בתי החולים יקרסו תחת העומס כמו שקרה באיטליה ובספרד, למשל, שם התחילו לתעדף חולים לפי גיל. 

כלומר, אנחנו יודעים בערך איזה אחוז מהחולים צריכים אשפוז ולכן צריכים לשלוט בקצב ההדבקה בצורה כלשהי. 

שחרור מוחלט של כל ההגבלות על צעירים תוך הוראה למבוגרים להישאר מבודדים נוסה באנגליה ולא הצליח. אותו הדבר קרה גם בשבדיה. 

הם חשבו שהדבקה מהירה של האוכלוסיה הצעירה תיצור חסינות העדר והם יגמרו עם זה מהר - בפועל, הם חצו את הסף שמעליו כמות המאושפזים גרמה למערכות הבריאות שלהם להיות על סף קריסה ומספר המתים החל לטפס. 

לכן צריכים למצוא דרך לשלוט בקצב ההדבקה ולהיזהר לא לחצות את הרף שממנו אנחנו בבעיה - כמו שעשו בסינגפור למשל. (שם עוד היו מסעדות פתחות עד לא מזמן). 

אבל בשביל לפעול כמו סינגפור, יש צורך בהרבה כסף עבור בדיקות ובידודים כירוגים ובמערכת בריאות יעילה (כזו שלא תמנע ממעבדות של מכון ויצמן לעזור בגלל פגיעה במעמד עובדי המעבדות, למשל) - שני דברים שאין כרגע למדינת ישראל. 

לכן, בישראל, אין הרבה ברירות. 

חבל שאנחנו לא סינגפור, הא? 

אעיר, שגם גידול של 1,000% במספר המונשמים לא יביא לקריסה.

אבל גידול של פי 10 במספר המונשמים יביא את בתי החולים קרוב מדי לקצה גבול היכולת שלהם. 

זה סיכון שאי אפשר לקחת. 

התחזיות של אלפי מתים לא קרסו - הן יכולות עדיין לקרות כמו בהרבה מדינות אחרות. 

צריכים להפעיל שכל ולראות איך משחררים כמה שאפשר מהכלכלה בלי שבתי החולים יגיעו למצב קריסה. 

יש קבוצה של אלגוריתמאים, חוקרי ביצועים ומתכנתים שעובדים בצורה פרטית ובזמנם החופשי על מודל שלפי מה שהבנתי, מוצאים אוזן קשבת במערכות הממשלתיות. 

אולי משם תבוא הישועה. 

עם הספר גם כן

אנחנו מיוחדים? 

אנחנו במקום אחר מהן.

יכולות לקרות. מדובר בתרחישים לא סבירים.

מספיקה החלטה אחת גרועה מספיק והכל יתמוטט. 

מרווח ביטחון חייבים לקחת. 

אם זה קרה במדינות מערביות ומפותחות אחרות, זה יכול לקרות גם כאן. 

אם כאן יתנהלו בהדרגה אין שום סיבה שזה יקרה.

השאלה היא איך תהיה ההתנהלות פה. (בשונה ממלחמת עולם או רעידת אדמה). 

במדינה שבה עובדי המעבדות של משרד הבריאות לא מוכנים שמכון ויצמן יפענח בדיקות קורונה כי זה יפגע במעמדם - השאלה היא לא למה לי אין אמון במערכת אלא למה לך יש. 

הם מפחדים על עצמם ולכן יעשו הכל שלא נגיע לשם.

שמקבלי ההחלטות כ"כ מפחדים, שהם לא יגיעו לשם. 

כלומר, זה בהחלט תרחיש הגיוני. 

הענין הוא שלפעמים מקבלי ההחלטות בטוחים שהם הולכים על הכי בטוח שאפשר ובסוף הכל מתפוצץ להם בפרצוף כמו במלחמת יום כיפור, למשל. 

מספיקה החלטה אחת גרועה כדי שהיא תתמשש. 

וההדרגתיות תאפשר לבלום בכל שלב שתראה התחלה של התקדמות לשם.

שתהיה כאן התפרצות מחודשת. 

ובכל שלב אפששר להטיל סגר עם חיילים חמושים ברחובות - אבל לא רוצים להגיע לשם. 

החסום DN on Twitter: "ארז קריספין: "אמש התאבד נהג מונית בחנייה של ההורים שלי בגבעתיים. זה האדם השני שאני שומע עליו השבוע, וחברים מספרים לי שיש עוד. יש אנשים במצוקה נוראית". https://t.co/456qyJyxfu"

את המקרים הללו לא תראה בטבלאות של נפטרי הקורונה.

הוא נפטר בגלל הצעדים שננקטים נגדה.

אין ספק שהוא לא היחיד, ואין ספק שאם ההגבלות יימשכו יהיו יותר ויותר כמותו.

על זה אני כותב כאן כבר כמה ימים: הנזק שבהגבלות גדול מהתועלת.

@אדם כל שהוא @הגיגים בע"מ

טענות נוספות בנושא כתבתי במקומות אחרים, למשל:

אז זה מה שקורה כשחונקים ציבור יותר מדי - - אקטואליה וחדשות

מה הקשר לנושא שעליו אנחנו מדברים? 

לא. לא ממש עקבתי - אקטואליה וחדשות

לכן הסברתי מה מחירי הסגר.

ואם יסירו כאן את הסגר לחלוטין - מה מונע מאיתנו להגיע לשם בדיוק באותה צורה? 

לכן אין שום סיכוי שנגיע לשם.

של גורמי המקצוע שם, שלא מנסים לעצור את ההדבקה, אלא רק שומרים על הזקנים וכדו', עד שכל השאר ידבקו.

כנראה בזכות צעדים שבזמנם היו נראים קיצוניים מאוד [שמעתי התקפות קשות עוד לפני פורים על הצעדים שננקטו אז], ומגיעה מילה טובה לאותם 'מכשפי הכפר' שהובילו אותם.

אבל לא כ"כ ברור כמה הגבלות ניתן להסיר, בלי שהמצב יתדרדר שוב, ולכן עושים את זה לאט לאט, ובוחנים תוצאות. יש מחיר כלכלי כבד להאטה הזו, אבל אם יסירו מהר מדי ויתברר שטעו, המחיר יהיה בחיי אדם, וגם ידרשו צעדים קיצונים יותר כדי לבלום את ההתדרדרות, שיהיה להם מחיר כלכלי כבד.

1. קצב גידול קשור בהתנהלות  בזמן הקצר שלפני. כלומר, אם חוזרים לאותה צורת התנהלות שהייתה בזמן שכל שלושה ימים הייתה הכפלה, הקצב יכול לחזור, כמעט מיד.

2. יש מציאות שדי ברור שהיא דרך לאסון, שזה הקצב לפי שהתחילו הצעדים החריפים.

3. בהתנהלות שהייתה לפני תחילת ההקלות, הגידול נבלם.

4. אין לנו נתונים מדוייקים על ההתנהלות ביניים. ועדיף להתחשב יותר בהשערה שהיא קרובה יותר ,למתואר ב2, מאשר להשערה שהיא דומה למתואר במצב 3. כי המחיר של טעות לכיוון הקלה מוגזמת קשה יותר. [ואת זה הסברתי], ולכן צריך לעשות את ההקלות לאט לאט.

5. יש סימן בעייתי לכיוון השלילי, שהוא שגם אחרי השבתת מערכת החינוך והצעדים שעשו באותו שלב, המשיך הגידול למשך זמן ממושך, כשכבר אמורים לראות תוצאות. [אמנם, אפשר לקוות שיהיה אפשר לייעל את הצעדים, להפיק יותר תועלת בפחות נזק]. 

זו כרגע התכנית. 

רוצים להביא למצב שכמה שיותר אנשים ידבקו כל זמן שלא עוברים קצב מסוים שימוטט כאן בתי חולים. 

למה? כי חיסון יהיה זמין במקרה הטוב בעוד כשנה וחצי ועד אז, לא תישאר כאן כלכלה. 

אז כרגע המדיניות היא שהמבוגרים יישארו בארץ והצעירים ידבקו בקצב מבוקר. 

הסכנה היא שלא פשוט לקבוע אילו הקלות יהיו כבר יותר מוגזמות אז צריכים מאוד מאוד להיזהר. 

אם יסירו למשל את ההגבלה על בתי כנסת עד 100 איש (כמו שהיה בהתחלה) - יכול להיות שבתוך זמן קצר נגלה שזו היתה מגבלה שאסור היה להסיר ונגיע לקטסטרופה. 

אבל זה מה שעושים בפועל בכל העולם ואם תחשוב על זה תראה שיש 2 אפשרויות:

1. להמשיך בסגר ומגבלות קשות במשך שנה וחצי במקרה הטוב (אז, האופטימיים טוענים שכבר יהיה חיסון זמין). 

2. להדביק את כל הצעירים בצורה מבוקרת שלא תביא לקריסת בתי החולים ולייצר חסינות עדר. 

איזה עוד אפשרויות יש? 

(יש קבוצת חוקרים עצמאיים שעובדים בזמנם הפנוי על מודלים והם נמצאים בקשר עם משרד הבריאות. זה הכיוון שעליו הם מדברים).  

של שריפה מבוקרת.

ניקח לדוגמה קצב של 1000 חולים ביום, זה עומס גדול על מערכת הבריאות, וזה ללכת על הקצה מבחינת חשש של התדרדרות לקצב לא נשלט, ובפרט שככל שיש יותר חולים קשה יותר לבודד אותם.

בקצב כזה, תוך שנתיים יהיו כ700,000 מחלימים. זה כנראה עוד רחוק מאוד מחיסון העדר, ובינתיים סביר מאוד שיימצא חיסון.

אם באמת יהיה חיסון רק בעוד שנה וחצי במקרה הטוב, אז אפשר להניח שכולנו נידבק כך או אחרת - השאלה היא רק מה יהיה קצב ההדבקה. 

אם בתוך שבוע כולם יידבקו - מערכת הבריאות תקרוס. 

אם בכל שבוע יידבק מספר מבוקר של אנשים, אז מערכת הבריאות תמשיך לתפקד ואחוזי התמותה יהיו נמוכים יחסית. 

משהו בניתוח הזה לא מקובל עליך?

ב-2.5 מיליון תושבים בגילאים שלא בסיכון. 

עד עכשיו - וגם עכשיו - בודקים עם כמה נדבקים יומיים ניתן להתמודד. 

עם כמה מאות נדבקים חדשים ביום, אנחנו מתמודדים בסדר. יש מספיק מקום במחלקות ויש מספיק מכונות הנשמה. 

בגלל זה עכשיו רוצים לפתוח את הסגר - להגביר במעט את קצב ההדבקה. 

כי לפי החשבון שלי, זה צריך להיות הרבה יותר.

ב. אלף חולים ביום זה לא רק מספר מכונות ההנשמה, וצוות רפואי. זה גם עשרות אלפי חולים שצריך לבודד, ומבודדים ממי שבאו איתם במגע. בכמה אפשר להכפיל את המספר הזה, בלי לאבד שליטה?

ג. ואחרי הכל, הרי סביר שתוך שנה שנתיים יהיה חיסון.

אפילו עם אלפי חולים ביום, עם כל המחיר הכבד של זה בחיי אדם, [אפילו ע"פ אחוז התמותה כאשר אפשר לתת לכולם טיפול רפואי סביר], זה ייקח הרבה זמן. בכמה זמן חיסון העדר שיושג ע"י הדבקה, יקדים את החיסון שימצא? 

(אנשים בעלי מחלות רקע, מבוגרים וכו'). 

יכול להיות שצריך קצת יותר. 

ב. זו בדיוק הנקודה הבעייתית - איך אפשר מצד אחד שיידבקו ומהצד השני שהמצב לא ייצא משליטה. 

ג. בתוך שנתיים מספר המתאבדים בגלל המצב הכלכלי יכול להיות גדול יותר ממספר המתים מקורונה. 

גם חיסון העדר יהיה אפקטיבי ברמה מסוימת ברגע שנגיע לאחוז נמוך בהרבה של נדבקים - מה שיאפשר לשלוט בצורה טובה יותר על קצב ההדבקה. 

אז צריך שיותר משני שליש מכלל האוכלוסיה יהיו מחוסנים, כדי לעצור את ההתפשטות, באופן שלא נזדקק לשום צעדי בידוד.

אני לא רואה סיבה להוציא מהחשבון קבוצות סיכון, כי גם הם יכולים להדביק הלאה.

כלומר, צריך בערך 6 מיליון.

[כדי ששני שליש  מכלל האוכלוסיה יהיו מחוסנים, בלי לפגוע באוכלוסיות הסיכון, צריך שהאחוז של אלה שידבקו מקרב הצעירים הבריאים יהיה גבוה הרבה יותר].

ב. אני חושב שקצב הדבקה מהיר כ"כ בלי יציאה משליטה זו משימה בלתי סבירה. לכן נראה שהמטרה צריכה להיות  שכמה שפחות יידבקו, תוך צמצום הנזק הכלכלי והחברתי, כאשר יש התלבטות על האיזון ביניהם.

ג. העניין שאי אפשר להרוויח שנתיים. כי חסינות העדר ע"י הדבקה בקצב מבוקר לוקחת זמן רב. אתה מרוויח את ההפרש בין הזמן שחסינות העדר נוצרת, לבין החיסון.

להערכתי, רוב הסיכויים שהחיסון יקדים את חסינות העדר, אבל גם אם לדעתך הרווחת זמן מסויים, השאלה האם הזמן הקצר הזה שווה את המחיר.

ד. לא מוכח שאי אפשר להידבק פעמיים בקורונה. ויש חששות בנושא.

ה. יש סיכויים מסוימים לחיסון כבר בעוד חצי שנה.

יש מקומות בהם ההערכה היא 70%. זה גם תלוי בגיל של האוכלוסיה, אני מניח. 

הרעיון הוא שקבוצות הסיכון יישארו בבית במקרה הזה - כמו שקורה עכשיו - לכן הם לא חלק מהחישוב. 

ב. יש מודלים שמראים שאפשר להגיע לקצב הדבקה גבוה ועדיין לשמור על שליטה ויש מודלים שעובדים לפי "פעימות" - סגר מלא כדי להוריד את כמות החולים ואז שחרור מבוקר כדי להגדיל אותו וחוזר חלילה. 

ג. גם רווח של שנה הוא רווח. אפילו חצי שנה זה רווח וגם חודש זה רווח. 

שאל כל עצמאי מה עובר עליו בחודש האחרון ותראה את החשיבות של חודש אחד. 

ד. זו אכן בעיה. גם עכשיו אומרים שהקורונה יכולה לגרום לשבץ בקרב צעירים. 

ה. ההערכות הכי אופטימיות שאני מכיר, מדברות על שיווק בסוף 2021. גם אחרי שיפותח חיסון, ייקח זמן עד שיאשרו את השימוש בו. 

 גם אחרי שהושג חיסון העדר. ואני מבין שאתה מחשיב מיליוני בני אדם כאוכלוסיה בסיכון. לא ברור שזה כ"כ ישים, ובכל מקרה זה גם מגביל את הפעילות הכלכלית.

ב. לא יודע. אבל בדרכים האלה גם הרבה יותר קשה להגן על האוכלוסיות בסיכון. 

[אבא לילדים עם מחלת רקע - יורחק הבית? הילדים שלו לא ילכו לבית הספר?]

ג. חודש אחד זה הרבה, השאלה ביחס למה. ביחס למחיר של אלפי מתים בתרחיש אופטימי, שמצליחים לבודד את האוכלוסיות בסיכון, והמערכת הרפואית מתמודדת עם העומס, חודש אחד זה לא הרבה.

[ובידוד הרמטי של כלל קבוצות הסיכון נראה לי על גבול הלא ריאלי].

ה. חפש את המילים חיסון ספטמבר.

עד שתושג חסינות העדר. 

וכן, מליוני בני אדם הם אוכלוסיה בסיכון. 

זה ישים אם עושים את זה נכון ואם אוכלוסיות בסיכון ייקחו אחריות על ההתנהגות שלהם. 

וזה מגביל את הפעילות הכלכלית, אבל זה לא מפרק אותה לרסיסים. 

ב. בעיות נקודתיות מצריכות פתרונות יצירתיים. 

זה לא קל, אבל עדיף בהתחשב באלטרנטיבות. 

ג. גם המחיר הכלכלי יגבה (וכבר גבה) קורבנות בנפש. ככל שהמצב יישאר כפי שהוא, זה רק יילך ויחריף. 

אני לא יודע לנבא מה יגבה יותר קורבנות בנפש. 

ד. לפתח חיסון ולשווק אותו הם שני דברים שונים לחלוטין. 

אף אחד לא יתחיל לחסן עם חיסון שלא עבר לפחות כמה ניסויים בבני אדם. זה לוקח זמן. 

מפסידים את חסינות העדר, גם אם היא כבר הושגה.

אם הצליחו להכחיד את המחלה ב100% היא לא תחזור, אבל מספיק חולה אחד שנשאר או שמגיע אח"כ מחו"ל כדי שתיגרם התפרצות נוספת.

ג. האלטרנטיבה שנראית לי סבירה, היא להפעיל את המשק באופן חלקי, בלי דברים שמסוכנים במיוחד, בהתאם לניסוי איטי של התוצאות, תוך שימוש באמצעים נוספים לצמצום ההדבקה. [בידוד נקודתי, מסכות, חיטוי , ועוד]. ובמקביל להגן ככל הניתן האוכלוסיות בסיכון, ולפצות את אלה שלא יכולים לעבוד.  

ברור שזה לא מושלם, אבל נראה לי שהדבקה המונית גרועה בהרבה.

ד. ניסויים בבני אדם כבר התחילו. מדובר על תאריך של שיווק. [בתרחיש אופטימי, כמובן]

וכן, זה לא יהיה פשוט לאפשר לקבוצות הסיכון לחזור לחיים נורמליים - אבל זה עדיך על פני מצב שבו אף אחד לא יכול לחיות חיים נורמליים. 

הפעלת המשק באופן חלקי תפגע בכל מי שלא יכול לשוב לפעילות. מדובר על מאות אלפי בני אדם שלא יכולים לצאת ולהתפרנס. 

אם פחות אנשים יכוליפ להתפרנס ולשלם מסים, יש פחות תקציב גם לסייע להם. 

מדינת ישראל נכנסה למשבר הזה בגרעון עצום - כרגע, אנחנו כבר העברנו חלק מהחובות שלנו לנינים שלנו. (אג"חים ל-100 שנים). 

אין איך לפצות את מי שלא יכול לחזור לעבודה בלי לגרום לקריסה כלכלית. (כלומר, יש דרכים מאוד פשוטות לעשות את זה, אבל זה אומר להילחם בקבוצות לחץ למיניהן - ואת זה, אין מי שיעשה). 

אני לא זוכר שראיתי שהתחילו ניסויים בבני אדם - אבל גם אם כן, יש כמה שלבים של ניסויים ועד סוף 2021, ממה שאני קראתי, לא יהיה חיסון בייצור המוני ושיווק. 

התפרסם על ניסוי בבני אדם שהתחיל בימים האחרונים בבריטניה.

לגבי הצפי האופטימי-

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/434879

שכדאי לברר בקרב אנשי מקצוע. 

אם אתה מעדיף דווקא בעלי השכלה פורמלית בתחום.

והפצה. 

"החיסון, פרי פיתוח של מכון ג'נר באוניברסיטת אוקספורד, ייכנס כבר בימים הקרובים לייצור סידרתי, זאת במטרה להגיע לכמות גדולה של חיסונים עד חודש ספטמבר, בתקווה שהניסויים יראו תוצאות חיוביות וניתן יהיה להשתמש בחיסון"

במקרה הטוב. 

לאחר מכן ייקח עוד חודשים רבים לייצר, לשווק ולהפיץ. 

התחילו לנסות אותו על בני אדם, אבל לא יודעים האם הוא יעיל, והאם עלול להזיק.

יתחילו בקרוב לייצר אותו בצורה המונית, [דובר על מיליון מנות], למקרה שיתברר שהוא יעיל.

אם יתברר שהוא יעיל, ולגבי זה כנראה הוזכר התאריך, יהיה אפשר להשתמש בהן, אם לא, יזרקו אותן לפח. 

סביר בעיני, שאם התהליך יתקדם לכיוון חיובי, יתחילו לייצר עוד, כבר לפני התוצאות.

יש עוד חיסונים בשלבים שונים של מחקר, עם תאריכי יעד שונים.

שוב, ייצור המוני, שיווק והפצה לכל העולם לוקח המון המון זמן. זה לוקח חודשים. 

זה לא ההליך רגיל, אבל במקרה הזה עושים את זה.

עוד משהו לא רגיל שעשוי לזרז הליכים, זו שיטת הבדיקה. לא מחסנים ומחכים לבדוק האם וכמה ידבקו במשך הזמן, אלא מחסנים ומנסים להדביק אקטיבית.

זה עולה כסף ודורש משאבים. 

רק כשהחיסון יוכח כיעיל ובטוח - יתחילו לייצר אותו בצורה המונית. 

את החיסון בכמה חודשים שווה המון. ולכן בריטניה עושה את זה, וסביר שאחרים יצטרפו אליה.

ואף אחד לא מצפה מאנשים להתנהל כך למשך שנים וגם המשק יקרוס. 

ואני לא מוגדר כעובד חיוני - אני פשוט יכול לעבוד מהבית. 

כרגע, זה הצפי האופטימי ואני לא יודע איך חיסון כזה יכול לעבוד. 

כיאלו, למה? 

הם צריכים שמישהו יקנה את הדברים שהם מייצרים. אם הכלכלות החזקות נפגעות, הייצוא של הסינים נפגע. זה חוץ מהפגיעה הישירה בהם עצמם.

ובכל קרה הם לא שולטים בתוצאות, לאיפה זה יתגלגל. מאוד לא סביר שהם יעשו כזה דבר בכוונה.

אי אפשר לקיים הופעות שזה אומר אמנים, אנשי תאורה, עובדי במה וכו'

תחבורה ציבורית מינילית תפגע ביכולת של אנשים להגיע לעבודה - בגדול, חלק גדול מהמשק יהיה משובת או פעיל בצורה מאוד חלקית. 

אנשים ייצרו פחות, ירוויחו פחות, יצרכו פחות והמדינה תקבל פחות הכנסה ממסים אז התקציב שלה יקטן. 

כמובן שהמדינה תעלה מסים - כי ככה זה בממשלה של פחדנים שפוחדת לגעת בחגיגת השכר במגזר הציבורי - מה שיגרום להאטה של המשק ומיתון. 

המס, ככל הנראה לא יהיה מס הכנסה כי את זה לא יעלו לעשירונים התחתונים בגלל שיקולי פופוליזם אבל לעשירונים אין כבר איפה להעלות מסים - אז כנראה שהמע"מ ואולי גם הבלו יעלו. 

אנחנו כבר עכשיו מדברים על גירעון של 10% השנה!

נכנסנו למשבר הזה עם גירעון עצום בגלל מדיניות פופוליסטית של ההנהגה ועכשיו המצב רק יהיה גרוע יותר. 

דירוג האשראי ככל הנראה ייפגע - מה שאומר שההלוואות שהמדינה תיקח יהיו יקרות יותר ונצטרך להוציא יותר מהתקציב על החזרי חובות (שזה הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה גם ככה). 

בקיצור, אנחנו נכנסים לשנים של מיתון במשק הישראלי.

מדינות עם שוק חופשי יחזרו לעצמן מאוד מהר - אנחנו הולכים לאכול את הכאפה הזאת לפחות בכמה שנים הקרובות. 

זה מה שקורה כשגרים בקולחוז סובייטי. 

הם עם היד על השאלטר.  

אנחנו לא עם יצירתי בכלל - יש כאן קבוצה מאוד קטנה שהיא יצירתית. רוב שכבות האכלוסיה חיות על חשבון בערך 20% מהאכולוסיה. 

חכי ותראי - דירוג האשראי ייפגע ואנחנו הולכים לשנים של האטה ואולי מיתון. 

וצריכה נמוכה יותר תעלה בחיים אדם. הרבה יותר ממה שהקורונה תעלה לנו. 

שסובלות לא מעט כרגע. 

אפשר להגיע לשם. 

כדי להימנע מזה, צריכים לעשות דברים בצורה חכמה ולא להגיד: "פה זה לא יכול לקרות". 

גם פה זה יכול לקרות. 

מה שקרה שם. 

יש הבדל בין סגר לבין ריחוק חברתי וחבישת מסיכה. 

נשאל את זה ככה: מה אתה חושב שיקרה אם הכל יחזור לקדמותו ויסירו את כל המגבלות למעט החיוב לחבוש מסיכה והתקהלויות מעל 100 איש? 

אתה חושב שיהיה בסדר? 

יש מדינות שהסירו את ההגבלות למעט חבישת מסיכה וריחוק חברתי וכעת נהנות מגל שני של התפרצות. 

סינגפור מתמודדת עם גל שני של קורונה: הודיעה על סגירת מקומות עבודה

N12 - בצל החששות מגל שני: מספר שיא של מקרי קורונה חדשים בסין

מה זה משנה ממתי זה? יש גלים שניים. 

לא חשבתי שזה כ"כ מסובך לכתוב "קורונה גל שני" בגוגל. 

אני מבין שטעיתי וזו אכן משימה מורכבת. 

ולא מדובר רק על עובדים זרים, מה גם שמתן אישור לעובדים זרים הם גם חלק מההקלות. 

על כמה כסף אתה היית מוכן להתערב?

חיים של כמה אנשים היית מוכן לסכן, אם ההשערה לא נכונה?

אני לא יודע לאמוד את ההשפעה של המסכות, אבל ההתקהלויות של 100 איש נאסרו כבר במוצאי פורים. שבועיים אחרי זה, היינו עדיין בקצב של הכפלה כל 5 ימים.

יותר. 

אם הוא טועה, המשק נפגע וזה בעייתי, נכון. 

אם אתה טועה, אז גם המשק ייהרס אפילו יותר וגם ימותו יותר אנשים. 

אתה לוקח כאן הימור פרוע בהרבה. 

כלומר, יש מצב טוב שאנשים "יעדיפו חיי אדם על פני הכלכלה" ובפועל, גם יהרסו את הכלכלה וגם יגרמו ליותר מתים. 

כי אם תהיה התפרצות, אז יצטרכו אחר כך להחמיר מחדש עוד יותר, וייתכן שלתקופה ארוכה. לתקן שבוע שהייתה בו הכפלה עלול לקחת הרבה מאוד זמן.

ההתנהלות כרגע היא לנסות בזהירות בצעדים קטנים, ולראות תוצאות, שזה הרבה יותר הגיוני.

[ובסופו של דבר, הילדים האלה יאכלו משהו. אולי פחות מזין, אולי פחות טעים, אולי כמות קטנה יותר, אבל יאכלו.]

חשוב לבדל לפי קבוצות, אבל נראה לי שאפשר להסיק גם הנתונים האלה שזו לא אר קבוצת אוכלוסיה מסויימת.

מאז אותו תאריך, היה למעלה מ10000 חולים חדשים. רובם כנראה לא מאותה קבוצה, שזה כנראה מלמד שהקצב באותו שלב היה גבוה גם באוכלוסיות אחרות.

https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/735354

בדיוק מה שטענתי: כשהכל אסור - הכל מותר.

אי אפשר לחנוק ציבור לאורך זמן. לכן חייבים לשחרר.

לא לאסור, אלא להגדיר כיצד מותר.

כשאתה אוסר את המותר -

הציבור מאבד אמון ולא ישמע לך גם כשתאסור את האסור.

כשהציבור מרגיש - והוא יודע לקרוא גרפים -

שמגבילים אותו לחינם (=כדי להציל את בכירי המערכת),

הוא פשוט מפסיק לציית וממילא הסיכון הפוך לגדול הרבה יותר.

בתחילה הציבור נתן אשראי למשרד הבריאות,

אך האשראי הזה הולך ואוזל.

מוטב להגביל הגבלות קטנות שיתקבלו, מאשר גדולות שלא יתקבלו.

את העקרונות הללו לא לומדים בפקולטות לרפואה,

ואין לבכירי משרד הבריאות טיפת הבנה בהם.

לכן המלצותיהם גורמות נזק.

שלא קרה באף מדינה בעולם, והומצא ע"י גורמי הבריאות בישראל.

מאחר שזה לא המצב, היה ראוי שיראה איזה מדינות התנהלו בצורה שהוא ממליץ עליה והצליחו, ומה הבדל בין המדיניות שהוא ממליץ עליה למדיניות שכשלה בכמה מדינות.

אני מניח שאתה מבין כבר שהן לא יהיו בשימוש.

אה. כן. צריך להיערך לכל תרחיש דמיוני.

כולל האפשרות למלחמה כוללת, רעידת אדמה או בחירות רביעיות תוך כדי משבר הקורונה

(תרחישים הרבה יותר סבירים לענ"ד).

אולי גם צריך להכריז על סגר מוחלט כמו בסין - ללמוד מהמדינות שהצליחו?

והמחיר לא מאוד גבוה עם או בלי הדיווחים.

של מדינת ישראל היה לפני כמה עשורים. 

מה שעושים עם המצנחים של הצנחנים אחרי הקורס. 

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה.

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

מניח שתטעני שגם מי שמאמין לו הוא מאוד טיפש...

"פחדתי לירות בגלל שתמיד מוציאים אותנו הפוגעים והחסרי מוסריות, יכולתי להפוך לקורבן": עדות החייל שנפצע בפיגוע בסוסיא

אחרי שמחבלים חטפו את נשקו בדרום הר חברון ופצעו אותו קשה בראשו, פ' מספר בעדות מבית החולים שפורסמה על ידי עיינה בן אדרת בגל"צ - על נסיון הפיגוע, הרגעים בהם נלחם על חייו וגם על הפחד להשיב בירי בזמן אמת.

"באותה סיטואציה השניות הקריטיות האלה, זה מה שגרם לי לא לירות, וזה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. ממש ראיתי את המחבל שתפסתי בנשק מכוון אותו אליי. לדעתי הוא חשב שיש שם כדור בקנה"

"מהרגע שהוא תפס לי את הנשק, ניסיתי להיאבק בו. הסתערתי עליו בכל הכוח, אבל ההתלבטות בתוך הראש, אם יגבו אותי אם אני אשתמש בו או לא, זה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. הרגשתי חסר אונים. לנסות לשמור על הנשק על הנשק כמה שיותר חזק, כי אחרת זה באמת הסוף שלי.

"הגיעו עוד חמישה-שישה מחבלים, עם מקלות וסלעים. הם חיכו שם, והם תכננו את זה מראש, ופשוט הפילו אותי לרצפה עד שאיבדתי את ההכרה, ורק אז הם הצליחו גם לקחת את הנשק, עד אז הצלחתי לשמור עליו אצלי".

"ממש ראיתי את המחבל שתפס לי בנשק מכוון אותו אליי. זה לא חיכוך, זה לא עימות, אני הייתי במרעה עם הצאן שלי, לא פגעתי באף אחד, רציתי את הנחת שלי עם העיזים, רציתי את יישוב הארץ, באמת, בשיא הפשטות, וזה היה פיגוע לכל דבר,לא היה שום חיכוך, שום דבר כזה, זה פיגוע חד-צדדי"

אלישע ירד - ערוץ

אלישע ירד

לקבוצת הווצאפ

אלישע ירד - עדכונים 2

בס"ד

(הסקר משבוע שעבר. אתמול לא פורסם סקר בגלל תשעה באב)

גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי

בס"ד

בפועל, הם סוקרים אותה.

יפה.

אבל זה כמובן לא מספיק.