בנט עשה טעות, הוא מבין שהוא טעה(על פי הפוסט האחרון שלו) ולדעתי צריך לאפשר להם לחזור.

יש עוד בערך שבעה מנדטים שלא רוצים להקשיב לתלמידי חכמים האלה. חלקם הצביעו לבנט וחלקם הצביעו לפייגלין.

אני לא רואה איך שני הצדדים יכולים לשבת באותה מפלגה. צריך להוריד את אחוז החסימה ובזה העניין יפתר.

וריאציה של פרדוקס הסחטן.

אבל גם עם ראשות הממשלה.. זה שווה הרבה יותר מכמה תיקים גדולים ביחד.

להעלות עוד את אחוז החסימה, ולצמצם את מספר הרשימות המיוצגות בכנסת.

כי הכנסת אינה בית כנסת נפרד לכל חוג ולכל קבוצת עשרה אנשים או יותר. ניחא אם היתה שיטת הצבעה בשני פתקים, אחד למפלגה ואחד לגוש באופן שאף קול לא לא לאיבוד, אבל אין דבר כזה. 

עכשו אני מציע להגדיל את מספר מושבים בכנסת ל- 600 (שש מאות), ולאפשר לכל 10000 מצביעים שיתארגנו בקבוצה לשלוח נציג מטעמם.  [צ]

עדיף מפלגות קטנות שאפשר "להחליף" במידת הצורך, ולא כחלונים סחטנים.

כי המפלגות הקטנות יכולות לעשות בלוק טכני לצורך המשא ומתן כדי להשיג יותר בלי הפרד ומשול(כמו שעושים עכשיו בלוק טכני כדי לעבור את אחוז החסימה או כמו בהסכם עודפים).

היו שלושת מפלגות הימין - התחיה, מולדת וצומת. כל אחת מהן לא יכלה להפיל את הממשלה אך ביחד הן עשו זאת בקלות.

מאוד הגיוני שאם כחלון וליברמן היו כל אחד 4 מנדטים ולא היו יכולים לאיים על ביבי לחוד, הם היו מתאמים את הדרישות שלהם למשא ומתן כדי שיוכלו לקבל את התיקים שהם רוצים(כחלון-אוצר, ליברמן-ביטחון) ודרישות נוספות שלא היו יכולים לקבל לחוד.

גם המפלגות החרדיות עשו את זה בקדנציה האחרונה כשהגוש היה 67 וכל אחד מהם לחוד לא ממש יכל לאיים על ביבי, אבל ביחד הם היו שווים הרבה יותר.

הופסק המו

חשיפה: ההסכם שלא היה

לפני החתימה בין האיחוד הלאומי לבית היהודי,

הציע האיחוד הלאומי לעוצמה את מקומות 4 (או 5) ו-8 ברשימה המשותפת, לו תקום,

ואת מקומות 3 ו-5 ברשימה ללא הבית היהודי.

עוצמה סרבה, למרות לחץ שהופעל בנושא אפילו מטעם פעיליה שלה.

בני נוער לסמוטריץ ופרץ: לא תתאחדו - לא נתנדב | כיפה

כבר כשהוא התמודד מול זבולון אורלב העדפתי את אורלב על פניו.

את הניסיון "להצניח" "משהו חדש" כבר ראינו אצל אפי איתם.

הבנתי כבר אז שההיסטוריה חוזרת, אלא שהפעם מדובר באדם שאין לו ולו דבר עם ערכי ומפעלי הציונות הדתית.

אדם שלא גדל בעשייה הדתית לאומית בחינוך, בהתיישבות, בגרעינים וכדומה,

אלא עשה קריירה בצבא ובהייטק, וחשב שניהול מועצת יש"ע יקפיץ אותו להנהגת הימין.

מלכתחילה היה ברור שהוא רק בא לעשות סיבוב על המפלגה הדתית במקום להקים מפלגה מאפס,

וחברי המפד"ל שהשתוקקו להיפטר מאורלב ומהעסקנות האפורה שהוא סימל בעיניהם, אפשרו לו לעשות זאת.

זו היתה טעות, והציונות הדתית שילמה עליה כעת בשפל הנמוך ביותר אליו הגיעה בתולדותיה,

ואף הסתכנה במחיקה מוחלטת.

הדבר האחרון שנתניהו רוצה זה לתת לו תפקיד כלשהו.

כשהוא עמד בראשות מפלגת הציונות הדתית, לא נותרה לנתניהו בררה;

בתשע"ג בנט כרת ברית עם לפיד כדי להכריח את נתניהו להכניס אותו - כאשר אין ספק שאם אורלב היה יו"ר הבית היהודי אז, לא היה כל צורך וכל רצון בברית כזו.

בתשע"ה ליברמן הוציא לנתניהו את המיץ ולכן ברגע האחרון בנט דרש וקיבל את משרד המשפטים.

היה ידוע לכל אורך הזמן - ואף פורסם כמה פעמים בתקשורת - שלבני הזוג נתניהו יש יריבות אישית עם בנט ושקד.

לכן עם אורלב זה לא היה קורה.

אורלב גם לא היה מעלה בדעתו ברית עם לפיד.

אם העיקר אצלך הוא להיות "קול משמעותי" ריק מתוכן - בבקשה.

אצלי לא.

אני לא מוכן להיות "משמעותי" ללא ערכי היסוד. דווקא בכך אין שום משמעות.

בנט הגיע למקומות מסוימים, אך את ערכי הציונות הדתית הוא לא הביא איתו אליהם אלא השאיר אותם מאחור, ופרישתו תוכיח.

אני לא חושב שצריך "פרסונלית" שמישהו מהציונות הדתית יגיע לתפקידים בכירים,

אלא שערכי הציונות הדתית יבואו למימוש.

את בנט הם לא עניינו.

קמפיין הימין החדש מוכיח, שהוא רצה פרסונלית להגיע למשרד הביטחון,

אבל את ערכי הציונות הדתית, רבניה והציבור שלה - הוא לא רצה להביא לשם.

הוא הרגיש שהערכים האלה מקרקעים אותו ורצה חופש מהם.

באופן כללי, אפשר בקלות לעבור על ניתוח קלפיות מהחבירות השונות ולראות מהיכן הגיעו הקולות;

היכן הצביעו טב בכל אחת ממערכות הבחירות, היכן הצביעו ימין חדש או יחד וכו'.

אני לא מחפש תפקידים.

את היציאה מהשטיבל, עם כל הכבוד, לא המציא בנט (פייגלין, למשל, קדם לו בנושא הזה).

נכון שהוא יישם אותה, אבל בלי התוכן.

אף אחד לא חסם אותו.

הוא קיבל כוח שראשי מפלגות דמוקרטיות אחרות יכולים היו רק לקנא בו.

הוא לא עזב כי חסמו אותו. הוא עזב כי נמאס לו מהמחויבות לציבור לרבניו ובעיקר לערכיו.

הוא לא חיפש "לצאת מהשטיבל" הוא גם מעולם לא היה בו.

המטרה היחידה שלו היתה קידומו האישי, והמפלגה הדתית-לאומית היתה הכלי.

ברגע שהוא הרגיש שהיא תוקעת אותו - הוא פרש.

אין לי בעיה עם מזמרי "שאו שערים" (אם כי רה"מ מעדיף את "לבנימין אמר"), וגם בצלאל יודע לכבד מאוד את ראש הממשלה אע"פ שהוא יודע גם לעמוד איתן מולו. אין סתירה בין כבוד לתקיפות.

כדי להוריד את בנט מהאולטימטום למשרד הביטחון, אתה מבין שיש פה משהו דפוק.

אם הרבנים היו מנפנפים את נתניהו ולא לוחצים על בנט להיכנע לו, כנראה שבנט לא היה פורש.

אבל כשהציונות הדתית בוחרת להתנהג כמו שפחה מוכה של ביבי, בנט הבין שאין לו מה לחפש שם.

בנט מאס בציבור, ברבניו ובערכיו - והבין (בדרך הקשה) שאין לו מה לחפש בכנסת.

אולי עם הציבור הזה הוא לא יקבל את משרד הביטחון, אבל בלי הציבור הזה הוא פשוט לא יהיה בכנסת.

הוא מאס מנטליות הדפוקה שלו שהיא, הכניעה החוזרת והטיפשית לנתניהו.

אני חושב שהיום גם הוא מבין שהיה עדיף להישאר עם הציבור הזה ועם המנטליות הדפוקה שלו...

אבל אם הרבנים לא היו נכנעים לביבי לפני כחצי שנה במהלך האולטימטום לשני הצדדים יכל להיות הרבה יותר טוב.

בנט היה מקבל את משרד הביטחון, והמפלגה לא הייתה מתפרקת ויכלה לזכות בבחירות ב-10 מנדטים לפחות.

אנחנו יודעים מה קרה בפועל: בנט נשאר מחוץ למערכת הפוליטית ברגע שנטש את מפלגת הציונות הדתית.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/386939

מהלך הפרישה שלו, המופקר, מהבית היהודי היה סגור לפרטי פרטיו, ובתוך כך התפנה משרד הבטחון מה שהוביל להקדמת הבחירות. אלא שנתניהו המנוסה קיבל החלטה אסטרטגית להמתין קצת כדי שליברמן לא ינכס לעצמו נקודות. 

מנגד בנט הטירון הפוליטי, מסתבר, הסתער על משרד הבטחון מתוך כוונה לשפר את מעמדו הפוליטי בתחרות על ראשות הממשלה, ונפל למלכודת שטמן לו נתניהו כמי שיסומן כאחראי להפלת ממשלת ימין. פרופסור אומן עיכב מעט, אבל לא ממש, שכן בנט כבר עלה על מסלול ההתרסקות יחד עם הטרמפיסטית שאסף בדרך- איילת שקד.  

אולי חצי מזה וגם זה עם עוצמה

במחילה, לא היה ברור אז שום דבר - אקטואליה וחדשות

בתשס"ו אורלב והאיחוד הלאומי - בלי עוצמה - קיבלו 9 מנדטים (מרזל רץ לבד וקיבל 24K קולות).

אבל חבל לנסות לבלבל אותך עם עובדות...

חודשים לפני שהוא החליט להתמודד על ראשות הבית היהודי החל קמפיין "רצים טב ביחד" והיו סקרים שנתנו למפלגה מאוחדת 12 מנדטים.

הדתיים אופטימיים: נצא מהבחירות עם נבחרת גדולה - סרוגים

נזכיר שבפעם הראשונה שמפלגת הציונות הדתית רצה ברשימה אחת - בראשות הרב בני אלון - קיבלו 9 מנדטים.

יותר משהביא בנט בבחירות הקודמות.

הסיפור הוא לא מגזרי/לא מגזרי.

האלקטורט של הציונות הדתית הוא 12 מנדטים.

היא הגיעה לגובה הזה כבר בבחירות תשל"ז - לפני הפילוגים מימין.

האחדות-משהו חדש מתחיל בשנת תשע"ג בסה"כ הביאו למיצוי האלקטורט.

זה היה קורה גם בלי בנט.

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

בתשס"ו הציונות הדתית הגיעה יחד ל-9 מנדטים,

בתשס"ט בנפרד ל-7 מנדטים,

בתשע"ה יחד ל-8 מנדטים (כאשר כשלושה מנדטים חרד"ליים ברחו לשטבון ועוצמה יהודית).

המנדטים של הימין החדש+איחוד הימין הם ג"כ סה"כ 8 כאשר כשלושה מנדטים הלכו לפייגלין או לליכוד.

בתשע"ג קיבלו יחד באופן חד פעמי 12 כאשר היה ברור מאוד שנתניהו רה"מ - חיבור "הליכוד-ישראל ביתנו", למי שזוכר, הכריע את הבחירות מראש בלי זעקות הצילו של נתניהו,

ומספר המקומות הרב שקיבל ליברמן ברשימה המשותפת הבריחו את מצביעי הציונות הדתית מהליכוד חזרה לרשימת הציונות הדתית.

אמנם מנדט-שניים שהגיעו מחילונים, התקזזו אז עם מספר דומה של מצביעי "נץ".

בקיצור, 12 זה מיצוי אלקטורט הציונות הדתית.

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

אחדות מניבה את התוצאה הזו כאשר אין זליגה לליכוד או לימין החדש/יחד/עוצמה.

שהתקזזו עם 2 מנדטים של עוצמה לישראל שבנט לא היה מוכן להכיל אצלו (אורלב דווקא כן).

אתה שוב ושוב מתעלם מהקישור שמראה תוצאה זהה עוד לפני הופעת בנט:

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

ולראות מהיכן הגיעו הקולות של רשימת טב בתשס"ו, של רשימות הציונות הדתית בתשס"ט, ושל טב בתשע"ג.

תופתע לגלות שבנט לא הביא יותר משניים-שלושה מנדטים של חילונים.

ואתה רק מוכיח שאתה לא מבין על מה אתה מדבר.

ברוב מערכות הבחירות בעשור האחרון לא הצבעתי לבית היהודי לגלגוליו.

הייתי פעיל של עוצמה שלוש מערכות בחירות,

ובכל זאת, החלטת פתאום שאני "התחברתי" לאות ב' ואתה לאות ט'.

עברתי על הנתונים ואני יודע כמה בנט לא תרם כלום לציונות הדתית.

אגב - את "זכות" הירידה מ-9 מנדטים בתשס"ו, ל-4 ו-3 בתשס"ט,

ניתן לזקוף לכעס גדול בציבור על חוסר ההצלחה להתאחד,

ולקמפיין מסיבי מאוד של הליכוד לציונות הדתית,

שאתה כנראה לא זוכר בכלל.

שזו טעות שמוכיחה שאין לך מושג מי אני ומה עמדותיי...

יש הרבה מאוד מקומות שאפשר לנתח. בדקתי וראיתי.

אתה לא בדקת. זה הכל.

על פני בנט ושקד.

הם אנשי תורה בניגוד ללייט ולחילונית.

מצ"ב מודעות בעניין אחדות בין מפלגות הציונות הדתית לפני שבנט כבש את ראשות המפד"ל בסערה - שים לב שהם מציגים סקר אחר של 10 מנדטים.

אבל בטח תטען שזה רק סקר אחד...

בכ"ח מנחם אב תשע"ב.

קצינים בכירים במיל

אף אחד לא ידע אם בראש יעמוד נציג האיחוד הלאומי או הבית היהודי ובטח שאף אחד עוד לא ידע אם אורלב, הרשקוביץ או בנט יעמדו בראשות הבית היהודי.

אף אחד לא ידע אם בנט ושקד ייכנסו במקום ראלי בפריימריז.

כל זה התברר בשלב מאוחר הרבה יותר.

ממילא ברור שהתמיכה בכלל לא היתה קשורה לכל זה.

בנט עצמו התמודד במקביל לראשות הבית היהודי גם על מקום ברשימה משום שלא היה בטוח שיזכה בראשות, ומעטים האמינו שיש לו סיכוי של ממש מול שועל פוליטי כמו אורלב ששלט במוסדות בצורה מאוד חזקה.

כל מי שיעבור על חדשות המגזר באותה תקופה יראה שעוד לא היה ברור כלום.

מחוץ למגזר אף אחד לא התייחס ברצינות למפלגה הזעירה (3 מנדטים) ולא ידע מי הוא נפתלי בנט.

בכל זאת, הסקרים ניבאו למפלגה המאוחדת בין 9 ל-13 מנדטים.

אי אפשר היה לבנות באותו זמן על תמיכת המגזר הכללי.

מדובר במיצוי האלקטורט של הציונות הדתית.

הסקר הזה, למשל, המנבא 9 מנדטים למפלגה מאוחדת, בוצע באלול תשע"א, טרם הוזכר בכלל שמו של בנט וטרם בנט הקים את מפלגת הישראלים:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/225947

אי אפשר לטעון שכבר אז דובר על קולות של חילונים.

סקר מתמוז תשע"ב - כחודש וחצי לאחר שבנט הכריז על מועמדותו לראשות המפלגה,

כאשר המפקד היה בעיצומו ואיש לא ידע כמה מתמודדים יהיו בסוף וכמה חברים יפקוד כל מתמודד:

סקר: 10 מנדטים לאיחוד מפלגות הציונות-הדתית

אין ספק שהמפלגה היתה מקבלת 9-10 מנדטים גם בלעדיו - כפי שקיבלה בתשס"ו - והוא הביא 2-3 מנדטים.

אלו כבר קרובים יותר לבחירות:

סקר: 9 מנדטים לציונות הדתית

13 מנדטים למפלגה מאוחדת

סקר חדש | תשעה מנדטים למפלגה מאוחדת בציונות הדתית

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

למה אתה לא מביא את הסקרים שניבאו לבית היהודי 18 מנדטים בתקופת בנט?

זה בזמן צוק איתן

סקר: הבית היהודי מזנקת ל-18 מנדטים- סרוגים

וזה אפילו בזמן בחירות 2013

סקר: הליכוד יורד ל-32; הבית היהודי מזנקת ל-18 מנדטים - סרוגים

זה מבחירות 2015

סקר: הרצוג ולבני יחד גוברים על נתניהו

וזה כבר מלפני שנתיים עם 20 מנדטים

סקר חדש: הבית היהודי עם 20 מנדטים | כיפה

ועוד ועוד ועוד

הדיון הוא כמה הציונות הדתית היתה מקבלת בלי בנט.

היה אפשר לטעון עד לפני שבועיים שהוא יכל לקבל יותר בלעדיה.

הוכח שלא, ולא באמצעות סקרים אלא בתוצאות אמת.

היא, בלעדיו, הגיעה בעבר להישגים של 9 מנדטים (בתשס"ו, וזה יותר ממה שהוא הביא בבחירות הקודמות) וגם של 12(לפני תחילת הפיצולים, מה שהוא הביא בפעם הראשונה).

הוא, בלעדיה, לא עבר את אחוז החסימה.

כדי להוכיח שבלי בנט היו הרבה מנדטים.

אם הולכים על פי תוצאות האמת אז בלי בנט ב-2009: 7 מנדטים(כולל עוצמה בלעדיה כנראה 5-6)

2019 - 5 מנדטים(שוב עם עוצמה, נניח שבלי גוועאלד 7, הושג עם אחוז הצבעה יחסית נמוך)

עם בנט 2013 - 12 מנדטים

2015 - 8 מנדטים(בלי הגוועאלד ואחוז ההצבעה הגבוה גם כן היה אמור להיות 12)

הסברתי כבר למה בתשס"ט קיבלו 7:

את "זכות" הירידה מ-9 מנדטים בתשס"ו, ל-4 ו-3 בתשס"ט,

ניתן לזקוף לכעס גדול בציבור על חוסר ההצלחה להתאחד,

ולקמפיין מסיבי מאוד של הליכוד לציונות הדתית - ראה את שהבאתי מהקמפיין ההוא:

https://a7.org/?file=20190422005220.png

https://a7.org/?file=20190422005524.png

היה זה לאחר קדנציה בה הציונות הדתית היתה באופוזיציה ומפלגת קדימה בשלטון,

כאשר היה חשש כבד שקדימה תנצח גם בבחירות ההן.

הסברתי גם מערכות בחירות אחרות:

אני מבין שהציונות הדתית לא גדלה אצלך מאז... - אקטואליה וחדשות

בכל מקרה רואים שבנט הגדיל את המפלגה בלפחות 2-3 מנדטים(12 לעומת 9 ב-2006) אבל יותר מכך הוא שינה את האופי של המפלגה, ממפלגה שלוקחים אותה כבדרך אגב הוא הפך אותה למפלגה בעלת משמעות אמיתית בפוליטיקה.

סוף סוף התחלנו לדרוש תיקים מרכזיים וחשובים(הביטחון,המשפטים, הכלכלה, השיכון) ולא רק תיקים זניחים כמו משרד המדע ועוד כל מיני המצאות שנתניהו דחף לנו.

סוף סוף אנחנו קובעים לנתניהו אילו חוקים יעברו ואילו לא(חוק ההסדרה שביבי אולץ להעביר) ולא הפוך(ביבי איים לפני בנט לפטר כל שר וסגן שר שיצביע בעד חוק ההסדרה בכנסת).

סוף סוף אנחנו משפיעים באמת על קווי היסוד המדיניים של הממשלה(לפני בנט נתניהו היה הרבה יותר שמאלה מאיפה שהוא היום, הוא הסכים לשתי מדינות, הקפיא בנייה, שחרר מחבלים)

לדעתי, מה שהכי דפק את בנט זה שהוא הצליח יותר מדי ונתניהו אימץ( לפחות בדיבורים)את העמדות שלו(סיפוח לדוגמה) ולכן כבר לא היה צורך להצביע לו ואנשים פשוט הצביעו לליכוד כי זה נראה להם אותו הדבר.

