עוף, תפוא, אורז לבן, אפונה, סלט זעיר משלושה סוגי ירקות שנשארו, ו.... מצאתי עודה במקפיא, הידד!
חזרתי אתמול אחרי 8 ימים עם הילדים בבית של חמי וחמותי, תוך שאני סופגת ביקורת בלתי פוסקת על כמה אני לא מספיק מנקה ומסדרת עבור חמי את הבית (זוכרות שחמותי משוגעת על נקיון, כן?!)
אין מייבש ואני מתכופפת (בקושי) עם הבטן מעבר לחלון בקומה שניה כדי להצליח לתלות, לא רגילה למטבח (כיריים אינדוקציה), בית ענקי (והילדים כמובן לא מפספסים אף פינה.......
)
בסוף עניתי לחמי שאני מצטערת שקרתה לה התאונה, ושאני לא יכולה ולא מסוגלת להיות חמותי. ולחמותי אמרתי שמאד השתדלתי לעזור ואני מצטערת שלא הצלחתי (מה עוזר? מה עוזר? אתם שם ואני פה! ואני עונה: אבל הבן שלך איתך כל יום 8-12 שעות, היא: אבל הוא יושב עם הטלפון, והוא לא יכול לרחוץ אותי, אתם מכבידים).
היה מבאס לשמוע, כי באמת השתדלתי, ואני לא במצב שאני מסוגלת להעניק הרבה עזרה פיזית. בעלי היה מותש לגמרי נפשית, חזר כל ערב למקלחת וקריסה על הספה.
אתמול כשחזרנו התקלחתי אולי שעה באמבטיה שלי, היה תענוג.
חזרתי אתמול אחרי 8 ימים עם הילדים בבית של חמי וחמותי, תוך שאני סופגת ביקורת בלתי פוסקת על כמה אני לא מספיק מנקה ומסדרת עבור חמי את הבית (זוכרות שחמותי משוגעת על נקיון, כן?!)
אין מייבש ואני מתכופפת (בקושי) עם הבטן מעבר לחלון בקומה שניה כדי להצליח לתלות, לא רגילה למטבח (כיריים אינדוקציה), בית ענקי (והילדים כמובן לא מפספסים אף פינה.......
)בסוף עניתי לחמי שאני מצטערת שקרתה לה התאונה, ושאני לא יכולה ולא מסוגלת להיות חמותי. ולחמותי אמרתי שמאד השתדלתי לעזור ואני מצטערת שלא הצלחתי (מה עוזר? מה עוזר? אתם שם ואני פה! ואני עונה: אבל הבן שלך איתך כל יום 8-12 שעות, היא: אבל הוא יושב עם הטלפון, והוא לא יכול לרחוץ אותי, אתם מכבידים).
היה מבאס לשמוע, כי באמת השתדלתי, ואני לא במצב שאני מסוגלת להעניק הרבה עזרה פיזית. בעלי היה מותש לגמרי נפשית, חזר כל ערב למקלחת וקריסה על הספה.
אתמול כשחזרנו התקלחתי אולי שעה באמבטיה שלי, היה תענוג.
תודה על התגובה!