אני מייחס חשיבות למהותם של דברים ולא לנראותם.

בדיוק כמו שלא מרגש אותי "ראש ממשלה עם כיפה", למען האמת זה אפילו די מביך אותי... על אלו גאוותנו?

"למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה [...] ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו".

ביד אחת מניח תפילין, וביד השנייה חותם על הקפאות בנייה. ביד אחת מתעטר בטלית, וביד השנייה חותם על גזירות נגד לומדי התורה ושומרי המצוות.

את ביידן מאכיל את כלבו המנוח לפני הפגישה עם בנט...

מה שאבותינו מסרו את הנפש וכו' וכו'..

והתפילין הם רק פרפרת לעניין

קל לך להיטפל לדוגמה הקיצונית שנתתי. אבל העיקרון ברור: אדם שפועל בנבזות, לא מרגש כשהוא עושה את זה עם תפילין.

שמיד נראה טור מפולפל של מוטי קרפל על זה.

אין ספק שמראש ממשלה ירא שמיים ואמן לתורה וערכיה אתרגש מהתפילין, מה החידוש?

בוא לא נשחק אותה, לא זו היתה השאלה שלך.

כמו שאגב כתבת בפירוש כאן: אני מצפה שכיהודים תתרגשו מראש ממשלה יהודי שמניח - אקטואליה וחדשות

בקיצור, אתה לא רוצה דיון ענייני אלא להתנגח באלו שאכפת להם מקצת יידישקייט אמיתי ולא רק מיח"צ מטופש..

קודם כל, לא נראה לי שדווקא אז הוא נתקף בצורך עז להניח תפילין, הוא פשוט משתמש בתפילין בתור עוד שיווק פוליטי.
וגם קודם כל המעשים ברמת מדינה, ראש ממשלה נבחר בתור מנהיג המדינה ולא בתור אני הפרטי. ברור שיותר קל לי עם אחד שמניח תפילין ודתי, אבל העיקר בראש ממשלה זה המעשים.

את כל הדברים הציניים, הקרים והאכזריים של העולם הזה, ונתרגש מאדם שהעדיף את כל הדברים הציניים הקרים והאכזרים של העולם הזה?

שאם היו אומרים לו לשרוף תפילין כדי לזכות בראשות הממשלה - הוא היה עושה את זה, אז למה שנתרגש?

תפילין זה דבר חשוב מאוד, לא טכני ומאוד מעניין, אבל כאמור, אדם שאונס עם תפילין לא מרגש, הוא מבזה. יכולת הסקת המסקנות שלך לוקה מאוד בחסר עם אלו המסקנות האומללות שלך.

אני מניחה שאם גוי היה מבקש את התפילין היה אסור לתת אותם, אז מה הדין באישה?

היא הייתה נראת דתייה?

הזוי.

בשונה מהוד מעלתך ש"חולק עליהם לפעמים" כלשונך...

ואני שם כסף שבסיפור הזה - זה לא היה לשם שמיים.

חבל ש@די שרוט לא קיים את דברי השולחן ערוך: "וגוערין בה".

הלכה לצד והתפללה בדבקות... נו נו

על איזה עוד הלכות היא שומרת, הצדייקעס הזו?

ברכה ביקשת ממנה?

אותי מרגשים הרבה יותר ערכים פנימיים שפוליטיקאי כזה או אחר נשאר נאמן להם במהלך עשייתו הציבורית. 

כיפה...אלא ראש ממשלה שיקדם את הערכים היהודים-לאומיים.

ובדיוק בערכים האלה בנט פוגע.

רק שזה לא אמור לבוא על חשבון הערכים.

לכן ממש לא מרגש.

זה העיקר בעיניי, אבל אוסיף:

א. זו הצגה ולא מרגש אותי שמבזים תפילין ועושים מהם תחפושת. זה אפילו חילול הקודש. פלא שלא מצער אותך.

ב. אדם שהוכיח שמילה שלו היא לא מילה גם מה שהוא אומר בתפילה לא שווה הרבה.

ג. תפילין הם ברית נאמנות. אני חושב שהם מתביישים להיות על אדם שאין לו אחת כזאת.

זה כן קצת ריגש אותי

כי בכל זאת, הוא הראש הממשלה הראשון שעושה את זה בפרהסיה.

אבל מיד אח"כ נזכרתי שזה מעט כמו טובל ושרץ בידו.

כנ"ל לגבי "הדבר תורה" שלו שהוא נתן בשבת לעיני כל המצלמות על שאול ודוד.. אם שמעת את מה שהוא אמר שם 

אי אפשר שלא לראות את העוול 

ליטרלי כל מה שהוא אומר שם הוא עשה הפוך 

כאילו.. כמה דפוק בן אדם יכול להיות..?

זה כמו אותו "קידוש" שם שהיה שם בליווי עשרות מצלמות וחילולי שבת, המאורע עצמו מאוווד לא כשר.

מצד שני זה נעשה בנוכחות ראש הממשלה וכנראה מיליוני גוים ראו את זה.

כך שאני ממש מבין את התגובות התקיפות כאן נגד בנט.

מצד שני אני גם מבין אותך

מאורע מבלבל שעדיף לדעתי שלא היה מתרחש.. בייחוד לא בתקופה כזאת, שבתי חולים קורסים, המדינה בוערת כפשוטו , והוא בורח לארה"ב ולא משיג שום דבר, למעט כמה רגעים מביכים מאוד..

כיף להתפכח אה? 😁 - אקטואליה וחדשות

זה אתה אמרת...

אז תתעורר מהחלום.. - אקטואליה וחדשות

התייחסנו לטענות במקום אחר - - אקטואליה וחדשות

הערכת שלא תחזיק חודש...

זה לא סותר. אצלי בנט זה לא באש ובמים. - אקטואליה וחדשות

ואולי גם אני למדתי משהו -

מאמר נהדר לתומכי בנט>>> - אקטואליה וחדשות

לא להתייאש...

@די שרוט

@נוגע, לא נוגע - לתשומת ליבך:
כנ"ל, גם בפלאפון וגם במחשב - משוב

כנראה לא שמעת מימיך על "סיפוח זוחל".

בשורה התחתונה, בנט מקים מדינה פלשתינית בלי להכריז על כך רשמית.

Log in to Facebook

שים לב היטב לסעיף הראשון בכוכבית. פורסם באחת עשרה בבוקר.

שש שעות בלבד לאחר מכן עלתה הכותרת הזו:
אחרי הפגישה במוקטעה: ממשלת בנט תלווה 500 מיליון ש"ח לפלסטינים

ושאר חברי גוש השמאל.

מסתמא אתה זוכר שחברי המפד"ל נשארו בממשלת שרון כדי "למזער נזקים" כשיכלו להפיל אותה.

במציאות הקיימת השמאל יקדם בכל המשרדים והכלים שלרשותו הקמת מדינה פלשתינית,

כשבמקביל הלחץ האמריקני יעשה את שלו בתנועת מלקחים על בנט.

כשבנט ידע שאין לו ממשלה בלי לאפשר הקמת מדינה דה פקטו,

גם אם הוא יחליט להפיל אותה וללכת לבחירות, יקרו שני דברים:

א. לפיד יהפוך במידי לראש ממשלה.

ב. המשותפת תתן רשת ביטחון שתמנע את הפלתה.

מה יישאר לבנט לעשות חוץ מלהישאר כלוא בממשלה הזו כדי למנוע מציאות גרועה יותר?

מדינת טרור וברגע שיראה שהיא עובדה מוגמרת ואין יותר מה לעשות הוא ינסה לפרק את הממשלה.

גם זה לא בטוח שיקרה אם יהיו לו סקרים שבמצב כזה השמאל מנצח את הבחירות

(מזכיר שזו היתה אחת הטענות שלו להקמת הממשלה הנוכחית).

הוא יטען שעדיף שיישאר מאשר שתקום ממשלת שמאל מלאה שתעשה את אותו הדבר...

אז אבו-מאזן והרשות הפלשתינית חוזרים לכותרות. השמאל מברך ומתמלא תקווה, בכלל, אחרי הרבה שנים באופוזיציה הברק חוזר לו לעיניים בממשלה הזו, הפייק-ימין מתפתל, מנסה לגמד את המשמעויות ולשכת בנט מבטיחה (שימו לב לאוקסימורון: לשכת בנט. מבטיחה.) שלא מדובר בהתנעת תהליך מדיני אלא "רק" דיאלוג בנושאים אזרחיים וחיזוק הכלכלה הפלשתינית.

וזו כבר שיטה. להטוטים ומשחקי מילים שממשיכים לזרות חול, לטשטש, ולשקר.

"תהליך מדיני" קלאסי כזה, כמו שאנחנו זוכרים מהעבר, אולי לא יהיה. לא יחתם אולי הסכם נורא על מדשאות הבית הלבן. אבל יהיו צעדים חד צדדיים מסוכנים שיהיו להם השלכות ארוכות טווח.

הנה רשימה קצרה לדוגמא:

* שחרור כספי הטרור (לא יבטלו חלילה את הקיזוז המתבצע על פי חוק. פשוט יעקפו את החוק ויעניקו לרשות הלוואה נדיבה על החשבון כדי שהיא תוכל להמשיך לעודד טרור ולתגמל מחבלים על רצח יהודים). צריך הרי לחזק את הרשות, ואיך מחזקים אם לא בכסף?!

* צמצום פעילות צה"ל לסיכול טרור בערים הערביות כדי לחזק את הרשות בקרב תושביה (גם כאן לא תהיה הנחיה גורפת להפסיק את פעילות צה"ל, פשוט תינתן הנחיה "לצמצם ככל הניתן". אתם אפילו לא תדעו על זה, אבל בפועל היקפי הפעילות יפחתו דרמטית והטרור ירים ראש חלילה).

* הקפאת בניה שקטה בהתיישבות הישראלית. לא הקפאה רשמית ומוחלטת חלילה, הקפאה שקטה. כזו שעושים בשקט...

* אישורי בניה לערבים בשטחי סי כמו שגנץ כבר התחיל לתת.

* העלמת עין מודעת והימנעות מהריסת בניה בלתי חוקית שתאפשר את המשך ההשתלטות הערבית על שטחי סי.

* הכנסת עוד נשק ושריוניות לחיזוק הרש"פ. כי הרי צריך לחזק את המשילות של הרשות.

* העברת שטחים משטחי סי לשטחי בי. זה הרי צעד אזרחי פרופר.

ועוד...

את התהליכים הללו ילוו וידחפו לחצים בינלאומיים כבדים, מצד ממשל ביידן ומצד מדינות אירופה, שמבינים שאת הממשלה הזו אפשר וצריך ללחוץ. הלחצים האלה יפגשו כאן שרי חוץ וביטחון שישמחו להתמסר ולהיענות להם בחדווה ורוח גבית חזקה מצד רוב השותפים בקואליציה.

זה לא יקרה ביום אחד, זה יהיה תהליך איטי שקשה לשים בו את האצבע על כל צעד בנפרד ולהסביר למה הוא חמור ודרמטי. אבל כל אחד מהצעדים האלה מקבע את מעמדה של הרשות, מחזק את אחיזתה בשטח על חשבון האחיזה הישראלית וההתיישבותית, ומקרב אותה להגדרת מדינה, כלפי פנים וכלפי חוץ.

וכך, לאט לאט, אחרי מאמץ של שנים רבות להפוך את הרשות ללא רלוונטית מבחינה מדינית ולהוריד מהפרק את אסון המדינה הפלשתינית, הרשות הפלשתינית תחזור להיות "פרטנר" והאיוולת המדינית תחזור לחיינו מהדלת הראשית. ואז, כמובן, הלחצים הבינלאומיים יגברו, ואיתם ה"צעדים האזרחיים", וחוזר חלילה.

>>>

תסמכו על בנט. הוא לא יקרא לזה "תהליך מדיני". הוא הרי הבטיח לא לקדם תהליך כזה. קלוגפט ושאר יועציו ימציאו שלל מילים מפוצצות שיגרמו לנו לחשוב שזה בכלל סופר ימני וסופר משרת את האינטרסים שלנו. יקראו לזה "תכנית ההרגעה", "שלום תמורת שלום של אמיצים", ובכלל, "גם ביבי עשה". יכריזו על הצלחה כבירה מול ארה"ב - איך לא, בזכות הקשר האישי האמיץ שנרקם בין בנט לביידן בפגישתם בחדר הסגלגל - שלראשונה מסכימה לא ללחוץ על קידומו של "תהליך מדיני" רשמי. רק קצת "מחוות" ו"צעדים בוני אמון", ובקיצור, כנסו כבר לקוראלס ששנים אנחנו לא מצליחים להכניס אתכם אליו, ותתחילו לדבר עם אבו-מאזן.

>>>

צריך לחזק את "הגורמים המתונים", אומרים לנו. "יותר מידי שנים אנחנו מחזקים את חמאס ומחלישים את הרשות", מסבירים.

אז בואו נדבר רגע על אבו מאזן "המתון". זה שמתעקש לעודד טרור ולהמשיך ולשלם משכורות למחבלים ומוביל את מבצע ההשתלטות על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, וקובע עובדות בשטח באופן חד צדדי ובלתי הפיך.

אבל כל זה "כסף קטן" מול האיום האמיתי שהרשות הפלשתינית מייצרת למדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. פוטנציאל הנזק האסטרטגי של האירוע הזה מבחינה אסטרטגית, מדינית, ביטחונית וכלכלית, גדול מזה הנשקף לנו מעזה. חמאס הוא איום טקטי, הרשות היא איום אסטרטגי. אז אבו מאזן לא יורה עלינו טילים (עדיין, ובעיקר בזכות השליטה הישראלית במרחב), אנחנו לא שומעים אזעקות ולא רצים למרחבים המוגנים, ולכן אולי אנחנו מודעים פחות לאיום הזה ולאתגר הגדול הטמון בו. הוא פשוט פחות מונכח בחיינו. אבל הוא כאן כל הזמן. חי, נושם, בועט ומסוכן.

אין לנו היום את "כיפת הברזל" של טרמפ מול האנטישמיות של בית הדין בהאג, והתנאי הראשון והבסיסי לכל שיח או קשר עם הרשות היה חייב להיות משיכת התביעה והפסקת הלוחמה המשפטית נגד ישראל בעולם. אם אבו-מאזן היה יודע שאם הוא לא מושך את התביעה אנחנו מפסיקים לתחזק את הרשות ומאפשרים לה לקרוס ולהתפרק הוא היה חושב פעמיים.

אז נכון שגם לנתניהו לא היה אומץ להגיע עד שם, ולכן איום האג מרחף מעל ראשנו, אבל לנתניהו לפחות היה שכל לייבש את אבו-מאזן, להחליש את הרשות, להפוך אותה לרלוונטית כמעט רק במידה שבה היא משרתת אותנו באמצעות התאום הביטחוני, אבל לא הרבה מעבר לזה, ולחנוק לאט לאט את האופציה של הקמת מדינה פלשתינית.

ועכשיו זה נראה שהגלגל מתהפך ובנט ושותפיו מקימים את הרשות לתחיה בשדה המדיני. וזה ממש לא משהו שכדאי להקל בו ראש. זה חמור ומסוכן.

שביקרתי אותו - גם כאן - לא מעט, אני חושב שהוא כמה רמות מעל בנט בעניין הזה במובן החיובי.

הציעו לו יותר מפעם אחת לעשות מעשה שרון והוא לא היה מוכן אפילו להעלות את האפשרות הזו לדיון.

יש לו תודעה היסטורית עמוקה ותחושת שליחות אמתית בתפקידו.

היו תקופות שחשדתי בו מאוד, אבל הוא הוכיח נאמנות לערכים ובעקביות ושיטתיות קבר את רעיון חלוקת הארץ.

אותו רעיון שבנט וממשלתו מקימים כעת לתחיה.

בסוגריים - ביאור 'פני משה':

"א"ר ינאי: תפילין צריכין גוף נקי.

מפני מה לא החזיקו בהן (לאדם המניחן. מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצא בהן)?

מפני הרמאים (היו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם).

עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה וכפר ביה.

א"ל: לא לך הימנית אלא לאילין דברישך הימנית (לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום)"‏.

לסיכום: אדם מניח תפילין כדי שיחשבו שהוא אדם כשר, אך הוא מועל בפיקדון.

החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.

ירצחו אותנו אז נברח.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri