בס"ד

יאיר שרקי הסביר את זה הערב בטוויטר כך:

ההתעקשות של בן גביר לא לקחת את המקום השמיני מלמדת שהערכה הפוליטית שלו היא:

א. שלאיחוד הימין יהיו פחות מ8 מנדטים.

ב. שאיחוד הימין תהיה באופוזיציה ולכן גם חוק נורבגי לא יעזור לו.

האם יש לבן גביר על מה להתבסס? כנראה שכן. בסופו של דבר מדובר באותה הרשימה כפי שהם רצו ב2015 (פלוס הרב פרץ מינוס שולי מועלם) וקיבלו שמונה מנדטים. גם לגבי ב', זאת כנראה האופציה שתהיה גם אם הם היו רצים ביחד, שהימין המאוחד לא היה מגיע לקואליציה.

בסופו של דבר אפשר לומר הערב בקול ברור - נתניהו שוב צדק.

ככל הנראה, אם היו רצים בשני ראשים, חרד"לי ולברלי, הימין היה מקבל יותר קולות וכל מה שראינו פה בימים האחרונים לא היה מתרחש. במציאות כזאת היו רצות רק שתי מפלגות בלבד מימין לליכוד, ולא ארבעה (כולל נעם, לפחות ברגע זה).

נדמה שהיו אנשים בציונות הדתית שרצו להעביר מסר לנתניהו שהציבור הדתי כבר לא רוקד על פי החליל שלו, הם כבר לא בובה על חוט. אפשר לומר שאפילו אחדים מהם רצו לתקוע לו אצבע בעיין. עכשיו כבר מאוחר מידי בשביל לתקן את זה.

ערב עצוב לימין.

אני לא רוצה לדמיין איך תגמר מערכת הבחירות הזאת.

אני מדגיש: אני לא עומד להיגרר עכשיו לשום חילופי האשמות

נתניהו לא רצה שעוצמה יתאחדו איתם? מאיפה זה?

תודה רבה

בס"ד

נתניהו מאוד רצה את עוצמה יהודית. איחוד מפלגות הימין (של הבחירות הקודמות) קיבלו הבטחות ממש גדולות בתמורה לאיחוד רק שלהם, בלי הימין החדש וזהות (שהיו ככל הנראה מתאחדים לרשימה אחת)

למה הוא לא היה מביא אותם במקום 8 בימין המאוחד?

אם בתשע"ה קיבלו 8 בלעדיו, יכלו לקבל לפחות 8 יחד איתו אם לא 9...

לדעתי, כולם טעו כאן בפיאסקו הזה שהתנהל הערב, אבל יותר מכולם אני לא מצליח להבין את עוצמה.

מילא, הימין המאוחד בכל מקרה עוברים ומקבלים 8-15 מנדטים(בין הפסימי ביותר לאופטימי ביותר), אבל לעוצמה אין סיכוי לעבור לבד(הרי גם איתמר טען בעצמו שהם מביאים מקסימום 100,000 קולות וזה לא מספיק), אז מה היה אכפת לו לקחת 8 ו12/13 ולקבל 1.5 מקומות ריאליים בכנסת(8 בכנסת ב90% ו12/13 תלוי בתוצאות ובנורווגי).

עדיף ציפור אחת ביד מאשר שניים על עץ.

ושוב, כולם התנהלו פה בצורה מפגרת, החל בבית היהודי-איחוד לאומי שלקחו 6 מקומות בעשירייה לבד ולא היו מוכנים לפנות את המקום ה5/6 לבן גביר(למרות שהם קיבלו רק 5 מנדטים ביחד עם עוצמה ולא מגיע להם 6 בעשירייה).וגם בימין החדש אשמים, אומנם הם התפשרו ולקחו רק 4 מקומות בעשירייה(למרות הסקרים שהראו להם פי 2) אבל הם יכלו להתפשר ולהזיז את מתן כהנא למקום 8 במקום 7. וכמובן עוצמה יהודית שאת המהלך שלה בלתי ניתן להסביר מבחינה הגיונית.

מה שהכי עצוב שגם המתפצלים-עוצמה,זהות ונעם לא יכולים לחבור לבלוק משותף ושלושתם רצים בנפרד כאילו יש לאחת מהן סיכוי לעבור לחוד.

פשוט עצוב.

אולי עמית סגל סיכם זאת הכי טוב:

"בבסיס, זה אירוע נפשי יותר מפוליטי. בן גביר גופשטיין ושות׳ מעוניינים לחסום את הכניסה לכנסת עם צמיגים בוערים, לא להיכנס בכניסת הח״כים."

איתמר יכל להשאיר את בנט בחוץ.

בסוף בנט השאיר את איתמר בחוץ.

הסברתי כאן:

אז אתה באמת לא מבין מה היה המהלך... - אקטואליה וחדשות

בן גביר היה במקום 5, יוגב-6, כהנא-7, סופר-8

איחוד מפלגות הימין קיבלו 6 מקומות בעשירייה מכיוון שהם קיבלו ביחד עם עוצמה 5 מנדטים, בלי עוצמה הם שווים פחות מהימין החדש, ולכן הם היו צריכים לוותר.

אם כל המחלוקת הייתה אם אופיר סופר יהיה 7 או 8(כי יוגב בכל מקרה 6 אם בן גביר 5) זה ממש דבילי, ומוציא את האיחוד הלאומי ואת סופר עצמו די רע.

הרי זה די ברור שאיחוד הימין  כן יקבלו לפחות 5-6 מנדטים, אז למה ההתעקשות של עוצמה על המיקום ולא להסכים למיקום נמוך ולבנות על חוק נורבגי?

הרי עם  5-6 זה אומר שדי בוודאות עוצמה יוכלו להכניס נציג עם חוק נורבגי, לא? אז למה לא?

מישהו מבין את זה?

אא"כ, וזו האפשרות  היחידה שאני מצליח להבין, כמו שמרדכי כתב בשם יאיר שרקי, עוצמה חוששים שהם לא יהיו בקואליציה וממילא החוק הנורבגי לא רלוונטי...

והערה קטנה ל'סודית' לסיום - קודם כל תודה רבה על המענה. שנית, אולי אני קצת תמים, אבל אני חושב שלא נכון להיכנס להאשמות (בנוגע לסוף דבריך) כל עוד לא מכירים את הגורמים הפועלים ושיקוליהם מקרוב, וזה נכון לכל הצדדים. אני באמת מאמין  שכולם פועלים בכוונות טובות ורצון טוב.ושוב, תודה רבה על הקדשת הזמן להסביר לי את הדברים  

זה באמת ההסבר היחיד שהצלחתי להבין. השאלה היא האם לא היה שווה לקחת את הסיכוי/סיכון שכן יהיה חוק נורווגי?

זו סבירות נמוכה כ"כ שיהיה חוק נורווגי?

המצב עכשיו עדיף על פני לקיחת הסיכון?

תודה בכל מקרה

האם כעת הסיכוי של איתמר להיכנס לכנסת גדול יותר מאשר במקום 8 בימין המאוחד או קטן יותר?

גם לפי טענת איתמר בן גביר לא יהיו להם יותר מ100-110 אלף מצביעים, (וגם זה בנדיבות שלי)...הם עצמם לא טוענים שיהיו להם יותר מצביעים...

עכשיו, זה די ברור שאחוז החסימה, כעת, לאחר שהעלו אותו, יהיה גבוה יוצר מכך.

אז זה שעוצמה רצים לבד - זה לא 'ייאוש מדעת'? מה שנקרא בלשון העם /התאבדות פוליטית'?

הרי זה ידוע מראש שאין להם כמעט שום סכוי, גם אם כפי טענתם יקבלו עשרות אלים רבים של קולות...

מה ההגיון בצעד שלהם?

אדגיש - זה לא ביקורת, ואני באמת מאוד מעריך אותם. אשמח גם  שזה לא יגרר לביקורת עליהם, אלא פשוט מנסה להבין את ההגיון  של הצעד הזה, משו שנסתר מבינתי...

הייתי חלק ממנו. אין לו שום סיכוי בעולם להצליח.

כתבתי כבר:

השאלה היא אם תומכי עוצמה יעסקו ב"ללמד לקח" את ה"אשמים",

ו"להראות להם" כשהשמאל מחכך ידיו בהנאה,

או שיקחו אחריות ויצביעו למפלגה שעוברת את אחוז החסימה.

