וכל הגועל הנלווה לזה לא היו חכמים.

בקהילות דתית לאומית אין את התופעה הגורפת הזו של שכרות "עד דלא ידע"

התכוונתי שמה שאנשים עושים מזה היום זה מזעזע בעיניי, וחבל שזה מה שיצא ממה שתיקנו חכמים...

לגבי קהילות של משפחות וכזה אתה צודק, אני כתבתי את זה מהמקום של פורים בישיבה, גם אצל בחורים וגם אצל אברכים, שבחוויה שלי זה לא כזה רחוק מיום של שכרות וגועל

אחי, אולי זה כל המטרה של פורים.

שטיפה נפסיק להיות האדם שיודע הכל,

ששונא,

שאוהב,

שבטוח שהוא שולט על הכל,

שהוא יודע מהו,

ונשתה, וטיפה נזרוק את השכל,

ואז קצת נגלה מה אנחנו, איפה אנחנו,

לא נדע כבר כלום, לא נבין כלום.

נזרוק את כל השאלות ונהיה פשוטים אמיתיים,

בלי הצגות וחקויים.

נכון זה גם יכול להגיע למקום רע ומגעיל,

ואם זה שמה, אז טיפה תסתכל איפה אתה...

זה בעניי כל פורים,

חג של אמת.

אתה לא מתפלל כל יום "החונן לאדם דעת", ובברכות השחר

"וְאַל תְּבִיאֵנוּ … וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְתַרְחִיקֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע. וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב."?

עצוב שזו האמת שלך… 

היהודים שלא דוברים עברית, וזה כולל רבנים..  

הם לא תמיד חכמים..  

המלה "חג" מובנה "קורבן"  כל יהודי ששוה פרוטה חיב לדעת זאת, כיון שזה בספר תהילים פרק קיח - שכל יהודי אמור לקרא ! - כתוב::

 אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים--עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ.

מה אוסרים למזבח? את הקורבן!

כלומר, "ימי חג" הם ימים בהם הקריבו קורבן! רק מועדים מהתורה הם ימי חג!!  יום הפורים אינו יום חג!  ימי החנוכה אינם ימי חג!  יום העצמאות אינו יום חג!

שבת - תמיד בזכר! - הוא יום חג! כיון ש-" ביום השבת שני כבשים בני שנה, תמימים" הקריבו קורבן !

בפסח הקריבו קורבן הפסח….

ולכן, אני מתלונן על יהודים שלא יודעים עברית !

פורים שמח! ואל תשתכרו! זו שטות של חז"ל!  

לתומי, חשבתי תמיד ש"חג" פירושו סיבוב-ריקוד (כמו מחוגה, יחוגו ינועו כשיכור). החגים נקראים כך משום ששמחים ורוקדים בהם.

הקורבנות וכל הטקסים קשורים לחג, כמו ששנת היובל והשופר קרואים יובל למרות שיובל זה בכלל האיל שממנו מייצרים שופר.

(כעת, חיפשתי ומצאתי שכך בערך כתב הרשב"ם, שמות יב,יד)

למותר לציין, שטם זו המשמעות של חג, הרי שחנוכה, פורים, יום העצמאות ויום האישה הם לחלוטין חגים.
 

אשמח שאדוני יוכיח ויסביר לי איפה הטעות שלי (ושל הרשב"ם).

להעביר את החג.

ברור שזאת לא הכוונה של החג ואנשים מצאו סיבה למסיבה.

אבל ותבדוק עם עצמך על מה יושב הרתיעה משתיה באופן כללי.

למה זה גורם לך לכזאת דחייה.

יש הבדל עצום בין לשתות כמו שהבחורה הציעה לבין להקיא ולדבר שטויות.

מכירה לא מעט אנשים ששותים יין במשך השבוע בצורה מבוקרת תוך כדי ארוחה, נדירות הפעמים שנתקלתי במישהו שמקיא או מדבר שטויות ומשתכר.

פעם אחת החלטתי סוף סוף לקיים את דברי הרמב"ם- ישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו.

בשאר השנים הייתי יחד עם כולם, ואחרי מעט או הרבה שכרות כבר הלכתי להתבודד.

בהרבה מקומות יש גם שיכורים וגם לא שיכורים, וגם השיכורים הם ברמות שכרות שונות.

אני גם נגעל משיכורים מוגזמים  הפרט אם זה לא בין חברים/משפחה וסתם נופל עליך איזה שיכור מסריח שאין לו ולך מושג למה ואיך הוא בכלל הגיע לעיר הזו. עם זאת, מכיוון שהגעתי מבית נטול שתייה ושיכרות, אני כן חושב שקצת שתויים מוסיף הרבה שמחה. אחרת סעודת פורים נהיית עוד מפגש משפחתי קטן ("יום זיכרון", כלשון הגשש).

בקיצור, תנסה להביא את עצמך למקום שבו אנשים מתנהגים כמו שנעים לך. יש הרבה לאן ללכת ולהתארח ותהיה במקום שבו הסטינג מראש הוא כמו שאתה רוצה.

אני גרה במקום מול אולפנה ... שבוע שלם לפני פורים עם כל השירים והגל שומעים חזק גם כשהחלון סגור..קטסטרופה.

גם אני מרגישה קצת מוזר עם חגי השמחה האלו. מרגישה לי לא בנוח כל האובר שמחה הזאת

שירים ריקודים עליזות יתר לא מדבר אליי

חשבתי שרק אני ככה .. 

הרבה מצוות בבת אחת, המתח של איזה משלוחי מנות נכין, שיהיו גם מכובדים, גם לא יקרים, גם שאיכשהו יתאימו לכל אחד,

שלא יעליבו אף אחד, שלא נשכח אף אחד....  ומתנות לאביונים וסעודת פורים (אין לי כוח!)

גם מתנות לאביונים....אולי קשה לנו להכיל הרבה שמחה בבת אחת, כיהודים....

תנו לנו תשעה באב, צום גדליהו, ימים נוראים....ימים כבדים, ימים שצריכים לעשות חשבון נפש, ימים המזכירים

לנו תמיד את סבל העם היהודי לדורותיו, מה עוד שעדיין לא נגאלנו, באשמתנו - לזה אנו דווקא רגילים, עם זה

אנו דווקא מסתדרים לא רע...

אבל פורים?  מהיכן הביאו עלינו את החג המשונה הזה?

מזל שיש תענית אסתר לפני זה....

מאולפנות וישיבות. בלי קשר לשתיה מיותרת. אבל מבינה שיש מי שזה מוחצן מדי בשבילו

צריך באמת לחשוב איך לרומם את החג הזה מצד הנשים.

בכל אופן לצערנו יש גורם שמאוד מפריע, שגברים שיכורים זה עלול להביא למצבים בעייתים, אני שמעתי על סיפורים ועל נשים שממש מפחדות ללכת ברחוב בחג הזה

כי זה חג חברתי מידי, שבהגדרה הוא גם מוחצן.

מרגע שאדר נכנס, אני מחכה שהוא יצא.

תמצא עוד חברים כמוך ותסעד איתם בלי להשתכר

אחד שדווקא שותה 

אז

מוותרת על מגילה

הולכת לסעודה עם אנשים שיחסית סביר איתם

מנטרלת את עצמי מהכנה/ התעסקות עם משלוחי מנות (בעלי והילדים מתעסקים עם זה)

זה בכל מקרה

יום עמוס מלא ברעש ובלגן

שלא קשור אלי

ואח"כ נסיעה ארוכה עם ילדים ואח"כ בחזרה

לכן אני לא מצפה שזה יהיה יום נחמד

אלא רק שיעבור בשלום

(הילדים יוצאים מאושרים)

כל מה שכתבת (גם אם אישית אני לא מזדהה)

אבל למה לוותר על מגילה?

כל כך נורא להקשיב לסיפור הנס שקרה לעם ישראל?

בבית כנסת עם 100 נשים

חלקן נועצות מבטים

זה פחות

לפעמים אני מספיקה את הקריאה אצל ההורים שלי

בכל מקרה אני יודעת את המגילה בע"פ

שמעתי אותה מספיק פעמים בחיים

קריאות קטנות לנשים

אני אישית גם לא סובלת ללכת לבית כנסת עם מאה נשים

אני לא אפסיד את המצווה הזאת בגלל זה

או שאני הולכת לקריאה קטנה לנשים

או שבעלי משיג מגילה וקורא לי/ או משיג מישהו שקורא לי

לא חשוב לי

אם זה היה חשוב הייתי מוצאת דרך

פורים מספיק עמוס

לא מחפשת תעסוקות נוספות 

כל אחד ומה שחשוב לו

לי חשוב להרגיש טוב בפורים

לא לשנוא את החג/ האנשים

לשמוח ולשמח את הילדים/ המשפחה

בעיניי זה הרבה יותר חשוב מקריאת מגילה

לדאוג שכל מה שפירטת יקרה

ועדיין לקיים את ההלכה

עצוב שההלכה לא נמצאת ברשימה 

שתהי מוטרדת מקיום הלכה של מישהי שאת בקושי מכירה

מה זה עצוב לך

מה זה נוגע/ משפיע עלייך 

מהקב"ה

ומהעם שלו

(דווקא מאיזה ערביה שקיבלה או לא קיבלה קידום לא ממש אכפת לי)

ואני כבר ממש מכירה אותך 😉

בפרט שהיא מצהירה בפירוש שהיא נמנעת מחלק מהחובות ההלכתיות המאוד מקובלות.

עם זאת, מניסיוני, כשאדם מתקשה עם קיום של הלכה כלשהי, הדרך הכי טובה זה שהוא יתמודד עד שיצליח להקים את עצמו ולקיים אותה. לדחוק ולהפריע לאדם במצב כזה, זה לא תועלתי ולרוב דווקא ימנע ממנו להתמודד ולהצליח לבד.

שלהגיד שעצוב לי לשמוע

זה דוחק או מפריע

בכל מקרה מי שלא נמצא לו הרצון לקיים את ההלכה

גם לא ינסה להתמודד עד שיצליח

אחרת?

שלהגיד עצוב לא זה זה לא דוחק או מפריע. 

כל אחד ומחשבותיו.

באופן אישי, אני מעדיף לא לתפוס אנשים בפינות ולא לדבר איתם על זה. תאמיני לי שהיא יודעת מצוין שמה שהיא עושה זה נגד ההלכה.

אבל יתכן שדווקא הגישה שלך צודקת

קשה להכניס אותי לפינות

נראה לי ש

@רקאני יודעת את זה

ואני מחבבת אותה למרות שאנחנו לעיתים לא מסכימות 

לעיתים קרובות😉

מעריכה אותך מאוד ולומדת ממך המון❣️

ובערב, יש מקומות שיש קריאה שניה, וכמובן גם מניינים קטנים.

גם אשתי פחות אוהבת להגיע לבית כנסת לקריאה מכל מיני סיבות,  אז למדתי להכיר מתי תחילת פסוק וסוף פסוק ואת הניקוד הנכון ואף לזכור הרבה  מהטעמים ואני קורא לה...

בכל אופן אולי תקבעו כמה שכנים ותקחו מישהו שיקרא לכם.

פעם אחרת לא הכנו מראש ובאמת היה סיוט

אל תהיו כמו ילדי אומת האש האומללים שחשבו שלרקוד ולהשתטות זה אסור וצריך להתרחק

כל בן אדם צריך להשתחרר בייחוד בתקופה של אושר עצום כמו פורים

לשנוא יום ששווה בערכו ליום הכיפורים קצת מוגזם. גם הרמב"ם לא היה אוהב את מה שאתה מתאר. אתה יכול בהחלט לחגוג את פורים כמו שאתה מקבל אותו. אבל לחגוג.

לא לשכוח שנדמה לי שפורים הוא החג היחיד שישאר, בעז"ה, כשיבוא משיח או אחרי זה....

אני דווקא אוהבת ללכת לבית הכנסת עם המאה נשים ולא לפורום מצומצם. זה שמח . לפעמים

אני חובשת אוזני ארנבת למגינת לבם של הקרובים....

סוף סוף אחת לשנה אני יכולה להתחפש לבעל חי פרוותי (הייתי מעדיפה

קיפוד אבל לא מצאתי תחפושת כזו....!

פורים שמח באמת!  חייבים להוציא סוף סוף את עצבות הגלות מתוך עצמנו!

הייתכן שאני,  החרדית, צריכה להוכיח את  ניקי הפורום הדתי לאומי ישראלי הזה?!

בושו והיכלמו!

(כאן היה צריך להיות מצורף פרצוף קורץ אבל עד שלא יודיעו לי איך עושים את זה,

צריך להסתפק בהצהרה חשובה זו...)

האמת גם אני מתחפשת כל שנה למשהו אחר ,זה כייף, אוהבת את המפגש המשפחתי ,הסעודה ואיך שהילדים נהנים

אבל פחות את ההמולה של האנשים והמוזיקה החזקה, זה מציף אותי ומלחיץ.

לגבי קריאת המגילה- אני הולכת וזה סבבה כי כולם בשקט ושומעים מגילה ,מפחדים לפספס אות חחח

פורים.

אני מבין מי שנגעל משיכורים שנדבקים אליו.

אבל עצם הרעיון של יציאה מהשכל ביום כזה, יש לו ערך רוחני מאוד גדול.

השכל, הוא הכוח העיקרי של הבחירה בין טוב לרע, בפורים, יש "בחינה" שהכול טוב ושלם, אין צורך בבחירה, אז אין צורך בשכל, כמה שזה נשמע מרתיע.

(אם אני זןכר נכון, קראתי אצל הרב וולבה בעבר, שלעתיד לבוא כשהבריאה תתוקן במלואה, לא נצטרך את השכל במובן המןכר לנו כיום.

יש טוענים שהבינה המלאכותית אמורה להתחיל להניע את התהליך).

ועדיין, ראיתי כל כך הרבה שמדברים על כמה לא אוהבים, וכמעט אף אחד לא איזן אותם, אז קיימתי את זה בעצמי
במקום שאין אנשים...

פורום של אנשים רגישים

הגיוני שאנשים רגישים לא יאהבו יום כל כך עמוס אנרגיות....

אני מאוד אוהבת

פשוט דחפו את זה לראשי...

סליחה אם פגעתי כאן במישהו

אגב, גם אני רגיש.

אולי יש דברים מסוימים שגורמים להצפת יתר

כמו מפגש מרובה משתתפים,רעש ומוזיקה נורא חזקה, המולת האדלוידות הידועה לשמצה😅

זה באמת חג שישאר בעה אחרי שיגיע המשיח

ופורים כ-כיפורים יש לו את הסגולות ואת הברכה שלו, כל אדם יודע ומכיר את עצמו ונחשף או נמנע מהדברים שעושים לו פחות טוב על הנשמה והאמת ,זה מה שחשוב. השם לא רוצה אותנו אומללים, לא חשוב כמה חשוס החג הזה.

הכוונה לפגם של עץ הדעת. הרבנית שולמית פישר

תלמידו של הרב אושר פרוינד זצ"ל, מדברת על זה הרבה.

1. נראה שיש לך טראומה מפורים.. ואם יש כדאי שתטפל בזה. בעיקר שאמרת שאם מדברים על שיכרות בפורים או אפילו שירים בפורים זה גורם לך לחלחלה.

2. ההלכה אומרת שרק אדם שלא יעבור על אחת ממצוות התורה כשהישתכר יכול להשתכר (ואף לכאורה חובה, אבל זה דיון אחר)...

מי שגורם לנזק לאחרים או מדבר שטויות, אסור לו לשתות, (יש דיון ברמ"א שאמר שלא חייב בנזק חבירו האם מותר לשתות לכתחילה אף במצב שיודע שיגרום נזק לחבירו).

זה שלא רוצים לקיים את ההלכה זה בעיה,

אני אישית כבר כמה וכמה פורים נמצא עם אנשים יראי ה' שהם רק שמחים יותר ויותר בשמחת פורים ומכבדים את הזולת אף בשיכרות. 

אבל אם יודע על עצמו שעלול לפגוע באנשים וכדו', בוודאי שאין לו להשתכר, שכן מופיע בכל הראשונים והאחרונים כך.

כשיודעים להשתמש בזה זה נכס.

להינות מהפרטים הקטנים

להתרגש המון

להכיר אחרים ברמה עמוקה

לראות מה שאחרים לא רואים - לפעמים זה מקשה, אבל במהות הענין, זה טוב בהחלט

להיות רגיש לאחרים וכך להגיע ליותר נתינה

לאהוב לעומק

ובטח יש עוד......

אבל,

האמת שלא חייבים.

אתה מוצף?

בסדר. תהיה פשוט מוצף.

פשוט.

ושיש לי אנרגיה שרוצה עכשיו לפעול והיא לא "אני" אלא משהו אחר שנמצא אצלי.

עכשיו לעשות משהו אחר - התבודדות, שיחה עם חבר שמבין, כתיבה חופשית כדי להבין מה באמת מפעיל אותי. יש לי עוד כלים לזה מעולמות אחרים אבל זה כבר באישי.

(למרות שזה לא רע, לדעת שהגוף משתולל עכשיו בלי סיבה אובייקטיבית ושצריך לחכות שהגל יעבור בלי פעילות אקטיבית).

ידיהם ובכל משאלותם לשטובה!       ה' היטביב ברצונו חומו תציון

באמת אף פעם לא שמעת על זה?

זה נכון לכל אומנות לחימה לענ"ד.

היה על זה כתבה ברגע של חוכמה לא מזמן.

חושבת ששאלתי כי ראיתי את הכתבה הזו והתרשמתי.

תתרחקי ואל תעשי איתו עסקים.
 

גם אדם שבעניין שלך או מתרשם ממך, יש דרך לומר דברים ולשמור על פאסון.

תסמכי על האינטואיציה שלך.

האינטואיציה שלי צורחת הצילו שהוא בוגדני

ומה במקרה הרע? כי הרגל שלו נתקעה ברגל שלי

את יכולה פשוט לומר לו שהעסק לא מתאים

או כל דבר שיישמע ענייני ולא יסבך אותך.

הבטן לא משקרת.

תצליחי! 

השאלה אם לך מתאים להתנהל עם כזה אדם וכמה חיכוך העבודה הזאת דורשת.

אם לא נעים לך, אז לא נעים לך. גם אם הכל "בסדר" והוא לא חצה שום קו ואין מה לבוא אליו בטענות "על הנייר". פשוט לא נעים לך. וזהו.

אם יש ספק - אין ספק.

לא עליו, הוא שיחשוב ויעשה מה שבא לו. אם לך לא נעים, תלכי. והכי טוב עם כמה שפחות דרמות.

פרנסה תבוא ממקום אחר.

לא נראה לי שצריך לפחד מאעזה אירוע קיצוני. עובדתית רוב בני האדם לא מגיעים לזה.

אבל גם החוויה הבסיסית של החפצה וכניסה לרשותך במובן מסוים, זה לא נעים ואין סיבה שתעברי את זה.

כן חשוב להדגיש, שבמצב נורמלי הציפייה היא שאת תגידי בפשטות ובבהירות מה לא נעים לך ואיך את רוצה שיתייחסו אלייך

קראתי את כל השרשור.

לפני הכל, אגיד שאינטואיציה היא כלי חזק מאוד בעיניי במיוחד אצל נשים. ואם האינטואיציה שלך צורחת, ולא משנה מה בדיוק, אפילו רק עצם ההרגשה שיש צרחה, ובמיוחד אם היא צורחת הצילו, אומרת דרשני ולעשות מה שאפשר להתרחק מהמקום שמעורר את ההרגשה הזו.

דבר שני, ענייניות מתמקדת בעבודה שלך ובציפיות בנוגע לזה (''העבודה שלך איכותית ומושקעת'', אני מעריך עבודה שנעשית באופן כזה"...), ולא בך כאדם (מחמאות אישיות, שבחים, את איכותית, אני מעריך אותך...).

אם ההתמקדות היתה בך, הוא לא נשמע ענייני בכלל.

אני שומעת את מה שאת מתארת במילים שלך, והאנרגיה שם לא מתיישבת בטוב בכלל, גם לי כקוראת מהצד שלא היתה בסיטואציה. לחישות, חוויה פנימית של התמקדות בבעלת העסק הרבה יותר מהמוצר והשירות עצמו, האמירה ש'לא פגש כמוך', האמירה שהוא נזהר כשהוא פונה לנשים ובעיקרון הוא ממש צדיק ואיכותי (למה הוא הרגיש צורך להדגיש את זה? אם אתה כזה תתנהל ככזה, ואם מישהו מרגיש צורך להדגיש את זה, זה מעלה שאלה אם יש סיכוי שהוא מבין שאיך שהוא מתנהל לא נתפס ונראה כך ולכן חשוב לחזק את ההבנה אצלך 'מי הוא בעיקרון'...) -

כל זה מדליק הרבה נורות מהבהבות, ויכולה להבין למה המערכת שלך זועקת.

מעבר לזה, וגם למה שכבר אמרו לך כותבת לך כמה שאלות שעלו לי, שאולי יעזרו לכוון למה נכון לעשות.

מהאמירות שלו נשמע שהוא נמצא בצד הלקוח, תקני אותי אם הבנתי לא נכון. כי כל מה שאכתוב יוצא מנקודת הנחה שהוא הלקוח:

כמה זה קריטי מבחינתך הקשר העסקי הזה?

יש מצבים שאפשר לומר שפשוט לוותר ויגיע לקוח אחר, אבל יש מצבים שמדובר בהזדמנות עסקית שיהיה קשה לוותר עליה, מכל מיני סיבות. היכן זה מונח מבחינתך?

מה אופי ההתקשרות העסקית שהיתה אמורה להיות?

האם משהו נקודתי (כמו הזמנה של מוצר פיזי, שלא דורשים יותר מדי תקשורת וזה יסתיים בשליחת המוצר) או משהו שדורש תקשורת מתמשכת לטווח ארוך יחסית (כמו עריכה, ליווי, תכנון וכדו')?

אם זה משהו נקודתי - האם את מרגישה שזה אפשרי מבחינתך לנהל את זה מרחוק מבלי לייצר מפגשים ושעיקר התקשורת תהיה בכתיבה עניינית וטכנית, ושהדיסטנס המקצועי שחשוב לך יישמר?

האם אופי השירות הוא כזה שנוגע לדברים טכניים או לדברים שנוגעים יותר בנפש ודורשים גם תקשורת בסגנון פנימי יותר?

האם הוא לקוח פרטי או נציג של גוף אחר שאת עובדת איתו?

אם נציג מגוף, האם יש אפשרות לתקשר דרך מזכירות ולא ישירות איתו?

האם הרגשת שהשבחים שקיבלת היו עלייך או על העבודה שאת עושה?

במצבים כאלו שאת מרגישה שיש 'גלישה' מהמקום המקצועי, את יודעת להציב מתוכך גבול ברור וענייני שאת כאן בעניין הזה ולהחזיר את השיח לרובד המקצועי?

אלו השאלות שעלו לי בינתיים, אני חושבת שתשובות עליהן יוכלו לתת בהירות פנימית, האם זה משהו שתרצי להמשיך ולעשות או למצוא דרך לשחרר את הקשר העסקי הזה.  

מתפללת עבורך להצלחה בהחלטות ובהירות גדולה!

ואם תרצי להמשיך את הבירור שלא על גבי הפורום, מוזמנת לכתוב לי במסר או בשיחה אישית.

אדם כה מבוגר - כבר לא מתאים לו להחניף כך. וזה שהוא הדגיש

שהוא צדיק וכו', עוד יותר מחשיד.

לדעתי, אם באמת כ פי שכתבו כאן, הקשר אמור (או עלול...) להימשך

ונדרשת מעורבות רבה בגין העבודה - תזהרי ותתרחקי.

הוא אמר שהרבה רוצים להגיד עליו דברים ומשמיצים אותו

רק שימי לב ש"מתלוננות" זו מילה קצת חריפה. מדובר בטח ברהבה בנות שמרגישות כמוך, מבולבלות וחשות תמרורי אזהרה.

(ואני לא מקל בזה ראש, אלא להיפך. אם זה דפוס התנהגות - זה בעצמו בעיה!!)

משעשע והפעם זה משלנו...

שבליל שבת המשפתי הדתי הראשון שלהם, הם פיזזו ושרו באושר סביב שולחן השבת, ואז הוסיפו בהתלהבות גם תוף וגיטרה. השכנים נחרדו

ממש שימחת

נעתקה נשימתי

ולא הצלחתי להפסיק באמצע!!

אבל איך הבאת את זה לפה כסרטון?

חשבתי: אולי זה לא מתאים לפורום הזה. אולי זה לא.... צנוע מספיק או משהו...

אני כל כך נהנית מזה. במצב רוח עגום אני צופה בזה שוב ונהנית....עד הגג!

אז קודם עני לי אם ענית ממקום טוב ואחר  כך אגלה לך איך הבאתי...

שבת שלום!

אוי באסה שלא היה ברור.

נהניתי מאוד. כתבתי בפרוש שלא יכולתי להפסיק באמצע

זה ביוטיוב. לפעמים עולים דברים יפים. ואת המכוערים - חוסמים.

שמחה שנהנית. כבר חשבתי שהעליתי משהו לא שייך ואף אחד כמעט לא מגיב מתוך נימוס.......

את רוצה לעשות טוב. זה העיקר!

כסרטון ולא קישור

אם הכוונה ללינק המופיע מעל המופע למעלה, אז את בטח יודעת:

מדגישים באמצעות העכבר, לוחצים קונטרול C עוברים למקום

הרצוי, לוחצים קונטרול V וזה כל הסיפור.

אולי את מתכוונת מדוע לא הופיע הלינק בתגובה?

אין לי מושג. המכשף שלי מאוד מוזר ויש לו אישיות

משלו...

אני אוהבת לשתף בדברים שאני אוהבת ושמחה

מאוד שנהנית!

המעט שאני יודעת הוא שכשרוצים להעביר משהו  - לוחצים על הכותרת של ה"משהו" למעלה (לא השם המופיע מתחת לתמונה/מופע,

אלא למעלה ממנה, לוחצים CTRL C וכך  מדגישים באמצעות העכבר, לוחצים קונטרול C , עוברים למקום שאליו רוצים להעביר ולוחצים

קונטרול V. וזהו!

קישור ברור שאני יודעת להעתיק.

ולגבי זה: אני אוהבת לשתף בדברים שאני אוהבת ושמחה

אני הכי כזאת בעולם. אספר לך משהו באישי

הפיכת קישור (URL) פשוט לסרטון שניתן לצפייה ישירה בתוך פורום או אתר (תהליך שנקרא Embedding) מבוססת על כמה טכנולוגיות שעובדות מאחורי הקלעים. 

איך זה עובד: כשמשתמש מדביק את הקישור בתיבת הטקסט ושולח את ההודעה, השרת של הפורום מזהה שמדובר בכתובת של יוטיוב.

הפנייה ליוטיוב: השרת של הפורום שולח שאילתה אוטומטית לשרת של יוטיוב ואומר לו: "היי, יש לי פה את הקישור הזה, תביא לי את הקוד להצגה שלו".

התשובה: יוטיוב מחזיר קובץ (בפורמט JSON או XML) שכולל את כותרת הסרטון, שם הערוץ, ובעיקר את קוד ה-IFrame (המסגרת) שמאפשר להציג את הנגן.

רק מדבר את השפה שלו (:

סליחה, לא התכוונתי, אבל זה חזק ממני

ואין שום סיבה להרגיש מעצבנת

להיפך. מכל מלמדי השכלתי 🤗