סביר להניח שהילדים שלי (שעדיין לא קיימים) עוד יסתובבו על פני האדמה.

זה נחשב להשאיר משהו?

במובנים רחבים וגלובליים יותר זאת שאלה מעניינת, אני חושבת שלא

עד היום, אין אפילו חלקיק פריצת דרך בתחום הזה.

יש פתרונות נקודתיים מצוינים:

יודעים לרפא יותר סרטן מבעבר, יודעים לשלוט יותר טוב בלחץ דם ובסוכר, יודעים להחליף מסתמי לב בניתוח וגם את כל הלב אם צריך, וכו' וכו'...

אבל לא יודעים להתמודד עם עייפות החומר (סניליות תאית), מצב שבו הגוף פשוט כבר לא מצליח לתפקד, מה שנקרא מוות מזקנה. נזק בdna, חילוף חומרים לא יעיל, התחדשות תאים לקויה, מערכת חיסונית חלשה...

לא רק שאין בזה פריצת דרך בטווח הנראה לעין, אפילו התקדמות איטית אין.

ברור שזה לא אותו דבר - צעירים מעל עשרים

בקצרה:

זה שאירוע עם היתכנות אפסית אכן קרה, לא אומר בשום צורה שיש סיכוי גבוה שעוד אירועים עם היתכנות אפסית יקרו.

אם רצף מסוים עלה בלוטו, זה לא אומר שיש לרצף הזה סיכוי גבוה יותר בהגרלה הבאה.

אם הטלת קוביה ויצא 6, הסיכוי ששוב ייצא 6 זהה לסיכוי בפעם הקודמת, שישית.

אתה בחרת בדיעבד משהו שאכן קרה, אבל באותה מידה יכולת לבחור אינספור דברים שלא קרו.

אף אדם לפני 200 שנה לא החה מדמיין דברים אלו, זה היה בגדר כישוף.

כמו שהיתה פריצת דרך בתחום המיכשור, כך תהיה םריצת דרך בתחום הביולוגיה בעתיד, במיוחד עם התפתחות ההנדסה הגנטית, שתתפתח וכבר היום יש פריצות דרך בהנדסה גנטית עם הקריספר ועוד.

לא אמרתי שבוודאות יקרה, אבל סיכוי לא רע. ואם לא עוד 100 שנה, אז עוד 300

גם פצצת אטום וגם מטוס משתמשים בחוקי הטבע.

למנוע הזדקנות זה להילחם בטבע, לא להשתמש בו.

מדובר בפיתוח אחר לחלוטין, וכאמור היום אין אפילו התקדמות איטית בתחום הזה. כלום. למרות המון כסף שנשפך על זה...

אגב,

רוב מוחלט של האנשים בעולם חושב כמוני.

איך אני יודע? 

מעט מאוד גופים (אבל עם הרבה כסף) משקיעים בתחום הזה, וגם אלה שמשקיעים בו מכניסים לשם אחוז קטן מכספם.

כלומר למרות הסיכוי ההיפוטתי להיות מיליארדרים מההמצאה הכי גדולה מאז תולדות האנושות, כמעט לא משקיעים בזה יחסית. 

למה? 

כי אין אמונה שזה ריאלי.

הכל עניין של עלות כלכלית.

תחום ההנדה הגנטית השתפר ב15 שנה האחרונות, והוא ממשיך להשתפר. צופים שבזמן מסוים תהיה בו פריצת דרך ונוכל להנדס מבנים ביולוגים חדשים על ימין ועל שמאל

מביא דברים שהומצאו, אבל מתעלם מאינספור דברים שלא הומצאו.

זה *בדיוק* כמו להגיד שהיום פגשתי את המורה שלי למתמטיקה מכיתה ד' והיא אמרה לי שיש לה נכד בשם שלי, ולכן זה סביר שעכשיו בכל יום אפגוש מורה אחרת שתגיד לי את אותו הדבר.

אלא שהתעלמתי מאינספור ימים שבהם זה לא קרה, ומאינספור מורים שאין להם נכד עם השם שלי, ולכן זה פשוט חסר משמעות.

הזדקנות היא לא "בעיה הנדסית" שאפשר לפתור עם איזה גאדג'ט חדש, אלא תכונה בסיסית של כל יצור חי.

מערכת הגוף שלנו נשלטת על ידי אינספור מנגנוני בקרה, גנים, חילוף חומרים, מערכת חיסון, תיקוני DNA, טלומרים וכו'.

לשנות את זה זה לא כמו להמציא מנורה או מטוס, אלא כמו לנסות לשכתב מחדש את חוקי האבולוציה.

עד היום, אפילו ביצורים סופר פשוטים כמו תולעים או זבובים לא הצליחו לעצור את ההזדקנות. ביונקים מורכבים כמו האדם אין אפילו התחלה של פתרון...

שלא לדבר על גילויי חלקיקי יסוד חדשים בכימיה, או גילוי םיסיקה חדשה כמו תורת היחסות והקוונטים, שתוכל לעזור בזה

אבל אז זה כבר לא מדע אלא אמונה, וזאת טענה שאי אפשר להפריך וממילא היא כרגע בגדר משאלת לב ותו לא, אי אפשר להניח דברים על בסיס זה.

גם אולי נגלה שיש עולם קסמים עם בית ספר לכישוף ולקוסמות באנגליה, אולי נגלה שיש חיה ענקית שחיה במדבריות אפריקה והיא יותר מהירה ממהירות האור ולכן אנחנו לא מצליחים לראות אותה...

זה כבר דיון תיאורתי שאין שום אפשרות להתייחס אליו, כי כאמור הוא לא מדעי אלא אמוני.

אם המדע לא תומך במשהו, זאת חכמה קטנה מאוד להגיד ''אבל אולי בעתיד יהיה מדע אחר''. אפשר לכאורה להשתמש בתשובה הזאת כדי להצדיק כל פנטזיה שעולה בדעתך.

מאיפה היומרה לטעון שגילוי הקרינה האלקטרו מגנטית הלא נראית לעין היא השיא של הגילוי המדעי ואין לאן לשאוף עוד?

מה שאתה אומר זה בגדר אמונה.

לא דיברתי על וודאות, אלא על סבירות. לטעון שכל עוד לא הוכח משהו אין לו שום סבירות למרות שההיסטוריה המדעית מראה שכן, זה לא חשיבה נכונה. לקחת את נטל ההוכחה רחוק מדי

ואתה שוב ושוב ושוב נופל להטיית השרידות.

עוד מליארד שנה ההישג הפיסיקלי הכי גדול מבחינה טכנולוגית תהיה קרינה אלקטרו מגנטית... אני אזרום איתך. הגענו לתקרה הכי גבוהה מבחינת וכנולוגיה פיסיקלית וביולוגית...

גם כשהאדם הקדמון גילה את האש הוא חשב שזה ההשג הפיסיקלי הכי גדול של האנושות ושאין לאן לשאוף, וכל השאר מקסימום יהיה כישוף

פרשתי, ברכה והצלחה

אתה באמת חושב שגילינו את כל כוחות הפיסיקה הניתנים ליישום טכנולוגי?

זה כמו שאתה תגיד:

במאה השנים הקרובות יעלה בלוטו הצירוף הזה והזה.

אני אגיד לך שזה שואף לאפס.

ואז אתה תענה ''אז לדעתך לא יעלו בלוטו מספרים במאה השנים הקרובות?''

כלומר זה שיהיו עוד הגרלות, לא אומר בשום צורה שדווקא המספר שניחשת יעלה.

וזה שיהיו עוד המצאות, לא אומר בשום צורה שיצליחו לנצח את הזקנה.

באותה מידה אפשר לנחש שבעוד מאה שנים יהיה מעיל שאפשר לעוף בעזרתו במהירות 1,800 קמ''ש, יהיו נעלי בית שיודעות לקרוא את המחשבות של מי שעומד מולך, ותהיה מראה שמראה לך את השאיפות שלך.

כל אלה ניחושים חסרי ביסוס, הסיכוי שהם יתרחשו הוא אפסי, אבל זה לא אומר שלא יהיה אף חידוש בעתיד.

עוד מהמצעד הצבאי בסין: - אבו עלי אקספרס

מדברים על החלפת איברים - טכנולוגיה שקיימת היום.

סין מתמחה בזה, על בסיס אסירים, מקור אספקה לחלקי חילוף לפי הזמנה…

אין בינתיים יכולת התמודדת עם מחלות חשוכות מרפא של זקנה 

ובספר שכתב סבא שלי על חייו - הוא מזכיר את הוריו ומספר עליהם

הזיכרון הזה מהם הזה הוא אפסי - כי לא היו בנמצא אמצעים להעביר את הזכרונות מדור לדור. תמונת נייר וזהו.  

ועדיין גם בדורות הבאים, עם האמצעים הזמינים כיום לשמירת מדיה דיגיטלית, זכר וזיכרון ישארו, אך טבעי שזה יהיה משהו לא משמעותי.  אלא עניין שנזכרים בו לעיתים רחוקות 

יהפוך ליצירת אמנות בשווי עשרות טריליוני שקלים

אבל זה יקרה רק אחרי שאמות מנהסתם

אנחנו נהיה כאן, כבר יבוא המשיח. 

הגזמת 100 שנה.

אחרי זה יהיה עולם הבא אמיתי 

חיים שהם רוחניים.

ואם אני לא טועה אחרי זה כן יש סוג של 'מיתה' שעוברים לעולם שכולו רק רוחניות. 

חוץ מזה, הגישה שהעולם טוב לגמרי נשמעת לי ילדותית, כמו בשיר המוזר ההוא.

''עושה שלום ובורא רע''.

צער. אלא אם כן או שלא יהיה מוות, או שיוכלו לתקשר עם המתים.

ןמחויב שלא יהיה שום צער מפרק זמן כלשהו והלאה.

בורא רע זה רק זמני. אבל מחוייב המציאות שהרע יהיה רק זמני ולא יהיה מצב קבוע בעולם, כי מ ה' מושלם מחויב שיהיה עולם שמפרק זמן מסויים יהיה טוב לגמרי, ואילו צער קבוע סותר ה' מושלם. מכאן שלא יהיה צער.

לא אמרתי שהעולם טוב לגמרי עכשיו, אלא בעתיד לבוא. בתפיסות הילדותיות יש הרבה אמת, אלא שהם לא נכונות במצב בהווה של העולם

מושלם מחויב עולם טוב לגמרי - הנחה וודאית.

זה שעולם עם סבל קבוע סותר עולם טוב לגמרי - הנחה וודאית.

מה גם שכתוב - ובילע המוות לנצח ומחה ה דמעה מעל כל פנים. אפשר לפרש את ובליע המוות כמשל, אבל לא את ומחה ה דמעה שהכוונה שלא יהיה צער יותר

יש בטח עוד הרבה הוגים אחרים שמצטרפים להפריך את הטענה הזו בקלות. אני בטוחה שאפילו אצל האסכולה שמדברת על תחיית המתים וביטול מושג המוות לא עושים את המהלך ה"לוגי" הזה. אבל אני אשאיר את זה לביינישים/ ל@פשוט אני שמדבר על העניין הלוגי/סטיסטי.

גדלת בחינוך חרדי, נכון? זה מה שקורה כשלא לומדים מחשבת בצורה לפחות מינימלית אלא משננים ססמאות שנשמעות רוחניות ומאמינים בהן באמונה שלמה בלי לעיין. (וזה בלי אפילו לדבר על לימודי ליב"ה)

הוא אומר שתמיד יהיה מוות. אבל זה אומר שלעתיד לא נתפוס את המוות כדבר רע אלא כמעבר מעולם גשמי לרוחני, ויהיה אפשר לתקשר עם המתים בנבןאה כך שחא יהיה בזה דבר עצוב.

באופן כללי הרמב"ם הוא רק שכל מופשט כמו מלאך וכלל לא כח מדמה. כדוגמת משה. ולכן הרמבם כלל לא סוקר את הצד הסובייקטיבי של החיים אלא רק את הצד האובייקטיבי, ואכן לצד האובייקטיבי לא ייפגם כלום בכבוד ה' גם אם האדם יסבול. אבל המציאות גם מכילה את הצד הסובייקטיבי והרמבם הוא רק אחד מגדולי ישראל , ודווקא היותו מלאך גורמת לו לא לראות את התמונה השלימה. וכן משה לא נכנס לארץ ישראל דווקא בגלל שהיה מלאך רק עם שכל מופשט ללא כח מדמה. אבל האבות באים להשלין את משה בזה. וכן הרמבן משלים את הרמבם בזה לפי האר"י.

ממש ממש לא גדלתי בחינוך חרדי ולא קרוב לזה. גדלתי בחינוך דתי לאומי-ליברלי שמחנך לפתיחות וביקורתיות. וגם כיום אני לא קרוב בקמצוץ לחרדים, אלא לתורת הרב קוק , בתוך הזרם הפתוח הביקורתי והחושב שלה. ומחשבה למדתי מגיל הנעורים בצורה רבה גם מרבנים שמרנים וגם מרבנים ביקורתיים מאוד וגם מעצמי ומספרים, ללא שום סיסמאות. אני מתעב ניסוח סיסמאות ללא חשיבה ביקורתית.

מה שכתבתי הוא אמת פשוטה והיגיון טהור. מי שרוצה לנסות להפריך אותו מוזמן, אבל הוא לא יצליח כי זה וודאי במאה אחוז 

רק מנדט אחד היה למפדל בעירייה כך שלמעשה הוא היה נציג הדתיים בעירייה.

בכל אירוע שהעירייה ארגנה לציבור הדתי הוא עלה לברך, עשה שתדלנות גם בבתי הכנסת וכו'.

בקיצור, אחרי שהיהודי נפטר, שאלתי את אבא שלי אם הוא מתכוון ללכת להלוויה. בכל זאת, אבא שלי הצביע עבורו עשרות שנים ונהנה מאירועי התרבות והדת שהאיש ארגן בהיותו חבר מועצת העיר.

אבא שלי ענה תשובה שלא ציפיתי לה:

למה, אם אני הייתי נפטר קודם, הוא היה מגיע להלוויה שלי?

בקיצור,

בכל פעם ששולחים אותי לקרוא ספר שכתב מישהו, איזה קול ממזרי קטן בראש שלי אומר ''למה, הוא היה לומד את הספר שלי?''.

כל הנ''ל אמיתי לחלוטין אך בכל זאת נכתב באווירה מחויכת, נא לא לקחת את זה למקומות רעים...

אבל דברי הרב קוק יכולים לעורר בך מחשבות עצמיות משלך על ההבדל המהותי בין וודאות מוחלטת באמונה לבין וודאות חלקית

נובע מלוגיקה טהורה. אבל לא מפסיק להיות וודאי במאה אחוז.

כיניתי את זה "לוגי" רק כדי לשלול שזה רגשי. אבל בעצם זה שכלי מופשט, לא לוגי. ורק מתנסח בלבוש לוגית

אבל בעבר זה היה קורה, ואני מקווה שלפום צערא אגרא 😀

אני מאמינה שלא יישאר ממני חותם שיגידו- זה החותם של ***, אך השפעה בוודאי. רושם זו המילה המדוייקת יותר. 

אני מקווה שהטוב שאני משתדלת להביא לעולם ייחרט בנפשות איתן אני באה במגע, והן בתורן תשפענה אותו הלאה. 

בנוסף, אני מקווה שאני מקדמת את העולם הזה בצעד קטנטן קדימה, וזו תהיה תרומתי לעולם הזמני הזה.

א. הילדים שלי ב''ה יביאו נכדים, כך שיהיו לי צאצאים על פני האדמה- זה בהחלט השפעה משמעותית.

ב. משתדלת לעשות טוב, ומאמינה שהטוב הזה ממשיך ליצור אדוות-אדוות הלאה. אם תחשוב על אפקט הפרפר בוודאי שכל דבר שאני עושה כרגע משפיע על העתיד, ואולי ההשפעה דווקא גדלה ככל שהולכים שנים רבות יותר קדימה (דוגמא קטנה- נניח שהצלחתי לנצח את האכילה הרגשית שלי ולהנחיל אפילו רק לאחד מילדיי הרגלי תזונה בריאים. הוא בתורו ישפיע על ילדיו, שישפיעו על החברים בכיתה וכו' וכו'. ההשפעות רק גדלות ככל שהזמן מתקדם).

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים