אז..הריון שני שבוע 31.
בהריון הראשון בשלב הזה כבר הרגשתי קלילה ונינוחה. יצאתי לטיולים עם שינה בשטח בלי שום בעיה...
בהריון הזה אני כל הזמן עם צרבות (כששוכחת את האומפרדקס הקבוע), פעילות יתר של מערכת העיכול וחוסר נעימות כללית ככה...
ו..גולת הכותרת- סימפיזיוליזיס ממש מגביל.
לאחר פסח נשאר לי רק עוד חודש וחצי לסיום הסמסטר וללידה..
הייתי אצל הרופא שלא נתן שמירה (כי אני לא בסכנה. רק נכה זמנית..) אלא רק המלצה למנוחה ומכתב ללימודים שיש לי קושי בהתניידות. אמר שאם לא יעזור אז ללכת לאורתופד (כבר קבעתי תור).
אני ממש פוחדת שלא יקבלו בלימודים שום דבר ואני אצטרך להגיע ממש עד הסוף..לא יודעת מה לעשות! זה מכניס אותי ללחץ עצם המחשבה על ההגעה והנסיעות והישיבה הממושכת והעליה במדרגות (אין מעלית). ושבוע עבודה מעשית בגן..שלא נדבר...
ונושא אחרון- קצת מלחיץ אותי שיש לי צירים מוקדמים..התקשויות של כל הבטן כל כמה זמן. ויש שעות שזה בתדירות די תכופה. הלידה הראשונה התחילה בהתקשויות דומות שלא ידעתי שאלו צירים עד שהרופא שאל אם אני לא מרגישה כי ראו במוניטור...
אני לא ככ מצליחה לתזמן את זה בתוך היומיום... מה גם שההריון הזה ממש שונה אז לא יודעת אם להשליך.
יכול להיות שיחסים גורמים לצירים כאלו? או שזה סתם ברקסטונים? ובכלל נושא מביך..איך מקיימים יחסים בהריון מתקדם עם סימפיזיוליזיס??!