אם לא, הם סוחרים גרועים כמו איתמר,

שלא יודעים לנהל סיכונים ולא לומדים לקח (אבל מנסים ללמד אחרים...).

את המחיר נשלם כולנו, ר"ל.

השאלה "מי אשם" לא תעניין אז אף אחד.

כולנו נהיה באותה סירה, ולא משנה בכלל מי קדח בה את החור.

היא תטבע.

הברירה הייתה לקחת את מקום 8.

בנט ושקד אבדו את קולי אבל להצביע למפלגה שלא תעבור את אחזו החסימה - לא יועיל

עכשיו השאלה היא אם נוהגים באחריות ומנסים שוב בפעם הבאה,

או שנוהגים בחוסר אחריות רק כדי לשחק משחקי כבוד.

אם הם מוכנים להמר על א"י בשביל מפגן כוח שיאפשר להם לקבל יותר בפעם הבאה -

שלא ידברו יותר על מפד"לניקים שמוכרים ערכים בשביל כיסאות.

הם עושים ב-ד-י-ו-ק את אותו הדבר.

או שלא למדת ממנה דבר.

הרב לוינגר בכלל לא היה הסיפור אז. - אקטואליה וחדשות

אני מסכים לחלוטין שהוא שילם את המחיר. - אקטואליה וחדשות

יכל לקבל מקום 4/5, אבל התעקש לקבל שניים ראליים.

אחד לא הספיק לו.

יכול להיות שאחרים אשמים.

כרגע הוא בכל מקרה לא ייכנס.

חבל לאבד מנדטים יקרים לגוש הימין ולהסתכן בממשלת שמאל.

יש דברים יותר חשובים מללמד לקח את "אליטת הציונות הדתית".

אחרי החתימה לא נותרה אפשרות אחרת.

הציעו להם 4/5 משוריין.

שלא זז בשום איחוד מאוחר יותר.

רק אחרי שחתמו עם הימין החדש הציעו להם מקום 8.

ברור מה תהיה התוצאה אם תקום כאן ממשלת שמאל.

הרב לוינגר בכלל לא היה הסיפור אז. - אקטואליה וחדשות

אני מסכים לחלוטין שהוא שילם את המחיר. - אקטואליה וחדשות

למה 8 לא ראלי?

איתמר בן גביר: "לא פוסל חבירה לאיילת שקד"

בס"ד

אכן היו שיחות בין שקד לבן גביר, אכן זה יתקדם לכיוון איחוד, אכן בן גביר רצה להתחבר עם שקד.

אבל כל זה קרה לפני שהיה ברור שבנט הוא זה שמנהל את המפלגה בפועל.

שקד לעולם לא תכנס מיוזמתה לממשלת אחדות או תתחבר ללפיד, הרי המטרה שלה בסופו של דבר זה לחבור לליכוד. אף אחד לא יסלח לה אם היא תכרות ברית גם גנץ ולפיד. אבל כפי שכתבו גם זאב קם בבשבע, גם מיכאל טוכפלד בישראל היום, וגם סימה קדמון בידיעות אחרונות, אצל בנט זאת בהחלט אופציה. (אגב, קם כתב בטור שלו שבאמת במקרה כזה, סביר להניח ששקד תשאר עם איחוד הימין ולא תערוק יחד עם בנט, כהנא וססובר.

השאלה היתה בעיקר אם שקד תישאר איתו או תמצא מסלול אחר בלעדיו.

אלמלא הטעויות של עוצמה והרב פרץ - ייתכן שלא היתה חוזרת אליו.

בס"ד

אגב, - אקטואליה וחדשות

בס"ד

אם אני לא מתבלבל בתאריכים (בכל זאת אלו היו שבועות עמוסים), אז השיחות עם שקד החלו עוד לפני שהיא הודיעה סופית על חזרתה לימין החדש.

לאיחוד מפלגות הימין היו 5 מנדטים

לימין החדש היו 4 .

סה"כ 9

פחות 2 מנדטים של עוצמה, זה שבעה מנדטים.

עצוב.

רובם עברו לשקד-בנט, לכן בסקרים הימין החדש נסק.

איחוד הימין יקבל 12-9 מנדטים.

מדברים על 7~

ועל מקומות 11-12 לימין החדש?

ברור שהשאיפה היא 10-12 מנדטים.

אני מדבר על בצלאל.

אני חושב שהתפיסה האלקטורלית שלו מתבררת כמדויקת יותר.

הוא רואה 7~ (אולי אחד יותר או אחד פחות)

עוצמה תחזיק 1~

עם תקווה(בלב) ל-14

איך 4 ועוד 3 שווה 12?!

הליכוד-כולנו לא יזכו ב-39 מנדטים כמו שיש להם עכשיו ו-5 מנדטים שלהם עומדים לחזור אלינו(הם לא יגיעו אפילו ל-35)

בין מנדט למנדט וחצי.

השאלה היא כמה מצביעים להם בכל מחיר גם כשברור שהם לא עוברים.

זו שאלה לא פתורה אצלי.

היו תשעה מנדטים. כמה שיחסרו זה מה שעוצמה שווה. אם ישיגו 9 מנדטים בלעדיה, השיקול הפוליטי הצליח

אם זהות תביא 30 אלף קולות, אז האיחוד אמור להביא 12.

היו 420,000 קולות לציונות הדתית. הצליחו להטעות את הציבור שלפייגלין יש סיכוי, התוצאות הביאו את הצבור להתפכח.

פייגלין רצה להתאחד ודחו אותו מתוך הנחה שהוא 'סוס מת'.

איחוד כללי היה מביא לפחות 420,000 שזה 13+ מנדטים. אם יקבלו פחות זה כשלון.

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.

(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)

קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.

אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.

ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?

אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.

סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.

מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.

זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.

אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.

איכס.

פיצולישיבות זה כמו גירושין

אבל למה להעתיק את זה לפוליטיקה.

למה מותר לעשות בלוק עם עוצמה שלא כולם מקפידים שם על קלה כבחמורה, ולמה מותר עם זהות...

ולמה אסור עם מעוז ששם שמים נישא בפיו על דרך השגרה.

כרגע, להבנתי בלי שום ידע פנימי, לעשות בלוק עם נעם רק יזיק ולא יועיל כלום לא למפלגה ולא לגוש. הוא כמעט לא יביא מצביעים (והמעטים שכן - יצביעו לשאר מפלגות הגוש) ולעומת זאת יבריח רבים יותר, שיזלגו למפלגות ה'מרכז'.

אתה לא צריך אותי, תקשיב לרב קלנר שהוא עצם מעצמם ובשר מבשרם:

מצפה שאבי מעוז ברגע האחרון יודיע שפורש

גם הוא מבין שמפלגת נעם היא פיקציה, שאבי מעוז ארבע שנים בכנסת סיפר סיפורים, אבל לא קידם שום דבר ממשי. למה כן לבזבז עליו מנדט?!

בשביל להפריש את נועם צריך לתת להם תמורה, ו/או פרס ניחומים, כי אין מתנות חינם.

הרב קלנר אשר כבודו במקומו מונח לא מציע כלום.

בזמנו שתפסו את הישיבה ביצהר בשביל לעשות שם נקודת מג"ב חשבתי שאם מדינת ישראל הייתה מקימה תחנת משטרה בפוניבז' היו מוחאים לה כפיים.

בפועל היו שתי ישיבות במוסד אחד. זה לא הוגן.

זה כמו בית ערב גירושין.

לא מביאים דוגמא מזה.

האם כיום בישיבות הקו ר"מ יאמר כאלו דברים?

האם הרב גנץ יאמר לא לשמוע שיעור של מרכזניק?

האם אין רמים בישיבת רמת גן תלמידיו של רב אברום? הנה הרב אברהם וסרמן נראה לי כזה.

האם בעלי כולם מסכימים? הרב נתנאל אלישיב חולק מהותית על דברים.

לא כת ולא דומה

כמו בפעם הקודמת - אני לא אכנס לשמות. אלו שהזכרת הם בהחלט לא כאלו וגם אם הם בקשר - הם מעולם לא היו 'קו' שרוף.

החידוש החיובי עכשיו, הוא שהריצה העקרה של מפלגת נעם גורמת שגם שרופים לחלוטין מצטרפים לשבירת ההגמוניה. כאן יכול להתחיל התיקון.

כמו בני זוג גרושים נפשית אך נשואים ממסדית באותו בית.

לא מביאים ראיה ממקרה כזה

או לא.

רב אחד חושב שלא, רב אחד חושב שכן, ולא נכנס למחלוקת בין גדולי החכמים.

ברור שזה היה רע, אבל באופן כללי בחיים עושי םדברים הכרחיים גם אם לא נעימים. גם לרבן גמליאל לא היה נעים לנדות את רבי אליעזר, ורשב"ג לנדות את רבי מאיר ורבי נתן, או לגרא לא היה נעים לצאת בחריפות נגד החסידים

כשאדם מחליט (על דעת עצמו) להורות הלכה בפני רבו+ להקים לעצמו ישיבה ולדאוג לו לקהל, זה לא "לא נעים", זה מביש.

היתה מחלוקת אידאולוגית לשם שמים בשני הצדדים. חלק מרבני מרכז סברו כרב טאו והלכו איתו. זה לא חסידות שמתפלגת בין אחים. לא זה המקרה

זה שונה ,

הבעיה קורית אם יורדים לפסים אישיים כתוצאה מזה

אינלי מושג ולא הייתי שם

אבל ככה מלמעלה, קשה לי לעבור על הדבר הזה כאילו זאת מחלוקת הלל ושמאי

הרציה עדיין היה בראשות הישיבה אז.

זה לא הזמן למשחקי כבוד וכיאולוגיה

מי שלא ידע להתאחד שיתפוגג בעה

מקווה שגם 100 קוחות לא יהיו לו

לא מבין את הבעיה שיש בלאחד 4 מפלגות הרי כל הכיסאות בכנסת תלויים אחד בשני בלי הרביעי גם הראשון לא נכנס

יש גם את אחי של הרב אברגל

לא מצליח להבין איך לא מצעלים מעל הפוליטיקה הקטנה..

מה סמוטריץ עשה כדי לעצור את הדהירה הפרוגרסיבית שקוראת בתוך צהל? מה הוא עשה לגבי הקטע של חילופי גננות ערביות בקטע הלברלי שהילדים לומדים לומר אללה אכבר ומורות לתנך ערביות בחינוך?

נראה שסמוטריץ מכוון מטרה בקטע של היישובים ביוש וכל הכבוד לו, אבל זה גורם לו להזניח את השאר. גם מפלגת בן גביר לא עושה כלום בנושא.

ואם תאמר שאבי מעוז לא עשה, הרי הוא היה אדם אחד ואין לו כוח לאדם אחד ח"כ. אבל מפלגה של 4 זה דבר אחר.

בכל מקרה אני לא מצביע נועם כי זה סכנה לגוש כולו והם חיים בסרט שיעברו את אחוז החסימה, מעריך שהם עושי םזאת כדי לצבור פרסום ולנסות בבחירות הבאות

, והם יפרשו שבועיים לפני הבחירות

לשרוף את הקול על מי שעשה 0 עגול בתחום הזה, כמו בכל התחומים האחרים?!

ולכן לא אצביע להם.

לגבי זה שהוא לא עשה. מה אתה רוצה שח"כ אחד יוכל לשנות? עכשיו הם רוצים 4 כמפלגה עצמאית, זה כבר משהו שיצליח לשנות. אלא שהם לא יעברו

בשיתופי פעולה, אבל לא, הוא בנה במות לעצמו ונהנה לספר סיפורים במליאה.

עכשיו הוא כנראה (אם באמת לא יפרוש) ישרוף כמה אלפי קולות. אם היו נותנים לו מקום, היו שורפים מנדט שלם...

לשמור שנאה ולהפיץ אותה ככל שאפשר.

חוץ משמחה לאיד על "שבירת ההגמוניה" אין כאן כלום. ברוך שלא שם חלקי במרכז ולא שם חלקי בהר המור. זה מה שיוצא מכם. קטנות מוחין.

אפשר היה להוריד את נועם מהמירוץ תמורת כמה כופתאות, אבל השנאה מקלקלת את השורה.

בושה וחרפה.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. בחיים לא טועה ולא מתנצל.

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה