בפשט דברי הרמב"ם זה אחרת.

וגם בחז"ל -

שמות רבה לד א

"שדי לא מצאנוהו שגיא כח" (איוב לז כג)… מי ששומע הפסוק הזה אומר: שמא חירופים הוא?… אלא כך אמר אליהוא: לא מצינו כח גבורתו של הקב"ה עם בריותיו, שאין הקב"ה בא בטרחות עם בריותיו, ואינו בא על האדם אלא לפי כוחו. אתה מוצא כשנתן הקב"ה את התורה לישראל, אילו היה בא עליהם בחוזק כוחו לא היו יכולים לעמוד, שנאמר: "אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד – ומתנו" (דברים ה כב). אלא, לא בא עליהם אלא לפי כוחם, שנאמר: "קול ה' בכח" (תהלים כט ד) – בכוחו אינו אומר, אלא בכח, לפי כוחו של כל אחד ואחד.

הרבה יותר הגיוני על פי הפשט שאין מצב כזה

ב. עניתי על הדברים שאמרת:

"אבל אולי לפעמים ה' מסובב מקרים שאין לאדם בחירה בהם."

משמע - אתה חושב שהבחירה חופשית היא לא חד משמעית בכל המקרים.

מפשט דברי חז"ל - זה לא נשמע נכון.

זה נכון בכל חוויה - כולל החוויה הזאת. יש אפשרות לפקפק בשיקוף של החוויה את המציאות.

החוויה היא סובייקטיבית מנוהלת ע"י רגשות ומחשבות מסויימות ואינטרסים שונים, והמציאות היא אובייקטיבית.

ב. יכול להיות שאפשר להסביר

אבל זה נשמע לי פחות פשוט להסביר כך.

גם הרמב"ם כותב שכל העניין של המצוות בנוי על כך שיש בחירה חופשית ואם זה לא כך, לא רציני לצוות.

אז יכול להיות שה' לפעמים לא מתכוון ברצינות לקיום ציווי מסויים? נשמע לי תמוה.

ולהיפך - שום דבר לא סובייקטיבי.

הכל אובייקטיבי במציאות.

זה שאנחנו קולטים חלק ממנה - זה משהו אחר.

ולנקודה העיקרית מבחינתך - למה שיהיה לזה משקל?

אולי לחשוב על זה באופן כללי אבל לא כדאי לטעון שזה משקף את המציאות.

ב. כדאי לגבש תפיסת עולם בצורה שיכלית ולא מחוויות.

חוויה זה לא קנה מידה קיצר,

כנראה שנשאר במחלוקת, אלא אם כן יהיה לך בא להמשיך לחפור איתי (מנחש שלא)

ישנן תודעות מבוססות על מציאות וישנם שפחות.

יש אנשים שיכולים להיות עם תודעה ממש מנותקת.

אתה מדבר על התודעה הבסיסית של האדם?

אם ככה - לא מגלים אותה ע"פ מה שרוב אנשים אומרים במודע אלא ע"פ התת מודע של האנשים.

ב. חוויה אישית חייבת להיות נכונה? בחלוקה הכי פשוטה

חוויה היא סובייקטיביץ ביחס לעצם אובייקטיבי. אפשר להסביר אחרת?

אתה מדבר על התודעה הבסיסית של האדם.

כדי להבין תודעה של כל בנאדם לא מתייחסים למה שהוא אומר אלא למניע שממנו נובע מה הוא אומר.

לכן זה פחות מעניין אם אנשים אומרים אם היה להם אפשרות לחטוא או לא.

הגיוני שעדיף יעדיף לומר שלא היתה לו אפשרות.

זה מקל עליו ככה ממש.

הוא לא צריך לקחת אחריות.

שהרבה פעמים שאדם אומר "אני לא יכול" עומד מאחורי זה משהו אחר.

נכון. יש לי פחות אמון ביחס לאמירה הכללית "אני לא יכול".

מחוויה אישית ( ;) ) זה טבע אנושי להשתמש בתירוצים ולא רק לשאלות "למה לא הכנת שיעורי בית".

יש הרבה מקרים אחרים שיש לי אמון למה שאנשים נוהגים לומר, בדבר הזה - לא.

זה גם אומר עלי. מודה.

אחרת בגמרא לא היה אפשר להגיד דברים כמו שכולם נכשלים בלשון הרע או שכל ימיו בהכרח בהרהור עבירה או שאין צדיק בארץ אשר לא יחטא, זה משמע שיש הכרח מסויים במציאות חייו של אדם לחטוא, ושל כל אדם.

ולא היה לו חופש בחירה בכלל ולכן הוא חטא לדעתי הוא טועה

שלא היה לו חופש בחירה

אבל בהחלט הגיוני שלא היה לו

כמו שאדם נשלט לפעמים עם מניפולציות, הוא אמנם לא יכול להוכיח או לדעת בוודאות שלא הייתה לו בחירה, אבל הגיוני בהחלט שלא היה לו, אז כך בכל מיני מאורעות שמשפיעים על האדם.

ומזה שאפשר להגיד דברים כלליים שמוכרח שכל אדם בעולם יעשה חטא, רואים שבהכרח אין באמת לכל בן אדם בכל מצב שהוא אפשרות להימנע מהחטא.

חופש בחירה זה לא אומר שאדם שולט במצב בו הוא נמצא.

לכל אדם ישנן השפעות שונות שמפיעות עליו בהכרח.

חופש הבחירה שקיים תמיד ע"פ המסורת הוא חופש בין אפשרויות מסויימות מאוד

זה לא חופש בלתי מוגבל.

יכול להיות שבגלל השפעות מסויימות האפשרויות מאוד מוגבלות אבל עצם זה שהבחירה תלויה ברצון - היא היא חופש בחירה שהיהדות לא שוללת מהאדם באף מצב.

אפשר לומר שכל אדם נמצא בתנועה תמידית, זה מהות האדם, ולכן בהכרח הוא יפול, כי מי שכל הזמן בתנועה נופל מתישהו. אי אפשר להיות בהתקדמות בלי ליפול.

@צהרים

משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ה' 

"...אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו."

אבל זה לא אומר שדברים מסויימים לא יכולים לגרור ולהכריח דברים אחרים

אם לא תסביר כך אז מושכו ודאי זה לא נכון כי הרי ודאי שתמיד יש נטייה כל שהיא לצד אחד

אני מדבר בין אפשרויות מסויימות מאוד, למשל שלאדם יש שתי אפשרויות או להגיד את הלשון הרע הזה או לא, ושיתכן שאין לו את האפשרות שלא להגיד. 

ויש גדר של 'תינוק שנשבה' (עם השנים השבי נעשה קצת שונה אבל הוא לא פחות שבי).

אבל - 

אין כזה דבר להיות 'אנוס' ברצון.

יכול להיות ממש קשה אבל אדם לא יכול להגיד שזה לא היה תלוי ברצונו מתי שהרצון זה הדבר היחידי שעיכב את העניין.

שברור שכל אדם יחטא

אפשר לומר שכל אדם נמצא בתנועה תמידית, זה מהות האדם, ולכן בהכרח הוא יפול, כי מי שכל הזמן בתנועה נופל מתישהו. אי אפשר להיות בהתקדמות בלי ליפול.

מכיר משהו שלמד לרכב על אופניים ולא נפל באחד השלבים?

ובאמת מוזכרים בגמרא דוגמאות לאנשים שמעולם לא חטאו זכור לי משהו כזה.

מתפיסה דתית קלאסית של חופש בחירה בצורה הנפוצה זה לא ברור ואני נותן בזה אמון

תמיד לעשות חילוק/אוקימתא זה דורש סברה.

אפשר להתווכח על הסברה אבל אם אתה רוצה להגיד שכלל מסויים מתקיים רק במצב א' ולא במצב ב' צריכה להיות סיבה. ללא סיבה - הברירת מחדל שהכלל הוא כולל כל המקרים. 

הפרשנות אליהם הרבה פעמים הרבה פחות מחזקות.

לאנשים קשה מאוד לפרש מקור לחוויה שהם חווים ויש להם צורך להסביר אותה דרך מסויימת שלא תמיד בהכרח תואמת את המציאות.

תת מודע זה ספקולציה?

שהוא מוזכר במקורות ומפותח ע"י הוגים 'קיצוניים' בחסידות כמו ר' צדוק הכהן מלובלין.

ואכן היה מי שנתן מקום לעבירה במקומות מאוד מאוד מסויימים (עבירה זה לא עוד סדר עדיפויות שההלכה מגדירה, אלא ממש עבירה) שתלויים כוונה מאוד זכה וטהורה.

בכל זאת - גם (ואולי דווקא) עבירה לשמה מראה את החופש בחירה. מי שעושה עבירה יש לו בחירה אם לעבור אותה או לא.

ז"א - ר' צדוק אומר שאדם לא יכול להגיד שניטלה ממנו הבחירה חופשית בשעת מעשה.

זה מועיל לצורך הנידון דידן

אפשר מקור לדבריך?

זה נראה לי שונה מעניין עבירה לשמה

הדברים עלולים בקלות יחסית להגיע למקומות שלא צריך שהם יגיעו אליהם.

אין מצב שבו אומרים שכשאתה סתם עם יצר הרע לפני שאתה באמצע חטא זה יכול להיות אונס. הרמב"ם אומר בפירוש שתמיד יש בחירה חופשית.

בכל אופן המחלוקת היחידה היא בפן הפילוסופי של השאלה.

ברמת המעשה - אף אחד לא התיר אף מעשה לאדם הפרטי בפועל.

(חוץ מאלה שאמרו שאין בחירה חופשית בכלל, כלומר)

שאינה פרטית.

והעניין הוא, שלדעתי דברי ר' צדוק פשוט לא מוכחים בשום צורה. אם כבר ניתן להוכיח יותר מהגמרא הזו לשיטת ר' נחמן (שאדם יכול לגרום לחברו להיות בנסיון שאינו יכול לעמוד בו כי זה במסגרת בחירתו החופשית) ולשיטת הרב דסלר לגבי "נקודת הבחירה", שבחירה שאדם עושה יכולה לגרום לסגירת אופציות שלו אח"כ - אבל באיזושהי נקודה יש לו בחירה שתשפיע על המצאות ה"אונס" בהמשך (מן תחילתו בפשיעה וסופו באונס).

הראשון הידוע שאומר שאין בחירה חופשית הוא ר' חסדאי קרשקש (יש שהלכו הפוך אגב בשאלת הידיעה והבחירה, הרלב"ג אומר שאין ידיעה).

אמנם עכשיו זכור לי שהראב"ד חלק ואמר שיש תאורטית מציאות כזו אם כי לא ציין שזה קורה תדיר, אלא הוא מסיק את זה מגזרת השיעבוד לדוג' וכו'. הרמב"ם מסביר את זה אחרת.

מכל מקום ההוכחה של ר' צדוק מהאשה אינה הוכחה טובה לדעתי כל כך, לפי ר' נחמן אין כאן קושיה. לגוי יש בחירה חופשית אם לאנוס אותה ולהעמיד אותה בנסיון, ולאדם יש את הכוח להעמיד אחר בניסיון שעבורו הוא אונס.

הלכתי נגד האינסטינקטים ועמדתי בכללים של ההלכה. בדיעבד זה לא היה הצעד הכי נכון בעולם.

אבל תכלס במבט לאחר אני לא דנה את עצמי... כי זה היה דברים באמת ממש קשים... זה קורה לי מלא עם חילול שבת - קורה לפעמים שכאילו אין לי ברירה, למרות שכן, ותכלס חיללתי שבתות , וזה עצוב לי, אבל - מה הייתם עושים אם שערה הייתה נתפסת לכם בגדר?! הייתם נשארים לעמוד שם כל השבת בשביל לא לתלוש אותה?!?!

אולי יש איזו רבנית צדיקה איפשהו בעולם שהייתה עושה את זה, אבל... אני לא כועסת על עצמי על כזה סוג של עברות. אולי אני לא בסדר, לא יודעת

נראה לי הרבה פעמים שאדם אומר 'הוכרחתי' לעשות כך וכך זה עניין של שיקולי העדפות ולא אונס גמור.

שזה היה עניין של סדרי עדיפויות ש'הכריח' אותם להתנהג.

קשה לי בכלל לחשוב על אופציה אחרת, אבל גם מסגנון הכתיבה זה כך נראה.

אם תשאל אנשים אם היה להם אפשרות מסויימת והם 'לא יכלו' מבחינה שיכלית לבחור בה - זה נראת לי הכוונה.

'לא יכול' זאת סקאלה רחבה.

יכול להיות דבר כזה.

זה עניין של דחף יצרי גדול שגורם לאונס?

זה עניין של חוסר ידיעה?

שני המקרים הללו שעולים לי בראש לא הייתי מגדיר אותם כאונס גמור.

זה בצורה מסויימת כמו להגיד שאם אני שם את היד באש אז אני מוכרח להשרף - זה נכון, זה בטבע.

מי שלוקח המון סמים משהו אצלו נהרס פיזית בגוף

זה אחד החששות שלי השירות לקוחות גרוע

לגבי איכות האינטרנט מעניין אם זה ככה גם בסיבים

סיבים אופטיים ILFiber - מהפכת האינטרנט המהיר בישראל | Facebook

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

עד היום אף אחד לא התרגש מטיפ שנתתי לו

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

לא כי אני מרגיש אחריות כלכלית עליהם, אלא כי זו עבודה שוחקת, עם בוס מעצבן והרבה לחץ מסביב, וזה שלב בחיים בדר"כ, וזה משמח אותם מאוד, ולא דורש ממני הרבה.

אני גם לא יוצא למסעדות אז זה בעיקר בחתונות.

בחתונות אם דאגו לי במיוחד.

לשליחים לא 

בעלי השמחה נותנים בדרך כלל

במסעדות כן (מקומות עם הגשה לשולחן)

אישית חשוב לי שלא יצא סטיגמה על דוסים (או יותר נכון דוסיות) שהם קמצנים.

פיצריות ציפס וכו אז לא.

שליחים לא יצא לי.

למלצרים במסעדה

שליחים- לא יצא לי אף פעם להזמין...

אני עושה את זה כי ככה מקובל

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע