לא לנהל שיחה אישית עם אישה מהמשפחה המורחבת-הלכה או החמרה?נב"י
אנחנו חוזרים בתשובה ממשפחות חילוניות, יש לחץ גדול על בעלי לנהל שיחות אישיות עם הגיסות שלו, מצד כולם כולח ההורים שלו שלא מבינים למה הוא אומר שלום "כללי" לכל משפחה ומנהל שיחות אחד על אחד רק עם גברים. הם אומרים שזה פוגע בנשים שהוא לא מצעניין בשלומן וזה הגיע עד למצב של כיבוד הורים שהאבא ממש ביקש מםורשות שישאל באופן אישי מה שלום כל אחת מהגיסות וינהל איתן שיחות אישיות ולא רק מהשלומכם.
חשבתי שאם זה חומרה לדבר עם נשים כך וכיבוד הורים זו הלכה דאורייתא אז הצעד הנכון יהיה לא להקפיד עליה ולהקפיד על כיבוד הורים (כמה שזה מייסר אותי הכפייה הזאת עליו).
אם זו הלכה אז יש לנו התנגשות ואני חושבת שלא להפגש יותר עם המשפחות זה הפיתרון.
חשוב לציין שהנשים באות בצניעות יחסית ומשתדלות לכבד, סוג של הגדר ההלכה, למרות שיש שסע פה ושם ומחשופים אבל גם מרפקים וברכיים מכוסות שזה גם משהו.

אשמח לשמוע את דעתכם
זה בסדר גמורחידוש

אין איסור לנהל שיחת התעניינות נימוסית עם גיסה, ואפילו ראוי. זה לא נכנס להגדרה של 'שיחה 'אישית' הבעייתית.

ככה פשוט?ימ''ל

והרי:

"נשדר ליה מר שלמא לילתא. א"ל: הכי אמר שמואל 'קול באשה ערוה'. אפשר ע"י שליח, א"ל: הכי אמר שמואל 'אין שואלין בשלום אשה'. על ידי בעלה, אמר ליה: הכי אמר שמואל 'אין שואלין בשלום אשה כלל' "

זה תלוי בנורמות הנימוסיותחידוש

בזמנם המציאות היתה שונה. גם במעשה שהבאת נראה שהיא לא היתה שם והיה מדובר בללכת כדי לתת שלום, שזה כמובן שונה

אז ההלכה לא רלוונטית להיום אתה אומרימ''ל

מעניין שאתה אומר את זה.

 

כמובן שונה? לא חושב שחילקו בין ללכת לתת שלום לבין כל שאילת שלום.

רלוונטית רק בגדרים שוניםחידוש


אז אם תוכלו להתייחס לעוד עניין בבקשהנב"י
הצלחתי למצוא התייחסות לעניין הנימוסין:

מרן הרב קוק זצ"ל (מידות הראיה, צניעות): "מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחומרי.
מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, היה ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה".

לפי ההבנה שלי, גם בשולחן ערוך יש התייחסות לריחוק ראוי בין המינים וגם הרמב"ם פסק להלכה שלא לדרוש בשלום אישה.
אצל הצרפתים מקובל לנשק בלחי גם זרים שרק נפגשו כאות נימוס וחיבה ואצלנו יש בקיצור שולחן ערוך התייחסות שאם אישה מושיטה יד ללחיצה כאות נימוס יש לסרב ולהסביר שזה אסור בתורתנו.
למה כאן נוהגים אחרת? לא עדיף להחשב לא מנומס? אני אומרת את זה דווקא בתור אישה כי לא ברורה לי התלונה כלל, גם כחילונית לא היה נעים וראוי בעיניי לדבר באופן אישי עם גבר, בכלל. אלא אם כן הוא םנוי ואני פנויה או צורך של מצוקה כלשהי או התייעצות שיש עניין לשיחה, אבל ככה סתם? מה שלומך מה שלום הילדים? זה כל כך פרוץ אני לא מצליחה להכיל את זה.

אני מנסה גם לעשות חשבון של קירוב רחוקים והארת פנים מול המחיר של לקרוא בשם הפרטי או לדבר שיחות התעניינות בחיים האישיים ויש כאן בעיה גדולה לדעתי כי אם אדם נדרש לעבור על הלכה או לפרוץ גדר בצניעות כדי לקרב אז בעצם הוא יותר מתרחק מאשר מקרב אחרים.
יש את העיקרון ויש את איך שמביאים אותו לידי ביטוי במציאותימ''ל

הרב קוק מדבר על עיקרון הצניעות שדוחה את הנימוס שהיה ראוי להיות בין המינים, אבל הרמה והאופן של שמירת הצניעות יכולים להשתנות.

 

תראי למשל את הציטוט בתמונה כאן: זה מסוג הסוגיות - ניסיון בתקווה לאיכותי

 

ולגבי לחיצת יד: יש כאן שתי שאלות - בית המדרש

את איל נקבעת רמת הצניעות הנדרשתנב"י
כי אם להיות כנה אני חושבת שאני מזדעזעת באו ה המידה כמו הגיסות וההורים שלו רק מהצד השני, באיזשהו מקום אני כן מוצאת מקום לוותר משום השלום, כבוד הורים וגם באיזשהו מקום קירוב רחוקים. אבל אם להיות אמיתית היום הגבול יעבור כאן מחר הגבול יהיה למה בכל צריך להתלבש בצניעות הרי הכל זורם ונחמד, לא באמת צריך את הדיסטאנס הזה, או לשבת ביחד בערבוב בשולחן. בקיצור אם אני אציב את הסמן לפי הדעה החילונית שבמקרה זה היא גם הרוב אני אצטרך להיות חילונית
אין תשובה פשוטה, כל עניין לגופו וצריך הרבה שיקול דעתימ''ל


הרבה שיקול דעת של פוסק...פלונפון מירוסלב


...efraim37
מובא בשם הגרש"ז אויירבך (בספר עלהו לא ייבול-המעיין החרוץ יביא מקור) שהוא אמר שמה שאומרים שאדם לא ישוחח עם אישה בשוק אפילו היא אשתו או אחותו, זה היה נכון בזמן חז"ל. אבל הנורמות היום השתנו ולכן לא צריך להקפיד כ"כ.

והרב גם מספר שם שפעם הרב זוננפלד נסע עם אחותו בכרכרה והוא עמד מבחוץ וצעק "זאת אחותי, זאת אחותי" כל הנסיעה. אבל היום (כלומר בזמן הגרש"ז) לא צריך להקפיד על זה.

לכאורה אפשר לומר שה"ה גם בנידון שלנו.
למרות שדעתי היא שלדרוש ממשהו לשאול בשלומם של כל הנוכחים באופן אישי ומורחב, זה גוזמא בלי קשר לצניעות.
יפהימ''לאחרונה

אני כמובן מסכים עם הגישה כמו שכתבתי למטה ובשרשור אחר (הנה - לקראת נישואין וזוגיות), הפליאה שלי הייתה שגם @חידוש סובר כך.

כל הפוסקים מביאים את המימרא ההיא להלכה, גם היום.פלונפון מירוסלב


כולם?ארץ השוקולד
המנחת יצחק, הגרש"ז והרב פיינשטיין פסקו בשונה מגמרות ביחס לשיחה/הליכה מאחורי נשים בשוק.

ככה שבטוח שיש מקום לדברי @חידוש שדברים השתנו כאן
תביא ונראהפלונפון מירוסלב

כבר קרה, לא אחת ולא שתיים, שהוציאו את הרב פיינשטיין מהקשרו.

ובאחת התשובות שהבאתם פה פעם הוא היצר על זה שנשים מסוג מסויים מוציאות את דבריו לדברי הבאי ומשתמשות בהיתר נקודתי כהיתר כללי. ועשה זאת בחריפות שאינה אופיינית לו.

 

אל תהיה כזה החלטי לגבי תשובות שראית, במיוחד כשאנחנו לא פוסקים פה.

למנחת יצחק הפניתי למטהארץ השוקולד
אצל הרב פיינשטיין והגרש"ז אצטרך להיזכר איפה בדיוק נמצאת התשובה ואפנה לשם בלי נדר
אני חושב שנכון לנהל שיחות נורמליות עם בני המשפחה המורחבתארץ השוקולד
ומפורש שאין בכך איסור אפילו במנחת יצחק שהיה ראש העדה החרדית.

ואת צודקת שחשוב לתעדף כיבוד הורים.

מעבר להלכה הבסיסית שאין איסור, חשוב שתתנהגו באופן שהם ירצו להמשיך להיות בקשר איתכם, אם הם משקיעים בלבוש, תשקיעו גם אתם באכפתיות
שיחות נורמליות, יש מתירים ויש אוסריםפלונפון מירוסלב

אבל שיחות אישיות? לא שמעתי פוסק שמתיר.

כיבוד הורים לא מקבל תעדוף בזמן עבירה.

יש סיבה שכתבתי סיבות נורמליותארץ השוקולד
ואם תעיין בשאלתה, היא לא באמת שאלה על שיחות אישיות
ההגדרה של שיחה אישיתפלונפון מירוסלב

היא בהכרח שיחה שיוצרת קירוב דעות שזה איסור דאורייתא לפי רוב הראשונים אם זכרוני אינו מטעני.

האם שיחה שבו פונים בשם פרטי נחשב שיחה אישית האסור?ארץ השוקולד
איסור דאורייתא לפי רוב הראשונים? אשמח לראות היכן זה מובא בספר המצוות.
אני לא מספיק מכיר כדי לומר היכן הרוב נמצא.
השם הוא לא הענייןפלונפון מירוסלב

לפי הרמב"ם כל הדברים שמביאים לידי קריבה אסורים משום לא תקרב או אשת איש. כולל קריצת עין או סימון ביד.

דווקא מהרמב"ם לא מצאת מקום להוכיח? יש מי שסוברים שזה דרבנן. לא שמעתי שיש מי שסוברים שזה כלום. אבל אם יש לך ראשון כזה, אשמח לראות.

הפניתי לפוסקים בני ימינו שהתירוארץ השוקולד
נראה לי שזה יותר יעיל לידיעת ההלכה מהפניה לראשון זה או אחר.
(ספציפית אני גם שולט יותר בתשובות של פוסקי ימינו מראשונים)
כשאתה לומד תשובה, ולא מכיר את הסוגיה מהראשוניםפלונפון מירוסלב

כנראה שאתה קרוב מאוד להבנה לא נכונה, כמו שכתבתי לך למטה על תשובות שהביאו פה בעבר של הרב פיינשטיין...

בשביל זה יש פוסקים, בשביל זה יש מו"צים/משיבים.

 

אנחנו לומדים על מנת להתבשם, כל עוד שאין לנו שימוש תלמידי חכמים. וכדאי להחדיר את זה עמוק כדי שהלימוד תורה יהיה כסדר. אני יכול להראות לך דוגמאות על גבי דוגמאות של אנשים שהבינו פוסקים בהיפך הגמור ממה שהם כתבו, רק כי הם עברו על זה בצורה שטחית. נכון שברוב המקרים מי שמבין ככה הם אנשים שלא יודעים ללמוד, אבל לפעמים אפילו פוסקים נופלים בזה אגב שיטפא. ויש לי מקורות כאלה באמתחתי בתוך מאמר.

כשהוא כותב למסקנה שמשהו מותר אז הוא מותרארץ השוקולד
לדעת אותו פוסק ויש מה להסתמך עליו.
אני לא צריך להניח שאני אבין את הרמב"ם טוב ממנו
אני מתכוון ש...פלונפון מירוסלב

אתה מבין נכון את ה"מותר" אבל לא את ה"משהו"

אתה באמת חושב שהמנחת יצחק או הרב פיינשטיין התכוונוארץ השוקולד
לכך שרק רבנים ילמדו את תשובותיהם לאחר עיון בכל סוגיה ולא שאנשים ילמדו את תשובותיהם להלכה ולמעשה?
...פלונפון מירוסלב

הלכה למעשה? ודאי. זה מפורש בדברי הרב פיינשטיין עצמו

אשמח למקור?ארץ השוקולד
ולגבי המעבר בהנחה הזו לספרים אחרים אשמח לראות מקור לכך במנחת יצחק גם
לא הבנתי למה אלו לא שיחות אישיות?נב"י
הרי הדגש מצידם היה על שאלות אישיות, התעניינות אישית, באישה עצמה, לא בילדים שלה, לא במשפחה, ממש בה.
לא אמרתי שיחות לא צנועוצ אלא נושאים אישיים וזה מה שהתבקשנו לעשות.
עד היום השאלות בפורום המעורב היו כלליות ומנומסות אבל הדרישה היתה לקירוב לפי הנימוס שמקובל אצלם.
אנסה להסבירארץ השוקולד
יש שיחות אישיות שהן מתנהלות רק בין חברים ומראות על קשר מעמיק, וזה דבר שעליו יש מה לדון אם מותר בכלל.

אבל יש שיחות שהם התעניינות בסיסית במה שקורה אצל אנשים, ובאותה מידה יש סיכוי שהייתי שואל את אותם שאלות עם חבר מהכיתה שלא פגשתי מזה חמש שנים. שיחה כזו לא יוצרת קרבה מיוחדת, אלא פשוט היא התנהלות אנושית סבירה וזה דבר שיש הרבה שהתירו. (ולכן כדבר בסיסי הייתי אומר שכאן זה חומרה להימנע מזה ותלוי סיטואציה אם נכון להחמיר בכך)

לסיכום, ההבדל בין שיחה שהיית מנהלת עם חברה טובה (שיחה אישית) לעומת שיחה שהיית מנהלת עם חברה מהתיכון. (שיחת נימוסין כדרך ההמון)
אז שאלת המשךנב"י
הדוגמא שהעלת היא מצב שבו יש חבר שלא פגשתי 5 שנים וזאת שיחת נימוסין, אני מניחה שהקשר המעמיק נמנע מהריחוק שלא התראיתם 5 שנים וכנראה לא תתראו שוב זמן רב ומכאן אין חשש לקירוב. סוג של שיחת התעדכנות. שים לב גם שנתת דןגמא שלך עם חבר ודוגמא שלי עם חברה.
אני חושבת שבמצב בו יש מפגש בין מינים שונים והוא לא אחת ל5 שנים אלא תדיר זה שונה.
נגיד אם לא היה מדובר בחבר אחת ל5 שנים אלא בשכנה ממול, גם זה נקרא שיחת נימוסין?
שואלת יפה ותשובת המשךארץ השוקולד
ניסיתי להמחיש את ההבדל בין שיחת נימוסין לשיחה אישית, נראה לי שגם אם מדובר בשכנה ממול, אם סוג השאלות הן שאלות שבאותה מידה היית שואלת חברה מלפני כמה שנים אז זה יהיה שיחת נימוסין ותו לא. (ולא התכוונתי לפגישה עם החברה הכי טובה מלפני כמה שנים)
פניה בשם פרטי לא הופכת את השיחה לאישי, לעומת זאת, דיבור על רגשות יכול בקלות להגיע לשיחה אישית. אולי אפשר להוסיף ממד נוסף, אם זה היה שיחה עם משתתף נוסף איך זה היה משפיע על אופי השיחה? אם זה לא היה משפיע אז מדובר בשיחת נימוסין, אם זה היה משפיע אז יתכן שזה שיחה אישית.

וביחס לקירוב, עולה פה עניין מעניין.
מצד אחד, אתם חלק מהמשפחה (עד כדי שיש ממד מסוים של חיוב כיבוד הורים המוטל עלייך כלפי אבא ואמא של בעלך) ולכן חשוב והגיוני שתהיה קרבה מסוימת.
מצד שני, עדיין יש הבדל ביחסים שיש לך עם המשפחה שאיתה גדלת למשפחה שאליה הצטרפת, ולכן ברור לי שבמקרה כזה חשוב להשתתף בשיחות נימוסין ולגבי שיחה אישית הייתי מחפש מקום טוב באמצע בו השיחה לא נסחפת מדי אבל כן יש ממד מסוים של קשר ביניכם.

הסיבה שהחלפתי מחברה לחבר זה כי אני בן, אז היה לי יותר טבעי לדבר על חבר.
קיבלתי, תודה רבהנב"י
אגב, התייעצתי עם בית ההוראה של הרב מרדכי אליהו כמו שהמליצו והתשובה להם היתה קרובה למה שהעלת כאן.
שהכי טוב שהאישה תהיה צד ג' בשיחה וככה לא תהיה שיחה אישית ממש אלא בנוכחות בן או בת הזוג וככה נמנעים מקרבה אישית מידי ושומרים על יחסי כבוד.
כנראה שלשם נכוון.
מעולה, בשמחהארץ השוקולד
שמח לקרוא.

יהי רצון שיצא מזה רק טוב לכולכם
בהלכה יש גישות שונותימ''ל

וכן יש מקום להקל, בפרט שיש שיקולים של כיבוד הורים וקירוב רחוקים. וגם אחדות משפחתית היא ערך חשוב.

 

אישית הייתי מקל (אפילו לא רק בתוך המשפחה), אבל כאמור יש גישות שונות (גם הלכתית וגם השקפתית) ולכן זו שאלה שאתם צריכים לשאול את הרב שלכם.

לצערי אין רב, היה ואיננו.נב"י
מסכימה שכנראה יכול היה לפתור את הספק
כדאי למצוא רב, כמובן שפוסק ע"פ אותה גישה, ולשאול אותופלונפון מירוסלב

ושוב, בגלל שכתבת שיחות אישיות, זה נשמע הרבה יותר בעייתי. וכמעט שאין בזה שאלה.

אם זה שיחת חולין היי וביי, אז השאלה באמת מתעוררת.

הם היו מאוד ברורים והכי מוזר שגם מתואמים בינהםנב"י
התעקשו שימוש בשם הפרטי ולשוחח באופן אישי ולא בפורום שכולם נמצאים.
נגיד "שלום שרה מה שלומך? למה לא אכלת היום מהעוף? מה חדש אצלך? איך בעבודה שלך?"
עד היום הוא היה אומר שלום מה שלומכם איך שהיו נכנסים ופונה אליהם ומשם היה הולך לשבת עם הגברים.
זה נשמע לי כל כך ברור שזה אסור ופתאום הצלחתי להתערער לגמרי כאן, מצד אחד זה טוב שיש לי עוד ידע על "מנהגי" צניעות ולא "הלכות" צניעות ומצד שני הבלבול רק יותר גדול.
אני חושב שכדאי מאוד שלא תסמכי על מה שכתבו כאן, אם זה כל-כךפלונפון מירוסלב

ברור לך. הנפש העדינה יודעת מה טוב לה.

לכי ושאלי רב שפוסק ע"פ שיטת הפסיקה שלכם.

 

השיקול פה הוא קירוב דיעות שזה איסור חמור, דברי חכמים (לא שואלים בשלום אישה כלל, שלא שמענו שנדחה בניגוד למה שרצו להגיד כאן), וכמובן המציאות - שבדור הזה הדברים הרבה יותר חמורים ומסוכנים.

כל רב שעוסק בציבור ובמקרים של אשת איש יעיד לך כאלף עדים.

 

על כל הלכה יש לשאול רב, לא להתייעץ בפורום!

מסוכן פה לפעמים, בטח בשאלות כאלה.

אין אפשרות לרב, איזה תסכול.נב"י
הרב הראשון שהיה כבר לא קיים.
הרב השני שהיה נתפס בעבירה של עריות וכרגע לא ניתן לקבל ממנו דעת תורה.

היום מה שאנחנו מנסים לעשות זה לאסוף דעות מתלמידי חכמים וללכת כמה שיותר על בטוח בלי סיכון של לעבור על הלכה. רק שפה נתקענו.
דעות מתלמידי חכמים שאינם פוסקים זה מתכון לאי-הלכה ולבלבולפלונפון מירוסלב

יש מספיק רבנים בעולם!

ויש אפילו קבוצות וואטס אפ עם פוסקים ממש חשובים, שאפשר באמת לשאול אותם שאלה מפורטת.

אנסה לשלוח אותו להתייעצות כזאת אם יצליח למצואנב"י
הרבה תודה לכל מי שטרח והגיב
אפשר לפנות לבית ההוראה של הרב מרדכי אליהו זצ"לפלונפון מירוסלב
בדיוק מה שחיפשתי, תודה רבהנב"י
בהצלחה רבה!פלונפון מירוסלב


זה לא פשוט ששאלות ושיחה כזו אסורהארץ השוקולד
המנחת יצחק כתב ששיחות כדרך ההמון זה בסדר, והבעיה היא דברים שהם לא שגרתיים.
היא מבקשת הכרעה, לא דיון תאורטיפלונפון מירוסלב

וכאן זה לא המקום לכך, ב"ה שהם מצאו כתובת לפנות אליה.

ולעניין התאוריה, אני לא חושב שהמנחת יצחק התכוון למה שאתה מתכוון.

הפורום הזה הוא לא מקום להכרעות אלא רק לדיון תיאורטיימ''ל
אני חושב שאני יודע את זה, ולכן מעיקרא הייתם צריכים לשלוח אתפלונפון מירוסלב

הפונה לבית הוראה כלשהו. וב"ה שזה נעשה.

חכמים, הזהרו בדבריכם

כתבתי את זה בתגובה הראשונה שלי 🤷‍♂️ימ''ל
אחרי שכבר כתבת מה היית עושה וכו'. למה ליצור בלבול 🤷‍♀️פלונפון מירוסלב


כי חשוב להסביר שיש מורכבותימ''ל
גם אתה הבעת עמדה (מאוד חד משמעית שמתעלמת מהרבה פוסקים שסבורים אחרת יש לציין) לפני ששלחת לרב.
טוב שהפנית לרבניםארץ השוקולד
ואני הפניתי לדברי הפוסקים.
ה"מנחת יצחק" (הרב יצחק וייס, אב בית הדין של העדה החרדית לפני דור) אמר ש"אין שואלין בשלום אשה" תלוי בדרך ההמון. בא להתיר שיחת נימוסין ואסר שיחות קרבה.
עיינו בשו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן קכו.
אולי אספיק בימים הקרובים לצלם מהשו"ת שלו
אפשר לעשות את זה בשרשור מסודר ונפרד, כדי שהדיון יהיה יותרפלונפון מירוסלב

ברור. אשמח לראות את הדעה הזאת ולהבין אותה. תבורך

אין לי תשובה לעצם השאלה.. אבלמבקש אמונה

אולי הפיתרון הוא הרבה יותר קל..

אולי הוא מראה שהוא נזהר בצורה גלויה מידי שגורם להם להתעצבן וללכת לקיצוני לצד השני?

 

מוזר לי שמישהו יבקש מאדם אחר בכוח לנהל שיחה אישית... ואם אין לי מה להגיד?

יתכן שאם הוא יראה התעניינות וישאל מה שלום ההוא וההוא זה יספק אותם והם ירגעו וזהו

גם אני מופתעת מחדשנב"י
אותו הדבר היה על הצניעות, הזקן, הכיסוי ראש שלי והכי הרבה על השבת.
כל אחד מדבר מהמקום שמפריע לו, היום זה זה מחר יהיה משהו אחר. בכל אוםן חשוב לי לתת מענה אובייקטיבי, גם אם התחושה היא שמחפשים אותנו. ההרגשה האישית שלי כרגע פחות חשובה לי, אם יש מקום להשתדלות בלי להזיק לעבודת השם אז נעשה את זה. זה גם סוג של עבודת השם, להתייחס לבריות בכבוד.

בקשר להתנהגות שלו הוא דווקא שואל בכל שיחה מה שלום האישה והילדים וגם אומר שלום ברור לכל משפחה שנכנסת רק פונה בלשון רבים. אם היה נראה לי לא תקין הייתי אומרת לו שישים לב אבל כאן אני חוששת שזה פשוט עצת היצר להרחיק אותו מהנהגה טובה שהחזיק בה.
בהלכה ראשונה בשו"ע כתוב בהג"הפלונפון מירוסלב

"וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּלְעִיגִים עָלָיו בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ גַּם בְּהֶצְנֵעַ לֶכֶת".

אני חושב שזה הרבי מליובאוויטש שאמר שכשרואים שאדם חזק בדעותיו, מכבדים אותו על כך.

לצערנו היצר יודע איפה לתקוף, וזה איפה שיש נקודת תורפה או חולשה אפילו דקה שבדקות שנמצאת קבורה עמוק בתת מודע.

 

עז כנמר!

בהחלט חומר למחשבהנב"י
אה אוקיי, הבנתי.מבקש אמונה

זה באמת קורה לפעמים שהיצר נכנס באנשים לחלוק על האדם שמתחיל להתקדש. 

גם לי זה קרה כשהתחלתי לחזור בתשובה... 

 

תהיו חזקים!! 

הלוואי וזה המצב, עם זה נסתדרנב"י
רק החשש שלי שלא להכנס לשאננות של קדושה ולדרוס רצונות וכבוד של אדם אחר שמצהיר שהוא נפגע מאיתנו.

תודה
חשש מצוין. לזה בעצם התכוונתי בתגובה הראשונהמבקש אמונה

יישר כוח! 

