לא גבר? אתה לא יכול לעמוד במילה שלך? מבקשים דוגמא אחת, ואתה מתחמק?

אם מישהו אחר היה מבקש דוגמא אז הייתי מצרף לו את הקישור לכרטיסים האישיים של אינסוף המשתמשים הטרוליים שלך.

אבל אתה? אתה לא מספיק גבר כדי שאטרח בכלל

מעולם - מעולם - לא היה לי כאן משתמש אחר. לי לא תהיה בעיה להישבע על זה בספר תורה בפני איזה רבנים שתרצה. רוצה להישבע שאתה צודק בטענה הזו על ספר תורה פתוח?
אז יש לך לפחות טעות אחת, אם כי לדעתי הרבה יותר. לפחות בנקודה הזו פשוט תודה שטעית בענק.

אז קל להתבלבל ביניכם. ואולי אתה באמת האוסטרלי, מי יודע..

בכל מקרה, קישקוש השחיתות שלך הוא קונספירציה.

כף רגלי עוד לא דרכה מעולם ביבשת חיות הכיס, ואתה שוב מוזמן לבחור רבנים שבפניהם אשבע על ספר תורה פתוח שאתה טועה טעות שערורייתית כרגיל.

וגם זו "טעות" לא ממש ברורה, כשאתה מדבר כמו שהאוסטרלי מדבר.

טענות השחיתות הן קונספירציה. חוץ משנאה נוטפת אין בהן כלום.

היכן הראיות? אין כאלה. חוץ מפימפום של סיסמא אין כלום.

אין שום "טענות" לשחיתות - יש דאגה, חשש. אין צורך באיזה ראיות כי הכל נסיבתי. אתה תתעקש שהשמיים כחולים רק כי זה טוב, ואני אתעקש שהשמיים אולי כחולים כי אולי היה אירוע חימצון אטמוספרי פלאונטולוגי. מה שאתה חושב לקונספירציה איננו אלא ספקולציה. אתה צריך ללמוד פילוסופיה אלמנטרית.

[עריכה] יודע מה, אתרום כאן דוגמא אמיתית לקונספירציה שאני-כמובן-ממש-אבל-ממש-אבל-ממש לא-מאמין-בה-ואילו-היו-מציגים-בפניי-הייתי-מייד-דוחה את הרעיון ואומר "אוי באמת! איך ייתכן לחשוב ככה? שערורייה!": "מישהו" שלח לאיראנים מיקום במכון ויצמן של שקמה ברסלר.
כפי שהבהרתי אני-כמובן-ממש-אבל-ממש-אבל-ממש לא-מאמין-בה-ואילו-היו-מציגים-בפניי-הייתי-מייד-דוחה את הרעיון כהזוי.

הראיה ה"נסיבתית" היחידה שיש לך היא הקביעה שלך שיש סיפור שחיתוצ שרק מחכה להתגלות. בעוד שהראיה שלי היא שבמשפטים הקודמים שטפלו עליו הוא יצא זכאי, שבמשפט השוחד הנוכחי אז השופטים אמאו לפרקליטות להסיר את האישום המגוחך כי זה יפול בוודאות, שהחקירות נעשו ללא אישורים, שעד כה כל עדי התביעה הובסו בבית המשפו והפכו ל"עדים עוינים", שיש צורך ב300 עדים כדי לנסות להנפיק איזו אשמה, שבניגוד לכל אזרח אחר - ראש הממשלה מחויב להיות בבית המשפט 3 פעמים בשבוע, שפרוייקט אזרחי פירק באופן שיטתי את כל 315 ההנפצות על "סיקור אוהד של וואלה", שלא לדבר על כך שסיקור אוהד זה בעצמו "חטא" שנולד במיוחד לכבוד נתניהו. הראיות הן נגד הפרקליטות, נגד חולי הרל"בת, ונגד היוריסטוקרטים.

ולגביך אתה, לא כתבת "ספקולציה" אלא הצהרת קביעה וודאית. ולזה כבר קוראים קונספירציה. לא טענת טענת שמא אלא טענת וודאי נחרצת.

הנה דוגמא מפורשת: "אין שום צורך במקרה זה לקשר בין קבלת ההחלטה לשחיתות פרטית"
או שלא הצלחת להבין. תוכל לבדוק מולי בפרטי, חבל לייגע את הגולשים.
משאיר לקורא לשפוט.

