הם לא יעברו. נקודה.

הם אכזבה מהלכת, עד שניתנה להם הזדמנות אמיתית ואולי חד פעמית להכנס הם הצליחו לפספס אותה.

מדהים איך האגו הצליח לנצח את האידיאלים.

ואני לא סוגדת לבנט ושקד.

מקווה שיתקנו מה שקילקלו ע"י פרישה מהמירוץ.

הבחירות הקרובות הולכות להיות קטסטרופליות עבור הימין,

אני שומעת הרבה אנשים בעלי עמדות ימניות מוצקות שיעבירו את קולם לליברמן וכחול לבן כי הם כועסים על זה ולא מרוצים מההוא..

הגיע זמן להתבגר ולבחור את הרע במיעוטו מבין אלו שבודאות יעברו את אחוז החסימה.

היו כבר מקרים שהיו להם סיכויים הרבה יותר גבוהים ו"המון אנשים שרוצים אותם".

גם הם יודעים מצוין שהם לא עוברים.

ונבחר לנשיא ארה"ב.

גם להבדיל בגין 30 שנה היה באופוזיציה עד שנבחר.

גם לפייגלין אמרו שאין סיכוי, ובשבועיים האחרונים שלפני הבחירות הוא עבר בגדול בכל סקר (ואם לא היה יוצא הסירטון הדבילי יומיים לפני הבחירות, יש להניח שהוא גם היה עובר).

מפלגת הגימלאים ז"ל עברה בסקרים רק כמה ימים לפני הבחירות ואז נוצר סחף אליה וקיבלה 7 מנדטים.

צריך לזכור שבן גביר זה לא מרזל מבחינת הכריזמה ויכולת התמרון התקשורתי.

בקיצור, ברור שבמצב כרגע הם לא עוברים. אבל חודש וחצי זה הרבה זמן, וסחף לכל כיוון יכול לקרות.

את הרוב המכריע של המקרים שלא הלך להם ולעוד רבים כמותם,

אתה זוכר רק את הבודדים שהפתיעו.

הסיכון גדול מדי, יש לכולנו יותר מדי מה להפסיד אם השמאל יחזור לשלוט והשמאל של היום הרבה יותר רדיקלי וצמא מפעם.

אם חלילה יהיה עוד קצת סחף לכיוונם זה רק ילמד על עוד קולות ימניים רבים וחשובים מדי מכדי להתבזבז שירדו לטימיון  וילכו לפח .כולנו בסוף נשלם את המחיר הכבד, אין להם שום סיכוי לעבור .

עוצמה יכולים להמשיך להשמיע את קולם מחוץ לכנסת ,ממילא הם לא מסוגלים לשבת בשום קואליציה ,בטח לאורך זמן.

ואני הצבעתי להם בעבר,לא עוד.

אם לא היה אחוז חסימה לדעתי במצב הקיים הם היו מקבלים בקלות 4 מנדטים, אולי יותר.

השאלה היא אם הם יצליחו לשכנע את כל מי שרוצה להצביע להם שהם עוברים, אחרי הבחירות האחרונות אנשים עוד יותר מפחדים לזרוק את הקול שלהם לפח.

70,000 קולות הם הביאו לדעתם לאיחוד הימין.

מאיפה היו מביאים כפול מזה?!

א. חרדלניקים שלא רוצים להצביע עכשיו למפלגה שבנט ושקד נמצאים בה

ב. הרבה תומכים שלהם שלא הצביעו להם פעם קודמת כי בן גביר היה רק מקום שביעי

ג. חרדים שלא רצו פעם קודמת להצביע למפלגה דת"ל

אלי ישי כידוע לא שווה הרבה קולות.

חוץ מזה שאאל"ט בן גביר לא היה אז ברשימה, בטח לא בראש, והוא יותר פופולרי מנציגים אחרים בעוצמה.

ואתה שוכח שהיו שם גם רבני הקו מאחורי יוני שטבון.

בקיצור, אין לעוצמה 4 מנדטים בשום חלום.

שבכנסת הבאה יורידו את האחוז חסימה

ואז נדע באמת כמה כל מפלגה שווה

ויפסיקו עם הבדיחה הזאת שנקראת בלוק טכני

ועם כל המריבות סביב ה'איחודים'

כרגע אין להם 4 מנדטים בטוחים. אבל בהחלט יש סיכוי גם ליותר אם יבנו קמפיין חזק וחכם.

אני רק מתלבט, האם בעוצמה באמת רוצים לעבור את אחוז החסימה, או רק להוכיח כמה הם שווים, ולפרוץ את 70000 הקול שהם טענו שהם שווים, כדי לטפוח לעצמם על השכם שהם במגמת עליה והתחזקות ולהגיע לבחירות הבאות עם נתונים שיוכיחו כמה הם שווים.

אני מקוה שמישהו שם חושב בצורה חכמה ולא חוזר על אותם סיסמאות נדושות שילהיבו את המתלהבים ממילא ולא יגיעו לקהלים חדשים. אחרת באמת חבל על הקולות.

ואף פעם לא מפיקה את הלקחים.

המקובעות החשיבתית שלהם. הלואי.

רק יכניס עוד כמה ספינים וגימיקים.

בס"ד

זה בכלל לא יהיה אותה התנהלות כפי שאנשים הכירו עד עכשיו.

הבנתי. תודה.

ולחשוב שהיה ראוי שהוא היה ממשיך בראשות ש"ס, לבין להצביע לו בפועל במפלגה שהיא לא ש"ס.

נעם הולכים כנראה לפרוש ומן הסתם הרבה מהן יעברו לעוצמה.

לפי הסקר הבוקר של רשת ב' עוצמה על גבול אחוז החסימה,

לא יודע על סמך מה החלטת שהם תמיד יותר טובים בסקרים מבמציאות.

למה? אני יודע שיש שתי גישות למצביעים שלהם ראשונה בגלל שיש סיכוי נמוך לאחוז החסימה אז מצביעים למפלגות אחרות שניה להצביע להם בכל מקרה.

אני מעדיף להצביע להם בכל מקרה כדי שיהיה אפשר לראות מה כוחם המינימלי. 

 לי אין למי להצביע. ליכוד בחיים לא

בנט ורפי פרץ (בלי עוצמה) בחיים לא. אם מצביעי עוצמה לא מספיק חשובים כדי להכניס  נציגים במיקום הוגן אז את הקול שלי הם לא יקבלו. את הטענות להפגנת כוח תפנה לנציגים שלך, לא אלי.

אבל ברור לי שלא אצביע למפלגה שאין לה שום בדל סיכוי לעבור.

בניגוד לאחרים, אני למדתי את הלקח מבחירות תשנ"ב.

לא כדי להפגין. בשביל זה יש אמצעים אחרים.

אבל לא אתן את קולי למפלגה שאין לה בדל סיכוי לעבור.

הסקרים הם שטיפות מח של התקשורת !!!

הדרך היחידה לגרום לכך שתהיה ממשלת ימין ואמיתית !! היא להצביע לעוצמה יהודית כי אני ועוד הרבה כמוני הולכים להצביע להם בכל מקרה....

אז תצביעו להם גם כי חבל שהקולות שלנו ילכו לפח

אני בהחלט מעריך אותך כאיש אחראי. ויתרת לפרץ למען האחדות בפעם הקודמת. ויתרת גם עכשיו על מקומך למען האחדות עם הימין החדש. ולטענתך, עשית כל מה שאתה יכול כדי לצרף את עוצמה אך לא עלה בידך.

באם תראה שהם עומדים על סף אחוז החסימה - האם תעדיף שהם יעברו ויצילו 4 מנדטים, גם אם זה יהיה על חשבונך במנדט?

אני מזכיר לך, שלאחר הבחירות כאשר התברר שחסר לימין החדש אלף ומשהו קולות, ויצאו לבדיקה מקיפה - הצהרת, שאתה מעדיף שהם יעברו את אחוז החסימה, למרות שאיחוד מפלגות הימים ירדו מ5 ל4, כי זה טובת ארץ ישראל וגוש הימין.

האם גם עכשיו תגלה את אותה אחריות כלפי עוצמה? או שהאלג'יריות הזו שמורה רק כלפי האגף הליברלי?   

האם הימין המאוחד יתקפו ללא הרף את עוצמה כדי להרחיק מהם מצביעים, או יסתכלו על טובת הגוש כולו?

אם ערב הבחירות תראו שבשום סקר אתם לא עוברים ואין לכם שום סיכוי,

האם תפרשו כדי להציל את ממשלת הימין ותקראו להצביע לימין המאוחד?

האם טובת א"י חשובה יותר מאשר "להראות לימין המאוחד כמה אנחנו שווים",

או שתמכרו את כל הערכים תמורת כבוד ואגו?

של מרזל עצמו בבחירות קודמות...

מסע בזמן: כמה שווה עוצמה יהודית? - כיפה

כל פעם הוא טוען שיעבור, מביא סקרים ואפילו פוקד מצביעים -

ונשאר בחוץ...

בחירות קודמות הצבעתי למרזל.

ניסיתי לשכנע אותו לקחת מקום ראלי אחד.

איתמר התעקש על שניים.

לא מעניין אותי מי עשה טעות.

אם תקום ממשלת שמאל, את המחיר נשלם כולנו.

גם לדעתי אם בשום סקר לא יעברו לפני הבחירות עדיף שיפרשו.

אבל סמוטריץ' טוען כל הזמן שהוא המבוגר האחראי, אז בא נראה אותו.

משום מה יש את הרושם שסמוטריץ' פשוט לא רוצה מישהו לימינו בכנסת, נוח לו להיות הסמן הימיני היחיד.

אני באמת מעריך את סמוטריץ' על פועלו, אבל בנושא הזה הוא נהיה "ראש קטן" מידי..

במקום 4/5, והוא לא עושה חשבונות כאלה.

יש לעוצמה היסטוריה של ריצות חסרות סיכוי,

כשהיא מוצאת איזה סקר בו היא עוברת ואח"כ זורקת רבבות קולות.

אין שום סיכוי שיעברו ואין שום סיכוי שיפרשו.

הוא הצהיר על כל במה אפשרית "אין חיה כזו שלא יהיה איחוד עם הימין החדש". הוא נתן את הרושם, שזה יקרה על אפו וחמתו גם של הרב פרץ, ואחר כך הוא התגאה שהאיחוד היה בזכותו.

על עוצמה יהודית הוא לא נשכב על הגדר.

זה זכותו כמובן. אבל שלא ידבר מילים גבוהות על אחריות לגוש הימין ועל זריקת קולות. אם הייתם רוצים היה איחוד.

אתם גם מכירים את עוצמה ויודעים שאם הם ירוצו זה יהיה עד הסוף ללא התחשבות בסיכויים, ובכל זאת העדפתם לתת להם לרוץ בלבד, בגלל סיבות דיביליות של לריב על מקומות.

אז עכשיו בימין המאוחד נא לא לתת מוסר לאחרים בבקשה. זה הדייסה שבישלתם.

בחירות קודמות הצבעתי עוצמה.

השקעתי לא מעט כוחות מול שני הצדדים כדי שילכו יחד הפעם.

נכשלתי.

עכשיו השאלה היא אם זורקים קולות לפח ולוקחים סיכון לממשלת שמאל,

או מקבלים מה שיש, עם כל ההסתייגות החריפה מהימין החדש.

אני לא מסכן את א"י. ושוב - ממש לא משנה מי אשם.

אתה צודק. הנקודה היא לא מי אשם.

אלא מה יותר נכון לעשות עכשיו.

הרי נצא מנקודת הנחה ששלושה מנדטים הם בטוח יקבלו. יש כעס מאוד גדול אצל רבים על מה שהיה. אין סיכוי שהם יצביעו לימין החדש, וגם אין סיכוי שיפרשו.

השאלה אם יקבלו את המנדט הרביעי ויצילו את כל ה4, או שכל השלושה ילכו לפך.

מצד חשבון זה, דוקא עדיף להצביע להם ולהעצים את הסיכוי שיעברו ובכך להציל את כל הגוש.

ועל זה התכוונתי במה שכתבתי על סמוטריץ'

אתה מנסה לטעון שמתוך 4.5 שקיבל איחוד הימין,

תקומה והמפד"ל שוות 1.5 ועוצמה 3.

אפילו איתמר טוען שהביא רק 2 (70 אלף).

יחד עם ישי ושטבון לא עברו, עם כל הזעם שהיה אז על בנט,

וכשלא היה סיכון לממשלת שמאל.

אין להם שום סיכוי, וכל המצביע להם זורק את קולו לפח.

גם הם יודעים זאת.אם היו חושבים שיש להם סיכוי, היו רצים מלכתחילה לבד,

ולא מנהלים מו"מ על מקום אחד או שניים ראליים.

אם יזרקו יותר מדי קולות לפח, עלולה לקום ממשלת שמאל (או אחדות).

אין לנו לוקסוס לקחת הימור על א"י, ולא משנה בכלל מי אשם.

האחריות מחייבת להצביע למפלגות ימין שאין ספק שיעברו את אחוז החסימה.

אם נחזור על הטעות של בחירות תשנ"ב - כולנו נשלם את המחיר.

עדיף להצביע לעוצמה ולהציל 4 מנדטים. 

נראה מה ילד יום

בגדול אני מצביע שס(והיו עינך רואות את מורך)

אבל לא לזרוק את הקול למפלגה שלא תעבור\ לא חרדית\לא דתית..

את "מצילים 4 מנדטים" שמענו כבר בתשס"ו.

זה נגמר ב-24 אלף קולות שהלכו לפח - הרחק מאחוז החסימה.

זה לא אותו דבר ולא מתקרב בפופולריות שלהם.

וכן שהרשתות החברתיות היום הרבה יותר פעילות ומשפיעות מלפני 15 שנים

 ברור שיש כאן סיכון גדול, אבל גם סיכוי.

צריך מעט להמתין, לראות לאן הרוח נושבת

הפופולריות של איתמר גדולה בציורים מסוימים ושל מרזל בציבורים אחרים.

אין כאן שום סיכוי.

ברשתות החברתיות יש להם כמה מאות או אלפי צעקנים.

הם יוצרים רושם שמדובר במפלגה עם כוח.

אבל אני מבין שיש כאלה שלא ישתכנעו - כמו שהזהותניקים היו משוכנעים שפייגלין נכנס.

התוצאות ברורות מראש.

גם איתמר יודע שאין לו סיכוי.

אחרת היה רץ מראש לבד כדי לקבל 4 ולא מתווכח על מקום אחד או שניים ראליים.

של יהודים שיבחרו בהם, כך ידעו בבירור שלא הולך לחינם 

Baltimore Jewish Life | Where Baltimore Jewish Life Really Happens!

ובכלל אפשר לוודא את האנשים, עם אלף מיותר כך שבודאי יש.

אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?

בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?

אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.

זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)

גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.

באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).

כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.

ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.

הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.

וזה לא נעשה.

ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף 

ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.

לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.

רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.

מזכיר הממשלה: לא קראנו לאי ציות לפסיקת בג"ץ | ערוץ 7

@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.

ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.

והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.

משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.

אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.

אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.

אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.

לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.

אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.

נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.

אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.

פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.

הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.

לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה. 

משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.

@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה. 
 

אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -

אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.

מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.

היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).

בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.

השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.

עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.

שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.

ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו. 

וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.

ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.  

בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.

אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.

למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות

מספיק שהוא יפהק הם יצעקו עליו

​כשנזכרים בסיפור התנ"כי, האישה המרשעת התחילה עם אינטרס ברור: היא רצתה תינוק לעצמה. לא היה אכפת לה מהסבל הכרוך בגזילת הילד מאמו האמיתית, העיקר להשיג את המטרה שלה.

​אבל השיא המזעזע מגיע ברגע האמת מול המלך: כשהיא מבינה שהיא לא תקבל את הילד חי, המטרה שלה משתנה לחלוטין. פתאום, עצם הסבל, הפירוק וההרס הופכים למטרה בפני עצמה. בלי שמץ של בושה היא עומדת מול שלמה המלך ומכריזה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה".

​זהו בדיוק אותו התהליך. זה מתחיל מרצון "להשיג משהו" (אפילו במחיר כואב), ומסתיים באובססיה עיוורת לעצם הנתק והחורבן. כשמחנה שלם מוכן "לגזור" ולפרק חבלי מולדת — בין אם בהסכם ובין אם בנסיגה חד-צדדית מדממת — המטרה כבר מזמן איננה שלום או ביטחון. המטרה הפכה להיות עצם ה"גזורו".

​בשלב הראשון, המרשעת מבינה שהיא לא תקבל את הילד. אבל השיא מגיע בשלב השני: אפילו כשהאם האמיתית מוותרת וזועקת "תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו" – כלומר, התינוק מוגש לה על מגש של כסף – היא מסרבת! היא כל כך התאהבה ברעיון של הסבל והחורבן, שהיא מוותרת על התענוג של גידול ילד חי, ומתעקשת על האכזריות הטהורה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה". עצם הגזירה וההרס ניצחו את האינטרס המקורי.

​אבל יש בסיפור התנ"כי הזה עוד נקודה מדהימה לסיום: שלמה המלך, בחוכמתו, פוסק למי לתת את הילד, אבל לא מצינו בתנ"ך שהוא מעניש או נוקם באישה המרשעת. הוא הבין שהרשעות המטורפת הזו לא הגיעה מתוך רוע קלסי, אלא מתוך מרמור עמוק ואבל קשה על כך שהבן שלה מת בלילה. הקנאה העבירה אותה על דעתה.

​אולי הלקח עבורנו הוא לא לכעוס על מובילי הדרך האלו בשמאל, אלא דווקא לרחם עליהם רחמים רבים. המרמור העמוק על אובדן השלטון, ההגמוניה והדרך, פשוט מעביר אותם על דעתם – עד שהם מוכנים "לגזור" את הכל, העיקר לא להישאר לבד עם הכאב.

הטענה ש'השמאל אף פעם לא פינה יישובים' היא כמו הטענה שהיתוש לא אשם בזיהום של העקיצה. היתוש אכן לא מחדיר את החיידק האלים, אבל הוא זה שמזריק את הרעל שמייצר את הגירוד הבלתי נסבל.
 

​באותו אופן, מחנה השמאל מייצר את התנאים והלחץ – דרך הפגנות, השנאת המתיישבים או חקירות מנהיגים – שדוחפים את המערכת לפעולה. השיא של ה'גירוי' הזה הגיע בהסכמי אוסלו: השמאל הביא את המחבלים מטוניס ונתן להם ממשל ושליטה בשטח. המהלך הזה יצר מציאות ביטחונית קשה ומדממת שהפכה את ההגנה על היישובים למשימה מורכבת ויקרה בהרבה, והפכה את המצב הציבורי ל'מגרד' ומציק מאי פעם.

​המשל הזה מגיע לנקודת השיא שלו בהתנתקות: המהלך אמנם הובל פיזית על ידי מנהיג מהימין, אבל מחנה הימין עצמו היה חלוק לחלוטין וחצי ממנו התנגד לו בתוקף. מי שנתן למהלך את הגיבוי המוחלט ואת הרוב הנדרש, כאיש אחד, היה השמאל. בלעדיו, ה'גירוד' והלחץ הביטחוני שנוצר מאוסלו לעולם לא היו הופכים לפצע הפתוח של עקירת היישובים. המנהיג מהימין אולי ביצע את העקירה בפועל, אבל השמאל הוא זה שיצר את התנאים, סיפק את הרוח הגבית והעניק את הכוח הפוליטי שאיפשר לזה לקרות.

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובים

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובי | ערוץ 7

מי בכלל הכריח את בגין לנהל משא ומתן עם סדאת? הוא יכל לדחות על הסף את המגעים הסודיים שנהל משה דיין כמו שגולדה דחתה את סדאת וזה כמובן עלה לנו במלחמת יום כיפור.

מי הכריח את שרון לצאת מהרצועה ככה ללא הסכם?

… שאתה לא חולק על העובדה שמהסכם הארור עם מצרים החלו הצרות.

שבת שלום

....השמאל אף פעם לא פינה ישובים

אז אולי סוף סוף תענה לעניין, בשרשור שאתה פתחת, וכשהעלו בו טיעונים עניניים, התאמצת להסית את הדיון (ולהסית נגד המגיבים):

לעניין - האם לדעתך השארת נסראללה חי - אקטואליה וחדשות