סקרי וואלה, כאן ב', הוט, וערוצים 11, 12, 13. כולם נותנים לעוצמה יהודית 4.
ברור שבמצב הזה אין שום סיבה לדרוש מהם לפרוש.
אלא צריך לתת עוד דחיפה כדי שיהיה בטוח שיעברו.
מי שחשוב לו שתהיה ממשלה ימנית, צריך להצביע להם.
כי האופציה היחידה שיהיו 61 לגוש ימין-דתיים, זה שעוצמה תעבור את אחוז החסימה.
אני לא צריך את טוכפלד בשביל לדעת,
כי שמענו מפעילי מרצ בפירוש שכולם אומרים בסקרים עוצמה...
המחנה הדמוקרטי יפתיע ויקבל יותר,
ועוצמה "תפתיע" ולא תעבור.
אני לא אהיה מופתע...
איך הם לא יורדים בסקרים לעומת מה שהיה לפני שבוע ויותר?
יש אולי בודדים כאלה
קשה לי להאמין שיש להם השפעה רצינית על הסקרים
אחרי שהתחילו עלתה ל-3.25 (אחוז החסימה).
מדובר בכחצי אחוז בסה"כ.
הוא קריטי בשביל שעוצמה תעבור,
אבל לא משפיע משמעותית על מצבה של מרצ.
יגרום לגידול של יותר מחצי אחוז, כי הרבה אנשים רואים עכשיו שעוצמה עוברת.
ולא ממש הגיוני שכמה פעילים של מרץ מצליחים להשפיע, אפילו בחצי אחוז, על כל הסקרים האחרונים.
אם אתה לא סומך על הסקרים בלי קשר זה נושא אחר.. רק הטיעון זה של פעילי מרץ לא נכון לדעתי.
בכל מערכת בחירות בה תמכתי במרזל ושות' היו להם מלא סקרים שהם עוברים.
זה לא עובד ואכמ"ל מדוע. ע"ע בחתימה.
עם או בלי פעילי מרצ.
כולנו יודעים מצוין איך זה נגמר.
יש כאלה שלומדים את הלקח ויש כאלה שלא.
"מי שלא לומד מההיסטוריה - נידון לחיותה שנית" (ושלישית ורביעית... כל עוד מרזל מגיש רשימה ומראה סקרים שהיא עוברת...)
וזה לא שהם התמודדו כ"כ הרבה פעמים..
מפלגת יחד נגיד זאת מפלגה של אלי ישי, הם קיבלו שם רק מקום אחד ברביעייה.
גם אז היה לעוצמה מקום אחד ברביעייה (בן ארי).
זה לא מפריע להם לטעון שתקומה מעולם לא נמדדה בקלפי...
מלבד זאת רצו 4 פעמים ולא עברו:
בתשס"ג ברוך היה מקום 2, מיכאל מקום 4, ברשימת "חרות";
בתשס"ו רצו לבד ברשימה עצמאית לחלוטין;
בתשע"ג מיכאל, ברוך ואיתמר היו שלושתם בחמישייה הפותחת.
ובתשע"ה כמובן עם מפלגת יחד.
עיין עוד בחתימה שלי.
זה יותר מ"חזקה".
תקומה אגב, עשרים שנה מצליחה לעשות חיבורים ולהיכנס בכל פעם.
עוצמה ניסתה הפעם כל חיבור אפשרי (זהות, נעם, אורן חזן, שקד, ימינה ואפילו יהדות התורה).
אף אחד לא מסתדר איתם ולא מתחבר איתם.
אבל כולם אשמים - חוץ מהם...
פשוט א"א לומר שבכל מערכות הבחירות שהם התמודדו הם לא עברו כשפעמיים הם כן עברו (אפשר להחשיב גם את הבחירות האחרונות).
ולא נכנס עוד פעם לדיון של מי אשם שלא היה איחוד גדול.
מאז תשס"ו עוצמה לא רצה לבד לחלוטין בלי שום גורם נוסף.
הפעם היא מנסה וברור מאוד מה תהיה התוצאה.
גם ברור מאוד למה אין לה שום חיבור עם שום גורם בכלל.
לגבי הבחירות האחרונות הדעות חלוקות כמה הם הביאו בפועל.
לא כתבתי "שבכל מערכות הבחירות שהם התמודדו הם לא עברו".
שים לב בדיוק מה כתבתי:
"בכל מערכות הבחירות בהן התמודדה - ראו בסקרים שהיא עוברת.
עם או בלי פעילי מרצ.
כולנו יודעים מצוין איך זה נגמר".
עכשיו תסיק את המסקנות לאיזו מהפעמים הפעם הזו דומה.
אין שום ספק שללא עוצמה, הבית היהודי והאיחוד הלאומי היו היום מחוץ לכנסת ומחוץ לממשלה.
לפחות לא היו גונבים את המנדט, ואת מימון המפלגות שמגיע לעוצמה. (הרי הם הסכימו שמקום 5 של עוצמה, וסילמן שהיתה מקום 6 לא אמורה להיות ח"כ).
הם בוכים שביבי שותה להם את הקולות, ולא מתביישים לעשות את אותו הדבר לעוצמה.
התנהלות מכוערת של אנשים לא ישרים, אין סיבה להצביע להם.
לכן חשבתי וגם כתבתי כאן שבלית ברירה אצביע ג'.
המצב השתנה, פרישת זהות, הביאה לכך שהם על אחוז החסימה, וסביר שגם נעם יפרשו, והסבירות שיעברו יגדל.
זה הזמן לעזור להם ולהצביע 'כף', כדי שאף קול בימין לא ילך לאיבוד.
ימינה (בעיקר הבית היהודי) זלזלה בעוצמה ובאינטלגנצית מצביעיה.
צודק, הם יקבלו את כשלונם בקלפי (7מנדטים לכאו', אחרי משתה ושמחת נתניהו)
אבל לישרים של עוצמה.
הרי הם כן הגונים (לא כמו ימינה...) אז שיגלו אחריות.
במידה וזה לא היה שאלה בין ממשלת שמאל לימין הייתי תומכת בך ואולי אפי' גם מצביעה.
בקונספירציית הזמן, אין לנו לבזבז קולות.
בדיוק השניים שלשה מנדטים יכולים להוות את ההבדל בין ימין ושמאל.
דבר אחד אתה צריך להבין: הימין על הקשקש!!!
מבינה אותך לגמרי שאתה לא רוצה להצביע ימינה וקל וחומר הליכוד, יש לך ברירה אחרת, יהדות התורה והשבת באות ג'.
נכון שזה לא בדיוק אבל מפלגה לא צריכה להיות 'בוטיק' (כפי שבצלאל סמוטריץ היטיב להגדיר)
ואגב, לדעתי, עוצמה רק פוגעת בכח האלקטורלי שלה כשהיא מתמודדת בבחירות הנוכחיות. כי הרי כל היחס שיש להם עכשיו זה בערך 70000 קול שקיבלו בבחירות לכנסת ה19, ולכאורה הם גדלו מאז, אלא שכשיגיע משתה המנדטים, והפעם המשתה יהיה משכר מאוד... והמצביעים הפוטנציאלים שלהם שמסכימים איתם ותומכים בהם, לא יצביעו להם בגלל כל ההפחדות, ובפעם הבאה שיגיעו למו"מ הצד השני יתרשם מהקולות שהם קיבלו בכנסת הזו וזה לא באמת הקולות שיש להם.
ריצה שכזו אומרים ביידיש: ראש בקיר.
חבל על דאבדין,שעוצמה תצא שכרם בהפסדם.
עוצמה גדלה בכמעט אחוז לאחר פרישת פייגלין, וימינה לא רק שלא גדלה אלא אף ירדה (לפני שבועיים בממוצע הסקרים 10% לפני שבוע 9.4% והשבוע 8.6%.
לאן נעלמו 2% שאמרו בסקרים פייגלין? לאן נעלמו מנדט וחצי של ימינה? איך זה שהם יורדים בסקרים, והקולות שלהם לאן?
ההתחזקות של עוצמה יהודית אמיתית, ומתוך מצביעי הימין.
חלק ממצביעי זהות, וחלק מהחרד"לים שלא יכולים להצביע לשקד-בנט תומכי הלהט"ב. וגם חרדים ימניים באים כשרואים אותם בסביבות אחוז החסימה.
זה עוד שקר של איתמר.
הם לא שותים קולות לעוצמה.
אם כבר, היא שותה להם -
לוקחת מצביעי תקומה שמאסו בבנט ומנצלת את השותפות שנוצרה בלית בררה,
כשאילולא התרגילים של איתמר לא היו נדרשים לה,
וגם איתמר, בסופו של דבר, היה מוכן ללכת עם בנט, לו רק היה מקבל מקום 5.
אבל עכשיו נוח לו ללכלך עליו.
ההתנהלות המכוערת היא של איתמר.
רק בשביל זה עדיף שתצביע ג' ולא לשקרן הסדרתי הזה (שפעם הערכתי אותו...)
בכל פעם יש סקרים שהם עוברים;
בתשע"ה הלכו עם רבני הקו ופורשי ש"ס ולא עברו.
כן, בכל הסקרים ערב הבחירות הם היו על ארבעה מנדטים.
זה לא עזר להם. לא היתה אז לא נעם ולא זהות.
יש כשל מובנה בסקרים בנוגע למצביעי עוצמה שעמדתי עליה בעבר אך אכמ"ל.
הם לא יעברו. בטח לא אחרי ה"משתה" של נתניהו.
ישרפו כ-2.5 מנדטים ובזה זה ייגמר.
המצביעים ש"נוספו להם" בימים האחרונים,
אינם כאלה שיצביעו להם בכל מקרה.
אדרבה; הם יחזרו למפלגות הבית שלהם
עם קריאת הגעוולאד הראשונה (ולא משנה אם הם הגיעו מהליכוד, מג' או מימינה).
השאלה היא כמה הקולות שיישארו להם יתבררו אח"כ כקריטיים לימין.
ומפרסמים את זה בכל מקום כדי שאידיוטים שימושיים יאמינו לזה ולא יצביעו עוצמה.
כאילו שאם פעילי מרצ היו עושים את זה הם היו מפרסמים את זה בכל העולם. רק נבוב מוח אמיתי יקנה את הלוקש התורן שלכם.
ואחוזי ההצבעה באופן כללי היו כנראה יותר גבוהים מעכשיו
בבחירות של מפלגת יחד היה אחוז הצבעה מאוד גבוה!!
הפעם יהיה כנראה אחוז הצבעה מאוד נמוך.
יחי ההבדל הקטן.
המציאות כרגע היא ברורה:
עוצמה נמצאת על הגבול. היא לא תפרוש בשום מצב.
אם היא לא תעבור כנראה 4 מנדטים ילכו לאיבוד. אם היא תעבור 4 מנדטים ינצלו.
מי שהוא עסקן מפלגתי קטן - אליו אין תלונות. יש לו ראיה צרה, על טובת המפלגה שלו.
מי שבאמת חשוב לו ארץ ישראל, יצביע להם וישכנע עוד כמה שלידו ויציל 4 מנדטים, וכנראה גם את כל גוש הימין.
הייתי מצפה מבצלאל אם באמת יש לו ערכים אמיתיים, שלא יירה בנגמ"ש.
האם זה היה כזה אסון - אם מפלגת ימינה היתה יוצאת בהצהרה: מי שמצביע לנו - שיצביע לנו. ומי שלא מתכוון להצביע לנו, אנא הצביעו לעוצמה כדי שהיא תעבור את אחוז החסימה..
למה זה כל כך מופרך?
בכל מקרה נראה שהציבור יותר חכם מהפוליטקאים הקטנים, ומבין שיש כאן הזדמנות פז, גם לקבל מפלגת ימין אמיתית וגם להציל את כל גוש הימין.
א. גם אם אחוז ההצבעה בתשע"ה היה כמו בבחירות שלפניהן (תשע"ג), יחד לא היתה עוברת.
אמנם היו חסרים לה פחות קולות, אבל עדיין זה לא היה קורה.
ב. גם אם אחוז ההצבעה הפעם ישתווה לנמוך ביותר שתועד בתולדות המדינה עד היום (כ-62-63%),
עדיין תידרש כמות קולות כמו שקיבלה מפלגת יחד (עוצמה+פורשי ש"ס+אנשי הקו) כדי לעבור את אחוז החסימה.
בקיצור, לא יקרה.
ג. עוצמה לא על הגבול אפילו.
אתה מאמין לסקרים, וחושב שכל מי שלא מאמין להם לא נאמן לא"י כמוך אלא הוא סתם עסקן מפלגתי.
זו הוצאת שם רע (תחום שאיתמר התמחה בו בשנה האחרונה אבל אכמ"ל).
אולי הוא פשוט לא קונה את הסקרים שאתה חי מהם?
אולי הוא באמת משוכנע לחלוטין שאין לה שום סיכוי וחבל על הקולות שיאבדו?
חשבת על האפשרות הזו?
אז בבקשה, חדל להשמיץ.
קח למשל את הרב גדליה אקסלרוד, שהלך עם עוצמה בכל מערכות הבחירות.
ראית מה הוא פרסם השבוע? זה בגלל שלא אכפת לו מא"י או ההפך?
או שאולי גם הוא עסקן מפלגתי?
ראו אותם ואף יותר בסקרים.
לפני חודש ימינה 10.5 מנדטים, כף 2.2% וזהות 2.1%.
היום ימינה 8.6% וזהות איננה.
2% של זהות ו2 מנדטים של ימינה לאן הלכו?
התשובה ברורה!
ההתחזקות של עוצמה יהודית היא אמיתית ומתוך מצביעי הימין.
9-10 לימינה ו4 לזהות, שווים למספר הקולות שגם אחרי שתיית הקולות של ביבי נשארו בציונות הדתית.
ראשית אקדים ואאמר שגם אני סבור שימינה התיחסו בצורה מתועבת ל'עוצמה', ושהגיע להם לפי כל דין המקום השלישי במפלגה המאוחדת!
אבל עכשיו שאנחנו אחרי מעשה, חבל על כל קול שילך לפח.
פשוט מגוחך להתיחס ל'עוצמה' כמפלגה שיש 'מומנטום' והיא מתחילה לעלות בסקרים,
בשעה ש'עוצמה' היא מפלגה מאוד מאוד מאוד נישתית, שיש קהל יעד מצומצם מאוד שיכול להצביע לה.
יש לנו מספרים ברורים מ2013. באותה שנה כל תומכיה הצביעו לה. כולל חב"ד בהמוניו. כי היו לה מירב הסיכויים לעבור את אחוז החסימה, כיוון שאחוז החסימה עמד על 2% בסה"כ. (בסוף חסרו לה 10 אלף קול)
המספר הוא :66775.
ההנחה היא שהגידול הטבעי שלהם זהה לגידול הטבעי בציבור החרדי,
הציבור החרדי עלה מבחירות 2013 ב27%
נוסיף את הגידול הזה לעוצמה, אנחנו עומדים על: 84,871. נעגל ל85K מצביעים.
זהו הבייס הקשיח של עוצמה!
(כולל חב"ד!!!)
עכשיו נבדוק אילו קהלים חדשים עוצמה יכולה להביא?
1. קהל מתקומה שמאוכזבים מהחיבור עם שקד.
בוא נבדוק מספרים. באפריל הביא האיחוד 159K. מתוכם 85K עוצמה. מתוך 74K הנותרים, אפשר לחלק חצי להרב רפי, וחצי לבצלאל. הגענו לכך שכל תקומה שווה בקושי 32.5K (כמובן שזה מקומם מאוד מה עשעו לאיתמר שרצו לתת לו רק מקום 8, אבל לא ניכנס לזה עכשיו, כי זה לא יעזור שום דבר בבחירות האלה)
נניח שחצי מתקומה ישתכנעו ויצביעו עוצמה (קשה להניח, כיוון שיש גם את נועם שנוגסת בתקומה כ4-5K)
אנחנו עומדים על 100K קולות.
2. קהל חרדי חדש.
נבדוק לעומק:
כל ג' שווה 250K.
חצי ליטאים, שאין סיכוי בעולם שיצביעו עוצמה. (הם גדלו על מורשת הרב ש"ך, מלבד מה שסרטון אחד של ר' חיים מהפנט את כולם)
מהחסידים, 2/3 שייכים לקהילות חזקות ומוגדרות, ששוב אין סיכוי שיצביעו הפוך ממה שהרבי אמר.
נותרנו עם 40K חסידים לא מוגדרים לגמרי. כמה צעירים מתוכם אפשר לסחוף? אולי 5 אלף... וגם זה בהגזמה...
אנחנו עומדים על 105K קולות, בתנאי שמשכנו חצי מקולות תקומה (כמעט לא הגיוני) וחמשת אלפים צעירים חרדים, (גם בהגזמה פרועה)
3. מצביעי זהות לשעבר.
45K ממצביעי זהות הם מצביעי עלה ירוק לשעבר.
כל השאר- קשה מאוד להגדיר אותם כמשויכים לציבור החרדלי החזק שיצביע עוצמה.
מי שיבדוק באילו קלפיות קבלו זהות יופתע מאוד.
מירב הקולות הם קיבלו בתל אביב 5191!
ואחרי זה בסדר יורד: רמת גן, ראשון לציון, חיפה, חולון, יורשלים, פתח תקווה, הרצליה, כפר סבא,נתניה, גבעתיים, רחובות, רעננה, פרדס חנה, הוד השרון, רמת השרון
בקיצור, קשה מאוד מאוד לפלח את מצביעי זהות, ובוודאי שבלתי אפשרי לשייך אותם לכהניסטים שיצביעו עוצמה.
אבל, בא נניח שמתוך ה75K שנותרו, שליש יעברו לעוצמה (מי שעובר על פילוח הקלפיות מתקשה להאמין למס' הזה, כיוון שהרבה מאוד קולות לזהות הגיעו ממעוזי שמאל ממש / ערבים)
נוסיף 25K.
אנחנו עומדים על 130K, מרחק של 10K לפחות מאחוז החסימה, גם אחרי שמכל הקהלים החדשים הוצאנו את המקסימום,
ובלי שחשבנו שלמה בעצם קהל חדש ירצה להתחבר למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה.
עכשיו יבואו הצדיקים ויגידו: אז נדחוף עוד קצת והם יעברו,
אבל כבר דחפנו את כולם לקסימום.
תרשמו לפניכם.
עוצמה יביאו פחות מ100K
ראשית, איתמר בן גביר, הרבה יותר פופאלרי ממרזל בזמנו. מי שמעורב בציבור הכללי (ולא רק החרדי או החרדל"י, רואה את זה). כמו כן, ישנה סיטואציה עכשיו, שכולם מבינים, שדוקא מעבר של עוצמה יציל את גוש הימין, וזה סוחף קהלים חדשים.
110 אלף מצביעי זהות, שהפעם לא רצים ומחפשים בית חדש, על פי ההערכות, אלפים רבים מהם עברו לעוצמה.
ובסוף דבריך כתבת כך: שאנחנו עומדים על 130K, מרחק של 10K לפחות מאחוז החסימה,
אבל אל תשכח, שאם אחוז הצבעה יהיה נמוך, וכך צפוי שיהיה, גם 130 אלף יספיקו לעבור.
אני אומר דבר מאוד פשוט:
אף אחד לא יודע מה יהיה. יש סיכונים וסיכויים לכאן ולכאן.
אתה לא רוצה להצביע להם? אל תצביע.
אתה לא רוצה לקחת סיכון? אל תיקח (למרות שלדעתי להצביע לג' ש"ס וימינה זה גם סיכון גדול, כי אתה לא יודע מה הם יעשו עם הקול שלך אחרי הבחירות)
אבל מי שמסית נגדם יכול להיות שבמו ידיו בסוף יביא שהם לא יעברו בגלל קולות בודדים והאחריות תהא עליו.
להערכתי-
הסיכוי שע"י מעבר של מצביעים מעוצמה למפלגות אחרות גוש הימין יינצל, נראה לי קלוש. בתרחיש סביר, זה יכול להוסיף מנדט אחד לגוש, ובתרחיש קיצוני שניים. [בגלל שהקולות שהולכים לאיבוד מתחלקים בין המפלגות, מעבר של 2 מנדטים צפוי להציל רק מנדט אחד] לפי הסקרים, זה אפילו לא גבולי. אם עוצמה היו פורשים מהמירוץ בכלל, זה היה גבולי, אבל מעבר של מצביעים מעוצמה ע"י תעמולה, לא.
הסיכוי שגוש הימין יינצל ע"י שעוצמה תעבור נמוך. משתי סיבות -
1. לא ברור בכלל שהם יעברו, מכל מיני סיבות שפורטו בלהט ע"י כותבים פה. זה אפשרי בעיני, בעקבות תוצאות הסקרים, אבל לגמרי-לגמרי לא בטוח.
2. גם אם הם יעברו, בכלל לא בטוח שיהיה 61 לגוש הימין.
[ובכל זאת, האפשרות השנייה יותר סבירה בעיני מהראשונה].
וגם אם יהיה 61 כולל עצמה, זה בכלל לא בטוח שזו הקואליציה שתקום. זו ממש לא קואליציית החלומות של נתניהו, וסביר שהוא יחתור לקואליציה עם גורמים אחרים. אבל לפחות האופציה הזו תוריד את כח המיקוח של השמאל.
אמורה להיות "אחראית" ולא לרוץ.
לא להטיל אחריות על אחרים שמזהירים מפני אפשרות שגם היא יודעת שקיימת.
האחריות על ההימור המסוכן הזה שלה בלבד.
בציבור הדתי לאומיי יש כ-12 מנדטים בסך הכל. שמונה (בערך) הולכים למפלגות ה"רשמיות" שלו ועוד ארבעה לצד שהפסיד במרוץ הפנימי.
(נעזוב כרגע את אחוז החסימה)
ב2015 למשל זה היה החרד"לים -אלי ישי (ועוצמה) מול הבית היהודי של אז.
ב-2019 זה היה הימין החדש שהתפצל וקיבל ארבעה מנדטים. אלמלא זהות הוא היה מקבל קצת יותר אבל זה לא משנה לגופו של עניין.
עכשיו רצים ביחד בראשות הלייטים אבל עם נוכחות חרד"לית משמעותית. כלומר יש בערך ארבעה מנדטים שמחפשים מפלגה. חלקם יצביעו לעוצמה וחלקם יצביעו לליכוד.
אם זה מספיק? לדעתי לא. לאור נסיון 2015-2019.
שיהיה ברור, עוצמה צריכה למשוך לפחות 30,000 מצביעים חילונים אם היא רוצה לעבור את אחוז החסימה.
אבל דווקא מכיון שהיא לא מפלגה מגזרית כמו מפד"ל-תקומה אלא אידיאולוגית נטו, היא מושכת חילונים באופן טבעי. השאלה היא רק כמה.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/412896
בקיצור, אל תסמכו על סקרים ואל תיקחו הימורים מסוכנים.
ע"ע בחתימה שלי.
מי שלקח הימור, הוא מי שהחליט שהמפלגה תרוץ, ומי שלא נענה לתנאים שבהם הסכימה להצטרף לימינה. [איני בקיא בפרטים הדרישות היו הגיוניות או לא, אבל גם אם אתה מצדיק את זה, זה הימור].
כעת, ההימור הוא לשני הצדדים. גם לא להצביע להם, זה לקחת הימור.
וכבר הקימה ממשלה ארורה שפגעה גם בתורה וגם בארץ ישראל.
בניגוד לתעמולנים של ימינה\שמאלה, אהיה כנה. אין לי בטחון כלל שעוצמה עוברת את אחוז החסימה גם אחרי הסקרים המעודדים הרבים (לא מאמין לסקרים לא לכאן ולא לכאן).
אבל, מה שכן ברור לי מעל לכל ספק סביר הוא שימינה היא מפלגה מסוכנת, ולהכניס את מתן כהנא וססובר לכנסת זה מסוכן הרבה יותר מאשר הסכנה לבזבז את הקול כשמנסים להכניס לכנסת אנשים הרבה יותר ישרים וצדיקים.
לעניין זה, אין הבדל בין מי שיצביע לליכוד, למי שיצביע לנועם או לפיראטים. אחוז החסימה מחושב מכלל הקולות הכשרים. כל מי שהניח פתק כשר בקלפי, לכל מפלגה שהיא, משפיע באותה צורה על אחוז החסימה. [ע"פ סעיף 81 לחוק הבחירות].
עוצמה הייתה מוכנה להצטרף בתנאים מסויימים, וימינה הייתה מוכנה לקבל את עוצמה בתנאים אחרים.
כל אחד מהצדדים היה יכול למנוע את הריצה בנפרד, אם היה מקבל את דרישת הצד השני.
אפשר לטעון שקבלת התנאים של הצד השני הייתה כניעה לסחטנות [אני לא נכנס לשאלה מאיזה צד הייתה הסחטנות], ומסיבות כאלה ואחרות לטעון שהיה מוצדק לא לקבל אותן, אבל מי שעשה את זה לקח הימור.
בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.
לצטט מדו"ח של שלום אך שוא זה כמו לקרוא מהפרוטוקולים של זקני ציון. מטרתם להלך אימים על ארגונים עויינים בחו"ל שגונבים להם את "הגדה המערבית" ומנשלים "פלסטינים צדיקים" מזכויותיהם.
האמת חייבת להאמר שדיויד פרידמן דחף פרוייקטים בכל הכח, ומייק האקבי דוחף עוד יותר.
כך או כך מספר בעזה, וכבר כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים שמלקחת קרדיט על עשיה של אחרים אף אחד עוד לא מת.
אני לא בטוח שהימין ירכיב את הממשלה הבאה, אבל אם סמוטריץ' ירצה לנכס לעצמו משהו ממשי, מוטב שילך לתחבורה או לשיכון וכיוצא בהם.
יש בארץ עשרות מוסדות לחולי נפש. רק תבחר.
וכדאי ללכת לטיפול מקצועי באובססיה.
לגופם של דברים - אם אינך רוצה לסמוך על שלום עכשיו, צא בעצמך לסיור. תראה את הכבישים הסלולים והנסללים, את החוות הפרושות לאורך הדרכים, את צפון השומרון שעשרים שנה מאז שהליכוד החריב, כמעט לא היה אפשר לדרוך בו והיום ישובים בנויים ונבנים, תשאל את כל העוסקים במלאכה, בזכות מי הדחיפה לכל המהפך.
תתפלא לגלות שוודאי שיש שותפים רבים, אבל כולם - מקיצוני הגבעות שכבר שנים לא מצביעים בבחירות ועד ליברלי גוש עציון שמצביעים שמאל (ולא יצביעו לחרד"לי, יתהפך העולם) - יסכימו שעיקר הקרדיט על המהפך הוא לבצלאל ואנשיו.
ארץ בנימין יתומה כי בצלאל רצח מטאפורית ופוליטית את ההורים שלה.
חאן אל אחמר מצפצפת עליו (לפי שלום אך שוא היא פונתה).
תחנות בידוק נמצאות על כביש 443 ולא 10-15 ק"מ צפונה.
גבעת זאב לא מוכרזת עיר ואם בישראל.
מרכז אקדמי במורדות הר שמואל- אין.
רצף בנוי בין מודיעין לירושלים- אין.
סיפורים וקשקושים, וטפיחות שכם עצמיות- יש, מכאן עד קדומים וחזרה.
נ.ב. "התמונה" של בצלאל היתה דחקה נקודתית, שזמנה עבר.
משום מה אתה לא מתפדח לשקר, גם בדברים שכל מי שלא עיוור, רואה שהם קשקוש.
כמות החוות בבנימין - עצומה. אין שום השוואה בין נסיעה בכביש אלון לפני שלוש וחצי שנים, לנסיעה בו היום.
בבנימין הוקמו כמה ישובים חדשים והוכרו רבים אחרים ששנים חיכו להכרה.
בשבילך, ידיעה מהיום:
מועצת בנימין נערכת להקמת היישוב החדש "נאות הרים" | ערוץ 7
כביש 60, בבנימין (כמו בכל שאר המקטעים שלו) עובר הרחבה עצומה וגם כביש הטבעת שלפני שנה וחצי קיטרת עליו - נסלל.
גבעת זאב בהליכי הכרזה שלוקחים זמן.
תשאל את יוסי (שאין לי שום מחלוקת על כך שהוא בולדוזר של עשיה ויש לו הרבה זכויות), בזכות מה ומי הוא מצליח לקדם בקדנציה הזאת, דברים רבים מאוד שלא הצליח בקודמות.
הבדיחה המגוכחת, שביזת רק אותך, החזיקה בתור תמונת הפרופיל שלך, שבועות ארוכים. בדיוק כמו ש'תמונת הפרופיל' המטאפורית של בן כספית/פלג/רביד ודומיהם, היא קריקטורה מעוותת של נתניהו.
סמוטריץ' ולהקת המעודדות שלו לא מכירים אגדות חז"ל, או שחושבים שכולנו מטומטמים.
התמונה הוסרה היום, כי היום העלית אותה לסדר (ואל תגיד שאני לא מחשיב את ההגיגים שלך).
לא אומר שלום למלך - גם זו אגדת חז"ל.
כמה אתה יכול להיות פתאטי. כל מה שהוא יעשה או לא יעשה - אתה תפרש לרע. ואחרי זה תצפה שנתייחס לאובססיה שלך ברצינות.
אתה חופר וחופר על כמה הוא לא עושה, ואז כשמאלצים אותך להכיר בעובדות, אתה מצטט ציטוט שכולנו מכירים מהגן, שהמשמעות שכנראה אתה רוצה לדחוף אליה, זה שרע שהוא בונה את ארץ ישראל.
אז ברכות על הצטרפותך ל'שלום עכשיו', אתה מוזמן, כמוהם, לשמח את עם ישראל בפרסום בניית ארץ ישראל ודחיקת האויב ממנה.
כך או כך, מספר קילומטרים של כביש שנסללו ביו"ש (לשיטתם) מגיע לכדי שליש ממספר קילומטרים של מנהרות בעזה תחתית, וכבר כתבתי כאן, וכו'.
ואוסיף: במצב אידיאלי, כל כפר ישמעאלי צריך להיות מוקף בארבעה כבישים כדי למנוע התפשטות וגניבת קרקעות, ומי שצפוף לו יתכבד לארוז, ולעבור לסוריה או לעירק.
בכל הכבוד, אנטנות יכולות להיות תשתית מעולה לעירוב שבת, ואין לזלזל, אבל לא בשביל לסמן לאויב מי הוא בעל הבית האמיתי על האדמות.
בס"ד
הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?
הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר
עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.
גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.
בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.
וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.
כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.
ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.
נקודות קודמות:
• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098
אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?
בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?
אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.
זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)
גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.
באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).
כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.
אבל אצלנו טוהר הנשק הוא ביטוי לגיטימי למרות שנשק הוא הדבר הטמא ביותר עלי אדמות.
כי מי שרוצה באמת אחדות צריך להציע שכולם, אבל כולם יתלכדו תחת שתי מפלגות, כדי שתמיד יהיו בחירות ותשמר הדמוקרטיה, ולהראות דוגמה אישית.
ספציפית לגבי לובר, זה פייגלין נוסף תחת שם אחר. אם חלילה יכנס לכנסת הוא יתישב על משבצת הסחיטה באיומים...
רבני המגזר לא עובדים אצלי, כמובן, ועדיין אני מצפה לאמירה נחרצת מהם נגד רסיסי מפלגות שיקוששו במקרה הטוב כמה אלפי קולות. כל אחת.
בכיר השב"כ בדרגה המקבילה ל תא"ל/אלוף , מיכה קובי ,הממונה על כל חקירות השבכ, מספר בקישור המצ"ב:
1.ב 1983 נתפסו⚓️🚧 כל אנשי החמאס שהיה בהקמה (בשם אחר),ושוחררו 🎪🎪זמן קצר אחכ, מדובר בסינוואר, הניה, בשיח‘ אחמד יאסין, ח'ליל אל חיא וכל 530 בעלי התפקידים בזרוע הצבאית.
הם שוחררו על ידי רבין ,בעסקת ג'יבריל הראשונה,
🎪 ומאז הופקרו על ידי השבכ וכל הגורמים ,בניגוד לדעתו של מ.קובי ,
וכך עד שנת 1989- חמש, שש שנים שבהם היו ללא מעקב והשגחה והמשיכו להתחמש,
⚔️הצטיידו באלפי טונות של נשק, בעיקר דרך מצרים, וגניבת נשק מבסיסים.
לאחר חטיפת החיילים סעדון וסספורטס הי"ד , *נעצרו שוב* ב 89' ,כשעמדו לבצע פלישה בנוסח 7.10 .
2🗽🗽. הוא לא מפרט זאת, אך די מהר *שוחררו שוב*,
והמשיכו לחזק את הארגון ולגייס לוחמים וכספים וכו.
יאסין חוסל ב 2004, וסינואר כידוע רק במלחמה הנוכחית.
🛎🔥אוכל לפרט משהו ניסי, מיסטי על חיסול יאסין, אם תבקשו.
3.יורם כהן, ש רץ כיום 🧭בתקווה להנהיג את המדינה, היה ראש שב"כ כושל ,שהתעקש לשחרר את יחיא סינוואר.
הוא התמנה בתמורה לכך שגונן 🛟 ושמר בתפקידו כסגן ,על ראש השבכ י.ד. שהיה צפוי לאישום/ים על עבירת/ות מוסר וערכים.(דקה13)
4. י.פרי ,(ראש השב"כ לשעבר) שכותב על עצמו שלחם כצנחן ונפצע בלבנון- לא שירת כלל בצהל,
ואף היה בקשרים אישיים 🎠עם דחלאן ו ג'בריל רג'וב,
אשר-למי שעוקב- אנשי היחידות שהקים רג'וב ברש"פ השתתפו עם ⚡️⚡️הנוח'בות בפשיטת (7.10) שבת שמחת תורה, ובמעשי הזוועה.יש סרטי הוכחות לכך בראיונות נצ"מ וייס.
5. כרמי גילון ,ארגמן, דיסקין ועוד- עשו הכל כדי להפיל את הממשלה.
6. מזכיר לנו שתחת הנהגת השב‘כ של יורם כהן שוחררו סינוואר הידוע כמנהיג אכזר וכורת ראשים, עם עוד כאלף מחבלים.
7. בניגוד לדברי נצ"מ וייס על הפקרת המודיעין מעזה בשנים שקדמו לטבח :
🕌🌟היה מידע וידיעות זהב לאורך כל התקופה. "ידענו כל על כל נביחה של כלב" .
8. 🌪🧭"בערב הטבח *ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה* ולא עשו כלום"(דקה 10:15)
הראיון גם כאן:
אין מחלוקת שרוטמן מדייק באמירתו. מצד שני מצופה ממשפטן מכובד שיגדיר את גבולות הגזרה של בג"ץ באמצעות חקיקה בכנסת שלא תותיר לבג"ץ רשות לחרוג ממנה כהוא זה
ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.
הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.
וזה לא נעשה.
ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף
ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.
לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.
רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.
@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.
ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.
והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.
משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.
אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.
אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.
אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.
לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.
אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.
נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.
אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.
פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.
הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.
לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה.
משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.
@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה.
אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -
אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.
מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.
היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).
בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.
השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.
עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.
שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.
ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו.
וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.
ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.
בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.
אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.
שסה"כ צודק בחלק גדול מהביקורות שלו, וגם אני ואחרים כתבנו אותן כאן בפורום - אבל העיוות אצלו זו הזכוכית מגדלת על 'ביבי'. הכל ביבי, הכל תלוי בביבי. כל מה שהתקדמנו התרחש לבד, כל מה שלא השלמנו זה כי 'ביבי', בלי שום הבנה למורכבות, ללחצים פנימיים ובין לאומיים. הכל מתחיל 'לפני חמש עשרה שנה', תוך התעלמות מוחלטת מכך שנתניהו בקדנציה השניה קיבל מאולמרט את הירושה של רצועת עזה בידי חמאס ובקדנציה הראשונה את אוסלו והרש"פ.
היום יצא הבנט מן השק:
אז טוב, לטענתו בנט לא קיבל אף החלטה שמאלנית. לא יודע מה זה החלטה שמאלנית, אני יודע שלנתניהו יש עלה תאנה של זה שכל החלטה שלו היתה לפי המלצות מערכת הביטחון. זה לא הרבה יותר מעלה תאנה, כי מנהיג אמור להיות עם אצבע על הדופק - אבל בנט לעומתו במשל 'נופך בערוותו המגולה' והתגאה שהכניס פועלים-מרגלים *נגד המלצת גורמי הביטחון*.
הוא גם טוען שנתניהו *משום מה* לא סיים את העבודה במלחמה. הוא רק 'שוכח' שהיו מאגרי נשק לשעת חירום, שמדינת ישראל החזיקה סגורים ומוכנים 48 שנה ממסקנות וועדת ארגנט. אבל ברגע האמת הם לא היו, ואנסבכר יודע טוב מאוד שהם לא היו, בגלל שבנט הסכים לבקשת ביידן למסור אותם לאוקרינה. ממילא היינו תלויים כל הלחימה בטובות של ביידן.
אפשר להמשיך לפרק את הפוסט שלו לגורמים ולהראות איך לשיטתו, כל מה שכן התרחש, זה לא בזכות נתניהו, אבל כל מה שלא 100% זה רק באשמת נתניהו.
רק הערה אחרונה שעל אנסבכר להבהיר: כשהוא טוען שעל בנט להתחייב שלא ישב עם ערבים, הוא גם דורש שבנט יחתום על זה בשידור חי בערוץ 20 ז"ל?
הליגה של הציפיות: מה אומרת לנו האובססיה סביב נתניהו?
ישנו מושג סוציולוגי מוכר בשם "גזענות של ציפיות נמוכות" – מצב שבו פוטרים אדם מאחריות פשוט כי לא מאמינים שהוא מסוגלים ליותר. זה תופס אותנו בהרבה תחומים בחיים, וזה מרגיז, אבל יש לזה גם צד שני, חושף במיוחד: דרך רף הציפיות, אנחנו יכולים לדעת בדיוק מי נתפס בעיני הציבור כמשכמו ומעלה, ומי נהנה מהנחות סלב.
הדוגמה המובהקת ביותר לכך התחדדה באירועי ה-7 באוקטובר, והיא מציגה באור אבסורדי במיוחד את הפער ביחס בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט.
בבוקר ההוא, שר הביטחון גלנט – שהגנת המדינה היא משרדו היחיד ואחריותו הישירה – היה ער לחלוטין ועסק ברכיבה על אופניים. באופן מדהים, כמעט אף אחד בשיח הציבורי לא שאל אותו את השאלות המתבקשות: כיצד שר ביטחון שנמצא בעירנות מלאה, לפני שהוא עולה על האופניים, לא מרים טלפון פשוט לחמ"ל כדי לוודא שהגזרות שקטות? התירוץ של רכיבת הבוקר התקבל בשתיקה. הציפיות ממנו, כך נראה, היו נמוכות מלכתחילה.
מנגד, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאותן שעות מוקדמות בכלל ישן. על כתפיו של נתניהו מונחת אחריות על ניהול המדינה כולה, על עשרות משרדיה, ומשרד הביטחון אינו נמצא תחת סמכותו הישירה. למרות זאת, החיצים כולם הופנו וממשיכים להיות מופנים אליו.
וכאן נחשף האבסורד במלוא עוצומו: הציבור והתקשורת באים בטענות לנתניהו על הזמן שבו הוא ישן, בעוד שהם פוטרים מאחריות את שר הביטחון שהיה ער לחלוטין ורכב על אופניים.
הסטנדרט הכפול הזה אולי מתסכל, אך הוא טומן בחובו הודאה מרומזת של המבקרים: כולם מבינים שנתניהו משחק בליגה אחרת. הציפייה מנתניהו בזמן שינה גבוהה יותר מהציפייה מגלנט בזמן עירנות. האובססיה הזו מוכיחה שגם מתנגדיו הגדולים ביותר רואים רק בו את המנהיג הריבוני והאמיתי של המדינה.
איזה אינטרס יש לו?
המשרד לביטחון לאומי?
הקישור מוביל לאתר הממשלתי הרשמי. לא לאיזה גורם אמצע. אז מה האינטרס אם לא כלכלי?
למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות
