בנט עשה טעות, הוא מבין שהוא טעה(על פי הפוסט האחרון שלו) ולדעתי צריך לאפשר להם לחזור.

יש עוד בערך שבעה מנדטים שלא רוצים להקשיב לתלמידי חכמים האלה. חלקם הצביעו לבנט וחלקם הצביעו לפייגלין.

אני לא רואה איך שני הצדדים יכולים לשבת באותה מפלגה. צריך להוריד את אחוז החסימה ובזה העניין יפתר.

וריאציה של פרדוקס הסחטן.

אבל גם עם ראשות הממשלה.. זה שווה הרבה יותר מכמה תיקים גדולים ביחד.

להעלות עוד את אחוז החסימה, ולצמצם את מספר הרשימות המיוצגות בכנסת.

כי הכנסת אינה בית כנסת נפרד לכל חוג ולכל קבוצת עשרה אנשים או יותר. ניחא אם היתה שיטת הצבעה בשני פתקים, אחד למפלגה ואחד לגוש באופן שאף קול לא לא לאיבוד, אבל אין דבר כזה. 

עכשו אני מציע להגדיל את מספר מושבים בכנסת ל- 600 (שש מאות), ולאפשר לכל 10000 מצביעים שיתארגנו בקבוצה לשלוח נציג מטעמם.  [צ]

עדיף מפלגות קטנות שאפשר "להחליף" במידת הצורך, ולא כחלונים סחטנים.

כי המפלגות הקטנות יכולות לעשות בלוק טכני לצורך המשא ומתן כדי להשיג יותר בלי הפרד ומשול(כמו שעושים עכשיו בלוק טכני כדי לעבור את אחוז החסימה או כמו בהסכם עודפים).

היו שלושת מפלגות הימין - התחיה, מולדת וצומת. כל אחת מהן לא יכלה להפיל את הממשלה אך ביחד הן עשו זאת בקלות.

מאוד הגיוני שאם כחלון וליברמן היו כל אחד 4 מנדטים ולא היו יכולים לאיים על ביבי לחוד, הם היו מתאמים את הדרישות שלהם למשא ומתן כדי שיוכלו לקבל את התיקים שהם רוצים(כחלון-אוצר, ליברמן-ביטחון) ודרישות נוספות שלא היו יכולים לקבל לחוד.

גם המפלגות החרדיות עשו את זה בקדנציה האחרונה כשהגוש היה 67 וכל אחד מהם לחוד לא ממש יכל לאיים על ביבי, אבל ביחד הם היו שווים הרבה יותר.

הופסק המו

חשיפה: ההסכם שלא היה

לפני החתימה בין האיחוד הלאומי לבית היהודי,

הציע האיחוד הלאומי לעוצמה את מקומות 4 (או 5) ו-8 ברשימה המשותפת, לו תקום,

ואת מקומות 3 ו-5 ברשימה ללא הבית היהודי.

עוצמה סרבה, למרות לחץ שהופעל בנושא אפילו מטעם פעיליה שלה.

בני נוער לסמוטריץ ופרץ: לא תתאחדו - לא נתנדב | כיפה

כבר כשהוא התמודד מול זבולון אורלב העדפתי את אורלב על פניו.

את הניסיון "להצניח" "משהו חדש" כבר ראינו אצל אפי איתם.

הבנתי כבר אז שההיסטוריה חוזרת, אלא שהפעם מדובר באדם שאין לו ולו דבר עם ערכי ומפעלי הציונות הדתית.

אדם שלא גדל בעשייה הדתית לאומית בחינוך, בהתיישבות, בגרעינים וכדומה,

אלא עשה קריירה בצבא ובהייטק, וחשב שניהול מועצת יש"ע יקפיץ אותו להנהגת הימין.

מלכתחילה היה ברור שהוא רק בא לעשות סיבוב על המפלגה הדתית במקום להקים מפלגה מאפס,

וחברי המפד"ל שהשתוקקו להיפטר מאורלב ומהעסקנות האפורה שהוא סימל בעיניהם, אפשרו לו לעשות זאת.

זו היתה טעות, והציונות הדתית שילמה עליה כעת בשפל הנמוך ביותר אליו הגיעה בתולדותיה,

ואף הסתכנה במחיקה מוחלטת.

הדבר האחרון שנתניהו רוצה זה לתת לו תפקיד כלשהו.

כשהוא עמד בראשות מפלגת הציונות הדתית, לא נותרה לנתניהו בררה;

בתשע"ג בנט כרת ברית עם לפיד כדי להכריח את נתניהו להכניס אותו - כאשר אין ספק שאם אורלב היה יו"ר הבית היהודי אז, לא היה כל צורך וכל רצון בברית כזו.

בתשע"ה ליברמן הוציא לנתניהו את המיץ ולכן ברגע האחרון בנט דרש וקיבל את משרד המשפטים.

היה ידוע לכל אורך הזמן - ואף פורסם כמה פעמים בתקשורת - שלבני הזוג נתניהו יש יריבות אישית עם בנט ושקד.

לכן עם אורלב זה לא היה קורה.

אורלב גם לא היה מעלה בדעתו ברית עם לפיד.

אם העיקר אצלך הוא להיות "קול משמעותי" ריק מתוכן - בבקשה.

אצלי לא.

אני לא מוכן להיות "משמעותי" ללא ערכי היסוד. דווקא בכך אין שום משמעות.

בנט הגיע למקומות מסוימים, אך את ערכי הציונות הדתית הוא לא הביא איתו אליהם אלא השאיר אותם מאחור, ופרישתו תוכיח.

אני לא חושב שצריך "פרסונלית" שמישהו מהציונות הדתית יגיע לתפקידים בכירים,

אלא שערכי הציונות הדתית יבואו למימוש.

את בנט הם לא עניינו.

קמפיין הימין החדש מוכיח, שהוא רצה פרסונלית להגיע למשרד הביטחון,

אבל את ערכי הציונות הדתית, רבניה והציבור שלה - הוא לא רצה להביא לשם.

הוא הרגיש שהערכים האלה מקרקעים אותו ורצה חופש מהם.

באופן כללי, אפשר בקלות לעבור על ניתוח קלפיות מהחבירות השונות ולראות מהיכן הגיעו הקולות;

היכן הצביעו טב בכל אחת ממערכות הבחירות, היכן הצביעו ימין חדש או יחד וכו'.

אני לא מחפש תפקידים.

את היציאה מהשטיבל, עם כל הכבוד, לא המציא בנט (פייגלין, למשל, קדם לו בנושא הזה).

נכון שהוא יישם אותה, אבל בלי התוכן.

אף אחד לא חסם אותו.

הוא קיבל כוח שראשי מפלגות דמוקרטיות אחרות יכולים היו רק לקנא בו.

הוא לא עזב כי חסמו אותו. הוא עזב כי נמאס לו מהמחויבות לציבור לרבניו ובעיקר לערכיו.

הוא לא חיפש "לצאת מהשטיבל" הוא גם מעולם לא היה בו.

המטרה היחידה שלו היתה קידומו האישי, והמפלגה הדתית-לאומית היתה הכלי.

ברגע שהוא הרגיש שהיא תוקעת אותו - הוא פרש.

אין לי בעיה עם מזמרי "שאו שערים" (אם כי רה"מ מעדיף את "לבנימין אמר"), וגם בצלאל יודע לכבד מאוד את ראש הממשלה אע"פ שהוא יודע גם לעמוד איתן מולו. אין סתירה בין כבוד לתקיפות.

כדי להוריד את בנט מהאולטימטום למשרד הביטחון, אתה מבין שיש פה משהו דפוק.

אם הרבנים היו מנפנפים את נתניהו ולא לוחצים על בנט להיכנע לו, כנראה שבנט לא היה פורש.

אבל כשהציונות הדתית בוחרת להתנהג כמו שפחה מוכה של ביבי, בנט הבין שאין לו מה לחפש שם.

בנט מאס בציבור, ברבניו ובערכיו - והבין (בדרך הקשה) שאין לו מה לחפש בכנסת.

אולי עם הציבור הזה הוא לא יקבל את משרד הביטחון, אבל בלי הציבור הזה הוא פשוט לא יהיה בכנסת.

הוא מאס מנטליות הדפוקה שלו שהיא, הכניעה החוזרת והטיפשית לנתניהו.

אני חושב שהיום גם הוא מבין שהיה עדיף להישאר עם הציבור הזה ועם המנטליות הדפוקה שלו...

אבל אם הרבנים לא היו נכנעים לביבי לפני כחצי שנה במהלך האולטימטום לשני הצדדים יכל להיות הרבה יותר טוב.

בנט היה מקבל את משרד הביטחון, והמפלגה לא הייתה מתפרקת ויכלה לזכות בבחירות ב-10 מנדטים לפחות.

אנחנו יודעים מה קרה בפועל: בנט נשאר מחוץ למערכת הפוליטית ברגע שנטש את מפלגת הציונות הדתית.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/386939

מהלך הפרישה שלו, המופקר, מהבית היהודי היה סגור לפרטי פרטיו, ובתוך כך התפנה משרד הבטחון מה שהוביל להקדמת הבחירות. אלא שנתניהו המנוסה קיבל החלטה אסטרטגית להמתין קצת כדי שליברמן לא ינכס לעצמו נקודות. 

מנגד בנט הטירון הפוליטי, מסתבר, הסתער על משרד הבטחון מתוך כוונה לשפר את מעמדו הפוליטי בתחרות על ראשות הממשלה, ונפל למלכודת שטמן לו נתניהו כמי שיסומן כאחראי להפלת ממשלת ימין. פרופסור אומן עיכב מעט, אבל לא ממש, שכן בנט כבר עלה על מסלול ההתרסקות יחד עם הטרמפיסטית שאסף בדרך- איילת שקד.  

אולי חצי מזה וגם זה עם עוצמה

במחילה, לא היה ברור אז שום דבר - אקטואליה וחדשות

בתשס"ו אורלב והאיחוד הלאומי - בלי עוצמה - קיבלו 9 מנדטים (מרזל רץ לבד וקיבל 24K קולות).

אבל חבל לנסות לבלבל אותך עם עובדות...

חודשים לפני שהוא החליט להתמודד על ראשות הבית היהודי החל קמפיין "רצים טב ביחד" והיו סקרים שנתנו למפלגה מאוחדת 12 מנדטים.

הדתיים אופטימיים: נצא מהבחירות עם נבחרת גדולה - סרוגים

נזכיר שבפעם הראשונה שמפלגת הציונות הדתית רצה ברשימה אחת - בראשות הרב בני אלון - קיבלו 9 מנדטים.

יותר משהביא בנט בבחירות הקודמות.

הסיפור הוא לא מגזרי/לא מגזרי.

האלקטורט של הציונות הדתית הוא 12 מנדטים.

היא הגיעה לגובה הזה כבר בבחירות תשל"ז - לפני הפילוגים מימין.

האחדות-משהו חדש מתחיל בשנת תשע"ג בסה"כ הביאו למיצוי האלקטורט.

זה היה קורה גם בלי בנט.

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

בתשס"ו הציונות הדתית הגיעה יחד ל-9 מנדטים,

בתשס"ט בנפרד ל-7 מנדטים,

בתשע"ה יחד ל-8 מנדטים (כאשר כשלושה מנדטים חרד"ליים ברחו לשטבון ועוצמה יהודית).

המנדטים של הימין החדש+איחוד הימין הם ג"כ סה"כ 8 כאשר כשלושה מנדטים הלכו לפייגלין או לליכוד.

בתשע"ג קיבלו יחד באופן חד פעמי 12 כאשר היה ברור מאוד שנתניהו רה"מ - חיבור "הליכוד-ישראל ביתנו", למי שזוכר, הכריע את הבחירות מראש בלי זעקות הצילו של נתניהו,

ומספר המקומות הרב שקיבל ליברמן ברשימה המשותפת הבריחו את מצביעי הציונות הדתית מהליכוד חזרה לרשימת הציונות הדתית.

אמנם מנדט-שניים שהגיעו מחילונים, התקזזו אז עם מספר דומה של מצביעי "נץ".

בקיצור, 12 זה מיצוי אלקטורט הציונות הדתית.

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

אחדות מניבה את התוצאה הזו כאשר אין זליגה לליכוד או לימין החדש/יחד/עוצמה.

שהתקזזו עם 2 מנדטים של עוצמה לישראל שבנט לא היה מוכן להכיל אצלו (אורלב דווקא כן).

אתה שוב ושוב מתעלם מהקישור שמראה תוצאה זהה עוד לפני הופעת בנט:

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

ולראות מהיכן הגיעו הקולות של רשימת טב בתשס"ו, של רשימות הציונות הדתית בתשס"ט, ושל טב בתשע"ג.

תופתע לגלות שבנט לא הביא יותר משניים-שלושה מנדטים של חילונים.

ואתה רק מוכיח שאתה לא מבין על מה אתה מדבר.

ברוב מערכות הבחירות בעשור האחרון לא הצבעתי לבית היהודי לגלגוליו.

הייתי פעיל של עוצמה שלוש מערכות בחירות,

ובכל זאת, החלטת פתאום שאני "התחברתי" לאות ב' ואתה לאות ט'.

עברתי על הנתונים ואני יודע כמה בנט לא תרם כלום לציונות הדתית.

אגב - את "זכות" הירידה מ-9 מנדטים בתשס"ו, ל-4 ו-3 בתשס"ט,

ניתן לזקוף לכעס גדול בציבור על חוסר ההצלחה להתאחד,

ולקמפיין מסיבי מאוד של הליכוד לציונות הדתית,

שאתה כנראה לא זוכר בכלל.

שזו טעות שמוכיחה שאין לך מושג מי אני ומה עמדותיי...

יש הרבה מאוד מקומות שאפשר לנתח. בדקתי וראיתי.

אתה לא בדקת. זה הכל.

על פני בנט ושקד.

הם אנשי תורה בניגוד ללייט ולחילונית.

מצ"ב מודעות בעניין אחדות בין מפלגות הציונות הדתית לפני שבנט כבש את ראשות המפד"ל בסערה - שים לב שהם מציגים סקר אחר של 10 מנדטים.

אבל בטח תטען שזה רק סקר אחד...

בכ"ח מנחם אב תשע"ב.

קצינים בכירים במיל

אף אחד לא ידע אם בראש יעמוד נציג האיחוד הלאומי או הבית היהודי ובטח שאף אחד עוד לא ידע אם אורלב, הרשקוביץ או בנט יעמדו בראשות הבית היהודי.

אף אחד לא ידע אם בנט ושקד ייכנסו במקום ראלי בפריימריז.

כל זה התברר בשלב מאוחר הרבה יותר.

ממילא ברור שהתמיכה בכלל לא היתה קשורה לכל זה.

בנט עצמו התמודד במקביל לראשות הבית היהודי גם על מקום ברשימה משום שלא היה בטוח שיזכה בראשות, ומעטים האמינו שיש לו סיכוי של ממש מול שועל פוליטי כמו אורלב ששלט במוסדות בצורה מאוד חזקה.

כל מי שיעבור על חדשות המגזר באותה תקופה יראה שעוד לא היה ברור כלום.

מחוץ למגזר אף אחד לא התייחס ברצינות למפלגה הזעירה (3 מנדטים) ולא ידע מי הוא נפתלי בנט.

בכל זאת, הסקרים ניבאו למפלגה המאוחדת בין 9 ל-13 מנדטים.

אי אפשר היה לבנות באותו זמן על תמיכת המגזר הכללי.

מדובר במיצוי האלקטורט של הציונות הדתית.

הסקר הזה, למשל, המנבא 9 מנדטים למפלגה מאוחדת, בוצע באלול תשע"א, טרם הוזכר בכלל שמו של בנט וטרם בנט הקים את מפלגת הישראלים:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/225947

אי אפשר לטעון שכבר אז דובר על קולות של חילונים.

סקר מתמוז תשע"ב - כחודש וחצי לאחר שבנט הכריז על מועמדותו לראשות המפלגה,

כאשר המפקד היה בעיצומו ואיש לא ידע כמה מתמודדים יהיו בסוף וכמה חברים יפקוד כל מתמודד:

סקר: 10 מנדטים לאיחוד מפלגות הציונות-הדתית

אין ספק שהמפלגה היתה מקבלת 9-10 מנדטים גם בלעדיו - כפי שקיבלה בתשס"ו - והוא הביא 2-3 מנדטים.

אלו כבר קרובים יותר לבחירות:

סקר: 9 מנדטים לציונות הדתית

13 מנדטים למפלגה מאוחדת

סקר חדש | תשעה מנדטים למפלגה מאוחדת בציונות הדתית

סקר: 12 מנדטים לרשימה המאוחדת

למה אתה לא מביא את הסקרים שניבאו לבית היהודי 18 מנדטים בתקופת בנט?

זה בזמן צוק איתן

סקר: הבית היהודי מזנקת ל-18 מנדטים- סרוגים

וזה אפילו בזמן בחירות 2013

סקר: הליכוד יורד ל-32; הבית היהודי מזנקת ל-18 מנדטים - סרוגים

זה מבחירות 2015

סקר: הרצוג ולבני יחד גוברים על נתניהו

וזה כבר מלפני שנתיים עם 20 מנדטים

סקר חדש: הבית היהודי עם 20 מנדטים | כיפה

ועוד ועוד ועוד

הדיון הוא כמה הציונות הדתית היתה מקבלת בלי בנט.

היה אפשר לטעון עד לפני שבועיים שהוא יכל לקבל יותר בלעדיה.

הוכח שלא, ולא באמצעות סקרים אלא בתוצאות אמת.

היא, בלעדיו, הגיעה בעבר להישגים של 9 מנדטים (בתשס"ו, וזה יותר ממה שהוא הביא בבחירות הקודמות) וגם של 12(לפני תחילת הפיצולים, מה שהוא הביא בפעם הראשונה).

הוא, בלעדיה, לא עבר את אחוז החסימה.

כדי להוכיח שבלי בנט היו הרבה מנדטים.

אם הולכים על פי תוצאות האמת אז בלי בנט ב-2009: 7 מנדטים(כולל עוצמה בלעדיה כנראה 5-6)

2019 - 5 מנדטים(שוב עם עוצמה, נניח שבלי גוועאלד 7, הושג עם אחוז הצבעה יחסית נמוך)

עם בנט 2013 - 12 מנדטים

2015 - 8 מנדטים(בלי הגוועאלד ואחוז ההצבעה הגבוה גם כן היה אמור להיות 12)

הסברתי כבר למה בתשס"ט קיבלו 7:

את "זכות" הירידה מ-9 מנדטים בתשס"ו, ל-4 ו-3 בתשס"ט,

ניתן לזקוף לכעס גדול בציבור על חוסר ההצלחה להתאחד,

ולקמפיין מסיבי מאוד של הליכוד לציונות הדתית - ראה את שהבאתי מהקמפיין ההוא:

https://a7.org/?file=20190422005220.png

https://a7.org/?file=20190422005524.png

היה זה לאחר קדנציה בה הציונות הדתית היתה באופוזיציה ומפלגת קדימה בשלטון,

כאשר היה חשש כבד שקדימה תנצח גם בבחירות ההן.

הסברתי גם מערכות בחירות אחרות:

אני מבין שהציונות הדתית לא גדלה אצלך מאז... - אקטואליה וחדשות

בכל מקרה רואים שבנט הגדיל את המפלגה בלפחות 2-3 מנדטים(12 לעומת 9 ב-2006) אבל יותר מכך הוא שינה את האופי של המפלגה, ממפלגה שלוקחים אותה כבדרך אגב הוא הפך אותה למפלגה בעלת משמעות אמיתית בפוליטיקה.

סוף סוף התחלנו לדרוש תיקים מרכזיים וחשובים(הביטחון,המשפטים, הכלכלה, השיכון) ולא רק תיקים זניחים כמו משרד המדע ועוד כל מיני המצאות שנתניהו דחף לנו.

סוף סוף אנחנו קובעים לנתניהו אילו חוקים יעברו ואילו לא(חוק ההסדרה שביבי אולץ להעביר) ולא הפוך(ביבי איים לפני בנט לפטר כל שר וסגן שר שיצביע בעד חוק ההסדרה בכנסת).

סוף סוף אנחנו משפיעים באמת על קווי היסוד המדיניים של הממשלה(לפני בנט נתניהו היה הרבה יותר שמאלה מאיפה שהוא היום, הוא הסכים לשתי מדינות, הקפיא בנייה, שחרר מחבלים)

לדעתי, מה שהכי דפק את בנט זה שהוא הצליח יותר מדי ונתניהו אימץ( לפחות בדיבורים)את העמדות שלו(סיפוח לדוגמה) ולכן כבר לא היה צורך להצביע לו ואנשים פשוט הצביעו לליכוד כי זה נראה להם אותו הדבר.

זה גם מה שקרה לשינוי שהצליחה יותר מדי והתפרקה אחר כך.

ומשרד החינוך לא היה בידינו כבר בזמן זבולון המר...

אתה רק מוכיח שאתה לא באמת בקי בהיסטוריה הפוליטית בכלל ושל הציונות הדתית בפרט.

עם כל הכבוד, משרד המשפטים התחיל להיות משמעותי בעיקר בשנים האחרונות,

כשהתברר הצורך לטפל בהפיכה השיפוטית. בשנים עברו הוא פשוט לא נחשב משרד משמעותי ולכן לא דרשו אותו.

גם חוקים משמעותיים הציונות הדתית העבירה גם בזמן ממשלת נתניהו הראשונה (תשנ"ו).

את חוק ההסדרה בנט לא רצה בכלל ובצלאל הוא זה שכפה עליו - ולאחר מכן כפו יחד על נתניהו - את העברתו.

כישלון קמפיין הימין החדש על משרד הביטחון, רק מוכיח שאין ציבור גדול כ"כ שחושב שהוא צריך לקבל אותו.

קשה להבין איך פשוט משכתבים את ההיסטוריה רק כדי לתת לבנט קרדיט הרבה מעבר למעט שמגיע לו.

על הנזקים שהוא גרם, בניתוק הציונות הדתית מהמאבק על זהותה היהודית של המדינה ומהמאבק על שלמות הארץ כולה,

מעדיפים פשוט לא לדבר...

כך למשל, עד עידן בנט, הציונות הדתית התכחשה מכל וכל למציאות שיצרו הסכמי אוסלו ודגלה בביטולם.

בנט, לראשונה, יצר הכרה בימין בתהליכים שהניע שמעון פרס ובכך יותר משמשך את נתניהו ימינה,

משך את הציונות הדתית שמאלה.

כתבתי על כך כבר לפני כשבועיים:

ימין חדש או שמאל ישן? - אקטואליה וחדשות

אם שמת לב לא רשמתי את משרד החינוך ברשימת התיקים שבנט דרש, מכיוון שהוא משרד קלאסי של המפד"ל שבו דואגים לתקציבים למוסדות וכל הדברים האלו.

בנט לא ממש רצה(ובצדק) את המשרד הזה והוא נכפה עליו, ולמרות זאת הוא הצליח ליישם בו רפורמות חשובות שאין להן קשר ישיר לתקציבים למוסדות כמו:הנחלת המורשת של יהדות המזרח(ועדת ביטון), הגברת 5 יחידות מתמטיקה, עידוד לימודי אנגלית ברמה טובה, ביטול חלק מהרפורמות ההזויות של שר החינוך הקודם(הגבלת על מספר היחידות שתלמיד יכול להיבחן עליהם[מי שלמד גם תלמוד וגם מגמה נוספת ברמה של 5 יחידות לא היה יכול להיבחן בתנ"ך 5 יחידות]).

את משרד השיכון באמת רשמתי בסוף כי הוא לא כזה תיק חשוב, ובכל זאת הציונות הדתית לא החזיקה בתיק הרבה זמן עד שהגיע בנט (יכול להיות שגם בלעדיו היו מקבלים את התיק הזה ספציפית).

לגבי משרד המשפטים, אתה פשוט לא יודע על מה אתה מדבר, הוא תמיד היה תיק חשוב בעיקר משום ששר המשפטים הוא יו"ר ועדת שרים לחקיקה(הועדה הכי חשובה בממשלה שקובעת בעצם אילו חוקים יעברו בכנסת ואילו לא). ובנוסף, שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה לבחירת שופטים (גם תפקיד חשוב מאוד בעל השפעה רבה) וכן שר המשפטים הוא חבר אוטומטי בקבינט(עוד דבר שהציונות הדתית לא ממש הייתה בו, או לפחות לא השפיעה בו לפני בנט).

לגבי החוקים, אין לי מושג אילו חוקים הציונות הדתית העבירה בזמן ממשלת נתניהו הראשונה. אולי אתה מתכוון להסכם חברון או להסכם וואי(שהמפד"ל המשיכה לשבת בממשלה כשהם עברו).

לגבי חוק ההסדרה, יכול להיות שבנט רצה לבחון פתרונות חלופיים שיותר קלים לביצוע, אבל ברגע שהוא הבין שיש פה בעיה מערכתית ואי אפשר לפתור את זה בטיפול מקומי, הוא נלחם בכל כוחו מול נתניהו וליברמן על העברת חוק ההסדרה לדוגמה - https://www.inn.co.il/News/News.aspx/334547

אם תיק החינוך "נכפה" עליו - גם הוא "נכנע לנתניהו". רק לרבנים אסור...

רפורמות...

נו באמת. הוא פשוט הוריד כמה רמות את לימודי המתמטיקה כדי שיותר תלמידים יעברו 5 י"ל.

מוסדות הציונות הדתית מתגעגעים לשרים הקודמים, לאחר שבשם "אי המיגזריות" הוא ייבש אותם בשיטתיות.

בנט לא תכנן לקחת את תיק המשפטים ולא בנה עליו (וההסכם על חלוקת התפקידים בינו לאורי אריאל יוכיח). הוא פשוט נקלע לסיטואציה פוליטית שאפשרה לו לדרוש דרישה חדשה.

אפי איתם היה חבר בקבינט כבר בתשס"ב מטעם המפד"ל, ובתור תא"ל לשעבר הוא בהחלט היה משמעותי שם.

אתה שוב מוכיח שאתה לא באמת בקי בהיסטוריה הפוליטית בכלל ושל הציונות הדתית בפרט. אתה מנסה לזלזל בעשייה של חברי הכנסת של הציונות הדתית לפני בנט רק כדי להעניק לו קרדיט שממש לא מגיע לו.

הדמגוגיה שלך על הסכמי חברון ווואי לא מכבדת את הטיעונים שלך.

אם הייתי מספר לך לפני 4 שנים שבנט ואורי ישבו בממשלה שתחריב את עמונה - לא היית מאמין, והנה זה קרה. אין סיבה לחשוב שדווקא בנט היה מחליט לפרוש לו היה בממשלה בזמן הסכמי חברון או וואי.

בנט לא הבין וחוק ההסדרה לא עניין אותו.

אתה מנסה לשכתב את ההיסטוריה.

מי שקידם את החוק הזה וכפה אותו על בנט היה בצלאל.

אבל משום מה, לו אתה לא נותן טיפת קרדיט...

לגבי הכניעה לנתניהו ותיק המשפטים - מלכתחילה בנט דרש את תיק הביטחון/חוץ (ע"פ ההבטחה שקיבל מנתניהו ערב הבחירות), אך לבסוף הוא התפשר לחינוך+משפטים(ההתפשרות על החינוך הייתה בעיקר בגלל לחץ מפלגתי)

לגבי הרפורמות במתמטיקה - בתור תלמיד עד לפני שנה וחצי אני יכול להעיד שלא הורידו את הרמה.

לגבי התקציבים - אני לא יודע מה קרה שם ולכן לא אענה.

לגבי אפי איתם והקבינט - יכול להיות שאפי איתם השפיע בקבינט אבל הוא היה הבלחה בודדת שלא מייצגת את המנגנון הרקוב של המפד"ל, בנוסף אל תשכח שבנט הצליח להשיג 2 מקומות בקבינט דבר שלא היה מעולם.

בנוסף, עצם הדרישה לתיק הביטחון/חוץ היא כבר שינוי תפיסתי מהותי שבנט עשה.

לגבי הסכמי חברון+וואי - אתה שוכח את ההבדל המהותי בין חברון לבין עמונה. עמונה הייתה צו שיפוטי שנכפה על הממשלה(ובנט נלחם בזה בכל כוחו גם לעתיד) ושטחה נשאר בכל אופן בידינו ולא נמסר לריבונות הערבים, ולעומת זאת ההסכמים לעיל היו צעד מדיני שהממשלה יזמה אותו ולכן אסור לשבת בממשלה כזאת שיוזמת מסירת שטחים, ואם שמת לב בממשלות שבנט היה בהן לא נמסר גרגיר אדמה לערבים.

לגבי חוק ההסדרה - גם לבצלאל מגיע קרדיט חשוב בנושא על היוזמה, אבל אתה לא יכול לבטל את תפקידו של בנט שדחף ויזם את החוק בצורה מדהימה למרות התנגדות של רוה"מ ושר הביטחון.

בכל אופן נראה שהמחלוקת בינינו היא מהותית - מה יותר חשוב הלאומיות או הדתיות.

אתה תעדיף את השמירה על הדת יותר מאשר כל שטח ושטח מהארץ.

ואני אעדיף כנראה את השמירה על הארץ יותר מטהרנות מדתית.

זאת מחלוקת ששורשיה כבר במפלגות התחיה והמפד"ל בשנות ה-80.

אבל אתה מעדיף להתעלם מכישלונותיו...

כתבתי לך כבר:

עד עידן בנט, הציונות הדתית התכחשה מכל וכל למציאות שיצרו הסכמי אוסלו ודגלה בביטולם.

בנט, לראשונה, יצר הכרה בימין בתהליכים שהניע שמעון פרס ובכך יותר משמשך את נתניהו ימינה,

משך את הציונות הדתית שמאלה.

כתבתי על כך כבר לפני כשבועיים:

ימין חדש או שמאל ישן? - אקטואליה וחדשות

אבל אתה מתעלם מכל זה וטוען שבזמן הסכמי חברון/וואי הוא היה פורש...

אם היית תלמיד עד לפני שנה וחצי, מהיכן בדיוק אתה יודע מה היתה הרמה לפני כן ועל סמך מה אתה טוען שלא הורידו אותה?

לפחות אתה מודה שאתה לא יודע מה היה עם התקציבים, אבל חוסר הידע לא מפריע לך להמשיך להאדיר את בנט הכושל.

בכל הכישלונות אתה מאשים את המפד"ל, ואת כל ההצלחות אתה זוקף לזכות בנט (או אפי איתם), כאילו לא מדובר בתנועה שקיימת למעלה ממאה שנה שבהחלט עשתה כאן כמה דברים שאתה מעדיף להתעלם מהם.

שני מקומות בקבינט זה הבדל כמותי ולא איכותי. חבל שאתה לא מבין את ההבדל הזה לבד.

אתה גם מחליט בשבילי איזו עמדה אני נוקט בסוגיית תחיה-מפד"ל (בדיוק כמו @נאור97).

תתפלא, אבל בבחירות תשס"ט, כשהשאלה הזו התעוררה במלוא עוזה ובעקבותיה התפרקה הסיעה המשותפת של האיחוד הלאומי מפד"ל, אני דווקא הצבעתי ט' ולא ב'. הדיון כאן הרבה יותר רחב, ואתה לא באמת מבין את שורשיו ויסודותיו הפוליטיים והרוחניים.

ממה ששמעתי [לא היכרות שלי בפנים, אבל גם לא יחצ"נות], הוא לא הוריד את הרמה, אלא הוסיף שעות.

[חמש יחידות במתמטיקה].

אם יש כאן אנשים שעשו בגרות בשנים האחרונות, ולפני כן תרגלו בגרויות משנים קודמות, הם יכולים לספר לנו מניסיונם.

ולדעתי הרמה לא ירדה

מתוך ראיון עם ראש מכון הסקרים "פאנלס פוליטיקס" מנחם לזר:

נחכה לתוצאות האמת

"בחודש אפריל האחרון פנה ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי למכון 'פאנלס פוליטיק'

וביקש לבדוק מה תהיה השפעת האיחוד עם הבית היהודי.

התוצאה הייתה דרמטית.

עד אז היה הליכוד המפלגה הדתית-לאומית הגדולה ביותר,

הן מבחינת מספר הח"כים הדתיים-לאומיים שבו

והן מבחינת מספר המצביעים הדתיים-לאומיים.

הסקר הראה שיותר ממחצית הציבור הדתי-הלאומי תצביע למפלגה המאוחדת,

וזו תגיע ל-12 מנדטים. 

"וזה עוד לפני שבנט היה בסביבה", אומר לזר.

"איש לא הכיר אותו ולא ידע מיהו.

את הסקר הזה הפיצו בעלוני בתי הכנסת לקראת הפריימריז.

בנט בא, ועכשיו הם עומדים על 14 או 15 מנדטים.

לפתע הציבור הזה חש שיש לו כוח פוליטי משמעותי והוא הופך למפלגה דו-ספרתית. הליכוד איבד לפתע ארבעה או חמישה מנדטים. בנט החזיר אנשים הביתה". 

בסוף הם גמרו עם 12. בנט לא תרם דבר.
 

במחילה, לא היה ברור אז שום דבר - אקטואליה וחדשות

ראינו כמה הוא ושקד שווים יחד וכמה משמונה המנדטים של טב בפעם הקודמת הלכו אליהם.

בכל מקרה, בצלאל לא יתן לה לעמוד בראשות המפלגה המשותפת,

וגם בבית היהודי לא כ"כ מהר יכתירו אישה חילונית כיו"ר,

בפרט אחרי שפרשה וזרקה אותם.

כבר הציעו לה והיא סרבה. לחזור עכשיו זו דוגמה שאין כמותה לאופורטוניזם.

אבל היא מנסה לעשות זאת בכל זאת, וסמרטוטי המפד"ל עוד עלולים לקבל אותה...

אני מבין שאתה תעמוד בראשם לקחת אותה בזרועות פתוחות. עצוב.

ההצעה של פעילי הבית היהודי לאיילת שקד - סרוגים

גורם בבית היהודי: "האמירה של שקד צינית, לא מתחרטת" - סרוגים

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.

יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.

וזה רע בעיקר אם בלד תהיה בפנים כי הם שרפו להם קולות. משאר הבחינות זה לא כזה דרמטי.

אפשר לקוות שזה ידרבן את הימין להצביע ואולי גם להתאחד גם כדי לשמור על הקולות.

בשאר מסכים איתך. ש"ש

אני לא מדבר עכשיו על מצביעי הדמוקרטים, וגם לא יש עתיד, אלא בעיקר אל אנשי ימין שמצד אחד לא מזוהים עם הממשלה ומצד שני הם עבר נבגדו כבר פעם אחת כשהצביעו לבנט ולימין הממלכתי. כשהם יעמדו בצומת הזו, האם לסתום את האף או לקחת את הסיכון שבממשלה שהם בוחרים תהיה מפלגה שנכנסה לכנסת גם בעזרת מבציעי בל"ד וחדש-תעל, אז הם יבחרו באופציה הראשונה.

לאופוציזיה אין סיכוי ריאלי להרכיב את הממשלה הבאה, אבל בלוק חוסם הוא לא בלתי אפשרי ועל זה הם עובדים חזק.

ומנגד בימין ישנים על האף. בקליפת אגוז, מסתמח שבין 4 ל- 6 לא יעברו את אחוז החסימה.

כנראה טראמפ השיג, באיומים והלחץ שיצר, הסכמים מסחריים לטובת ניצול משאבי הטבע של גרינלנד.  

מה שמלכתחילה היה מעוניין.   

נכון שעכשיו הוא מאוד עקשן. כיוון דאתי למיפלט לא אתי למבלע. אבל עם עוד קצת השתפשפות עם הנוער והערכים האלה הוא איתנו.

רק עכשיו הוא התחיל לצאת לשטח להקשיב ולראות את האותנטיות של הערכים הימניים.

כל הערבים מארץ ישראל

מתוך התנשאות ומקובעות.

ומטבע הדברים הוא גילה זוויות חדשות שהוא לא הכיר.

אין ספק שאנשים מיהרו לשפוט, לקטלג, ולהשתמש בזה לקמפיין שלהם - בהחלט על רקע של עוינות.

העובדות עוד לא התבררו, יש כנראה גם קצת פייק שמעורב פה, ואנשים שמחו לפזר מלח בפצע הטרי הזה.

בזה אני מסכים איתך באופן מלא. ההכללה אהובה על היהודים כאשר לא מדובר באויב האמיתי.

יחד עם זאת, היות ויש תפיסות התנהגותיות וצורת מדיניות שמאפיינת את הציבור החרדי (כמו למשל סוגית ילדי החצבת המתים, או סוגיית הבנייה הפיראטית שמאפיינת את הערים החרדיות, או ההתנהגות בכבישים בבני ברק, וכדומה), ומאפיינת כעמדה חברתית מקובלת ולא כאפיזודה חולפת, אז כשקורה אסון הוא נמדד לאור אותה התנהגות כללית.

הנה בדיוק היום פורסם על מחדל באחד מהמעונות של ויצו על כך שתינוקות הצליחו לצאת ולהסתובב ליד כביש סואן. ההתייחסות של הציבור היא אחרת לזה כי המדיניות של ויצו (כחלק מהחברה הכללית במקרה הזה) היא כן לעבוד לפי החוק, בפיקוח, עם נהלים ברורים, עם ענישה במקרה הצורך, אפילו עם שיימינג, וכן הלאה. המחדל הוא מחדל והאחראים יצטרכו לתת הסברים, אבל כתופעה זה לא דבר שאפשר להשליך ממנו על הברה כולה. בדיוק מהסיבה שהם עושים הכל כדי שמחדלים כאלה לא יקרו בכלל.

אותו כנ"ל בדיוק בנוגע לגננות המתעללות שהתגלו בשנים האחרונות. הציבור אכן מזדעזע מזה ונלחם בזה, ושואל את עצמו "מה אפשר לעשות כדי לבער את זה". כלומר, למרות העלייה במקרים כאלה, זה מצב שהוא מנוגד לכל ההתנהגות הכללית שם ולכן יוצא דופן ולא משמש כמקרה מייצג.

אנא קראי כאן:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3010268

ולא בארונות

שמו מזרנים בשרותים רק בשעת חירום, כשהגיע צוות רפואי לטפל בתינוקות שנפגעו (ועדיין לא יודעים ממה)

ולא היו חמישים תינוקות בדירה, אלא בשלש דירות.

כל אלה שכל כך ששו לפרסם ולהשמיץ אנשם ישרים וטובים שגם ככה חרב עליהם עולמם, ולא באשמתם. איפה הם?

חלק מהדברים שכתבת, נקדימון, יש בהם אמת.

חלק פחות

וקבוצות מיעוט עושות המון נזק בציבור החרדי. גם בפנים, עוד לפני התדמית בחוץ.

לגבי הקישור ששמו פה - אפשר לשים קישורים לכל מיני דברים מטומטמים שאנשים במגזרים אחרים כותבים, כולל כאן באתר.

זו בחירה במה לראות מייצג ובמה לא.

אולי האמא הנפלאה, שאבדה עכשיו תינוקת באסון, ובאה בשנתיים וחצי האחרונות לאלפי משפחות ששכלו ילד במלחמה, עם תכשיט אישי שעיצבה במיוחד בשבילן, היא זו שמייצגת רוח שיש בציבור החרדי, ולא מגיעה לתקשורת?

בענין מעונות מאושרים - אני אישית העדפתי גם בשנים שהיה סבסוד רגיל לחרדים לשלוח למטפלות פרטיות. למרות שזה היה הרבה יותר יקר.

כי לפי מה שראיתי וחוויתי ושמעתי מסביב - במעונות יש מטפלות מתחלפות, שזה חסרון משמעותי לכלשעצמו לתינוקות שצריכים יציבות ודמות קבועה.

ובעיקר - הן בדרך כלל נשים עייפות מהחיים, שנאלצות לעבוד בשכר נמוך, ומנוצלות עד למעלה מהכוח שלהן.

שום פיקוח לא פותר את הבעיה הזו. שום פיקוח לא יכול לגרום למטפלת לחבק תינוק באהבה.

בבתים - שלחתי לנשים שאני מכירה אישית, שלקחו קבוצת תינוקות לא מדי גדולה למשך שנה, ובאמת אהבו את התינוקות. 

בעיני זו מסגרת הרבה יותר נכונה לתינוק.

אוכל זה דבר שהייתי רוצה שיהיה עליו פיקוח, אבל אצל מטפלת פרטית אני זו ששולחת את האוכל.

אפשר להתווכח על התפיסה, אבל הזנחה לא קשורה לענין, אלא הפוך.

וחזרה לכותרת - אין ספק שאם חרדי היה תוקף את רום ברסלבסקי כל הציבור החרדי היה עכשיו על ספסל הנאשמים, וגם כאן, היו נכתבות הודעות אינטלגנטיות לרוב שמנתחות את האלימות במגזר.

1. בחברה החרדית יש תופעות שמזלזלות בחיי אדם וחסרי אחריות

2. כשקורה משהו, רצים להאשים את החרדים גם כשהם לא אשמים.

אני לא התרשמתי שהצוות של הפעוטון הזה התרשל. אם פרופסור (!) בשני בתי חולים לא יודעים למה הילדים מתו ודורשים נתיחה, מי אני שאגיד משהו.

3. מה שכתבת על המטפלות זה כמובן נכון. אגב בכל המגזרים.

בזמנו, אחרי "שומר חומות", עיתון הארץ רצה להמחיש כמה המבצעים האלה רעים וכואבים ושם תמונה של ילדים - עשרות!! - שנהרגו במבצע. אבל איכשהו הוא שם רק את הילדים הערבים (וגם בין הערבים היו נערים שהתברר שהם מחבלים).

אז היו הרבה קריאות נגד הארץ, שחשוב לו רק הילדים הערבים ולא חשוב לו הילדים היהודים וכו וכו. ויובי ביילין כתב אז כל כך מדויק, בטור הקבוע שלו בישראל היום: הרי גם ככה הייתם מדברים נגדינו ואומרים שאנחנו בוגדים, אז מה זה משנה?!

וואו כמה שהוא צדק!!! ברגע שאתה מרגיש מסכן וטוען שכולם נגדך, אז מותר לך לעשות הכל ולאף אחד אין שום זכות לדבר ולבדוק כלום. כי אתה הרי סתם מואשם אוטומטית. אז יאללה תהנה.

לגופו של עניין, אני לא יודע מה היה שם ולא עוקב. מהניסיון היחצנים משני הצדדים מטייחים ומרמים ואי אפשר לדעת איזה נתון נכון ואיזה לא. כשהילדים שלי היו במעון, שלחנו אותם בדווקא למעון החרדי כי הוא היה מפוקח ובאמת מקסים. את חלק מהילדים שלי שלנו גם לגן חרדי אבל די מהר הטסתי אותם משם על טיל כשהתברר לי איזה זועות יש שם, תצילנה אוזניים.

מבחינתי אין שום סיבה להכליל כלום, כולם יכולים להיות טובים או לא טובים, ולמען האמת אני יכול להבין הורים ששולחים ילדים גם למעונות שלא נראים טוב חיצונית. יש להורים כל מיני שיקולים.

לגבי פרסום שלילי בלבד על המגזר החרדי, זה נראה לי לא נכון. שי גראוכר מקהל המון פרסום (למרות שהוא חרדי כמו סבתא שלי), ואותו דבר משי זהב קיבל חיבוק מאוד חזק מהציבור (וגם החזיר עם ריבית והצמדה 😉). כנל "מתנת חיים", "יד שרה" ועוד ועוד. יש הרבה שיווק למגזר החרדי.

ולתשומת ליבך, אתר "בחדרי חרדים" הוא של המגזר ה...? - וגם ב"פורום עצור כאן חושבים", להערכתי רוב הכותבים (ובוודאי מיימוני) הם חרדים.

את עשית סלט קטן בנושא. זה לא או ציבורי ופיקוח או פרטי ולא חוקי. מעון פרטי יכול גם הוא להיות בפיקוח. החוק מסדיר את זה.

הטענה כאן אינה על כך שאלה גננות פרטיות, זה דווקא סבבה לגמרי.

אשמח לשמוע ממך על הדברים שיש בהם פחות אמת במה שכתבתי.