זה נגמר [סתם אחת]



אז המתוק שלנו בן 8 שבועות, (לידה ראשונה)
אתמול,אחר כמעט חודשיים שממש ממש נלחמתי וניסיתי כל מה שיכולה... נגמרה טיפת הכח האחרונה שעוד הייתה..
ומפסיקה סופית את ההנקה

1. צריכה חיזוקים, ממש נשברתי...זה מתסכל כלכך. ומרגישה אשמה למרות שיודעת שניסיתי הכל וממש השתגעתי בשביל זה..

2 . צריכה עיצות לגבי השאיבות, זה גומר...
כל פעם גם לשבת לשאוב וגם לתת לו לאכול זה כפול זמן וקשה.. איך מחזיקים מעמד בצורה שפויה? לא רוצה להתייאש...
חשבתי להתחיל לשאוב דוצ כדי לקצר את הזמן..

3. לגבי האכלה מבקבוק, איך יודעת כמה הוא צריך לאכול? לוקח זמן עד ששבע ורגוע..
ואיך יודעת מתי להחליף פטמה בבקבוק ממס' 1 ל2 וכזה?

ואם כבר משתפת... אז גם עוד לא טבלתי וזה לא נראה באופק הקרוב קשה לי עם זה ממש!!

יש למישהי עוד רעיונות? עיצות? סתם עידוד...?

תודה גדולה למגיבות.
רק לעודד ולהגיד שהרבה יותר חשוב לתינוק שלךחלק ממש
הבריאות הנפשית והשמחה שלך! יותר מחלב אם! הרי הוא קיבל את האמא הכי טובה עבורו- מה לא עשית כדי לתת לו את הטוב ביותר, וכנראה שזה הטוב ביותר כי כך ה' רוצה ומכוון! אולי עכשיו כשסיימת עם ההנקה תרגישי טוב יותר ותמצאי דרכים חדשות לחוש חיבור למתוק שלך מתוך רוגע ושלווה פנימיים. מאחלת לך רק טוב ושתזכי להיטהר בקרוב בע''ה! הרבה נחת, בריאות ושמחה בע''ה!
דבר ראשון מגיע לך כל הכבוד!!מק"ר

לפעמים צריך להגיד די, עשינו מספיק, השתדלנו כמה שיכולנו, ועכשיו התינוקי צריך אמא שפויה ורגועה.

כל הכבוד על המאמץ עד עכשיו, בטוח שלא היה קל, כל הכבוד על ההחלטה הנבונה.

 

לשאלותיך:

1. מורידה בפניך את הכובע! ילדים גדלים טוב ומצויין גם מתמ"ל, הכל בסדר! ובכלל אני רואה שאת נותנת לו שאוב, זה מעולה!

2. קודם כל משאבה דו"צ, זה חובה, שנית לשלב, לתת גם תמ"ל, שלא כל ארוחה תהיה משאיבה, כי אז זה באמת גומר, אא"כ יש לך פנאי לזה (חופשת לידה וכו'), אבל לשים לב שזה לא בא על חשבון הכוחות והרוגע הנפשי.

3. יש באתר של טיפת חלב ובכלל ברשת מידע לגבי זה, וזה גם עניין של ניסוי, כמה פעמים ואת תראי כמה הילד שלך צריך בדיוק...

לגבי הפיטמה, שלי עד היום עם מס' 1 (9 חודשים)

4. טבילה- לדבר עם הרב שלכם!!! דבר ראשון! שינחה אותך איך ומה לעשות. לא כתבת לגבי מצב הדימום, אם יש הרבה, זה לא תקין ומצריך בדיקה אצל רופא, אם זה רק כתמים- לשאול רב!

היית אצל הרופא נשים לבדיקה של אחרי לידה?

ועוד טיפים, כתבתי על זה בעבר, תחפשי באינטרנט "טיהורית" (זה תמצית של כל הדברים שעוזרים לקיצור דימום ולהתנקות הרחם ) מומלץ ממש! ואם את לא משיגה, אז: תמצית עלי פטל, לימון, לשתות הרבה הרבה, ושוב- לקבל הנחיה מרב!

 

הרבה הצלחות! את נשמעת אמא מקסימה ממש! לא קל המרחק מהבעל, לא קל ההתחלה של האימהות, אני יכולה לומר שזה נהיה קל עם הזמן, לומדים ומתרגלים (עד למשהו החדש הבא, שכל הזמן צץ ), אני עם וותק של 9 חודש מי היה מאמין...

 

 

אני איתךלמה לא123

1.טוב שסיימת בזמן,יכלת להגיע למצב נפשי קשה מאוד

3.בגיל הזה לוקח יותר זמן להאכיל אותם,אם את רואה שאחרי שעה וחצי הוא רעב שוב,אז כנראה שאכל מעט מידי בארוחה הקודמת

פיטמה מחליפים כשרואים שהוא מתאמץ מידי לאכול,את יכולה לנות בינתיים מספר 2 ולנסות,אם הוא לא משתלט על הזרימה,זה לא הזמן

תנסי כל שבועיים להחליף

ורק שתדעי שבילד הבא הכל יכול לזרוםלמה לא123


רק שתדעי שהיו לי כמה ילדים שהנקתי מלא עד גיל גדוללמה לא123

וכמה ילדים שאכלו תמל מגיל קטן

כולם התפתחו בדיוק אותו הדבר,התחילו לזחול באותו גיל ,התהפכו והלכו באותו גיל.

והילדים שניזונו מתמל היו חולים באותה מידה כמו אלו שינקו

מבינה אותך מאד,אבל הילד צריך אמא רגועה,אוכל בריא תוכלי לתת לו כל החיים,אבל אמא עצובה ולחוצה בגיל כזה יכול להשפיע עליו מאד,ואת זה לא תוכלי לשנות בהמשך

בהצלחה

מוסיפה לדבריךיפית8

שאצלי גם לא ראיתי הבדל בין שכל, כשרונות והצלחה בלימודים בין אלה שינקו הרבה לאלה שינקו ממש מעט

חיבוק יקרהחולת שוקולד

בקשר ל2- ברור ששואבים בדוצ!!

את יכולה בינתיים לשבת מול המחשב כדי להעביר את הזמן

וכל הכבוד על השאיבות, אל תשכחי את עצמך ושימי לב לכוחות שלך וכמה את מסוגלת

עצהשם שלי

לגבי טבילה- גם אני בלידה הראשונה לקח לי כמעט 11 שבועות!!!! היה ממש סיוט!!!!!!!!

בסוף בהתייעצות עם רב לקחתי מסטיק תימני והתנקתי מיד......

בלידות האחרות לקחתי מיד באזור ה4 שבועות והצלחתי להתנקות גם ממש מיד!!!!

שווה לנסות!!!!

...מוריה
התייעצת עם יועצת הנקה?
אם חשוב לך להרגיש שאת מניקה, יש בקבוק מיוחד שמחוברת לו צינורית, מצמידים לשד, ו"מניקים". וככה הוא מקבל חלב.
התייעצתי כמה פע' וגם ניסיתי את הצינורית.. לא הולך לנו.[סתם אחת]
הרבה בהצלחה במה שתחליטי!מוריה
את האמא הכי טובה בשבילו!
גם אם מקבל בקבוק!
חיבוק גדול!!!דבורית
התקופות האלו ככ.... אין לי מילה
רק להתעודד ולזכור כמה הכל משתנה תוך כמה חודשים... שנה... שנתיים והם כבר בנאדם קטן שהולך ומתפתח...
ומה זה תקופת החיים הראשונה לעומת כל שאר ההתפתחות של האדם? אפילו לא עשר אחוז מחייו...
תנסי לומר לעצמך מילים מעודדות של הסתכלות "מלמעלה" ובמבט קדימה-
הבאתי נשמה לעולם
כמה כוח יש בה
כמה אור היא תביא לעולם בדרכה המיוחדת
בעז"ה תגדל תתפתח תקים משפחה...
לי זה מאוד עזר בתקופות של עומס
להסתכל על המקרו ולא להצטמצם למיקרו
זה נותן מרחב נשימה ופרופורציות

עכשיו לגבי שאלותייך... שאלה 2-
לא הבנתי מה מטרת השאיבות?
את מעוניינת להמשיך להאכיל חלב שלך?
רק טכנית להפסיק להניק מהשד?

יש לי ניסיון אישי בנושא... לפי התשובות אוכל לתת עצות בעז"ה
תודה יקרה. לגבי 2- השאיבות הן אך ורק בשביל שיאכל חלב שלי..[סתם אחת]
אשמח לעיצות ורעיונות.

זה חשוב לי מאד אבל לא רוצה להיגמר מזה..
שאיבות זה לא קלדבורית
כמו שאמרת זה כפול זמן כי גם שואבים וגם מאכילים...
כדאי שתהיה לך משאבה טובה דו צדדית זה מאוד מקל
ותדעי שאין ייאוש... אני שאבתי לבת שלי ארבעה חודשים מגיל אפס ואחכ למדה לינוק ועדיין יונקת עד היום כמעט בת שנה וחצי
אהבתי את התגובה המחזקתמיואשת******
לבי איתך! חלק מילדיי ינקו מעולה וחלק לא הסתדרוואוו
הייתי מבואסתת מאוווד אבל אח"כ התגברתי ועבר לי ונהניתי מהיתרונות של התמ" ל; התינוק לא תלוי בי להאכלה, אפשר לראות על הבקבוק כמה אכל וכו'.... אם עשית מבחינתך כל מה שיכולת, תרגישי טוב עם עצמך.. כל הכבוד שאת שואבת! אבל גם בזה אל תשתגעי! והקשר שלך עם התינוק לא פחות טוב עכשיו!!
רק רציתי להגיד שכל הכבוד לך שנלחמת!הריון ולידה2


מבינה מאוד את התסכול שלך..בוריסה
אני גם נאלצתי להפסיק את ההנקה בשלב די מוקדם יחסית.. אבל שתדעי לך שזה הכל בראש!
התינוק עדיין מסתכל עלייך גם עם מטרנה ושומר על קשר עין. את נהיית סבלנית יותר. יש לך גם יותר כוחות.. והבעל יכול אפילו להחליף אותך בלילה!!
אז לא הנקת הפעם.. לא נורא.. אני לא רואה בזה איזשהו חוסר בקשר עם הבת שלי. ב"ה היא שמחה ומרגישה את כל החום והאהבה גם מבקבוק. ידוע שיש להנקה קשר פיזי שמחבר אבל כשקשה מאוד-הרבה יותר עדיף כבר בקבוק.
וואי אתן כאלה מקסימות. תודה על החיזוקים!! עזרתן לי מאד.[סתם אחת]
וואו את פשוט גיבורה!!!מיואשת******
איזה כוחות ככה אחרי לידה ותינוק חדש ולהילחם על הנקה. פשוט מדהימה!!!
אל תקחי ללב זה מה שיש ונתת חודשיים זה המוווון!!
לגבי הטבילהלעניין0
יכול להיות מאוד קשור להנקה. בהנקה חלקית יכולים להיות כתמים שמפריעים להטהר...
ויכול להיות עוד דברים.
א. כדאי ללכת לרופא נשים לוודא שאין שאריות ברחם
ב. להתייעץ עם רב ולקבל הנחיות, ושוב לחזור אליו, ושוב, כל פעם שיש צורך. כן, זה קשה, זה לא נעים, אבל יש בנות שרק ככה יגיעו לטבילה
יותר מחודשיים אחרי לידה זה כבר המון זמן, ויש לזה משמעות מבחינת ההיתרים שתקבלי.

חלב שאוב-
עבודה בשתי משרות מלאות!!!
זה לתת את כל החיים שלך בשביל הדבר הזה.
כי זה תופס את כל הזמן. ומתיש את הגוף. ומשעמם את הנפש.
מותר לך לוותר גם על זה.
מותר לך לתת מטרנה.
אין כמו אמא רגועה, שמחה, מחלימה, שנהנית מחופשת הלידה שלה ומהתינוק, מספיקה לישון ולאכול ואפילו לטייל בכיף בקניון ולהפגש עם חברות.
התינוק שלך מרגיש אותך.
ואם השאיבות שואבות לך את שמחת החיים, אז לדעתי זה לא שווה את זה.
די להשתעבדות להנקה. די.
לא לכולן זה מתאים.
לא בזה נמדדת ההורות שלך.
את יכולה להיות אמא נפלאה גם בלי להניק.
והילד בעז"ה יהיה בריא כארז גם בלי חלב אם (סליחה שאני הורסת, אבל אני לא הנקתי חלק, וחלק הנקתי חלקית, והילדים שלי הם מהבריאים במעון, הכי פחות חולים.)
אמהות היא דבר כל כך גדול, ומתמשך
ובשלב הזה שכל ההורות מתמצה בעשיה טכנית, ההנקה נראית כאילו היא סמל להקרבה והמאמצים ההוריים
שטויות.
הנקה כבודה במקומה מונח, ואם אפשר ומתאים להתאמץ עליה אז למה לא
אבל היא רק פיפס קטנטן, אולי 0.01% מההורות שלך.
וגם בפיפס הזה, העיקר הכוונה.
התכוונת, התאמצת, זה מה שהילד סופג. את הרצון שלך.

אמא שמחה, וזוגיות טובה ובריאה של ההורים
הם פי מיליון יותר חשובים לבריאות הנפשית של הילד שלך.

הרבה פעמים גם אני נופלת לבור הזה.
חשוב לי ששולחן שבת יהיה מלא בכל טוב, שכל אחד ימצא מה שהוא אוהב ושיהיה שפע
ובגלל זה אני עובדת כמו חמור בלילות כבר מיום רביעי, וקורעת את עצמי עד כניסת שבת.
ומה קורה?
עצבנית על הילדים ועייפה -מתה בליל שבת.
האם זה שווה את זה?
לאאאאא.
עדיף קצת אוכל ואמא שמחה ורגועה.
עדיף מטרנה ואמא שישנה בלילה ולא שואבת את עצמה לדעת.


זאת דעתי מהניסיון שלי עם ההנקה והשאיבות.
אני יודעת כמה קשה לוותר, כמה רגשות אשמה צצות להן, כמה תחושת כשלון...
הכל לא נכון.
אבל מובן שזה עולה (כי כמו שאמרתי בשלב שלך ההורות כביכול נמדדת בהצלחה להניק... אז התחושות קשות. בפרספקטיבה של זמן, עוד שנה, שנתיים, זה יתפוס פרופורציות)
קחי את הדברים שלי ושימי איפשהוא במוח
גם אם תמשיכי לשאוב, שיהיה לך בטחון כשתחליטי לא. או פחות.

בהצלחה!
^^^^^^ כל מילה מדויקת.מחשבות....
חיזקת גם אותי... תודה!פיג'מה
ההנקה נראית כסמל ההקרבהאמאשוני
סליחה שאני נתפסת למשפט אחד שכתבת,
אבל הנקה זה לא הקרבה (מלשון קורבן)
הנקה זה הקרבה (מלשון קרוב)
הנקה זה המשך מההריון של קשר מדהים ומיוחד בין האם לתינוק.
לקשר הזה אין תחליף.
נכון שתינוקות גדלים מצויין גם בלי זה ונכון שאמהות יכולות להיות ולהרגיש אמהות נפלאות גם בלי זה.

ב"ה ה' ברא בנו מנגנון הישרדות חזק מאוד והאנושות יכולה לתפקד בכל מיני מצבים קיצוניים, קל וחומר היום שיש תמ"ל.

אני מסכימה עם כל מה שכתבת, רק רציתי לדעיק לגבי הגישה להנקה כאילו המצב הטבעי והרגיל זה שהאמא סובלת בשביל התינוק. זה לא נכון.
הנקה במצב הרגיל שלה תורמת ומפרה גם לאם וגם לתינוק.
אני מניחה שיש מצבים שזה לא עובד ככה ואז עושים חושבים האם להמשיך, אבל כעיקרון ככה זה אמור להיות.
יפה כתבת.לב אמיץ


הנקה זה קרבה, אבל שאיבה - נרבה פחויפעת 177

בשאיבה אין לך את הסיפוק וההנאה של ההנקה

וזה עבודת פרך

 

כל הכבוד שהחזקת מעמד עד עכשיו, 

ובהצלחה בהמשך.

אני בטוחה שלא התכוונת לדרוך על הפצעיםלעניין0
אבל יכול להיות שעשית את זה.

מסכימה איתך שהנקה, כשהיא הולכת, היא קרבה ולא הקרבה.
אבל כשהיא לא הולכת, וכשהיא מורכבת לאמא, היא הקרבה.
ואני מוכנה לחתום לך שחצי מהמניקות יגידו לך שזה הקרבה. ומחיר. ולא כזה טוב להן.
איך אני יודעת?
כי אני מפסיקה בקלילות להניק, כי כבר עברתי את השלב של היסורי מצפון ותחושות החמצה
ואז קורה אחד מהשניים
חצי מהנשים מטיפות לי או "רק אומרות" שהנקה זה דבר טבעי/מדהים/לכל החיים (כמו שאת כתבת, בלי להבין כמה זה קשה לשמוע)
והחצי השני מקנא בי. כל הכבוד לך שהפסקת. הלוואי שאני בפעם הבאה אעשה שיקול נכון ואפסיק מוקדם. לא שווה את זה.

עכשיו,
בואי נסתכל רגע על השרשור.
שמכיל נשים, אמהות, שהכי רצו בעולם להניק
ועשו בשביל זה המון
פצעים מדממים ומזדהמים,
בכי בכל הנקה
קריאות כאב באמצע הלילה
תוספי תזונה
יועצות הנקה
לקנות את כל הסופרפארם ולנסות את כל הדברים היקרים
עוד יועצת הנקה ועוד אחת
לשמוע את כל העצות של הנשמות הטובות
לחץ
לעבוד בלהניק 24/7 בלי אף מנוחה
כי הפסקה אחת והחלב מתמעט
בלי להחלים
בלי לישון
בלי עזרה
לבד
את
עם
ההנקה
ואפילו אין פניות נפשית לתינוק.
האם אמא כזאת צריכה בשרשור שלה, לקרוא שהנקה היא דבר רגיל וטבעי, ועוד דברים שכתבת ואני אפילו לא רוצה לחזור עליהם, כי אני יודעת כמה הכאב יהיה חד ליולדת שקוראת?
לא. לא צריכה לשמוע את זה עכשיו.
תאמיני לי, היא יודעת את זה.
היא יודעת אפילו יותר ממך.
כי היא סחבה רגע לרגע
כי היא גייסה את כל, אבל כל כל המוטיבציה שלה בשביל הדבר הזה
משהו שאישה שחושבת שהנקה היא דבר "רגיל" לא תופסת.
כמו שאין טעם לומר לאישה בטיפולי פוריות ש"הבאת ילדים היא דבר טבעי ונעים"
לא טבעי. לא נעים.
ומה זה משנה באיזה דרך הילדים שלי באו לעולם.
מבינה?
סליחה על החריפות,
אחרי כל תגובה שלי בנושא אני מקבלת מלא הודעות תודה.
צריך קצת קונטרה ללחצים החברתיים העצומים בעניין ההנקה.
צאו לנשים מהשד. פשוט צאו.
חייבות לומר משהו? תגידו לעצמכן בלב.
למה אני, אמא לא טריה, יותר מחצי שנה אחרי לידה, עוד צריכה לקבל הערות בגינה? (רק אתמול אשה שאלה אותי אם עשיתי הכל, ולמה הפסקתי)

די,
הנקה היא דבר אינטימי
אישי
וכל רגש לגביו לגיטימי
וכל החלטה
אין שום הוכחות לכך שהנקה היא מדד לבריאות נפשית
או לקשר בין אמא לילד
זה מיתוס, זה רגש, זה תחושה של חלק מסויים מהנשים
לא מחייב את כולן.
יש לי חברות שההנקה הולכת להן, אבל גורמת לדכאון אחרי לידה
יש כאלה שההנקה זורמת, אבל עושה כתמים ולא נטהרות בגלל זה
יש כאלה שהחשק נגמר והזוגיות נפגעת
כל בחירה לגיטימית!
רק רק רק לחזק ולהעצים אמא על בחירה שלה
כי אף אמא לא מפסיקה סתם
וכל אמא רוצה עבור הילד שלה את הטוב ביותר.



נראה לי שאמרתי די.
עזבי,אין השבע מבין את הרעבלמה לא123

מי שהנקה הולכת לה בקלות,לעולם לעולם לעולם לא תבין אותנו,הנשים שזה בא להן בהרבה יזע ובהרבה הרבה דמעות וייסורי מצפון

גם אני לא הפסקתי בזמן ועד היום יש לי טראומת הנקה-ממש ככה

אבל למדתי להפסיק להניק כשזה עבר את גבול הטעם הטוב וכל המשפחה התחיל לשלם מחיר

אני יכולה לומרלעניין0
שיש לי ילד שהתעקשתי להניק, ובכיתי בהנקות, וסבלתי
וכיום יש לו קשיים באכילה
כל שינוי קטן, מחלה קלה, מצב רוח --- לא אוכל.
פשוט לא אוכל.
לא מסוגל.
יש לו קושי מול הדבר הזה שנקרא "אוכל".

האם זה קשור?
לא יודעת, אולי לא, אבל אולי כן.

אני מרגישה שיש כזה טרנד לגבי הנקה, שלא רואה מורכבות, מחירים, השלכות שונות על נפש האם והילד.
ולא מן הנמנע שיש נזקים.
וואו זו ממש נקודה למחשבהמחי
לא רק מה התינוק יכול לקבל רגשית מהנקה שהולכת טוב, אלא גם מה השדר הרגשי שעובר לו בהנקה שבה האמא סובלת והורגת את עצמה...
זה היה נראה לי כל כך ברורלעניין0
שלא ציינתי את זה...
טוב שהדגשת.

הילד חש את האמא =
הילד מרגיש אמא סובלת
הילד מקשר בין אוכל לסבל
או, ורשה לי לכתוב את זה, כי קשה לי לחשוב שזה מה שקרה לנו
אבל, אולי, הילד מרגיש ש*הוא* מכאיב לאמא.
אשמה.
אני זוכרת שחשבתי על זה בערפל של החודש הראשון לחייו, וניסיתי לנשוך שפתיים
אבל כל כך כאב שלא יכולתי.
גם לידה של ילד כרוכה בדרך כלל בכאבדבורית
בכל זאת אנחנו ממשיכות ללדת מסתבר
אולי הילד ירגיש אשמה גם על זה?
אני לא אומרת שהמסקנה היא שמניקים בכל מקרה ובכל מחיר. ממש לא
אבל אני כן אומרת שזה שכואב לא בהכרח אומר שצריך להפסיק
וכמו שאת שומעת על הרבה שאמרו חבל שלא הפסקתי בזמן
ככה אני שומעת גם הרבה ש מצטערות שויתרו מידי מהר...
יש לכל הכיוונים
"זה שזה כואב,שגרה ברוכה
לא בהכרח אומר להפסיק" זה קצת מפחיד.. מרתיע.. כמה כאבים צריכות לסבול? ממני שסבלה הרבה עד שבגיל חודשיים הפסקתי .
גם בכאבים צריך להיות גבולות.. כשאשה מגיעה כבר למצב של מחשבה:"האם יש אפשרות כזו שלא כואב שום דבר?" אז מעבר להגיון שלי🤐
בילד הראשון הייתי כמובן עם תחושת האשמה הבלתי פוסקת. (הסבתא של בעלי: אבל למה הפסקת? הוא עדיין קטן! כאילו אני עשיתי זאת בכוונה שיסבול . וכאילו זה סבל שהוא לקח תמל מגיל חודשיים) ובילד השני כבר קיבלתי זאת מראש. שברגע שלא הולך אני סיימתי.. בלי סבל . וזה נראלי בונוס השרשור הזה. שמי שהפסיקה להניק בכל שלה שהוא ומכל סיבה שהיא שתרגיש שהיא אמא מושלמת. ולא זה מה שיוריד מהתואר הזה😙
לא בכל מחירדבורית
באמת שלא.
כתבתי גם בהודעה הראשונה, אם אשה סובלת ומשלמת מחיר יקר מידי אז ממש לא
וואו,מה הקשר?למה לא123

לידה זה כאב לכמה שעות ונגמר,הנקה זה כאב עצום כל שלוש שעות

זה אומר שאת רואה את הילד כגורם הסבל שלך,את יודעת כמה זמן לוקח להתקשר ככה לילד?

כל בכי שלו את נרתעת,את יודעת שהנה זה מתחיל

הכאב והסתסכול מלווים אותך גם בלילה,זה לא נגמר אף פעם

אני לא יצאתי כמעט מהבית,כי יכולתי להניק רק בתנוחה מסוימת

והיועצות הנקה-וואו לכמה הלכתי...והן בשלהן:אין דבר כזה שלאישה אין מספיק חלב,עד שהתייאשתי מהן

 

לגמרי. כל מלמול תינוק מעורר חרדה.לעניין0
אני יודעת יודעת מקרוב...דבורית
עד כדי כך שכבר יצא לי להגיד פעם למישהי שאני מעדיפנ ללדת 10 פעמים מאשר הכאבים של ההנקה
לפחות זה כמה שעות ונגמר...
גם אצלי מאוד כואב כל פעם מחדש
אבל מה שהדגשתי הוא שזה שכואב לא אומר שזה עושה רע לילד או לקשר
כלומר, זה יכול לקרות
אבל *לא חייב*
אני עשיתי את הבחירה שלי להמשיך להניק מהסיבות שלי,
בהחלט מכבדת אשה שמרגישה ש די לה
כתבתי גם מקודם "לא בכל מחיר"
וגם בהודעה לפותחת כתבתי שבסוף הנקה זה רק אחוז קטן מאוד מההורות
אני רק ציינתי שזה שזה כואב לא אומר שהילד יפתח מזה טראומה
האם את משתפת את ילדייךלעניין0
כמה היה כואב ללדת אותם?
או מראה להן כמה את סובלת בהריון?
או עושה פרצוף סובל כשהם מבקשים ממך משהו?

מבינה?
יש מצבים שאין ברירה, ילד רואה אמא סובלת בשבילו/בשביל אחיו (בהריונות מאוד קשים למשל)
אבל יש לזה השלכות
ולכן אנחנו מנסים ככל האפשר לא להראות את הסבל
שהילדים שלנו לא יחוו אותו, או יחוו כמה שפחות.
לידה זה הכרחי.
הנקה, כבר פחות. אם את סובלת מזה.
אני מציעה לשקול את הנזק האפשרי כלפי הילד/אחיו, שרואים או חווים או מרגישים שאת סובלת. גם אם את עושה מאמצי על להסתיר (יש דברים שלא מצליחים להסתיר. ויש גם דכאון כללי שנגרם, וגם לו יש השלכות).

לידה זה גם אירוע חד פעמי, בשלב הכי מוקדם של הילד
הנקה זה המון אירועים מתמשכים לאורך זמן.


מודה, עוד לא יצא לי להכניס את השיקול הזה למערכת השיקולים שלי, כי רק עכשיו אני מתמודדת עם ה-אולי השלכות. שהובילו אותי לחשוב אחרת על ההנקה (דרך אגב, לא חשבתי על הקשר הזה לבד, אלא מרפאה בעיסוק ששיתפתי בקושי, קישרה את זה לקשיים בהנקה)
אני לא בטוחה שהבנתי אותךדבורית
בסוף גם הכאבים של ההנקה עוברים בפרק זמן של חודש עד חודשיים.
ואני לא חושבת שעשיתי רע לילדים שלי גם כשהנקתי מתוך כאב
רק על זה אני חולקת עלייך
אני לא אומרת "חייבים להניק גם כשכואב". ממש לא.
אני רק אומרת שגם אם התחלת הנקה היא קשה ולפעמים כרוכה בכאב זה לא אומר בהכרח שזה חס ושלום רע לילד או לקשר אמא תינוק. ולכן נתתי את הדוגמא גם של הלידה. לפעמים עוברים דרך קשה ביחד. בסדר.
בואי נסכם שאנחנו מסכימות...לעניין0
לא התכוונתי לומר שזה בהכרח טראומה, בהכרח רע
ממש לא
כמו שזו בחירה לגיטימית להפסיק להניק
זו בחירה לגיטימית להמשיך עם כאבים
ובחירה לגיטימית להניק עד גיל שנתיים
וכל בחירה לגיטימית.
כמו רוב מוחלט של הדברים בהורות,
זה אינדיווידואלי
ולכל הורה הזכות, האחריות, להחליט לגבי עצמו ולטובת ילדו כפי שהוא רואה אותה.
זו זכות שהיא חובה אלוקית
ואין זכות לאף אחד להחליט במקומו, כי לא לו ניתן הילד.

ומהמקום הזה אני אומרת,
א. אל תלחצו ואל תחפרו ואל תעשו מצפון. אל תשפיעו בכוח על החלטות של אחרים. תכבדו.
ב. מרחיבה את ההתבוננות על נושא ההנקה בגלל שיש מגמה חד צדדית רדיקלית, כדי לאפשר בחירה מודעת.
ושוב, אין לי מושג אם יש קשר בין הנקה כואבת ולא זורמת (תרתי) לקשיי אכילה רגשיים בהמשך.
רק מציינת שטיפול במח אחד לילדיפית8

יכול לשחרר אותו מהטראומה של ההנקה אם נגרמה לו כזו.

^^^^מחשבות....
השארת אותי ללא מילים עם הזדהות גדולה בכל מה שכתבת
כנ"לרונירון
למרות שההנקה הולכת לי יחסית בסדר
מסכימה עם כל מה שכתבתאמאשוני
אז למה את כל כך חמה על הנושא?
אולי כי את לא באמת מפנימה שהנקה *אמורה* להיות מפרה לשני הצדדים?
את כתבת היבט אחד של ההנקה-
זה שמקריב וסובל למען.
ואני אומרת שזה לא אמור להיות ככה.

אם הייתי אומרת כולנו סובלות אבל אני המשכתי ואת ויתרת, אז אני מבינה למה נפגעת,
אבל שימי לב שזה בדיוק הפוך ממה שכתבתי.

כתבתי שהנקה אמורה לזרום, היא לא אמורה להיות צרה צרורה לאמא,
ולכן מי שסובלת מזה לגיטימי שתוותר על ההנקה. כתבתי עוד בהתחלה שאני מסכימה עם כל מה שכתבת למעט התפיסה שהנקה *אמורה* להיות קשה.
לא צריך לטפח אקסיומות לא נכונות כדי להצדיק החלטות שלנו,
אפשר לומר אני סובלת ממשהו מסויים ולכן אני לא מעוניינת בו, זה לא אומר שהמשהו הזה נועד שנסבול ממנו.

בכל מקרה, נראה לי כדאי לשחרר מעט את הלחץ מההנקה,
אין סיבה שתרגישי רע מכל אמירה על הנקה,
אני בטוחה שאת אמא נהדרת והילדים שלך מקבלים את המיטב, שחררי זה בסך הכל ההנקה וכל מה שאמרתי זה שלא אמורים לסבול ממנה.

שימי לב שמיד את מפרשת שאמרתי לך נו נו שאת לא מניקה. ואני שואלת ברצינות: אני אמרתי משהו כזה??
וכן, אני חושבת שלא כולן בשרשור יודעות שהנקה לא אמורה להיות כל כך חד צדדית וסבל בשביל האמא,
אולי אם היו יודעות, לא היו מגיעות למצב של סבל עד להתפוצץ?
כתבתלעניין0
"לקשר הזה אין תחליף".

יכול להיות שאת צודקת.
אבל לא כדאי לכתוב משפט כזה בשרשור של יולדת שהחליטה להפסיק להניק לאחר חודשיים של מאמצים.

אין לי בעיה להודות, אני חמה על הנושא,
כי אני זוכרת את עצמי שומעת את המשפטים האלה אחרי לידה ראשונה.
אין לתאר, אין לתאר, כמה זה הכאיב והציף.
וכמה אנשים מרשים לעצמם לזרוק לך את המשפט הזה ודומים לו, בכל מקום, כל הזמן.

סוג של "אם תשחררי זה יגיע" לאישה שמחכה להריון.

אני בטוחה שלא התכוונת. בטוחה.
סליחה שזה יצא כלפייך.

אז אני אענה לך שאני עד גיל חודשייים וחציחניתה

היה קשה קשה מאוד עם ההנקה מאוד קשה.

 

היה לי פצעים ברמות קשות.

 

ולקחתי יועצת הנקה. שעזרה חלקית.

 

והיו כאלו שאמרו לי תפסיקי ולפעמים כמעט הפסקתי ממש היה לי קשה.

 

ואיכשהו בגיל חודש הגעתי לרופאת נשים מומחית להנקה במעייני הישועה.

 

שעזרה לי ממש

 

ותוך כמה ימים היתה הקלה קצת\

 

ותוך חודש חודש וצי כבר הנקתי בלי כאב בכלל ובשפע.

 

ואני עד היום מודה להשם שהתלחתי לא לוותר.

 

נכון שאפשר גם בלי.

 

ואני נותנת גם תמ"ל

 

אבל אני מרגישה שהתינוק הוא צריך את הקירבה

 

ואת החלב אם דווקא כי זה מאמא שלו ולא משום סיבה אחרת.

 

וזה היתה לי הקרבה נוראית

 

ועדיין זה הקרבה במידה מסויימת

 

אבל הקירבה שזה יוצר ביני לבינו שווה את זה

 

 

תודה יקרות. ועכשיו התלבטות נוספת על השאיבות.[סתם אחת]

אז המשאבה דו''צ תגיע בע''ה ביום שני.
ב''ה כרגע כשאני שואבת בערך עשרים דק' יש לי מנה יפה לתת לו... (כששואבת כל 3-4 שעות...)
מצד אחד אני מרגישה שזה דורש ממני כח וזה זמן כפול,
אבל מצד שני זה ממש חשוב לי שיקבל חלב שלי. אם לא הנקה לפחות זה.... (וגם עדין בחופשת לידה אז די פנויה..)

כדי להקל- הציעו לי לשלב גם שאיבות וגם תמ''ל,נגיד ארוחה כך ארוחה כך.
אבל הבנתי שזה ממש מוריד את החלב ויש לי חברה שממש מהר נגמר לה ככה החלב לגמרי.

מתלבטת מה לעשות...
וגם, איך השאיבות יכולות להיות קלות יותר? חוץ ממשאבה דו''צ...

תודה לכן.
אני מציעה לנסות להחזיק מעמד עד יום שנימיואשת******
ואז תראי אם הדוצ באמת מקלה עליך . אם תורידי עכשיו את הכמות יהיה מאד קשה להעלות אותה חזרה
אולי בינתיים אפשר לשאול משאבה מיד שרה?

אני בגישה של להוריד תמיד אפשר, ואפ זה חשוב לך וטרחת ותגיע המשאבה הדוצ ותראי שהולך לך יותר בקלות אז הכל טוב ואם עדין יהיה קשה מדי אז תשלבי תמל

אל תקחי קשה לשלב תמל, תחשבי שכל מנה שלך זה זהב וגם מנ אחת ביום נותנת הרבה
תעשי מה שאת יכולה איך שאת יכולה
ושוב כל הכבוד לך אני ממש מצדיעה לך על הרצון והמאמץ!!!!
חושבת שההצעה של מיואשת טובהדבורית
תראי אם המשאבה החדשה מקלה עלייך ואז תחליטי על המינון של השאיבות
בהחלט אפשר לשלב תמל,
אומנם זה יפחית מעט את הייצור
אבל עדיין אפשר לשמור על ייצור חלב לפי מינון שתרגישי שטוב לכם
את יכולה לשלב בקבוק אחד בערב,
או בלילה שמישהו יתן האכלה אחת במקומך
ועדיין להמשיך לשאוב בשאר הפעמים
מה יהיה איתי ?! שוב בהתלבטות...[סתם אחת]
אז הרבה בזכות התגובות המחזקות שלכן פה,
המעבר מההנקה לשאיבות לא היה לי קשה מידי וב''ה מתרגלת למשאבה של הדו''צ וכבר לוקח פחות זמן ככה שהשבועיים האחרונים היו די בסדר..

אבל השבת, היה זמן שלא הסתדר לי לשאוב (עם השעון שבת וזה..) ואמרתי יאללה ננסה להניק אותו (בעידוד בעלי שהוא כבר גדל-9 שבועות, וזה גם היה אחרי 5 שעות שינה והיה מורעב..)
אז חיברתי אותו אלי והופס, הוא התחיל לינוק תוך רגע (!) וינק ממש יפה רבע שעה (!!)
ואז נרדם וישן כמעט שעה שלימה..
ממש הופתעתי לטובה...
אח'כ לא ניסיתי עוד כי כאב לי הפטמות, למרות שמניקה עם סיליקון (אולי כי כאב לי כבר קודם מהשאיבה..)

בכולופן, עכשיו שוב מתלבטת -
להמשיך עם השאיבות או שאולי באמת הוא גדל ומצליח יותר למצוץ וכדאי לנסות להלחם על הנקה??

*בשאיבות:
היתרונות- רגוע לי יותר כשיודעת שאכל ארוחה טובה ושבע, וככה גם ישן טוב יותר, ולא צריכה להלחם איתו... וגם בעלי לפעמים עוזר ומאכיל את הבקבוק...

חסרונות- זה מתיש, וצריך לכל מקום לקחת את המשאבה והחלב והבקבוקים והכל.., וזה זמן כפול גם לשאוב וגם להאכיל, וצריך להתמיד ממש (יום אחד קצת פיקששתי וישר היה גודש סיוטטט) וזה אמנם חלב שלי אבל לא הנקה...

*בהנקה:
היתרונות- להניקקקק אני אוהבת שהוא מחובר אלי וכיף לנו יחד, וזה זמין תמיד, ובלי בקבוקים ושטיפות ומים חמים וכו'.. ואולי נצליח להגיע מהר להניק רגילללל

חסרונות- זה לחזור שוב להלחם, לא יודעת כמה זה ילך ואם יצליח לאכול טוב ולרוקן אותי (שבעבר התקשה עם זה), בכללי חוסר וודאות אם אכל מספיק ושבע, וזה הרבה כואב לי..
אה, וגם יש לו לשון אחורית קשורה שהאחיות והרופאים והמומחים אמרו שזה בדרגה קטנה והוא מתגבר על זה ולא נראה שצריך התרה אבל אולי כן ינק יותר טוב ןאי אפשר לדעת...אז גם בזה אנחנו מבולבלים...

וואי ממש מרגישה מבולבלת....
ולמה אני כזאת מסובכת?! P:
אשמח לשמוע את דעתכן؛-)
אולי להמשיך לנסות? בידיעה שתמיד אפשר לחזור לשאיבותמק"ר
אני לא מנוסה... אבל בהצלחה!
אני גם חושבת. נשמע כמו פלא ומתנה שקיבלת לב אמיץ

תנסי בהדרגה לחזור להנקה.

 

כדאי לנסות רסקיו בד בבד כדי להצליח לזרום - לא להסתבך, לא להתעכב, ולהיות רגועה בקשר לחוסר וודאות אם אכל מספיק ושבע. רסקיו של באך יוכל אפילו לעמעם או להעלים לגמרי את הכאב.

 

בהצלחה רבה חיבוק

כמה משמח לקרוא!

משמח לשמועדבוריתאחרונה
ממליצה לנסות להניק ישירות ממך
וכשמתעייפת תמיד תוכלי לשאוב
יש יתרונות עצומים להנקה ישירה..
קודם כל רגשיים, אבל גם בריאותיים
החשיפה למגע העור מייצר נוגדנים שמותאמים לצרכים הייחודים שלו.
בהנקה ישירה משתחררים הורמונים שעוזרים לייצור חלב יותר מאשר בשאיבה
ויתרונות גם בשבילך, השאיבות לאורך זמן זה מתיש
מאמינה שיש יתרונות גם רוחניים
כמה סימלי שזה קרה בשבת ראש חודש וחנוכה...
רטלין לילד בכיתה אסרגל כלים

מתייעצת...

ילד מתוק מאווווד מלא שמחת חיים, חברותי שמח, משתף

שנה שעברה הכל היה נראה חלק בהקנית הקריאה עם הגננת

לא היו תלונות בכלל

כן ראיתי שהוא קורא מעט לאט אבל לא חשבתי שיש בעיה בתור התחלה

ועם הזמן זה ישתפר

השנה עשו בדיקה לכל הילדים

והמורה שבדקה אמרה שיש לו קשיים רבים בהקנית הקריאה, לרבות הקריאה האיטית והוא צריך הוראה מתקנת אצלה

ברור שזרמנו ורצינו ומיד התחלנו שיעורים

הילד מילא את כל המשימות בשמחה ובהתמדה והיה נראה שהוא מתקדם

אחרי כמה שיעורים התקשרתי לשאול איך מתקדם

אז היא ככה נאנחה ואמרה שהוא מפטפט המון ומאוד אסוציאטיבי ונראה לה שצריך אבחון כי זה תוקע את ההתקדמות בקריאה

לדעתה יצטרך רק לזמן מועט עד שיעלה על המסלול

כמו ילדים טובים לקחנו לאבחון אצל אחד המומחים בארץ בתשלום של כמה אלפים טובים

והמומחה אמר שהוא נוטה להבין למה המורה מתכוונת וממליץ על תקופה  להקנית הקריאהה לטיפול תרופתי ואז נשקול אם להפסיק

הדגיש גם שבגלל שמדובר בילד שופע בחן הוא לא מעונין לכבות אותו ולכן מתחיל ממינון של 10 מג ולדעתו זה בהחלט יספיק

התחלנו לתת לו,  התחיל להרדם מאוווווד מאוחר

לפעמים בוכה

אבל בסהכ תופעות שהתמודדנו איתם הכל למען ביסוס הקריאה

אני ובעלי עובדים איתו והוא משתף פעולה והיה נראה לשתינו שהוא התקדם מאוד

עכשיו המורה שולחת לנו דוח סיכום אחרי רצף שיעורים עם העתק ששלחה גם למורה שבכיתה שלו

עם דוח נכון למצב הילד בו היא כותבת בשורתץ סיכום שהילד משתף פעולה ומתקדם אבל נוטה לדבר הרבה ולאסוציאטיביות מרובה

והיא ממליצה לשקול להעלות מינון תרופתי

האמת נשברתי ממש עומדות לי דמעות מאז שקראתי את הדוח בגלל השורה הזו

גם ככה היה לי מאווווד קשה לתת לו את זה בגלל שלדעתי הוא ככ קטן ובכלל 

ועכשיו היא בכלל מעונינת לכבות אותו סופית??

כן הוא ילד דברן...

אני מנסה להבין  ממי שמכירה ,האם ילדים בכיתה א אמורים לשבת שיעור שלם אחד על אחד לעשות הוראות ולא לדבר בכלל?? או עד כמה אפשר לדבר ומתי זה נחשב למוגזם?

אולי היא לא מאוד מענינת אז הוא מתחיל לדבר? 

אין לי באמת ניסיון אבל נשמע תקין שזו ההמללצה אחרי שאנחנו רואים התקדמות והיא גם ציינה ?

 

 

 

ילדים מדברים בכיתהכורסא ירוקה

זה בעיניי לא סיבה לריטלין.

אני מבינה שזה הדבר הכי קל למורה, ונוח שאם הורים משתפים פעולה אז יאללה למה לא.

אבל נשמע שהילד בסדר גמור, הוא רק בכיתה א, בעבר בכלל לא היתה ציפיה לעלות לכיתה א קוראים ורק בשלב הזה של השנה ילדים התחילו להתאפס על הנושא.

הגבירו את הציפיות מהילדים לשמיים, שיבואו קוראים, שלא ידברו, שלא יזוזו, שיתקדמו כולם בול באותו קצב כי אם זה מהר מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתת מחוננים ואם זה לאט מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתה קטנה או שילוב וכמובן כדורים.. ולמרות שמורים עובדים מאד מאד קשה, נשמע לי שיש דברים שהם פשוט החליטו לא להתמודד איתם.


אישית לא הייתי נותנת גם את מה שאתם כבר נותנים.. הייתי מדברת עם הילד מסבירה לו כמה חשוב לא להפריע בשיעור, עושה לו מבצע עם טבלת מדבקות או כל תמריץ אחר. וכן, לפעמים הוא ידבר ויהיה אסוציאטיבי (הוא ילד! הם אסוציאטיביים...) וזה יהיה בול כמו כל ילד אחר.

ועם ההתקדמות ההו כה חשובה בקריאה - פשוט שבו איתו בבית ותקראו. יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן. אז מה

קצת הכללת בעיני....(מבינה שרצית לעודד אותה, אבל..)יעל מהדרום
האמת שזה לא בא ממקום של לעודדכורסא ירוקה

פשוט יש סביבי המון ילדים בגיל הזה, חלקם ילדים עם אתגרים כאלה ואחרים וחלקם "נורמטיביים" לגמרי (יודעת שזה נחשב מילה פוגענית, אין לי ניסוח יותר טוב כרגע), ואני ממש רואה שזה חוזר על עצמו אצל המון ילדים, שגרים באזורים שונים ובתיס שונים. עם הילדים המאתגרים יותר אני עוד יכולה להבין, אבל ילדים שקצת חולמים - אבחון וריטלין, ילדים שמדברים- אבחון וריטלין, ילדים שלא משתלבים חברתית - אבחון ותרופות. ועוד ועוד.  ברמה שבית ספר לא מוכן לתת לילד שקט שלא מפריע בכלל אבל שמאובחן עם דיסלקציה עזרה עד שיקח ריטלין.. לא יודעת פשוט נשמע לי מוגזם כל המצב

או שאני חיה במקום אחר או שאני לא בעניינים🤷‍♀️יעל מהדרום
עושה סדר בדברים כנראה לא הייתי מובנתסרגל כלים

בכיתה המורה שלו לא התלוננה על דיבורים

יזמנו כמה פעמים כבר שיחות איתה והיא אמרה שההוראה המתקנת תעזור לו אבל חוץ מזה הכל בסדר גמור

(הדגישה שאין לנו מה לחשוש שהיא כבר עברה הרבה ילדים ופגשה הרבה סוגים והוא יעלה על דרך המלךך עם הקריאה)

הייתה אפילו רגועה מדי

אני מדברת על דיבור אצל המורה התקנת שעוזרת לו בקריאה

שם זה שיעור אחד על אחד

וכנראה הציפייה היא להיות הרבה יותר קשב כי למעשה אין הרבה הסחות...

אז לא הייתי מתרגשתיעל מהדרום

לק"י


כל עוד הוא לומד ומתקדם (ולא מפריע אפילו לאחרים), אז הכל בסדר.

שהמורה הפרטנית תמצא דרך להתמודד עם זה.

לא הייתי מתייחסת ברצינותרקאני
עבר עריכה על ידי רקאני בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ו 13:06

על כזה דבר

לכדורים יש המון תופעות לוואי

אם לא חייבים לא כדאי

 

ואני חושבת שהגיוני שכשהילד באחד על אחד הוא יותר מעוניין לפטפט

 

וואו אז עוד יותרכורסא ירוקה

יכול להיות שזה מבחינתו חוג עם "חברה גדולה" והוא לא מבין שזה זמן שיעור. או שלא בא לו עוד שיעור של להחזיק את עצמו בנוסף לשיעורים בכיתה. חוג זה דבר משוחרר יותר..

מממש לא הייתי נותנת ריטלין על כזה דבר. זה כדור עם הרבה השפעות

איזה חמוד הואשושנושי

הוא נשמע ממש ילד מתוק ולעניין. ילד שמח שבשיחה אחד על אחד באלו להנות

אם המורה בכיתה לא מתלוננת, מי היא שכן תתלונן? שתתמודד. היא מצפה שהשיעור ירוץ כמו במרתון?

 

כותבת את דעתי האישית בלי שום הבנה בתחום. הוא נשמע כלכך מתוק!

 

 

אולי בגלל שהוא ככ מתוק הדוח הזה ממש הציף אותיסרגל כלים

בה יש לי עוד ילדים.. כולם מתוקים מאוד 

אבל בו יש משהו שובה לב 

מקבלת על זה הרבה פידבקים מאנשים

שמחתי שהתרופה לא כיבתה אותו  לגמרי כמו שחששנו

וניסינו להתמודד עם ההשלכות האחרות

ועכשיו זה גם לא מספיק

 

לא יודעת למה זה ממש הציף אותי...

לא יודעת לעזור לך, מוצפת עם הגדול שלי עכשיושושנושי

וכמו שאת אומרת, ילד שובה לב

כולם משוגעים עליו

משהו קטן מתפקשש

וזה מרגיש כאילו סוף העולם הגיע.

ממש מבינה את הכאב שלך

מקווה שתצליחי למצוא את הדרך הנכונה בקלות.

בשורות טובות 

האמת הייתי מפסיקה עם המורה הזו של הוראה מתקנת1112

ועם הריטלין.

ילדים צריכים קצת דחיפה של ההורים בקריאה לפעמים. ולפעמים לוקח זמן ללמוד קריאה ונשמע שהמורה הזו של הוראה מתקנת לא משהו

מציעה לך לדבר עם המחנכתיעל מהדרום

לק"י


אם רק בשיעור הפרטני הוא פטפטן זה לא נורא.

אם בכיתה, אז צריך לחשוב מה לעשות (לא מבינה בקשב וריכוז. אבל לא בטוח שתרופה זה הפתרון, אם זה הקושי היחיד).

אתם נותנים טיפול תרופתי בגלל קשב וריכוז?ניגון של הלב

או בגלל הקריאה? אם זה רק לקריאה אז קודם כל כתבת שגם אתם וגם היא רואים התקדמות, ושעם כל הכבוד תנסה להתמודד עם זה שהוא מדבר ואסוציאטיבי. אם יש פה בעיה של קשב וריכוז צריך לבדוק את זה כמו שצריך ולאבחן. עם כל הכבוד למורה הפרטית, מותר לילד לדבר ולהיות מוסח גם אם זה אחד על אחד, והדרך לטפל בזה היא לא לדחוף לו תרופות אלא לעניין אותו- בין אם שתשנה את צורת הלימוד או שתעשו לו מבצע או משהו שיתן לו יותר מוטיבציה. לדחוף תרופות של קשב וריכוז רק בשביל שיעורי קריאה פרטיים נשמע לי פשוט לא קשור. אם היא לא מוכנ העדיף בעיני להחליף מורה ולא לתת לילד תרופות שהוא לא באמת צריך

מדבר הרבה ואסוציאטיבי? נשמע מתוק ומדהים!!!לב אוהב

ועוד אחכ בהמשך התגובות הבנתי שבכיתה הוא בסדר והמורה לא התלוננה ושזה רק המורה באחד על אחד, אז באמת נשמע לי מוזר לתת על זה תרופה..

להפך לנצל את זה שהוא אסוציאטיבי לעשות לו משחקים מעניינים לאתגר אותו, לעניין אותו לא לדכא אותו... ולא בטוח שילד בגיל הזה צריך להיות דממה על הכסא בפרטני... 

הלכנו לאבחון אצל מומחה שהמליצוסרגל כלים

פרופ ווטמברג

והוא גם אמר שהוא מבין על מה המורה המתקנת מדברת

שהוא כן ילד עם הסחות יחסית לגילו

ומקבל את ההצעה שזה יהיה לתקופה של הקנית הקריאה

ואז נשקול אם להמשיך אם בכלל צריך...

אני גם מכירה מהבית שהוא מדבר הרבה

זא עשינו אבחון

 

בלב כבד נתתי לו כי באמת רוצה שיצליח והוא גם יש לו המון מוטיבציה

אבל עכשיו היא ממש גרמה לי להתחרט...

גם אם זה הסחות יותר מהרגיללב אוהב

באמת אחד על אחד זה משעמם כנראה בשבילו

אבל בכיתה עם כל ההסחות הוא כנראה לא משתעמם, בכל אופן הוא לא מפריע שזה ממש יפה

והשאלה אם אפשר להקנות קריאה גם בלי הכדור או שזה בלתי אפשרי? היתה תקופת ניסיון? 

בודאי שהייתה תקופה בלי רטלין בקריאהסרגל כלים

בתחילת שנה הוא למד כמה שיעורים

ואז כשיזמנו איתה שיחה על התקדמות היא התלוננה שהוא מרבה לדבר וזה מפריע לו להתקדם כמו שהיא חושבת שהיה צריך

לכן המליצה על  אבחון

מה שלי הפריע בכל הסיפור

זה השורת סיכום

" מתקדם ומשתף פעולה אך עדין מרבה לדבר וכו... ולכן ממליצה לשקול העלאת מינון...

לא הבנתי היא מאבחנת קשב או מורה מתקנת?

באמת השורת סיכום אפילו קצת פוגעת לדעתילב אוהב

לא יודעת איך מקובל לכתוב אבל נשמע קצת קשוח משתף פעולה ומתקדם למה אי אפשר להשאיר את זה שם פשוט

אולי להחליף מורה מתקנת? 

אני חושבתרקאני

שמורה מתקנת לילדים בגיל הזה

אמורה לדעת להתמודד עם זה

אמורים להיות לה הכלים המתאימים לגרום לו להתעניין וללמוד

הוא לא בן 15

היא לא יכולה לצפות ממנו להקשבה של מבוגר

הבן שלי בכיתה אניק חדש2

וגם הוא מתקשה לשבת

ויוצא מריכוז.

המורה אמרה שזה עדיין טבעי כי הם בסהכ באו הרגע מהגן הם צריכים ללמוד סדר יום.

וכל עוד הוא מתקדם היא לא רואה סיבה להתחיל לטפל.

נשמע שהגיוני שילד קצת תזזיתי.

אני אגיד לך את האמתבאתי מפעם

מה אני הייתי עושה...

תגידי לה שהעלית לו ל20 מג ותשאלי אם יש שיפור.


ילד בכיתה א לא צריך יותר מ10 בעיקרון... הריטלין לא משתיק, אולי היא צריכה יותר לתת גבולות?

אולי הוא מפטפט בגבול הנורמלי והיא רוצה שקט?

ריטלין לא נותנים כדי שיהיה למורה קל יותר! נותנים כדי לעזור לילד. ואני גם מורה ואני יודעת שילד שמפטפט זה יכול לשגע, אבל לא בגלל זה נותנים מינון גבוה יותר. 

האמת נתת לי רעיון שלא חשבתי עליו...סרגל כלים

ואכן תהיתי לעצמי האם זה הגיוני לפנות לרופא ולהגיד "הילד ממשיך לדבר..."

בתור מורה ילד בכיתה א בשיעור אחד על אחד עד כמה הגיוני שהילד ידבר ועם זאת לא יפריע לו בלימוד?

זה מאוד תלויבאתי מפעם

כמה גבולות יש בשיעור הזה,

כמה מעניין לעומת כמה משעמם,

כמה השיעור ממושך? כמה פעיל וכמה סביל...

ילד פטפטן זה גם אופי, יש לי כאלה בבית, דברנים בלי סוף (בנים!)

ממש לא מסמכותה של מורהנעומית

היא לא יכולה להמליץ לשנות מינון, בטח שלא להמליץ לתת טיפול תרופתי

היא כן יכולה להמליץ ללכת לנויורלוג שיאבחן. (הוא מאבחן, לא היא).

משהו נוסף, בניגוד לחלק מהדעות כאן אני חושבת שילד שהוא אסוציאטיבי ומדבר הרבה בזמן לא מותאם בהוראה פרטנית בהחלט לא תואם גיל. (תלוי כמה ומתי).

אפשר לנסות מרפאה בעיסוק לשיפור תפקודים ניהוליים (אני חושבת שגישת קוגפאן מומלצת מאוד לזה).

לעבוד על זה בבית, (זמן גדל בהדרגה שבו רק קוראים, דקה, שתי דקות עם טיימר.

להקפיד להתחיל ולסיים מטלה, לדבר על נושא ספציפי ).

להתאים את אתגרי הקריאה ליכולותיו, בלי תסכול משמעותי.


ועוד משהו, ממש מוזר לי לקחת ריטלין להקניית הקריאה, ומה עושים אחרי שקוראים?

יש אתגרים אחרים, הבנת הנקרא, חשבון וכו'

והם אתגרים לא פחות קשים שדורשים לא פחות משאבי קשב.

מוסיפה אחרי שקראתי תגובותנעומית
אם בכיתה אין קשיים משמעותיים אולי כדאי ללכת למורה מתקנת נוספת, או לראות מה קשה לו אצל המורה הנוכחית, אסוציאטיביות הרבה פעמים באה כשהמשימה קשה מידי. 
מענין אותי לשמוע על הגישה של קוגפאןסרגל כלים

איך מגיעים למי שעובדת לפיה הגישה הזו???

 

גם אני שאלתי כמוך

מה זה תקופה מוגבלת

ואמרו שכן זה אפשרי

ואחרי שיעלה על המסלול מבחינת קריאה כנראה כבר לא יצטרך

עכשיו הפנמתי זה גישה פסיכולוגית לתווך להורים את התרופה

כשיודעים ש\זה רק לזמן מוגבל זה  פחות מלחיץ

ובינתיים לאט לאט אפשר להמליץ לשנות מינון וכו...

 

אפשר לשאול בקבוצות שכונתיותנעומית

יש להם גם באתר מטפלים שעובדים בשיטה הזו.

בכללי מרפאות בעיסוק יכולות לעבוד על תפקודים ניהוליים. שזה קושי מרכזי אצל ילדים עם הפרעות קשב

 

 

אין כזה דבר תקופה מוגבלתניגון של הלב

יש לנסות כל מיני שיטות להתמודד עם הקשב והריכוז. אם יש לילד בעיה של קשר וריכוז היא לא תיעלם אחרי שהוא ילמד לקרוא...

לא מכירה את גישת קוגפאן אבל זה שיטה להתמודדות וטיפול בקשב וריכוז

תבדקי ברשת על השיטה הזאתשושנושי

יש באתר פירוט של מטפלים

אני גם מבררת על זה, הקלינאית תקשורת שלנו ממש המליצה. 

מה זה גישת קוגפאן?סרגל כלים

פעם ראשונה ששומעת על המושג

איך מגיעים לכאלו שעובדות לפי הגישה הזו?

 

ואגב גם אני שאלתי מה זה אומר רק לתקופה מוגבלת להקנית הקריאה?<

אחרי שהפנמתי גם את הסגנון שהיא חותר ת אליו זו שיטה פסיכולוגית אולי כדי לא לתת הרגשה 

שעכשיו הילד הולך לקחת תרופה לכל החיים

אלא זה רק לתקופה של הקריאה.. ואחכ רק להעלות מינון וכו וכו

ובאמת תוהה עד כמה רחוק לקבל הכל או באמת אני צריכה לעצור ולהגיד עד כאן יש עוד שיטות לעזור לילד...

זה דבר שחדש לי ובאמת אני תוהה לגבי כל הסיפור הזה

אני חושבת שאתם צריכים להפרידניגון של הלב

בין הלימוד קריאה לקשב וריכוז. אם יש לילד בעיה של קשב וריכוז, כדאי לדעתי לאבחן ולהחליט איזה דרך טיפול אתם רוצים (לא חייב תרופות, אבל כדאי שתדעו עם מה אתם מתמודדים) כי הבעיה לא תהיה רק עכשיו בלימוד קריאה אלא בעוד דברים בהמשך (דרך אגב, למרות מה שהמומחה אמר, זה לא נשמע שיש פה בעיית קשב וריכוז חמורה שתצריך בשלב הזה טיפול תרופתי, כי הוא כן מסתדר בשאר התחומים ובבי"ס).

 

בלי קשר, הוא צריך הוראה מתקנת ללימוד קריאה. ובשביל זה למיטב ידיעתי לא צריך ריטלין, אלא יש גישות ודרכים שונות של והראה מתקנת שבה מלמדים את זה וכנראה שהמורה הפרטית הזאת פשוט לא מתאימה לילד שלכם. באופן כללי, אם בכיתה של שלושים תלמידים שבה מלמדים בשיטה אחת הילד לא צריך ריטלין אין שום סיבה שיקח לשיעור פרטי, שתתכבד המורה הפרטית שהוא התלמיד היחיד שלה בשיעור הזה ותתאים את עצמה אליו, ואם היא לא מוכנה אז שווה להחליף מורה.

מסכימהאפונה
וממליצה לבדוק את השיטה של חמוטל שהינו
מה זה השיטה של חמוטל?סרגל כלים

איפה מוצאים על זה מידע?

שיטה ללימוד קריאהאפונהאחרונה

בדרך משחקית

שיטת חמוטל שהינו

אסור למורה להמליץ על מינון כזה או אחר.עודהפעם

זה לא בסמכותה ולא בתחום אחריותה. היא יכולה להגיד מה היא רואה,
ולהמליץ לחזור לרופא, לא מעבר.
אני הייתי שוקלת להחליף מורה, בפרט אם בכיתה המחנכת לא מתלוננת על זה.

תודה, בגלל שזה ככ הציף אותיסרגל כלים

חיזקתן אותי

לא יודעת למה הרגשתי חצי מרומה... כאילו אני זרמתי במשהו שאני לא מתחברת אליו והמערכת מנסה לשנות לי את הילד

לפה או לפה 

לפעמים צריך חיזוק מבחוץ

 

איך מספרים לבעל על ההריון בצורה מפתיעהאנונימית בהו"ל

אנחנו אחרי IVF, כך שבעלי ממש מצפה להריון, ורוב הסימנים מראים שזה כך בעזרת ה'.

הוא לא יודע את היום המדויק שאני צריכה לבצע את הבדיקה.

תנו רעיון איך לספר לו בצורה נעימה ופשוטה אבל עדיין מפתיעה.

 

וגם להורים.... 

לקנות איזה בגד מתוק של ניו בורןרקאני

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

 

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

 

בשעה טובה!!מחכה להריון
להשים את הבדיקת הריון עם שתי פסים בקופסת מתנה להגיד קניתי לך משהו ואז זה מפתיע ומרגש הכי פשוט הכי יפה
תמיד תוההירושלמית במקור
כשצצה שאלה כזו - האם הוא לא לידך בעת הבדיקה ויודע שהלכת לבדוק? זה הרי שתן ראשון של בוקר...


אין סיכוי שאצליח להפתיע...

בעלירקאני

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

אה אז אצלנו לא יוצא לפניירושלמית במקור
ואם היתה חופשה כזו על ימי בדיקת היריון הוא ישר היה כותב לי נו מה יצא בבדיקה חחח
האמתרקאני

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

מגניב איזה כיףירושלמית במקור
זה לא חייב להיות בבוקרoo

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

אבוד לי הוא תמיד שואל מתי בודקים ומאיץ בי לבדוקירושלמית במקור
יפה שהוא עוקבoo
נראה לי לרוב האישה עוקבת אחרי התאריכים יותר מהגבר
למרותoo

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

גם אניייי אין לי כוח ונראלי שאני גם לא טובה בזהירושלמית במקור
אניoo

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

איך הוא לא יודע שיש פרישה?זוית חדשה
לא לכולןoo

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

היא אומרת לו...יעל מהדרום
נו, ואז הוא יודע אם אכן יש מחזור בסוף או לאזוית חדשה
ואם אין, זה לא תמיד הריון. לפעמים המחזור מאחריעל מהדרום
לק"י


או שהוא לא מסודר.

אם המחזור לא קבועהשם שלי
הפרישה לא קשורה לדימום בפועל.
אצלי כמעט אף פעםרקאני

הדימום לא הגיע עם הפרישה

המחזור שלי לא סדיר

נכון גם אנימחכה להריון
בצהריים לפני שחזר מהעבודה וכבר קניתי קופסא ידעתי שזה זה היתה לי הרגשה חחחח
אני אף פעם לא בודקת בבוקרהשם שלי

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.


אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.


והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.


בivf זה כבר השלב של הבדיקות דםשירה_11

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

האמת שבכל הפעמים שבדקתי בדקתי בלעדיוהשקט הזה

סתם כי לא רציתי לאכזב אותו אם יצא שלילי

אבל תמיד סיפרתי לו שניה אחרי.. או שהתקשרתי לספר או שהוא היה בבית.


אני אעשה בטא, ולא אעדכןאנונימית בהו"ל

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

וואי נשמה רוב הסימנים זה ממש יכול להיות מתמיכהאורוש3

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

אחרי המתנה ובמיוחד אחרי ivfשושנושיאחרונה
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך כ"ג בשבט תשפ"ו 8:44

אני אישית לא חושבת שפייר לעכב את הבעל מלקבל את הבשורה הזאת.

הוא מחכה לזה בדיוק כמוך, את היית רוצה שהאחות במחלקה תספר לו ולא לך ותחכי עוד כמה שעות בשביל שיפתיע? כנראה שלא. אני לא הייתי רוצה. 

 

הייתי אומרת לך שתעשו בדיקה ביתית ביחד בבוקר נגיד של הבדיקות דם (אני עשיתי בדיקה ביתית שבוע אחרי החזרת עובר בן 5 וכבר יצאה תשובה חיובית ברורה). 

זמן רנה, מי מצטרפת?זמן רנה

מוזמנות לכתוב כאן זמנים שאתן לוקחות לעצמכן, להתנתק מהמסכים, להיות נוכחות בכאן ועכשיו.

ומוזמנות לעודד, לפרגן ולתמוך אחת בשניה ❤️

תיוגיםזמן רנה

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

תודה שפתחת!לפניו ברננה!
אחשוב תכף מתי לוקחת
בע"ה במשך שעההתלבטות טובה
מקווה להצליח
אני בעזרת ה' ממשיכה להתנתק כשהתינוק לא עלישמש בשמיים

מתחברת בהנקות ומתנתקת כשהוא ישן או משחק כדי לנצל את הזמן.

 

בצהריים עם הילדים בעזרת ה' אני אקח שעתיים או שלוש הרמטי יותר

הצלחתי שעה וחצי לסגור ממש, רציתי יותר אבל לא נוראשמש בשמיים
וואו כל הכבוד!!!אוהבת את השבת
אני מעכשיו עד 15:00רקאני

בלי נדר

תודה על התיוג!

בהצלחה!שמש בשמיים
לוקחת שוברקאני

מעכשיו עד 19:00

אוי שכחתי שלקחתירקאני

שוב, עד 19:30

איך היה? כל הכבוד שניסית שוב ושובאוהבת את השבת
היה אחלהרקאני

זה עוזר לי להתנתק כמו שצריך וללמוד למבחן....

איזה יופי!! ובהצלחה!!!אוהבת את השבת
מעכשיו עד 22:00רקאני

בעזרת ה' בלי נדר

פשש!! מחכות לעדכוןאוהבת את השבת
מעכשיו עד 17:00השם שלי
סחתיין! איך הלך?אוהבת את השבת
הייתי עד 17:30 בערךהשם שלי
חוץ מווטסאפ.
סחתיין!!! 👏👏👏אוהבת את השבתאחרונה
לא זמן מוגדר בנתייםפצלשהריון
אבל בה בימים האחרונים אני כמעט לא בטל ובמחשב
וואו תותחית!!אוהבת את השבת
מה עושים אם צריך לחזור לעבודה ואין, פשוט אין מסגרתאנונימית בהו"ל

אין מקום במעון

אין מטפלת פרטית.

יש רשימת המתנה של 22 ילדים באזור!!!!

מוכנה לשלם כפול אבל גם בזה יש תור ארוך

ואין למי.

לשים מדי רחוק לא רלוונטי כי יש ימים שאוספים בלי רכב (כי הרכב אצל בעלי וחוזר מאוחר) והתחבצ פה על הפנים.

מה עושים??

להציע לבוא איתה, זה אופציה?

עבודה משרדית ניהולית

נשמע שהפתרון הוא לשים רחוק יותררק שואלת שאלה

ושבעתך ימצא פתרון לרכב באותם ימים או שאת תמצאי רכב משכנה או משהו כדי להחזיר

מבינה שמורכב אבל לא נשמע שיש ברירה אחרת


להביא איתך זה תלוי בבוס ובסוג העבודה ובכל מקרה מוגבל לזמן קצוב ומה אחר כך


בהצלחה רבה!שיפור

אני מכירה נשים שעבדו עם תינוק בעבודה משרדית בתיאום עם האחראיים. תלוי מאוד בסגנון של המשרד.


חוץ מזה, אפשר לחפש בקבוצות וואטסאפ באיזור שלך אם יש אמא בחל"ד שתרצה לשמור על התינוק שלך בתשלום.

לחפש מסגרת קרובה לעבודה שלך.

למצוא פיתרון איך להביא ולהחזיר ממסגרת רחוקה.

אני רק אגיד שאם יש לך ותק אז החוק מגן עליךמקרמה

מפיטורין עד שנה

אבל זה לא יעזור לך אם זה יהיה באווירה לא טובה מול הבוסים...

מנצלשת- אם רוצים להאריך מעבר לחצי שנהיעל מהדרום
לק"י


מי אמור לאשר?

תסתכלי בכל זכותמקרמה

בעיקרון מותר לצאת לחלת לאחר חופשת לידה עד רבע מהזמן של תקופת העסקה

ולא יותר משנה

וחייבים לקבל אותך לעבודה בחזרה אחכ


 

בכל מקרה בעיני זה לא משנה אם זה חייב להיות באישור המעסיק או לא

כי החוק לא מגן על השם הטוב שלך....

ואם זה נכפה על המעסיק - בסוף זה יתגלגל אליך בחזרה...

 

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

תודה!יעל מהדרום
לק"י


הלוואי ויהיה לי אומץ לבקש את זה בכלל (אני אמורה לחזור לחודשיים וחצי בערך עד סוף השנה. ולא בטוחה שאמצא סידור לקטן).

אני פשוט עידכנתי את ביה"ס שלא חוזרת עדייןהשקט הזה
אבל לא ככ אכפת לי מה הם חושבים כי לא חושבת להשאר שם
אז אני כן מתכוונת להמשיך שםיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ואני לא מהמעיזים לבקש כל דבר🙊


(למרות שבפועל הכי הגיוני להעלות את זה, ולראות אם זה מסתדר. כי יש לי מחליפה, מה שלא מובן מאליו, אבל יש עוד מורות שצריכות ללדת, והגיוני שבונים עליה שתחליף מישהי אחרת....

הייתי רוצה לפחות להוריד חלק מהמשרה עד לשנה הבאה).


(וגם כלכלית זה יהיה קצת כבד, אבל כנראה שנסתדר).


וסליחה פותחת שניצלשתי קצת לפריקה משלי.

אני ממש מבינה אותך❤️

לא טוב לי עם זהרק רוצה לדעת

ילדתי בה כבר לפני חודש

תינוק יפה ומתוק

ילד לא ראשון..

בריא ב"ה!! ככ חששתי והתםללנו שהכל יהיה טוב (ההריון היה תקין ב"ה) סתם היה לי לחץ גדול אולי בגלל שאני כבר לא בת עשרים....

אני אסירת תודה על הבריאות ככ לא מובן מאליו !


אמהמה התינוק לא קל....בעיקר ביום (שוב תודה תודה תודה שבלילות הוא ישן טוב)

ההנקה לא הולכת בקלות מההתחלה הוא גם על הנקה וגם על תוספות.

לא רגוע

לא לוקח מוצץ

נרדם לי רק על הידיים (ובהליכה)


לא אשקר אני מרגישה שהתהפכו לי החיים (כבר שנים אין פה תינוק בבית)

אני מאוהבת בו הוא מתנה ענקית!!

אבל לא קל הגידול שלו

ולא זכור לי כזה קושי אצל אפחד מהילדים

אולי אצל הבכור

לפעמים אני מתוסכלת מאוד לא יודעת מה הוא רוצה

גם הילדים לא ממש יכולים לעזור כי הוא לא ממש הרגע אצל כל אחד

ובכלל לפעמים האווירה בבית קצת עכורה בגלל זה

התחלתי לשמוע מהילדים  משפטים כמו

שישן כבר ויהיה לנו שקט

איזה תינוק סיוט

בעצם היה יותר כיף בלעדיו

ועוד כל מיני

בקיצור כל משפט כזה זה צביטה ענקית בלב שלי.


איזה עצות יש לכם בשבילי ?

מה עושים כדי לא להגיע לכאלו משפטים תובנות

ושכולם כולם ישמחו ים המתנה הענקית הזו....

באמת לא קל.. וחודש אחרי זה עדיין כלוםםםםאוהבת את השבת

תנוחי הרבה וכמה שיותר

בע"ה יעבור לו עם הזמן.. יש תינוקות כאלה ויש מצב שממש אוטוטו ישתפר


אפשר להיעזר במנשא שמותאם לגיל לידה מדי פעם ויש גם ערסל ניענוח


לגבי האחים לא להיבהל

תגובות אחרי לידה זה ממש הגיוני

בטח אם הוא כרגע לא רגוע

אפשר לדבר הרבה לא בהטפה על הנס הזה

ואיזה יופי שזכינו באח משמח למשפחה

ואיזה יופי שהוא בריא

ואיזה כיף שיש להן עוד מתנה מדהימה כמו שאתם מתנות מדהימות

להכניס לשיח...

ובע"ה לאטלאט יחלחל אליהם

וזה לא לעכשיו כי עכשיו את רק צריכה לנוח זה נשמע כמו בקשה לצומי

וזה בהמשך... לנסות לתת לכל אחד זמן שלך איצו לבד

את בשכיבה /ישיבה ונמצאת רק איתו ומקשיבה רק לו

אפשר גם שוקו ועוגיה


בהצלחהההה

השישית שלי הייתה ילדה סיוטמתיכון ועד מעון

חזרתי לעבודה כעבור חצי שנה רק כי כבר לא יכולתי לשאת את הצרחות שלה. בעלי לא רצה יותר ילדים בגלל הסבל שזה היה, אבל אמרתי לו שאני חייבת תיקון.

עם הזמן החל מגיל שנתיים זה התמתן.

היום ב"ה היא כבר בת 9, ילדה מהממת רגישה ברמות, כנראה שהצרחות היו חלק מהרגישות הזו.

השנייה שלי הייתה כזו, עד גיל חצי שנההדרים
רק צרחות ורק עליי על הידיים לא היה לי לא יום ולא לילה כבר הגעתי לכדי דיכאון . היום היא בת כמעט 3 ואני מאוד מתחברת לנושא הרגישות היא עמוקה חכמה רגישה ומתוקה ברמות , ילדה עוצמתית שמגיל לידה מורגש שפשוט הייתה חייבת לבטא את עצמה
חיבוק!ואני שר
עבר עריכה על ידי ואני שר בתאריך כ"ג בשבט תשפ"ו 0:07

אני עוד בתחילת הדרך שלי

אז לא יודעת כמה הניסיון שלי יתרום


 

אבל מעבר לסבלנות

אולי לבדוק אם יש קושי ספציפי שאפשר לתת לו מענה ולהקל

שפת התינוקות דנסטן כדי להבין את הצרכים שלו יותר

אוסטיאופתיה לגרעפסים/גזים

יועצת הנקה שתעשה סדר


 

יודעת שאני גיליתי שיש דברים כאלה שיכולים ממש להקל! ולא הכל זה רק לחכות שיגדל...


 

וכמובן חיבוק גדול לך! 

להגיד לתינוק הרבה במשך היום, חמוד שלי, לא קל לך,כתבתנו

זה לא נעים לך בבטן/ קשה לך להירדם כי אין לך מוצץ/ היית רוצה להצליח לינוק יותר טוב ופחות לקבל תחליפים- לגלות אמפתיה לקושי שלו כשהוא בוכה. מאמינה שעם הזמן גם הילדים יתפסו את נק' המבט הזו.

בנוסף, אפשר להגיד להם אם שומעים אותם אומרים משפט צובט כזה, נכון, היום לא קל לו, אבל כשתעבור התקופה הקשה שלו ואולי אפילו רק עוד 10 שנים, אתם פתאום תראו איזה כיף לנו שיש לנו אותו. ובלי להילחץ. זו דרך ישירה ונורמלית של ילדים שלא רוצים להתמודד עם אתגר, וזה בכלל לא אומר שהם לא אוהבים אותו ושמחים בו, אפילו אם הם עדיין *באמת* לא מרגישים אליו אהבה ואחוה.

חיבוק, נשמע מעייף ומתסכל בהחלט גם בשבילך 🤍

אוליoo

להתחיל עם הבנה

שתינוק זה לפעמים סיוט

ולגיטימי להרגיש שיותר טוב בלעדיו


כנות והכלת רגשות

זה הצעד הראשון לחיים טובים

אחרי זה אפשר לחשוב על הקלה/ פתרונות 

נשמע באמת קשה מאוד!!! זה הגיוני שקשה לך ולהם!שיפור

וזה גם טוב שהם מדברים את זה שקשה להם. זה בסדר שיהיו משפטים כאלו.

הייתי ממליצה דווקא להיות אמפטית כלפי משפטים כאלו- "וואי זה באמת קשה שהוא בוכה הרבה" אפשר לשתף אותם שגם לך קשה.


ומצד שני בזמנים רגועים כשהם לא עצבניים עליו. אפשר לשתף אותם שזאת תקופה קשה עכשיו ועם הזמן הוא יגדל ויחייך, ויהיה מתוק וחמוד.

וגם לשים דגש על המתיקות שלו גם עכשיו. איך הוא תופס עם האצבעות הקטנות שלו. והחיוך הרפלקסיבי החמוד. וכשהוא ישן אפשר להראות להם כמה הוא מתוק.


אני מכירה את התחושה הזאת שהחיים התהפכו. חוויתי את זה אחרי הלידה הראשונה וזה ממש ממש לא קל. תני מקום לקושי הזה. תחמלי על עצמך בתוך הסיטואציה המורכבת. זאת לא כפיות טובה שקשה לך עם תינוק מאתגר, גם אם ברוך ה' הוא בריא והכל בסדר. ובעזרת ה' עם הזמן הוא יסתגל לעולם והכל יתייצב מחדש. אבל זה יכול לקחת חודשים.


וטיפ קטן פרקטי שמאוד עזר לי- להשתמש הרבה במנשא. אצלי זה ממש הרגיע והרדים בגילאים הפיצים.

וחוץ מזה- להקל על עצמך בכללי איפה שאפשר. זה הגיוני להוריד סטנדרטים במשך תקופה משמעותית אחרי הלידה. אחרי אחת הלידות שלי השתמשנו בעיקר בחד"פ במשך 5 חודשים עד שהרגשתי שאני פנויה לחזור לשטיפת כלים.


בהצלחה רבה!!! בעזרת ה' שישתפר בקרוב!

לא פשוט בכלל!יום שני

דווקא כשזה לא ילד ראשון, יש עוד ילדים שצריכים אותך והבית לא יכול להתנהל לפי הקצב של הבייבי.

לפעמים זה מאתגר יותר


 

אני מציעה ללכת לרופא ילדים מנוסה שאת סומכת עליו, לספר לו הכל ולשמוע מה הוא אומר.

לפעמים יש משהו שמציק או כואב ואנחנו לא יודעים (ריפלוקס, דלקות אוזניים, מערכת עיכול לא בשלה ועוד ועוד). רופאי ילדים רואים המון תינוקות ובגלל זה אני אוהבת להתייעץ איתם (אפילו על קשיי התנהגות או הצבת גבולות אני מתייעצת לפעמים).

לפחות תדעי שמבחינה פיזית בדקת הכל.


 

עוד נקודה שכדאי לבדוק זה הטונוס שרירים, ילדים עם טונוס גבוה הם בכיינים, לא רגועים ומגיבים לכל שינוי קטן.

את יכולה לקרוא על זה  כאן

הכול על טונוס השרירים בתינוקות – היפוטוניה והיפרטוניה


 

 

 

מבינה את ההרגשה עם תינוק לא רגועסרגל כליםאחרונה

ההרגשה שהתהפכו החיים הגיונית אם לא היו תינוקות בבית הרבה שנים

זה כמו ילד ראשון בעצם

עם התוספת של האחים בבית שגם דורשים תשל

אז קודם כל לא להרגיש רע בגלל ההרגשה

תינוק זה לא דבר קל בדרכ

יש תינוקות רגועים יותר ויש כאלו שפחות ויש כאלו שהרבה פחות

אני כן חושבת שלפעמים יש משהו פסיכולוגי שהתינוק מרגיש

למשל לי יש ילד שבתור  תינוק נולד בתקופה משפחתית רגישה מאוד בגלל התעסקות עם משבר אצל קרוב משפחה

מעליו יד 2 גדולים שכמובן גם דרשו את שלהם

והוא בכה כללללל הזמן

ביום וגם בלילה 

במנוחה או בנסיעה (אז בכלל הצרחותץ הגיעו עד לב השמיים)

זה היה ממש מסתכל

בכיתי איתו

הילדים היו בשוק 

והם קטנים סהכ

התרגלו לראות אותי מסתובבת איתו ובוכה

הרופא טען שאולי יש משהו כמו ריפלוקס ואולי לכן

אבל לדעתי  חוץ מזה הוא הרגיש את המתח עוד בבטן

ונולד לתוך תקופה רגישה

והוא הרגיש...

ברור שזה לא קל לשמוע בכלללל

אבל אחרי שאני עברתי את זה 

התובנה שלי הייתה להיות יותר רגישה כלפיו

תנטרלי רעשי רקע ותהיי שלמה איתו

להראות לילדים כמה שיותר שהלוואי להרבה כאלו "קשיים"

ושאת אוהבת ושלמה איתו (למרות שבפנים אולי גם לך קשה)

תנסי כמה שיותר לשחרר מהמתח סביבו

הוא יגדל והאחים שלו  יאהבו אותו מאווווד

 

וטכנית מנשא או כל דבר שיכול לעזור...

 

נהיגה ברכב וכיסוי ראששקדי מרק

ממש לא נוח לי הכיסוי ראש בנהיגה!!

נוהגת יחסית הרבה שעות בשבוע, ומרגישה שזה ממש משפיע על כל היציבה שלי בנהיגה,

לא מצליחה לסדר את המשענת ראש בצורה שתלך אחורה ותתן מקום לקוקס ולמטפחת, ככה שאני מוטה קדימה ועם כאבי גב..

יש למישהי עצות או תובנות בנושא?

הסתכלתי על כריות תמיכה למשענת ראש/לצוואר, אבל לא ברור לי אם זה יעזור או רק יותר יפריע. 

אולי בנהיגה תלבשי כיסוי ראש פשוטמתואמת
כמו כובע צמר כזה?
תודה, אני נוסעת בעבודה אז פחות רלוונטישקדי מרק
בעבודה או אל העבודה?מתואמת
גם וגםשקדי מרק
אולי לנסות קשירה אחרת?השקט הזה

קשירות נמוכות הולכות עכשיו ממש

תודה, אני מאותגרת בתחוםשקדי מרק
קושרת בערך אותו דבר כבר שנים מאז החתונה, אבל אולי זה יגרום לי להתעדכן דוקא, אחשוב על זה
יש אפשרות להנמיך את המושב עצמוחושבת בקופסא

כדי שלא יתקע לך הראש בגג (-:

השילוב כנראה הכי גרוע הוא בין מטפחת לרכב. כבר קרו לי כמה מקרים שבהם יצאתי או נכנסתי לרכב, ולא הייתי מודעת לגובה הנוסף, אז המטפחת נשארה מאחוריי.

תודה, איך זה יכול לעזור?שקדי מרק

המרחק בין המושב למשענת ראש נשאר זהה, לא?  

שואלת כדי להבין..

אולי באמת אשחק עם זה קצת ואנסה לראות

אולי אפשר לשחקרקאניאחרונה

עם הגובה של המשענת ראש?

 

למה את לא משעינה את הכסא קצת אחורה יותר?חילזון 123
תלוי איפה הנפח של הכיסוימרגול

אם עיקר הנפח הוא המטפחת, פשוט תורידי לבובו.

זה לא הכי אסתטי, אבל זה מכסה… ולא דורש מי יודע מה תכנון מראש

ברית שיצאה בשבתשירה_11

ודאגנו למשפחה של האבא לדירה באיזור לשבת כדי שיהיו בברית בשבת בבוקר

ארוחות שבת צריכות להיות יחד כמו שבת חתן?

או שצריכים להיפגש רק בברית מילה? 

מה שנוח לכם. אבל צריך לתאם ציפיות מראשמנגואית

ואם הם צריכים להביא לעצמם אז צריך לדאוג להם או שיביאו גם לפלטה , כלים , מיץ ענבים/יין

בדרכ לא נהוג לאכול בדירה אם זה של משפחה אחרת בלי תיאום מראש

יש להם איפה לאכול אם לא?שומשומ
נראה לי מכובד שאם מזמינים אנשים לשבת, לדאוג להם לסעודות. אלא אם כן סידרתם להם מקום כולל ארוחה (מלון/ קרובי משפחה) 
אם זה היה קורה לנו, היינו דואגים לאורחים לסעודותיעל מהדרום
כשאני השתתפתירקאני

בבריתות בשבת

היה אירוח לכל הסעודות למי שהגיע מרחוק

ובסעודה בבוקר הזמינו עוד אנשים שגרים קרוב

אנחנו עשינו שבת שלמההשקט הזה

וגם עשינו קידוש אחרי התפילה לכל מי שהשתתף בברית

בקיצור הילד חגג בר מצווה בגיל 8 ימים בגדול.

 

אבל זה תלוי גם בכמה אנשים מדובר, ציפיות שלהם, ציפיות שלכם..


 

ולא עקבתי, מזל טוב?!

מזל טוב לאחותי 🙂שירה_11
ממש שבת בר מצווה
אהה חח.. מזל טוב בכל מקרה😅השקט הזה
כל הסעודות משותפותניק חדש2

לפחות כך אצלנו

הזמנו אנשים ודאגנו להם לדירות ואכלנו כולנו יחד את כל הסעודות.

תודהשירה_11

שאלתי בשביל בת משפחה

כי תהינו דיברנו לא חשבתי שבאמת מברית זה הופך לשבת חתן

עכשו אני מבינה שבאמת כך נהוג תודה לכן 💚

גם אצלינו. כולם אכלו יחד את כל הסעודותשומשומונית

המזל שלנו היה שזה היה בן בכור, אז הסבתות די ארגנו וגם שילמו הכל. ובסוף צחקו שהן ארגנו את הברית ושאנחנו נתכונן לבר מצוה... (הברית הייתה בשבת קצת מאתגרת לאירוח).

רק אציין שב"ה הבר מצוה גם אחרינו. שבת מאתגרת ומלחמה...

ב"ה שמתעסקים בשמחות!

קרה לנו כמה פעמים...פייגא

פעם ראשונה עשינו כל הסודות משותפות.

בפעמים הבאות שזה קרה הכרזתי שזה קשה לי כיולדת (גם להשתתף בשלוש סעודות עם כולם... היה לי ממש מתיש) אז אמרתי שמבינה מי שלא יכול לבוא.. אבל אנחנו רק מארגנים סעודת ברית בבוקר.

בפועל כמעט כולם הגיעו והתארגנו בעצמם לשאר הסעודות


מזל טוב!

איזה יופי נחמד מצידםשירה_11

וזה באמת קשוח

כאן במקרה ההורים שלי ממש מעורבים, לאחותי נשאר רק להנות מהרעיון

מענייןרקאני

יצא לי להיות בתקופה האחרונה ב2 בריתות כאלה

אחת של ילד מס 13 ואחת של הבכור

מדהים השוני בארגון חחח

אצל הילד ה13 האורחים היו רק הנשואים וסבא וסבתא

ומי שהכין את האוכל וארגן הכל היו בני המשפחה (הבנות הרווקות ואנחנו הכלות)

אצל הבכור הזמינו עולם ומלואו

משפחה של 2 ההורים, חברים וכו'

ומי שארגן הכל היו ההורים של ביולדת ובעלה בחלוקה חצי חצי

 

ב2 המקרים ליולדת לא נתנו לעשות כלום....

 

מעניין מה יהיה אם אני אלד בשבת🤭

תראי…שירה_11

להזמין חברים זה אובר אלא אם כן בא להם חפלה ויש תקציב 🙂

כאן זה משפחות דיי צעירות

ולכן הכל שונה

בילד 13 אני מניחה שגם המשפחה הגרעינית לבד היא גדוד בפני עצמו 😂

אנחנו היינו החברים😅רקאני

אבל זה בהחלט היה אובר

הזמינו אותנו ברגע האחרון כי היה מקום פנוי וזרמנו...

אפשר לדאוג להם לאוכל ושיאכלו בנפרדיעל מהדרום
זה לא רק אוכלרק טוב!

זה גם כלים

ופלטות

ומקום לאכול

ולהשאיר נקי אחרי הארוחה

ומקרר לשמור את האוכל.

לא בהכרח שמשפחה שמשאירה דירה לשבת מתאים לה שיעשו אצלם סעודת שבת וישתמשו במטבח ובמקרר ובפינת אוכל (לא מדברת על קפה ועוגה בקטנה שזה הגיוני).

כן. התכוונתי שאם ליולדת קשה לאכול עם כולםיעל מהדרום
לק"י


אפשר לדאוג להם שיאכלו במקום אחר.

לא הרגשתי מסוגלתהתלבטות טובה

אחרי לידה לעשות את כל הסעודות משותפות למרות שהגיעו די מעט מהמשפחה.

עשינו את הסעודה של הברית משותף, ו 2 משפחות שהגיעו התארגנו לארוחת לילה לבד, סעודת שלישית לקחו שאריות של לחמניות וסלטים ואכלו בדירה שארגנו להם.

למזלי הם שאלו מעצמם אם אני רץמעדיפה לאכול לבד או ביחד. ככה שזה מאוד הקל עלי שאני לא הייתי צריכה לבקש

אנחנו עשינו את כל הארוחות משותפותשיפור
זה תלוי בהזמנהניגון של הלב

אני מכירה כאלה שמזמינים את כולם ודואגים לשינה וסעודות לכולם, וכאלה שדואגים רק לשינה/סעודות ואומרים לאורחים לדאוג לעצמם לשאר, ורק מי שמסתדר מגיע

וואו קוראת את כל התגובות פהכורסא ירוקה
ואיך אנשים משקיעים, ואני אמרתי לבעלי "אם הברית בשבת אנחנו עושים אותה לבד, ההורים ישמעו את השם במוצש, לא יכולה להיות עם עוד אנשים שבת שלמה" 🥴
זה ממש לגיטימי!השקט הזה
יכולה לשתף שהתחתנתי בקורונה, הראשונות שלי הן בנות אז כשנולד לי בן והייתה הזדמנות לאירוע זה ממש ביאס אותי לחשוב שנחגוג לבד ומאד רציתי שלפחות אחים שלי יהיו.. יכול להיות שבנתונים אחרים לגמרי הייתי הולכת על משהו סולידי יותר..
זה ממש עניין אישי.יעל מהדרום
מובן לגמרירקאניאחרונה

לא בטוחה שאני לא אעשה כמוך

שואב שוטףמתיכון ועד מעון

בורה בנושא ורוצה לקנות

מה חשוב לבדוק? דגמים מומלצים?

קניתי עכשיו ממש (פחות מחודש)אנונימית בהו"ל

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

 

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

לנו זה ממש שידרג את הנקיון בביתואילו פינו

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

אני קניתי בדיוטי פרי ב200 דולרפרח חדש

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר


הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.


כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

ידני או רובוטי?שושנושי

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ


 

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.


 

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות


 

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.


 

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

יש עכשיו באושר עד ב 999 שקל, בלי אחריות.שושנושי
אין דבר כזה בלי אחריות. כל מוצר מעל 50 שחהמקורית
גם אם ייבוא מקביל, מחויב באחריות של שנה על פי חוק
לא מבינה בזה, ככה נאמר לי על המוצרי חשמל של אושר עשושנושי
לא צריך להבין יש חוק במדינההמקורית

לכל מוצר שקונים משם יש תעודת אחריות. לשנה אחת לפחות זה בטוח 

מעניין ומוזר כאחד. הרי הבנתי שכל הסיפורשושנושי
של המחירים הזולים באושר זה בגלל האחריות. קטע. 
ממה שאני הבנתי יש שם אחריות לשנהתוהה לעצמי
דרך היבואן המקביל. לא לשנתיים
אז לאהמקורית
אני המון פעמים קונה שם מכשירי חשמל ותמיד יש אחריות מעל סכום של50 שח, לפי החוק
כנראה שהכוונה שאין אחריות מהיבואן הרישמיפרח חדש
לגבי הסוף- לא הבנתייערת דבש
מה החלפת 3 או 4 פעמים?
אופס, צודקת לא כתבתי למה מתכוונתשושנושי

יצא לנו להחליף 3-4 פעמים את הרולר ואת הפילטר. בקניית המכשיר מקבלים שניים מכל דבר.

בהמשך קנינו את החלפים בכמה עשרות באלי אקספרס.


אחרי שהרולר נמצא בשימוש הרבה זמן, מרגישים שהניקיון פחות איכותי ואחרי ההחלפה שמים לב להבדל. 

אני חסידה של הרובוטישומשומ

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

וואו השרשור רק גורם לי להבין את בורותימתיכון ועד מעון

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

אחרי הבירורSeven

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

אשמח לשמועמתיכון ועד מעון
בפניםSeven

שוטף שואב ידני יש לי את הדרימי h14 pro dual

שימי לב שיש h14 שהוא לא פרו אני לא ממליצה עליו בכלל מהמון פרמטרים (טווח שאיבה לא 180 מיכל מים קטן עוצמת שאיבה ועוד)

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה מאוד היום כבר יצא h15 אבל אין לי ניסיון בו..

לגבי רובןטי יש לי xiaomi x20 אני פחות מרוצה כי הניקיון שלו ממש לא מספיק בעיני וגם החיישנים שלו לדעתי לא מספיק משוכללים..אחותי לעומת זאת קנתה את הדגם הכי מתקדם שעולה 5 אלף (אם תרצו אבדוק דגם) והוא מנצנץ לה את הבית הענק שלה אז זה כן שווה

אשמח גם לשמועבית פרטי
לי תענוג עם הרובוטימרגול

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)


עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.


אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).


לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.


קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.


שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?


אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

מגניב לגמרי! חלום שלי לקנות אחדשושנושי
אבל חייבת שכן יידע להתמודד עם כתמים שהילדים מייצרים
שלי מתמודד ואם לא בפעם אחת שולחת אותו לעוד סיבובעדיין טרייה

נראה לי שהדבר היחיד שלא מתמודדת זה פלסטלינה דבוקה לרצפה אבל זה גם שטיפה רגילה לא מתמודדת וצריך להתכופף ולגרד...

 

נגיד כתמים שחורים כמו של שתייה מתוקה אחרי שבת?שושנושי

או פתיתים? סלט ירקות? רוטב?

הכל יורד עם הרובוטי?

 

אשמח לשמוע אחזה דגם יש לך

אני לא משאירה לו חתיכות גדולותעדיין טרייה
כתמים הוא מוריד. אם זה כתם שהיה על הריצפה כמה ימים יהיה לו קשה להוריד הוא יצתרך כמה סבבים.
הוא מבין לבד שצריך לעשות עוד סבב או שאתשושנושי

צריכה ''להגיד'' לו?

אשמח לשם הדגם

תודה!

לשלי צריך להגיד על כתמים קשיםמרגול
אבק לדעתי הוא כן מזהה את הכמות


יש לו מצב שטיפה חכמהעדיין טרייה
שאז הוא חוזר שטיפה נוספת על כל האזורים היותר מלוכלכים. ואפשר גם ידניּ (השטיפה חכמה לוקחת זמן אז לפעמים אני מעדיפה שיעבור זריז פעמים על אזור). הדגם שיש לי זה דרימי x40 יש לי אותו שנה וחצי מאז יצא כבר דגם יותר מתקדם.
אם רובוטיגולדסטאר
אז לי יש את הדרימי x50 והוא בגדול אהבת חיי הוא עושה לי שקט נפשי בחיי
חשוב לבדוק שיש לו שטיפה וייבוש עצמירקלתשוהנ

אחרת את תצטרכי להתעסק כל הזמן עם ניקוי המברשת והחלקים כדי שלא יסריחו.

אם יש שטיפה עצמית צריך רק כשמסיים לרוקן את המיכל של המים המלוכלכים

אני ממש ממש נהנית מזה אבל...חוזרת בקרוב

יש לי דרימי H14 דואל. קניתי אותו אחרי המון בירורים ובאמת בכל הפרמטרים הוא לוקח בגדול אבל קשה לתחזק אותו לא מסריח וזה מבחינתי לא היה מספיק אישו בשיח לפני שקניתי.
לפני ההריון למדתי איך לתפעל יחסית בקלות בלי שיסריח אבל עכשיו עם ההריון מבחינתי זה מזעזעעעעע
ממה שאני רואה, הטינקו פחות חזק ןדרימי ברוב הפרמטרים לוקח אבל הוא בקלות יותר לא מסריח וזה משמעותי. מה גם שהוא זול היום בהרבה מאשר בתקופה שקניתי אותו

מה ז"א מסריח?מתיכון ועד מעון

צריך לתפעל את הניקוי כל הזמן?

יש לי גם 14 ואני קוראת על הקטע של הסירחון כאןשושנושי

לראשונה.

אני בסוף יום שימוש שופכת מים מלוכלכים, מנקה את המיכל עם סקוצ' באמבטיה ומשאירה פתוח לאוורור.

המכשיר שלי לא מעלה שום ריח

הבית לפני שימוש בדרימי מלוכלך, לפעמים אפילו מאוד.

ככה שאין לי מושג במה מדובר. 

אם את מדברת על המיכל של המים המלוכלכיםעדיין טרייהאחרונה
אני שמה טיפה אקונומיקה כשהמיכל ריק וזה מונע ריחות
שאלת המשךמתיכון ועד מעון

תודה לכל העונות

מכירות את חברת WIZ? היא טובה?

ןמישהי שמעה על שואב מנגב?

ואיך הרובוטים של שיומי?

אולי יעניין אותך