יכול להיות מאוד קשור להנקה. בהנקה חלקית יכולים להיות כתמים שמפריעים להטהר...
ויכול להיות עוד דברים.
א. כדאי ללכת לרופא נשים לוודא שאין שאריות ברחם
ב. להתייעץ עם רב ולקבל הנחיות, ושוב לחזור אליו, ושוב, כל פעם שיש צורך. כן, זה קשה, זה לא נעים, אבל יש בנות שרק ככה יגיעו לטבילה
יותר מחודשיים אחרי לידה זה כבר המון זמן, ויש לזה משמעות מבחינת ההיתרים שתקבלי.
חלב שאוב-
עבודה בשתי משרות מלאות!!!
זה לתת את כל החיים שלך בשביל הדבר הזה.
כי זה תופס את כל הזמן. ומתיש את הגוף. ומשעמם את הנפש.
מותר לך לוותר גם על זה.
מותר לך לתת מטרנה.
אין כמו אמא רגועה, שמחה, מחלימה, שנהנית מחופשת הלידה שלה ומהתינוק, מספיקה לישון ולאכול ואפילו לטייל בכיף בקניון ולהפגש עם חברות.
התינוק שלך מרגיש אותך.
ואם השאיבות שואבות לך את שמחת החיים, אז לדעתי זה לא שווה את זה.
די להשתעבדות להנקה. די.
לא לכולן זה מתאים.
לא בזה נמדדת ההורות שלך.
את יכולה להיות אמא נפלאה גם בלי להניק.
והילד בעז"ה יהיה בריא כארז גם בלי חלב אם (סליחה שאני הורסת, אבל אני לא הנקתי חלק, וחלק הנקתי חלקית, והילדים שלי הם מהבריאים במעון, הכי פחות חולים.)
אמהות היא דבר כל כך גדול, ומתמשך
ובשלב הזה שכל ההורות מתמצה בעשיה טכנית, ההנקה נראית כאילו היא סמל להקרבה והמאמצים ההוריים
שטויות.
הנקה כבודה במקומה מונח, ואם אפשר ומתאים להתאמץ עליה אז למה לא
אבל היא רק פיפס קטנטן, אולי 0.01% מההורות שלך.
וגם בפיפס הזה, העיקר הכוונה.
התכוונת, התאמצת, זה מה שהילד סופג. את הרצון שלך.
אמא שמחה, וזוגיות טובה ובריאה של ההורים
הם פי מיליון יותר חשובים לבריאות הנפשית של הילד שלך.
הרבה פעמים גם אני נופלת לבור הזה.
חשוב לי ששולחן שבת יהיה מלא בכל טוב, שכל אחד ימצא מה שהוא אוהב ושיהיה שפע
ובגלל זה אני עובדת כמו חמור בלילות כבר מיום רביעי, וקורעת את עצמי עד כניסת שבת.
ומה קורה?
עצבנית על הילדים ועייפה -מתה בליל שבת.
האם זה שווה את זה?
לאאאאא.
עדיף קצת אוכל ואמא שמחה ורגועה.
עדיף מטרנה ואמא שישנה בלילה ולא שואבת את עצמה לדעת.
זאת דעתי מהניסיון שלי עם ההנקה והשאיבות.
אני יודעת כמה קשה לוותר, כמה רגשות אשמה צצות להן, כמה תחושת כשלון...
הכל לא נכון.
אבל מובן שזה עולה (כי כמו שאמרתי בשלב שלך ההורות כביכול נמדדת בהצלחה להניק... אז התחושות קשות. בפרספקטיבה של זמן, עוד שנה, שנתיים, זה יתפוס פרופורציות)
קחי את הדברים שלי ושימי איפשהוא במוח
גם אם תמשיכי לשאוב, שיהיה לך בטחון כשתחליטי לא. או פחות.
בהצלחה!