(טוב. תתעוררו עכשיו מהחלום. סתם..)
הבעיה היא שאתן מרגישות בקשר שאתן בעיקר מקבלות.
לא בגלל שאין לכן מה לתת לו או שהוא לא מעריך אתכן, אלא בגלל שהוא אחד שפחות מרגיש צורך לקבל ולדבר על עצמו. הוא ידבר על עצמו ועל עולמו הרגשי כשתשאלו אבל מעצמו לא יעשה את זה בד"כ.
שאלתן אותו על זה והוא הסביר לכן ככה:
1. היה לי עולם רגשי מאוד מפותח אבל כאבתי הרבה ובעקבות זה "למדתי" לא להיכנס לעולם הרגשי יותר מדי.
2. אני גם לא רואה בזה דבר רע כ"כ כי בזכות זה שאני שכלתן יותר אני יכול להסתכל על דברים אובייקטיבית. אני מודה בטעויות שלי בקלות. אני שם את עצמי בצד בקלות בשביל האחר.
3. אני לא אשתנה מעצמי. ניסיתי.
אם חשוב לך ואת מעוניינת בי אז תיקחי פיקוד, תשקיעי, תחזרי, תיזמי, תנסי לפתוח אותי. זה גם יגרום לי לסמוך עלייך ולראות שאת באמת רוצה אותי ולכן מוכנה להסתכן, בניגוד להרבה בנות אחרות שהרגשתי שרוצות אותי רק בגלל המעלות שלי.


