זה מפחיד אותי. לוקח לי בדרך כלל בערך חצי שעה לשים.............

משקפיים יפות, תנסי סגנונות שונים, יש כאלה שממש מחמיאות [אני לדוג' ממש מעדיפה להיות עם משקפיים מאשר בלי] לקרולינה יש משקפיים יפות ובחנויות פרטיות [ בבר אילן יש חנות טובה, ובשמואל הנביא בירושלים]

אם את נשואה, יש משקפיים שמתאימות יותר עם כיסוי ראש ואחרות שפחות, יש כיסויי ראש שמתאימים עם משקפיים ויש כאלה שלא- תנסי סגנונות שונים.

לי היו משקפיים במשך עשור (והיו הכי לא אופנתיות בעולם, היום כמובן הן שיא האופנה), והורדתי אותן על ידי תרגילי עיניים ורגישות למה שהעין "אומרת".

זה התחיל מזה שהיו לי כאבים ושפשופי עיניים נוראים. התרגילים פשוט עצרו קודם כל את ההידרדרות הנוספת של העיניים.

מעבר לשיפור שהביא בסוף להורדת המשקפיים (אחרי כעשר שנים), השיפור המיידי היה עצירת הכאבים והשפשוף בעיניים. הרבה לפני המספר.

לשיטה קוראים שיטת בייטס. מצאתי את זה בספר שהתגלגל אצל ההורים שלי

זה מצאתי בגוגל עכשיו:

תרגילי עיניים לשיפור הראיה - Eyetrainer Eye Exercises

מבנה העין משתנה - במיוחד בגילאים צעירים יחסית - כך שיוצא שיש כאלה שיש להם משקפייים בכיתה ו' והם חוזרים לראות טוב עם סיום התיכון. 

התרגילים לא משנים את מבנה העין. סטטיסטית, יהיו כאלה שיעשו תרגילים והראיה שלהם תשתפר - כי היא היתה משתפרת בכל מקרה. 

תרגילים יכולים להועיל לבעיות ספציפיות - לא לקוצר ראיה "סטנדרטי". 

אני יכול להגיד לך שגם לי היו משקפיים בתיכון ויחד עם עוד חברים משקפופרים כמוני, עשינו תרגילים לשיפור הראיה במשך יותר משנה וכיום כולנו רואים טוב - אחרי ניתוח לייזר... 

(לא רק "שלך", אלא יש לה ביסוס מסודר במחקרים).

העניין בעיניי עם התרגילים הייתה עצירת הגירוי המציק בעין. ממש סבלתי והייתי משפשף את עצמי עד כאב. זה הצלחתי לעצור על ידי מודעות למה שקורה בעין.

הורדת המשקפיים (שהייתה עשור אחרי שהתחלתי לתרגל והרבה אחרי שחדלתי באופן רשמי) הייתה תוצר לוואי של עצירת ההידרדרות.

הלוואי והיא היתה שלי ואז הייתי אבי האופטיקה הגיאומטרית. 

אני יכול לחושב על כמה דברים שהייתי עושה עם הזכיה שלי בפרס הנובל לפיסיקה. 

לצערי, ניוטון המעצבן הזה הקדים אותי... ואז אפילו לא היה פרס נובל! אפילו מליון דולר לא יצאו לו מזה... 

גירוי לרוב נובע מיובש. 

הורדת המשקפיים שלך היו פשוט שינוי באורך העין שלך שהיתה מרחשת בכל מקרה. 

לכל "שיטת ריפוי" יש מעריצים. אפילו לאורן זריף. 

שעשיתי אולי רק פחות משנה.

אחר כך היתה התדרדרות והמס' שלי גדל... (כשלא עשיתי תרגילים.. ) אז התאוריה שלך לא נכונה.

אין דבר כזה שהמס' נעלם לבד.

אולי מי שהיה לו פלוס בסוף מתאפס אבל זה לא קורה הרבה.

זו לא תיאוריה. 

אני מכיר באופן אישי עשרות אנשים שהמספר שלהם נעלם לבד. 

הם פשוט חזרו לראות טוב. 

רק עלה...

אז זה אומר שהתרגילים השפיעו לטובה

זה אומר שהם לא השפיעו. 

מבנה העין משתנה עם השנים. לפעמים לטובה ולפעמים לרעה. 

זה ששני דברים קרו באותו זמן בערך - לא אומר שיש קשר ביניהם. 

את מבלבלת סיבתיות עם קורלציה. 

זה הכל. 

יש ספרים שלמים על תרגילים לשיפור הראיה ועובדה שזה עבד...

התרגילים עובדים על השרירים

וחוץ מזה כל מה שאמרת פה על העין וזה הוא לא ממש מדויק...

יש גם ספרים שלמים על הומאופתיה. 

זה עדיין לא עובד. זו העובדה. 

טוב הוויכוח לא יגמר לעולם...

כן

לא

כן 

לא..

חחחח

ואני מאמינה לעוד דברים...

העין היא בדיוק עדשה. 

היא מצלמה. 

יש את הקרנית והעדשה ששוברות את האור, יש את הרשתית שהיא למעשה המסך ויש את יחידת העיבוד - שזה המח. 

קוצר ראיה נובע מכך שהתמונה שנוצרת על הרשתית מטושטשת כיוון שהיא לא ממוקמת בצורה אופטמלית ביחס לאורך המוקד של העדשה. 

זה תלוי באורך העין. 

את אורך העין אי אפשר לשנות באמצעות תרגילים. 

לומר שהעין היא כמו מצלמה.

מצלמה יכולה לשנות פוקוס רק על-ידי שינוי מרחק העדשה, כי העדשה קשיחה.

אתה באופן רגיל משנה את המיקוד כל הזמן כשאתה מסתכל על עצם רחוק או קרוב. אתה לא עושה את זה על-ידי שינוי מבנה העין עצמה - כמו שאמרת, אבל אתה עושה זאת. איך? על ידי שינוי עקמומיות העדשה באמצעות השרירים.

מבחינת רוחק המוקד של הקרנית (והעדשה) של העין, כל העצמים הם בקירוב באינסוף. (אלא אם מקרבים את העצם לעין למרחק של מילימטרים, ואז אכן רואים מטושטש). 

למה אנשים מבוגרים נזקקים למשקפי קריאה, אם ספר נחשב במרחק אינסופי? עין מתפקדת של אדם צעיר יכולה לשנות את העקמומיות של העדשה שתתאים לקריאה (ראיה מקרוב) ורגע אחרי שהרמת את עיניך מהספר - לשנות בחזרה את עקמומיות העדשה שתתאים לראיה מרחוק, וחוזר חלילה. אצל אדם מבוגר העדשה נעשית קשיחה יותר, והמנגנון הזה פועל פחות טוב.

Accommodation

השרירים שמכווצים את העדשה, הם חלק הענין (כ-30% מהיכולת הזאת). 

אבל: 

השרירים מאבדים את הגמישות עם הגיל - ולכן מבוגרים לרוב צריכים משקפי קריאה (וזה לא קשור לתרגילים ובעיקר לראיה מקרוב). 

כדי לראות רחוק, השרירים צריכים להיות רפויים. מה שמתואר שם גורם לרוחק ראיה ולא לקוצר ראיה. 

אם הטענה היא שהשרירים תפוסים באופן תמידי - אז מן הסתם זה היה מסב כאב רציני לאדם ובכל מקרה, מדובר על יכולת מוגבלת. ההבדל בין כיווץ מקסימלי של השרירים להרפיה מלאה, לא יכול להסביר צורך במשקפיים. 

ואנשים שלא מצליחים להרפות באמת את השרירים שלהם עד הסוף באמת סובלים מעייפות קיצונית, מאמץ יתר, כאבי ראש וכו'.. גם קריאה ממושכת בלי הפסקה יכולה לגרום לזה

זה אפילו לא יהיה משהו מורגש - אם בכלל יכול להיווצר מצב כזה שבו השרירים תפוסים באופן תמידי. (שריר זה שריר, אם הוא תפוס, זה כואב). 

במבט לרחוק מישהו שלא נזקק למשקפיים אמור לראות טוב. ככל שהמבט הוא יותר קרוב יש צורך בשינוי העובי והקימור של העדשה, משהו שמוסיף בערך+3.00 למספר של העין, כלומר במבט לרחוק השרירים שמפעילים את העדשה במנוחה. מישהו עם קוצר ראיה לא יכול לראות טוב בלי התיקון כי הוא זקוק לעדשות מינוס ואין לעיניים יכולת להוסיף לעצמן מינוס. זה נקבע באמת ע"פ אורך העין או קימור הקרנית (או גם וגם)..

יש גם מצב של רוחק ראיה שאז אפשר להוסיף כוח לעדשה, אבל לאורך זמן זה גורם להמון מאמץ וסבל...

בקשר לתרגילים... אין לי מושג, לא התנסיתי אבל משערת שבמספרים גבוהים זה לא יעיל

1. מודעות. כמו שיש היום הרבה יותר מאובחנים עם הרבה בעיות רפואיות שפעם פשוט לא טרחו לאבחן. 
כמו כן, יש יותר אורך ראיה בגלל שזו בעיה שמאפיינת גיל מבוגר - שפעם אנשים פשוט לא הגיעו אליו. 

2. לא. ניתוח לייזר פשוט משנה את עובי הקרנית כך שקרני האור יוצרות את הדמות המפוקסת בדיוק על הרשתית. 

בד"כ מדובר על מספרים יחסית קטנים. 

אני מכיר הרבה אנשים שהיה להם מספר גבוה ואז הוא ירד קצת, מכיר כאלה שהיה להם מספר נמוך יחסית שחזרו לראות טוב וכו'. 

ככל שמתבגרים, השינויים הללו נהיים פחות משמעותיים. 

ותודה רבה

אני גם לא יודע אם זה פגם - זו פשוט תכונה. 

אני בטוח שאפשר למצוא סטטיסטיקות בעניין. 

יכול להיות שאתה צודק. 

אין כמעט משקפיים

לא מכירה כמעט אתיופים עם משקפיים

יכולות להיות לזה אינספור סיבות. (אפילו אבולוציוניות). 

תזונה מקצה לקצה,ממש באופן דרסטי וטוען שעם השנים ירדו לו המשקפיים

אני הכרתי אותו ללא משקפיים

סיפרתי סיפור

אתה ממש עקשן,אה?

אתה רק מפסיד מזה,תאמין לי,הייתי כמוך פעם

הייתי כמוך פעם ורק בזבזתי זמן. אני רוצה למנוע את בזבוז הזמן הזה מאחרים. 

והאמת רק אצלך

מזל שנולדת-בציניות כמובן

תהנה

אני יודע כמה זה מפתה להאמין בפיות וחדי קרן - אבל מתישהו בחיים, צריכים להתבגר. 

בהצלחה. 

הולכת להמתין לפיה שתכין לי את האוכל לשבת

Visual Training for Refractive Errors CTA - 2013

אקרא אחרי שאגמור לשטוף

כלומר, שאולי אנשים עם משקפיים מאופיינים באינטליגנציה גבוה יותר וכתוצאה מכך נשים רואות בהם "זכר אלפא" וכך הם מתרבים יותר. 

זה סתם רעיון שאין לו ביסוס  - אבל זו אפשרות שיכולה להסביר את הענין. 

אני לא יודע אם מבחינה פיסית השתפרנו. סביר להניח שבמאות השנים האחרונות, לא. אין לנו יותר "טורף טבעי" שאנחנו צריכים להישמר מפניו ולפתח יכולות נוספות. 

האויב הכי גדול של העולם המערבי כיום הוא הג'אנק פוד... 

שהורידו משקפיים-אבל של פלוס

מכירה את התרגילי עיניים של בייטס,אני חושבת הם עובדים על השרירים בעיקר,מכירה עוד מישהו שזה הוריד לו מספר,לא לגמרי אבל חלק 

סיפורים אנקדוטליים - יש לגבי כל שיטת ריפוי שהיא. מאורן זריף ועד ניתוח ע"י חייזרים בלתי נראים. 

מבחינה פסיולוגית, אין סיבה להאמין שזה עובד ולא מצאתי מחקרים שתמכו בשיטה. 

שמודעות למצב העיניים זה חצי צרה. למשל זה שהן צריכות להיות לחות ולא להתייבש(אחד מתרגילי בייטס).

מודעות ללחץ נפשי והרפייה (שזה מועיל לכל שריר שהוא) .

זה הרבה מעבר ל "אנקדוטלי".

תמיד שווה לנסות,במיוחד שזה לא עולה כסף

"

מויקיפדיה:  לאחר תצפיות רבות בילדים ומבוגרים, הגיע ד"ר בייטס למסקנה שהמצב הנפשי והגופני משפיעים על הראייה. מצבי לחץ יכולים ליצור בעיות ראייה או להחמיר בעיות כאלה; ופעמים רבות הם מובילים לאימוץ הרגלי ראייה לקויים. השיטה של בייטס מבוססת על ההנחה שהעיניים באופן טבעי יודעות כיצד לתפקד באופן אופטימלי, גם ללא משקפיים.

בייטס מביא דוגמאות רבות לכך שאיכות הראייה משתנה בהתאם ליחסנו למידע שאנו קוראים או רואים, כך שייתכן שנראה במטושטש את הכתוב על הלוח בשיעור מתמטיקה, לדוגמה, ואילו בשיעור ספרות נראה בבירור את הכתוב מאותו מרחק.

מתן מנוחה לעיניים והרפייתן הם מרכיב חשוב בשיטה, ואחד התרגילים הבסיסיים הוא כיסוי העיניים: הנחת הידיים על העיניים למשך חמש דקות או יותר, מספר פעמים ביום.

מאותה ויקיפדיה:
"רופאי עיניים רבים התנגדו לשיטה זו, בעיקר משום שהיא טוענת שמצב העיניים משתנה מספר פעמים במהלך היום ולכן ההסתמכות על מדידה בנקודת זמן אחת אינה מהימנה. טענה נוספת שמועלית על ידי רופאי עיניים ואופטומטריסטים היא שאם שיטה זו כה יעילה, נגישה, זולה, פשוטה ואפשרית, לא היו צובאים על דלתותיהם מספר כה רב של אנשים לקויי ראייה".

סורי

זו שיטה יעילה ופשוטה,אבל די מעצבן לעשות את התרגילים,חלקם יש לעשות בזריחה או בשקיעה דווקא,וצריך להשקיע בהם לאורך זמן

ואנשים מעדיפים לשים משקפיים, רובינו עצלים

ולגבי מה שכתבת לזו מעליך שלאנשים יורד המספר עם השנים-זה פשוט לא נכון

לי ולעוד רבים סביבי יש משקפיים,לכולם רק עולה המספר עם השנים ולא יורד ,למעט אנשים עם פלוס

סורי. 

אין סיבה שזה יעבוד ואכן, השיטה לא עובדת. גם בקרב מי שמנסה, היא לא עובדת. 

מה שכתבתי הוא מאוד נכון - יש אנשים שהראיה שלהם פשוט מסתדרת מאליה עם השנים. מכיר לא מעט אנשים כאלה. 

את ועוד אנשים סביבך - הם לא האנשים היחידים בעולם. 

רוב מוחלט של אנשים בעולם הם לא את ולא האנשים שסביבך. 

שזה ממה שאתה מכיר מסביבך,כנראה שאתה והם זה העולם.

תפתח קצת את הראש,ותפסיק להיות מרובע

יאללה,אין לי סבלנות להתווכח היום.מחר שבת

Visual Training for Refractive Errors CTA - 2013

יחי ההבדל הקטן... 

ממש מעולם.

רק עלי שמעתי 

וכאמור, זה בגלל ששנה שלמה עשיתי תרגילים ושכחתי את המשקפיים שלי ברגעים שהייתי צריכה אותם כמו הרצאות וכאלה...אז התאמצתי כדי לראות ועשיתי באותו זמן גם תרגילים, ממש פשוטים, של מיקוד והרפייה בעיניים (להסתכל רחוק ואז קרוב כמה פעמים ועוד כל מיני)

אח"כ כשהרכבתי את המשקפיים שלי- לא יכלתי לראות איתן! הן היו לא במידה שלי, אחרי בדיקת ראיה- ראיתי שירדתי במס'! 

ומעולם מעולם לא ירד לי עוד, לא לפני ולא אחרי. והייתי בגיל צעיר, זה היה בגיל תיכון.

אח"כ המספר רק עלה בהדרגה, ואני חושבת שעכשיו הוא עוד יותר גבוה אבל לא הלכתי לבדוק.

מסביבי אני רואה שאנשים או במצב סטטי הרבה זמן או שעולים במספר בהתמדה ובהדרגה. אף פעם לא יורדים!

ותגיד את האמת- יש לך משקפיים?

אני יכול להכיר לך אנשים כאלה, אם תרצי. 

קורלציה היא לא סיבתיות. בתיכון קורה לא מעט שיורד מספר במשקפיים. 

כמו כן, אנקדוטה, היא לא מחקר. 

היו לי משקפיים. אפילו האמנתי בקשקוש הזה ושרפתי עליו זמן ברוב טיפשותי. (האמנתי פעם בחדי קרן. הבנתי שהם לא קיימים כשהתבגרתי). 

היום, אין לי משקפיים. עשיתי לייזר. (אני חושב שהייתי אחד הראשונים בארץ שעשה lasic. אצלי, החיתוך הראשוני עוד בוצע עם סכין!). 

מה שאומר שבאמת בזבזת את הזמן בתרגילים

לי היה מספר נמוך. משהו כמו 1 ורבע או וחצי

ואז ירד במספר שלם ונשאר החצי

היום יש לי משהו כמו 1 ו3/4.. אני יכולה לנסות להוריד אם ארצה...אבל זה מאמץ ואין לי כח, כמו שמישהי כתבה פה..אנשים נוטים להתעצל פשוט.

וגם ככה אני לא מרכיבה את המשקפיים ביום יום אז זה באמת לא משנה לי. 

רק מבאס שאני פחות ופחות רואה נגיד...כמו דברים במחשב ממרחק..או שכתובים קטן..

את יכולה לנסות להוריד - את סתם תבזבזי את הזמן, אבל תהני. 

חבל על הוויכוח,הוא תמיד מכיר את האנשים שמתאימים לתאוריות שלו,אפילו שזה נשמע מופרך

אבל מי אנחנו?

לי יש משקפיים מגיל צעיר והמספר לצערי רק עולה,גם לאחיותי ואחיי ואנחנו משפחה גדולה,אני מניחה שמכל אלה שסביבי היה צריך להיות לפחות 1 שירד לו המספר,כי לפי התאוריה שלו זה מאוד נפוץ

שנינו לא מכירות,אבל הוא כן

על ראיות ומדע. 

חבל על הויכוח עם מי שמאמין בחדי קרן. 

אני גם מבין שההבנה שלך בגנטיקה, ביולוגיה, סטטיסטיקה וכל תחום מדעי אחר - הוא לא מהמשובחים. 

לא כתבתי שזה נפוץ - כתבתי שזה קורה ושזה לא כזה נדיר. 

אני הכרתי אלפי אנשים בימי חיי. בתיכון למדו איתי כ-150 תלמידים, וכן, היו שם אנשים שהמספר שלהם ירד ואפילו לא נזקקו עוד למשקפיים מבלי לעשות שום תרגיל. 

אנשים כאלה...

או להכיר אנשים כאלה

או אולי לדעת עליהם 

אני רק מכירה אנשים שהורידו את המשקפיים בלי שהמספר ירד.

יאלה שבת שלום..הסירים לא יתבשלו מאליהם אף פעם...

לא יודע אם דווקא כאן, אבל אותם אנשים שאני מכיר, לא חיים במחילה ועוד אנשים מכירים אותם. 

לא עשיתי תואר באף אחד מהמקצועות שכתבת לעיל,אך למדת הרבה דברים שונים,וחוויתי על בשרי הרבה הרבה,לצערי.

אני מאמינה במדע ובעוד דברים=אני כנראה די טיפשה וכמובן לא חכמה כמוך.

שוב,אני  לא מכירה אף אדם כזה שירד לו המספר וגם בתיכון זה לא קרה,ותתפלא גם אני הכרתי אלפי בני אדם בימי חיי

אני מבלה הרבה אצל רופא עיניים עם הילדים שלי לצערי,ניתוחים וכאלה.אשאל בהזדמנות הראשונה

אשתדל לחזור ולכתוב את התגובה,גם אם לא תגבה את דבריי

הנחתי שאין לך רקע באף תחום מדעי. 

זה שאת מאמינה בשטויות הופך אותך לפתיה, לא לטיפשה. 

היו בהיסטוריה אנשים מאוד חכמים שהיו פתיים. לא הרבה, אבל היו. 

את לא מכירה, ואני מכיר. אני גם לא מכיר אף אחד שעשה תרגילים והמספר ירד לו באותו הזמן. את טוענת שאת מכירה. 

וזו בדיוק הסיבה שבגלל עושים מחקרים - כי אם כל אחד יאמין בכל דבר שהוא "ראה מהניסיון האישי שלו" - אז רוב הטיפולים לא יועילו וכנראה שאפילו יזיקו. 

מאחל רק בריאות לילדים שלך ואני מקווה שלא תעשי ניסויים בכל מיני אמונות תפלות על חשבונם. 

אבל לא משנה

אין לי סבלנות לקרוא מחקרים רציניים באנגלית, למרות שזה נשמע/ נראה לאללה מעניין.

רק על עצמי יכולתי לספר... 

מאז שאני זוכרת את עצמי ואת המשקפיים שיש לי (בערך מכיתה ד'), אמרו לי שיש לי עין עצלה. ככה הבנתי למה בעין אחת אני רואה ממש מעולה, ובעין השנייה בקושי רב (2.5+).

חייתי ככה, עם משקפיים לא מאוזנים בעליל, שבאמת הביכו אותי בכל מקום שהלכתי.

התחתנתי, ואז הבכור שלי עשה לי טובה והעיף לי את המשקפיים לכל עבר, עד שהתייאשתי מהם והחלטתי שאני פשוט יכולה בלעדיהם! ככה, ביום בהיר אחד בסביבות גיל 26 נפטרתי מהמשקפיים המגוחכים האלה בלי שום חרטה ובושה.

מאז נולדו לי עוד 3 ילדים, וכן, אחרי כל לידה הראייה קצת היטשטשה, אבל בהדרגה חזרה לעצמה.

מעניין, שלפעמים רציתי לדעת מה קורה עם העין העצלה שלי, כי לא היה לי נעים שאני "מזניחה" אותה ככה, אחרי כל הפריזמות שניסו להתאים לי ולשגע אותי עם תרגילי ראייה כאלו ואחרים.

ואז הגעתי לרופאת עיניים מומחית רצינית באזור השרון, שהתעצבנה על כל הרופאים הקודמים שנתנו לי את האבחנה הלא מדויקת הזו של עין עצלה, ואמרה לי נחרצות שאין לי עין עצלה, ושאני יכולה לראות בה מצוין עם תרגילי ראייה נכונים, ולשפר את הראייה כליל!!!

אז נכון, אני עדיין לא עושה את התרגילים המעצבנים האלה, אבל חיה בשלום ובשלווה בלי משקפיים, רואה נהדר ומתפקדת נהדר. לא יודעת מה המס' המדויק של "העין העצלה" שלי, אבל זה גם לא מזיז לי...

בקיצור, מה שאני מנסה לומר, זה שאני בהחלט יכולה להבין למה בייטס אומר ששורש כל בעיות הראייה הוא בלחץ ומתח נפשי, ואני יכולה להעיד על עצמי שחייתי בתנאים כאלו מגיל מאוד צעיר.

ברגע שמצליחים למגר את המתח הנפשי (עד כמה שאפשר), פתאום באופן מפתיע המשקפיים לא כ"כ נצרכים..

אגב, בספר המידות, ר' נחמן כותב שהכעס מזיק לראות (לראייה), ע"ע כעס.

מכאן, שבייטס לא חידש פה שום כלום. 

אולי גם אפשר להבין מכאן למה בדורנו יש יותר "משקפופרים". אני לא מכלילה על כולם (כשאני בתוכם בעצם), אבל אם צריך כבר לעשות תרגילים, עדיף לעבוד על המידות / הגאווה, ואז ממילא כל השרירים ייתקנו ולא יהיו מכווצים מדיי.

וסליחה אם עיצבנתי מישהו, גם אני משקפופרית עדיין (ז"א לא עם ראייה 6/6).

ועין עצלה זה לא רוחק ראיה - אבל נעזוב את זה. 

הנקודה היא, שהראיה שלך השתפרה בלי תרגילים. 

פתאום זה שינה לי את ההסתכלות לגמרי על החיים, בייחוד שלבעלי יש מין ראייה אופטימית מעצבנת כזאת.

אז העצבים שהיו לי (ועדיין יש, אבל במינון אחר) ירדו בהדרגה.

אני עדיין מגיעה למצבי כעס לא פשוטים, בלשון המעטה, אבל התדירות שלהם בהשוואה למה שהיו בעבר פחתה.

מצב הראייה, וזה נכון לגבי כל שרירי הגוף, תלוי קודם כל במצב הנפשי של הבן אדם.

תחשוב טוב, יהיה טוב - זה לא סתם סלוגן. זאת האמת.

רוב הבעיות נפתרות מזה שלא מייצרים אותן מלכתחילה במו ידינו... ואם כבר יצרנו, אז "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן". אבל ברור שלתקן יהיה קשה יותר. אז חכם לא נכנס לבוץ, שהוא לא יודע אח"כ איך ייצא ממנו...

ולשאלתך, בעיית הראייה לא עברה, ובטח לא לגמרי, אבל המצב טוב יותר, כך לפחות אני מרגישה.

אולי אלך לבדוק מתישהו...

לגבי הקשר בין גוף לנפש - יש קשר כזה והוא נחקר. 

האם הוא מסוגל להסביר לקות ראיה? לא יודע. לא ברור לי איזה מתח נפשי יש לילדה בכיתה ד'.

אפילו משלוח מנות של שוקולדים עם פתק יכול ממש לחמם את הלב

ואם אפשר אל תכתוב רק ממך אלא משניכם.

פשוט כי האישה פה כאובה עוד יותר מהבעל ששיתף.

ולא , אני לא נשוי..

אז מתאים שיתייחס לכאב שלו.

ששלחו לי פינוקים

אחרי אזור שבי שומרון וצפונה הוא עובר ליד כמה כפרים וגם בתוך ג'נין עצמה

את הדרך, נסענו, חופשי.

צפונה משם לא נסעתי אישית, אבל להבנתי עד מבוא דותן והלאה לכיוון חריש אין בעיה. לא יודע לכיוון עפולה.

יום יבוא בעזרת ה'

חוקית מותר ליסוע. פרקטית זה בעייתי כי אין באמת כביש שעוקף את ג'נין. יש מחסום נפרד בגלבוע לכל היישובים החדשים של צפון השומרון ממש (גנים כדים ואלה).

צריך פשוט לנסוע שם יותר כדי שיהיה מסודר.

תודה

גם אני צריכה להגיע לעפולה השבוע. אבל מירושלים.

פשוט מעניין אותי איפה אנחנו עומדים בגאולת הארץ

כמו שכתבו אפשר לסוע דרך חומש-שאנור-מבוא דותן-ואדי ערה-עפולה, משבי שומרון וחומש והאזור יותר קצר משם, אבל מבנימין ירושלים וכדו, יותר ארוך, מתכונן כביש עוקף ג'נין שיחבר את האזורים ויקצר הרבה את הדרך.

בקרוב ממש!

משיח נאו!

אתה ממגדל העמק?

איך שמת לב?

חחח

כמעט כמו מנחם מנדל

הגאוגרפי

והרוחני.

הישיבה הזו 'נחלת ישראל' היתה פעם בכפר חסידים ואז עברה למגדל העמק

הרב שניאור קץ היה ראש הישיבה ובעל החזון הגדול

אבל זה מכפר חסידים ולדעתי הוא כבר איננו.

(פעם הוא שלח לי פקס)

אפשר לשאול על מה הוא שלח לך פקס?

שהוא ביקש שנסגור אותו. נדמה לי שניסה לדבר איתי או לא היה. אז זה נגמר בפקס שהוא שלח למערכת. עם לוגו של הישיבה. בדיעבד חבל שלא שמרתי את זה.

הוא הקים ישיבה בכפר חסידים שעברה בהמשך למגדל העמק

נפטר לפני פחות משנה

והוא באמת היה קשור לחבד

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

כגון:

עיתון דיגיטלי | גיליון 1206

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

אם זה יעניין אותך. נסה.

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן

אבל זה מנוי, בתשלום

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

השילוב בין מזרח ומערב (וג'ונגל)..

יש גם את זה, זה מוכר נראה לי אבל למי שלא

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

בקריאות בוז וכאלה. שונאי ישראל. מה עוד יש לאמר.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

כשאמרת ששמעת המון ובסוף גילית שהוא AI? אני רוצה גם לשמוע

אני עדיין קשורה קצת למוסיקה של פעם פעם, לא משלנו, אבל בחור דתי...לא הייתי ממליצה.