לשמוע אנשים שמעריצים אותו ואת השירים שלו

מצד אחד: הניסיון מראה שאנשים שפוגעים הם ברובם בעלי נטייה לחזור לסורם כל עוד זה מתאפשר להם, גם אחרי ענישה.

מצד שני: אי אפשר למנוע מהם פרנסה, העונש שלהם הוא לא גזר דין מוות או חרפת רעב. כלומר, אפשר - אבל יש כאן שאלה של מידתיות.

מה כן? אסור לתת להם להיות בעמדה של סמכות או אינטראקציה עם קהל היעד לפגיעה.

האם זה מספיק? לא, כל עוד האדם חי הוא יוכל למצוא דרכים לפגוע.

אבל לפחות לא לתת לו הזדמנויות מעבר למה שהוא יכול ליצור בעצמו. 

וכאמור, זה לא מספיק כי בסופו של דבר האדם יכול להמשיך. מה כן אפשר לעשות? כאן הדילמה.

ועם או בלי קשר:

משום מה מפורסמים, כמו פוליטיקאים (סו קולד 'מנהיגים' או 'נציגים'), נתפסים כאנשים מובילי דעת קהל ודמויות לחיקוי, וככאלה שצריכים להוות דוגמה אישית. ולא ברור לי למה כי אלו במקרה הטוב אנשים עם כישרון לשירה/ניגון/ניהול, לא אנשי חינוך ולא אמורים להיות.

זה לא זמר שצירף עבריין מין מורשע ללהקה שלו,

אלא ראש ישיבה שצירף לישיבה רב עבריין מין.

ה"רב" המשיך לפגוע בנערים בחסות ראש הישיבה,

והציבור עדיין מעריץ את ראש הישיבה.

בטעות התבלבלתי...

למה אדם שאמור להיות רב מוערך, לא יכול להתגבר על היצר שלו???

וזה לא הסיפור הראשון....

כל הספורים האלו, על רבנים שניצלו תלמידים ומעריצים למטרות דומות מעוררים סלידה ובוז לדת

צריך להוקיע לחלוטין את המעשים האלו

לעודד תלמידים להתלונן על כל מעשה שגרם להם לא נעימה

וכל רב או אזרח שעושה כאלו מעשים, צריך שדעת הקהל עליו תהיה כאילו רצח

נמאס לשמוע כאלו סיפורים

דיי כבר

כלל רבני פורום תקנה אמרו, והרבה אמרו.

והסבירו והדריכו והזהירו.

עוד ועוד ועוד.

אז על מה התלונה? שלא היה על זה נייעס בטשונלטייאדה השכונתית? ברוך ה' שכך היה.

באמת, קבוצת הוואצאפ של הקהילה שלך היא לא בהכרח מדגם מייצג.

יש לך טענה כלפי קבוצה מוגדרת, למה היא לא עשתה מה שעשתה.

יפה, מוזמן לדבר איתם.

להגדיר את זה כאילו אף אחד לא העז לדבר - זה עוול. (ואגב, אני בטוח שלוואצפ הקהילתי אצלכם יש פחות השפעה מאשר לחברי תקנה)

בנוסף, כפי שמבואר כאן בשרשור - גם היום הוא מוסר שיעורים... ככה שלהגיד שאותם תלמידים נפגעו בגלל הרב דרוקמן - זה עוול (מה גם שעד כמה שאני זוכר הרב דרוקמן הביא אותו למסור שיעורים בפני בגירים, וזה כבר שונה..)

הוא "התנצל" רק בפני הציבור, וגם זה לא על המעשים שלו - אלא על כך ש"לא הובנתי כראוי", כלומר האשמים הם אלה שהבינו אותו לא נכון, והוא "מתנצל" בשמם...

N12 - הרב דרוקמן מתנצל: "עומד לצד הנפגעים"

"לצערי הרב אני מודע לכך שחלק מפעולותיי בתחום הנ"ל הותירו רושם שונה ומוטעה, בגלל שדרכים שנקטתי בהן לא הובנו כראוי. צר לי מאוד על כך, ובמיוחד אם יש כאלו שאולי נפגעו מכך".

הבנת את זה?

הבעיה היא לא מעשיו, אלא שיש אנשים שלא הבינו אותו כראוי.

בנוסף, צר לו אם "יש כאלו ש*אולי* נפגעו מכך".

אולי.

לכי תדעי.

אולי זה דווקא סבבה שהרב שלך תוקף אותך מינית, מי יודע.

זה סתם לשון הרע ולא יצא לנו כלום מלדבר על זה צריך להשתדל כמה שפחות לדבר לשון הרע בימים מטורפים אלו זו דעתי

יחזור ללמד תלמידים אחד על אחד

כי לא הצלחתי להבין איך אפשר להתבלבל בהגדרות כ'כ שונות.......

לא יודעת כבר מה לחשוב

אבל אני יותר שומעת סיפורים על רבנים שפוגעים מאשר אנשים רגילים

ואם זה בגלל שבאמת יותר מסתכלים עליהם והם מהווים דוגמה, אז שיכבדו את  המעמד!!!!

אוף

ואם הוא לא מסוגל אז יש עוד המון דברים לעשות בחיים ברגע שזה מורה דרך המצב רק נהפך ליותר כואב והפגיעה קשה בהרבה

לו בעיות בנושא יודע את זה מגיל צעיר למה הלך על רבנות?!

או שכנראה כל התורה שלו לא בנויה על תשתית נכונה, ולכן לא עוזרת לו במה שצריך......

אבל אני שמה מישהו שיהיה הרב שלי כי אני חושבת שהוא באמת יותר צדיק ממני

אם הוא לא יכול להתגבר על היצר שלו ופוגע בילדים, אז מה הוא שווה????????

מי שיש לו סוכרת ואוהב מתוקים, שלא יעבוד בחנות ממתקים

אז מי שיש לו חולשה לילדים, שיתרחק מהם!!

למה להזמין צרות?

ומילא אחד שמסכן את עצמו ועובד בחנות ממתקים, אחריות שלו

כאן הם מסכנים אחרים, וגורמים לכ'כ הרבה חילול השם!!!!

דיי כבר!!

ועוד לשמוע רבנים אחרים שמכילים את זה... אני מתפוצצת!

סורי, ידע מדעי זה ידע מדעי, תורה זו תורה.

אם חז"ל מדברים על כוחה של תורה, הם יודעים מה שהם מדברים.

ואם אתה חושב שמצאת תלמידי חכמים שזה לא חל עליהם - אתה כנראה לא באמת יודע לזהות תלמידי חכמים אמיתיים.

זה הכל.

הם לא תלמידי חכמים אמיתיים!!

את זה שיש עולם הבא אתה כן יכול לסתור?

לא.

ואתה מאמין בזה?

אני מקווה שכן.

(ואגב, בהתחשב בכך שיש לך ויכוח כזה או אחר, עם אנשים מסויימים, מה הקריטריונים להחשבת אדם כרב חשוב, ובהתחשב בכך שאכן רוב המתגלים כפושעים הם אלו מהסוג שאנשים מסוגי לא מחזיקים מהם גם לפני שמתגלה הפשע, אז דווקא יש כאן קצת איך לסתור....

וכן, הופ טרללה, הגיע הזמן שיפנימו שלא כל מי שנכח בטקס בהיכל שלמה והוצמדו לו האותיות ר' וב' הוא באמת ת"ח.)

אני לא מאמין שיש יותר מידי אנשים שאתה יודע ולא מוכרים.

אבל בא תחשוב על כל השמות האלו, אם זה לא שמות שמנסתם היה מתנהל בינינו ויכוח בפרטי אם הם שווים משהו וכמה.

וזה באמת חלק מהאסון, שהוא ביצה ותרנגולת:

מתייחסים לכל אדם בעל תואר "רב" כאל רב אמיתי, כאילו רבנות זה אינסטלציה - קיבלת תעודה - אתה סבבה.

>מגלים שחלק מהחבר'ה האלו הם פודעים

>מחליטים שכנראה על כולם אי אפשר לסמוך..

