בת השנה ותשע סוחטת לי את כל כוחותי. אני מרגישה שאין לי אוויר איתה. בזמן האחרון היא מתפנקת עלי ברמות לא נורמאלי ות, כל אבל כל היום רוצה שארים אותה. כל מה שהיא רוצה היא מתבכיינת בלי סוף. זה מתיש אותי. אני בהריון בחודש חמישי וממש קשה לי כבר להרים אותה. קשה לתת לה גבולות( כמו- לאכול בכסא אוכל היא מתנגדת ומשתוללת ממש ואין לי כח לריב איתה אז לפעמים מוותרת והיא מסתובבת עם אוכל. או שאני לא רוצה לתת לה מיץ, רק בשבת, אבל הבלאגן שהיא עושה אני כבר מוותרת על הרבה דברים שחשובים לי )
זה גורם לי להיות עצבנית בטירוף.ומי שסופג את זה זה הגדול בן ה3 וחצי ובעלי. ואני כבר מרגישה שאני קורסת. להיות איתה שעה בבוקר זה כבר מעייף מאוד, וסוחט רגשית. חוץ מזה היא מתוקה , מצחיקה ויפה. חבל לי שככה זה. היא במעון אז באמת שאין לי המון זמן איתה, אבל מספיק שעה בבוקר שסוחטת רגשית.
אשמח להזדהות, תמיכה, ועצות.
)
גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.