רציתי לדעת מה ההיתר בעצם של הבנות שהולכות עם חצאית עד אחרי הברך בלי גרביים..
כאילו לפי כל הפוסקים עד כמה שידוע לי מותר מינימום עד אמצע השוק ולא מעל, וגם זה לפי כל הפוסקים חוץ מהחפץ חיים עם גרביים (ולא נכנס למחלוקת בקשר לגרבי ניילון), אבל החפץ חיים גם מחייב שרוולים ארוכים עד שורש כף היד אז לא נראלי שהבנות שהולכות ככה הולכות לפי הפסיקות שלו...
צריך לכסות את השוק.
לפי רוב הדעות השוק הוא מתחת לברך ויש דעה אחת(אני לא בטוחה של מי אז אני לא אכתוב) שאומרת שהשוק זה מעל ולכן מותר
העניין של ההגדרה מה זה בדיוק השוק
ולשאר הדעות עדיין חייב לכסות בחצאית עד אמצע השוק, ואני לא אפרט כאן את הסיבה
החפץ חיים (משנה ברורה) טען שהשוק הוא מעל הברך ולכן כשהלכה קובעת שצריך לכסות את השוק הוא מבין שצריך לכסות מעל הברך ועד הברך למרות שזה טעות שנבעה מחוסר הבנה של העברית, הרצי״ה אמר שההיתר הזה לא נכון מכיוון שהוא נבע מחוסר הבנת הנקרא, אבל מכיוון שההיתר הזה כבר ניתן יש לבנות ישראל על מי לסמוך כאשר הן הולכות ללא גרביים,
וכמובן אישה שחשוב לה להיות יותר צנועה- ראוי שתכסה את השוק (החלק שהוברר כי הוא מתחת לברך)
ורוב הבנות היום סומכות עליה? זה נשמע לך הגיוני?
ושוב, החפץ חיים בעצמו הורה ללכת עם שרוולים עד פרק כף היד, אז לא נראלי שהם עושות את זה כי הם סומכות עליו...
אם אני אקרא ואשתכנע אז אני אסכים איתך לחלוטין
וגם העדות שכן יש שם בשם הרצי"ה - היא די מפוקפקת בציטוט הלשוני שלה...
הרב אליעזר מלמד:
אמרו חכמים (ברכות כד, א): "שוֹק באישה ערווה". כלומר, השוק הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, וממילא אסור לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה.
לדעת רוב הפוסקים, שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול (ב"ח, שועה"ר עה, א; ערוה"ש עה, ג; חזו"א טז, ח; מנח"י ו, י). אלא שיש הבדל בחומרה בין שוק לירך, שאת הירך צריך לכסות באופן שצורתו לא תהיה ניכרת, על ידי חצאית או שמלה, ואילו את השוק אפשר לכסות על ידי גרביים או גרביון. וכיסוי כף הרגל תלוי במנהג המקום, במקום שנוהגים לכסותו - צריך לכסות, ובמקום שאין נוהגים - אין צריך לכסות.
לעומת זאת, דעת בעל ה'פרי מגדים' וה'משנה ברורה' (עה, ב), שאמנם בדרך כלל קוראים 'שוק' לחלק שמתחת לברך, אבל יש מקרים ובכללם דין זה שה'שוק' הוא הירך, שרק אותו חובה לכסות לגמרי. אבל לגבי החלק שלמטה מהברך הדין תלוי במנהג המקום: אם רגילים לכסותו - צריך לכסות, וכשאין רגילים לכסותו - אין צריך לכסות. למעשה, כיוון שרוב הפוסקים מחמירים, כך עדיף לנהוג. והרוצה להקל רשאית, שיש לה על מי לסמוך.
וכך היה מדריך מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שנכון לכסות את השוק, אלא שאין לגעור במי שמקלה בזה, הואיל ויש לה על מי לסמוך. וכמה פעמים הביע צער על כך שבעל ה'משנה ברורה' הקל בזה.
למנהג המחמירים, חצאית ארוכה אינה תחליף לגרביים, מפני שהיא אינה מכסה תמיד את השוק, וגם הנכונות ללכת תמיד עם חצאית ארוכה שמגיעה עד לרצפה אינה עומדת במבחן הזמן. בנוסף לכך, במקומות רבים באשכנז היו רגילים לכסות גם את כף הרגל, והמחמירים המשיכו במנהגם, עד שגם כיום בארץ יש מקומות וקהילות ומשפחות שקרוב לומר שמנהג זה מחייב לגביהם כמנהג המקום.
ברור לכל הדעות שעדיף חצאית שלושת רבעי / קרסול + גרביים ולמקילות יש היתר דחוק.
למה בנושאים אחרים אנשים לא מסתמכים על היתרים דחוקים כאלה? יש כאלה שכן... אבל דתיים שמכבדים את עצמם לא
במחשבה שנייה זה ממש נשמע מתנשא.... אז סליחה.. אבל הדברים האלו צריכים להישמע
כך שמי שלא גורבת לא חוטאת, מי שמחמירה על עצמה כל הכבוד לה!
|
מלא בנות שהולכות ככה אפילו לא יודעות שהן מסתמכות על היתר דחוק, ובטוחות שזה מותר מעיקר ההלכה והשאר סתם מחמירות... דרך אגב, גם הח"ח לא מתיר חצאיות עד הברך, הוא מתיר שלושת רבעי
אז המקור שככה הוא סבר זה מהסיפור של הרב מלמד?
נו שוין... לא ניכנס לזה כאן.
אבל כמו שהעירה @נעה ונדה, זה קצת מגוחך שיש כאלו שפתאום כאן נזכרות לנהוג כמו המשנה ברורה..
וגם מה שכתבת כאן: היתר קיים- ולא משנה אם הוא דחוק. - נוער וגיל ההתבגרות לא מדוייק. כי מי שלא נוהגת כמותו במקרה אחר - אין לה שום היתר להקל כמותו דווקא כאן בניגוד לכל הפוסקים.
ועוד כמו שהעירה נעה ונדה - גם לפי המשנ"ב מדובר כשהחצאית מכזה את הברך בכל סיטואציה....
אבל נדמה לי שהוא לא הרהמורניק ושהוא פוסק גדול- אז אין לך סיבה לפקפק.
בפירוש לא.
עיקר יחודיות ספריו הוא בהיותו "מלקט" - שמביא את הדעות השונות מתוך ספרי הפוסקים וכו', ועל עבודה זו הוא קיבל הסכמות. להיות בעצמו "פוסק" (כלומר: אדם בעל כתפיים המכריע) הוא מעולם לא היה, ומעולם לא כתבו לו הסכמה על דבר כזה...
ובאמת כדאי שאקצר בפורום הזה.
והעדות הזו יותר מידי דחוקה... בלי שום היגיון מסברא - כשברור לכל שזו טעות תרגום.
קצת עושה רושם שזה מסוג ההיתר להיפגש עם רפורמים....
אם יימצא מקור - זה משהו אחר. אני לא יכול לומר בוודאות שזה אל קיים, אלא שזה יותר מידי דחוק, והמקור הזה בנתיים הוא לא מקור מספק..
ותראי גם מה שערכתי.
על הגרביים יש מחלוקת, והפרי מגדים ומשנה ברורה התירו.
אני מכסה את השוק כי לא ברור לי על מי ניתן לסמוך היום ולכן מעדיפה להחמיר.
אישה שאכפת לה מהצניעות שלה תכסה את השוק.
אני אישית נשברתי פעם אחת והורדתי את הגרביים, בהתחלה זה היה יותר נוח ואז הרגשתי ערומה- לא יכלתי בלי, פתאום קלטתי כמה הגרביים הם חלק ממני.
אבל אני יכולה להחליט שבנושא צניעות אני הולכת לפי הח"ח ובהלכות שבת לפני רב אחר וכו' וזה מותר.
בכל מקרה אני חושבת שצריך לגשת לכל העניין ברגישות. זה לא כמו להחליט אם להכין תה בשבת מתיון או תמצית. זה הרבה יותר מזה.
ב. אפשר בבקשה פתיחת סוגריים למקור שהוא הביא שם - "מ"ב ע"ה ס"ק ב. עיין חזו"א או"ח סי´ ט"ז אות ח"?
לאחר שהוא כבר נפסק- פסק הרצי"ה שניתן להקל.
אם החפץ חיים היה חי כיום פסק כזה לא היה ניתן.
לא טענתי שהוא לא מחמיר, טענתי שהוא פסק לקולא על סמך דבר שגוי.
זה ברור שהשוק זה מתחת לברך, רק טעות לשונית הביאה את הח"ח לכתוב את מה שכתב.
ראית את הפמ''ג? אמנם ההמצאה שלו נראית תמוהה אבל לכאורה כך הוא אומר.
למעשה אני גם חושב שזו טעות.
אני לא בסוגיה כעת, אבלך זוכר שכך יצא לי, ובלימוד עם ת"ח חשובים..
כל מי שהולכת היום בלי גרביים מסתמכת על דעה מוטעית?
הָיוֹ הָיָהלכאורה...
טוענים שהרצי"ה אמר שיש על מה לסמוך - לא מכיר את השמועה הזו. אולי.
(בלי קשר לכך שאינמצב שאני ילך עם גרביים)
ממש מוזר לי כי מדובר בחפץ חיים..
טוב זה נושא שמצריך בדיקה!
(גם את זה קשה להכיל... והדברים נובעים אחד מתוך השני.. ודו"ק)
ואגב, לא חובה גרביים, אפשר גם מקסי
מדובר בחפץ חיים, אבל זה שהוא היה צדיק לא אומר שהעברית שלו היתה טובה..
אתה בטוח בזה? כי קראתי בכמה ספרי הלכה של רבנים גדולים והם כן מזכירים את דעתו של הח"ח. אז הם טועים גם?
אולי אני יחקור את הנושא לעומק בהזדמנות..
ואולי עדיף שלא🤷🏻♀️
נ.ב אם אתה מצפה מאנשות שלא לומדות בישיבה להבין ראשי תיבות מסובכים שכאלה את טועה
אדרבה, תחקרי...
זה לא ממש ראשי תיבות, זה משמש כהפניית תשומת הלב לכך שיש כאן רמז מסויים, עניין דק..
הסתמכתי על מה שההיא כתבה... ובאמת טעיתי, סליחה
סידרתי לי את המידע בראש ו... סתם, ממש שימחת אותי
תודה!
1. יתכן שלא הבנו נכון את הח"ח.
חידושלמה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