יש כאן מחנה פוליטי קטן מאוד, אך עם שליטה עצומה בתשקורת ובחונטה המשפטית, שהבין שהוא כבר לא יקבל את השלטון בדרכים דמוקרטיות, אז מה שנשאר לו זה להמציא שחיתות יש מאין.

מהיכן הבטחון שלך שהאזהרה מפני שחיתות קשורה בעניינים אינדיווידואליים?
אתה באמת לא מסוגל לראות מאיפה מגיעה לזות שפתיים?
אין שום צורך במקרה זה לקשר בין קבלת ההחלטה לשחיתות פרטית. נתניהו בעצמו סיפר שהכוונה היתה לתקוף באפריל ושזה לא יצא אז לפועל. ועל כך נאמר "מעניין מאוד".
מעניין שזה כן יצא לפועל בזמן שכמו בסיפור על הקשר הגורדי, זה פתר באיבחה אחת את סיבוך משבר הגיוס מול החרדים;
מעניין שזה לא היה כל כך דחוף באפריל לראות במצב העניינים סכנה נואשת של ממש ושכלו כל הקיצין, אבל ביום וברגע שהקואליציה היתה עשויה שלא לנצח בהצבעת אי אמון, האיום הפך פתאום לדחוף מאין כמותו, להבהיל ולהרתיע שותפים קואליציוניים מלפרק את מעשה המרכבה הפוליטי;

מעניין שזה התאים כמו כפפה ליד להשקטת הציבור, המואס במלחמה אינסופית ובלתי מוכרעת בעזה (מאיסה מכל קצוות הקשת הפוליטית), ושטואטאה עתה תחת תרועת הניצחון בחזית מרוחקת, בלתי נראית לעין הישראלי מן השורה, ושניתן להכריז על כל תוצאה בנוגע אליה, ללא צורך מכביד לפרט ולהתייחס לכל ההיבטים [משהו נוסף על כך להלן];
מעניין שזה נמדד כמעט בו במקום בסקרי מנדטים ואלקטורט.
אם אתה באמת מאמין שכל זה הוא לחלוטין צירוף מקרים, קונסטלציית כוכבים ומזלות מהשמיים, שהסתדרו באורח פלא מושלם כל כך לטובת הקואליציה הישראלית, אני חושב שיש לי מגדל כלשהו במנהטן בניו יורק סיטי למכור לך בחצי "גראנד". מתנוססות על המגדל הזה אותיות מוזהבות T, R, U, M, P.
יש בדיבור באנגלית בזמננו משחק לשוני מעט מטופש, אבל שמשמעותו ברורה מאוד, להגות "נאיבית" את המושג conincidence, לא באופן הנכון שנשמע "קואינסידנס", אלא משהו כמו "קואינקי-דינקי", כביכול בהגייה לא-מנוסה של ילד קורא מתחיל. הרעיון הוא ללגלג על מה שמוצג כצירוף מקרים, ולקרוץ באי-אמון. זה נשמע לי כמו מקרה קלאסי של קואינקי-דינקי.
הנה משהו לגבי התוצאות, שאתה כל כך בטוח שכולם צריכים להתייצב לכבודן בשלשות, ולהצדיע בפניהן בדום מתוח: כשדונלד טראמפ נשאל על מידת ההצלחה בתקיפה האמריקנית באיראן, הוא ענה "the flame is all underground, but everything above, if you look at the before and the after picture, everything above is burned black, the trees, everything". כלומר, הוא מבטיח שהנשק האמריקאי חיסל... את העצים בהר מעל המתקן התת-קרקעי.
כל אחד מוזמן לאכול את האוכל שמגישים לו. ההבדל בין סועד אחד מסוים לשאר הסועדים, זה שהוא - במסווה - מבקר את המסעדה, והגיע כדי לבקר את מה ששמו לו על הצלחת, ולא לזלול את זה בלי לחשוב.
ומה אתה עשית (באנלוגיה הזו)?
פירשת את הביקורת על הרוטב הבלתי-אכיל, כאיזו עוינות פתולוגית לעצם הרעיון של מיונז.

לגבי טראמפ, אם אתה כבר בוחר לצטט אותו, מוזר לצטט חלק קטן מההתבטאות שלו בנושא ואז להתיחס רק לחלק מהציטוט שכבר הבאת ולהתעלם מהשאר.

ההתבטאות שהבאת אכן מוזרה קצת. אם יש לו דברים משכנעים יותר לומר, למה להיאחז באמירות חלשות כאלה?

מאוחר יותר הוא דיבר על סוכנים ישראליים שאישרו את הנזק בפורדו. האם זה שקר? לא יודעת, אבל בכל מקרה גם ישראל וגם גורמים אחרים בממשל האמריקאי, שבהחלט נזהרו מלהתבטא לגבי "השמדה מוחלטת", דיברו על נזק משמעותי. יכול להיות שהבעיה של טראמפ היתה ההודעה המיידית המוגזמת על "השמדה מוחלטת".

בגדול - נתניהו אינו סמל הפשטות והסגפנות, אבל אין שום סיבה לחשוב שהוא מושחת.

להפך, אם היה עליו בדל שחיתות, מערכת אכיפת החוק, שגייסה את כל משאביה, חקרה בעלויות חסרות תקדים בחמש יבשות, עברה בעצמה לא רק על התקנות והחוקים במסגרת אין ספור פעולות חקירה, אלא גם פגעה קשה בזכויות וכבוד האדם הבסיסיים של כל סביבתו (והם אלו שאנחנו צריכים להאמין להם שהוא עבר על החוק) - היתה מוצאת קייס ברור לתביעות.

אחרי כל פעולות החקירה חסרות התקדים, גייסו בדרכים פסולות לחלוטין שלושה עדי מדינה ומכל זה הוציאו תיקים מצ'וקמקים. בית המשפט כבר המליץ לפרקליטות לסגת מאישום השוחד, נשאר קשקוש של 'הפרת אמונים', שזה סוג של שיטת מצליח.

אחזור לפתיחת דברי, נתניהו הוא בהחלט נהנתן, אבל אחד הפוליטיקאים הכי פחות מושחתים.

נעשה עסק: אני אחיה בסרט שלי ולא אהיה מבקר הסרטים שלך, ואתה תחיה בסרט שלך ולא תבקר את הסרטים שלי.
saavy?

(כן הרבה פעמים התגובות שלך מלאות בכל כך הרבה מלל שלא קשור למה שאתה מגיב עליו, שבאמת קשה להבין מה אתה מנסה לומר)

הוא תמיד מוזמן לשאול. אולי ייקח לי זמן לענות, אבל אני אעשה מאמץ. והכל קשור - הכל. אין משהו שלא, ושום דבר לא הוכנס אקראית - הכל מתוך סיבה חדה כתער.

לקרוא את הסיכום שיעור באתר גל עיניי, של הרב גינזבורג על הנושא הזה.

חלק ממנו:

איך גומרים מלחמה? דוד המלך אמר "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" – אסור לעצור מלחמה באמצע, צריך להגיע עד הסוף! אבל מה הוא, בעצם, הסוף הנכון למלחמה?

בצבא כל דבר מתחלק לשלשה חלקים, וגם לפי הפנימיות המלחמה מתחלקת לראש-תוך-סוף – ה"ראש" הוא היציאה למלחמה עם אור בעינים, באופן מפתיע ומבריק; ה"תוך" הוא המשך הפעולה, תוך התגברות והאצה מיום ליום (ונקיטה בתככים הנדרשים במלחמה); וה"סוף" הוא ריצוץ ראש-הנחש של האויב, שמבטיח שלא תהיה לו תקומה. אין להסתפק בהשמדת אמצעי הלחימה שלו – ה"עצים והאבנים" (או הכורים הגרעיניים...) – אלא לחסל את האויב עצמו. שאול המלך נכשל בכך שלא הרג את אגג, מלך עמלק, ולכן הוחלף ברעו הטוב ממנו, דוד, שיודע שיש להלחם עד גמירא.

אבל גם אחרי ה"סוף" יש עוד שלב, התכלית של כל המלחמה – לעבור מ"עת מלחמה" ל"עת שלום". עם ישראל נלחם בשביל להשכין שלום בעולם – לא רק לעשות שלום עם האויבים-לשעבר, אלא להשכין שלום במקומם שלהם ולסייע לאנשים הטובים שבמדינות האויב להחליף את משטר הרשע והאכזריות במשטר של צדק וחסד. דוד המלך לוקח את שלל אויביו ומקדישו לבנין בית המקדש, "ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים".

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.