מה שמזכיר את הסיפור המפורסם של מרן ר' אברום שפירא זצ"ל

על אותו איכר שחמדו חבריו לצון והלבישוהו בשנתו בגדי כומר

ויקץ, וישתומם אל ליבו: הכומר אנכי? והלא איכר פשוט למנוחתי פרשתי!

חשב ומצא עצה: אנסה לקרוא ספר - אם אדע - אות הוא כי אכן כומר אני

ואם לא - כנראה איני אלא איכר...

ניסה וניסה, ולא הצליח, התאכזב.

אך עד מהרה התעודד: מי אמר? שמא כל הכמרים אינם יודעים לקרוא!

ומסיים היה רבינו ואומר: כך גם אצל רבנים, יש כאלו שלא יודעים כלום, ואז אומרים "וכי זה אומר שאני לא רב? בטח רב אני! אלא שכל הרבנים כולם אף הם אינם יודעים כלום, כמוני"... 

זה א"ב של מדע, אני יודע, גם אני קראתי את המאמר המכונן של קרל פופר, תנוח דעתך.

הנקודה היא - שאמונתי בדברי חז"ל היא לא אמונה מדעית.

אני מאמין בהם - כי אני מאמין בתורה.

כמו בעולם הבא, כן.

וכן, למרבה הפלא - אני מאמין בדברי התורה גם כשהם לא ניתנים למבחן והכחשה.

ולא הבנתי את המשפט הזה: "עולם הבא זה משהו שבאמת לא ניתן לבדוק בעולם הזה, אבל מאוד קל לבדוק האם יש תלמידי חכמים שסרחו..."

תכל'ס - אתה מאמין שיש עוה"ב או לא?

אם לא - חבל על הדיון.

אם כן - למה? הרי אי אפשר לסתור?

ממילא אין שום בעיה לקבוע בדיעבד.

מה גם, שכאמור כבר, בד"כ אלו אנשים שמלכתחילה מי שיודע לזהות בין תבן לבר לא מחזיק מהם במיוחד... אז זה לא כזה דיעבד.

עכשיו אביא רשימת תנאים ואמוראים שלא עמדו בנסיון שהעמיד להם היצר.  ר' עקיבא, ר מאיר ר' חייא. ועוד אמורא שלא נזכר בשמו משום כבודו אבל הוא היה מספיק גדול שלא היה מי שהעז לנדותו. עש כאן ספויילר...

אתם מוזמנים לחשוב שהם אינם תלמדי חכמים אמיתיים. ואני מעדיף לחשוב שאין אפוטרופס לעריות.

קידושין פא א:

הנך שבוייתא דאתאי לנהרדעא אסקינהו לבי רב עמרם חסידא אשקולו דרגא מקמייהו בהדי דקא חלפה חדא מנייהו נפל נהורא באיפומא שקליה רב עמרם לדרגא דלא הוו יכלין בי עשרה למדלייא דלייא לחודיה סליק ואזיל כי מטא לפלגא דרגא איפשח רמא קלא נורא בי עמרם אתו רבנן אמרו ליה כסיפתינן אמר להו מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא הדין ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי אשבעיה דינפק מיניה נפק מיניה כי עמודא דנורא אמר ליה חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא לא הוה מברא נקט מצרא וקא עבר כי מטא פלגא מצרא שבקיה אמר אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי ר' עקיבא הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא נקטיה לדיקלא וקסליק ואזיל כי מטא לפלגיה דדיקלא שבקיה אמר אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו ברבי עקיבא ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי

שם עמוד ב

רבי חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוה נפל לאפיה הוה אמר הרחמן יצילנו מיצר הרע יומא חד שמעתינהו דביתהו אמרה מכדי הא כמה שני דפריש ליה מינאי מאי טעמא קאמר הכי יומא חדא הוה קא גריס בגינתיה קשטה נפשה חלפה ותנייה קמיה אמר לה מאן את אמרה אנא חרותא דהדרי מיומא תבעה אמרה ליה אייתי ניהליה להך רומנא דריש צוציתא שוור אזל אתייה ניהלה

כי אתא לביתיה הוה קא שגרא דביתהו תנורא סליק וקא יתיב בגויה אמרה ליה מאי האי אמר לה הכי והכי הוה מעשה אמרה ליה אנא הואי לא אשגח בה עד דיהבה ליה סימני אמר לה אנא מיהא לאיסורא איכווני כל ימיו של אותו צדיק היה מתענה עד שמת באותה מיתה

מועד קטן יז.א -

ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה א"ר יהודה היכי ליעביד לשמתיה צריכי ליה רבנן לא לשמתיה קא מיתחיל שמא דשמיא א"ל לרבב"ח מידי שמיע לך בהא א"ל הכי א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו שמתיה רב יהודה לסוף איחלש רב יהודה אתו רבנן לשיולי ביה ואתא איהו נמי בהדייהו כד חזייה רב יהודה חייך אמר ליה לא מסתייך דשמתיה לההוא גברא אלא אחוכי נמי חייך בי א"ל לאו בדידך מחייכנא אלא דכי אזלינא לההוא עלמא בדיחא דעתאי דאפילו לגברא כוותך לא חניפי ליה נח נפשיה דרב יהודה אתא לבי מדרשא אמר להו שרו לי אמרו ליה רבנן גברא דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך אלא זיל לגביה דר' יהודה נשיאה דלישרי לך אזל לקמיה א"ל לר' אמי פוק עיין בדיניה אי מיבעי למישרא ליה שרי ליה

עיין ר' אמי בדיניה סבר למישרא ליה עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר ומה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה שלש שנים יהודה חבירינו על אחת כמה וכמה א"ר זירא מאי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא דהא כמה שני לא אתא ש"מ לא מיבעי למישרא ליה לא שרא ליה נפק כי קא בכי ואזיל אתא זיבורא וטרקיה אאמתיה ושכיב עיילוהו.

תוספות על מועד קטן י״ז א:יא:א
וטרקיה. נשכו אאמתו ויש מפרשים מדה כנגד מדה משום דנחשד בזנות:

ריטב"א על מועד קטן י״ז א:ב

דהוו שנו שומעניה פירש שהיה פרוץ קצת באמה ולא היה שמועתו טובה כי היה מתיחד עם הפנויו' והיה כיעור גדול לצורבא מרבנן:

משום מה, כל אלו - בסופו של דבר לא חטאו.

מעניין למה.

ואגב, זה נכון, אין אפוטרופוס, אבל צריך לדעת מה המקום של כל אמירה ומה עושים כשיש אמירות לכאורה סותרות.

לקחת רק את זו שנראית לנו נאורה ומתקדמת - זה לא רצינות.

ור' חייא??? ואותו אמורא שנודה?

מה אותה רוצה שאני אצלם לך בצורת הדף? 

בזכות כוחה של תורה, כפי שהוא אמר בעצמו.

לגבי ר' חיא - שים לב שגם כאן חמל ולמעשה לא נכשל.

ושוב - זה לא שאין מצב שבעולם שזה יקרה, אכן אין אפוטרופוס. וכולנו יודעים על כה"ג שמונים שנה שנעשה צדוקי. וזה לא סותר ששמונים שנה אכן היה ת"ח.

כל הזמן אמרתי - ש"רוב" המקרים אלו מקרים שמראש אינם ת"ח רציניים. לא הכל.

קורה חריגות, נכון.

אבל שוב - לבחור רק את המאמר בחז"ל שנראה לנו נאור - זו לא רצינות.

(ואדרבה: הרי טענו כאן ש"היום התברר" שכוחה של תורה לא מגן, לדבריך - כבר בזמן חז"ל עצמם ראו זאת, ואף על פי כן הם אמרו "בראתי לו תורה תבלין", למה? עשו צחוק מעצמם? תתבונן..)

זה דף שלם שזו כל המסקנה שלו

יצר הרע מתגרה בכולם.

אני כותב להדיא שחריגות תהיינה כי מתגרה בכולם

אבל סיכויי ת"ח ליפול הם נמוכים בהרבה, כי יש תורה תבלין.

אתה זה שקובע שאין הבדל, ומתעלם ממאמר "לא נאור"..

(ואגב, לא ענית על הסוגריים שהוספתי בעריכה.. תחשוב עליהם..)

(וגם לבחור דף שלם מתוף 2700 לא מעיד על חכמה יתירה)

אין פה עניין של נאור או לא. לא הבאתי מקור מניטשה אלא מהש"ס.

שנית ברור שיש פחות ת"ח חוטאים מאשר עמי ארצות. 

אז על מה הדיון על הטענה אם ת"ח חכם חטא מתברר למפרע שהוא לא ת"ח

על זה איני מסכים כי גם ת"ח יכול ליפול ברשת היצר. 

הנה עוד דף שבחרתי (אגב זה מספריא ולא מויקי טקסט)

ולא קשיא רישא אסיפא ההתמודדות גדולה יותר וגם יש להם 'נשק טוב' יותר להלחם. ויש גם כח רצון ויש הלכה ויש רחמי שמים.  אבל כזו וכזו תאכל החרב ולכן אין זה פלא שפעמים יש מקרים מצערים. זה קורה...

סוכה נב: 

ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא נקדים וניזיל באורחא אמר איזיל אפרשינהו מאיסורא אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי אורחין רחיקא וצוותין בסימא אמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר (בראשית ו, ה) רק רע כל היום אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' (תהלים לז, לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים וכתיב (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע 

לגבי הנאור - גם "דרך ארץ קדמה לתורה" זה לא ניטשה, ועדיין, ידוע מי הוא זה שמעדיף לצטט את זה בעיקר..

לא נאור לאנשים לומר שרב הוא יותר חסין, "כולנו בני אדם.." לכן יותר נחמד לצטט את "אין אפוטרופוס" מאשר "תורה תבלין".

ונכון, גם אני מסכים שת"ח יכול ליפול, אבל בד"כ לא, ובד"כ הנופלים הם אכן לא ת"ח אמיתיים, וכמ"ש כבר - רובם הם אנשים ש"במקרה" מראש לא אחזתי מהם. רובם, לא כולם.

ואכן, לכולם יש יצה"ר, ולת"ח יש יותר כלים לדחותו, זה בדיוק המשמעות של "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" ושל הציטוט שהבאת כעת. (כל עוד שלא ניכנס לנישה של הרמב"ם של "אין מחשבת עריות" וכו', שזה כבר עוד ביפור שצריך לדון בו)

לגבי ר"ח הגבתי לך פעמיים בניגוד למה שאתה מצטט ממני, חוששני שהשקר הזה מעיד על חוסר ביטחון.

אתה לא חייב לאהוב, יש קשת רחבה מאוד מאוד מאוד מאוד של ת"ח גדולי תורה אמיתיים, מכל הגוונים והמגזרים, שאני מכבד מאוד מאוד. ויש גם קשת רחבה מאוד מאוד מאוד מאוד של עמרצים קאלטער'ס, גם הם מכל הגוונים והמגזרים. שאני בז להם מאוד מאוד. נמאס כבר שכשמשיהו מבקר "רב" יורדים עליו שזה "בגלל שהוא לא מהישיבה שלו", וכשאחר כך הנבל אונס אומרים "הנה רב אנס" אבל את ה"אמרנו לכם" "לא אוהבים" 

ובהחלט דברים ראויים לרב, אני מחפש בנוסף גם שיהיה ת"ח ויר"ש ועמל בתורה.

ברור שיש להם יצר. "אמר רבא כגון אנא בינוני".

אבל הם לא נפלו בסוף - כי משמיים שמרו אותם בזכות תורתם.

ואדרבה- מפה משמע שמי שכן נופל, לא ממש נזהרו שם למעלה בתורתו, אז גם אותה צריך לבדוק בציציות, ורק הבאת ראיה לדעתו...

הערה חשובה מאוד: שלא יהיה חלילה הוצאת שם רע על ר' חייא, ר' חייא בר אשי אינו רבי חייא תלמידו של רבי, ודודו של רב המוזכר בכולא תלמודא, ששם אביו הוא אבא (סנהדרין ה.)

לא שאני מזלזל ח"ו ברבי חייא בר אשי, או כל אמורא המוזכר בגמרא שאנו עפר ואפר לרגליהם, אבל קראת לו רבי חייא סתם, וחששתי מהוצאת שם רע...

"אמר עוד חש בבני מעיו יעסוק בתורה שנ' רפאות תהי לשרך, פירוש בני מעיו שבהם לב וכבד אשר הם כחות התאוה והקנאה וגם כן התורה רפואה לחולי הנפש הזה."

מפורש גם לחולי הנפש.

ובגמרא סוכה נב:

"אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב (ישעיהו נה, א) "הוי כל צמא לכו למים" וכתיב (איוב יד, יט) "אבנים שחקו מים" אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב (ירמיהו כג, כט) "הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע".

והגמרא פה מדברת על יצר חזק מאוד, ומשווה את היצר של האדם הנ"ל לברזל ואבן- נשמע לי חריג.

אני עדיין איתן בדעתי שאין רפואה כרפואת התורה במחלה הזאת, הסיבה היחידה למנוע מבן אדם עם בעיות כאלה להיות רב, היא שמא יתרפה מדברי תורה וייפול...

לעניין ללמוד תורה מרב שנפל, זה עניין אחר - אולי אני פטתי, אבל רב שנפל לא נראה בעיניי כמלאך, ואמרו: "אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו". אז לא חושב שאפשר ללמוד ממנו. (אבל זה לא סותר את זה שאם הוא יתחזק בלימוד התורה זה יועיל לו באופן פרטי...)

בצורה נהדרת את מה שקרה לך בסיפור שתיארת.
לבני האדם נטייה להרגיש שייכים למשהו גדול וחשוב.
כשמגיע מישהו ומראה להם שהמשהו/מישהו 
טועה,
הם אוטמים עיניים, מוכנים להתעלם מהבעיה
ובלבד שהמיתוס לא יתנפץ.

התוצאה הגרועה-
בת יענה שטומנת ראשה בחול
נותנת לטורף יתרון להמשיך במסעו.

וכן, לגבי ההתנצלות של הרב, שהבאת-
היה מי שרשם כאן שלא צריך להתפלפל בכל מילה,
גם זו עצימת עיניים שמביאה לפושעים כוח.
ידוע - אנשים מסוכנים לציבור
יתנצלו כשידחקו לקיר(_יש לי דוגמאות להביא עם ניסוחים להמחשה אבל שוקל כמוך שעדיף לא לחטוף צרורות בפרטי).
אבל איך שהוא ההתנצלות שלהם 
בכלל מוציאה אותם הטובים
ואת הציבור כאוויל.

אני לא מתיימר לחרוץ כאן מי פושע ומי לא,
אבל יותר משמרתיח אותי אנשים מסוכנים
מרתיח אותי אנשים שעושים הכל כדי להשתיק

ולעצום עיניים, ולהרגיש טוב עם עצמם.

תודה לך על הבאת הדברים בצורה הפומבית שלהם.
 

דברים ידועים וגם כאלה שאינם, ברמה הציבורית וברמה הקהילתית.

השתקה בעיניי זה ממש המקרה שקרה לפשוט אני,
בוואטצאפ.
חוסר טיפול ענייני, חוסר מענה ענייני.
לא אמרתי שמישהו הולך עם אקדח ומצמיד למישהו לרכה כדי שישתוק
אבל יש איומים אחרים.
למשל, לחץ כבד על הנפגעים ומשפחותיהם לא להתלונן במשטרה,

להיות בשקט, לקבל פיצוי מסויים או אפילו לסלוח.
שורה תחתונה הפושע ממשיך לחגוג.

סיבה טובה לרתוח קצת?
חוסר טיפול וחקירה עניינית פירושו המשך פגיעה באנשים, בקטינים ועוד.
זהו. מקווה שזה בסדר.
ועד שיש מישהו שקם ונותן שיקוף למצב,
נותנים לו הטפות מוסר על פגיעה בתלמידי חכמים.
מקומם, לא?
 

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)