בתי החולים יקרסו תחת העומס כמו שקרה באיטליה ובספרד, למשל, שם התחילו לתעדף חולים לפי גיל. 

כלומר, אנחנו יודעים בערך איזה אחוז מהחולים צריכים אשפוז ולכן צריכים לשלוט בקצב ההדבקה בצורה כלשהי. 

שחרור מוחלט של כל ההגבלות על צעירים תוך הוראה למבוגרים להישאר מבודדים נוסה באנגליה ולא הצליח. אותו הדבר קרה גם בשבדיה. 

הם חשבו שהדבקה מהירה של האוכלוסיה הצעירה תיצור חסינות העדר והם יגמרו עם זה מהר - בפועל, הם חצו את הסף שמעליו כמות המאושפזים גרמה למערכות הבריאות שלהם להיות על סף קריסה ומספר המתים החל לטפס. 

לכן צריכים למצוא דרך לשלוט בקצב ההדבקה ולהיזהר לא לחצות את הרף שממנו אנחנו בבעיה - כמו שעשו בסינגפור למשל. (שם עוד היו מסעדות פתחות עד לא מזמן). 

אבל בשביל לפעול כמו סינגפור, יש צורך בהרבה כסף עבור בדיקות ובידודים כירוגים ובמערכת בריאות יעילה (כזו שלא תמנע ממעבדות של מכון ויצמן לעזור בגלל פגיעה במעמד עובדי המעבדות, למשל) - שני דברים שאין כרגע למדינת ישראל. 

לכן, בישראל, אין הרבה ברירות. 

חבל שאנחנו לא סינגפור, הא? 

אעיר, שגם גידול של 1,000% במספר המונשמים לא יביא לקריסה.

אבל גידול של פי 10 במספר המונשמים יביא את בתי החולים קרוב מדי לקצה גבול היכולת שלהם. 

זה סיכון שאי אפשר לקחת. 

התחזיות של אלפי מתים לא קרסו - הן יכולות עדיין לקרות כמו בהרבה מדינות אחרות. 

צריכים להפעיל שכל ולראות איך משחררים כמה שאפשר מהכלכלה בלי שבתי החולים יגיעו למצב קריסה. 

יש קבוצה של אלגוריתמאים, חוקרי ביצועים ומתכנתים שעובדים בצורה פרטית ובזמנם החופשי על מודל שלפי מה שהבנתי, מוצאים אוזן קשבת במערכות הממשלתיות. 

אולי משם תבוא הישועה. 

עם הספר גם כן

אנחנו מיוחדים? 

אנחנו במקום אחר מהן.

יכולות לקרות. מדובר בתרחישים לא סבירים.

מספיקה החלטה אחת גרועה מספיק והכל יתמוטט. 

מרווח ביטחון חייבים לקחת. 

אם זה קרה במדינות מערביות ומפותחות אחרות, זה יכול לקרות גם כאן. 

אם כאן יתנהלו בהדרגה אין שום סיבה שזה יקרה.

השאלה היא איך תהיה ההתנהלות פה. (בשונה ממלחמת עולם או רעידת אדמה). 

במדינה שבה עובדי המעבדות של משרד הבריאות לא מוכנים שמכון ויצמן יפענח בדיקות קורונה כי זה יפגע במעמדם - השאלה היא לא למה לי אין אמון במערכת אלא למה לך יש. 

הם מפחדים על עצמם ולכן יעשו הכל שלא נגיע לשם.

שמקבלי ההחלטות כ"כ מפחדים, שהם לא יגיעו לשם. 

כלומר, זה בהחלט תרחיש הגיוני. 

הענין הוא שלפעמים מקבלי ההחלטות בטוחים שהם הולכים על הכי בטוח שאפשר ובסוף הכל מתפוצץ להם בפרצוף כמו במלחמת יום כיפור, למשל. 

מספיקה החלטה אחת גרועה כדי שהיא תתמשש. 

וההדרגתיות תאפשר לבלום בכל שלב שתראה התחלה של התקדמות לשם.

שתהיה כאן התפרצות מחודשת. 

ובכל שלב אפששר להטיל סגר עם חיילים חמושים ברחובות - אבל לא רוצים להגיע לשם. 

החסום DN on Twitter: "ארז קריספין: "אמש התאבד נהג מונית בחנייה של ההורים שלי בגבעתיים. זה האדם השני שאני שומע עליו השבוע, וחברים מספרים לי שיש עוד. יש אנשים במצוקה נוראית". https://t.co/456qyJyxfu"

את המקרים הללו לא תראה בטבלאות של נפטרי הקורונה.

הוא נפטר בגלל הצעדים שננקטים נגדה.

אין ספק שהוא לא היחיד, ואין ספק שאם ההגבלות יימשכו יהיו יותר ויותר כמותו.

על זה אני כותב כאן כבר כמה ימים: הנזק שבהגבלות גדול מהתועלת.

@אדם כל שהוא @הגיגים בע"מ

טענות נוספות בנושא כתבתי במקומות אחרים, למשל:

אז זה מה שקורה כשחונקים ציבור יותר מדי - - אקטואליה וחדשות

מה הקשר לנושא שעליו אנחנו מדברים? 

לא. לא ממש עקבתי - אקטואליה וחדשות

לכן הסברתי מה מחירי הסגר.

ואם יסירו כאן את הסגר לחלוטין - מה מונע מאיתנו להגיע לשם בדיוק באותה צורה? 

לכן אין שום סיכוי שנגיע לשם.

של גורמי המקצוע שם, שלא מנסים לעצור את ההדבקה, אלא רק שומרים על הזקנים וכדו', עד שכל השאר ידבקו.

כנראה בזכות צעדים שבזמנם היו נראים קיצוניים מאוד [שמעתי התקפות קשות עוד לפני פורים על הצעדים שננקטו אז], ומגיעה מילה טובה לאותם 'מכשפי הכפר' שהובילו אותם.

אבל לא כ"כ ברור כמה הגבלות ניתן להסיר, בלי שהמצב יתדרדר שוב, ולכן עושים את זה לאט לאט, ובוחנים תוצאות. יש מחיר כלכלי כבד להאטה הזו, אבל אם יסירו מהר מדי ויתברר שטעו, המחיר יהיה בחיי אדם, וגם ידרשו צעדים קיצונים יותר כדי לבלום את ההתדרדרות, שיהיה להם מחיר כלכלי כבד.

1. קצב גידול קשור בהתנהלות  בזמן הקצר שלפני. כלומר, אם חוזרים לאותה צורת התנהלות שהייתה בזמן שכל שלושה ימים הייתה הכפלה, הקצב יכול לחזור, כמעט מיד.

2. יש מציאות שדי ברור שהיא דרך לאסון, שזה הקצב לפי שהתחילו הצעדים החריפים.

3. בהתנהלות שהייתה לפני תחילת ההקלות, הגידול נבלם.

4. אין לנו נתונים מדוייקים על ההתנהלות ביניים. ועדיף להתחשב יותר בהשערה שהיא קרובה יותר ,למתואר ב2, מאשר להשערה שהיא דומה למתואר במצב 3. כי המחיר של טעות לכיוון הקלה מוגזמת קשה יותר. [ואת זה הסברתי], ולכן צריך לעשות את ההקלות לאט לאט.

5. יש סימן בעייתי לכיוון השלילי, שהוא שגם אחרי השבתת מערכת החינוך והצעדים שעשו באותו שלב, המשיך הגידול למשך זמן ממושך, כשכבר אמורים לראות תוצאות. [אמנם, אפשר לקוות שיהיה אפשר לייעל את הצעדים, להפיק יותר תועלת בפחות נזק]. 

זו כרגע התכנית. 

רוצים להביא למצב שכמה שיותר אנשים ידבקו כל זמן שלא עוברים קצב מסוים שימוטט כאן בתי חולים. 

למה? כי חיסון יהיה זמין במקרה הטוב בעוד כשנה וחצי ועד אז, לא תישאר כאן כלכלה. 

אז כרגע המדיניות היא שהמבוגרים יישארו בארץ והצעירים ידבקו בקצב מבוקר. 

הסכנה היא שלא פשוט לקבוע אילו הקלות יהיו כבר יותר מוגזמות אז צריכים מאוד מאוד להיזהר. 

אם יסירו למשל את ההגבלה על בתי כנסת עד 100 איש (כמו שהיה בהתחלה) - יכול להיות שבתוך זמן קצר נגלה שזו היתה מגבלה שאסור היה להסיר ונגיע לקטסטרופה. 

אבל זה מה שעושים בפועל בכל העולם ואם תחשוב על זה תראה שיש 2 אפשרויות:

1. להמשיך בסגר ומגבלות קשות במשך שנה וחצי במקרה הטוב (אז, האופטימיים טוענים שכבר יהיה חיסון זמין). 

2. להדביק את כל הצעירים בצורה מבוקרת שלא תביא לקריסת בתי החולים ולייצר חסינות עדר. 

איזה עוד אפשרויות יש? 

(יש קבוצת חוקרים עצמאיים שעובדים בזמנם הפנוי על מודלים והם נמצאים בקשר עם משרד הבריאות. זה הכיוון שעליו הם מדברים).  

של שריפה מבוקרת.

ניקח לדוגמה קצב של 1000 חולים ביום, זה עומס גדול על מערכת הבריאות, וזה ללכת על הקצה מבחינת חשש של התדרדרות לקצב לא נשלט, ובפרט שככל שיש יותר חולים קשה יותר לבודד אותם.

בקצב כזה, תוך שנתיים יהיו כ700,000 מחלימים. זה כנראה עוד רחוק מאוד מחיסון העדר, ובינתיים סביר מאוד שיימצא חיסון.

אם באמת יהיה חיסון רק בעוד שנה וחצי במקרה הטוב, אז אפשר להניח שכולנו נידבק כך או אחרת - השאלה היא רק מה יהיה קצב ההדבקה. 

אם בתוך שבוע כולם יידבקו - מערכת הבריאות תקרוס. 

אם בכל שבוע יידבק מספר מבוקר של אנשים, אז מערכת הבריאות תמשיך לתפקד ואחוזי התמותה יהיו נמוכים יחסית. 

משהו בניתוח הזה לא מקובל עליך?

ב-2.5 מיליון תושבים בגילאים שלא בסיכון. 

עד עכשיו - וגם עכשיו - בודקים עם כמה נדבקים יומיים ניתן להתמודד. 

עם כמה מאות נדבקים חדשים ביום, אנחנו מתמודדים בסדר. יש מספיק מקום במחלקות ויש מספיק מכונות הנשמה. 

בגלל זה עכשיו רוצים לפתוח את הסגר - להגביר במעט את קצב ההדבקה. 

כי לפי החשבון שלי, זה צריך להיות הרבה יותר.

ב. אלף חולים ביום זה לא רק מספר מכונות ההנשמה, וצוות רפואי. זה גם עשרות אלפי חולים שצריך לבודד, ומבודדים ממי שבאו איתם במגע. בכמה אפשר להכפיל את המספר הזה, בלי לאבד שליטה?

ג. ואחרי הכל, הרי סביר שתוך שנה שנתיים יהיה חיסון.

אפילו עם אלפי חולים ביום, עם כל המחיר הכבד של זה בחיי אדם, [אפילו ע"פ אחוז התמותה כאשר אפשר לתת לכולם טיפול רפואי סביר], זה ייקח הרבה זמן. בכמה זמן חיסון העדר שיושג ע"י הדבקה, יקדים את החיסון שימצא? 

(אנשים בעלי מחלות רקע, מבוגרים וכו'). 

יכול להיות שצריך קצת יותר. 

ב. זו בדיוק הנקודה הבעייתית - איך אפשר מצד אחד שיידבקו ומהצד השני שהמצב לא ייצא משליטה. 

ג. בתוך שנתיים מספר המתאבדים בגלל המצב הכלכלי יכול להיות גדול יותר ממספר המתים מקורונה. 

גם חיסון העדר יהיה אפקטיבי ברמה מסוימת ברגע שנגיע לאחוז נמוך בהרבה של נדבקים - מה שיאפשר לשלוט בצורה טובה יותר על קצב ההדבקה. 

אז צריך שיותר משני שליש מכלל האוכלוסיה יהיו מחוסנים, כדי לעצור את ההתפשטות, באופן שלא נזדקק לשום צעדי בידוד.

אני לא רואה סיבה להוציא מהחשבון קבוצות סיכון, כי גם הם יכולים להדביק הלאה.

כלומר, צריך בערך 6 מיליון.

[כדי ששני שליש  מכלל האוכלוסיה יהיו מחוסנים, בלי לפגוע באוכלוסיות הסיכון, צריך שהאחוז של אלה שידבקו מקרב הצעירים הבריאים יהיה גבוה הרבה יותר].