זה גם מה שקרה לשינוי שהצליחה יותר מדי והתפרקה אחר כך.

ומשרד החינוך לא היה בידינו כבר בזמן זבולון המר...

אתה רק מוכיח שאתה לא באמת בקי בהיסטוריה הפוליטית בכלל ושל הציונות הדתית בפרט.

עם כל הכבוד, משרד המשפטים התחיל להיות משמעותי בעיקר בשנים האחרונות,

כשהתברר הצורך לטפל בהפיכה השיפוטית. בשנים עברו הוא פשוט לא נחשב משרד משמעותי ולכן לא דרשו אותו.

גם חוקים משמעותיים הציונות הדתית העבירה גם בזמן ממשלת נתניהו הראשונה (תשנ"ו).

את חוק ההסדרה בנט לא רצה בכלל ובצלאל הוא זה שכפה עליו - ולאחר מכן כפו יחד על נתניהו - את העברתו.

כישלון קמפיין הימין החדש על משרד הביטחון, רק מוכיח שאין ציבור גדול כ"כ שחושב שהוא צריך לקבל אותו.

קשה להבין איך פשוט משכתבים את ההיסטוריה רק כדי לתת לבנט קרדיט הרבה מעבר למעט שמגיע לו.

על הנזקים שהוא גרם, בניתוק הציונות הדתית מהמאבק על זהותה היהודית של המדינה ומהמאבק על שלמות הארץ כולה,

מעדיפים פשוט לא לדבר...

כך למשל, עד עידן בנט, הציונות הדתית התכחשה מכל וכל למציאות שיצרו הסכמי אוסלו ודגלה בביטולם.

בנט, לראשונה, יצר הכרה בימין בתהליכים שהניע שמעון פרס ובכך יותר משמשך את נתניהו ימינה,

משך את הציונות הדתית שמאלה.

כתבתי על כך כבר לפני כשבועיים:

ימין חדש או שמאל ישן? - אקטואליה וחדשות

אם שמת לב לא רשמתי את משרד החינוך ברשימת התיקים שבנט דרש, מכיוון שהוא משרד קלאסי של המפד"ל שבו דואגים לתקציבים למוסדות וכל הדברים האלו.

בנט לא ממש רצה(ובצדק) את המשרד הזה והוא נכפה עליו, ולמרות זאת הוא הצליח ליישם בו רפורמות חשובות שאין להן קשר ישיר לתקציבים למוסדות כמו:הנחלת המורשת של יהדות המזרח(ועדת ביטון), הגברת 5 יחידות מתמטיקה, עידוד לימודי אנגלית ברמה טובה, ביטול חלק מהרפורמות ההזויות של שר החינוך הקודם(הגבלת על מספר היחידות שתלמיד יכול להיבחן עליהם[מי שלמד גם תלמוד וגם מגמה נוספת ברמה של 5 יחידות לא היה יכול להיבחן בתנ"ך 5 יחידות]).

את משרד השיכון באמת רשמתי בסוף כי הוא לא כזה תיק חשוב, ובכל זאת הציונות הדתית לא החזיקה בתיק הרבה זמן עד שהגיע בנט (יכול להיות שגם בלעדיו היו מקבלים את התיק הזה ספציפית).

לגבי משרד המשפטים, אתה פשוט לא יודע על מה אתה מדבר, הוא תמיד היה תיק חשוב בעיקר משום ששר המשפטים הוא יו"ר ועדת שרים לחקיקה(הועדה הכי חשובה בממשלה שקובעת בעצם אילו חוקים יעברו בכנסת ואילו לא). ובנוסף, שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה לבחירת שופטים (גם תפקיד חשוב מאוד בעל השפעה רבה) וכן שר המשפטים הוא חבר אוטומטי בקבינט(עוד דבר שהציונות הדתית לא ממש הייתה בו, או לפחות לא השפיעה בו לפני בנט).

לגבי החוקים, אין לי מושג אילו חוקים הציונות הדתית העבירה בזמן ממשלת נתניהו הראשונה. אולי אתה מתכוון להסכם חברון או להסכם וואי(שהמפד"ל המשיכה לשבת בממשלה כשהם עברו).

לגבי חוק ההסדרה, יכול להיות שבנט רצה לבחון פתרונות חלופיים שיותר קלים לביצוע, אבל ברגע שהוא הבין שיש פה בעיה מערכתית ואי אפשר לפתור את זה בטיפול מקומי, הוא נלחם בכל כוחו מול נתניהו וליברמן על העברת חוק ההסדרה לדוגמה - https://www.inn.co.il/News/News.aspx/334547

אם תיק החינוך "נכפה" עליו - גם הוא "נכנע לנתניהו". רק לרבנים אסור...

רפורמות...

נו באמת. הוא פשוט הוריד כמה רמות את לימודי המתמטיקה כדי שיותר תלמידים יעברו 5 י"ל.

מוסדות הציונות הדתית מתגעגעים לשרים הקודמים, לאחר שבשם "אי המיגזריות" הוא ייבש אותם בשיטתיות.

בנט לא תכנן לקחת את תיק המשפטים ולא בנה עליו (וההסכם על חלוקת התפקידים בינו לאורי אריאל יוכיח). הוא פשוט נקלע לסיטואציה פוליטית שאפשרה לו לדרוש דרישה חדשה.

אפי איתם היה חבר בקבינט כבר בתשס"ב מטעם המפד"ל, ובתור תא"ל לשעבר הוא בהחלט היה משמעותי שם.

אתה שוב מוכיח שאתה לא באמת בקי בהיסטוריה הפוליטית בכלל ושל הציונות הדתית בפרט. אתה מנסה לזלזל בעשייה של חברי הכנסת של הציונות הדתית לפני בנט רק כדי להעניק לו קרדיט שממש לא מגיע לו.

הדמגוגיה שלך על הסכמי חברון ווואי לא מכבדת את הטיעונים שלך.

אם הייתי מספר לך לפני 4 שנים שבנט ואורי ישבו בממשלה שתחריב את עמונה - לא היית מאמין, והנה זה קרה. אין סיבה לחשוב שדווקא בנט היה מחליט לפרוש לו היה בממשלה בזמן הסכמי חברון או וואי.

בנט לא הבין וחוק ההסדרה לא עניין אותו.

אתה מנסה לשכתב את ההיסטוריה.

מי שקידם את החוק הזה וכפה אותו על בנט היה בצלאל.

אבל משום מה, לו אתה לא נותן טיפת קרדיט...

לגבי הכניעה לנתניהו ותיק המשפטים - מלכתחילה בנט דרש את תיק הביטחון/חוץ (ע"פ ההבטחה שקיבל מנתניהו ערב הבחירות), אך לבסוף הוא התפשר לחינוך+משפטים(ההתפשרות על החינוך הייתה בעיקר בגלל לחץ מפלגתי)

לגבי הרפורמות במתמטיקה - בתור תלמיד עד לפני שנה וחצי אני יכול להעיד שלא הורידו את הרמה.

לגבי התקציבים - אני לא יודע מה קרה שם ולכן לא אענה.

לגבי אפי איתם והקבינט - יכול להיות שאפי איתם השפיע בקבינט אבל הוא היה הבלחה בודדת שלא מייצגת את המנגנון הרקוב של המפד"ל, בנוסף אל תשכח שבנט הצליח להשיג 2 מקומות בקבינט דבר שלא היה מעולם.

בנוסף, עצם הדרישה לתיק הביטחון/חוץ היא כבר שינוי תפיסתי מהותי שבנט עשה.

לגבי הסכמי חברון+וואי - אתה שוכח את ההבדל המהותי בין חברון לבין עמונה. עמונה הייתה צו שיפוטי שנכפה על הממשלה(ובנט נלחם בזה בכל כוחו גם לעתיד) ושטחה נשאר בכל אופן בידינו ולא נמסר לריבונות הערבים, ולעומת זאת ההסכמים לעיל היו צעד מדיני שהממשלה יזמה אותו ולכן אסור לשבת בממשלה כזאת שיוזמת מסירת שטחים, ואם שמת לב בממשלות שבנט היה בהן לא נמסר גרגיר אדמה לערבים.

לגבי חוק ההסדרה - גם לבצלאל מגיע קרדיט חשוב בנושא על היוזמה, אבל אתה לא יכול לבטל את תפקידו של בנט שדחף ויזם את החוק בצורה מדהימה למרות התנגדות של רוה"מ ושר הביטחון.

בכל אופן נראה שהמחלוקת בינינו היא מהותית - מה יותר חשוב הלאומיות או הדתיות.

אתה תעדיף את השמירה על הדת יותר מאשר כל שטח ושטח מהארץ.

ואני אעדיף כנראה את השמירה על הארץ יותר מטהרנות מדתית.

זאת מחלוקת ששורשיה כבר במפלגות התחיה והמפד"ל בשנות ה-80.

אבל אתה מעדיף להתעלם מכישלונותיו...

כתבתי לך כבר:

עד עידן בנט, הציונות הדתית התכחשה מכל וכל למציאות שיצרו הסכמי אוסלו ודגלה בביטולם.

בנט, לראשונה, יצר הכרה בימין בתהליכים שהניע שמעון פרס ובכך יותר משמשך את נתניהו ימינה,

משך את הציונות הדתית שמאלה.

כתבתי על כך כבר לפני כשבועיים:

ימין חדש או שמאל ישן? - אקטואליה וחדשות

אבל אתה מתעלם מכל זה וטוען שבזמן הסכמי חברון/וואי הוא היה פורש...

אם היית תלמיד עד לפני שנה וחצי, מהיכן בדיוק אתה יודע מה היתה הרמה לפני כן ועל סמך מה אתה טוען שלא הורידו אותה?

לפחות אתה מודה שאתה לא יודע מה היה עם התקציבים, אבל חוסר הידע לא מפריע לך להמשיך להאדיר את בנט הכושל.

בכל הכישלונות אתה מאשים את המפד"ל, ואת כל ההצלחות אתה זוקף לזכות בנט (או אפי איתם), כאילו לא מדובר בתנועה שקיימת למעלה ממאה שנה שבהחלט עשתה כאן כמה דברים שאתה מעדיף להתעלם מהם.

שני מקומות בקבינט זה הבדל כמותי ולא איכותי. חבל שאתה לא מבין את ההבדל הזה לבד.

אתה גם מחליט בשבילי איזו עמדה אני נוקט בסוגיית תחיה-מפד"ל (בדיוק כמו @נאור97).

תתפלא, אבל בבחירות תשס"ט, כשהשאלה הזו התעוררה במלוא עוזה ובעקבותיה התפרקה הסיעה המשותפת של האיחוד הלאומי מפד"ל, אני דווקא הצבעתי ט' ולא ב'. הדיון כאן הרבה יותר רחב, ואתה לא באמת מבין את שורשיו ויסודותיו הפוליטיים והרוחניים.

ממה ששמעתי [לא היכרות שלי בפנים, אבל גם לא יחצ"נות], הוא לא הוריד את הרמה, אלא הוסיף שעות.

[חמש יחידות במתמטיקה].

אם יש כאן אנשים שעשו בגרות בשנים האחרונות, ולפני כן תרגלו בגרויות משנים קודמות, הם יכולים לספר לנו מניסיונם.

ולדעתי הרמה לא ירדה

מתוך ראיון עם ראש מכון הסקרים "פאנלס פוליטיקס" מנחם לזר:

נחכה לתוצאות האמת

"בחודש אפריל האחרון פנה ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי למכון 'פאנלס פוליטיק'

וביקש לבדוק מה תהיה השפעת האיחוד עם הבית היהודי.

התוצאה הייתה דרמטית.

עד אז היה הליכוד המפלגה הדתית-לאומית הגדולה ביותר,

הן מבחינת מספר הח"כים הדתיים-לאומיים שבו

והן מבחינת מספר המצביעים הדתיים-לאומיים.

הסקר הראה שיותר ממחצית הציבור הדתי-הלאומי תצביע למפלגה המאוחדת,

וזו תגיע ל-12 מנדטים. 

"וזה עוד לפני שבנט היה בסביבה", אומר לזר.

"איש לא הכיר אותו ולא ידע מיהו.

את הסקר הזה הפיצו בעלוני בתי הכנסת לקראת הפריימריז.

בנט בא, ועכשיו הם עומדים על 14 או 15 מנדטים.

לפתע הציבור הזה חש שיש לו כוח פוליטי משמעותי והוא הופך למפלגה דו-ספרתית. הליכוד איבד לפתע ארבעה או חמישה מנדטים. בנט החזיר אנשים הביתה". 

בסוף הם גמרו עם 12. בנט לא תרם דבר.
 

במחילה, לא היה ברור אז שום דבר - אקטואליה וחדשות

ראינו כמה הוא ושקד שווים יחד וכמה משמונה המנדטים של טב בפעם הקודמת הלכו אליהם.

בכל מקרה, בצלאל לא יתן לה לעמוד בראשות המפלגה המשותפת,

וגם בבית היהודי לא כ"כ מהר יכתירו אישה חילונית כיו"ר,

בפרט אחרי שפרשה וזרקה אותם.

כבר הציעו לה והיא סרבה. לחזור עכשיו זו דוגמה שאין כמותה לאופורטוניזם.

אבל היא מנסה לעשות זאת בכל זאת, וסמרטוטי המפד"ל עוד עלולים לקבל אותה...

אני מבין שאתה תעמוד בראשם לקחת אותה בזרועות פתוחות. עצוב.

ההצעה של פעילי הבית היהודי לאיילת שקד - סרוגים

גורם בבית היהודי: "האמירה של שקד צינית, לא מתחרטת" - סרוגים

וגם מה שיצא בסוף לא.

איפה הציונות הדתית?

נמאס לי מדמגוגיות.

על השאלה הראשונה - אף אחת מארבעת האפשרויות שהציגו, אינה הדבר הכי חשוב לעסוק בו לדעתי...

שהשאלה שהם בעצם התכוונו לשאול היא לא מה הכי חשוב בעיניך,

אלא מה הכי חשוב בעיניך מבין נושאי הדגל של המפלגות.

הרי יכול להיות שהכי חשוב בעיניך נושא קצת נישתי כגון עיקור חתולי רחוב או הורדת מיסים או נישואים אזרחיים בישראל או הארכת חופשת לידה או אלף אחד נושאים אחרים, שלכל אחד מהם יכולים להיות מאות אלפי תומכים בציבור (או אף מיליונים), אלא שאין אף מפלגה שזה ה-נושא שהיא מנסה לקדם ולכן זה פחות רלוונטי לשאלון שלהם.

שיתכן שאצביע להן...

נראה שזה יותר נסיון לקבוע בתודעה, מה הנושאים הרלוונטיים.

נ.ב.

אחרי כל מה שעניתי, יצא שם שהכי הרבה סיכוי שאצביע ג'. לא עולה על דעתי.

לא אצביע ג' בלי נדר. ממילא להבנתי המבחן הזה, החל מהשאלה הראשונה, טוב למי שסגור על מפלגות שמאל כמו של טרופר ולא למי שמצביע לגוש הלאומי-אמוני.

סגור, אני לא עד שלא נראה מי ומי ההולכים באופן סופי, אבל מסתבר שכדבריך.

טרופר והנדל שמאל, ואילו מי שנותן פטור למאות אלפי חרדים מגיוס לצבא, הוא ימין...

את התדובה בעצמך

הוא שמאל

ומי שמריץ קמפיין על זה שבהוקוס-פוקוס הוא יפתור נושא ליבתי שמלווה אותנו מאז קום המדינה - הוא לא ימין ולא שמאל, אלא סתם פופוליסט.

@פשוט אני..

וסיכוי לא רע שזה מה שיהיה גם הפעם.

בסופו של דבר, לא מצביעים למי שהכי-הכי-הכי אידיאלי בעיניך. מצביעים לקבוצה שבסופו של דבר ההצבעה לה, תביא בצורה הכי טובה את הערכים החשובים לך לידי ביטוי.

זה רק מנוף ללחצים.

כנראה שהם יהיו עם סמוטריץ, או סיכוי קטן שיקבל אבי מעוז שריון הליכוד

אני שואל ברצינות. בעיניי אבי מעוז הוא פוליטיקאי כושל שקיומו בכנסת מיותר באופן מובהק. מילא רוצים לרוץ, לפחות שיחליפו פוליטיקאי.

ועדיין סיכוי לא רע, שמערכת הלחצים תגרום שבשביל להכניס את אלו שאני בעדם - אצטרך לשים פתק שכולל את נעם.

כנראה שאם הייתי מביע דעה יותר נחרצת בענייני ביטחון אז היה בן גביר

ואם נחרצות יותר בענייני שבת אז ג

אבל בגלל שכמעט ולא לחצתי על דעת קצה אבל כן לצד הימני ודתי אז קיבלתי סמוטריץ'

לגבי דרעי אני לא בטוח למה קיבלתי..

אני מקווה שלא לפי זה הם ינפיקו סקרים😏

סקרי תעמולה. אבל האחד הזה הוא באיכות די גרועה, לפחות שיתאמצו קצת לטשטש את זה

ופייגלין לא, זה מוכיח כמה משחקים לנו במוח...

חרד"לים הם לא חרדים בקמצוץ, מלבד הכינוי שהודבק להם (שלא הם אימצו אותו)

אני מצביע לציונות הדתית😂😂😂

…. ותחבר את זה להשקפותיו הפוליטיות אולי תבין. התממות וגלגול עיניים באמת גורמים לחוסר הבנה.

ראה אברנבנאל ור"ע ספורנו ור' אליעזר מבלגנצי והמצודת דוד על הפסוק.

המאה ה13, המאה ה14, המאה ה12 והמאה ה15 בהתאמה.

אי לכך לא הבנתי את ההוכחה שלך. מה ההוכחה?

את העם והארץ.

....יש להבחין בין הפשט המקראי והפרשנות הקלאסית (לפיה מדובר באויבי ישראל מבחוץ, כמו הבבלים, שילכו ויעזבו את הארץ בעת הגאולה) לבין הדרש המוכר בימינו בשיח הציבורי. בלשון הדיבור המודרנית, לעיתים קרובות משתמשים בפסוק זה שלא כפשט המקורי, אלא כתיאור לכך שהרס וחורבן פנימיים או שונאים צומחים מתוך העם עצמו ("ממך יצאו"). אולם, אצל רש"י וברוב מפרשי הפשט הראשונים (כמו אבן עזרא ורד"ק), הכוונה היא שהמחריבים החיצוניים יתפנו מן הארץ ויעזבו אותה לטובת שבי ציון.

מי שיש בו אהבת ישראל יאמץ את הפשט כי זה נבואת נחמה וזה רוב המפרשים.

מי שיש בו שנאת ישראל כמובן שיאמץ את הדרש .

• הערבי - החולם על נפילת מדינת ישראל ומצביע הרשימה המשותפת בבחירות?

• היהודי החילוני השמאלני הכופר - החולם על התבוללות? שמבחינתו היהדות היא לא שונה מדת אחרת?

• או אולי אתה חושב שהיהודי הדתי המאמין בה' -

  הוא הבעיה מבחינתך?

דבר אחד בטוח - גם הרשע הגדול,

ברצונו שלו או נגד רצונו שלו - עושה רצונו של מקום ונכנע תחתיו והכל בהסתרה מדוייקת.

והבחירה בידינו.

ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.

נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!

התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!

יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.

ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!

אלא שאסור לזלזל ביכולות וברצונות של האויב.

להגיד ''לא ניתן לעצור'' זה פשוט לא נכון,

פשוט זנחו לחלוטין את השמירה על הגדרות מתוך מחשבה שהצד השני רוצה שקט ושהגדרות לא יאפשרו חדירה.

הרי אם ''לא ניתן לעצור'' אז אין שום כשל, לא מודיעיני ולא מבצעי, כי פשוט אי אפשר. אבל בוודאי שהיו כשלים, ובוודאי שאם לא היו כשלים אז לא הייתה חדירה.

השכול לא רלוונטי. אם אייזנקוט היה מסתגר בביתו וכאבו - היה מקום לומר שעל ההחלטות המופקרות שלו ובראשן הקטנת הצבא - הוא כבר שילם את המחיר.

מי שרוצה להיות במדמנה הפוליטית, לא יכול לצפות שהשכול יתן לו פריוילגיות כל שהן.

בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,

אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.

לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.

על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.

הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,

רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).

כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.

אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.

לי זה מרגיש מוגזם מידי.

בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.

הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.

זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.

את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.

הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.

באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.

הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.