ברור שבמציאות בימינו אסור לתקוע בשופר בהר הבית.
בכל ההיתר לתקוע בשופר בבית דין, הוא כי אין שם חשש טלטול. לצערנו, כיום בהר הבית לא ניתן להביא מראש את השופר/ארבעת המינים, ולכן ברור שאסור יהיה להשתמש בהם בשבת.
(ולגבי עצם הדיון ההלכתי, עד כמה שידוע לי, הר הבית לא רלוונטי לנושא. אפשר לדון האם ההיתר העקרוני הוא במקדש, או בכל ירושלים, אבל אני לא מכיר דעה שבירושלים אסור, ובהר הבית מותר. כך שזה לא באמת משנה הםא ההר יפתח, והאם מותר לעלות להר).

בי"ד רלוונטי לתק"ש לאחר החורבן.

נטילת לולב לא היתה כלל לאחר החורבן גם במקום שהיה בו בי"ד.

בזמן המקדש בירושלים לא היו נוטלים לולב ובמקדש היו נוטלים,

כך שבהחלט יש חילוק כזה.

אבל אם סוברים כרמב"ם, אז כל ירושלים היא מקדש.

אם לא סוברים כמותו, אז רק העזרה היא מקדש. אני לא מכיר דעה שבהר הבית כן, ובירושלים לא.

כיוונת לדעת הרב ליאור. היו שרצו לטעון אחרת...

ב"ה שהיא מובנת מאליה עבורך. אשריך.

אם אין דעה כזו, אז מה שכתבתי נכון: אין שום משמעות לעניין הר הבית בנושא זה. השאלה רלוונטית לעולים להר הבית כלאלו שאינם עולם.

הוא עירב את הלכות התקיעה בחצוצרות ובשופר בהר הבית

עם הלכות התקיעה בשבת, ומתוך כך הגיע למסקנתו.

ראה באריכות כאן:

תקיעת שופר בשבת במקדש, במדינה ולאחר החורבן | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה

אפשר לדר כמותו. לא לסמוך עליו בספק חילול שבת.

כנראה אתה אפילו לא מעז להעלות אותן על מקלדתך...

אעזור לך: "לעלות להר הבית".

הדיון בנושא שופר ולולב בירושלים בזה"ז מוצה והוכרע ונדפס בספר עיה"ק והמקדש להגרימ"ט ח"ג פרקים כ-כא.

עיה"ק והמקדש - תקיעת שופר בשבת ובירושלם | נטילת לולב בירושלם

הוא לא דן בשאלת התקיעה והנטילה בהר הבית (העומדת כאן לדיון),

אבל אם הגענו עד הגרימ"ט, הוא כן דן בנושא הקמת בית כנסת בהר הבית בזה"ז (בחלק ה' של ספרו),

וכנראה לא שמע על "דעת גדולי ירושלים בדורות שלפנינו" בנושא העליה להר...

על נימת הזלזול וביזוי ת"ח בנ.ב. שכתבת אני מוחה.

@ק"ש

לא התכוונתי לבנות תלי תלים וכו' ולכן הוספתי קריצה.

הגרימ"ט נחשב מוסר נאמן ומוסמך של מנהגי ירושלים ודעת גדוליה

ואף היה חתנו של הגרש"ס, ובכל זאת דן בהקמת בית כנסת בהר.

כנראה הוא לא סבר שנושא העליה הוכרע לאיסור ע"י גדולי ירושלים.

אדרבה, הוא כנראה סבר שאם בכלל יש הכרעה שלהם, ההכרעה היא שמותר.

@ק"ש

מצ"ב קישור אליו: עיה"ק והמקדש - התפילה במקום המקדש

כאמור, הרב טוקצ'ינסקי לא סבר שהדיון בנושא עליה להר הבית הוכרע,

ומי כמותו נאמן למסור את מנהגי ירושלים?!

אדרבה, הוא כנראה סבר שאם בכלל יש הכרעה שלהם, ההכרעה היא שמותר.

עכ"פ יש כאן לפחות מחלוקת האם גדולי ירושלים הכריעו בנושא, להבדיל משופר (ולולב) בשבת.

ספרי הגרימ"ט נמצאים ברשת גם בצורה הרבה יותר נוחה, וגם אוצר החכמה פתוח לכל כרגע.

(וגם מהיברו בוקס ניתן להוריד ולדפדף כמו שהעליתי כאן ואם אתה לא מוצא, מוזמן למקד לכרך המתאים).

קצת קשה להגדיר את אלו שהזכרת כ"בתראים" אחר שחיו באותו הדור (ואתה מודה שהכירו אותו אישית),

ובכל מקרה, כמדומה שחלקם חלקו עליו גם בנושאים אחרים הכרוכים בהכרעות גדולי ירושלים,

ובכל זאת נוהגים על פיו גם נגדם. בסוף מדובר בשאלה עובדתית: האם היתה הכרעה או לא.

אם יש הוכחות שהיתה הכרעה חד משמעית כזו - יש. אם אין - אין.

שצריך לכוון בנטילת לולב בירושלים העתיקה

לקיים ספק מצווה דאורייתא (שאם מכוון לודאי דרבנן עובר בבל תגרע לד' הרמב"ם),

וכן שיש להחמיר בכל שבעת הימים בחומרות אתרוג של יו"ט ראשון.

למעשה, גם אותם ירושלמים (ביניהם הרב אלישיב זצ"ל) לא העלו בדעתם ליטול לולב בשבת.

האם בראש השנה הקרוב ישמע קול שופר בהר הבית? - כיפה

לא בטוח שעכשיו הם רוצים לתקוע בשבת..

אולי באמת הם חשבו שאפשר..

פה הם לא ידעו לפני שפירסמו את זה.. למה להסתכל בעין רעה?

מקדמים ספר שהרב לא נתן לו הסכמה ואפילו פרסם שהוא מכשיל את הרבים.

עזוב. העולים (והעולות) לא סופרים את הרב ליאור. רק משתמשים בו - הר הבית

ראה בשרשור שם. מה צריך יותר מזה?

אבל בנושא הזה הגיוני מאוד שהם לא יודעים.. אבל למה להגיד סתם שהם חולקים עליו? אם אתה לא יודע בוודאות למה להגיד סתם?

הם באמת לא מקשיבים לו ואולי סומכים על רבנים אחרים או אולי סומכים על עצמם ועושים מה שהם רוצים, ולדבריך גם אם היו יודעים היו הולכים לפי רבנים אחרים או לפי עצמם (הם רק משתמשים בשם שלו ובתמונה שלו כדי לקדם את העמדות שלהם כשהן תואמות לשלהם), אבל בשבילך: הם או הרבנים שהם סומכים עליהם חולקים עליו. מכיר רב הראוי לחלוק על הרב ליאור בשאלות הללו (שלא הוכרעו ונתונות במחלוקות ראשונים) שפוסק אחרת?

מי אמר לך שמה שפורסם זה שהם ידעו את דעת הרב ליאור ובכל מקרה לא הקשיבו לו? אתה יודע את זה בוודאות? 

וממילא אין זו השאלה העומדת בפנינו.

הפניתי לדיון שלו בנושא:

נשמטו לך המילים המרכזיות שרצית לכתוב בנ.ב.... - הר הבית

האמת שנמאסס לי מהסנהדרין המטופשת הזו

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=3615928771751141&id=100000021607827

כמו שכבר כתבתי לך לאחרונה. @המקום הקדוש - קיבלת הוכחה; הם חולקים עליו ולא שואלים אותו.

לא סתם רוב מי שהוא ניסה לגייס לסנהדרין הזאת לא נכנס.

גילוי נאות הוא הציע לי להכנס לסנהדרין פעם. אין בזה ממש

מסכים איתך שזה בעיה.

סתם שתבין מה הולך שם ומי נגד מי

הסנהדרין החדשה – ויקיפדיה

àúø ìñéåò ìëéðåï åîéñåã ñðäãøéï

בדיוק מה שאני טוען כאן: אלו פעילי הר הבית. אלו הפנים של העולים. ראה כאן ואילך: א. החילוק ברור: מצוות שילוח טמאים. - הר הבית

@אוא"ר

רובםלא מיחסים לסנהדרין משמעות

כלומר מצפצפים עליו ומשתמשים בו. ראה בקישור שבהודעה הקודמת.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?