ב. אני חושב שקצב הדבקה מהיר כ"כ בלי יציאה משליטה זו משימה בלתי סבירה. לכן נראה שהמטרה צריכה להיות  שכמה שפחות יידבקו, תוך צמצום הנזק הכלכלי והחברתי, כאשר יש התלבטות על האיזון ביניהם.

ג. העניין שאי אפשר להרוויח שנתיים. כי חסינות העדר ע"י הדבקה בקצב מבוקר לוקחת זמן רב. אתה מרוויח את ההפרש בין הזמן שחסינות העדר נוצרת, לבין החיסון.

להערכתי, רוב הסיכויים שהחיסון יקדים את חסינות העדר, אבל גם אם לדעתך הרווחת זמן מסויים, השאלה האם הזמן הקצר הזה שווה את המחיר.

ד. לא מוכח שאי אפשר להידבק פעמיים בקורונה. ויש חששות בנושא.

ה. יש סיכויים מסוימים לחיסון כבר בעוד חצי שנה.

יש מקומות בהם ההערכה היא 70%. זה גם תלוי בגיל של האוכלוסיה, אני מניח. 

הרעיון הוא שקבוצות הסיכון יישארו בבית במקרה הזה - כמו שקורה עכשיו - לכן הם לא חלק מהחישוב. 

ב. יש מודלים שמראים שאפשר להגיע לקצב הדבקה גבוה ועדיין לשמור על שליטה ויש מודלים שעובדים לפי "פעימות" - סגר מלא כדי להוריד את כמות החולים ואז שחרור מבוקר כדי להגדיל אותו וחוזר חלילה. 

ג. גם רווח של שנה הוא רווח. אפילו חצי שנה זה רווח וגם חודש זה רווח. 

שאל כל עצמאי מה עובר עליו בחודש האחרון ותראה את החשיבות של חודש אחד. 

ד. זו אכן בעיה. גם עכשיו אומרים שהקורונה יכולה לגרום לשבץ בקרב צעירים. 

ה. ההערכות הכי אופטימיות שאני מכיר, מדברות על שיווק בסוף 2021. גם אחרי שיפותח חיסון, ייקח זמן עד שיאשרו את השימוש בו. 

 גם אחרי שהושג חיסון העדר. ואני מבין שאתה מחשיב מיליוני בני אדם כאוכלוסיה בסיכון. לא ברור שזה כ"כ ישים, ובכל מקרה זה גם מגביל את הפעילות הכלכלית.

ב. לא יודע. אבל בדרכים האלה גם הרבה יותר קשה להגן על האוכלוסיות בסיכון. 

[אבא לילדים עם מחלת רקע - יורחק הבית? הילדים שלו לא ילכו לבית הספר?]

ג. חודש אחד זה הרבה, השאלה ביחס למה. ביחס למחיר של אלפי מתים בתרחיש אופטימי, שמצליחים לבודד את האוכלוסיות בסיכון, והמערכת הרפואית מתמודדת עם העומס, חודש אחד זה לא הרבה.

[ובידוד הרמטי של כלל קבוצות הסיכון נראה לי על גבול הלא ריאלי].

ה. חפש את המילים חיסון ספטמבר.

עד שתושג חסינות העדר. 

וכן, מליוני בני אדם הם אוכלוסיה בסיכון. 

זה ישים אם עושים את זה נכון ואם אוכלוסיות בסיכון ייקחו אחריות על ההתנהגות שלהם. 

וזה מגביל את הפעילות הכלכלית, אבל זה לא מפרק אותה לרסיסים. 

ב. בעיות נקודתיות מצריכות פתרונות יצירתיים. 

זה לא קל, אבל עדיף בהתחשב באלטרנטיבות. 

ג. גם המחיר הכלכלי יגבה (וכבר גבה) קורבנות בנפש. ככל שהמצב יישאר כפי שהוא, זה רק יילך ויחריף. 

אני לא יודע לנבא מה יגבה יותר קורבנות בנפש. 

ד. לפתח חיסון ולשווק אותו הם שני דברים שונים לחלוטין. 

אף אחד לא יתחיל לחסן עם חיסון שלא עבר לפחות כמה ניסויים בבני אדם. זה לוקח זמן. 

מפסידים את חסינות העדר, גם אם היא כבר הושגה.

אם הצליחו להכחיד את המחלה ב100% היא לא תחזור, אבל מספיק חולה אחד שנשאר או שמגיע אח"כ מחו"ל כדי שתיגרם התפרצות נוספת.

ג. האלטרנטיבה שנראית לי סבירה, היא להפעיל את המשק באופן חלקי, בלי דברים שמסוכנים במיוחד, בהתאם לניסוי איטי של התוצאות, תוך שימוש באמצעים נוספים לצמצום ההדבקה. [בידוד נקודתי, מסכות, חיטוי , ועוד]. ובמקביל להגן ככל הניתן האוכלוסיות בסיכון, ולפצות את אלה שלא יכולים לעבוד.  

ברור שזה לא מושלם, אבל נראה לי שהדבקה המונית גרועה בהרבה.

ד. ניסויים בבני אדם כבר התחילו. מדובר על תאריך של שיווק. [בתרחיש אופטימי, כמובן]

וכן, זה לא יהיה פשוט לאפשר לקבוצות הסיכון לחזור לחיים נורמליים - אבל זה עדיך על פני מצב שבו אף אחד לא יכול לחיות חיים נורמליים. 

הפעלת המשק באופן חלקי תפגע בכל מי שלא יכול לשוב לפעילות. מדובר על מאות אלפי בני אדם שלא יכולים לצאת ולהתפרנס. 

אם פחות אנשים יכוליפ להתפרנס ולשלם מסים, יש פחות תקציב גם לסייע להם. 

מדינת ישראל נכנסה למשבר הזה בגרעון עצום - כרגע, אנחנו כבר העברנו חלק מהחובות שלנו לנינים שלנו. (אג"חים ל-100 שנים). 

אין איך לפצות את מי שלא יכול לחזור לעבודה בלי לגרום לקריסה כלכלית. (כלומר, יש דרכים מאוד פשוטות לעשות את זה, אבל זה אומר להילחם בקבוצות לחץ למיניהן - ואת זה, אין מי שיעשה). 

אני לא זוכר שראיתי שהתחילו ניסויים בבני אדם - אבל גם אם כן, יש כמה שלבים של ניסויים ועד סוף 2021, ממה שאני קראתי, לא יהיה חיסון בייצור המוני ושיווק. 

התפרסם על ניסוי בבני אדם שהתחיל בימים האחרונים בבריטניה.

לגבי הצפי האופטימי-

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/434879

שכדאי לברר בקרב אנשי מקצוע. 

אם אתה מעדיף דווקא בעלי השכלה פורמלית בתחום.

והפצה. 

"החיסון, פרי פיתוח של מכון ג'נר באוניברסיטת אוקספורד, ייכנס כבר בימים הקרובים לייצור סידרתי, זאת במטרה להגיע לכמות גדולה של חיסונים עד חודש ספטמבר, בתקווה שהניסויים יראו תוצאות חיוביות וניתן יהיה להשתמש בחיסון"

במקרה הטוב. 

לאחר מכן ייקח עוד חודשים רבים לייצר, לשווק ולהפיץ. 

התחילו לנסות אותו על בני אדם, אבל לא יודעים האם הוא יעיל, והאם עלול להזיק.

יתחילו בקרוב לייצר אותו בצורה המונית, [דובר על מיליון מנות], למקרה שיתברר שהוא יעיל.

אם יתברר שהוא יעיל, ולגבי זה כנראה הוזכר התאריך, יהיה אפשר להשתמש בהן, אם לא, יזרקו אותן לפח. 

סביר בעיני, שאם התהליך יתקדם לכיוון חיובי, יתחילו לייצר עוד, כבר לפני התוצאות.

יש עוד חיסונים בשלבים שונים של מחקר, עם תאריכי יעד שונים.

שוב, ייצור המוני, שיווק והפצה לכל העולם לוקח המון המון זמן. זה לוקח חודשים. 

זה לא ההליך רגיל, אבל במקרה הזה עושים את זה.

עוד משהו לא רגיל שעשוי לזרז הליכים, זו שיטת הבדיקה. לא מחסנים ומחכים לבדוק האם וכמה ידבקו במשך הזמן, אלא מחסנים ומנסים להדביק אקטיבית.

זה עולה כסף ודורש משאבים. 

רק כשהחיסון יוכח כיעיל ובטוח - יתחילו לייצר אותו בצורה המונית. 

את החיסון בכמה חודשים שווה המון. ולכן בריטניה עושה את זה, וסביר שאחרים יצטרפו אליה.

ואף אחד לא מצפה מאנשים להתנהל כך למשך שנים וגם המשק יקרוס. 

ואני לא מוגדר כעובד חיוני - אני פשוט יכול לעבוד מהבית. 

כרגע, זה הצפי האופטימי ואני לא יודע איך חיסון כזה יכול לעבוד. 

כיאלו, למה? 

הם צריכים שמישהו יקנה את הדברים שהם מייצרים. אם הכלכלות החזקות נפגעות, הייצוא של הסינים נפגע. זה חוץ מהפגיעה הישירה בהם עצמם.

ובכל קרה הם לא שולטים בתוצאות, לאיפה זה יתגלגל. מאוד לא סביר שהם יעשו כזה דבר בכוונה.

אי אפשר לקיים הופעות שזה אומר אמנים, אנשי תאורה, עובדי במה וכו'

תחבורה ציבורית מינילית תפגע ביכולת של אנשים להגיע לעבודה - בגדול, חלק גדול מהמשק יהיה משובת או פעיל בצורה מאוד חלקית. 

אנשים ייצרו פחות, ירוויחו פחות, יצרכו פחות והמדינה תקבל פחות הכנסה ממסים אז התקציב שלה יקטן. 

כמובן שהמדינה תעלה מסים - כי ככה זה בממשלה של פחדנים שפוחדת לגעת בחגיגת השכר במגזר הציבורי - מה שיגרום להאטה של המשק ומיתון. 

המס, ככל הנראה לא יהיה מס הכנסה כי את זה לא יעלו לעשירונים התחתונים בגלל שיקולי פופוליזם אבל לעשירונים אין כבר איפה להעלות מסים - אז כנראה שהמע"מ ואולי גם הבלו יעלו. 

אנחנו כבר עכשיו מדברים על גירעון של 10% השנה!

נכנסנו למשבר הזה עם גירעון עצום בגלל מדיניות פופוליסטית של ההנהגה ועכשיו המצב רק יהיה גרוע יותר. 

דירוג האשראי ככל הנראה ייפגע - מה שאומר שההלוואות שהמדינה תיקח יהיו יקרות יותר ונצטרך להוציא יותר מהתקציב על החזרי חובות (שזה הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה גם ככה). 

בקיצור, אנחנו נכנסים לשנים של מיתון במשק הישראלי.

מדינות עם שוק חופשי יחזרו לעצמן מאוד מהר - אנחנו הולכים לאכול את הכאפה הזאת לפחות בכמה שנים הקרובות. 

זה מה שקורה כשגרים בקולחוז סובייטי. 

הם עם היד על השאלטר.  

אנחנו לא עם יצירתי בכלל - יש כאן קבוצה מאוד קטנה שהיא יצירתית. רוב שכבות האכלוסיה חיות על חשבון בערך 20% מהאכולוסיה. 

חכי ותראי - דירוג האשראי ייפגע ואנחנו הולכים לשנים של האטה ואולי מיתון. 

וצריכה נמוכה יותר תעלה בחיים אדם. הרבה יותר ממה שהקורונה תעלה לנו. 

שסובלות לא מעט כרגע. 

אפשר להגיע לשם. 

כדי להימנע מזה, צריכים לעשות דברים בצורה חכמה ולא להגיד: "פה זה לא יכול לקרות". 

גם פה זה יכול לקרות. 

מה שקרה שם. 

יש הבדל בין סגר לבין ריחוק חברתי וחבישת מסיכה. 

נשאל את זה ככה: מה אתה חושב שיקרה אם הכל יחזור לקדמותו ויסירו את כל המגבלות למעט החיוב לחבוש מסיכה והתקהלויות מעל 100 איש? 

אתה חושב שיהיה בסדר? 

יש מדינות שהסירו את ההגבלות למעט חבישת מסיכה וריחוק חברתי וכעת נהנות מגל שני של התפרצות. 

סינגפור מתמודדת עם גל שני של קורונה: הודיעה על סגירת מקומות עבודה

N12 - בצל החששות מגל שני: מספר שיא של מקרי קורונה חדשים בסין

מה זה משנה ממתי זה? יש גלים שניים. 

לא חשבתי שזה כ"כ מסובך לכתוב "קורונה גל שני" בגוגל. 

אני מבין שטעיתי וזו אכן משימה מורכבת. 

ולא מדובר רק על עובדים זרים, מה גם שמתן אישור לעובדים זרים הם גם חלק מההקלות. 

על כמה כסף אתה היית מוכן להתערב?

חיים של כמה אנשים היית מוכן לסכן, אם ההשערה לא נכונה?

אני לא יודע לאמוד את ההשפעה של המסכות, אבל ההתקהלויות של 100 איש נאסרו כבר במוצאי פורים. שבועיים אחרי זה, היינו עדיין בקצב של הכפלה כל 5 ימים.

יותר. 

אם הוא טועה, המשק נפגע וזה בעייתי, נכון. 

אם אתה טועה, אז גם המשק ייהרס אפילו יותר וגם ימותו יותר אנשים. 

אתה לוקח כאן הימור פרוע בהרבה. 

כלומר, יש מצב טוב שאנשים "יעדיפו חיי אדם על פני הכלכלה" ובפועל, גם יהרסו את הכלכלה וגם יגרמו ליותר מתים. 

כי אם תהיה התפרצות, אז יצטרכו אחר כך להחמיר מחדש עוד יותר, וייתכן שלתקופה ארוכה. לתקן שבוע שהייתה בו הכפלה עלול לקחת הרבה מאוד זמן.

ההתנהלות כרגע היא לנסות בזהירות בצעדים קטנים, ולראות תוצאות, שזה הרבה יותר הגיוני.

[ובסופו של דבר, הילדים האלה יאכלו משהו. אולי פחות מזין, אולי פחות טעים, אולי כמות קטנה יותר, אבל יאכלו.]

חשוב לבדל לפי קבוצות, אבל נראה לי שאפשר להסיק גם הנתונים האלה שזו לא אר קבוצת אוכלוסיה מסויימת.

מאז אותו תאריך, היה למעלה מ10000 חולים חדשים. רובם כנראה לא מאותה קבוצה, שזה כנראה מלמד שהקצב באותו שלב היה גבוה גם באוכלוסיות אחרות.

https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/735354

בדיוק מה שטענתי: כשהכל אסור - הכל מותר.

אי אפשר לחנוק ציבור לאורך זמן. לכן חייבים לשחרר.

לא לאסור, אלא להגדיר כיצד מותר.

כשאתה אוסר את המותר -

הציבור מאבד אמון ולא ישמע לך גם כשתאסור את האסור.

כשהציבור מרגיש - והוא יודע לקרוא גרפים -

שמגבילים אותו לחינם (=כדי להציל את בכירי המערכת),

הוא פשוט מפסיק לציית וממילא הסיכון הפוך לגדול הרבה יותר.

בתחילה הציבור נתן אשראי למשרד הבריאות,

אך האשראי הזה הולך ואוזל.

מוטב להגביל הגבלות קטנות שיתקבלו, מאשר גדולות שלא יתקבלו.

את העקרונות הללו לא לומדים בפקולטות לרפואה,

ואין לבכירי משרד הבריאות טיפת הבנה בהם.

לכן המלצותיהם גורמות נזק.

שלא קרה באף מדינה בעולם, והומצא ע"י גורמי הבריאות בישראל.

מאחר שזה לא המצב, היה ראוי שיראה איזה מדינות התנהלו בצורה שהוא ממליץ עליה והצליחו, ומה הבדל בין המדיניות שהוא ממליץ עליה למדיניות שכשלה בכמה מדינות.

אני מניח שאתה מבין כבר שהן לא יהיו בשימוש.

אה. כן. צריך להיערך לכל תרחיש דמיוני.

כולל האפשרות למלחמה כוללת, רעידת אדמה או בחירות רביעיות תוך כדי משבר הקורונה

(תרחישים הרבה יותר סבירים לענ"ד).

אולי גם צריך להכריז על סגר מוחלט כמו בסין - ללמוד מהמדינות שהצליחו?

והמחיר לא מאוד גבוה עם או בלי הדיווחים.

של מדינת ישראל היה לפני כמה עשורים. 

מה שעושים עם המצנחים של הצנחנים אחרי הקורס. 

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה