ה' באלול תש"פ 13:16
הרב ישראל אריאל במאמר בערוץ 7, מציע למתנגדי העליה להר הבית
להקים בית דין משותף עם העולים להר ולהכריע ביחס לעליה להר

הרב ישראל אריאל מוחה - חדשות כיפה סרוגה

יקרה לדעתכם?

אם נפיץ ונלחץ אולי זה יקרה
ה' באלול תש"פ 13:56
גם אני חושב, אבל זה מצער אותי שזה מה שכולנו חשים.

אתה חושב שאם הם ייפגשו הם לא יהיו מוכנים להשתכנע אם יעלו טענות אמת?
שואל על שני הצדדים כאחד.
ואם הם ישתכנעו למה שזה לא יוביל להכרעה גם אם לא מחייבת?
ה' באלול תש"פ 14:14

לא סתם 'עוד'  מחלוקת הלכתית. נקודות מבט לגמרי שונות

ה' באלול תש"פ 14:26
כמדומה לי שהרב ישראל אריאל הפנה למחלוקת מהותית ביחס לבית הלל ובית שמאי גם

ה' באלול תש"פ 17:23
אני חושבת שבכל נושא 'בוער' תמיד יש מחלוקות. עצם המחלוקת זה לא משהו רע, רק צריך לכבד אחד את השני ולהתווכח לגופו של עניין, לא לגופם של אנשים.
ו' באלול תש"פ 11:08
אלא אם כן את רוצה להציע שיש מלא דרכים בעבודת ה' וחלקם בסדר.

ביחס לחרדים ודתיים לאומיים יש מצב שאת צודקת.

אבל כאן, מדובר גם במחלוקת הלכתית, אז איך זה מסתדר?
ו' באלול תש"פ 11:22
באין נביא או כהן גדול עם אורים ותומים ...

איך אתה מצפה לקבל הכוונה לדרך שה׳ מצפה מאיתנו?
ו' באלול תש"פ 11:27
שהועברו לנו מדור דור ובאמת נהיה מוכנים ללמוד אני חושב שנצליח להתקרב, גם אם עדיין יש חוסר בכך שהשכינה לא נמצאת וממילא יש פחות סייעא דשמייא.

ההלכות נקבעות בסנהדרין ולא על ידי אורים ותומים.
ביחס להלכה על ידי נביא, יש מחלוקת רמב"ם-תוספות אם יש לכך משקל.

ככה שתכל'ס מה שחסר לנו זה סנהדרין בהר ה' שזה חוסר עצום.
אבל לפחות בדיון מכובד בין הרבנים נוכל להגיע למשהו. (ואולי זה יוביל אותנו לכיוון סנהדרין)
ו' באלול תש"פ 11:32
אחד המשפיעים הידועים, ולאו דווקא מוצג באור חיובי - הנכד של הרב קנייבסקי.
ו' באלול תש"פ 11:45
שלא מקבלים את השינוי המבורך הזה...
ו' באלול תש"פ 11:47
לנסות להמשיך לשנות ולשפר
ו' באלול תש"פ 11:51
ולא אינספור נותני כשרויות.

אחרי זה להתעסק עם העליה להר הבית.

ו' באלול תש"פ 11:52
אם כי אני מעדיף לתת צ'אנס לכל דרך שיכולה לעבוד, בלי להחליט מראש על סדר.

גם לא הבנתי למה כשרות אחת יותר דחופה מההחלטה כיצד מתייחסים להר בית ה'?
ו' באלול תש"פ 11:55
כשיצרן מזון צריך לשלם לכמה גופי כשרויות במקביל, ולהעסיק כמה משגיחי כשרות במקביל, העלויות מגולגלות לצרכן.
ו' באלול תש"פ 12:04
הערות:
1. ראשית, זה דבר שבפועל הציבור יכול להכריע בו גם.
2. אכן, זו עוד סיבה שצריך לנהל דיונים.
3. ההבדלים בכשרויות זה לרוב בתעדוף בין חומרות.
4. בכלל, יש שאלה כיצד אנו מסדרים סדר עדיפות כיום.
ו' באלול תש"פ 12:06
שומרי התורה לגוניהם.

אילולא היה ניתן לפרש את התורה ב-70 גוונים ופנים, והיתה תורה אחידה וברורה...

ימות המשיח ....
ו' באלול תש"פ 12:08
שזה מצער.

אבל חומרות זה דבר שפחות שייכת בו הכרעה נראה לי
ו' באלול תש"פ 16:27

לו כשרות המהדרין של הרבנות היתה חזקה מספיק, רוב מוחלט של הבד"צים היו קורסים.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 16:25


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 16:28

זה פשוט לא קשור להכניס אותו ביניהם.

 

אגב - יש כאן מניפולציה קטנה; חלק מהחותמות הם לא של גוף כשרות מחוץ לרבנות (צפת, שומרון).

באותה מידה אפשר להביא עוד עשרות חתימות של הרבנויות השונות. כולה סיפור של גרפיקה.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ה' באלול תש"פ 18:54

האם יש מצוה בתורה שפספסתי - לקדש את המחלוקת?

המהות הינה לקיים את המצוות. אולי התרגלנו במשך שנות הגלות שהתורה היא דיון פילוסופי פלפלני ותו לא.

וכבר נאמר על תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צורכן והירבו מחלוקות בישראל.
אין טעם לקדש את המחלוקת.
יש טעם לדון, גם אם הדיון יתמשך שנים רבות. אבל להגיד שיש כאן משהו מהותי, זו לא סיסמא מתחמקת?
ואם המחלוקת כה מהותית - אדרבה,  האם זה לא דורש לשים בצד את כל העיסוקים הקטנים ושגדולי הדור יקדישו את מלא זמנם למציאת ההכרעה?

 

ה' באלול תש"פ 13:57
שיכריע בעניין גיוס בחורי הישיבות או היחס ליום העצמאות

עין טובה. המתכון לחיים מאושרים חושף שינייםחושף שינייםחושף שיניים

 

 

כנסו לכרטיס אישי שלי ותראו את המבחר שלי מהפורום

ה' באלול תש"פ 14:04
אנחנו מצליחים להחזיק כנסת שבו יש טווח גדול יותר והחוק פחות או יותר מקובל עלינו.
למה אנחנו לא מסוגלים לכבד אחד את השני גם בהלכה ובהשקפה?
ה' באלול תש"פ 14:09
ואני לא מאמין שיש צד שיהיה מוכן לקבל את ההכרעה
ה' באלול תש"פ 14:11
כולנו צריכים ללמוד להיות מוכנים
ה' באלול תש"פ 14:12

זה הולך ונעשה מין שאיפה לא ממומשת שלי.

 

 

וזה אפילו לא בקטע דתי אצלי.

בראשית נברא היקום. הדבר עצבן המון מאוד אנשים. ונחשב בעיני רבים כדבר חסר טעם לחלוטין.

 

יש תיאוריה הגורסת כי ברגע שבני האדם יבינו את משמעות החיים, היקום וכל השאר, יעלם העולם כהרף עין ויוחלף במשהו עוד יותר לא ברור ולא מובן.

 

יש תיאוריה הגורסת כי כל זה כבר קרה.


ה' באלול תש"פ 14:26


בראשית נברא היקום. הדבר עצבן המון מאוד אנשים. ונחשב בעיני רבים כדבר חסר טעם לחלוטין.

 

יש תיאוריה הגורסת כי ברגע שבני האדם יבינו את משמעות החיים, היקום וכל השאר, יעלם העולם כהרף עין ויוחלף במשהו עוד יותר לא ברור ולא מובן.

 

יש תיאוריה הגורסת כי כל זה כבר קרה.


ה' באלול תש"פ 15:24

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ה' באלול תש"פ 16:19

אשריך על ההפצה. הלוואי ויש דרך רחבה יותר לעזור שיקרה.

זאת אומרת, יש; למשל לדבר עם משמשים של הרבנים המובילים משני הצדדים ולנסות להשפיע.

אבל אני עצלן בשביל לעשות זאת לבדי...

ה' באלול תש"פ 20:09

ובדגש על הכותרת: זאת תגובה מקסימה מצד הרב ישראל אריאל.

ה' באלול תש"פ 17:31

ולכן כנראה זה לא יקרה בזמן הקרוב.

ו' באלול תש"פ 16:31


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ה' באלול תש"פ 17:53

לא נראה כי היוזמה הנפלאה הזאת תצא לפועל.
ככל שגיל הרבנים עולה, כך דעותיהם מוצקות יותר במקומן ואך טבעי הדבר שכמו כל אדם העולה בגילו ויתקבע במחשבתו גם כאן יקרה אותו דבר.

נראה שתמונת המצב היא שנותנים עדיפות למצב ששועלים מהלכים בו מאשר שנשב ביחד סביב השולחן לדיון.

חבל.

 

ה' באלול תש"פ 18:23

יש פה שני הרים שאף אחד לא רואה את השני.

לפעמים אי אפשר ליצור דיבור משותף. אין פה סנהדרין.

אין פה מנהיג בקנה מידה כזה שיסכימו להיות כפופים תחתיו. 

שאין סמכות משותפת - אין אפשרות לדון בענייני פסיקה בצורה משותפת.

 

אני לא חושב שמדובר פה באגו אישי אלא בתהום שניצבת כעת בין שני צדדים שאי אפשר לגשר בין שניהם. זה גם קורה.

ה' באלול תש"פ 18:40

תודה על תגובתך.
אומר את דעתי.
יש מצבים בהם אין הסכמה, כמו כאן.  
יש מצבים בהם יש הסכמה והיא הסכמה שלא להסכים.

מה ההבדל בין שני המצבים?
לא ניתן לקבוע כי ישנה תהום בלתי ניתנת לגישור כאשר לא מביאים את שני ההרים לדיון אחד אפילו.
כאשר יש אי הסכמה לדון 
ברור הדבר כי יש כאן שני הרים, אשר כל אחד מחזיק עצמו כשניר(חרמון) ובצדק.
אותו הר גבוה מקובע במקומו ולא מוכן לשים עצמו כאותו סיני, להיות פתוח לדון ולהתחדד בדברי אלוקים חיים.

כמטאפורה מעולם אחר, שני אנשים/זוג שנמצא בסכסוך, לא יכולים לטעון כי הפער בלתי ניתן לגישור בלא לנסות לגשר.
ואם יש מצב כזה, כנראה שקרה איזה אירוע פלילי חמור שאינו מצדיק פשרה.
האם המחלוקת בין הרבנים הגיעה למצב כה חמור של חוסר מוכנות לשבת ולדון יחד אפילו פעם אחת?
אני באמת שואל ואולי אני תמים.

קריאתו של הרב אריאל 
אם קראתי נכון
להביא עשרה רבנים מכל צד לדיון
דהיינו בואו נדון גם אם נצא ללא הכרעה.
אז בא נראה, בא נראה שיש כאן תהום בלתי ניתנת לגישור לפני שנחליט שזה המצב.


 

ה' באלול תש"פ 21:22

אין לי מה להשיב עליהם.

אני מצר על הניתוק הקיים אבל בגלל האמון שאני רוכש לשני הצדדים אני חושב שנקלענו לכך לא בגלל שיקולים אישיים צר אלא משהו אחר שלא מאפשר.

במשך ההסטוריה היו מחלוקות יותר חריפות על דברים הלכתיים הם החרמות, גידופים וכולי..

זאת לא המחלוקת הכי חריפה שהיתה במשך ההטוריה היהודית.

גם המחלוקת של הגר"א על החסידים לא נבעה משיקולים זרים.

והמחלוקת בין המתנגדים לחסידים עשו קרע נורא בעם ישראל.

מצד אחד זה מעורר לבכי. מצד שני, לא נראה לי שנכון גם מצד האמת וגם כדי להתקדם להאשים צד כזה או אחר.

ו' באלול תש"פ 10:55
ה' באלול תש"פ 19:17
לדעתי עיקר המחלוקת היא לא אם ידוע מקום המקדש אלא האם יש חשש של מכשול.

זו מחלוקת פחות על עובדות אלא יותר על סברות ונתונים נזילים ומה הדרך לפעול. לפיכך הסיכוי לשכנע אחד מן הצדדים הוא אפסי כיון שהדעות נובעות מהשקפת עולם.
ה' באלול תש"פ 19:27

הסברך מנומק.
תודה.
שאלתי,
האין מקום לדון גם בנושא זה?
הסתברות וסיכויים דבר נפלא, ועדיין - זה מצדיק אי דיון?

האם אין מקום לעשות דיון מהי  הדרך לפעול, כדי  למנוע מצב שאיש עושה כרצונו זה מושך לשם וזה לכאן והטלית נקרעת לשניים? או במקרה שלנו שועלים ממשיכים לילך בו ואנו נותרים באפילה ולא יודעים לאן ללכת.
כשאני אומר אנו, אין הכוונה לתלמידי החכמים וכדומה אלא על כלל העם ואנוכי בתוכם שרואה את המצב המביך הזה
רואה שהרבנים לא יודעים לגשת לדיון וחס ושלום נראה שיש כאן שתי תורות.
ממתי ה'סיכויים' הקלושים כדבריך לפיתרון מנעו מהעם היהודי להרים ידיים?
ממתי זה מנע מהתנאים והאמוראים לא לדון ולהתווכח?
מה זה התלמוד הבבלי אם לא דיונים גם על הנושאים הסבוכים ביותר
אז לפעמים יש מושג בגמרא שנקרא תיקו. בסדר. אבל קודם יש לדון לפני שאומרים תיקו.


 

ה' באלול תש"פ 20:07
פשוט אין לי הרבה ציפיות שיתקיים דיון. ואם יהיה אז לא חושב שתהיה הכרעה.

אבל לדעתי עצם הדיון, קיום של דיון על הנושא, יש לו חשיבות גדולה. זה תנועה קדימה כלפי היחס למקדש.
ה' באלול תש"פ 19:53
אדם אחר הייתי מאשים במהלך דמגוגי, אבל מאחר וזה הוא זו כנראה פשוט נאיביות.

מספיק לדעת מי בצד השני כדי להבין שאין לזה סיכוי.


ה' באלול תש"פ 20:09
הוא אפילו כבר ניסה לקיים כאלה מספר פעמים אבל הם בוטלו.

ההצעה באה לומר שאם רוצים לפסוק הלכה זה צריך להיעשות ע"י משא ומתן הלכתי ולא מאמרים מלאים בסיסמאות בעיתונות.
ה' באלול תש"פ 21:31

נראה לי כדאי להזהר שמדובר במנהיגים בסדר גודל כזה.

גם אם זה לא יקרה - עצם האמירה של מנהיג לרצון לדו שיח היא משמעותית מאוד.

היא מעבירה מסר מאוד חזק והיא גם נכונה מצד האמת. היא צריכה להשמע.

 

ו' באלול תש"פ 07:52
הרב ניסה כמה וכמה פעמים לקבל דיונים כא-לו, וכל פעם. הוא קיבל את אותה תשובה - חוסר תשובה. כאילו ששליש מהתורה לא רלוונטית. לכן פני'ה ציבורית היא המוצא האידיא-לי, בתקווה שיופעל לחץ שיבינו שכנראה הגיע הזמן לחשוב על זה.

דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק משלא יוזק
וד"ל

בֵּית מִקְדָּשׁ אֵל חָרֵב | אֻסַּף חֶסֶד מִכֹּל אֱנוֹשׁ.

ו' באלול תש"פ 10:45

רעיונך דורש בירור.
כיצד ניתן להפעיל לחץ ציבורי על רבנים?

תראה - מבין השיטים של הדיון הזה המסקנה המתבקשת שרק אירוע חיצוני מיוחד ידחוק ברבנים לשבת ולדון.
בדיוק כמו מדינת ישראל, שמחילה את ריבונותה רק כאשר חרב מונחת על צווארה.

יתכן והלחץ יבוא מצד הציבור.
לדעתי צריך להכשיר את הדיעות של הציבור לשם כך, וזו משימה שתדרוש זמן ושיתף פעולה של דמויות שדבריהם נשמע, עיתונאים וכו'.
אפתח אני  ברעיון שכזה.

אחד מהדברים הכואבים לי - רבנים שמדברים עם בני נוער לפני תשעה באב :" מה אנו יכולים לעשות כדי לקדם את בניין המקדש".
זהו השיעור הקלאסי שנותנים לא מעט רבנים.
אולי הגיע הזמן ש'בני הנוער' יפנו את השאלה כלפי הרבנים - "מה אתם יכולים לעשות כדי לקדם את בניין המקדש".
או במילים אחרות :" אולי הפיתרון נמצא אצלכם לו רק תואילו בטובכם להתכנס".

ואתם יודעים מה?
עם כזו התנהלות של גדולי הדור,

גם אני מתחיל להשתכנע שיותר הגיוני שבית המקדש יפול מהשמיים
לפני שהרבנים ישבו יחד.
 

האשמות חריפות?
אין לי בעיה עם זה.
כבר ראינו איזה נזק נגרם לאורך ההיסטוריה בגלל שנאת החינם הזו

ה' באלול תש"פ 20:40
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך ה' באלול תש"פ 21:16

הליכה אחרי הרוב - כן, דיון הלכתי פנים אל פנים - כן.

אבל רוב צריך להיות מתוך הפוסקים הראויים להכריע בשאלה הזו, (ואולי מתוך נציגות שלהם).

אבל איפה מצאנו לבחור מראש מספר שווה לכל אחת מהשיטות?

והאם ניישם את השיטה הזו לכל מחלוקת הלכתית, למשל ניקח עשרה רבנים שאוסרים לאכול חמץ שנמכר לגוי אחר הפסח, ועשרה שמתירים, ויו"ר המקובל על שני הצדדים?

ה' באלול תש"פ 21:27
וממילא, הקושי העיקרי היא שאלת מי ראוי.
ו' באלול תש"פ 10:59
כדי לכוון לאמיתה של תורה?

אחרי שיהיה עודף רבנים שיסכימו אז נוכל לראות מי ראוי.
ו' באלול תש"פ 17:51
צריך שהוא יהיה כזה, שכל שאר הרבנים, בתי הדין וכו' - יבינו שהם אמורים לכפוף את דעתם לבית הדין הזה.

לא התייחסתי כאן דווקא לשאלה הספציפית, כפי שכתב @אדם כל שהוא, אין שום הגיון בלהקים בית דין של אלו שכבר סוברים כך או אחרת. אם כבר, מי שעבר הוציא פסק ובוודאי מי שכבר 'נלחם' שנים על עמדה כזאת או אחרת, אינו יכול להיות הבורר (כמו שכתב הרלב"ח למהר"י בירב בפולמוס הסמיכה ולכן שלחו את ההכרעה לרדב"ז שהיה במצרים ולא היה צד במחלוקת).

אם באמת יצליחו להקים בית דין שמקובל על כל חכמי ישראל, נהיה גם לגבי העניין הזה, במקום אחר. (כלומר, לפחות חלק מהסיבות שהביאו את מרן הגר"א שפירא זצ"ל, לטעון שאי אפשר לחשב ולהכריע, בבית דין שמקובל על כל ישראל - יהיה אפשר גם לשיטתו)
ז' באלול תש"פ 10:07
ה' באלול תש"פ 21:30

וכעת יש לנו מדינה וללא פסיקה לאומית וזה לא דבר פשוט.

אפשר לנסות לקבל מודלים שונים של כל מי פסיקות לאומיות שהם לא סנהדרין.

מבחינה עקרנוית - בודאי שזה מבורך.

מבחינה מציאותית - זזה לא סביר במצב הנוכחי.

ו' באלול תש"פ 00:04
תוך כדי פסק בי"ד הוא מצווה לאומרו.

אם נחליט שכולם משתתפים בדיון, זה לא ראלי כלל. לכן האפשרות היא לקחת כמות מצומצמת שעסקה בסוגיות הנ"ל לעומק, חלקם מתירים וחלקם אוסרים כאשר בראשם עומדים הרבנים הראשיים וכך ללבן את הסוגיה.
אם תחליט לקחת רק את מועצת הרבנות שאוסרת עליה, הרי שתהיה התעלמות מהרבה סברות להתיר.
ו' באלול תש"פ 00:33

להגדיל תורה ולהאדיר, או כדי שהם יביאו את הנימוקים בעד ונגד בצורה מסודרת, ואח"כ שאר הרבנים יוכלו ללמוד שתי הדעות ולהכריע, אז הגיוני לקחת נציגות שווה משני הצדדים.

 

אבל אם אתה רוצה הכרעה ע"פ רוב, זה לא שייך בכלל בדרך הזו, כמו שלא שייך לעשות זה זה בשאלות הלכתיות אחרות, וכמו שלא שייך לעשות את זה בהכרעות דמוקרטיות.

 

אם אי אפשר לכנס את כולם, אפשר לכנס נציגים שמוסכם על כלל תלמידי החכמים שהם גדולי הפוסקים, והם ישמעו את סברותיהם של אלה שעסקו בנושא, כולל תלמיד בפני רבו אם יש לו מה להוסיף, ויכריעו.

אם אי אפשר לעשות גם את זה [בגלל שאין הסכמה מי אותם תלמידי חכמים, או כי אין להם פנאי לעיין בשאלות האלה ולהכריע, או מסיבות אחרות] אז אין אפשרות להכריע בדרך הזו.

ו' באלול תש"פ 11:01
ובדרך שהרב אריאל הציע. זה יכול לקרות.

שנית, ההכרעה ההלכתית בסנהדרין בעיקרון דמוקרטית ברגע שנמצאים שם החכמים.
ו' באלול תש"פ 11:41

היא איננה דמוקרטית - מאותה סיבה שלא דמוקרטי לבחור עשרה תומכי אידאולוגיית ימין, ועשרה תומכי אידאולוגית שמאל, ונציג מוסכם על שני הצדדים, וכך להכריע, כתחליף לבחירות יחסיות.

 

אתה חושב שזו דרך טובה לנהל דיון מנומק - אולי. 

אבל מסקנות של הרוב מתוך קבוצה לא מייצגת שניהלה דיון מנומק, לא יוצרות הכרעה שמחייבת את כל החכמים. זו לא הכרעת רוב, זו הכרעת מיעוט, שאין הצדקה לכפות אותה על הרוב.

אם הדיון של הקבוצה הזו יוסיף נימוקים שיהיו חשובים לדיון ההלכתי, אז יהיה צריך ללמוד אותם, ושאר הפוסקים ישקלו אותם כשהם באים להכריע.

ו' באלול תש"פ 10:58
וההשוואה שלך לא במקום, כי השווית לדבר שברור לכל שהוא איסור. כאן לעומת זאת מדובר על מחלוקת.
ו' באלול תש"פ 11:41

אין לה סמכות להחליט שמסקנותיה יחייבו את כולם.

[ולכן גם, א"א להצטרף מראש לקבוצה כזו שזו המטרה המוצהרת שלה]

 

הדוגמא שלי הייתה חמץ שנמכר לגוי במכירה הנהוגה כיום, שמקצת הפוסקים סוברים שאסור לאכלו אחר הפסח. האם בשאלה זו תסכים שההכרעה תהיה ע"י עשרה פוסקים שסוברים שהדבר אסור, ועשרה שסוברים שמותר, ויו"ר שיכריע?

ו' באלול תש"פ 11:43
אוקיי, תודה על ההסבר והחידוד.
כן, למה לא?
ו' באלול תש"פ 11:58

הוא זה שצריך להסביר למה כולם כפופים לקבוצה שלו. ואם הטענה שלו היא שהרוב של הקבוצה שלו מייצג את רוב הרבנים, הוא זה שצריך להסביר איך הוא יודע למדוד שהקבוצה מייצגת.

 

בשיטה הזו, אתה נותן לשתי הדיעות ייצוג שווה, ולדעות שרק מיעוט קטן סובר כמותן, את אותו משקל של דעת הרוב. מספיק שאחד מנציגי דעת הרוב ישתכנע מדעת המיעוט, כדי להכפיף את רוב חכמי ישראל ואת כלל הציבור, לדעה שהייתה ונשארה דעת מיעוט בקרב כלל הפוסקים.

ו' באלול תש"פ 12:05
ולכן הוא מציע רוב קטן לטובת אלה המתנגדים.
(לא סביר שהרב ישראל מאיר לאו תומך בעלייה)
ו' באלול תש"פ 12:05
אלא רק את משתתפי הדיון, עיקר הדיון הוא להוציא ספר מסודר שכולל את כל הנימוקים לאסור ולהתיר עם מסקנה הלכתית. כך שכל רב שיפסוק אחרת מן המסקנה היוצאת(בין אם המסקנה הייתה להתיר ובין אם לאסור) יצטרך לפתוח את הדיון מחדש ולהתייחס לכל הטענות.

לדעתי הרעיון הוא להתחיל דיון רציני בין הקבוצות שיחייב את כל הרבנים להשתתף בו לאחר מכן.
ו' באלול תש"פ 12:52

והמטרה היא להוציא ספר עם נימוקי האוסרים והמתירים, השיטה של מסקנה שמחייבת כלל משתתפי הדיון היא רק מזיקה.

 

קודם כל, היא פוגעת בנכונות להשתתף בגוף כזה, ובצדק.

 

שנית, אין חשיבות רבה לכך שדיעה מסויימת היא דעת 11 מחברי הגוף הזה, ודיעה שנייה היא רק דעת 10 מהם, אם הרוב מחייב רק את החברים עצמם. החשיבות היא לנימוקים.

ולכן המטרה צריכה להיות, בנקודות שנשארו במחלוקת, הבאת נימוקי שני הצדדים באופן טוב, כאשר נקודת המחלוקת ברורה לחולקים, והם מסכימים שהעמדות הוצגו בהוגנות.

מסקנה סופית מלאכותית, רק תפגע במעמדו של הספר כמייצג הוגן של הדיעות.

ו' באלול תש"פ 13:48
לא שווה כבר בשביל זה?
ו' באלול תש"פ 14:02

זה נכון בין הכוונה היא להוציא ספר, וההחלטה תחייב את משתתפי האסיפה בלבד, כפי שנטען קודם, וזה נכון שבעתיים אם המטרה להוציא החלטה מחייבת לכלל הציבור, והספר ינמק אותה, כפי שאני הבנתי את הדברים.

ו' באלול תש"פ 14:12
והלכה כבית הלל...
ו' באלול תש"פ 14:17

באופן דומה יחסית למה שהוצע, אז כפי שכתבתי -

המטרה צריכה להיות, בנקודות שנשארו במחלוקת, הבאת נימוקי שני הצדדים באופן טוב, כאשר נקודת המחלוקת ברורה לחולקים, והם מסכימים שהעמדות הוצגו בהוגנות, ובלי מסקנה.

 

זו שיטה שיכולה להיות טובה אך קשה ליישום.

יותר מעשי, אך פחות טוב, זו אסופת מאמרים של כותבים רציניים משני הצדדים.

ח' באלול תש"פ 12:19

זמן.

לנהל דיון רציני על כל טיעון וטיעון עם מישהו נוסף (שלא לדבר על קבוצה) ולכתוב, לוקח הרבה יותר זמן מלכתוב לבד ספר מהתחלה ועד הסוף.

וכשתלמיד חכם כותב ספר לבד, הוא מטבע הדברים הרבה יותר גמיש למצוא לעצמו שעות פנויות להקדיש לעבודה, מאשר כאשר צריך לתאם שעות בין קבוצה של תלמידי חכמים שמסוגלים לעשות עבודה רצינית, ומי שמסוגל לעשות עבודה רצינית בדרך כלל לא פנוי.

וזו לא הבעיה היחידה.

ח' באלול תש"פ 12:21
אבל זה יעשה הרבה טוב לעם ישראל אם רבני ישראל יהיו מוכנים לשבת ולדון על משהו יחד.
ח' באלול תש"פ 12:23
בין מגזרים שונים בעם ישראל ובמדינתנו.

יהיה קידוש ה' גדול אם נראה שאנחנו מסוגלים ושהרבנים מסוגלים.
אגב, מצידי, אפילו שיקימו פורום אינטרנטי בו ידונו כמו שאנחנו מסוגלים למרות המחלוקות שלנו
ה' באלול תש"פ 21:24
כי אם כן, הוא מוזמן מעכשיו להורות שאסור לנשים לעלות, שהלכתית אי אפשר לבנות כרגע מקדש ועוד כמה עניינים, שהוראותיו חורגות מאוד מהקונסנזוס, גם בין המתירים לעלות.

ולגופם של דברים - הרעיון של בית דין אחד, שמקובל על כל חכמי ישראל בארץ ישראל הוא רעיון חשוב מאוד. לא רק בגלל השאלה הזאת, אלא בגלל כל שאלה הלכתית שמתעוררת, שהמציאות היום מאלצת לעשות 'אגודות אגודות'.

כשמרן הרב זצ"ל התחנן לקנאי ירושלים שיצטרפו להקמת הרבנות הראשית, זה מה שהוא ניסה להקים. למרות שידע שיתכן שאם יצטרפו - דעתו לא תתקבל בכל דבר, הוא העדיף מציאות שכלל תלמידי החכמים לוקחים ביחד אחריות תורנית להכריע בשאלות השיה והדור.

בפעל, מההתחלה היו מתנגדים, אם כי בשלבים הראשונים הרבנות כן נחשבה הכח התורני המרכזי בעולם, מכל מיני סיבות ונסיבות הכח הלך ונחלש.

כיום, לא רק שאי אפשר לכנס לפורום אחד את כלל רבני הארץ, אפילו בכל אחד מהציבורים המהווים את ציבור תלמידי החכמים (וי"א בכל אחד מתתי תתי הציבורים) אי אפשר לכנס את כולם לפורום אחד.
ו' באלול תש"פ 00:06


ו' באלול תש"פ 11:05
ברור לך שכל הדברים הללו במחלוקת ובטח לא נהירים לכל בר בי רב, ביחס לעליית נשים, כידוע שיש העולות בטהרה בעקבות הרב הלל וייס והרב גור גלון (ראש ישיבת הר ברכה לדוגמא)
וביחס לבניין המקדש כעת, יש בדרישת ציון של הרב קלישר דיונים הלכתיים שלו עם רבי עקיבא איגר, הערוך לנר ועוד. יש תשובות בנושא בשרידי אש, אגרות משה, הר צבי ואצל הרב שלמה זלמן אויערבך. אז אם נכתבו על זה עשרות תשובות, איך כה פשוט לך מה תהיה המסקנה?

וזה בדיוק הנקודה הכואבת, שיש כאלה שהחליטו שהם יודעים מה האמת והם אפילו לא מוכנים לדון ולראות שמא האמת אצל האחר.

לגבי הרב קוק אתה צודק.
ו' באלול תש"פ 15:07

על הגר"ש גורן והגר"ד ליאור (להבחל"ח). הזוי.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 15:21

אלא אם כן אתה מכיר את שמותיהם של הלל וויס והרב אלון רק מפרסומים שונים ולא יודע עליהם יותר מידי...

ו' באלול תש"פ 15:22

כנראה אנחנו צריכים להתכתב מחוץ לפורום אקו"ח.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 15:23

כי אם זכורני שכבר היו כמה פעמים כאלו

ו' באלול תש"פ 15:35


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 18:04
הפרופ' החביב (באמת, בלי טיפת ציניות) מבר אילן?!

(כי אם אנחנו חושבים על אותו אחד, לא העלתי על דעתי, שמישהו יחשוב שהוא יכול לשבת בבית דין כל שהוא)

פשוט חשבנתי, שבהנחה פשוטה, שאפילו אם יקום בית דין כזה, שישבו בו עשרים ואחד תלמידי חכמים מהבכירים ביותר בארץ, שמתוכם עשרה מתנגדים נחרצות לעליה להר הבית בכלל ועשרה תומכים בעליה של חלק מהאנשים, בתנאים ספציפיים לחלקים מהר הבית - פסק כללי לא יצא משם. כלומר אם יצא, זה יגיד שהרב לאו, (שלא ברור לי למה דווקא הוא המועמד לאב"ד) פסק כך או כך, לא מכיר יותר מידי אנשים שהפסק של הרב לאו, זה מה שישנה להם.

לעומת זאת, פסק שכן יצליח לצאת מבית דין כזה, זה פסק שאסור לנשים לעלות. פסק כזה יעבור בערך ברוב כשמונה עשר נגד שלושה.
ו' באלול תש"פ 18:14

הרב ישראל לא הציע בית דין. הוא הציע עימות פומבי. קרא היטב מה כתב.

הוא הרי לא באמת מתכוון להשתכנע ולסגור את ארגוני המקדש,

וגם לא באמת חושב שרבני ה"ה ישתכנעו לעלות להר...

 

המטרה היא לא להגיע להכרעה (שהרי די ברור לאיזה צד יכריע הרב לאו...)

אלא לשכנע את הציבור שאין לצד השני טענות חזקות.

 

הלוואי שאני טועה.

איך כתב @ארץ השוקולד?

"וזה בדיוק הנקודה הכואבת, שיש כאלה שהחליטו שהם יודעים מה האמת

והם אפילו לא מוכנים לדון ולראות שמא האמת אצל האחר".

 

יש תח"י קטע מראיון עם הרב גורן (ראשון העולים להר!)

בו הוא מתבטא בחריפות רבה נגד פעילות מכון המקדש,

וגם הרב ליאור הבהיר לאחרונה שלדעתו אין היתכנות הלכתית להקים מקדש.

לא חושב שבין עשרת הרבנים שיביא *הרב ישראל* יש רוב לעמדות *שלו*, והוא יודע זאת.

 

ועוד הערה: הקטע ההזוי הוא שיש מי שחושב שהרב גור גלון ראוי לשבת בבי"ד כזה.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 18:32
עמ' ד': "אין לנו כיום אפשרות הלכתית לבנות את בית המקדש ולחדש את עבודת הקרבנות." (ומאריך לברר זאת) ומסיים (עמ' ט'): "מזה אנו למדים שכל הדבורים והעמותות שהוקמו כביכול, העוסקים בבנין בית המקדש בזמן הזה, ללא נביאים, ללא כהנים מיוחסים, ללא אפר פרה וללא מלך המשיח, הם דברים בטלים ואין בהם ממש."
ו' באלול תש"פ 18:54


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 19:37
מרגניתא טבא היתה תחת ידך...
ו' באלול תש"פ 19:47


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 19:48
לכאורה מה החשש?
ו' באלול תש"פ 19:54

מותר לי לבחור לפרסם היום.

 

מניח שגם אתה לא יודע לומר אם היה מתבטא כך היום.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 19:56
ו' באלול תש"פ 20:24

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ו' באלול תש"פ 20:30

שפתאום אתה אומר דברים נכונים

ו' באלול תש"פ 22:05

אני אומר אותם כבר שנים...

כנראה אתה התחלת להקשיב

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ז' באלול תש"פ 10:42
יש כאלה שאוהבים להתרגש מפשקוויל ואמירה נחרצת של רב גדול זה או אחר.
ויש כאלה שמבינים שאם יש עשרות תשובות הדנות בנושא, כנראה שראוי להעריך כל צד וללמוד את זה לעומק.

ה"מרגניתא טבא" היא לא הראיון של הרב גורן, אלא הספרים "דרישת ציון" של הרב צבי הירש קלישר, הספר "הר הבית" של הרב גורן, הספרים "אל הר המור" ו"אל גבעת הלבונה" של הרב יצחק שפירא והרב יוסף פלאי, תשובותיהם של רבי עקיבא איגר, הערוך לנר, השרידי אש, ההר צבי, האגרות משה והרב שלמה זלמן אויערבך בתור התחלה.

וביחס לכל האמירות על מי רב ראוי או לא.
לא אכפת לי מה רמת הרבנים בתור התחלה, קודם שרבני ישראל יסכימו לדון פנים אל פנים
ז' באלול תש"פ 11:10

שהערתי כבר), מחילה על הכפילות, אבל יש טיפה שנוסף בכל אחד

ז' באלול תש"פ 13:50


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ז' באלול תש"פ 16:56
וזה מה שהערתי שם
ז' באלול תש"פ 14:02

המעניין הוא  שאצל הרבנים הציונים דתיים שמתנגדים לעלייה להר הבית
מתגלה עובדה מפליאה.

שמעתי מספר רבנים כאלו המתנגדים לעלייה
שכאשר נשאלו מספר פעמים מדוע אם רוב הרבנים התנגדו לציונות והרב קוק היה בדעת מיעוט(בכל מיני סוגיות)
הולכים כל זאת לפי הרב קוק ולא לפי הרוב?

התשובה הגורפת הייתה - שלא היה מדובר ברוב משום שלא היה דיון בינהם
אילו היה דיון הרב קוק היה מכריע את דעותיהם ומשכנע אותם. עד כאן תשובתם.


אתם מבינים מה הולך כאן?
כאשר אנו מגיעים לסוגיית הר הבית לפתע הם לא מוכנים לדון עם מי שחושב אחרת
וכולנו יודעים שהרב שחושב אחרת(הרב אריאל) אינו 'בור ועם הארץ' אלא 'בור סוד' ששווה לדון עימו.


אולי חוסר המוכנות לשבת בדיון והאמירה שיש רוב נגד העליה
הינה פרדוקסאלית
ביחס לצדקת הרב קוק ביחס ל'רוב' רבני הדור שלו?



 

ז' באלול תש"פ 14:22
רבנים גדולים מהרב אריאל נדרשו לסוגיה והכריעו. לרב שאר ישוב הכהן יש הסבר למה הכרעתם אינה רלוונטית, בעיקר בגלל החשיבות ליחס של הווקאף לעליה ולעולים ולתפילה, מניח שיש עוד סברות

עין טובה. המתכון לחיים מאושרים חושף שינייםחושף שינייםחושף שיניים

 

 

כנסו לכרטיס אישי שלי ותראו את המבחר שלי מהפורום

ח' באלול תש"פ 07:08
א. התשובה הפשוטה, שגם הרב צבי יהודה ענה אותה בכמה מקומות - רוב הרבנים לא התנגדו לציונות. רוב הרבנים לא דנו בעניין בכלל לשום כיוון.
מבין אלו שדנו והתייחסו בצורה מסודרת, ממש אין רוב של מתנגדים, במיוחד מבין אלו שדיברו בשיח הלכתי ולא הסתפקו בפסקעווילים.

ב. בנושא איסור העליה להר - נכתבו תשובות הלכתיות מגדולי הפוסקים. אגר"מ, ציץ אליעזר, מנחת יצחק, יביע עומר ועוד. גם למרן הגר"א שפירא היה מהלך, (מיעטו בכתב רובו בע"פ) כולל תשובות סדורות לשיטת הרב גורן.

ג. בנושא בניית מקדש - הרב גורן כתב בספרו על כך וביאר למה אי אפשר.

ד. הרבנות הראשית (בתקופה שבאמת ישבו בה גדולי ישראל) - ישבה ודנה והוציאה פסק, מיד אחרי ששת הימים.

ה. אה"נ - אי אפשר לכפות רב שלא השתתף לא לפסוק את פסקו כיום.
ח' באלול תש"פ 12:11

תודה על  הנימוקים
 וציון  המקורות בצורה מסודרת כפי שרשמת.

 

לגבי סעיף א', מעניין ששמעתי מתלמידי הרב צבי יהודה גם תשובה אחרת(זאת שציינתי) שכאשר יש רוב בנושא מסויים אבל הרוב לא השתתף בדיון עם  דעת המיעוט זה כאילו שאין רוב.

שורה תחתונה - אשמח מאוד לתשובה ברורה :

אתה אומר שבגלל שנכתבו דיעות רבות של ענקי תורה נגד העלייה,
אין טעם לדיון?

או שאתה טוען שבמקורות שציינת יש התייחסות לשאלות וטענות הרב ישראל אריאל 
ולכן אין טעם לדון בשנית?

או שאין התייחסות לטענות הרב ישראל אריאל, ואין צורך להתייחס אליו?


 

ז' באלול תש"פ 11:00

(ומקווה שאתה ו@אריאל יוסף לא תיעלבו, כי לא זו המטרה)

 

"מרגניתא טבא" היא לא ראיון חריף שבו רב גדול אמר שהוא נגד משהו, ה"מרגניתא טבא" הן הספרים שנכתבו באריכות ובלמדנות בנושא ובכללם:

ה"דרישת ציון" של הרב צבי הירש קלישר שם דן בנושא עם גדולי האחרונים (ובכללם רבי עקיבא איגר והערוך לנר) כי הם הבינו שראוי לדון בדברים במשא ומתן העוסק בדברי תורתנו ועם נתינת כבוד זה לזה. ועוד ספרים כגון "הר הבית" של הרב שלמה גורן, "אל הר המור" ו"אל גבעת הלבונה" של הרבנים יצחק שפירא והרב יוסף פלאי. תשובותיהם הארוכות והמפורטות של גדולי הדור הקודם, כגון התשובות ב"שרידי אש", "אגרות משה", "הר צבי" ובשו"ת של הרב שלמה זלמן אויערבך העוסקים כולם בשאלה של בניין המקדש וחידוש הקרבנות בעת הזו.

 

שנית, ביחס לרמת תלמידי החכמים, מודה ומתוודה שאינני מכיר אישית את הרב הלל וייס ואת הרב גור גלון, אבל נראה לי שאם הרב אליעזר מלמד העביר את ראשות הישיבה ממנו לרב גור גלון כנראה שהוא לא חושב שהרב גור גלון קטלא קניא.

ובכל מקרה, זה ממש לא משנה מבחינתי מה בדיוק רמת כל רב, אלא שגדולי ישראל יסכימו לדון זה עם זה.

דבר שמאוד מצער אותי שלא קורה בנושא זה ובכל נושא הלכתי. (כל כנסי האחדות שאני ראיתי בשנים האחרונות היו כדי להוציא זרם זה או אחר מתוך האחדות ולא באמת במטרה לדון בנושא שעליו הרבנים חלוקים יחד)

 

ואסיים בדברי מרצה שלי ביחס למחלוקת מדעית מסוימת ומקווה שנזכה לחשוב ככה גם בדברי תורה "ואתם מבינים שאם דמויות כאלה התווכחו במשך הרבה זמן בנושא, כנראה שיש מה להתלבט בנושא וזה לא ברור ישר מה עדיף." (באותו מקרה אכן הכריעו בסוף מדעית, אבל זה כי הם דנו בנושא באמת)

 

ז' באלול תש"פ 13:54

הוא "העביר את ראשות הישיבה" באופן פיקטיבי לחלוטין

למישהו צעיר שיהיה כפוף אליו לחלוטין,

בגלל שבעבר ביטלו לו את ההסדר בעקבות אמירות שלו.

הוא לא באמת ראש ישיבה שם. רק על הנייר.

ראש הישיבה שם הוא הרב אליעזר מלמד,

אלא שכשהוא אינו נושא בתואר באופן רשמי

הוא יכול להתבטא בחופשיות בלי לחשוש שיתנכלו לישיבה.

 

מחברי הספרים "אל הר המור" ו-"אל גבעת הלבונה" מתנגדים להקמת מקדש בימינו.

מספרו של הרב גורן ג"כ הביאו לך כאן ציטוט בנושא, וגם הוא היה נגד באופו נחרץ.

 

הם ראו את דברי גדולי הדורות שלפניהם

שדנו בנושא באופן תאורטי מאוד (הרבה יותר מהדיונים בזמננו),

והגיעו למסקנות ברורות וחד משמעיות.

הרב ישראל אריאל הוא החריג כאן

וברור מה תהיה ההכרעה בנושא בכל פורום שהוא.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ז' באלול תש"פ 16:59
וביחס להערותיך על מחברי "אל הר המור" יתכן והם סוברים כמו הרב גורן.
הרב קלישר ורבי עקיבא איגר והערוך לנר לא דנו מבחינה תיאורטית.
או שלא פתחת את דרישת ציון.
ובכל מקרה הדברים שם ביחס לכוהנים מיוחסים בטוח שעדיין רלוונטיים וכן ביחס למשיח ונביאים.
ביחס לפרה אדומה ותכלת, שם דנו בהרחבה, יש מצב שכיום ניתן כבר לדאוג להם.

וביחס לברור, גם אם לכולנו יש הנחה די סבירה מה יהיו המסקנות אני לא מבין למה הם לא מסוגלים אכן להיפגש וללבן את הדיון יחד?
ז' באלול תש"פ 17:08

אתה מוזמן לעיין בעותק "דרישת ציון" שלי ולהחליט אם פתחתי אותו.

אמנם עבר זמן מאז, אבל אני מרשה לעצמי לשער שפתחתי אותו לפניך

(הערה בשולי הגיליון שכתבתי אז מלמדת שהתחלתי בער"ח שבט תש"ע).

 

אבל עזוב אותי. אני באמת לא הנושא כאן ולא בר הכי לחוות דעה.

אני מקווה שהרב גורן לא חשוד אצלך כמי שלא עיין בהם,

ואחרי עיונו כתב שהדיבורים בנושא הם דברים בטלים.

 

בניגוד אליהם, השאלה מבחינתו כבר התחילה לכת לכיוון מעשי,

ובכל זאת זו היתה הכרעתו כרב ראשי לישראל,

שראה את ההר בעיניו (ולא על אדמת אירופה...).

 

גם הרב ליאור לא חשוד כמי שלא עיין בהם,

וכמדומה שההתנהלות סביב נושא כיום בהחלט מונחת לפתחו,

והוא קיבל הכרעה. גם אם היא לא נראית לרב ישראל.

הרב ישראל דן בנושאים הללו עם הרב ליאור,

לא שכנע אותו ולא קיבל את הכרעתו.

 

גם לו יצויר שיתאספו רבנים אחרים **התומכים** בעליה,

יהיה לו קשה מאוד למצוא תמיכה במהלכיו.

הוא לא באמת חושב לרגע לקבל הכרעה שונה משלו בנושא.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ח' באלול תש"פ 11:45
הרב קלישר ניסה להשיג אישור מהעותומנים להשיב את עבודת הקרבנות, ככה שהדיון מבחינתו, מבחינת הערוך לנר ורבי עקיבא איגר היה למעשה ולא רק להלכה גם אם לא יצא לפועל.

אני גם מניח שהרב גורן והרב ליאור עברו על הספרים הללו, אבל האמירה "דברים בטלים" היא גוזמה הנאמרת בלהט הלימוד, כי לא יתכן לומר שהדברים שהובאו שם הם דברים בטלים.
ניתן לומר שיש מחלוקת וברור לי שיש מחלוקת, אבל לבטל טענות בהם דנו בהרחבה במחי יד זה לא נכון.
ח' באלול תש"פ 16:11

ממילא כל הדיבורים **המעשיים בימינו** הם דברים בטלים.

לא הדיונים התאורטיים לפני כמה דורות.

 

לגבי דרישת ציון - אני מבין שהשתכנעת...

 

 

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ח' באלול תש"פ 16:37
השתכנעתי שבפועל זה לא קרה?
ח' באלול תש"פ 17:01

היחיד שחושב שיש היתכנות זה הרב ישראל אריאל. הוא היחיד.

הוא לא שכנע אף אחד. גם את הרב ליאור לא הצליח לשכנע.

ברור מה תהיה ההכרעה והוא לא מוכן לקבל אותה.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ט' באלול תש"פ 21:37

מוכן לקבל את ההכרעה
מדוע אם כן הוא היחיד שמוכן לשבת 
לדיון עם הכרעה?

אשמח באמת שתאיר את עיניי מה אני לא רואה שאתה כן.

ט' באלול תש"פ 22:52

הוא מבין שהצד שמסכים לדיון נתפס כזה שצודק

והצד שלא מסכים לדיון הוא הצד שחושש ממנו.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ט' באלול תש"פ 23:34
אם זה היה נכון, הוא היה מנסה פעם אחת. מפרסם את אותה פעם ומפסיק.
אבל הוא ניסה הרבה פעמים ליצור דיון ברבנות ועדיין מנסה אחת לכמה חודשים.
הוא הכין חומרים שלמים לקראת דיונים שתמיד בוטלו ברגע האחרון...
י' באלול תש"פ 00:03

מה הוא יודע?
 

י' באלול תש"פ 00:19


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 00:33

אין לי פוזיציה בעניין אני גם לא כל כך בקיא בו כמו שנשמע ממך.
מנסה באמת לברר. אשמח שתעזור.
מצד אחד נראה שהרב אריאל חותר לדיונים מצד שני הרבנים לא מעוניינים.

אתה טוען פה טענה שהיא פרשנות למניע של הרב אריאל.
אני לא יכול לפסול את זה ואני לא יכול לאשר את זה בוודאות, ומניח שגם אתה לא.

אני כן יכול לשאול- 
מה ימנע מצב שלעתיד לבוא
כשיהיה דיון חשוב בנושא X
ויהיו רוב בעד ומיעוט נגד,

המיעוט יבקש דיון אלא שהרוב שבעד לא יסכים לדון עימו ,בטענה שכל רצונו של המיעוט זה לעשות פופוליזם זול של 'תראו אני מוכן לדון' ולכן אני צודק.

תענה לי, כי אין לדבר סוף
כך כל פעם הרוב יוכל להמנע מדיון אמיתי, ותמיד יהיה לו קל לעשות את זה
הכי 'להאשים את המיעוט בפופוליזם ולעוור את הציבור מלראות את הטיעונים.

ואולי, רק שאלה, מי שמתיימר לקרוא את המניעים האישיים של הרב אריאל כדי להתחמק מדיון
הוא הפופוליסט?

עד כאן שאלותיי  מקווה שתתמודד איתן בלי לייחס פרשנויות שונות למניעים שלי לשאול.

 

י' באלול תש"פ 03:29

הרב ישראל יודע מצוין שבכל פורום שהוא לא יהיה לו רוב בעד עליה

(ועכ"פ לא בעד עליית נשים שאפילו בין הרבנים העולים לא יהיה לו רוב).

הוא רואה ערך בקיומו של דיון בנושא, ורוצה לעורר משא ומתן של הלכה בין הרבנים.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 09:52
ואני לא חש מעצמי כה בקי ברבני ישראל לדעת לומר על אף דעה שאותו רב הוא היחיד, אשריך שאתה יודע מה דעת כל רבני ישראל
י' באלול תש"פ 16:09

לא עניינה אף רב. אני לא יודע מה דעת כל רבני ישראל, אבל אני לא חושב שהמקדש לא מעניין אותם.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 17:17
העובדה היא שבניין בית המקדש לא עניין מספיק רבנים.
יופי, אז אם אתה לא יודע מה דעת כל רב בישראל איך אתה יכול לדעת שהרב ישראל אריאל הוא היחיד?

ובכלל, הדיון הפך להיות קצת פגום לדעתי.
יש דעות של מגוון רבנים המתירים או מחייבים וטעמם עימהם, יש שאוסרים וטעמם עימהם. לא חייבת להיות אחידות באף קבוצה, אבל ראוי שתהיה מוכנות לדיון משני הצדדים וכואב לי שהשרשור נהפך להיות, איך הרב ישראל אריאל לא קיבל כבר את דעת הרב ליאור, אם הם ידונו אולי נבין למה טוב יותר
י' באלול תש"פ 17:22

זה מה שיוצא מהתגובות שלך.

 

אין שום רב שטוען שאפשר לבנות היום מקדש חוץ ממנו.

אפשרות א': הם לא מכירים את הערוך לנר, הגרעק"א וכו'.

אפשרות ב': הם מכירים ולא חושבים שאפשר לבנות היום.

תחליט מה האפשרות הנכונה.

 

הסברתי לך כבר: הרב ליאור והרב אריאל דנו בנושאים האלה.

הרב אריאל לא שכנע את הרב ליאור בשיטתו.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 17:37
עם דעות שונות מהמגזר (או מעבר לו אם כי זה נשמע עוד יותר מדע בדיוני לצערי) לדון יחד כקבוצה.

רציתי להראות שיש מגוון דעות באחרונים ולכן חשוב שידונו כולם יחד בנושא.

ואני מניח את אפשרות ב על הרבה מהרבנים ודווקא בשל כך חשוב לי שיהיה דיון לפני שקובעים מסקנה. כזה נורא שיהיו דעות שונות בכל כיוון כללי?
(בדיוק כפי שהייתי שמח שיהיה דיון פוליטי עם אנשים ממגוון דעות בימין וממגוון דעות בשמאל ולא שאקבע שכל הימין מחויב לדעה של פוליטיקאי א וכל השמאל מחויב לדעה של פוליטיקאי ב לפני הדיון)

ואם הרב ליאור לא השתכנע אז אין מקום לדעה הזו?

אם תסתכל שוב תראה כי אני לא ביטלתי אף דעה ולא אמרתי שאין מקום לדעת רב זה או רב אחר אלא אמרתי שיש דעות שונות ולכן חשוב שידונו יחד כקבוצה!!!
במקום שהדיון כאן ינסה לקדם דיון מכבד בין רבנינו, הוא הפך להיות, איך נדון עם הרב הזה, הרי הוא לא בר הכי או רב אחר חלק עליו.

פשוט כואב...

י' באלול תש"פ 17:43

השיטה הזו שכ"כ מכאיבה לך מקדמת חורבן ולא בניין.

 

אתה מוזמן לרצות דיון של מי שאתה רוצה עם מי שאתה רוצה.

בכל מקרה אני לא הכתובת להצעה שלך.

מנסה להסביר לך למה דיון כזה לא מתקיים (מעבר למה שהתקיים כבר).

אתה לא מוכן לקבל את ההסבר - זכותך.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 18:24
כי אי אפשר לתת גם לרב ישראל אריאל וגם לרב ליאור וגם לרב אבינר וגם לרב כץ לדון יחד לדוגמא?

ואם מעזים לחשוב שהם מסוגלים לדון יחד ואין לאף אחד מהם משקל מכריע בטרם הדיון אז על כך חרבה ירושלים?

זו כוונתך?
י' באלול תש"פ 18:30

ומי שחושב שהוא יבנה מקדש בצורה הזו טועה טעות חמורה,

ויוביל לתוצאה ההפוכה.

היחס שלך לת"ח נראה לי בעייתי מאוד,

וניכר עוד יותר בתגובה השניה שלך (קישור להלן),

בה אתה חושב שצריך ללחוץ על גדולי ישראל

כדי שיעשו מה שהציבור רוצה (במקום ההפך).

לענ"ד מחשבות כאלה הן חורבן של התורה.

 

ואגב, לא חשבתי שאתה הכתובת - צעירים מעל עשרים

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 19:01
אם אין מקום לדעת הרב ישראל אריאל כי הרב ליאור חולק עליו.
אז איך יש מקום לדעת הרב כאשר הרב עובדיה חלק עליו?
י' באלול תש"פ 19:06

הרב גורן היה בהחלט בר פלוגתא של הרב עובדיה.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 20:09
כמו הרב גורן?

כמדומה לי שהרב ליאור סובר שקודש הקודשים נמצא מתחת לכיפת הסלע, בעוד הרב גורן סבר שהמזבח נמצא שם.
י' באלול תש"פ 20:18

ואם כבר, ראה את מאמריו של בנו הרב אלקנה ליאור שפורסמו כאן בערוץ.

הוא נוטה יותר לשיטת הרב גורן מאשר לשיטת הרב זלמן קורן (שכיפת הסלע היא קה"ק).

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 20:20
אם כך, אז רבים מהעולים לא נוהגים כדעת הרב ליאור. (ואפילו יותר משחשבתי)
י' באלול תש"פ 20:21

על זה בדיוק כתב לו הרב יהושע כ"ץ במכתבו הגלוי ובמאמרו האחרון שפורסם כאן.

(ערכתי את התגובה הקודמת לפני שהגבת. עיי"ש עוד).

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 20:23
עכשיו קראתי.

י"א באלול תש"פ 16:21


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 21:51

הרב אלקנה מאמר ראשון:

ההליכה בצד המערבי בהר הבית מותרת

בפנים יש קישור נוסף למאמר המלא בוורד

 

הרב אלקנה מאמר שני:

ההליכה בצד המערבי של הר הבית

 

מכתב הרב ליאור בעניין הספר "הר הבית כהלכה":

https://rotter.net/forum/scoops1/645507.shtml

 

מכתב הרב כ"ץ לרב ליאור (מופיע בסוף המאמר):

באיזו זכות אתם מתפללים בהר הבית? - יהדות

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 10:21

תודה

י"א באלול תש"פ 16:20


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:33

מצד אחד הוא כותב בפירוש שהעיקר הוא כרדב"ז  ולא שיש מקום שווה לשתי השיטות (וחולק על הרב אב"י סליבצקי שטען שלפי הרב ליאור אין הכרע)ושהוא בא במאמר זה לדון רק בדעת הרב גורן ולא בדעת אביו.

מצד שני אכן יש שם דברים מעניינים שאני רוצה לעבור עליהם שוב ביישוב הדעת מול המפות המקוריות בספר  ולראות בעיניים ולא רק בתיאור המפה (למרות שהוא די מפרט)

מה דעת הרב ליאור (האם זה להחמיר כחובה, כחומרא, עיקר הדין, חשש דאו' וכו') הוא לא פירט שם מעבר ל"דעת אבי מורי להחמיר כרב גורן".

 

ראיות חדשות לשיטת הרב גורן אין שם. ראיות שמחלישות את זיהוי הרדב"ז אין שם. נחכה לספר...

י"א באלול תש"פ 17:35

"לנגד עיניו של אאמו"ר עומדת תמיד מפה משורטטת זו, ביודעו שזה החשבון האמיתי". 

 

אלו היו תגובות ראשונות לקושיות הרב סילבצקי.

הוא התקדם הרבה מאז. היום יש לו הרבה ראיות לרב גורן,

והוא סבור ששיטתו היא העיקר. אבל אכן, נמתין לספר...

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:39

" אני שוב מבהיר המפה עמדה לנגד עיני אאמו"ר כמראה מקום. כ"סימן", ולא כ"סיבה" בלשון הישיבתית. הוא התבסס בעיקר על העקרונות כפי שלמד מהמשנה במידות, ירושלמי, רמב"ם ושאר ראשונים ופוסקים."

י"א באלול תש"פ 17:40

לא היה רחוק ממה שזכרתי כשקראתי לפני יותר משנתיים.

 

אכן, אבל ברור מה עמדת הרב באופן כללי, עוד לפני תחילת המחקר.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:41

ולא לשיטת הרב ליאור ואין ללמוד מזה א דעתו. אצטט:

"

בשל אריכות הדברים, ברשות הקוראים אפצל את תגובתי. ובתגובה זו אבהיר רק מה שקשור לקבוצה הראשונה, לעצם שיטתו של הרב גורן בספרו "הר הבית" בשאלה כיצד הוא מיקם את המזבח? ובס"ד בלנ"ד בעתיד אשיב על שאר הטענות. שבוודאי יש להתייחס אליהם במלוא הרצינות.

ולכן לא אתייחס בתגובה זו לקביעת הגבולות המדוייקים על פי אאמו"ר שליט"א משום שאותם ניתן יהיה לקבוע רק בשכלול כל הנתונים ולקיחתם המדוייקת בחשבון. לעת עתה, בקשר לגבולות אחזור ואדגיש את מה שאאמו"ר מדגיש כל השנים שיש להקפיד להצמד למבנים הצמודים לכותל המערבי ככל שניתן, ובכל מקרה בשום אופן אין לסטות מזרחה מן המסלול המקובל (אשר קו המדרגות המערביות של המבנה הקטן בצורת קבר עם כיפה, הנמצא מדרום למרחב שלפני המדרגות המערביות (האמצעיות) של ה'רמה', תוחם אותו ממזרח) ולא להתקרב כלל מעבר לקו זה אל המרחב שלפני המדרגות המערביות האמצעיות של ה'רמה' (אשר בערך כנגד שער הכותנה) משום שבטווח קצר מאד נכנסים כבר בוודאות לחיל ואח"כ ח"ו למקום איסור כרת, לעזרה, לשיטת הרב גורן."

י"א באלול תש"פ 17:43

עובד על זה עם אדריכל.

 

שוב - הטענה העיקרית שלי כאן היא היא שהרב ליאור לא טען גם לפני המחקר שמותר להתקרב במערב ולא התיר מה שהרב גורן אסר.

ראה מה כתבתי:

אתה טועה. הרב ליאור נוקט לחומרה כשתי השיטות. - צעירים מעל עשרים

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:44


י"א באלול תש"פ 17:45


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:49

מהר מיד  

י"א באלול תש"פ 17:50

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:44

שמצד אחד הוא כותב "אאמו"ר סבור שיש חיוב לחשוש לשיטתו. "

ומצד שני כותב "(אני מבהיר זאת כנגד ההבנה המוטעית של הרב אב"י כאילו אאמו"ר מייחס לשתי השיטות הנ"ל משקל הלכתי שווה וכאילו נחלקו במחלוקת מאד עקרונית, דכ"ז אינו" 

 

י"א באלול תש"פ 17:49

את טענתי העיקרית הסברתי; הרב לא התיר מה שהרב גורן אסר בניגוד למה שלכאורה רצה לטעון @ארץ השוקולד.

 

הרב מחמיר כשתי השיטות. לא נכנס כאן לפינה של ההגדרה המדויקת "חובה, חומרא, עיקר הדין, חשש דאו'" וכו''.

דיוקים ברב אלקנה לא על אחריותי.

 

מאז נכתבו התשובות הראשוניות לרב סילבצקי הרב אלקנה נכנס לעומק הדברים, וכיום הוא נוטה יותר לדעת הרב גורן מאשר לפני המחקר.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:50

כדי לברר. מהמאמר והתשובות שהבאת משמע שהעיקר כרדבז.

אכן מאז ומתמיד הרב ליאור חשש לרב גורן (כפי הבנתו ולא כפי שהבין את הרב גורן הרב סלבצקי)

י"א באלול תש"פ 17:53

כבר כתבתי שמוטב לנו להתרחק מפורום אקו"ח

 

ניסיתי לשוחח עימו בנושא מספר פעמים.

הוא מקמץ מאוד במתן מידע ומבקש שימתינו בסבלנות שיסיים.

 

קפצתי אליו לפני זמן מה (טרם הקורונה) לראות קצת במה מדובר.

במחקרו המלא הוא מבסס מאוד את דעת הרב גורן וסבור שהיא העיקר.

כמובן, הוא לא מקל בגלל זה במזרח או בכיוונים אחרים.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 18:04

את הביסוס לשיטת הגר"ש גורן.

מה שעוד מעניין הוא מבסס את שיטת הרב גורן במיקום המזבח בלבד או גם את המדידות שלו באמה בת 58 ס"מ? כי במאמרים שם הוא מחשב לפי אמת חזו"א. ולשיטת הגרח נאה יש לנו שם עוד כמה מטרים טובים אם לא יותר...

י"א באלול תש"פ 18:08

הוא נכנס לכל הסוגיות. לכן זה לוקח כ"כ הרבה זמן...

אבל כאמור, ניאלץ להמתין.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 18:19

כי מהרב ליאור שמעתי כמה פעמים אמה של 48 ס"מ וכשהוא דן ברב גורן הוא כתב 58. אם אתה אומר שהוא דן בזהזה לא עוזר. תביא מסקנות

!!!! 

(בצחוק כמובן)

י"א באלול תש"פ 18:21


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 18:25

על השורה התחתונה באיזה אמה למדוד בהר הבית

י"א באלול תש"פ 17:51

אבל שם מאד ברור מה העיקר ומה החומרא.

 

לגבי דיוקים, יש דיוקים סותרים ולכן אני רוצה לשאול אותו על זה במפורש

י"א באלול תש"פ 17:53

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י"א באלול תש"פ 17:49

הוא ממש לא נוטה לרב גורן להיפך, הוא מדגיש שהעיקר כרדבז ויש לחשוש לרב גורן רק  ": "אכן יש להתחשב בדעות אלו ולמדוד לחומרא" ואבאר את כוונתו כלומר ניתן לקבל לחומרא את שיטת הרב גורן רק משום שבדוחק ניתן ליישבה עם המסורת עליה הסתמך הרדב"ז. בכך שנעשה חילוק בתוך "המסורת" בין עיקר ושורש המסורת שמצביעה על כך שאבן זאת שימשה לתעודה גדולה במקדש (כלשון הגרימ"ט) שע"ז אי אפשר לערער. לבין המסורת על מיקומה ושמה המדוייק בתוך בית המקדש. ובזה ניתן לבאר את המסורת או על השתיה או על השיתין. "

י' באלול תש"פ 18:26
פתחתי פה שרשור, מי שהגיב חשב שהוא בין השאר הכתובת ולא הפוך

אני פתחתי שרשור כי ממה אני רואה במציאות, יש מצב סביר שאם יהיה לחץ ציבורי על הרבנים שיתבטא גם כאן אז זה יקרה.
י' באלול תש"פ 18:28

אני לא חושב שהציבור צריך ללחוץ על רבותיו.

אני חושב שהתנהלות כזו היא חמורה ובעייתית מאוד.

הרבנים צריכים להוביל את הציבור ולא ההפך,

אבל כבר כתבתי שאתה כנראה חושב שאתה חכם יותר מהם....

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

י' באלול תש"פ 19:04

מוביל את הרבנים לאחדות, לדיון משותף.
לא להקמת מקדש, לא דרישה לשנות את דעתם כך סתם.

לציבור נמאס לשמוע מרבותיו קריאות של אחדות והטפות מוסר
בזמן שרבותיו אינם רוצים לשבת יחד, עד כדי מצב שאם רב פלוני מגיע לכנס מסויים רב אלמוני מבטל את הגעתו.

ואחת מהטענות שהציבור דורש:
הבה נשוב לימים בהם היה בית דין אליו יכלו להפנות שאלות, בית דין שיש בו מגוון דיעות.
בבית הדין הגדול מסופר שאם היו רוב מטמאין היו מטמאין, רוב מטהרים היו מטהרין
אבל היו דנים ביחד לא כמו היום.

וראה איזה פלא - התורה מצווה "אחרי רבים להטות"
ואני רואה שאתה מדגיש את החשיבות להצמד לדברי גדולי ישראל אז בודאי אתה מכיר את פירוש הספורנו על המקום:

"כשישאלוך חבריך הדינים מה דעתך. לנטת אחרי רבים. לא תהיה תשובתך שראוי לנטות אחרי רבים, אם היו עשרה מזכים ואחד עשר מחיבים...אלא אמר דעתך וסברתך, ולא יספיק לך שתאמר שראוי לנטות אחר דעת הרבים מבלתי שתאמר בזה שום סברא"

י' באלול תש"פ 20:10
ח' באלול תש"פ 13:42
עבר מאז 10 שנים, מסתבר שכבר שכחת הכל.




נ.ב.
אני מקוה שכולם מבינים שזה נאמר לגמרי בצחוק...
ז' באלול תש"פ 20:31

אני לא יודע כיצד לשים קישור לשם, אז בקצרה.

 

א.יש הבדל גדול בין לא להסכים עם ההסברים ובין חסרון בהסבר. כמעט כל מי שהתנגד לעליה להר הבית לא הסביר הסבר מפורט למה. עד כדי כך שהרב סלבצקי, חתנו של הגר"א שפירא, הוציא חוברת כדי לחקור למה בדיוק התכוון הגר"א שפירא כשאמר 'ספק כרת'. על כגון זה כותב הרמב"ם. ושם הבאנו עוד מקורות.

 

ב. סליחה, אבל לי זה נראה כמו התחמקות בצורה נעימה מלדון על הנושא. שהרי הרב אריאל הסביר היטב למה הוא לא הולך אחרי כל החותמים, כיון שאינם מביאים שום טעם. הרב אריאל רוצה לעשות דיון כדי שהנימוקים והטענות יובנו.

ז' באלול תש"פ 20:41

לעיתים מרגיש שהרבנים מתבצרים בדעותיהם
ליצור לעצמם קהל תלמידים
שיתבדלו מתלמידים אחרים
שיתבדלו מיחס לשיטות אחרות
שיתבדלו מבירור סוגיות
ועוסקים בסוגיות בעיון על מגדלים הפורחים באוויר
ולא בסוגיות מעשיות
מצד אחד אומרים שבית המקדש לא יפול משמיים

ומצד שני מרחפים השמימה בהתעלמות מדיון הלכתי.

מי שיודע שנימוקיו נכוחים ועומדים - לא יתחמק ממפגש.

מצד אחד טוענים שהרב קוק היה אמנם יחידי בדורו בדיעותיו
ומצד שני טוענים שאם היה פוגש את רוב בני דורו היה מכריע אותם.
אבל בני דורו סברו שאין מה להיפגש, הרי הם צודקים.

אז בואו הפגשו.
אם לא למענכם, למעננו הציבור.



 

ז' באלול תש"פ 22:51


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ח' באלול תש"פ 00:00
הוא אמר לי שהוא בא לבדוק ולהסביר למה יש ספקות כדעת הגר"א שפירא ואי אפשר למצוא בוודאות את מקום המקדש.

ישנם ספיקות שהוא מעלה שהוא עצמו גילה אותם בשנתיים האחרונות.

אשמח שתפנה אותי למקום שהגר"א שפירא הסביר למה יש 'ספק כרת'.
הסבר, לא רק אמירה שלא יודעים ואי אפשר לדעת אלא גם למה לא יודעים.
ח' באלול תש"פ 00:01

את השיעור של הרב סילבצקי בנושא שמעתי עוד כשר' אברום היה בחיים.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

ח' באלול תש"פ 00:06
זה נשמע לי מוזר מכמה סיבות שהוא דן בזה עם הגר"א שפירא. אך אני מעדיף לא לפתוח את זה כאן.
אם תרצה באישי.
ח' באלול תש"פ 11:46
וכואב לי שבעצם האמירה של הרב כץ היא:
"אנחנו הרבה שחולקים עליך, מספיק שצקרא את הדברים שלנו ואין צורך שנדון יחד.'

אז לא, בשביל עם ישראל, אנחנו צריכים שגם הרבנים יסכימו לדון אחד עם השני פנים אל פנים.
ח' באלול תש"פ 07:14
הרב גורן במבוא לספרו, מתייחס לדרישת ציון ולסיבות למה לא פוסקים כמותו בעניין בנית בית המקדש. העתקתי למעלה את המשפט הפותח והחותם, היה לי (ולפורום) ארוך מידי להקליד חמישה עמודים...

ממרן הגר"א שפירא זצ"ל, שמעתי בע"פ הסבר לדברי הדרישת ציון, לקושיות של ר' דוד מקרלין ואחרים וללמה מכריעים כמותם - אלא שהייתי צעיר ולא בסוגיא, כך שהדברים לא סדורים אצלי.

כשלמדתי בשנים האחרונות את דרישת ציון, ברור מהדברים שהוא לא נכנס לכל השאלות. (למשל, הוא בכלל לא היה מודע לשאלת זיהוי המקומות, כפי שהיא עומדת לפנינו)
ח' באלול תש"פ 11:49
באתי לומר שאף טענה היא לא דברים בטלים ולכן חשוב לדון וללבן את הסוגיה באמת, כאשר רבנים מדעות שונות יסכימו לשמוע את האחר, לנסות לשכנע ולנמק. (ואולי אפילו להשתכנע)

י' באלול תש"פ 16:41

ולא אמרתי שזו ראיה מכירעה. השתמשתי בביטוי שכל המשמעות שלו היא יש לך משהו חשוב שלא יודעים? תראה לנו!

ז' באלול תש"פ 11:09

רבי עקיבא איגר, הערוך הנר, הרב צבי הירש קלישר, השרידי אש, האגרות משה, הרב שלמה זלמן אויערבך ועוד. (חלקם סברו כמו הרב גורן בכאן וחלקם סברו שניתן לבנות את בית המקדש בימינו ללא נביאים וללא כוהנים מיוחסים, ללא אפר פרה וללא מלך המשיח, אבל בכל מקרה לכלל הפוסקים הללו היה ברור שצריך לדון בעניין באריכות.)

 

ואם הוא מתכוון לעצם העמותות, נחיה ונראה.

 

יש מנהג אצל פוסקים שאינני מבין לטעון שאין מקום לדעות שעליהם הם חולקים. (ויצא לי פעם ללמוד במקור חיים השלם שם הוא אמר שיש הטועים וסוברים שמותר לשים לחם שטעון "המוציא" בסעודת בר מצווה עם אורחים שאינם שומרי תורה ומצוות ולא יטלו ידיים, אבל ברור שאסור כי הם לא יטלו ידיים וצריך להביא מזונות. במקרה בהמשך אותו יום למדתי בפניני הלכה שם כתב שיש הטועים וחושבים שאסור להביא לחם שטעון "המוציא" ונטילת ידיים באותו מצב וברור שניתן להביא לחמים הטעונים נטילת ידיים גם אם יש אורחים שלא יקפידו בכך. ואני זוכר שלי זה מאוד צרם, נניח שהרב מלמד לא ראה את דברי הרב חיים דוד הלוי, אבל ברור שהוא ראה פוסקים שסברו כמו הרב חיים דוד הלוי כי הרב חיים דוד הלוי לא נהג להמציא הלכות, וגם הרב חיים דוד הלוי אמנם לא ראה את דברי הרב מלמד, אבל ברור לי שהרב מלמד הסתמך על פוסקים.

למה אי אפשר לומר, יש החולקים עלי אבל אני סובר שזו ההלכה?)

ז' באלול תש"פ 09:24
לבין חלק מההוראות של הרב אריאל.

איני יודע מה בדיוק מושמע בהקלטה ש @אריאל יוסף דיבר עליה, אבל מכמה וכמה רבנים, כולל מתנגדים נחרצים לעליה כיום, שמעתי דברי שבח נלהבים, על העיסוק של הרב אריאל בלימוד והוראת ענייני המקדש וקודשיו. כשהייתי בסיורים במכון המקדש ובתצוגה שלו (האמת, האחרון היה לפני שנים) לא שמעתי שם שום דבר שלא מוסכם.

לעומת זאת, כמה מההוראות להלכה של הרב אריאל, במיוחד העידוד לעליית נשים והטענה שהלכתית אפשר להקריב קורבנות כיום - לא מקובלות על רוב מוחלט, אפילו של מיעוט הפוסקים המתירים עליה לחלק מהר הבית בתנאים מסויימים.

הרב ליאור חד משמעית מתנגד לעליית נשים נשואות ועוד יותר חמור רווקות. הרב ליאור חד משמעית מורה, שגם אם יעלמו כל ההפרעות הטכניות - אין אפשרות הלכתית להקריב קרבנות כיום (עד כמה שהבנתי, בעיקר בגלל הזיהוי המדוייק של מקום המזבח).
ח' באלול תש"פ 11:55
(לשיטתו וזה. מו"ר שליט"א פוסק אחרת.)

דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק משלא יוזק
וד"ל

בֵּית מִקְדָּשׁ אֵל חָרֵב | אֻסַּף חֶסֶד מִכֹּל אֱנוֹשׁ.

ח' באלול תש"פ 13:43
אם 'לא מותר' אז 'אסור', לא?
ז' באלול תש"פ 13:56

לא שונה בהרבה מהרב גור גלון (עליו טענת שהוא ראש ישיבה. הרב הלל גם זה לא...)

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

אולי יעניין אותך