אין ספק שאנשים מיהרו לשפוט, לקטלג, ולהשתמש בזה לקמפיין שלהם - בהחלט על רקע של עוינות.
העובדות עוד לא התבררו, יש כנראה גם קצת פייק שמעורב פה, ואנשים שמחו לפזר מלח בפצע הטרי הזה.
בזה אני מסכים איתך באופן מלא. ההכללה אהובה על היהודים כאשר לא מדובר באויב האמיתי.
יחד עם זאת, היות ויש תפיסות התנהגותיות וצורת מדיניות שמאפיינת את הציבור החרדי (כמו למשל סוגית ילדי החצבת המתים, או סוגיית הבנייה הפיראטית שמאפיינת את הערים החרדיות, או ההתנהגות בכבישים בבני ברק, וכדומה), ומאפיינת כעמדה חברתית מקובלת ולא כאפיזודה חולפת, אז כשקורה אסון הוא נמדד לאור אותה התנהגות כללית.
הנה בדיוק היום פורסם על מחדל באחד מהמעונות של ויצו על כך שתינוקות הצליחו לצאת ולהסתובב ליד כביש סואן. ההתייחסות של הציבור היא אחרת לזה כי המדיניות של ויצו (כחלק מהחברה הכללית במקרה הזה) היא כן לעבוד לפי החוק, בפיקוח, עם נהלים ברורים, עם ענישה במקרה הצורך, אפילו עם שיימינג, וכן הלאה. המחדל הוא מחדל והאחראים יצטרכו לתת הסברים, אבל כתופעה זה לא דבר שאפשר להשליך ממנו על הברה כולה. בדיוק מהסיבה שהם עושים הכל כדי שמחדלים כאלה לא יקרו בכלל.
אותו כנ"ל בדיוק בנוגע לגננות המתעללות שהתגלו בשנים האחרונות. הציבור אכן מזדעזע מזה ונלחם בזה, ושואל את עצמו "מה אפשר לעשות כדי לבער את זה". כלומר, למרות העלייה במקרים כאלה, זה מצב שהוא מנוגד לכל ההתנהגות הכללית שם ולכן יוצא דופן ולא משמש כמקרה מייצג.