אני מייחס חשיבות למהותם של דברים ולא לנראותם.

בדיוק כמו שלא מרגש אותי "ראש ממשלה עם כיפה", למען האמת זה אפילו די מביך אותי... על אלו גאוותנו?

"למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה [...] ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו".

ביד אחת מניח תפילין, וביד השנייה חותם על הקפאות בנייה. ביד אחת מתעטר בטלית, וביד השנייה חותם על גזירות נגד לומדי התורה ושומרי המצוות.

את ביידן מאכיל את כלבו המנוח לפני הפגישה עם בנט...

מה שאבותינו מסרו את הנפש וכו' וכו'..

והתפילין הם רק פרפרת לעניין

קל לך להיטפל לדוגמה הקיצונית שנתתי. אבל העיקרון ברור: אדם שפועל בנבזות, לא מרגש כשהוא עושה את זה עם תפילין.

שמיד נראה טור מפולפל של מוטי קרפל על זה.

אין ספק שמראש ממשלה ירא שמיים ואמן לתורה וערכיה אתרגש מהתפילין, מה החידוש?

בוא לא נשחק אותה, לא זו היתה השאלה שלך.

כמו שאגב כתבת בפירוש כאן: אני מצפה שכיהודים תתרגשו מראש ממשלה יהודי שמניח - אקטואליה וחדשות

בקיצור, אתה לא רוצה דיון ענייני אלא להתנגח באלו שאכפת להם מקצת יידישקייט אמיתי ולא רק מיח"צ מטופש..

קודם כל, לא נראה לי שדווקא אז הוא נתקף בצורך עז להניח תפילין, הוא פשוט משתמש בתפילין בתור עוד שיווק פוליטי.
וגם קודם כל המעשים ברמת מדינה, ראש ממשלה נבחר בתור מנהיג המדינה ולא בתור אני הפרטי. ברור שיותר קל לי עם אחד שמניח תפילין ודתי, אבל העיקר בראש ממשלה זה המעשים.

את כל הדברים הציניים, הקרים והאכזריים של העולם הזה, ונתרגש מאדם שהעדיף את כל הדברים הציניים הקרים והאכזרים של העולם הזה?

שאם היו אומרים לו לשרוף תפילין כדי לזכות בראשות הממשלה - הוא היה עושה את זה, אז למה שנתרגש?

תפילין זה דבר חשוב מאוד, לא טכני ומאוד מעניין, אבל כאמור, אדם שאונס עם תפילין לא מרגש, הוא מבזה. יכולת הסקת המסקנות שלך לוקה מאוד בחסר עם אלו המסקנות האומללות שלך.

אני מניחה שאם גוי היה מבקש את התפילין היה אסור לתת אותם, אז מה הדין באישה?

היא הייתה נראת דתייה?

הזוי.

בשונה מהוד מעלתך ש"חולק עליהם לפעמים" כלשונך...

ואני שם כסף שבסיפור הזה - זה לא היה לשם שמיים.

חבל ש@די שרוט לא קיים את דברי השולחן ערוך: "וגוערין בה".

הלכה לצד והתפללה בדבקות... נו נו

על איזה עוד הלכות היא שומרת, הצדייקעס הזו?

ברכה ביקשת ממנה?

אותי מרגשים הרבה יותר ערכים פנימיים שפוליטיקאי כזה או אחר נשאר נאמן להם במהלך עשייתו הציבורית. 

כיפה...אלא ראש ממשלה שיקדם את הערכים היהודים-לאומיים.

ובדיוק בערכים האלה בנט פוגע.

רק שזה לא אמור לבוא על חשבון הערכים.

לכן ממש לא מרגש.

זה העיקר בעיניי, אבל אוסיף:

א. זו הצגה ולא מרגש אותי שמבזים תפילין ועושים מהם תחפושת. זה אפילו חילול הקודש. פלא שלא מצער אותך.

ב. אדם שהוכיח שמילה שלו היא לא מילה גם מה שהוא אומר בתפילה לא שווה הרבה.

ג. תפילין הם ברית נאמנות. אני חושב שהם מתביישים להיות על אדם שאין לו אחת כזאת.

זה כן קצת ריגש אותי

כי בכל זאת, הוא הראש הממשלה הראשון שעושה את זה בפרהסיה.

אבל מיד אח"כ נזכרתי שזה מעט כמו טובל ושרץ בידו.

כנ"ל לגבי "הדבר תורה" שלו שהוא נתן בשבת לעיני כל המצלמות על שאול ודוד.. אם שמעת את מה שהוא אמר שם 

אי אפשר שלא לראות את העוול 

ליטרלי כל מה שהוא אומר שם הוא עשה הפוך 

כאילו.. כמה דפוק בן אדם יכול להיות..?

זה כמו אותו "קידוש" שם שהיה שם בליווי עשרות מצלמות וחילולי שבת, המאורע עצמו מאוווד לא כשר.

מצד שני זה נעשה בנוכחות ראש הממשלה וכנראה מיליוני גוים ראו את זה.

כך שאני ממש מבין את התגובות התקיפות כאן נגד בנט.

מצד שני אני גם מבין אותך

מאורע מבלבל שעדיף לדעתי שלא היה מתרחש.. בייחוד לא בתקופה כזאת, שבתי חולים קורסים, המדינה בוערת כפשוטו , והוא בורח לארה"ב ולא משיג שום דבר, למעט כמה רגעים מביכים מאוד..

כיף להתפכח אה? 😁 - אקטואליה וחדשות

זה אתה אמרת...

אז תתעורר מהחלום.. - אקטואליה וחדשות

התייחסנו לטענות במקום אחר - - אקטואליה וחדשות

הערכת שלא תחזיק חודש...

זה לא סותר. אצלי בנט זה לא באש ובמים. - אקטואליה וחדשות

ואולי גם אני למדתי משהו -

מאמר נהדר לתומכי בנט>>> - אקטואליה וחדשות

לא להתייאש...

@די שרוט

@נוגע, לא נוגע - לתשומת ליבך:
כנ"ל, גם בפלאפון וגם במחשב - משוב

כנראה לא שמעת מימיך על "סיפוח זוחל".

בשורה התחתונה, בנט מקים מדינה פלשתינית בלי להכריז על כך רשמית.

Log in to Facebook

שים לב היטב לסעיף הראשון בכוכבית. פורסם באחת עשרה בבוקר.

שש שעות בלבד לאחר מכן עלתה הכותרת הזו:
אחרי הפגישה במוקטעה: ממשלת בנט תלווה 500 מיליון ש"ח לפלסטינים

ושאר חברי גוש השמאל.

מסתמא אתה זוכר שחברי המפד"ל נשארו בממשלת שרון כדי "למזער נזקים" כשיכלו להפיל אותה.

במציאות הקיימת השמאל יקדם בכל המשרדים והכלים שלרשותו הקמת מדינה פלשתינית,

כשבמקביל הלחץ האמריקני יעשה את שלו בתנועת מלקחים על בנט.

כשבנט ידע שאין לו ממשלה בלי לאפשר הקמת מדינה דה פקטו,

גם אם הוא יחליט להפיל אותה וללכת לבחירות, יקרו שני דברים:

א. לפיד יהפוך במידי לראש ממשלה.

ב. המשותפת תתן רשת ביטחון שתמנע את הפלתה.

מה יישאר לבנט לעשות חוץ מלהישאר כלוא בממשלה הזו כדי למנוע מציאות גרועה יותר?

מדינת טרור וברגע שיראה שהיא עובדה מוגמרת ואין יותר מה לעשות הוא ינסה לפרק את הממשלה.

גם זה לא בטוח שיקרה אם יהיו לו סקרים שבמצב כזה השמאל מנצח את הבחירות

(מזכיר שזו היתה אחת הטענות שלו להקמת הממשלה הנוכחית).

הוא יטען שעדיף שיישאר מאשר שתקום ממשלת שמאל מלאה שתעשה את אותו הדבר...

אז אבו-מאזן והרשות הפלשתינית חוזרים לכותרות. השמאל מברך ומתמלא תקווה, בכלל, אחרי הרבה שנים באופוזיציה הברק חוזר לו לעיניים בממשלה הזו, הפייק-ימין מתפתל, מנסה לגמד את המשמעויות ולשכת בנט מבטיחה (שימו לב לאוקסימורון: לשכת בנט. מבטיחה.) שלא מדובר בהתנעת תהליך מדיני אלא "רק" דיאלוג בנושאים אזרחיים וחיזוק הכלכלה הפלשתינית.

וזו כבר שיטה. להטוטים ומשחקי מילים שממשיכים לזרות חול, לטשטש, ולשקר.

"תהליך מדיני" קלאסי כזה, כמו שאנחנו זוכרים מהעבר, אולי לא יהיה. לא יחתם אולי הסכם נורא על מדשאות הבית הלבן. אבל יהיו צעדים חד צדדיים מסוכנים שיהיו להם השלכות ארוכות טווח.

הנה רשימה קצרה לדוגמא:

* שחרור כספי הטרור (לא יבטלו חלילה את הקיזוז המתבצע על פי חוק. פשוט יעקפו את החוק ויעניקו לרשות הלוואה נדיבה על החשבון כדי שהיא תוכל להמשיך לעודד טרור ולתגמל מחבלים על רצח יהודים). צריך הרי לחזק את הרשות, ואיך מחזקים אם לא בכסף?!

* צמצום פעילות צה"ל לסיכול טרור בערים הערביות כדי לחזק את הרשות בקרב תושביה (גם כאן לא תהיה הנחיה גורפת להפסיק את פעילות צה"ל, פשוט תינתן הנחיה "לצמצם ככל הניתן". אתם אפילו לא תדעו על זה, אבל בפועל היקפי הפעילות יפחתו דרמטית והטרור ירים ראש חלילה).

* הקפאת בניה שקטה בהתיישבות הישראלית. לא הקפאה רשמית ומוחלטת חלילה, הקפאה שקטה. כזו שעושים בשקט...

* אישורי בניה לערבים בשטחי סי כמו שגנץ כבר התחיל לתת.

* העלמת עין מודעת והימנעות מהריסת בניה בלתי חוקית שתאפשר את המשך ההשתלטות הערבית על שטחי סי.

* הכנסת עוד נשק ושריוניות לחיזוק הרש"פ. כי הרי צריך לחזק את המשילות של הרשות.

* העברת שטחים משטחי סי לשטחי בי. זה הרי צעד אזרחי פרופר.

ועוד...

את התהליכים הללו ילוו וידחפו לחצים בינלאומיים כבדים, מצד ממשל ביידן ומצד מדינות אירופה, שמבינים שאת הממשלה הזו אפשר וצריך ללחוץ. הלחצים האלה יפגשו כאן שרי חוץ וביטחון שישמחו להתמסר ולהיענות להם בחדווה ורוח גבית חזקה מצד רוב השותפים בקואליציה.

זה לא יקרה ביום אחד, זה יהיה תהליך איטי שקשה לשים בו את האצבע על כל צעד בנפרד ולהסביר למה הוא חמור ודרמטי. אבל כל אחד מהצעדים האלה מקבע את מעמדה של הרשות, מחזק את אחיזתה בשטח על חשבון האחיזה הישראלית וההתיישבותית, ומקרב אותה להגדרת מדינה, כלפי פנים וכלפי חוץ.

וכך, לאט לאט, אחרי מאמץ של שנים רבות להפוך את הרשות ללא רלוונטית מבחינה מדינית ולהוריד מהפרק את אסון המדינה הפלשתינית, הרשות הפלשתינית תחזור להיות "פרטנר" והאיוולת המדינית תחזור לחיינו מהדלת הראשית. ואז, כמובן, הלחצים הבינלאומיים יגברו, ואיתם ה"צעדים האזרחיים", וחוזר חלילה.

>>>

תסמכו על בנט. הוא לא יקרא לזה "תהליך מדיני". הוא הרי הבטיח לא לקדם תהליך כזה. קלוגפט ושאר יועציו ימציאו שלל מילים מפוצצות שיגרמו לנו לחשוב שזה בכלל סופר ימני וסופר משרת את האינטרסים שלנו. יקראו לזה "תכנית ההרגעה", "שלום תמורת שלום של אמיצים", ובכלל, "גם ביבי עשה". יכריזו על הצלחה כבירה מול ארה"ב - איך לא, בזכות הקשר האישי האמיץ שנרקם בין בנט לביידן בפגישתם בחדר הסגלגל - שלראשונה מסכימה לא ללחוץ על קידומו של "תהליך מדיני" רשמי. רק קצת "מחוות" ו"צעדים בוני אמון", ובקיצור, כנסו כבר לקוראלס ששנים אנחנו לא מצליחים להכניס אתכם אליו, ותתחילו לדבר עם אבו-מאזן.

>>>

צריך לחזק את "הגורמים המתונים", אומרים לנו. "יותר מידי שנים אנחנו מחזקים את חמאס ומחלישים את הרשות", מסבירים.

אז בואו נדבר רגע על אבו מאזן "המתון". זה שמתעקש לעודד טרור ולהמשיך ולשלם משכורות למחבלים ומוביל את מבצע ההשתלטות על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, וקובע עובדות בשטח באופן חד צדדי ובלתי הפיך.

אבל כל זה "כסף קטן" מול האיום האמיתי שהרשות הפלשתינית מייצרת למדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. פוטנציאל הנזק האסטרטגי של האירוע הזה מבחינה אסטרטגית, מדינית, ביטחונית וכלכלית, גדול מזה הנשקף לנו מעזה. חמאס הוא איום טקטי, הרשות היא איום אסטרטגי. אז אבו מאזן לא יורה עלינו טילים (עדיין, ובעיקר בזכות השליטה הישראלית במרחב), אנחנו לא שומעים אזעקות ולא רצים למרחבים המוגנים, ולכן אולי אנחנו מודעים פחות לאיום הזה ולאתגר הגדול הטמון בו. הוא פשוט פחות מונכח בחיינו. אבל הוא כאן כל הזמן. חי, נושם, בועט ומסוכן.

אין לנו היום את "כיפת הברזל" של טרמפ מול האנטישמיות של בית הדין בהאג, והתנאי הראשון והבסיסי לכל שיח או קשר עם הרשות היה חייב להיות משיכת התביעה והפסקת הלוחמה המשפטית נגד ישראל בעולם. אם אבו-מאזן היה יודע שאם הוא לא מושך את התביעה אנחנו מפסיקים לתחזק את הרשות ומאפשרים לה לקרוס ולהתפרק הוא היה חושב פעמיים.

אז נכון שגם לנתניהו לא היה אומץ להגיע עד שם, ולכן איום האג מרחף מעל ראשנו, אבל לנתניהו לפחות היה שכל לייבש את אבו-מאזן, להחליש את הרשות, להפוך אותה לרלוונטית כמעט רק במידה שבה היא משרתת אותנו באמצעות התאום הביטחוני, אבל לא הרבה מעבר לזה, ולחנוק לאט לאט את האופציה של הקמת מדינה פלשתינית.

ועכשיו זה נראה שהגלגל מתהפך ובנט ושותפיו מקימים את הרשות לתחיה בשדה המדיני. וזה ממש לא משהו שכדאי להקל בו ראש. זה חמור ומסוכן.

שביקרתי אותו - גם כאן - לא מעט, אני חושב שהוא כמה רמות מעל בנט בעניין הזה במובן החיובי.

הציעו לו יותר מפעם אחת לעשות מעשה שרון והוא לא היה מוכן אפילו להעלות את האפשרות הזו לדיון.

יש לו תודעה היסטורית עמוקה ותחושת שליחות אמתית בתפקידו.

היו תקופות שחשדתי בו מאוד, אבל הוא הוכיח נאמנות לערכים ובעקביות ושיטתיות קבר את רעיון חלוקת הארץ.

אותו רעיון שבנט וממשלתו מקימים כעת לתחיה.

בסוגריים - ביאור 'פני משה':

"א"ר ינאי: תפילין צריכין גוף נקי.

מפני מה לא החזיקו בהן (לאדם המניחן. מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצא בהן)?

מפני הרמאים (היו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם).

עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה וכפר ביה.

א"ל: לא לך הימנית אלא לאילין דברישך הימנית (לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום)"‏.

לסיכום: אדם מניח תפילין כדי שיחשבו שהוא אדם כשר, אך הוא מועל בפיקדון.

מעולם ארה"ב לא כפתה על בן גוריון לסגת מכל סיני, אחרי מבצע קדש, כשהוא כבר הכריז משארם על הישארות לנצח ומלכות שלמה החדשה.

מעולם ארה"ב לא הפרה את התחיבותה לאכוף את הפירוז, כשנאצר הכניס את כוחותיו לסיני - ולא קרה שהם 'לא מצאו' את המסמך עם ההתחיבות.

כמובן, מעולם ארצות הברית לא כפתה על גולדה, לא להגיב על ההפרה המצרית של שביתת הנשק של מלחמת ההתשה, כשקרבו את הטילים לתעלה. לכן גם אף מטוס שלנו לא נפל במלחמת יום כיפור.

גם מעולם לא קרה, שלקח להם אחד עשר יום, כשמדינת ישראל על סף חורבן, לשלוח את הרכבת האווירית של הציוד שהתחייבו לגולדה להביא אם תפרוץ מלחמה. (בפועל שלחו רק אחרי שבדם לוחמינו, המהפך כבר קרה).

מעולם הם גם לא כפו עלינו לעצור במלחמת יום כיפור, אחרי שהפכנו את המצב והיינו 101 קילומטר מקהיר ועל הכביש לדמשק.

מעולם ארה"ב לא הסתירה מאיתנו מידע מודיעיני קריטי, שהיו מחוייבים לו על פי ההסכמים בין המדינות, לגבי ההתעצמות הגרעינית של סאדם.

----------

אתה אמיתי?! שישה שבועות ישבת עם האצבעות על המקלדת ורק חיכית לרגע שאובססיית ביבי ביבי שלך תוכל לפרוץ בגלל איזו אמירה מטומטמת של טראמפ?!

מדהים איך אתה (וגם @איתן גיל), כל כך מתפעלים מאמירה. טראמפ אמר אמירה טיפשית, במסגרת הנרטיב שהוא מנסה להכניס להיסטוריה של 'מסיים המלחמות'. שישה שבועות של לחימה עצימה בתיאום הדוק שלא היה כמותו. זה לא רק האמירות של טראמפ עצמו ושל אנשיו, שמשבחות את רה"מ ואת מדינת ישראל בהנהגתו, זו המציאות, זו ההתנהלות. נתניהו רתם את טראמפ, לשתי מלחמות שדעת הקהל האמריקאית לא אוהבת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה. העיקר ממרומי המקלדת שלך נתניהו הוא אפס...

נותן לאירנים אורכה בת שבועיים להחזיר תשובות, ועוד באותו יום הם מחזירים לו לאו מוחלט. הוא מספר לכל העולם ואשתו שהאירנים מתחננים לעסקה, וכולם מאמינים לו חוץ מאירנים עצמם, שמגחכים, ויודעים מי באמת מתחנן לעסקה. רמז: הוא ג'ינג'י.

האירנים מתנים את הסכמתם להפגש עם האנשים של טראמפ בהפסקת ההפצצות הצהליות בלבנון, וטראמפ בתגובה נעמד דום ומורה לנתניהו לנצור את האש. אז מי מתחנן למי.

אז ככה, אולטימטום אמין הוא אולטימטום שמוגבל ל- 48 שעות ולא יותר מ- 72 שעות, ואחריהם- שערי גהינום נפתחים- בטהרן ולא כמו בעזה. 

אלא שטראמפ לא שם, מה שמבסס את המסקנה המתבקשת שהוא עוד סוג של אקדח צעצוע שמהלך על שתים.  

אין מה להתרגש מכל דיבור, כל דיבור צריך להבין בתוך הקונטקסט שלו. המבחן הוא במעשים.

האם זה נכון גם בכוון ההפוך?

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת.