תשסע הנפש
בעת מעגלי
רמיה
ובעת מקלט
תבכה הרפש
שחדר בלילה
בנהימה
ובעת אתבונן
ממרחק זעקה
ואשמע יללות
מעוקה
ולבבי שבכה
על ילדה שאבדה
יתפרק בנשימה
בוכיה
ואזי לחישות
מילמולי הרגעה
אלחש לך בחן
בחיבה
דם ליבך
שנדם באחת
בעודך מדממת
מדקירה
וגופך שנשזר
בגופה אפלה
עטוף תכריך
מדומע
רציתי ללחוש לך
מילים של רוח
שיביאו מרגוע
לנפשך ששצפה
אך במקום זאת
רק בכיתי
כי נשאר לחבק
רק גופה.
*דיאנה רז הי"ד*