עוד דבר שקורה להרבה חוזרים בתשובהימ''ל

זה שהם תופסים קיצוניות לא בריאה (בהרבה תחומים) ונלחמים במשפחה שלהם או מתנתקים שגם זה לא רצון ה' בנוסף לזה שזה חילול השם.

 

צריך לשמור על ההלכה וצריך להיות מאוזנים.

בדיוק, זה הפחד שלי. לעבור על בן אדם לחברו בשביל להחמיר במשהונב"י
טוב שאת חושבת על זהארץ השוקולד
בהצלחה במציאת האיזונים הנכונים
תודה רבהנב"י
נכון מאד.מבקש אמונה

וגם זה קרה לי בהתחלה (לצערי) עד שקלטתי את הטעות..ועל אני לא מתפלא שהעירו לי.

לכן כתבתי בהתחלה את התגובה הראשונה

קודם כל לבדוק אולי אנחנו קיצוניים מידי ומזלזלים באחרים, ורק אח"כ אם לא מוצאים אז כנראה שזה עניין אחר

אין בזה חיוב של כיבוד הורים.אוא"ר
כיבוד הורים דאו' זה רק לעניין להאכילם ולעזור בצרכיהם,
לא למלא את רצונם.
זה לא נכוןימ''ל

כתוב "רצונו/ה הוא כבודו/ה" בהקשר של כיבוד הורים.

אם זכור לי נכון אין הכוונה לכל רצונו, אלא לצרכיו.אוא"ר
אם הוא רוצה לבנות ארון, יש מצווה. אם הוא רוצה שאעמוד על הראש ואשיר 'התקווה' אין מצווה.
תראה את ההקשרימ''ל

"אמו של ר' ישמעאל באת וקיבלת עלוי [התלוננה עליו] לרבותינו, אמרה להן: "גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד". באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו, אמרו: "אפשר ר' ישמעאל לא נהג בכבוד אבותיו?", אמרו לה: "מה עביד [עשה] לך?", אמרה: "כד דו נפק מבית וועדה אנא בעי משגז ריגלוי ומישתי מיהן ולא שביק לי" [כשחוזר מבית המדרש אני מבקשת לרחוץ רגליו ולשתות מימיהן ואינו מרשה לי], אמרו לו: "הואיל והוא רצונה הוא כבודה""

אין אפרוטופוס לעריותפלונטר 1


ולכן צריך להקפיד על ייחודארץ השוקולד
ישנם עוד הלכות מלבד הלכות ייחודפלונטר 1


נכון, אבל אני לא מכיר שעליהם נאמר "אין אפוטרופוס לעריות"ארץ השוקולד
מקור הביטוי הוא על ייחוד ממה שזכור לי
המשפט הזה בכלל הוצא מהקשרו התלמודיחידוש


אמתארץ השוקולד
כמו משפטים רבים אחרים ובראשם "מודעא רבה לאורייתא", אם כי במקרה שלנו לא חושב שזה סתירה חזיתית
לא ממשימ''ל
הוצא ממשמעו אבל לא מהקשרו - הסיבה שאין שמים אפוטרופוס לעריות היא ש'אין אפוטרופוס לעריות'.
כלומר: הכלל ההלכתי מבטא את העיקרון שנקרא על שמו.
אני חושב שהיא הוצאה מגדרו קצת והורחבארץ השוקולד
לדברים שהם אפורים יותר
ובצדק, כי מדברים עליו כעיקרון ולא כהלכהימ''ל
נכון, אבל הרבה פעמים משתמשיםפלונטר 1

בכללים מסוימים(כמו הכלל הנ"ל) בצורות ווריאציות שונות ואף במקומות אחרים. כלל זה מהווה קו יסוד לאופן ההתייחסות הנדרשת לשמירה מעריות.

אוליארץ השוקולד
ואולי יש סיבה שחכמינו הזכירו זאת על ייחוד ספציפית.
(חמור יותר, בעל סיכוי גבוה יותר להידרדר)
וודאי שיש סיבה. וזה לא סותר את מה שאמרתיפלונטר 1


תינוק שנשבה! מה ההגדרה?צביקה125

מה ההגדרה של תינוק שנשבה?- האם אפשר להגיד שרוב היהודים בימינו הם בגדר תינוק שנשבה?

אדם שנתוני הנפש שלו גורמים לו לכךקעלעברימבאר

שהוא כמעט אנוס בהחלטה לקום בבוקר ולקיים מצוות (או מצוות אורתודוקסיות)

מי שגילה בגיל מבוגר שהוא יהודישנונימי

היה נפוץ ברוסיה הקומוניסטית,

בימינו מקרה נדיר אך קיים.

ברגע שגילה זאת,

מטבע הדברים הוא מתחיל לחקור ולהתעניין ביהדות.

חילוני הוא אינו תינוק שנשבה.

החזו"א חולק עליךקעלעברימבאר

הרמבם חולק עליךקעלעברימבאר

הוא פוסק שהקראים הם תינוקות שנשבו, למרות שחיו ליד היהודים הרגילים וידעו את כל הטענות נגדם

אז פתחתי הלכות ממרים פרק שלישי הלכה ג'שנונימי

ומה כתוב שם?

שהקראי לא ידע שהוא יהודי.

חילוני יודע שהוא יהודי.

הקראים ידעו גם ידעו שהם יהודים.קעלעברימבאר

הם חיו תמיד בשכנות ליהודים הרגילים וידעו שהרבניים סוברים שהם חוטאים והכירו את הטענות נגדם.

תסתכל בעוד מקומות ברמבם, הוא מנמק בגלל ש"מעשה אבותיהם בידיהם".

והתעלמת מהחזו"א רוב פוסקי דורותינו ומההגיון הפשוט

נקרא ביחד: אע"פ ששמע אח"כ שהוא יהודי וראה היהודיםשנונימי

"..שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם]...'

שהרי גדלוהו על טעותם...קעלעברימבאר

כלומר גם אם שמע את טענות היהודים, בגלל שחונך לקראות (גם אם ידע שיש רבניים ופגש אותם בילדותו וידע שהם רואים בו חוטא).

גם חילוני בימינו לא חונך בבית ספר דתי.

ודתלש ברוב המקרים מצבו הפסיכולוגי דומה למצב הםסיכולוגי של קראי מלידה בימי הרמבם.

נראה לי החזו"א נימק על דתלשים "שאין ההשגחה ניכרת בימינו וקל לכפור" או משהו דומה

לגבי החזון איששנונימי

אפשר להגיד על כל היהודים שהם תינוקות שנשבו כי אין להם כוח ללחום מלחמת היצר.

או כי בא להם לפטור את עצמם.

אבל זה ממש לא נכון.

וזו לא ההגדרה של תינוק שנשבה.

רק "כמו" או דמיון מקביל.

הרמב"ם או השולחן ערוך לא סוברים כמוהו שיהודי שפרק עול תורה ומצוות בניו הם תינוקות שנשבו.

ואני לא אוחז מהחזון איש.

לא אותו דבר.קעלעברימבאר

חילוני זה לא שיש לו גם יצר טוב לקיים מצוות וגם יצר רע אבל אין לו כוח להלחם.

פשוט במודע אין לו יצר טוב שיאמר לו "יאללה בא נניח תפילין".

אםאין גם יצר טוב וגם יצר רע, אין בחירה חפשית, כי אין בין מה לבחור.

(יש לו בחירה חפשית לקיים מצוות מוסריות בססיות שהוא מבין שזה רע לגנוב. ויש לו בחירה חפשית זעירה לברר קצת על למה להיות דתי, אלא שזה שוגג קרוב לאנוס)

דעת הרבי מליובאוויטש בנושאsemi

דעת הרבי מליובאוויטש היא כי יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות בדורנו הם בגדר "תינוק שנשבה", - מכוון שחונכו לא לקיים מצוות בדומה לילד קטן שהיה בידי גויים שאיך ידע לקיים מצוות

כנל החזוא ורוב פוסקי דורותינוקעלעברימבאר

---------שנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:40

מה הכוונה?קעלעברימבאר

-------שנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:40

סתם דוגמא למשהו שקפץ לי לראש במקרה...

איפה כתוב בתורה שמותר לגלח זקן?

אין דבר כזה.

זה שיגעון חדש של ימינו.

היהדות החילונית הציונות בישראל תמיד חיו בין יהודים והם יודעים הרבה מאוד מה מותר ומה אסור - כולנו מחוברים לאינטרנט.

אתה לא יכול להכחיש דבר כזה.

התינוקות היחידים שנשבו היחידים הם העלייה הרוסית לפני 40 שנה וזה עבר מן העולם.

לכל אחד יש בחירה - מי שרוצה שמד ילך לשמד.

אני מניח שכוונת השאלה היא מי מוגדר 'כתינוק שנשבה'דורש טוב לעמי

שכן 'תינוק שנשבה לבין הגויים' הוא כפשוטו.

יש כמה מחלוקות וכמה שיטות בין גדולי הדור האחרון בעניין, אך מקובל שחילוני רגיל, דינו כתינוק שנשבה, לפחות בצעירותו. בוודאי חילוני שאין לו ממשק כמעט עם דתיים.

צריך להבדיל גם בין דין בדיני אדם תינוק שנשבה,קעלעברימבאר

לבין דין בדיני שמים תינוק שנשבה.

הראשון דיון הלכתי, השני אמוני

אתה מפריד בין הלכתי לאמוני ואין שום הבדל ביניהםשנונימי

זה אותו דבר.

כמו שמפרידים בין מדינה להלכה כמובן שזה עוד המצאה.

המדינה צריכה ללכת על פי ההלכה.

יש. הדיון ההלכתי מה זה תינוק שנשבה הואקעלעברימבאר

נפקא מינא לגבי ענישה בבית דין תינוק שנשבה ויחס כלפיו וכו'

הדיון בדיני שמים זה לא דיון הלכתי כי זה נוגע לשאלה האם ה' יעניש אותו או לא. אין נפקא מינא.

לכן יכול להיות תינוק שנשבה הלכתי אבל לא בדיני שמים , וכן ההפך.

ב.מסכים איתך שהמדינה צריכה ללכת לפי ההלכה

בשמיים גוזרים על פי חוק ה' זוהי ההלכה בה נלךשנונימי

בשמיים יש 24 בתי דין,

כל הגזירות נגזרו בשמיים עלינו וכולם ביושר.

בית דין של מטה קובע על פי בית דין של מעלה בין אם נקבל את זה או לא.

ועכשיו השאלה איך בשמיים נתנו לחילונים לשלוט על הדתיים?

ואיך בית המשפט החילוני חזק מהדתי?

וזה בדיוק מה שאמרתי קודם - כי הרבנים אינם הגונים.

ואיך עכשיו החרדים מסכימים ללכת לשמאל?שנונימי

השמאל שיקרו שצעקו "משתמטים" "שיוויון" ועכשיו הם קוראים לחרדים בואו ותקבל כרצונכם...

והחרדים מתפתים להם!

חס ושלום אנשי אמת (החרדים) ילכו לשקרנים וישבו בחיקם?

או שהם אינם אנשי אמת כי אם שקר גמור הם...

תוכיח.קעלעברימבאר

הלכה זה רצון ה' מה שנעשה פה בעולם.

ה' לא הולך לפי זה.

למשל ה' ממשיך להוריד גשם בשבת.

ב. גם אם תיאורטית נזרום איתך שתינוק שנשבה שחייב מיתה בידי שמים ימות, אז זה תוצאה, לא עונש. כמו שצדיקים מתים יחד עם הרשעים בעוון הדור למרות שהם צדיקים. או כמו שעוזא מת כי נגע בארון ה למרות שהיה אנוס

ג. השאלה איך בשמים נתנו היא נושא אחר כבר

מסקרן אותי האם יש פשר כלשהו למשפט שכתבתדורש טוב לעמי

סליחה ואני יסביר בהרחבה:שנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ד בחשוון תשפ"ז 13:02

חוקי התורה ניתנו על ידי משה רבינו בהר סיני,

ואלו הם חוקי ה' והיהודים - אם נרצה לשבת לבטח בארצינו ולא תקיא אותנו הארץ.

בתורה כתוב שוב ושוב, אם ילכו בדרכי ה' יצליחו - ואם ירשיעו יענשו.

לכן, חוקי מדינת ישראל חייבים להיות במקביל לחוקי התורה וההלכה היהודית.

ואם לא, הפך קדושה זה טומאה, וחס ושלום גם דינים וחורבן וכו'.

אבל!

(-----) לא לעשות גדולים וללכת אחריהם כמו עיוורים - (-----) זוהי צביעות ושימוש בתורה כקרדום לחפור בה.

דת תורתנו מאוד רחמנית גם על החוטאים אפילו הקשים ביותר, אז אי אפשר להשוות אותנו לערבים חס ושלום.

ומי שמשווה את דת תורתינו לערבים הוא שונא ישראל מובהק וטיפש.

איך זה קשור להבדלה בין אמוני להלכתי?קעלעברימבאר

בתורה יש שני חלקים : אגדתא והלכתא

ויאמינו בה' ובמשה עבדושנונימי

כי עיקר האמונה היא במשה רבינו!!!

הוא נתן תורה והלכה!!!

מה לך ולה'?

התגלה אליך?

ציווה אותך להודיע לעם דרך ה'?

כל התורה האמונה ההלכה מגיע ממשה!

[יש לך ראש ממשלה יום אחד מצטלם עם טלית ותפילין - וביום אחר מצטלם במסעדת חסילונים וסרטנים עם חבריו האמריקאים]

אתה לא יכול להפריד בין הלכה ותורה לאמונה - לא קיים דבר כזה.

משה גם מסר אגדתא בתורה,קעלעברימבאר

וחכמים המשך שלו.

תורה כוללת אגדתא גם

לא הפרדתי.קעלעברימבאר

אבל כשם שגם בהלכה אתה מפריד בין דיני שמים לאדם, כך גם בתינוק שנשבה, אין חיוב שתינוק שנשבה הלכתית מקביל אחד לאחד לדיני שמים בגדר תינוק שנשבה

הלכה = מצווה = רצון ה' (לא צריך להסתבך)שנונימי

לא.קעלעברימבאראחרונה

הלכה=מצווה=רצון ה ש **אנחנו** נעשה או לא נעשה משהו.

אבל מה הוא יעשה, זה כבר סיפור אחר

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אמונה בקטע להאמין, או אמונה שם נרדף להגות ואגדתא?קעלעברימבאר

אמונה במובן להאמיןצביקה125

אמונה במובן להאמין !- במה להאמין?- במה לא להאמין?- היכן לומדים אמונה? כיצד לומדים אמונה,?

כל אחד ומה שמתאים לו וגם דיבור עם רבנים על זה.קעלעברימבאר

השאלה אם אתה יותר ראציונאלי או רגשי, ולאן אתה נמשך

אמונה? רגש?- שכל?צביקה125

האם אמונה זה רגש?- שכל,? שניהם יחד??

אמונה נרכשת על ידי שכל או רגש אוקעלעברימבאר

שניהם, אבל זה תלוי לפי סוג האישיות של כל אדם.

אצלי זה היה רק עם שכל (כלומר קביעת האמונה כוודאית ללא ספקות. אבל הרגל האמונה כהרגל היא מחינוך מילדותי)

הלימוד הוא בשכל, אך מטרתו בין היתר להשפיע על הרגשדורש טוב לעמי

כחלק מהשפעתו על מכלול חייו של הלומד.

מתחילים מהתנ"ך, מומלץ בהתחלה להקיף ולאחר מכן ללמוד עם מפרשים נהירים (שקל ללמוד אותם תוך כדי לימוד הפסוקים מבלי להיתקע על כל פסוק)

ולומדים גם מדרשי חז"ל, וראשונים באמונה,

וספרי יסוד כמו ספרי המהר"ל, בהמשך מתקדמים ולומדים ספרים מאוחרים יותר ומתקדמים יותר כמו ספרי רמח"ל ונפש החיים וספרים שמדברים אל האדם בחסידות, כמו גם הוגים מאוחרים יותר, כמו הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, ספרים של מחברים בני דורנו, לפי מה שמתחברים.

זו רשימה די מרתיעה וארוכה, וחשוב לזכור שלמרות זאת את רוב הזמן ללימוד תורה חובה להקדיש לענייני גמרא והלכה. אך לא עליך המלאכה לגמור...

הוא שאל נראה לי על איך להגיע לאמונה.קעלעברימבאר

לא על מה סדר לימודי הגות והשקפה (מה שבדורינו מכונה לימודי אמונה).

רוב האנשים בהחלט לימודי השקפה והגות יעזרו להם לאמונה שלימה, אבל לא מחייב. תלוי בסגנון האישיות.

הדרך הכי טובה זה פשוט לדבר עם רב אישית ולראות מה מתאים

אם הכוונה לביסוס הוודאות של האמונה באמיתת מציאות הדורש טוב לעמי

ואמיתת התורה, יש עוד כמה שלבים, כמו התעסקות שכלתנית בטענות הדתות השונות, האתאיזם, הדאיזם, הקראוּת, והקונסרבטיזם. אך אם זה לא נושא בוער אצלך אולי עדיף קודם לשקוע בעולמהּ של תורה, ובהמשך להגיע כמובן גם לזה.

תלוי בגיל/ בשלב בחיים/ בהתמודדויות כאלה ואחרות.

לא מבין למה צריך להתעסק בדתות אחרות. איך זה מקדםקעלעברימבאר

לאמונה?

או שהיהדות נכונה או שלא. ולגבי אמונה באלוקים איך זה קשור?

גם לא מחייב אולי אין דת נכונה. מה גם יש אלפי זרמי דתות צריך לבדוק את כולן?

אבל יכול להיות שיש כאלה שזה עוזר להם.

(דיברתי רק על מה שעוזר/לא עוזר לי)

הכוונה להתמודד עם הטענות של כל החלופותדורש טוב לעמי

לאמונה היהודית.

מי שלא מפריע לו שיש מליוני מאמינים בדתות אחרות - שלא ישקיע בזה, מי שחשוב לו להתמודד עם הטענות שלהם - שיכיר אותן וישלול אותן.

אם לך מעולם לא הציקה האפשרות שהנצרות/איסלאם/בודהיזם/הינדואיזם/שינטואיזם צודקים - אז אדרבה, חסכת לעצמך זמן ועבודה.

אני לא טוען שצריך לעבור דת דת ולשלול, אלא להשקיט שאלות מציקות בטוב טעם ודעת.

ספציפית לגבי הדתות שמקבלות את אמיתת הבחירה בישראל ומעמד הר סיני ומקבלים את אמיתת התנ"ך (במקרה של האיסלאם בערבון מוגבל מאד) - יש יותר עניין לשלול אותן בייחוד, כי הן לא נשללות מעצם השכנוע באמיתת מעמד הר סיני/ אמיתת נבואות התנ"ך.

הדתות הנ"ל הן כמובן

  • הנצרות על זרמיה השונים.

  • האיסלאם

  • זרמי היהדות הלא אורתודקסיים:

    בעיקר הקראות, והקונסרבטיביזם.

    (היהדות הרפורמית רחוקה מלהיות זכאית לתואר 'דת', אם כי גם גישות רפורמיות אחדות מצטרפות לרשימה.

אבל אין לדבר סוף, שהרי אולי בעתיד תצמח דת חדשה, אוקעלעברימבאר

שיש אינסוף אפשרויות לדתות פוטנציאליות שאולי נכונות.

למה ההנחה שזה שיש מליארד מאמינים למשהו הופך אותו לנכון?

אני כן חושב שלימוד התמודות עם דתות אחרות ועם דעות ופילוסופיות המנסרות בחלל העולם מועיל להחכמה, אבל ממש לא תנאי מחייב לאמונה.

לגבי נצרות - התנך בפשט אומר שה' כרת עם ישראל ברית לנצח. זה מספיק לשלול אותה.

כל השאר של העמקה בנצרות והשוואת היהדות מולה (נוסח מה שהרב קוק עושה בישראל ותחיתו) זה מוסיף להחכמה ולהבנת גדולת ישראל ותורתו, אך לא תנאי בסיסי מחייב לאמונה. כמו שלימוד טעמי המצוות לא תנאי מחייב.

לגבי אסלאם - אין להם שום הןכחה לכך שהתנך זויף או שמוחמד קיבל נבואה. כאן זה נגמר מבחינתי לגבי בירור אמונה, כנל כל דת אחרת, אין לה שום הוכחה.

לא טענתי שזה תנאי מחייב לאמונהדורש טוב לעמי

ההנחה היא לא שמליוני מאמינים הופכים אמונה לנכונה, אלא שככל שיותר מאמינים במשהו, גדל הסיכוי שנמצאים ביניהם אנשים חכמים ומשכילים שביררו את העניין בבחינה שכלית, והצורך להתמודד עם הטענות שלהם נעשה משמעותי יותר.

כמובן שמדובר באחוז קטן מאד מכלל אוכלוסיית המאמינים, רובם לא חקרו, וגם לא מאד אדוקים/ משוכנעים/ חכמים/ בעלי מוטיבציה מספקת לסטות מהדרך אליה חונכו.

כמובן שבפועל מדובר בדתות שמבוססות על טיעונים והוכחות חלושים ביותר, כך שאין באמת מה לחשוש מלהתמודד איתם.

מסכים איתך ומכיר את רוב הדתות מהתענינות של החכמה,קעלעברימבאר

אך לא על זה מבוססת אמונתי

כולם מאמינים בה' - אבל השינוי הוא מה ה' רוצהשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:48

הגויים פירשו את רצון ה' (אל אחד) על פי מידותיהם הרעות וחטאיהם.

דומה קצת ליהודים שפרשו מהדת ופירשו ההפך לגמרי.

ההבדל הוא שישראל הם עם ה' והגוים לא.קעלעברימבאר

אתה טוען שה' הפקיר את עם ה'?

המצוי הראשון - מיכי אברהםנקדימון

לא הייתי ממליץ על מיכאל אברהםדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי דורש טוב לעמי בתאריך כ"ג בחשוון תשפ"ז 18:09

אם באמונה היהודית האורתודוקסית עסקינן.

התייחסותו של הרב ארלה הראל לגישתו של ד"ר מיכאל אברהם, מלפני 6 שנים...

הבהרה עבור מי שלא צופה בסרטון המצורף -

מיכאל אברהם אינו מחזיק בעמדה אורתודוקסית , אלא קונסרבטיבית, (או ניאו קונסרבטיבית).

מאיפה ההנחה המחייבת שלכל דבר יש סיבה?קעלעברימבאר

או שוודאי שיש מצוי ראשון לכל הדברים?

ומה זה בכלל "מצוי". ואיך אפשר לומר על אינסופי "מצוי"?

לא שכל ולא רגשהסטורי

השכל והרגש, הם שניהם כלים, שאפשג וצריך להשתמש בשניהם, כדי להגיע לאמונה מבוססת. אבל כשהאמונה מתבססת - היא וודאית, כמו החיים עצמם.

הוא כותב שםultracrepidam

הוא לא כותב סתם שהוא רצה ללמד אמונה. הוא כותב שם אריכות דברים, ומסביר שאריכות הדברים היא כי חשוב לו ללמד אמונה. ולכן:

  1. קח את מה שהוא כותב שם כדוגמה לאמונה שהיה לו כל כך חשוב ללמד

  2. למד את כל ספרי הרמב"ם - כולל הכל - וממילא תראה את כל מה שהיה חשוב לו ללמד

מש"ל

לא כל אדם יאמין עקב הוכחות הרמבםקעלעברימבאר

השאלה היתה איך מקיימים את המלצת הרמב"םultracrepidamאחרונה

לא טענתי שזה עוזר. אמרתי שאם אתה רוצה לקיים את מה שהוא המליץ עליו, תבדוק איך הוא יישם את זה

אם אתה חושב שהטכניקה שלו לא עובדת, אין צורך להתעקש לעבוד לפי תוכנית העבודה שלו

(אם למשל הרמב"ם היה ממליץ על אוטובוס לפתח תקווה, אין הגיון לפתוח שרשור שעוסק בדיון בהלכות נדרים מהו פתח ובשאלה הקיומית מהי תקווה, אם בהקשר כתוב שהוא בסך הכל המליץ על אוטובוס. ולכן אם מסתכלים במקור שצוטט בהתחלה, רואים שהוא אומר שיקר בעיניו ללמד יסוד מיסודות האמונה - במקרה הספציפי מדובר בשאלת ההשגחה ושכר ועונש, עם הפניה לשיטות פילוסופיות ספציפיות - יותר מאשר ללמד הלכות ברכות.)

"מהשם יצא הדבר"…סיעתא דשמייא1

…. לבן ובתואל עובדי אלילים הכירו בהשגחה העליונה. סיפור הפרשה כולו הוא "הריקוד" התמידי בין ההשתדלות לבין ההשגחה העליונה. מהדברים הפעוטים בחיי היום יום עד לדברים הגדולים.

פסוק ז פרק כד "השם אלוהי השמים אשר לקיני מבית אבי….." מיצג את הבטחון בשם אצל אברהם כלומר הוא סומך על ההשגחה העליונה שהכל יסתדר.

פסוק אחריו "ואם לא תאבה …." מיצג את ההשתדלות . כלומר אני שולח אותך להביא אשה אבל "…רק את בני לא תשב שמה".

אליעזר גם כן משרטט מן תנאי קבלה לנערה המיועדת כאשר הוא מתפלל על פי הבאר.

ואכן ההשגחה העליונה מגשימה את בקשתו.

יפהטיפות של אוראחרונה

שמו של משיח - סנהדרין צח בשנונימי

"רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו

דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר (ירמיהו טז, יג) אשר לא אתן לכם חנינה

ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר (איכה א, טז) כי רחק ממני מנחם משיב נפשי

ורבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו שנאמר (ישעיהו נג, ד) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה

אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא שנאמר (ירמיהו ל, כא) והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא

אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות

אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר שנאמר (ירמיהו ל, ט) ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם הקים לא נאמר אלא אקים א"ל רב פפא לאביי והכתיב (יחזקאל לז, כה) ודוד עבדי נשיא להם לעולם..."

פירוש:

  • ינון בתחילה נ' ובסוף נ' = נחמן (נתן) ינון = נ'

  • חנינה / מנחם = נחמן

  • רב נחמן מעיד על עצמו

  • רב אמר "רבינו הקדוש"

  • דוד אחר הוא המלך = מלך המשיח

נ נח נחמ נחמן מאומן

זהו השיר פשוט משולש מרובע מהזוהר הקדוש

על ידו יפקדון מן גלותא.

ואנו רואים ברוך ה' חזרנו לארץ ישראל והתגלה השיר הזה,

והכל בזכות רבי נחמן.

אזקעלעברימבאר

נ=שירת הנפש

נח=שירת האומה

נחמ=שירת האדם

נחמן=שירת העולם

אז ישיר משה - לעתיד לבוא והנה הוא באשנונימי

ברוך ה'שנונימי

אם ירצה ה'נקדימון

אתה צריך לקרוא UNSONGנקדימון

אתה מבין שמשמעות הגמרא היא שאתה תמצא שנחמן שמוהסטוריאחרונה

אבל כל אחד אחר, מבתי מדרש אחרים - ימצא את רבו שלו.

אני הגעתי למסקנהשנונימי

בדור הזה רק ספרי ברסלב מכניסים באדם את התכלית הנצחית איך לעבוד ה' באמת.

התורה אמת ולעתיד לבוא כל הגויים יתגיירו (אפילו גם כל שונאי ישראל).

אבל חוץ מספרי ברסלב לא מצאתי תורה כל כך נכונה שמבררת בצורה נכונה את כל העירבוב שקיים פה בעולם כי הכל מעורבב טוב ורע - והכל בדקות ובעדינות.

ואני מאמין שכל השבח הגדול שרבינו רבי נחמן דיבר על עצמו הכל אמת לאמיתה.

אין תורה בעולם?טאבי

האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?

ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.

פעם ביקשו מרבי נחמן לומר תורהשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 12:04

אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".

התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.

דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.

דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.

רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.

ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.

רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.

התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.

על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.

ועוד אמר רבי נחמן -

"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",

"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",

מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.

ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.

אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]

וואי, כמה טוב שהארת לי האור. מעתה אדעדורש טוב לעמי

להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)

מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.

אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.

כל אחד מפרש על פי עוונותיושנונימי

אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?

אולי אצלך השיגעון גדלות?

ואולי רק אתה מחלה חולפת?

יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?

אז אתה מדבר על חסידיו?

אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,

ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.

ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

אני חושב שמתגבותך ניכר שלצערי צדקתי...דורש טוב לעמי

למה שאתה מסיק שיש לי משהו נגד רבי נחמן?דורש טוב לעמי

גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.

אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.

לאן אתה מכוון? ומה אתה רוצה?שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12

אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.

אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.

אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -

אז הוא יעקם את התורה כרצונו.

לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.

וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.

ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,

הרמב"ם!

רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?

וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,

וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.

רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.

משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:

רבי שמעון בר יוחאי

^

הארי

^

הבעל שם טוב

^

רבי נחמן

^

המלך המשיח

רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,

וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.

לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.

וואי, עם טיעוניך המנומקים, איך אפשר שלא להתשכנע?דורש טוב לעמי

לשאלותיך:

- אני מכוון לאמת.

- ורוצה לעשות את רצון ה'.

ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת

'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.

בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.

'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.

אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).

אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.

בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...

אגב דע לך שאתה עושה עבודה גרועה בלשווקדורש טוב לעמי

את תורת רבי נחמן זצ"ל.

במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?

במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -

(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).

אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...

מעט מן המעטשנונימי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:32

הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.

אבל זו לא דרך האמת!

דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

תפילה תפילה תפילה.

התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----

ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.

והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.

ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?

אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.

ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.

אם היה לי ספק כלשהו האם שגיתי לגביך - הוא נעלםדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:41

@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----

אז שיבוא הרב שלך ויגיד שהוא צדיק שלם ללא חטאשנונימי

צדיק שמעיד על עצמו שהוא נקי לגמרישנונימי

..טיפות של אור

תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי

אם כל הגוים יתגיירו, אז:קעלעברימבאר

א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?

ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?

ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".

ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא

ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב

אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.

רוב הקושיות לא קשות מאדדורש טוב לעמי

אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב

"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"

אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.

קח בשבילךשנונימי

1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."

  1. "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."

  2. "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."

  3. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

איפה כתוב שכולם יתגיירו?דורש טוב לעמי

ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?

חז"ל ידעו שיבוא משיח ויחזיר כולם לה'שנונימי

יחזיר כולם לה' זה לא יגייר אותם.קעלעברימבאר

חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.

גיור זה מילה טבילה ובית דין.

אין מקבלים גרים לעתיד לבוא

בפסוק 4 שציטטתישנונימי

"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:

היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'

זה לא גיור. זה הליכה ב7 מצוות בני נחקעלעברימבאר

כל הפסוקים שהבאת אומרים שכל הגוים יאמינו בה'קעלעברימבאר

יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.

איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.

ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?

"כי אתם המעט מכל העמים"קעלעברימבאר

ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.

גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.

אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.

ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.

משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.

"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"

ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד

ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו

ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"

הנה ג. זכריה ח כגדורש טוב לעמי

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם

נלכה עמכם לשמוע דברי אלוקים. לא נלכה להתגיירקעלעברימבאר

"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"

מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה

אבל הכל יהיה על ידי משיח צדקינו - זה כמו רבי נחמןשנונימי

לפי הקבלה לא הגיוני שכולם יתגיירו, כי לפיקעלעברימבאר

הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.

לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.

וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.

הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים

כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה

גם בחב"ד אומרים רעיון דומהדורש טוב לעמי

כי זה על פי הקבלהקעלעברימבאראחרונה

אגב, מ"נלוו גוים רבים אל ה" ראיה שלא כולם יתגיירו.קעלעברימבאר

אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"

אם זה החלק בתורה שמחיה אותך - תדבק בו.קעלעברימבאר

אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים

זמני היוםצע
עבר עריכה על ידי צע בתאריך ד' בחשוון תשפ"ז 2:20

אשמח לתשובות.

אני לא טוב בניסוחים מדויקים כל התייחסות זה מבורך.

ייתכנו אי דיוקים שלי מקסימום תשאלו ואסביר/אתקן.

א. האם קרבן התמיד הוקרב לפני נץ החמה? משנה ידועה ביומא - האיר פני המזרח.. אם כן אז למה תפילה אידיאלית היא בנץ ולא כבר משהאיר פני המזרח כמו קרבן?

ב. השוע בסימן פט מחלק בין תפילה בעלות השחר - רק בשעת הדחק. לתפילה משהאיר פני המזרח - בדיעבד.

למה תפילה שונה מהרבה מצוות שנאמר בהם שבדיעבד יצא כבר מעלות השחר..(ולא רק בשעת הדחק כבתפילה)?

ג. יש דעות בראשונים שתפילה אחרי הנץ (נניח בשמונה בבוקרל צורך הפשטות) היא רק בדיעבד ולא לכתחילה? ולכתחילה זה רק בנץ?

תודה

שאלות טובות (ואני לא בטוח בתשובות שאני כותב)טיפות של אור

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

תפילה בנץה' אלהים אמת

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

המשךטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 23:26

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

רק מעיר שלפי הא"ר וגר"א לפני משאיר נחשב לילהרודף מצוות

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

טיפות של אור

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

יש לי תאוריה שאת איברי תמיד של שחר הקטירו בנץ החמהרודף מצוות

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

עונה מהזיכרוןיהודי שואף לטוב

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

במחילה, זו טענה שקשה מאד לקבל אותהדורש טוב לעמי

בסדר העבודה היומיומי המתואר במסכת תמיד מתוארת שחיטת התמיד בתחילת פרק ד, וקריאת שמע של אנשי משמר בתחילת פרק ה. ובברייתא למדנו "הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים", וברור מתוך דברי רש"י בברכות יא: שהברייתא מדברת באופן כללי, ולא רק יום הכיפורים, כך שיוצא ששחיטת התמיד בכל יום היתה עוד לפני זמן 'משיכיר'.

(והמשנה ביומא על ברקאי ומשהאיר מופיעה מילה במילהטיפות של אור

גם במסכת תמיד [פרק ג משנה ב])

צודק, זו הוכחה טובה יותר.😅דורש טוב לעמיאחרונה

תעשו לי סדר בסוגיית מסיק עצי זית שנטעו ערביםפתית שלג

בעיקר על העצים הרחוקים יותר מהיישובים- אלה שערבים לא מנועים מלמסוק ואלה שאין בהם סכנה בטחונית מיוחדת אם ערבים יבואו למסוק (לדוגמה בצמוד לכביש)

הדין ההלכתי של אצות, אלמוגים ושושנות יםקעלעברימבאר

מה הדין של אלמוגים? האם אפשר לסכך בהם מחמת דבר שגידולו מהקרקע? הרי הגמרא בסוכה אומרת שאלמוגים שבקרקע הים הם מ7 מיני ארזים.

ואצות? ומה לגבי קניית אצות בכספי מעשר שני? האם הן כדגים שמותר או כפטריות שאסור?

ומה דין האוכל שושנת ים? האם בגלל שמחוברת לקרקע היא צמח ודומם, או בגלל שזזה היא חיה?

לכאורה מצד אחדאדני השדה הם חיה למרות שמחוברים בחבל בשר לקרקע ואם ינתק ימותו (ואפילו מטמאים באוהל) ,מצד שני צמחים טורפים הם זזים ועדיין מוגדרים צומח ומותר לאכלם.

(אהבתי את השאלות)טיפות של אור

כל מה שהזכרת הם דברים שיחסית קשה לסוכך איתם טכניתאריק מהדרום

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

לפי מה שהבנתי אצות וכדומה פטורות ממצצוות התלויותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ז 8:55

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

עוד סברה-קעלעברימבאר

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

(לא בדיוקטיפות של אור

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

תודה.קעלעברימבאר

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

לא הבנתינקדימון

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

פשיטא שלא הולכים לפי הגדרה מדעית מיקרוסקופית.קעלעברימבאר

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

אם הייני הולכים לפי מיקרוסקופית אז גם חיידק יחיד אנקדימון

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

אם כן מה ההגדרה ההלכתית של צמח?קעלעברימבאר

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

איך יודעים שאדם אינו קוף לפי ההלכה?מי האיש? הח"ח!

הצתה מאוחרת אמנם, אבל היינו עסוקים בשטויות של בני אדם, וברגע מסוים גם סביב ענייני הקופים.

לי זה נשמע שיש קשר הדוק בין ההלכה לבין המדע, מפני שהניסיון האמפירי מפריד רביית אדם מרביית הקופים הגדולים (וכמובן קופים אחרים, שגם גנטית רחוקים יותר מהמשפחה). יש מקורות הלכתיים שמבדילים בין אדם לבין קוף, אבל הפרטים שהם מספקים כלל אינם מדעיים אלא אגדיים, כגון סנהדרין ק"ט ע"א.

האדם הוא פרימט, אבל לא קוף גדול. לקופים הגדולים 24 זוגות כרומוזומים בגרעיני התאים. לאדם 23 זוגות (ומן הסתם לכל ההומינידים). גם מבחינה פילוגנטית זה מפריד אדם מקוף, אחרת היינו גם קופים וגם בננות. השוני הכרומוזומלי אחראי ככל הנראה לשחרור שרירי הלסת העצומים המחזיקים בגולגולת הקוף, ועושים את מבנה הלסתות הקופי ל"חייתי" כלומר, מלבני. לסת האדם משוחררת מתפיסת הלחץ העצומה הזאת, והיא אליפטית.

מובן שכל זה הוא בהתיישבות מוחלטת עם האבולוציה הדרוויניסטית.

אבל רבי יוסי סובר שאדני השדה מטמאים באוהל כאדם.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ט"ז בחשוון תשפ"ז 21:48

ולא נראה לי שסבר שהם תבוניים או שאדם יכול להוליד מהם. גם אם זה דברי אגדתא. מכאן רואים שרבי יוסי סבר שאם ישנו בעולם יצור דמוי אדם, הוא יטמא באוהל כאדם מריבוי בפסוק.

ב. לגבי שלדים אני לא חושב שהולכים כאן לפי מדע אלא לפי חזקה. אם זה נראה כמו אדם או לא

אבל עד כמה דמוי אדם?מי האיש? הח"ח!

לפי הירושלמי זה משהו שאנחנו בכלל לא מכירים במציאות ["בר נש... חיי מן טיבורייה"], לפי הערוך אלה בני אדם אבל עם איזו מין מוגבלות ("הגדלים ביערים"), לפי התפארת ישראל שם זה אורנגאוטן. אני לא חושב שיש פירוש מובן ומקובל. לגבי ה"נראה כמו אדם", עדיין לא מתיישב לי מה לחשוב. האם הדניסובים היו "אדם"? אם דניסובי היה "מתגייר", האם היה גיורו מכניסו תחת שם ישראל? אני בספק רב שאתה או אני שאיננו פתולוגים או אנתרופולוגים נתבונן בשלד הדניסובי, נבין שזה היה משהו "אחר", ואנו יודעים בוודאות שזה היה משהו אחר ולא סאפיינס.

לכולי עלמא זה לא בני אדם.קעלעברימבאר

אילו זה בני אדם הגרים ביער רק עם מוגבלות הם היו בדין אדם לכל דבר.

"בני אדם הגדלים ביערים" זה כינוי לקופי אדם. כמו שבאינדונזית "אורנג אוטן" פירושו "איש היער" זה לא שחשבו שהוא אדם עם מוגבלות.

ב. לא צריך פה דין "אדם". אלא רק דין לטמא באוהל. רבי יוסי לא סבר שהם אדם לכל דבר, רק לגבי טומאה באוהל.

אם למראה עין הוא רנאה כמו שלד אדם - נראה שלא הולכים לפי המדע אלא לפי מראה העין. כי התורה ניתנה לבני אדם ולא למדענים במעבדה. כנל מותר לאכול חיידקים

אמנם היה שזיהה את אדני השדה עם אורנגאוטןרודף מצוות

(בעל תפארת ישראל על המשנה)

אך סביר הרבה יותר שמדובר בייצור קרוב הרבה יותר לבן אנוש.

מרדכי כסלו טוען טענה מרתקת לפיה מדובר בצאצאי ייצורים דמויי אדם (מיני 'אדם הקדמון') שהיו בעולם לפני בריאת אדם וחווה, אך לא היתה להם את יכולת הדיבור.

בכל מקרה לא מדובר פה באדם תבוניקעלעברימבאר

נכון, אך השאלה מהו תנאי הסף להיחשב תבונירודף מצוות

בהחלט ייתכן למשל שאדני השדה עשו שימוש בכלים (ברמה מתקדמת בהרבה מהשימוש בכלים שקופים עושים).

למה הכוונה?מי האיש? הח"ח!

פרט של המין הביולוגי "אדם נבון" (סאפיינס)? או אדם, לצורך העניין הומיניד כלשהו, אבל נבון (כי כאמור הדניסובים היו לצורך העניין תבוניים לגמרי, או למשל הננסים של פלורס)?

תבונה ברמה כזאת המאפשרת שפה עם מילים מופשטותקעלעברימבאראחרונה

ולא רק שמות עצם

השאלה התעוררה בעקבות תמיההקעלעברימבאר

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדaibrainora

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

מסתבר לענ"דרודף מצוות

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

הגיוני. רק תקח בחשבון ששוננת ים זזה כמו חיה, רקקעלעברימבאר

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

לאחר בחינה מחודשת בקשר לשושנות יםרודף מצוות

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

מה ההגדרה של שרץ מול צמח או פטריה?קעלעברימבאר

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

זו בדיוק השאלה שצריך לברר אותה.רודף מצוות

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.