בהקשר של הדתיות - פעם הייתה הרבה פחות מודעות להרבה הלכות - הן בציבור הדתי והן בחרדי. אוכל להשיג שיעור בנושא אם אתה רוצה אבל יקח לי זמן.

רבני המזרחי היו מגדולי הדור והיו הרבה רבנים שלא נקטו עמדה, ופשוט נשארו בגלות כי זה היה המצב הקיים.

רוב מוחלט של גדולי וחכמי ירושלים - ראשי ישיבותיה, דייניה, רבניה, ולומדיה, קיבלו ע"ע את מרן הרב באופן מוחלט

בהם ניתן למנות את הגרא"ז מלצר, הגר"י אריאלי, הגרחי"ל אוייערבאך, הגרצ"פ פראנק, ועוד.

יתירה מזאת, גם אלו שלא הלכו עימו - אחזו באופן חיובי את המדינה והציונות - בהם - הגר"ח שמואלביץ ר"י מיר, הגרי"ש כנהמן ר"י פוניבז', הגר"י סרנא ר"י "חברון", ועוד רבים.

אלא מה, היום מוחקים הכל... שכתוב היסטוריה על מלא....

דוגמה אחת - הזכרתי את הרב מפוניבז' ועמדתו, ובכן - מה קרה אחר כך? פשוט מאוד - הוא נפטר, הרב שך קיבל את המושכות, ומכאן הכל היסטוריה.... וכן הלאה.

הממסד היה בידי חלק מאוד מאוד מסויים ומצומצם, של חבר'ה מוכשרים ששלטו בהכל, וכיוונו את הכל לפי דעת רבותיהם, תוך השתקת כל עמדה אחרת.

וכן, גם תוך שימוש במניפולציות ושקרים בוטים, כשהמטרה מקדשת את האמצעים.....

דוגמה נאה וקצת דומה את יכולה למצוא במאמר הבא (שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה):  http://asif.co.il/download/asi%203/asi%203%208/1%20(10).pdf

הבעיה היא, שמי שמכיר - ורואה את התיעודים, מבין שהכל שקרים...

היו רבי חיים עוזר והרב מבריסק, [ואולי גם החזו"א] ולא הרב כהנמן, והשקפותיו של הרב  שך עצמו היו איפה שהוא בטווח שביניהם [לאו דווקא באמצע..].

הגרח"ע ודאי שלא, והגרי"ז "נחשב" שכן, אבל יש הבדלים מהותיים ביניהם, הרב שך הלך הרבה יותר רחוק...

אני חושב שהרב שך אמר את מה שהוא חושב, וזכותו לחשוב איך שהוא חושב.

ברובם. לצערנו הרב.

וזה משמעותי מאוד לחדד את זה, כשהחרדים מנפנפים ב"מסוירעס", וכשמסבירים ל"דלת העם" ש"הרב קוק היה גדול.. אבל המסורת..." ושאר בלה בלה ממין זה...

הנושא הוא הרב יותר מורכב מאשר איך שהחרדים מנסים להציג אותו..

אם לזה שלא תהיה תחושת הזדהות עם המדינה מצד אחד, אבל מצד השני זו המערכת הקיימת ובתוכה צריך לפעול, אני חושב שזה באמת מה שהחזו"א והרב שך סברו.

למחשבה שזה תהליך שעשה טוב לעם ישראל או ל'תחושת ההזדהות' שהוא דיבר עליה בשיחה?

ב. מאחר שהשיטה בציבור החרדי מתנגדת לתחושת הזדהות עם המדינה, אז זה מעצים את התעסקות בצדדים השליליים של התהליך, ובדיעות השליליות לגביו, וגורם להפחתת העיסוק בצדדים חיוביים שלו ובדיעות חיוביות עליו.

ג. כמו שהרב איתם הנקין כתב [במאמר שהפניתי אליו], נוצרה בשלב מסויים אילוץ לבחור השתייכות בין המזרחי והאידיאולוגיה בכיוון ציונית לאורח החיים החרדי, ומי שהעדיף את אורח החיים החרדי, בד"כ בסופו של דבר [הוא או בניו/תלמידיו], נהיה חלק מ"עסקת חבילה", של כל מה שכלול בחרדיות.

מוסבר התהליך הציבורי שקרה - https://asif.co.il/download/asi-4/as-4-11/20.pdf 

מעמ' 491, [והרקע לכך מעמ' 488].

בוודאי לא נכון.

היו דיעות שונות בין גדולי ישראל.

בחלק מהדברים הרב קוק היה בדעת מיעוט, ובחלק מהדברים, הרוב סברו כמוהו.

ומטבע הדברים, לא לכל השאלות כולם התייחסו.

(ביחס למדינה)

כואב הלב על התשובות האלה

שכל מסורת התורה התנקזה לקנאי מזרח אירופה.

ובכל שאר העולם לרבנים לא הייתה מסורת. מנסתרות ההשגחה

ומחשבה כי היא היא הנכונה והמקורית ואין בלתה מול תפיסת עולם כוללת של הרב קוק שנראית כחדשנית.

למרבה הפרדוקס (או שלא), הרב קוק, דווקא מתוך תפיסתו הכוללת נתן מקום ומשמעות גם לבדלנות המאפיינת חוגים מסויימים (כעין כח הגבול המחוייב להתגלות בבלתי-בעל-גבול, כמו שדובר בשרשור קודם). וכה דבריו הנהירים באגרת תקנה הידועה:

"ונשמות כאלו (שיש סהן רק סגולה פנימית של קודש, אך מעשיהן מקולקלים), אם יזדקק לקרב אותם מי שאין בו דעה עמוקה של טביעת-עין לדעת לחלק בין הצד הסגולי הפנימי הקדוש, שבהם, ובין הצד הבחירי המקולקל שבהם, שהוא מקיף את נפשם כחוחים וקוצים הסובבים שושנה, הוא יוכל להתקלקל הרבה חס וחלילה, וללמוד ממעשיהם, ולהדבק בצד הרע שבהם והוא מחויב להתרחק מהם, והשי"ת נותן בלבבו רצון זה ומחשבה זו של שנאה ושל התרחקות, כדי שלא יבולע לו. אבל מי שהוא תמיד שקוע ברעיונו בהסתכלות פנימית, באור תורה וקדושה ויראה עילאה, מצד רוממות רבון כל העולמים חיי החיים ב"ה, ולא חס וחלילה ביראה תתאה לבדה מצד עונשי עוה"ז או עונשי עולם הבא, - שהיא יראה חיצונית, שאסור לתלמידי חכמים העוסקים ברזי-תורה בהבנה פנימית להרבות בה, רק לקחת ממנה מעט, כדי ליסר את הגוף ונטיותיו הגסות, במדות רעות ותכונות מגונות חס וחלילה, אבל העיקר צריך להיות הלב מלא אהבה קדושה, ויראה עליונה, מסוד קדושים, כיראת מלאכי-מעלה גבורי-כח עושי דברו - תלמידי חכמים כאלה הנם מכירים בטבעם את טבע הסגולה הפנימית, ויודעים להפריד ממנה בדבקות-מחשבתם את הקליפה הבחירית, והם חייבים ומוזהרים על זה לקרב פושעים כאלה שסגולה פנימית יש להם, כדי לעורר יותר ויותר את כח הטוב הצפון בהם, עד שיתגבר לגמרי על הרע הבחירי ויכניע אותו".

ולפי זה הדברים והמציאות מאירה. והכל שריר ובריר וקיים, ואין באמת מלחמת דעות, אלא כל אחד נוטה לתפיסה מסויימת על פי רצון הבורא לטוב לו.

למלחמות דעות [מן הסתם, כי היא מתאימה לשורש נשמתך..].

אבל נראה לי שחשוב להזכיר, גם בהקשר הזה, את ההסתכלות הבסיסית שלו על מלחמות דעות -

"הכלל היסודי למגמתה של כל תיאוריה רוחנית, העומדת להאיר ולהחיות. להציל ולגונן על איזו הופעה רוחנית המתגלמת בחיים, נגד זרמים רוחניים אחרים שגם הם מתגלמים בחיים, והם מקטרגים אותה, ממעטים את צביונה ועושקים ממנה כחות, אורות ונשמות, הוא: שהתיאוריה המתעודדת, על הגנתה והשפעתה החיה, צריכה להחזיק בקרבה את כל היקפה, רחבה ורומה, של התיאוריה המנגדת, שממנה האסונות נובעים אליה. היא צריכה למוד את כח האויב בכל הערכים וכל השיעורים, ולהתנשא בכל כח ממעל לו, אחרי שתגיע כבר בכל שיעור- קומתה אליו. במלחמות תיאוריות עיקר כח האויב הוא, כמובן, הכח הרוחני, המוסרי, הרעיוני, הפנימי, וההלך הנפשי. אלה הם העיקרים, ועמהם נגררים ג"כ הטפלים: הכסף, הסידור, הקנינים, וריבוי העוזרים והנקשרים אל הדגל."

לפי זה, אם יש צורך, לציבור גדול, לוותר על דברים מהותיים כדי להגן מהשפעה רוחנית בעייתית, צריך לחפש כיצד לכלול את ההגנה הזו במלואה, בלי לוותר על אותם דברים מהותיים.

מה שכתב באגרת תקמא (שהבאת) אינה גישה שונה למה שכתב באגרת תקנה, אלא היא היא.

אלא שבאגרת תקנה מיישם הרב את משנתו הלכה למעשה, ומראה כיצד הוא אינו שולל את סברת הקנאים אלא סוף אלא נותן להם מקום בפסיפס הדעות (אע"פ שהיא עצמה, מצידה, כן רואה בו אוים מאיים). ולענ"ד הוא הדין לדברי הראש ישיבה הנ"ל.

ולא הבנתי מאי שייטייהו דדברים המהותיים כאן.

זה כמו מה שמופיע בזרעונים ביחס לכפירה.

לא משאירים את הכפירה כשלעצמה, אלא מוציאים את היסוד הנכון של שלילת הציורים המגושמים.

האם הנתינת מקום לדיעה הנגדית, יכולה להיות גם שהיא דרך נכונה ביחס לחלק מהאנשים?

יש לכך 2 אפשרויות-

1. בדברים שבהם לכתחילה ראוי שתהיה חלוקת תפקידים בתוך האומה, אלה עיקר עיסוקם בבניין הקודש, ואלה בבניין הגשמי, אלה בימין המקרבת ואלה בשמאל הדוחה.

2. כאשר יש חיסרון באותה דרך, ומלכתחילה היה ראוי שלא ילכו בה כלל, אבל, במציאות הנוכחית, עבור חלק מהאנשים החיסרון הזה מגן מחסרונות גדולים יותר.

ואם יש צורך, לציבור גדול, לוותר על דברים מהותיים כדי להגן מהשפעה רוחנית בעייתית, אז זה שייך לאפשרות הדיעבדית, וצריך לחפש כיצד לכלול את ההגנה הזו במלואה, בלי לוותר על אותם דברים מהותיים.

[וצריך לעיין מה שייך לדברים הדיעבדיים, ואיזה הבדלים עשויים להיות דרכים שונות שראויות מלכתחילה].

ובעצם במקרה שלנו שני הצדדים שהצגת אחד הם, כדלהלן בקצרה:

גם אם הרב קוק ראה בדרך ה'חדשה' כדרך האידיאלית, מכיון שהיא מועדת לסטייה ונסיגה מהמטרה, יש צורך בציבור אדוק וקנאי בכלל האומה בתור כח מאזן (אע"פ שמצידו אין הוא תופס את עצמו בתור מאזן אלא בתור מערער) על מנת שעל ידי הצד הקיצוני השני, יהיה מובטח שההליכה בדרך החדשה תשכון בטח ותגיע אל יעדה.

וזה, הלכה למעשה מה שכתב האיגרת תקמא, של שלילת דחיית רעיון מכל וכל, אלא ההבנה מה הוא תורם במגמה הכללית.

לדברי הראי"ה, אם לדרך של הכוח המאזן יש מחיר לא רצוי, הרי השאיפה שבסופו של דבר הדרך החדשה תלמד לאזן את עצמה בלי צורך לאותו כוח מנוגד [או אולי, היא תלמד מאותם מתנגדים את מה שהייתה צריכה ללמוד מהם].

ואז תחדל ההצדקה לקיצוניות השנייה, וממילא ידעך הכוח המעמיד שלה.

הרי עיננו רואות שמלחמת הדעות כמעט ולא מעבירה אנשים ממחנה אחד למשנהו. גם אם יש תמורות והמרות השקפה, הן בד"כ מתרחשות בגלל סיבות אחרות שקשורות לחוויות או התרחשויות מסויימות ולא בגלל טיעון כזה או אחר. אין בעייה להשמיע ברמה את דעותיך ואפילו להתווכח עליהן, אבל לא צריך לראות כמטרה שכנוע של הצד האחר. מה שיקרה, יקרה.

אם אתה טוען, שיש הצדקה לדרך שכוללת גם הסתגרות מדברים טובים, בגלל שהסכנה שבהם עבור חלק מהאנשים עולה על התועלת שבהם, ושעצם קיומה של הדרך המסתגרת מלמד אותנו על ההצדקה הזו, הרי שהוא מלמד אותנו גם שצריך להמשיך לחפש דרכים לצמצם את הסכנה הזו ככל הניתן.

התבדלות ציבורית - סוגי נשמות שגלוי כלפי שמיא שלא יכולים להלום בביטחה התחככות עם רעיונות גדולים ועדינים בשלב ההבשלה, ולכן מפתחים ואוחזים באידיאולוגיה חד-משמעית.

[אפשר לראות את האופן שהוא הציג את ההצעה כאן- נאום הפתיחה לקונגרס הששי / בנימין זאב הרצל / מיכל ברקוביץ - פרויקט בן־יהודה, ואת ההדגשה שזה לא ויתור על ארץ ישראל]

רוב נציגי המזרחי היו בצד שתמך בתכנית.

לא שמעתי על רעיון כזה שמישהו טען שאוגנדה היא א"י, ובוודאי לא על רב שהוציא ספר כזה, וגם בחיפוש באינטרנט לא מצאתי שום מקור כזה.

אמנם קשה להוכיח בצורה מוחלטת שמשהו לא קרה, אבל זה סיפור מוזר מאוד.

מסתבר בעיני שהרב גרילק סיפר משהו שונה לגמרי, והסיפור השתבש.

לארץ ישראל. מי יודע כמה היתה נמשכת הזמניות של אוגנדה...

שהוא יכול לדלג על הסטטיסטיקה וזה?

להאמין ב-ה' זה לשמור את המצוות שהוא ציווה עלינו, לא להאמין במשהו שהוא מעולם לא הבטיח לך. זאת אמונה בסנטה קלאוס, לא ב-ה'.

הוא אכן שיר בעייתי גם לדעתי.

כי הוא מכריח את ה' לתת לי את מה שלדעתי הכי טוב

לא יודע, אין לי כח להתעסק איתו עכשיו, יש בו קטע כנראה בעייתי, שהכל יהיה טוב מושלם כזה.

אבל מה שכן הוא מדגיש מסר אמיתי.

שה' הוא טוב והוא יכול לפנק אותנו בצורה הכי פשוטה ומובנת לנו.

ולענייננו, לא כל אסון שקורה בסטטיסטיקה

חייב להגיע אל אותו בן אדם.

וגם אי אפשר לחיות בחרדה קבועה.

כמו עם תאונות הדרכים.

ואנשים נוסעים.

ומאמינים שיגיעו.

כך אמר אחד האדמו"רים של חב"ד (אם איני טועה).

זה המסר של השיר; תהיה אופטימי, כי הכל לטובה.

השתדלות

צריך להאמין שה' ישמור עלינו, אבל במקביל ה' ציווה גם לעשות את ההשתדלות שלנו לשמור על עצמנו.

גם אני לא מתה על השיר הזה הוא ממש שטחי נראה לי.

יכול להיות שבפרקטיקה אני לא אסכים איתך, כי אין לי אמון מוחלט במערכות הבריאות, אבל הרעיון ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ו-"חכם עיניו בראשו" לגמרי נכון... אנשים מוצאים תירוצים להכנע לקושי שלהם.

וברור שיחד עם ההשתדלות ה' קובע ולא הרופאים.

אם לחברה הכי טובה שלך תהיה מוטציה חביבה בשם 185delAG, מוטציה שגורמת לכמעט 90% מהנשים לחלות בסרטן שד/שחלה, מה תגידי לה לעשות?

להקשיב לרופאים ולעשות כריתת שחלות בגיל 35 (פעולה מצילת חיים שמקטינה את הסיכון לסרטן השחלה לכמעט 0% ואת הסיכון לסרטן שד ליותר נמוך מאשר אצל אשה ללא המוטציה שלא עברה כריתה),

או שתגידי לה: ''עזבי, אל תעשי את זה, אין לי אמון במערכת הבריאות, המערכת סתם רוצה להזיק לך / להרוויח עלייך כסף''?

מעניין אותי איפה עובר הגבול שלך: האם חוסר האמון הוא רק בדברים קטנים כמו צינון ואנטיביוטיקה, או שגם כשמדובר בהצלת חיים ודאית את מוכנה להמר על החיים של הקרובים לך?

להתייעץ, לבדוק, זאת בוודאי לא החלטה שמקבלים בקלות ראש. שומעים את דעת הרופאים, אבל לא הולכים אחרי כל מה שהם אומרים על עיוור. כל עניין לגופו. 

הם לא יודעים הכל, הרבה פעמים הם פועלים בניסוי ותעיה, הם סה"כ בני אדם.

חוסר האמון במערכת הבריאות פה הוא נושא קצת אחר. בעיקר לגבי החיסונים. מה לעשות זאת לא מערכת טהורה. כשיש סיבה לחשוש- חוששים.

האם להתייעץ עם רופאים מומחים או להתייעץ עם אותם האנשים שאת מקשיבה להם בנושא החיסונים?

האם לבדוק באותן השיטות שמתנגדי החיסונים בודקים, למשל דוגמאות פרטניות והתעלמות ממחקרים?

או שתגידי לאותה חברה טובה ''אחותי, כאן זה לא צחוק, את צריכה להקשיב לרופאים ולמחקרים שהם עובדים על פיהם''?

אם אתה מתכוון לחרדים (לא לענות "על ראש הגנב בוער הכובע" בבקשה),

אז זה ממש לא נכון; היהדות דורשת השתדלות ולא לשבת בהכנעה

דטרמניסטית. "ניתן לרופא אפשרות לרפא".

דווקא החרדים הולכים לרופאים הטובים ביותר, משום

"עם רופא גדול הולך מלאך גדול"!

זו לא השקפה יהודית, מה שאתה אומר.

זו עצלות, או  פחד או הכחשה  וכו'.

מה לזה וליהדות?

אחוז קטן מהחרדים,

ובדרך כלל הם משתייכים לאותו תת מגזר חרדי, אבל אני מעדיף לא לכתוב איזה.

מדגיש שוב שזה אחוז קטן ולכן היה חשוב לי לדייק כבר למעלה שזה תת מגזר.

בכלל לא לחשוב שזה קשור לחרדיים.

גנב חכם, דואג שהכובע דלו לא יבער 😉

(עם הסכמות של רבני ברסלב) לסתור ולתקן כמה וכמה "יסודות אמונה" שכתב הרב שלום ארוש בספרים "בגן האמונה" 

הספר נקרא בשם "גן המבוכה" (קונטרה לספרים המדוברים)   

20260108232645.pdf     למי שרוצה לקרוא.

אם כי אני רוצה לציין שאני מחזיק לו טובה גדולה שהוא חיזק אותי מאד בעבודת ה' ולא להתייאש וכו'

ומאמין שזה לא בכוונה, ואולי הטעו אותו כשהוא חזר בתשובה.

אבל גם יש אפשרות שהרב ארוש צודק ואותו מחבר מבוחבל ועוד יחזור בתשובה.

אל תתייחס להסכמות וכדו, זה פוליטיקות פנימיות של חסידות ברסלב (הניתוק של ה"שול" ואנשיו - בדגש על הרב שכטר והרב קרמר - מהרב ברלנד והרב שיק, לא נוצר יש מאין. מטבע הדברים הם גם לא מחבבים את הרב ארוש. לא יודע מה בדיוק הפוליטיקות, אבל אני מניח שלא הכפירה וכו הן הסיבות הבסיסיות/היחידות שהרבנים הנל מתנערים מהרב ארוש...).

אנחנו יכולים לאהוב ולכבד את כל הצדדים. מציע לך לקרוא את מכתביו של הרב קוק בנושא הדרדעים (מופיע גם בפתיחה לספר "אמונת ה'")

וכמה שאותו רב קיבל וממי קיבל את הדברים

אמנם עדיין לא קראתי הכל, אבל בינתיים אני רואה שיש מקורות לדבריהם וגם ההיגיון יותר בצד שלהם.

ממליץ שתקרא בעצמך.. הכי טוב לברר בעצמנו

בשביל מה להיכנס לתיאוריות של תככים ופוליטיקה שיכול בקלות להיות לשון הרע

אבל מה לעשות שאני עוסק בנושאים אחרים בתורה, והדברים האלה לא מאוד מאוד מטרידים אותי? (אל תשאל למה, כי אין לי כח לענות וכי לא תאהב את התשובה)

אז רק הצעתי שתבדוק את הדברים ולא את הדוברים, ואולי גם תברר אם הרב ארוש (שאינו קוטל קנים) נתן תשובה לשאלות. - אני מבין ממך שכבר עשית את זה, אז הכל בא על מקומו בשלום

אבל אסור לנרמל אדם שהוכח שנאף, ששלח אנשים לשפוך דם, שהונה חולים במצגות שווא והרוויח מזה כספים רבים.

לקרוא לו 'רב', זה לא רק לנרמל אותו, זה גם לבזות את כל רבני ישראל האמתיים.

(על משקל בס"ד)

הייתי לוקחת ממנה סיכומים בתיכון וכאלה. וואלה צודקת.

קודם כל יש את ה', אבל אנחנו מצידנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו.

נו, אני גם מסתכלת ימינה שמאלה לפני שאני חוצה את הכביש. על אף שאני יכולה חלילה להידרס גם כך, ועל אף שה' יכול לשמור עליי גם אם לא אסתכל אף פעם לפני חציית הכביש.

השתדלות אנושית היא בעיניי חלק בלתי נפרד מהאמונה. 

זו שאלה תאורטית מעניינת מה היתה המחשבה שלך אילו נולדת בצד השני.

נוטה לחשוב שלא הייתי מצליח לחשוב את "הדעה הנכונה"... בשל כך - הייתי תומך בטרור, או ממניעים דתיים או ממניעים פוליטיים (יש עדיין ערבים חילונים קומוניסטים טרוריסטים).

אולי הייתי מתגייר ועובד את ה' יתברך ומתראיין לערוץ רגע של אמת ומספר צ'יזבטים על מוסטפה אבא שלי

המחתרות בדרך כלל רק הרסו רכוש ולא הרגו אדם, כמו במלון המלך דוד שהאצל הזביר את הבריטים שעה לפני לפנות את המקום.

כשהם הרגו חיילים בריטים (וזה היה רק חיילים ולא אזרחים) זה היה כדי להציל יהודים אחרים שהיו בסכנת הריגה על ידי הבריטים (למשל תליית הסרג'נטים הסמלים צהצבא הבריטי על ידי האצ"ל כדי לשחרר את אסירי המחתרות שעמדו להתלות בגרדום על ידי הבריטים).

שלא לדבר על כך שעם ישראל אחרי השואה היה עם שרידי חרב שרק רצה להגיע לארץ אחרי 6 מיליון שנהרגו. והבריטים אסרו עליו. שלא לדבר על הפרעות שעשו הערבים ביהודים והבריטים עמדו מהצד ולא עשו דבר, וזה היה דבר שבשגרה. שלא לדבר על האנטישמיות של חלק מהפקידים הבריטים במנדט. שלא לדבר על כך שהבריטים היו אימפריה שלא היה לה שום קשר לאומי לארץ. והיתה להם מדינה משלהם בבריטניה.
 

בכל מקרה אין מה להשוות כלל.

אפילו אש"ף החילונים. אתה מוזמן לראות את הסרטון על הלינץ שאשף עשו ב2 שוטרים ישראלים שבטעות נכנסו לרמאללה לפני 20 שנה. אנשי אשף ממש הרגו אותם בידיים ונופפו להמון בגאווה עם הידיים שלהם המלאות בדם השוטרים כדי להתגאות בזה.

חיות אדם.

אין הבדל בין אש"ף לחמאס.

הלח"י היו הכי אלופים והם לא פחדו מפגיעה ב""""חפים מפשע""""", בוא לא נשתמש בפחדנות הפוליטיקלי קורקט של ההגנה כעלה תאנה. מה הבעיה להשתמש בכוח כדי לגרש אויב צר ואויב כמו הבריטים?

אם המחתרות היו מצדיקות שימוש בכוח יותר מלוכלך היית מגנה את זה? לא, אין לך סיבה. היית מצדיק את זה, לומד עליהם ומעריץ אותם, ובצדק...

שים לב שלא טענתי שאני חושב שהערבים צודקים, אלא שזה לא "מטופש" עבור ערבי צעיר בעל רגשות לאומיים חמים לתמוך בטרור. יכול להיות שבשיח שקול ומחושב תוכל לעזור לו לראות את ההבדל, אבל ממקומו התמיכה במאבק מוצדקת.

אגב מה הקשר לאש"ף בלינץ' ברמאללה? זה היה פשוט לינץ' ממניעים דתיים ותאוות דם. הלינץ' מזעזע, אבל הוא לא צובע את המאבק הפלסטיני 💁🏻‍♂️. אילו לא היה מתקיים הלינץ' הזה דעתך על העם הערבי / על הצדקת הדרך שלו במאבק מולנו היתה שונה?

הם אכזריים יותר מאיתנו אבל הם מאמינים שהם צודקים בדיוק כמונו. התפקיד שלנו כיהודים הוא לנצח אותם, אבל אני חושב שזה מוזר לצפות מהם לא לתמוך בטרור... אולי אולי לא לתמוך באכזריות, אבל לא יודע אם כל הטרור הערבי תמיד דגל באכזריות לשם האכזריות

לצורך הדיון אין לי בעיה לטעון שהייתי מסתבך מול הצדקת האכזריות בתור מחבל.

לערבים יש "תרבות" אחרת; אצלם, חיי אדם הם לא ערך עליון. הכבוד הוא הערך העליון.

 אנחנו היינו עושים מה שהם עשו (ולא רק בשביעי באוקטובר)?!

יהודי, בנוי אחרת. לא סתם גירשה שרה את הגר עם בנה.

היד שלהם..."קלה" על ההדק - תראו את כל הרציחות בחברה הערבית.

אלה לא רק עבריינים ופושעים מן המניין....אתה רב עם מישהו, אין  לך

בעיה לנעוץ בו סכין או  לרוץ הביתה, לקחת את כלי הנשק ולירות בו....

או קיי. הם חושבים שהם צודקים וגזלנו מהם את אדמתם. בסדר. 

אבל מכאן ועד לרצח מזעזע והתעללות , גם לאחר שהקרבן נפח

סוף סוף את נשמתו, המרחק גדול...

ישמעאל הוא ישמעאל, אפילו אם ילבש חליפה הדורה ועניבה

אופנתית ויסיים לימודי רפואה בהצטיינות... ראו את העיניים שלהם.

אם למישהו נותרו עדיין עצבים חזקים במדינה הזו, יוכל לקרוא

את הספר "שרופה" מאת מחברת ערביה.

איך היא אומרת?
"הארץ יפה אבל האנשים רעים". והיא לא מתכוונת אלינו!

אי אפשר לענות על שאלה כזו; מכיוון שאם הייתי ערביה, היתה לי נפש

של ערביה, "תרבות" של ערביה וכו'.  אי אפשר , כיהודי, לענות על

שאלה כזו; זה לערבב שני מיני מהויות - איך, כיהודיה, אני יכולה

לענות על שאלה כזו? בשביל לענות, צריך לקבל פתאום נפש

של ערבי על כל המהות/נשמה/ שלו. זו שאלה בלתי אפשרית

והתשובה בהתאם.

למה שהייתי מתגייר אם הייתי נולד ערבי? אלא אם כן הייתי מרגיש שנשמתי יהודיה.

השאלה אם גוי מרגיש באותה וודאות כמו יהודי את זה שעם ישראל הוא עם האלוקים. אין סיבה שלא שהרי זו עובדה סוציולוגית ברורב השאלה גם אם מחלחלת רגשית.

אז כנראה שהייתי בן נוח.

אבל אולי גוי לא מרגיש את זה. לא יודע מעולם לא הייתי גוי.

אבל וודאות מציאות ה' קיימת לכל אדם בלי קשר לעם ישראל.

אז אם לא בן נוח. כנראה הייתי ערבי שעובד את אלוקים על פי דעתו ולא חלק מדת. אבל אולי הייתי מרגיש יותר מתאים לעבוד את אלוקים לפי דת שאבותי דבקו בה. בכל מקרה לא הייתי מאמין באסלאם כאמת, כי לא היתה לי שום סיבה להאמין בדת רק כי אבותי אלף שנה שמרו אותה. בכל מקרה גם אם אסלאם אז אסלאם מתון

שהשאלה לא רלוונטית בדיוק כמו שהיית שואל: אם הייתי גוי בתקופת השואה, הייתי מציל יהודים (למרות שאני מסכן את משפחתי)

או לא?  אי אפשר לענות על שאלה כזו, כי אני לא גוי. זו שאלה היפוטתית ופילוסופית (אולי), אבל לענ"ד, לא מציאותית.

כלומר כבר ענית תשובה

השאלה בוחנת את תפיסת העולם שלך לגבי הערבים - האם יש מה לדון אותם או לצפות מהם, או שבהתחשב בנסיבות "אין להם בחירה חופשית" ואין מה לתבוע או לצפות מהם להתנהג אחרת.

השאלה "אם היית ערבי" פונה לא אל האישיות שלך האישית, אלא לתפיסה שלך לגבי כוח רצון, יושרה מול חברה חולה וכו' וכו'...

מי שיענה שהוא לא היה עושה את מה שהערבים עושים עונה למעשה שהוא מצפה מהערבים לא לעשות מה שהם עושים. מי שעונה שהוא היה עושה טרור בעצם עונה שבתוך ההקשר התרבותי והחברתי של הערבים אתה צריך להיות אדם נדיר בשביל לחשוב אחרת נגד החברה שלך.

-

אחי הקטן (לא כזה קטן) חזק מאוד פיזית ומתאמן קבוע. הוא המון פעמים אומר לי: "הלוואי שהיה אפשר להחליף גוף עם אדם שמן, והייתי מצליח להרזות ממצב של שומן קיצוני"... זו סימולציה טובה להבין מה הוא מוצא פגום אצל אנשים במשקל כבד ואת הפער בין המעמד (נולדת שמן / ערבי) לבין האישיות (אתה יכול להרזות מכל שומן / אתה יכול להעמיד דעה מקורית וללכת נגד הזרם על פי השקפת עולמך)

כמובן, כשהקב"ה ידון אדם, הוא יתחשב בכל המכלול. בהחלט היו גרמנים ופולנים ואוקראינים - שהתעלו מעל טבעם והצילו יהודים. היו גם ערבים כאלו לאורך השנים.

ממילא, העובדה שבעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד כזה - אומרת שהם כולם נאצים וגרועים מהנאצים.

לא במקום הנכון. 

שאלתי פעם את הרב שרקי איך אפשר לדון תינוקות שנשבו, עמים עובדי אלילים, וכיוצא בהם. אפשר לשאול את השאלה שלך על ילד לאמט שהתאסלמה שהלך ונהיה נוחבה, למשל.

התשובה שלו הייתה שאנחנו כמובן צריכים לפעול לפי הטוב והרע והאמת שאנחנו מבינים כרגע, אבל הקב"ה עצמו ידון אותם לפי מה שהם היו בתוך המערכת של עצמם.

כלומר, האם האדם בחר בטוב שהוא חשב שהוא טוב? האם הוא היה יכול באמת (או מסוגל) לבחון את תפיסת עולמו? האדם יישפט לפי יכולת הבחירה שהייתה לו במקום בו היה.

למשל, לגבי הנאצים בעזה - אפשר להבין כביכול את עצם ההרג אליו הם יצאו, אבל אי אפשר להבין את האכזריות. אויב הורגים, זה הגיוני. אבל להתעלל בנשים וילדים? להאריך את הסבל של הנרצחים? להרעיב בדווקא את החטופים גם כשיש שפע? זו כבר כן שחיתות מוסרית איומה שעליה הם ייענשו. הם עקרו מעצמם אנושיות מינימלית כדי שיוכלו לבצע את הזוועות האלה. ממש כמי שהנאצים עצמם שמו תזמורת יהודית ליד תאי הגזים כדי שהצרחות לא יפריעו להם. זה רוע צרוף, לא טעות.

שם הוא מסביר שיש תחומים שבהם שאין לנו בהם בחירה, אבל תמיד יש שטח גם אם קטן שבו ניתן לבחור..

אלא אם נתייחס לנאצים הגרמנים ולאלה הישמעאלים כלא שפויים, ואז זו באמת בעיה....

מי בדיוק היה האויב שאותו הם הרגו? חיילים? זה היה קרב? אנחנו היינו עושים דבר כזה?!

היינו פושטים על ישובים ששם מתגוררים אנשים ש"גנבו" לנו את הארץ ורוצחים אותם?

לא כתוב שקודם צריך לקרוא להם לשלום?!

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה