סביר להניח שהילדים שלי (שעדיין לא קיימים) עוד יסתובבו על פני האדמה.

זה נחשב להשאיר משהו?

במובנים רחבים וגלובליים יותר זאת שאלה מעניינת, אני חושבת שלא

עד היום, אין אפילו חלקיק פריצת דרך בתחום הזה.

יש פתרונות נקודתיים מצוינים:

יודעים לרפא יותר סרטן מבעבר, יודעים לשלוט יותר טוב בלחץ דם ובסוכר, יודעים להחליף מסתמי לב בניתוח וגם את כל הלב אם צריך, וכו' וכו'...

אבל לא יודעים להתמודד עם עייפות החומר (סניליות תאית), מצב שבו הגוף פשוט כבר לא מצליח לתפקד, מה שנקרא מוות מזקנה. נזק בdna, חילוף חומרים לא יעיל, התחדשות תאים לקויה, מערכת חיסונית חלשה...

לא רק שאין בזה פריצת דרך בטווח הנראה לעין, אפילו התקדמות איטית אין.

ברור שזה לא אותו דבר - צעירים מעל עשרים

בקצרה:

זה שאירוע עם היתכנות אפסית אכן קרה, לא אומר בשום צורה שיש סיכוי גבוה שעוד אירועים עם היתכנות אפסית יקרו.

אם רצף מסוים עלה בלוטו, זה לא אומר שיש לרצף הזה סיכוי גבוה יותר בהגרלה הבאה.

אם הטלת קוביה ויצא 6, הסיכוי ששוב ייצא 6 זהה לסיכוי בפעם הקודמת, שישית.

אתה בחרת בדיעבד משהו שאכן קרה, אבל באותה מידה יכולת לבחור אינספור דברים שלא קרו.

אף אדם לפני 200 שנה לא החה מדמיין דברים אלו, זה היה בגדר כישוף.

כמו שהיתה פריצת דרך בתחום המיכשור, כך תהיה םריצת דרך בתחום הביולוגיה בעתיד, במיוחד עם התפתחות ההנדסה הגנטית, שתתפתח וכבר היום יש פריצות דרך בהנדסה גנטית עם הקריספר ועוד.

לא אמרתי שבוודאות יקרה, אבל סיכוי לא רע. ואם לא עוד 100 שנה, אז עוד 300

גם פצצת אטום וגם מטוס משתמשים בחוקי הטבע.

למנוע הזדקנות זה להילחם בטבע, לא להשתמש בו.

מדובר בפיתוח אחר לחלוטין, וכאמור היום אין אפילו התקדמות איטית בתחום הזה. כלום. למרות המון כסף שנשפך על זה...

אגב,

רוב מוחלט של האנשים בעולם חושב כמוני.

איך אני יודע? 

מעט מאוד גופים (אבל עם הרבה כסף) משקיעים בתחום הזה, וגם אלה שמשקיעים בו מכניסים לשם אחוז קטן מכספם.

כלומר למרות הסיכוי ההיפוטתי להיות מיליארדרים מההמצאה הכי גדולה מאז תולדות האנושות, כמעט לא משקיעים בזה יחסית. 

למה? 

כי אין אמונה שזה ריאלי.

הכל עניין של עלות כלכלית.

תחום ההנדה הגנטית השתפר ב15 שנה האחרונות, והוא ממשיך להשתפר. צופים שבזמן מסוים תהיה בו פריצת דרך ונוכל להנדס מבנים ביולוגים חדשים על ימין ועל שמאל

מביא דברים שהומצאו, אבל מתעלם מאינספור דברים שלא הומצאו.

זה *בדיוק* כמו להגיד שהיום פגשתי את המורה שלי למתמטיקה מכיתה ד' והיא אמרה לי שיש לה נכד בשם שלי, ולכן זה סביר שעכשיו בכל יום אפגוש מורה אחרת שתגיד לי את אותו הדבר.

אלא שהתעלמתי מאינספור ימים שבהם זה לא קרה, ומאינספור מורים שאין להם נכד עם השם שלי, ולכן זה פשוט חסר משמעות.

הזדקנות היא לא "בעיה הנדסית" שאפשר לפתור עם איזה גאדג'ט חדש, אלא תכונה בסיסית של כל יצור חי.

מערכת הגוף שלנו נשלטת על ידי אינספור מנגנוני בקרה, גנים, חילוף חומרים, מערכת חיסון, תיקוני DNA, טלומרים וכו'.

לשנות את זה זה לא כמו להמציא מנורה או מטוס, אלא כמו לנסות לשכתב מחדש את חוקי האבולוציה.

עד היום, אפילו ביצורים סופר פשוטים כמו תולעים או זבובים לא הצליחו לעצור את ההזדקנות. ביונקים מורכבים כמו האדם אין אפילו התחלה של פתרון...

שלא לדבר על גילויי חלקיקי יסוד חדשים בכימיה, או גילוי םיסיקה חדשה כמו תורת היחסות והקוונטים, שתוכל לעזור בזה

אבל אז זה כבר לא מדע אלא אמונה, וזאת טענה שאי אפשר להפריך וממילא היא כרגע בגדר משאלת לב ותו לא, אי אפשר להניח דברים על בסיס זה.

גם אולי נגלה שיש עולם קסמים עם בית ספר לכישוף ולקוסמות באנגליה, אולי נגלה שיש חיה ענקית שחיה במדבריות אפריקה והיא יותר מהירה ממהירות האור ולכן אנחנו לא מצליחים לראות אותה...

זה כבר דיון תיאורתי שאין שום אפשרות להתייחס אליו, כי כאמור הוא לא מדעי אלא אמוני.

אם המדע לא תומך במשהו, זאת חכמה קטנה מאוד להגיד ''אבל אולי בעתיד יהיה מדע אחר''. אפשר לכאורה להשתמש בתשובה הזאת כדי להצדיק כל פנטזיה שעולה בדעתך.

מאיפה היומרה לטעון שגילוי הקרינה האלקטרו מגנטית הלא נראית לעין היא השיא של הגילוי המדעי ואין לאן לשאוף עוד?

מה שאתה אומר זה בגדר אמונה.

לא דיברתי על וודאות, אלא על סבירות. לטעון שכל עוד לא הוכח משהו אין לו שום סבירות למרות שההיסטוריה המדעית מראה שכן, זה לא חשיבה נכונה. לקחת את נטל ההוכחה רחוק מדי

ואתה שוב ושוב ושוב נופל להטיית השרידות.

עוד מליארד שנה ההישג הפיסיקלי הכי גדול מבחינה טכנולוגית תהיה קרינה אלקטרו מגנטית... אני אזרום איתך. הגענו לתקרה הכי גבוהה מבחינת וכנולוגיה פיסיקלית וביולוגית...

גם כשהאדם הקדמון גילה את האש הוא חשב שזה ההשג הפיסיקלי הכי גדול של האנושות ושאין לאן לשאוף, וכל השאר מקסימום יהיה כישוף

פרשתי, ברכה והצלחה

אתה באמת חושב שגילינו את כל כוחות הפיסיקה הניתנים ליישום טכנולוגי?

זה כמו שאתה תגיד:

במאה השנים הקרובות יעלה בלוטו הצירוף הזה והזה.

אני אגיד לך שזה שואף לאפס.

ואז אתה תענה ''אז לדעתך לא יעלו בלוטו מספרים במאה השנים הקרובות?''

כלומר זה שיהיו עוד הגרלות, לא אומר בשום צורה שדווקא המספר שניחשת יעלה.

וזה שיהיו עוד המצאות, לא אומר בשום צורה שיצליחו לנצח את הזקנה.

באותה מידה אפשר לנחש שבעוד מאה שנים יהיה מעיל שאפשר לעוף בעזרתו במהירות 1,800 קמ''ש, יהיו נעלי בית שיודעות לקרוא את המחשבות של מי שעומד מולך, ותהיה מראה שמראה לך את השאיפות שלך.

כל אלה ניחושים חסרי ביסוס, הסיכוי שהם יתרחשו הוא אפסי, אבל זה לא אומר שלא יהיה אף חידוש בעתיד.

עוד מהמצעד הצבאי בסין: - אבו עלי אקספרס

מדברים על החלפת איברים - טכנולוגיה שקיימת היום.

סין מתמחה בזה, על בסיס אסירים, מקור אספקה לחלקי חילוף לפי הזמנה…

אין בינתיים יכולת התמודדת עם מחלות חשוכות מרפא של זקנה 

ובספר שכתב סבא שלי על חייו - הוא מזכיר את הוריו ומספר עליהם

הזיכרון הזה מהם הזה הוא אפסי - כי לא היו בנמצא אמצעים להעביר את הזכרונות מדור לדור. תמונת נייר וזהו.  

ועדיין גם בדורות הבאים, עם האמצעים הזמינים כיום לשמירת מדיה דיגיטלית, זכר וזיכרון ישארו, אך טבעי שזה יהיה משהו לא משמעותי.  אלא עניין שנזכרים בו לעיתים רחוקות 

יהפוך ליצירת אמנות בשווי עשרות טריליוני שקלים

אבל זה יקרה רק אחרי שאמות מנהסתם

אנחנו נהיה כאן, כבר יבוא המשיח. 

הגזמת 100 שנה.

אחרי זה יהיה עולם הבא אמיתי 

חיים שהם רוחניים.

ואם אני לא טועה אחרי זה כן יש סוג של 'מיתה' שעוברים לעולם שכולו רק רוחניות. 

חוץ מזה, הגישה שהעולם טוב לגמרי נשמעת לי ילדותית, כמו בשיר המוזר ההוא.

''עושה שלום ובורא רע''.

צער. אלא אם כן או שלא יהיה מוות, או שיוכלו לתקשר עם המתים.

ןמחויב שלא יהיה שום צער מפרק זמן כלשהו והלאה.

בורא רע זה רק זמני. אבל מחוייב המציאות שהרע יהיה רק זמני ולא יהיה מצב קבוע בעולם, כי מ ה' מושלם מחויב שיהיה עולם שמפרק זמן מסויים יהיה טוב לגמרי, ואילו צער קבוע סותר ה' מושלם. מכאן שלא יהיה צער.

לא אמרתי שהעולם טוב לגמרי עכשיו, אלא בעתיד לבוא. בתפיסות הילדותיות יש הרבה אמת, אלא שהם לא נכונות במצב בהווה של העולם

מושלם מחויב עולם טוב לגמרי - הנחה וודאית.

זה שעולם עם סבל קבוע סותר עולם טוב לגמרי - הנחה וודאית.

מה גם שכתוב - ובילע המוות לנצח ומחה ה דמעה מעל כל פנים. אפשר לפרש את ובליע המוות כמשל, אבל לא את ומחה ה דמעה שהכוונה שלא יהיה צער יותר

יש בטח עוד הרבה הוגים אחרים שמצטרפים להפריך את הטענה הזו בקלות. אני בטוחה שאפילו אצל האסכולה שמדברת על תחיית המתים וביטול מושג המוות לא עושים את המהלך ה"לוגי" הזה. אבל אני אשאיר את זה לביינישים/ ל@פשוט אני שמדבר על העניין הלוגי/סטיסטי.

גדלת בחינוך חרדי, נכון? זה מה שקורה כשלא לומדים מחשבת בצורה לפחות מינימלית אלא משננים ססמאות שנשמעות רוחניות ומאמינים בהן באמונה שלמה בלי לעיין. (וזה בלי אפילו לדבר על לימודי ליב"ה)

הוא אומר שתמיד יהיה מוות. אבל זה אומר שלעתיד לא נתפוס את המוות כדבר רע אלא כמעבר מעולם גשמי לרוחני, ויהיה אפשר לתקשר עם המתים בנבןאה כך שחא יהיה בזה דבר עצוב.

באופן כללי הרמב"ם הוא רק שכל מופשט כמו מלאך וכלל לא כח מדמה. כדוגמת משה. ולכן הרמבם כלל לא סוקר את הצד הסובייקטיבי של החיים אלא רק את הצד האובייקטיבי, ואכן לצד האובייקטיבי לא ייפגם כלום בכבוד ה' גם אם האדם יסבול. אבל המציאות גם מכילה את הצד הסובייקטיבי והרמבם הוא רק אחד מגדולי ישראל , ודווקא היותו מלאך גורמת לו לא לראות את התמונה השלימה. וכן משה לא נכנס לארץ ישראל דווקא בגלל שהיה מלאך רק עם שכל מופשט ללא כח מדמה. אבל האבות באים להשלין את משה בזה. וכן הרמבן משלים את הרמבם בזה לפי האר"י.

ממש ממש לא גדלתי בחינוך חרדי ולא קרוב לזה. גדלתי בחינוך דתי לאומי-ליברלי שמחנך לפתיחות וביקורתיות. וגם כיום אני לא קרוב בקמצוץ לחרדים, אלא לתורת הרב קוק , בתוך הזרם הפתוח הביקורתי והחושב שלה. ומחשבה למדתי מגיל הנעורים בצורה רבה גם מרבנים שמרנים וגם מרבנים ביקורתיים מאוד וגם מעצמי ומספרים, ללא שום סיסמאות. אני מתעב ניסוח סיסמאות ללא חשיבה ביקורתית.

מה שכתבתי הוא אמת פשוטה והיגיון טהור. מי שרוצה לנסות להפריך אותו מוזמן, אבל הוא לא יצליח כי זה וודאי במאה אחוז 

רק מנדט אחד היה למפדל בעירייה כך שלמעשה הוא היה נציג הדתיים בעירייה.

בכל אירוע שהעירייה ארגנה לציבור הדתי הוא עלה לברך, עשה שתדלנות גם בבתי הכנסת וכו'.

בקיצור, אחרי שהיהודי נפטר, שאלתי את אבא שלי אם הוא מתכוון ללכת להלוויה. בכל זאת, אבא שלי הצביע עבורו עשרות שנים ונהנה מאירועי התרבות והדת שהאיש ארגן בהיותו חבר מועצת העיר.

אבא שלי ענה תשובה שלא ציפיתי לה:

למה, אם אני הייתי נפטר קודם, הוא היה מגיע להלוויה שלי?

בקיצור,

בכל פעם ששולחים אותי לקרוא ספר שכתב מישהו, איזה קול ממזרי קטן בראש שלי אומר ''למה, הוא היה לומד את הספר שלי?''.

כל הנ''ל אמיתי לחלוטין אך בכל זאת נכתב באווירה מחויכת, נא לא לקחת את זה למקומות רעים...

אבל דברי הרב קוק יכולים לעורר בך מחשבות עצמיות משלך על ההבדל המהותי בין וודאות מוחלטת באמונה לבין וודאות חלקית

נובע מלוגיקה טהורה. אבל לא מפסיק להיות וודאי במאה אחוז.

כיניתי את זה "לוגי" רק כדי לשלול שזה רגשי. אבל בעצם זה שכלי מופשט, לא לוגי. ורק מתנסח בלבוש לוגית

אבל בעבר זה היה קורה, ואני מקווה שלפום צערא אגרא 😀

אני מאמינה שלא יישאר ממני חותם שיגידו- זה החותם של ***, אך השפעה בוודאי. רושם זו המילה המדוייקת יותר. 

אני מקווה שהטוב שאני משתדלת להביא לעולם ייחרט בנפשות איתן אני באה במגע, והן בתורן תשפענה אותו הלאה. 

בנוסף, אני מקווה שאני מקדמת את העולם הזה בצעד קטנטן קדימה, וזו תהיה תרומתי לעולם הזמני הזה.

א. הילדים שלי ב''ה יביאו נכדים, כך שיהיו לי צאצאים על פני האדמה- זה בהחלט השפעה משמעותית.

ב. משתדלת לעשות טוב, ומאמינה שהטוב הזה ממשיך ליצור אדוות-אדוות הלאה. אם תחשוב על אפקט הפרפר בוודאי שכל דבר שאני עושה כרגע משפיע על העתיד, ואולי ההשפעה דווקא גדלה ככל שהולכים שנים רבות יותר קדימה (דוגמא קטנה- נניח שהצלחתי לנצח את האכילה הרגשית שלי ולהנחיל אפילו רק לאחד מילדיי הרגלי תזונה בריאים. הוא בתורו ישפיע על ילדיו, שישפיעו על החברים בכיתה וכו' וכו'. ההשפעות רק גדלות ככל שהזמן מתקדם).

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.