האם הייתם מגדירים דתיים שלא לומדים את כתבי הרב/לא מכירים את השיטה בכלל.
כדתיים לאומיים?
האם הייתם מגדירים דתיים שלא לומדים את כתבי הרב/לא מכירים את השיטה בכלל.
כדתיים לאומיים?
בעיקר אם הם לומדים את כתבי הרב סולובייצ'יק.
בלי שום קשר, ציונות דתית ו ערכים, לא אם למדתי ספר כזה או אחר.
מי שלא פתח מעולם שולחן ערוך וגמרא יכול להיחשב דתי?
מי שמעולם לא בירר עם עצמו את אמונתו יכול להיחשב דתי?
אם הוא יכול להיקרא דתי אלא לגבי דתי לאומי
אני חושב שיש הבדל דיי גדול בין להיות סתם שומר מצוות לבין להיות דתי לאומי.
שלמיטב הבנתי גם בישיבות תיכוניות בקושי מלמדים את כתבי הרב (אם בכלל)
אם כן הם יישתייכו לקבוצה הראשונה שציינת?
אני גם חושב שיש המון דתיים שהם פשוט מסורתיים כאלה בלי השקפה מובהקת.. והכיפה שלהם מבדילה אותם מחרדים
אבל בתכלס לעניות דעתי הם גם לא דתיים לאומיים... כי כמו שאמרת אין להם השקפה
משייכים כל שומר מצוות שהוא לא בעל תשובה ולא חרדי למגזר הזה.
וזה הקטע שאין להם קשר למגזר הזה כי אין להם השקפה..
לע"ד דתי לאומי צריך להיות אדם שומר מצוות עם ידיעה בסיסית בהשקפת הרב.
ולפיכך עם אותם אידיאלים.
לא שומר מצוות שמקיים דברים "כמצוות אנשים מלומדה"..
מכאן יוצא שאם מפרידים את כל האנשים האלה מהמגזר הזה, יוצא בתכלס שהמגזר הזה קטן הרבה הרבה יותר.. וכמו שכבר אמרת גם באותו מגזר גם כן יש הרבה תתי זרמים.. הקיצר סאבטוחה אחד גדול
כמובן שהמצב הנוכחי הוא עצוב ולא אידיאלי
שהאמת נעדרת (אני מכיר פירוש מעניין שזה מלשון עדר) כלומר זרמים..
אבל כרגע זה המצב, ומאחר שבדומה למוקי היקר גם אני עושה דוקטורט על הציבור הזה.
אז אני שואף לדעת את ההבדלים ואת כל הדברים המהותיים האלו.
שמוצאים ערך חשוב במדינת ישראל כלאום היהודי.
האם זה הופך אותם לחרדים לאומיים..?
הם דתיים? כן. הם לאומיים? כן. אז מה אתה רוצה?
כמובן שעפר אני תחת כפות רגלי הרב זצ"ל, ממליץ מאוד באופן ללמוד את כתביו וכן משתדל בהתמדה, בעיניי הוא מורה הדרך לדור כולו, בין לומדי כתביו ובין אלה שלא. אבל זה לא המגדיר למושג 'דתי לאומי'.
מי 'דתי לאומי' ומי מה אחר. תכל'ס כולם יהודים, כולם צריכים למהשיך בטוב שהם עושים ולהשתפר בטוב שהם יכולים לעשות וזהו).
אם אין לך משהו עינייני לומר פשוט תתעלם.
כמו שאני מניח שאתה מתעלם משירשורים אחרים שאתה לא מוצא בהם פואנטה.
ולכן אתה מתעלם?
אם אתה יוצא לדייט, אתה רוצה לדעת אם הצד השני מגדירה את עצמה כחרדית או חילונית או דתיה או כל הגדרה אחרת. הרי לא תרצה לצאת עם יהודיות שלא משתייכות לזרם שלך (לפחות אצל רוב האנשים זה כך).
אם אתה רושם את ילדיך לבית הספר או לגן, אתה צריך לבחור את הזרם של בית הספר. אין זרם "יהודי", יש חילוני/ממ"ד/חרדי.
אם אתה רוצה לבחור מקום לגור בו, כנראה תשמח לדעת שיש בית כנסת עם אנשים מהזרם שלך, ולכן גם כאן ההגדרה "יהודי" פשוט לא מספיקה. יש יהודים שלא הולכים כלל לבית הכנסת, יש כאלה שהולכים בימים נוראים בלבד, ובתוך אלה שהולכים אליו מדי יום - יש כאלה שמתפללים לשלום המדינה וחייליה וגם אומרים הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, ויש כאלה שלא רואים במדינה דבר חיובי ולכן לא יתפללו לשלומה, ובוודאי שלא יגידו הלל ביום תקומתה.
במקום לבדוק "האם יש כאן אנשים שאומרים הלל ביום העצאמות", ו"האם יש כאן אנשים שמאמינים שלשרת בצבא זו זכות" וכו', פשוט בודקים אם יש כאן קהילה דתית לאומית.

קמנו ונתעודדעצוב
וממילא זאת התשובה לשואל: אם ההגדרה מעסיקה אותך, תהיה תשובתך אשר תהיה - אתה בהכרח דת"ל.
כמובן זה לא אומר שכל מי שזה לא מעסיק אותו הוא בהכרח לא דת"ל, שהרי יכול להיות שהוא קורא את כתבי הרב, למשל.
אוי טאטע!רומז שיש כאלו פחות (חלילה)?
השקפה- בודאי שיש להם השקפה לאומית, הם כן חושבים שהמדינה היא התגשמות הכמיהה לציון של אבותיהם ורואים בה ערך חשוב. גם אם הם לא לומדים את כתבי הרב, זוהי בהחלט השקפה ציונית. ואם הם שומרי תורה ומצוות אז הם דתיים-לאומיים.
לבין האדיאולוגיות הדת"ל שעצם הקמת האדיאולוגיה יוצאת מנק' הנחה שזה לא ברור מאליו ולכן מדגישים ערכים מסויימים
נכון שבסופו של דבר הם דתיים לאומיים אבל המנטליות ממש רחוקה
כמשמעו - דתי ולאומי
יש ביהדות מימד דתי ומימד לאומי
מי שאוחז בשניהם הינו דתי לאומי
המימד הדתי והמימד הלאומי של היהדות נוסדו ביחד, הרב קוק לא גילה את המימד הלאומי. הוא ידוע רבות מאז שנוצרה היהדות
חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.
יש עניין?
כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?
לא הלכתי אגב
(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)
מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..
בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.
מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?
אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.
אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.
אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.
אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.
אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.
כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.
שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.
סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים
בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.
יאללה שוטו
(שמחתי לראות אותך)
אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.
אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
המשפט הזה משפיע עלי עד היום.
מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן
סוכת חירות, מהבחירות
איזה כיף שהשנה סוכות בשבת
אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.
נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".
אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)
ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
ויש עננים - לענני הכבוד
ויש לויתן גדול
ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊
אבל אני אף פעם לא שבעה...
חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.
אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)
(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)
אך אם כבר כותבים, אפשר
יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!
(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")
איוב לח, לט - מ
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א
או שזה נוטריקון של "תתאשפז"
לא, לא כמו שחשבתם 😁
הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