משה פייגלין:
מהארכיון...
א' בטבת התשע"ה
(23/12/2014)
מה עשית בכנסת האחרונה?
ההישג החשוב ביותר שלי הוא התפיסה החדשה שהבאתי לפוליטיקה ולמרחב הציבורי שלנו, תפיסה האומרת – חירות וזהות אינן סותרות זו את זו אלא להפך! רק מתוך הזהות שלנו אנו יכולים לזכות בחירות ולחיות חיים אישיים ולאומיים בעלי משמעות.
וגם להפך – רק מתוך חירות אמיתית אפשר להתחבר לזהות האמתית.
ההבנה כי החירות היא התשתית לקיום היהודי הביאה אותי לקדם מהלכים משמעותיים בכנסת ולהצביע תמיד (גם אם בניגוד למשמעת הקואליציונית) גם עבור חירות האדם וגם לטובת הזהות היהודית בישראל.
כך למשל קידמתי ו/או הצבעתי:
• נגד המשך חוקי החירום בישראל.
• נגד מעצרים מנהליים.
• נגד הזנה בכפיה.
• נגד החוק הביומטרי.
• נגד מיסוי ייתר של זוגות נשואים בעסק משותף (תיקון שהעברתי).
• בעד גירושים שויוניים.
• החזרת האחריות לכבישים – (הצעת חוק)
• בעד העברה מבוקרת של קרקעות הלאום לאזרחי המדינה.
• בעד שוק חופשי אמיתי (לא מסירת נכסי הלאום לגרעיני שליטה) ונגד הלאמה פופוליסטית של השווקים.
• מלחמה ללא מורא בשחיתות (הסרתי חסינות מול איומי חברת 'שראל' תוך סיכון כלכלי אישי גדול מאוד).
• נגד רתימת מוסדות אזרחיים (אוניברסיטאות) למרדף אחר משתמטי גיוס.
• נגד הגדלת סמכויות מעצר ללא משפט.
• בעד רב ראשי אחד (חוק שיזמתי)
• בעד רפורמת הגיור.
•
• בעד קנאביס רפואי. (חוק שיזמתי)
• נגד קציר האיברים בסין (במסגרת השדולה הליברלית שיזמתי)
•
• נגד ה"פנסיות" התקציביות על חשבון הציבור - שמעל 15,000ש"ח בחודש.
• בעד שמירת ערכי המשפחה (אין באמת חירות וזהות, בלי משפחה וקהילה)
• פעילות נמרצת לשחרור אחינו יהונתן פולארד.
• ועוד ועוד..
לצד המאבק לחירות האדם בישראל ושמירת זהותנו היהודית וערכי המשפחה, המשכתי ללא חת בשמירת נאמנותנו לארץ ישראל. בנושא זה התחלתי לפעול לפני שנים נגד הסכמי אוסלו.
הקמתי אז את תנועת 'זו ארצנו' שנאבקה בהסכמי אוסלו, ובהמשך את תנועת מנהיגות יהודית. המאבק על הארץ והמהפכה האמונית שהחלה לחולל תנועת 'מנהיגות יהודית', הביאו לשלוש פריצות דרך משמעותיות – בתודעה, בהתיישבות ובפוליטיקה.
• מבצע מכפיל של 'זו ארצנו' פרץ את גדרות היישובים והתודעה. כך נולדה תופעת המאחזים.
• מבצע ההתפקדות המשמעותי שהחלה 'מנהיגות יהודית' – הפך את הציבור האמוני לגורם חשוב ומחוזר בליכוד. הציבור האמוני החל לחלום על הנהגה לאומית.
• המציאות החדשה אילצה את המפד"ל הישנה לאמץ את השפה והרעיונות שיצרה 'מנהיגות יהודית' וכך חזר הציבור הסרוג והפך לרלוונטי במרחב הפוליטי.
לא סטיתי מעקרונותי, בע"ה עמדתי בכל הלחצים, ולעיתים מצאתי עצמי מצביע יחיד נגד המשמעת הקואליציונית ושומר על נאמנותי המוחלטת לארצנו. כך למשל הצבעתי:
• נגד מסירת הנגב לבדואים (הקפאת המלצות ועדת פראוור).
• בעד החוק המתנה כל משא ומתן על ירושלים בחתימה של 80 חברי כנסת.
• נגד החוק המשווה מבחינה ערכית (!), משפחות רגילות לזוגות חד מיניים.
• נגד התקציב (!) בניסיון להביא לביטול ההחלטה לשחרר מחבלים בארבע פעימות.
• בעד החוק לשחרור מקביל של אסירים יהודיים.
דורגתי בפסגת הנוכחים בוועדות ובמליאה ובין השאר הצלחתי:
• למנוע את שלילת הנשקים הפרטיים (בעיקר של המתיישבים ביש"ע) באמצעות בדיקה פסיכיאטרית. (עניין ליברלי וחירותי במהותו).
• לרסן את הח"כים הערבים וכשצריך - להראות להם את דלת היציאה ללא מורא.
• לנצח את כל המערכות שניסו לטשטש את פיגוע הסנפלינג" בנתנאל עראמי הי"ד.
• להראות לאורך מבצע 'צוק איתן' את הדרך הנכונה להתנהלות מול עזה.
• לשבור את גבולות ה'פוליטיקלי-קורקט' של השמאל ולהכריז מעל כל במה – "אין עם פלסטיני" – זו ארצנו ורק ארצנו.
• להניח על שולחן הכנסת את התשובה המדינית האמתית לפתרון שתי המדינות – "מדינה אחת, לעם אחד, בארץ אחת" ולהראות כיצד להתנהל במקביל מול המציאות הדמוגרפית והגאופוליטית.
• ומעל לכל – להיאבק מאבק נחוש וללא מורא להשבת ושמירת הריבונות הישראלית בהר הבית.
האיומים על חיי מצד גורמי איסלאם קיצוניים והצורך הנדרש כעת בשמירה צמודה עלי ועל ביתי אינם מרתיעים אותי.
האם עדיין יש מי ששואל מה עשיתי בכנסת בשנתיים האחרונות?
https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=770970149648769&id=100044527682450
