עבר עריכה על ידי ספק בתאריך ט' באב תשפ"א 21:51
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך ט' באב תשפ"א 21:48
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך ט' באב תשפ"א 21:45
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך ט' באב תשפ"א 21:45
כל המשקים בעולם המערבי נהנו מצמיחה. לפני 2009 כמעט ולא היה אינטרנט - נסה לדמיין איזו מהפכה זה עשה בעולם.
ברור שתהיה צמיחה.
זה היה עשור כלכלי מטורף.
הצמיחה בישראל היתה טיפה יותר גבוה מאשר ביתר מדינות המערב - אבל ככה זה בד"כ עם מדינות פחות מפותחות לעומת מדינות יותר מפותחות. (אנחנו פחות מפותחות מהממוצע, זה המצב).
צמצום אי שיוויון הוא לא דבר לשאוף אליו. אם כבר, אז להיפך - ככל שאי השיוויון גדל יותר, בד"כ, לכולם יש יותר.
הגרעון בישראל היה גדול מאוד. גם לפני הקורונה. כחלון לבד הכפיל אותו עם הסוציאלפופוליזם שלו ואז ניסה להסתיר את זה ע"י שחרור המידע ביום חמישי בחצות כדי שלא יכתבו על זה בעיתונים...
למעשה, קצב סגירת יחס החוב תוצר של מדינת ישראל היה הנמוך ביותר מאז שנות ה-90 למעט שנים של משברים כמו הדוט.קום
אולמרט והירשזון הורידו את יחס החוב תוצר בתוך שנתיים ביותר ממה שביבי הוריד בעשור.
גם לזרוק כסף על משרדים לא יעילים זה לא בהכרח משהו טוב.
האם מערכת הבריאות השתפרה? לא.
האם מערכת החינוך השתפרה? ממש ממש לא. הישגי התלמידים כאן הם גרועים בהרבה מהממוצע ב-oecd וכישורי המורים כאן הם מהגרועים ביותר בעולם המערבי. כרגע, לפי ה-oecd, המורים שלנו מתחרים ברמתם במורים מקזחסטן.
לשפוך כסף כדי לגרום למערכת להיות כושלת יותר - זה לא פתרון. להפך, לבזבז פחות ולהגיע להישגים זה המצב הרצוי.
בא נראה איפה אנחנו באמת עומדים:
1. קצב גידול השכר במגזר הציבורי עלה בערך פי 2 מאשר במגזר הפרטי - כשמלכתחילה השכר שם היה גבוה יותר.
2. ישראל במקום ה-140 בעולם בהכנסות מתיירות כאחוז מהתל"ג. בהתחשב בעובדה שהתל"ג בישראל נמוך בכ-10% מהממוצע ב-oecd ושכמעט כל מדינות המערב ממוקמות מעלינו, זה לא דבר טוב. (אבל זה כן מסביר לא רע למה התל"ג בישראל נפגע פחות ממשבר הקורונה... כשאין לך כמעט את הענף שנפגע הכי הרבה בגלל הקורונה, זה נוטה להיות לטובתך במקרים כאלו).
למה? כי סעיף 3...
3. מדינת ישראל היא המדינה ה-2 הכי יקרה ב-oecd. היקרה ביותר היא שוויץ - רק ששם מרויחים בערך 70% יותר ממה שמרוויחים כאן (ואם לוקחים בחשבון את סעיף 1, אז בכלל מדובר על קטסטרופה.
4. בישראל עובדים 10% יותר שעות מאשר ב-oecd. (זה נתון שנשאר די יציב לכל אורך תקופת כהונתו של ביבי).
5. מחצית מתקציב המדינה הולך למשכורות (זה קשור לסעיף 1) - אין לנתון הזה אח ורע בעולם המערבי.
41% מהעובדים במשק מקבים את משכורתם מתקציה המדינה - עובד המגזר הציבורי ונותני שירות במגזר הציבורי - ב-2009 היה מדובר על 30%, שזה בערך הממוצע ב-oecd.
41% שם אותנו במקום הראשון בפער של כ-3% מנורבגיה שבמקום השני.
השקל הוא לא פרמטר לכלום.
יחס החליפין הוא מנגנון שמווסת ייצוא וייבוא.
מטבע "חזק" טוב לייבוא ומטבע "חלש" טוב לייצוא.
למשל, מטבע חזק יכול לגרום לקריסת ענף ההייטק בארץ. למה? כי השוק הזה בעיקר מוכר בדולרים אבל משלם משכורות בשקלים.
זה לא אומר שום דבר מעבר לזה שזה פשוט נשמע טוב. חזק.
הדבר גרוע שבעתיים בגלל כל חסמי הייבוא שמוערמים כאן על יבואנים - החל מהעובדה שכמעט ובלתי אפשרי לייבוא לכאן מזון טרי וכלה במכון התקנים שמונע למעשה כל ייבוא מקביל וגורם להעלאת מחירים (מה שעכשיו ליברמן רוצה לתקן).
במקום לייבא דולרים - היה עדיף לייבא מוצרים שיוזילו כאן את יוקר המחיה - אבל ביבי היה עסוק בלהיכנע לקבוצות לחץ במקום לאפשר ייבוא חופשי לטובת האזרחים.
מדינת ישראל של 2009 היתה מקום 25 בשכר ממוצע ו-24 ביוקר המחיה.
מדינת ישראל של פוסט ביבי נמצאת במקום ה-20 בשכר הממוצע (כשמדובר בעיקר בשכר של המגזר הציבורי שמעלה את הנתון הזה) ובמקום ה-2 ביוקר המחיה.
הישראלי הממוצע עובד 10% יותר כדי שהוא יוכל להרוויח 10% פחות ולשלם הרבה יותר ביחס לאזרח הממוצע ב-oecd. החלק האחרון של המשפט, לחלוטין על ביבי.
כל ראש ממשלה אחר היה מודח בבושת פנים ולא עובר את אחוז החסימה עם "הישגים" כאלה.
ביבי היה ראש ממשלה איום ונורא מבחינה כלכלית.
אם כן, מה הוא עשה לא בסדר?
כלום.
כל העולם התקדם ושחרר את השווקים וביבי לא עשה כלום. הוא נכנע לכל קבוצת לחץ במקום לפרק אותן.
הדבר החיובי כמעט היחיד שהוא עשה היה שהוא לא פגע במגזר ההייטק מספיק כדי לגרום לבריחה שתקריס את הענף לחלוטין - אבל הוא לגמרי היה בכיוון.
תוסיף לזה את ניפוח המגזר הציבורי ואת המשכורות שלו וקיבלתי את המדינה שהכ גרוע לחיות בה במערב מבחינה כלכלית.
אפילו לטייל בה - למרות כל האתרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים שלה, החופים הארוכים ומזג האויר הנח - אף אחד כמעט לא רוצה.
עד כדי כך יקר ולא משתלם פה שאפילו הישראלים מעדיפים לנפוש בחו"ל כי למרות הטיסות, זה הרבה יותר זול.
כישלון מוחלט בכלכלה.