לשמוע אנשים שמעריצים אותו ואת השירים שלו

מצד אחד: הניסיון מראה שאנשים שפוגעים הם ברובם בעלי נטייה לחזור לסורם כל עוד זה מתאפשר להם, גם אחרי ענישה.

מצד שני: אי אפשר למנוע מהם פרנסה, העונש שלהם הוא לא גזר דין מוות או חרפת רעב. כלומר, אפשר - אבל יש כאן שאלה של מידתיות.

מה כן? אסור לתת להם להיות בעמדה של סמכות או אינטראקציה עם קהל היעד לפגיעה.

האם זה מספיק? לא, כל עוד האדם חי הוא יוכל למצוא דרכים לפגוע.

אבל לפחות לא לתת לו הזדמנויות מעבר למה שהוא יכול ליצור בעצמו. 

וכאמור, זה לא מספיק כי בסופו של דבר האדם יכול להמשיך. מה כן אפשר לעשות? כאן הדילמה.

ועם או בלי קשר:

משום מה מפורסמים, כמו פוליטיקאים (סו קולד 'מנהיגים' או 'נציגים'), נתפסים כאנשים מובילי דעת קהל ודמויות לחיקוי, וככאלה שצריכים להוות דוגמה אישית. ולא ברור לי למה כי אלו במקרה הטוב אנשים עם כישרון לשירה/ניגון/ניהול, לא אנשי חינוך ולא אמורים להיות.

זה לא זמר שצירף עבריין מין מורשע ללהקה שלו,

אלא ראש ישיבה שצירף לישיבה רב עבריין מין.

ה"רב" המשיך לפגוע בנערים בחסות ראש הישיבה,

והציבור עדיין מעריץ את ראש הישיבה.

בטעות התבלבלתי...

למה אדם שאמור להיות רב מוערך, לא יכול להתגבר על היצר שלו???

וזה לא הסיפור הראשון....

כל הספורים האלו, על רבנים שניצלו תלמידים ומעריצים למטרות דומות מעוררים סלידה ובוז לדת

צריך להוקיע לחלוטין את המעשים האלו

לעודד תלמידים להתלונן על כל מעשה שגרם להם לא נעימה

וכל רב או אזרח שעושה כאלו מעשים, צריך שדעת הקהל עליו תהיה כאילו רצח

נמאס לשמוע כאלו סיפורים

דיי כבר

כלל רבני פורום תקנה אמרו, והרבה אמרו.

והסבירו והדריכו והזהירו.

עוד ועוד ועוד.

אז על מה התלונה? שלא היה על זה נייעס בטשונלטייאדה השכונתית? ברוך ה' שכך היה.

באמת, קבוצת הוואצאפ של הקהילה שלך היא לא בהכרח מדגם מייצג.

יש לך טענה כלפי קבוצה מוגדרת, למה היא לא עשתה מה שעשתה.

יפה, מוזמן לדבר איתם.

להגדיר את זה כאילו אף אחד לא העז לדבר - זה עוול. (ואגב, אני בטוח שלוואצפ הקהילתי אצלכם יש פחות השפעה מאשר לחברי תקנה)

בנוסף, כפי שמבואר כאן בשרשור - גם היום הוא מוסר שיעורים... ככה שלהגיד שאותם תלמידים נפגעו בגלל הרב דרוקמן - זה עוול (מה גם שעד כמה שאני זוכר הרב דרוקמן הביא אותו למסור שיעורים בפני בגירים, וזה כבר שונה..)

הוא "התנצל" רק בפני הציבור, וגם זה לא על המעשים שלו - אלא על כך ש"לא הובנתי כראוי", כלומר האשמים הם אלה שהבינו אותו לא נכון, והוא "מתנצל" בשמם...

N12 - הרב דרוקמן מתנצל: "עומד לצד הנפגעים"

"לצערי הרב אני מודע לכך שחלק מפעולותיי בתחום הנ"ל הותירו רושם שונה ומוטעה, בגלל שדרכים שנקטתי בהן לא הובנו כראוי. צר לי מאוד על כך, ובמיוחד אם יש כאלו שאולי נפגעו מכך".

הבנת את זה?

הבעיה היא לא מעשיו, אלא שיש אנשים שלא הבינו אותו כראוי.

בנוסף, צר לו אם "יש כאלו ש*אולי* נפגעו מכך".

אולי.

לכי תדעי.

אולי זה דווקא סבבה שהרב שלך תוקף אותך מינית, מי יודע.

זה סתם לשון הרע ולא יצא לנו כלום מלדבר על זה צריך להשתדל כמה שפחות לדבר לשון הרע בימים מטורפים אלו זו דעתי

יחזור ללמד תלמידים אחד על אחד

כי לא הצלחתי להבין איך אפשר להתבלבל בהגדרות כ'כ שונות.......

לא יודעת כבר מה לחשוב

אבל אני יותר שומעת סיפורים על רבנים שפוגעים מאשר אנשים רגילים

ואם זה בגלל שבאמת יותר מסתכלים עליהם והם מהווים דוגמה, אז שיכבדו את  המעמד!!!!

אוף

ואם הוא לא מסוגל אז יש עוד המון דברים לעשות בחיים ברגע שזה מורה דרך המצב רק נהפך ליותר כואב והפגיעה קשה בהרבה

לו בעיות בנושא יודע את זה מגיל צעיר למה הלך על רבנות?!

או שכנראה כל התורה שלו לא בנויה על תשתית נכונה, ולכן לא עוזרת לו במה שצריך......

אבל אני שמה מישהו שיהיה הרב שלי כי אני חושבת שהוא באמת יותר צדיק ממני

אם הוא לא יכול להתגבר על היצר שלו ופוגע בילדים, אז מה הוא שווה????????

מי שיש לו סוכרת ואוהב מתוקים, שלא יעבוד בחנות ממתקים

אז מי שיש לו חולשה לילדים, שיתרחק מהם!!

למה להזמין צרות?

ומילא אחד שמסכן את עצמו ועובד בחנות ממתקים, אחריות שלו

כאן הם מסכנים אחרים, וגורמים לכ'כ הרבה חילול השם!!!!

דיי כבר!!

ועוד לשמוע רבנים אחרים שמכילים את זה... אני מתפוצצת!

סורי, ידע מדעי זה ידע מדעי, תורה זו תורה.

אם חז"ל מדברים על כוחה של תורה, הם יודעים מה שהם מדברים.

ואם אתה חושב שמצאת תלמידי חכמים שזה לא חל עליהם - אתה כנראה לא באמת יודע לזהות תלמידי חכמים אמיתיים.

זה הכל.

הם לא תלמידי חכמים אמיתיים!!

את זה שיש עולם הבא אתה כן יכול לסתור?

לא.

ואתה מאמין בזה?

אני מקווה שכן.

(ואגב, בהתחשב בכך שיש לך ויכוח כזה או אחר, עם אנשים מסויימים, מה הקריטריונים להחשבת אדם כרב חשוב, ובהתחשב בכך שאכן רוב המתגלים כפושעים הם אלו מהסוג שאנשים מסוגי לא מחזיקים מהם גם לפני שמתגלה הפשע, אז דווקא יש כאן קצת איך לסתור....

וכן, הופ טרללה, הגיע הזמן שיפנימו שלא כל מי שנכח בטקס בהיכל שלמה והוצמדו לו האותיות ר' וב' הוא באמת ת"ח.)

אני לא מאמין שיש יותר מידי אנשים שאתה יודע ולא מוכרים.

אבל בא תחשוב על כל השמות האלו, אם זה לא שמות שמנסתם היה מתנהל בינינו ויכוח בפרטי אם הם שווים משהו וכמה.

וזה באמת חלק מהאסון, שהוא ביצה ותרנגולת:

מתייחסים לכל אדם בעל תואר "רב" כאל רב אמיתי, כאילו רבנות זה אינסטלציה - קיבלת תעודה - אתה סבבה.

>מגלים שחלק מהחבר'ה האלו הם פודעים

>מחליטים שכנראה על כולם אי אפשר לסמוך..

מה שמזכיר את הסיפור המפורסם של מרן ר' אברום שפירא זצ"ל

על אותו איכר שחמדו חבריו לצון והלבישוהו בשנתו בגדי כומר

ויקץ, וישתומם אל ליבו: הכומר אנכי? והלא איכר פשוט למנוחתי פרשתי!

חשב ומצא עצה: אנסה לקרוא ספר - אם אדע - אות הוא כי אכן כומר אני

ואם לא - כנראה איני אלא איכר...

ניסה וניסה, ולא הצליח, התאכזב.

אך עד מהרה התעודד: מי אמר? שמא כל הכמרים אינם יודעים לקרוא!

ומסיים היה רבינו ואומר: כך גם אצל רבנים, יש כאלו שלא יודעים כלום, ואז אומרים "וכי זה אומר שאני לא רב? בטח רב אני! אלא שכל הרבנים כולם אף הם אינם יודעים כלום, כמוני"... 

זה א"ב של מדע, אני יודע, גם אני קראתי את המאמר המכונן של קרל פופר, תנוח דעתך.

הנקודה היא - שאמונתי בדברי חז"ל היא לא אמונה מדעית.

אני מאמין בהם - כי אני מאמין בתורה.

כמו בעולם הבא, כן.

וכן, למרבה הפלא - אני מאמין בדברי התורה גם כשהם לא ניתנים למבחן והכחשה.

ולא הבנתי את המשפט הזה: "עולם הבא זה משהו שבאמת לא ניתן לבדוק בעולם הזה, אבל מאוד קל לבדוק האם יש תלמידי חכמים שסרחו..."

תכל'ס - אתה מאמין שיש עוה"ב או לא?

אם לא - חבל על הדיון.

אם כן - למה? הרי אי אפשר לסתור?

ממילא אין שום בעיה לקבוע בדיעבד.

מה גם, שכאמור כבר, בד"כ אלו אנשים שמלכתחילה מי שיודע לזהות בין תבן לבר לא מחזיק מהם במיוחד... אז זה לא כזה דיעבד.

עכשיו אביא רשימת תנאים ואמוראים שלא עמדו בנסיון שהעמיד להם היצר.  ר' עקיבא, ר מאיר ר' חייא. ועוד אמורא שלא נזכר בשמו משום כבודו אבל הוא היה מספיק גדול שלא היה מי שהעז לנדותו. עש כאן ספויילר...

אתם מוזמנים לחשוב שהם אינם תלמדי חכמים אמיתיים. ואני מעדיף לחשוב שאין אפוטרופס לעריות.

קידושין פא א:

הנך שבוייתא דאתאי לנהרדעא אסקינהו לבי רב עמרם חסידא אשקולו דרגא מקמייהו בהדי דקא חלפה חדא מנייהו נפל נהורא באיפומא שקליה רב עמרם לדרגא דלא הוו יכלין בי עשרה למדלייא דלייא לחודיה סליק ואזיל כי מטא לפלגא דרגא איפשח רמא קלא נורא בי עמרם אתו רבנן אמרו ליה כסיפתינן אמר להו מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא הדין ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי אשבעיה דינפק מיניה נפק מיניה כי עמודא דנורא אמר ליה חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא לא הוה מברא נקט מצרא וקא עבר כי מטא פלגא מצרא שבקיה אמר אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי ר' עקיבא הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא נקטיה לדיקלא וקסליק ואזיל כי מטא לפלגיה דדיקלא שבקיה אמר אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו ברבי עקיבא ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי

שם עמוד ב

רבי חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוה נפל לאפיה הוה אמר הרחמן יצילנו מיצר הרע יומא חד שמעתינהו דביתהו אמרה מכדי הא כמה שני דפריש ליה מינאי מאי טעמא קאמר הכי יומא חדא הוה קא גריס בגינתיה קשטה נפשה חלפה ותנייה קמיה אמר לה מאן את אמרה אנא חרותא דהדרי מיומא תבעה אמרה ליה אייתי ניהליה להך רומנא דריש צוציתא שוור אזל אתייה ניהלה

כי אתא לביתיה הוה קא שגרא דביתהו תנורא סליק וקא יתיב בגויה אמרה ליה מאי האי אמר לה הכי והכי הוה מעשה אמרה ליה אנא הואי לא אשגח בה עד דיהבה ליה סימני אמר לה אנא מיהא לאיסורא איכווני כל ימיו של אותו צדיק היה מתענה עד שמת באותה מיתה

מועד קטן יז.א -

ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה א"ר יהודה היכי ליעביד לשמתיה צריכי ליה רבנן לא לשמתיה קא מיתחיל שמא דשמיא א"ל לרבב"ח מידי שמיע לך בהא א"ל הכי א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו שמתיה רב יהודה לסוף איחלש רב יהודה אתו רבנן לשיולי ביה ואתא איהו נמי בהדייהו כד חזייה רב יהודה חייך אמר ליה לא מסתייך דשמתיה לההוא גברא אלא אחוכי נמי חייך בי א"ל לאו בדידך מחייכנא אלא דכי אזלינא לההוא עלמא בדיחא דעתאי דאפילו לגברא כוותך לא חניפי ליה נח נפשיה דרב יהודה אתא לבי מדרשא אמר להו שרו לי אמרו ליה רבנן גברא דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך אלא זיל לגביה דר' יהודה נשיאה דלישרי לך אזל לקמיה א"ל לר' אמי פוק עיין בדיניה אי מיבעי למישרא ליה שרי ליה

עיין ר' אמי בדיניה סבר למישרא ליה עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר ומה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה שלש שנים יהודה חבירינו על אחת כמה וכמה א"ר זירא מאי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא דהא כמה שני לא אתא ש"מ לא מיבעי למישרא ליה לא שרא ליה נפק כי קא בכי ואזיל אתא זיבורא וטרקיה אאמתיה ושכיב עיילוהו.

תוספות על מועד קטן י״ז א:יא:א
וטרקיה. נשכו אאמתו ויש מפרשים מדה כנגד מדה משום דנחשד בזנות:

ריטב"א על מועד קטן י״ז א:ב

דהוו שנו שומעניה פירש שהיה פרוץ קצת באמה ולא היה שמועתו טובה כי היה מתיחד עם הפנויו' והיה כיעור גדול לצורבא מרבנן:

משום מה, כל אלו - בסופו של דבר לא חטאו.

מעניין למה.

ואגב, זה נכון, אין אפוטרופוס, אבל צריך לדעת מה המקום של כל אמירה ומה עושים כשיש אמירות לכאורה סותרות.

לקחת רק את זו שנראית לנו נאורה ומתקדמת - זה לא רצינות.

ור' חייא??? ואותו אמורא שנודה?

מה אותה רוצה שאני אצלם לך בצורת הדף? 

בזכות כוחה של תורה, כפי שהוא אמר בעצמו.

לגבי ר' חיא - שים לב שגם כאן חמל ולמעשה לא נכשל.

ושוב - זה לא שאין מצב שבעולם שזה יקרה, אכן אין אפוטרופוס. וכולנו יודעים על כה"ג שמונים שנה שנעשה צדוקי. וזה לא סותר ששמונים שנה אכן היה ת"ח.

כל הזמן אמרתי - ש"רוב" המקרים אלו מקרים שמראש אינם ת"ח רציניים. לא הכל.

קורה חריגות, נכון.

אבל שוב - לבחור רק את המאמר בחז"ל שנראה לנו נאור - זו לא רצינות.

(ואדרבה: הרי טענו כאן ש"היום התברר" שכוחה של תורה לא מגן, לדבריך - כבר בזמן חז"ל עצמם ראו זאת, ואף על פי כן הם אמרו "בראתי לו תורה תבלין", למה? עשו צחוק מעצמם? תתבונן..)

זה דף שלם שזו כל המסקנה שלו

יצר הרע מתגרה בכולם.

אני כותב להדיא שחריגות תהיינה כי מתגרה בכולם

אבל סיכויי ת"ח ליפול הם נמוכים בהרבה, כי יש תורה תבלין.

אתה זה שקובע שאין הבדל, ומתעלם ממאמר "לא נאור"..

(ואגב, לא ענית על הסוגריים שהוספתי בעריכה.. תחשוב עליהם..)

(וגם לבחור דף שלם מתוף 2700 לא מעיד על חכמה יתירה)

אין פה עניין של נאור או לא. לא הבאתי מקור מניטשה אלא מהש"ס.

שנית ברור שיש פחות ת"ח חוטאים מאשר עמי ארצות. 

אז על מה הדיון על הטענה אם ת"ח חכם חטא מתברר למפרע שהוא לא ת"ח

על זה איני מסכים כי גם ת"ח יכול ליפול ברשת היצר. 

הנה עוד דף שבחרתי (אגב זה מספריא ולא מויקי טקסט)

ולא קשיא רישא אסיפא ההתמודדות גדולה יותר וגם יש להם 'נשק טוב' יותר להלחם. ויש גם כח רצון ויש הלכה ויש רחמי שמים.  אבל כזו וכזו תאכל החרב ולכן אין זה פלא שפעמים יש מקרים מצערים. זה קורה...

סוכה נב: 

ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא נקדים וניזיל באורחא אמר איזיל אפרשינהו מאיסורא אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי אורחין רחיקא וצוותין בסימא אמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר (בראשית ו, ה) רק רע כל היום אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' (תהלים לז, לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים וכתיב (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע 

לגבי הנאור - גם "דרך ארץ קדמה לתורה" זה לא ניטשה, ועדיין, ידוע מי הוא זה שמעדיף לצטט את זה בעיקר..

לא נאור לאנשים לומר שרב הוא יותר חסין, "כולנו בני אדם.." לכן יותר נחמד לצטט את "אין אפוטרופוס" מאשר "תורה תבלין".

ונכון, גם אני מסכים שת"ח יכול ליפול, אבל בד"כ לא, ובד"כ הנופלים הם אכן לא ת"ח אמיתיים, וכמ"ש כבר - רובם הם אנשים ש"במקרה" מראש לא אחזתי מהם. רובם, לא כולם.

ואכן, לכולם יש יצה"ר, ולת"ח יש יותר כלים לדחותו, זה בדיוק המשמעות של "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" ושל הציטוט שהבאת כעת. (כל עוד שלא ניכנס לנישה של הרמב"ם של "אין מחשבת עריות" וכו', שזה כבר עוד ביפור שצריך לדון בו)

לגבי ר"ח הגבתי לך פעמיים בניגוד למה שאתה מצטט ממני, חוששני שהשקר הזה מעיד על חוסר ביטחון.

אתה לא חייב לאהוב, יש קשת רחבה מאוד מאוד מאוד מאוד של ת"ח גדולי תורה אמיתיים, מכל הגוונים והמגזרים, שאני מכבד מאוד מאוד. ויש גם קשת רחבה מאוד מאוד מאוד מאוד של עמרצים קאלטער'ס, גם הם מכל הגוונים והמגזרים. שאני בז להם מאוד מאוד. נמאס כבר שכשמשיהו מבקר "רב" יורדים עליו שזה "בגלל שהוא לא מהישיבה שלו", וכשאחר כך הנבל אונס אומרים "הנה רב אנס" אבל את ה"אמרנו לכם" "לא אוהבים" 

ובהחלט דברים ראויים לרב, אני מחפש בנוסף גם שיהיה ת"ח ויר"ש ועמל בתורה.

ברור שיש להם יצר. "אמר רבא כגון אנא בינוני".

אבל הם לא נפלו בסוף - כי משמיים שמרו אותם בזכות תורתם.

ואדרבה- מפה משמע שמי שכן נופל, לא ממש נזהרו שם למעלה בתורתו, אז גם אותה צריך לבדוק בציציות, ורק הבאת ראיה לדעתו...

הערה חשובה מאוד: שלא יהיה חלילה הוצאת שם רע על ר' חייא, ר' חייא בר אשי אינו רבי חייא תלמידו של רבי, ודודו של רב המוזכר בכולא תלמודא, ששם אביו הוא אבא (סנהדרין ה.)

לא שאני מזלזל ח"ו ברבי חייא בר אשי, או כל אמורא המוזכר בגמרא שאנו עפר ואפר לרגליהם, אבל קראת לו רבי חייא סתם, וחששתי מהוצאת שם רע...

"אמר עוד חש בבני מעיו יעסוק בתורה שנ' רפאות תהי לשרך, פירוש בני מעיו שבהם לב וכבד אשר הם כחות התאוה והקנאה וגם כן התורה רפואה לחולי הנפש הזה."

מפורש גם לחולי הנפש.

ובגמרא סוכה נב:

"אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב (ישעיהו נה, א) "הוי כל צמא לכו למים" וכתיב (איוב יד, יט) "אבנים שחקו מים" אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב (ירמיהו כג, כט) "הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע".

והגמרא פה מדברת על יצר חזק מאוד, ומשווה את היצר של האדם הנ"ל לברזל ואבן- נשמע לי חריג.

אני עדיין איתן בדעתי שאין רפואה כרפואת התורה במחלה הזאת, הסיבה היחידה למנוע מבן אדם עם בעיות כאלה להיות רב, היא שמא יתרפה מדברי תורה וייפול...

לעניין ללמוד תורה מרב שנפל, זה עניין אחר - אולי אני פטתי, אבל רב שנפל לא נראה בעיניי כמלאך, ואמרו: "אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו". אז לא חושב שאפשר ללמוד ממנו. (אבל זה לא סותר את זה שאם הוא יתחזק בלימוד התורה זה יועיל לו באופן פרטי...)

בצורה נהדרת את מה שקרה לך בסיפור שתיארת.
לבני האדם נטייה להרגיש שייכים למשהו גדול וחשוב.
כשמגיע מישהו ומראה להם שהמשהו/מישהו 
טועה,
הם אוטמים עיניים, מוכנים להתעלם מהבעיה
ובלבד שהמיתוס לא יתנפץ.

התוצאה הגרועה-
בת יענה שטומנת ראשה בחול
נותנת לטורף יתרון להמשיך במסעו.

וכן, לגבי ההתנצלות של הרב, שהבאת-
היה מי שרשם כאן שלא צריך להתפלפל בכל מילה,
גם זו עצימת עיניים שמביאה לפושעים כוח.
ידוע - אנשים מסוכנים לציבור
יתנצלו כשידחקו לקיר(_יש לי דוגמאות להביא עם ניסוחים להמחשה אבל שוקל כמוך שעדיף לא לחטוף צרורות בפרטי).
אבל איך שהוא ההתנצלות שלהם 
בכלל מוציאה אותם הטובים
ואת הציבור כאוויל.

אני לא מתיימר לחרוץ כאן מי פושע ומי לא,
אבל יותר משמרתיח אותי אנשים מסוכנים
מרתיח אותי אנשים שעושים הכל כדי להשתיק

ולעצום עיניים, ולהרגיש טוב עם עצמם.

תודה לך על הבאת הדברים בצורה הפומבית שלהם.
 

דברים ידועים וגם כאלה שאינם, ברמה הציבורית וברמה הקהילתית.

השתקה בעיניי זה ממש המקרה שקרה לפשוט אני,
בוואטצאפ.
חוסר טיפול ענייני, חוסר מענה ענייני.
לא אמרתי שמישהו הולך עם אקדח ומצמיד למישהו לרכה כדי שישתוק
אבל יש איומים אחרים.
למשל, לחץ כבד על הנפגעים ומשפחותיהם לא להתלונן במשטרה,

להיות בשקט, לקבל פיצוי מסויים או אפילו לסלוח.
שורה תחתונה הפושע ממשיך לחגוג.

סיבה טובה לרתוח קצת?
חוסר טיפול וחקירה עניינית פירושו המשך פגיעה באנשים, בקטינים ועוד.
זהו. מקווה שזה בסדר.
ועד שיש מישהו שקם ונותן שיקוף למצב,
נותנים לו הטפות מוסר על פגיעה בתלמידי חכמים.
מקומם, לא?
 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם