סביר להניח שהילדים שלי (שעדיין לא קיימים) עוד יסתובבו על פני האדמה.

זה נחשב להשאיר משהו?

במובנים רחבים וגלובליים יותר זאת שאלה מעניינת, אני חושבת שלא

עד היום, אין אפילו חלקיק פריצת דרך בתחום הזה.

יש פתרונות נקודתיים מצוינים:

יודעים לרפא יותר סרטן מבעבר, יודעים לשלוט יותר טוב בלחץ דם ובסוכר, יודעים להחליף מסתמי לב בניתוח וגם את כל הלב אם צריך, וכו' וכו'...

אבל לא יודעים להתמודד עם עייפות החומר (סניליות תאית), מצב שבו הגוף פשוט כבר לא מצליח לתפקד, מה שנקרא מוות מזקנה. נזק בdna, חילוף חומרים לא יעיל, התחדשות תאים לקויה, מערכת חיסונית חלשה...

לא רק שאין בזה פריצת דרך בטווח הנראה לעין, אפילו התקדמות איטית אין.

ברור שזה לא אותו דבר - צעירים מעל עשרים

בקצרה:

זה שאירוע עם היתכנות אפסית אכן קרה, לא אומר בשום צורה שיש סיכוי גבוה שעוד אירועים עם היתכנות אפסית יקרו.

אם רצף מסוים עלה בלוטו, זה לא אומר שיש לרצף הזה סיכוי גבוה יותר בהגרלה הבאה.

אם הטלת קוביה ויצא 6, הסיכוי ששוב ייצא 6 זהה לסיכוי בפעם הקודמת, שישית.

אתה בחרת בדיעבד משהו שאכן קרה, אבל באותה מידה יכולת לבחור אינספור דברים שלא קרו.

אף אדם לפני 200 שנה לא החה מדמיין דברים אלו, זה היה בגדר כישוף.

כמו שהיתה פריצת דרך בתחום המיכשור, כך תהיה םריצת דרך בתחום הביולוגיה בעתיד, במיוחד עם התפתחות ההנדסה הגנטית, שתתפתח וכבר היום יש פריצות דרך בהנדסה גנטית עם הקריספר ועוד.

לא אמרתי שבוודאות יקרה, אבל סיכוי לא רע. ואם לא עוד 100 שנה, אז עוד 300

גם פצצת אטום וגם מטוס משתמשים בחוקי הטבע.

למנוע הזדקנות זה להילחם בטבע, לא להשתמש בו.

מדובר בפיתוח אחר לחלוטין, וכאמור היום אין אפילו התקדמות איטית בתחום הזה. כלום. למרות המון כסף שנשפך על זה...

אגב,

רוב מוחלט של האנשים בעולם חושב כמוני.

איך אני יודע? 

מעט מאוד גופים (אבל עם הרבה כסף) משקיעים בתחום הזה, וגם אלה שמשקיעים בו מכניסים לשם אחוז קטן מכספם.

כלומר למרות הסיכוי ההיפוטתי להיות מיליארדרים מההמצאה הכי גדולה מאז תולדות האנושות, כמעט לא משקיעים בזה יחסית. 

למה? 

כי אין אמונה שזה ריאלי.

הכל עניין של עלות כלכלית.

תחום ההנדה הגנטית השתפר ב15 שנה האחרונות, והוא ממשיך להשתפר. צופים שבזמן מסוים תהיה בו פריצת דרך ונוכל להנדס מבנים ביולוגים חדשים על ימין ועל שמאל

מביא דברים שהומצאו, אבל מתעלם מאינספור דברים שלא הומצאו.

זה *בדיוק* כמו להגיד שהיום פגשתי את המורה שלי למתמטיקה מכיתה ד' והיא אמרה לי שיש לה נכד בשם שלי, ולכן זה סביר שעכשיו בכל יום אפגוש מורה אחרת שתגיד לי את אותו הדבר.

אלא שהתעלמתי מאינספור ימים שבהם זה לא קרה, ומאינספור מורים שאין להם נכד עם השם שלי, ולכן זה פשוט חסר משמעות.

הזדקנות היא לא "בעיה הנדסית" שאפשר לפתור עם איזה גאדג'ט חדש, אלא תכונה בסיסית של כל יצור חי.

מערכת הגוף שלנו נשלטת על ידי אינספור מנגנוני בקרה, גנים, חילוף חומרים, מערכת חיסון, תיקוני DNA, טלומרים וכו'.

לשנות את זה זה לא כמו להמציא מנורה או מטוס, אלא כמו לנסות לשכתב מחדש את חוקי האבולוציה.

עד היום, אפילו ביצורים סופר פשוטים כמו תולעים או זבובים לא הצליחו לעצור את ההזדקנות. ביונקים מורכבים כמו האדם אין אפילו התחלה של פתרון...

שלא לדבר על גילויי חלקיקי יסוד חדשים בכימיה, או גילוי םיסיקה חדשה כמו תורת היחסות והקוונטים, שתוכל לעזור בזה

אבל אז זה כבר לא מדע אלא אמונה, וזאת טענה שאי אפשר להפריך וממילא היא כרגע בגדר משאלת לב ותו לא, אי אפשר להניח דברים על בסיס זה.

גם אולי נגלה שיש עולם קסמים עם בית ספר לכישוף ולקוסמות באנגליה, אולי נגלה שיש חיה ענקית שחיה במדבריות אפריקה והיא יותר מהירה ממהירות האור ולכן אנחנו לא מצליחים לראות אותה...

זה כבר דיון תיאורתי שאין שום אפשרות להתייחס אליו, כי כאמור הוא לא מדעי אלא אמוני.

אם המדע לא תומך במשהו, זאת חכמה קטנה מאוד להגיד ''אבל אולי בעתיד יהיה מדע אחר''. אפשר לכאורה להשתמש בתשובה הזאת כדי להצדיק כל פנטזיה שעולה בדעתך.

מאיפה היומרה לטעון שגילוי הקרינה האלקטרו מגנטית הלא נראית לעין היא השיא של הגילוי המדעי ואין לאן לשאוף עוד?

מה שאתה אומר זה בגדר אמונה.

לא דיברתי על וודאות, אלא על סבירות. לטעון שכל עוד לא הוכח משהו אין לו שום סבירות למרות שההיסטוריה המדעית מראה שכן, זה לא חשיבה נכונה. לקחת את נטל ההוכחה רחוק מדי

ואתה שוב ושוב ושוב נופל להטיית השרידות.

עוד מליארד שנה ההישג הפיסיקלי הכי גדול מבחינה טכנולוגית תהיה קרינה אלקטרו מגנטית... אני אזרום איתך. הגענו לתקרה הכי גבוהה מבחינת וכנולוגיה פיסיקלית וביולוגית...

גם כשהאדם הקדמון גילה את האש הוא חשב שזה ההשג הפיסיקלי הכי גדול של האנושות ושאין לאן לשאוף, וכל השאר מקסימום יהיה כישוף

פרשתי, ברכה והצלחה

אתה באמת חושב שגילינו את כל כוחות הפיסיקה הניתנים ליישום טכנולוגי?

זה כמו שאתה תגיד:

במאה השנים הקרובות יעלה בלוטו הצירוף הזה והזה.

אני אגיד לך שזה שואף לאפס.

ואז אתה תענה ''אז לדעתך לא יעלו בלוטו מספרים במאה השנים הקרובות?''

כלומר זה שיהיו עוד הגרלות, לא אומר בשום צורה שדווקא המספר שניחשת יעלה.

וזה שיהיו עוד המצאות, לא אומר בשום צורה שיצליחו לנצח את הזקנה.

באותה מידה אפשר לנחש שבעוד מאה שנים יהיה מעיל שאפשר לעוף בעזרתו במהירות 1,800 קמ''ש, יהיו נעלי בית שיודעות לקרוא את המחשבות של מי שעומד מולך, ותהיה מראה שמראה לך את השאיפות שלך.

כל אלה ניחושים חסרי ביסוס, הסיכוי שהם יתרחשו הוא אפסי, אבל זה לא אומר שלא יהיה אף חידוש בעתיד.

עוד מהמצעד הצבאי בסין: - אבו עלי אקספרס

מדברים על החלפת איברים - טכנולוגיה שקיימת היום.

סין מתמחה בזה, על בסיס אסירים, מקור אספקה לחלקי חילוף לפי הזמנה…

אין בינתיים יכולת התמודדת עם מחלות חשוכות מרפא של זקנה 

ובספר שכתב סבא שלי על חייו - הוא מזכיר את הוריו ומספר עליהם

הזיכרון הזה מהם הזה הוא אפסי - כי לא היו בנמצא אמצעים להעביר את הזכרונות מדור לדור. תמונת נייר וזהו.  

ועדיין גם בדורות הבאים, עם האמצעים הזמינים כיום לשמירת מדיה דיגיטלית, זכר וזיכרון ישארו, אך טבעי שזה יהיה משהו לא משמעותי.  אלא עניין שנזכרים בו לעיתים רחוקות 

יהפוך ליצירת אמנות בשווי עשרות טריליוני שקלים

אבל זה יקרה רק אחרי שאמות מנהסתם

אנחנו נהיה כאן, כבר יבוא המשיח. 

הגזמת 100 שנה.

אחרי זה יהיה עולם הבא אמיתי 

חיים שהם רוחניים.

ואם אני לא טועה אחרי זה כן יש סוג של 'מיתה' שעוברים לעולם שכולו רק רוחניות. 

חוץ מזה, הגישה שהעולם טוב לגמרי נשמעת לי ילדותית, כמו בשיר המוזר ההוא.

''עושה שלום ובורא רע''.

צער. אלא אם כן או שלא יהיה מוות, או שיוכלו לתקשר עם המתים.

ןמחויב שלא יהיה שום צער מפרק זמן כלשהו והלאה.

בורא רע זה רק זמני. אבל מחוייב המציאות שהרע יהיה רק זמני ולא יהיה מצב קבוע בעולם, כי מ ה' מושלם מחויב שיהיה עולם שמפרק זמן מסויים יהיה טוב לגמרי, ואילו צער קבוע סותר ה' מושלם. מכאן שלא יהיה צער.

לא אמרתי שהעולם טוב לגמרי עכשיו, אלא בעתיד לבוא. בתפיסות הילדותיות יש הרבה אמת, אלא שהם לא נכונות במצב בהווה של העולם

מושלם מחויב עולם טוב לגמרי - הנחה וודאית.

זה שעולם עם סבל קבוע סותר עולם טוב לגמרי - הנחה וודאית.

מה גם שכתוב - ובילע המוות לנצח ומחה ה דמעה מעל כל פנים. אפשר לפרש את ובליע המוות כמשל, אבל לא את ומחה ה דמעה שהכוונה שלא יהיה צער יותר

יש בטח עוד הרבה הוגים אחרים שמצטרפים להפריך את הטענה הזו בקלות. אני בטוחה שאפילו אצל האסכולה שמדברת על תחיית המתים וביטול מושג המוות לא עושים את המהלך ה"לוגי" הזה. אבל אני אשאיר את זה לביינישים/ ל@פשוט אני שמדבר על העניין הלוגי/סטיסטי.

גדלת בחינוך חרדי, נכון? זה מה שקורה כשלא לומדים מחשבת בצורה לפחות מינימלית אלא משננים ססמאות שנשמעות רוחניות ומאמינים בהן באמונה שלמה בלי לעיין. (וזה בלי אפילו לדבר על לימודי ליב"ה)

הוא אומר שתמיד יהיה מוות. אבל זה אומר שלעתיד לא נתפוס את המוות כדבר רע אלא כמעבר מעולם גשמי לרוחני, ויהיה אפשר לתקשר עם המתים בנבןאה כך שחא יהיה בזה דבר עצוב.

באופן כללי הרמב"ם הוא רק שכל מופשט כמו מלאך וכלל לא כח מדמה. כדוגמת משה. ולכן הרמבם כלל לא סוקר את הצד הסובייקטיבי של החיים אלא רק את הצד האובייקטיבי, ואכן לצד האובייקטיבי לא ייפגם כלום בכבוד ה' גם אם האדם יסבול. אבל המציאות גם מכילה את הצד הסובייקטיבי והרמבם הוא רק אחד מגדולי ישראל , ודווקא היותו מלאך גורמת לו לא לראות את התמונה השלימה. וכן משה לא נכנס לארץ ישראל דווקא בגלל שהיה מלאך רק עם שכל מופשט ללא כח מדמה. אבל האבות באים להשלין את משה בזה. וכן הרמבן משלים את הרמבם בזה לפי האר"י.

ממש ממש לא גדלתי בחינוך חרדי ולא קרוב לזה. גדלתי בחינוך דתי לאומי-ליברלי שמחנך לפתיחות וביקורתיות. וגם כיום אני לא קרוב בקמצוץ לחרדים, אלא לתורת הרב קוק , בתוך הזרם הפתוח הביקורתי והחושב שלה. ומחשבה למדתי מגיל הנעורים בצורה רבה גם מרבנים שמרנים וגם מרבנים ביקורתיים מאוד וגם מעצמי ומספרים, ללא שום סיסמאות. אני מתעב ניסוח סיסמאות ללא חשיבה ביקורתית.

מה שכתבתי הוא אמת פשוטה והיגיון טהור. מי שרוצה לנסות להפריך אותו מוזמן, אבל הוא לא יצליח כי זה וודאי במאה אחוז 

רק מנדט אחד היה למפדל בעירייה כך שלמעשה הוא היה נציג הדתיים בעירייה.

בכל אירוע שהעירייה ארגנה לציבור הדתי הוא עלה לברך, עשה שתדלנות גם בבתי הכנסת וכו'.

בקיצור, אחרי שהיהודי נפטר, שאלתי את אבא שלי אם הוא מתכוון ללכת להלוויה. בכל זאת, אבא שלי הצביע עבורו עשרות שנים ונהנה מאירועי התרבות והדת שהאיש ארגן בהיותו חבר מועצת העיר.

אבא שלי ענה תשובה שלא ציפיתי לה:

למה, אם אני הייתי נפטר קודם, הוא היה מגיע להלוויה שלי?

בקיצור,

בכל פעם ששולחים אותי לקרוא ספר שכתב מישהו, איזה קול ממזרי קטן בראש שלי אומר ''למה, הוא היה לומד את הספר שלי?''.

כל הנ''ל אמיתי לחלוטין אך בכל זאת נכתב באווירה מחויכת, נא לא לקחת את זה למקומות רעים...

אבל דברי הרב קוק יכולים לעורר בך מחשבות עצמיות משלך על ההבדל המהותי בין וודאות מוחלטת באמונה לבין וודאות חלקית

נובע מלוגיקה טהורה. אבל לא מפסיק להיות וודאי במאה אחוז.

כיניתי את זה "לוגי" רק כדי לשלול שזה רגשי. אבל בעצם זה שכלי מופשט, לא לוגי. ורק מתנסח בלבוש לוגית

אבל בעבר זה היה קורה, ואני מקווה שלפום צערא אגרא 😀

אני מאמינה שלא יישאר ממני חותם שיגידו- זה החותם של ***, אך השפעה בוודאי. רושם זו המילה המדוייקת יותר. 

אני מקווה שהטוב שאני משתדלת להביא לעולם ייחרט בנפשות איתן אני באה במגע, והן בתורן תשפענה אותו הלאה. 

בנוסף, אני מקווה שאני מקדמת את העולם הזה בצעד קטנטן קדימה, וזו תהיה תרומתי לעולם הזמני הזה.

א. הילדים שלי ב''ה יביאו נכדים, כך שיהיו לי צאצאים על פני האדמה- זה בהחלט השפעה משמעותית.

ב. משתדלת לעשות טוב, ומאמינה שהטוב הזה ממשיך ליצור אדוות-אדוות הלאה. אם תחשוב על אפקט הפרפר בוודאי שכל דבר שאני עושה כרגע משפיע על העתיד, ואולי ההשפעה דווקא גדלה ככל שהולכים שנים רבות יותר קדימה (דוגמא קטנה- נניח שהצלחתי לנצח את האכילה הרגשית שלי ולהנחיל אפילו רק לאחד מילדיי הרגלי תזונה בריאים. הוא בתורו ישפיע על ילדיו, שישפיעו על החברים בכיתה וכו' וכו'. ההשפעות רק גדלות ככל שהזמן מתקדם).

לכאב פיזי

צריך טיפול

דחוף

עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן. 

ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב

עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️

ויושבת על משהו.

על מה זה יושב אצלך?

לטווח רחוק ובכללי יכול לעזור לתחם את הכאב ולתת לו ביטוי בזמנים קבועים ביום בצורה ממוקדת ןמתוך שליטה, וממילא כנראה שהוא פחות יצוץ בשאר היום בצורה קיצונית

זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות? 

לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn

dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש

כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'

וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש

אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים

על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?

או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?

מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות

עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת

ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל

אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם

אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך

זה הגדרה שאתה משנה בשנייה

תודה רבה על המידע.

מה זה קליקבייטים? 

הכוונה לכותרות שבנויות לגרות את הסקרנות, אבל כשנכנסים פנימה אין באמת תוכן אלא סתם להג.

למשל "ילד בן 8 רצח את אחיו בן 5" ואז כשאת נכנסת את מגלה שזה בכלל סיפור מחו"ל, חסר פרטים והקשר, שלא מעניין אף אחד.

אז פיתו אותך להיכנס לכתבה ובכך ליצור תנועה דיגיטלית בתוך האתר, ולמעשה רימו אותך.

או כמו ש"פשוט אני" הדגים עם הכותרת שלו כאן למעלה. כותרת של פיתרון קסם שמפנה לטקסט אחר חסר ערך מוסף.

אלא גניבת הדעת שאת חושבת דבר אחד ואז מגלה דבר אחר.

המטרה בקליקבייט היא עצם התנועה הדיגיטלית שעשית, לא שתקני משהו או שתקבלי החלטה.

קליקבייט נועד לגנוב את לחיצת העכבר שעשית. לא למכור, לא לשכנע, לא כלום.

זה כמו שמישהו קורא בשם שלך, וכשאת שואלת "מה?", אז הוא אומר "כלום".

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

על משהו שלמדת, לחשוב על כל מיני דברים המעניינים אותך.......  הכל בראש כמובן.

לתרגל כל מיני דברים וכו'....

אבל לבטח את יכולה לעשות או ללמוד או לחשוב או משהו שמעניין אותך.

החי צומח - אני הייתי עושה את זה לפעמים בלילות כאלה, או מתרגלת בראש משהו שלמדתי,

וכאלה.

מה עם פשוט לקום ולעשות משהו? לכרסם משהו טעים במטבח? לקרוא ספר מעניין/משעמם - עד שתיפול

עלייך תרדמה?  לישון עם חיית מחמד נחמדה ונקייה? לשתות חלב חם (לסיסרא זה די עזר....). עם דבש?

לא מתמצאת בריטאלין, אבל יכול להיות שאפשר ליטול אותו רחוק מזמן השינה? אולי הוא מעורר מדי?

חס ושלום

אצלנו לא רלוונטי להתעורר...

ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...

התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.

המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני

אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה

אבל עדיין מעניין

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...

מקום לעולם. לפי קבלת האר"י. (לא מבינה בזה כלום כמובן, סתם, עלתה לי האסוציאציה הזו);

אולי כדי שמשהו יוכל להיכנס, צריך שיווצר איזשהו סדק בשלמות....

אסוציאציה נוספת שעלתה לי: הבן שלי אמר לי שחייבת להיות מידת הדין

בעולם; הוא דיבר על גמרא שמסופר בה על עזים שחורות.....לא זוכרת בדיוק

איך ומה..... משהו שאי אפשר שרק מידת החסד  והרחמים תהיה בעולם.

 רק שלם וטוב כי אז ייקרע לגזרים.

מאוד אבין אם יגיבו כאן: מה הקשר?!

לא יודעת בדיוק, אבל יש לי הרגשה שיש איזה קשר במה שהבאתי.

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

מהקישור הזה

https://t.me/c/1304123481/5022

אם הקישור לא זמין, אוכל לעזור דרך הדרייב שלי. 

ויש בטלגרם אינסוף סרטים חינמיים 

  וגם משהו ממש רלבנטי לתקופה (איראן), יש סרט איראני מצויין

המתורגם לעברית; השם הוא משהו כמו: חזרה. או: הביתה.

מצויין.

לק"י

למה משעמם לך?

את בבית בעקבות המלחמה?

לק"י

התנדבות

נקיונות בבית

וכו'.

לנשות מילואים/ אחרי לידה וכד'

יש המון נשים שקורסות מעומס עכשיו

עם כל הילדים בבית + ערב פסח