אני מייחס חשיבות למהותם של דברים ולא לנראותם.

בדיוק כמו שלא מרגש אותי "ראש ממשלה עם כיפה", למען האמת זה אפילו די מביך אותי... על אלו גאוותנו?

"למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה [...] ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו".

ביד אחת מניח תפילין, וביד השנייה חותם על הקפאות בנייה. ביד אחת מתעטר בטלית, וביד השנייה חותם על גזירות נגד לומדי התורה ושומרי המצוות.

את ביידן מאכיל את כלבו המנוח לפני הפגישה עם בנט...

מה שאבותינו מסרו את הנפש וכו' וכו'..

והתפילין הם רק פרפרת לעניין

קל לך להיטפל לדוגמה הקיצונית שנתתי. אבל העיקרון ברור: אדם שפועל בנבזות, לא מרגש כשהוא עושה את זה עם תפילין.

שמיד נראה טור מפולפל של מוטי קרפל על זה.

אין ספק שמראש ממשלה ירא שמיים ואמן לתורה וערכיה אתרגש מהתפילין, מה החידוש?

בוא לא נשחק אותה, לא זו היתה השאלה שלך.

כמו שאגב כתבת בפירוש כאן: אני מצפה שכיהודים תתרגשו מראש ממשלה יהודי שמניח - אקטואליה וחדשות

בקיצור, אתה לא רוצה דיון ענייני אלא להתנגח באלו שאכפת להם מקצת יידישקייט אמיתי ולא רק מיח"צ מטופש..

קודם כל, לא נראה לי שדווקא אז הוא נתקף בצורך עז להניח תפילין, הוא פשוט משתמש בתפילין בתור עוד שיווק פוליטי.
וגם קודם כל המעשים ברמת מדינה, ראש ממשלה נבחר בתור מנהיג המדינה ולא בתור אני הפרטי. ברור שיותר קל לי עם אחד שמניח תפילין ודתי, אבל העיקר בראש ממשלה זה המעשים.

את כל הדברים הציניים, הקרים והאכזריים של העולם הזה, ונתרגש מאדם שהעדיף את כל הדברים הציניים הקרים והאכזרים של העולם הזה?

שאם היו אומרים לו לשרוף תפילין כדי לזכות בראשות הממשלה - הוא היה עושה את זה, אז למה שנתרגש?

תפילין זה דבר חשוב מאוד, לא טכני ומאוד מעניין, אבל כאמור, אדם שאונס עם תפילין לא מרגש, הוא מבזה. יכולת הסקת המסקנות שלך לוקה מאוד בחסר עם אלו המסקנות האומללות שלך.

אני מניחה שאם גוי היה מבקש את התפילין היה אסור לתת אותם, אז מה הדין באישה?

היא הייתה נראת דתייה?

הזוי.

בשונה מהוד מעלתך ש"חולק עליהם לפעמים" כלשונך...

ואני שם כסף שבסיפור הזה - זה לא היה לשם שמיים.

חבל ש@די שרוט לא קיים את דברי השולחן ערוך: "וגוערין בה".

הלכה לצד והתפללה בדבקות... נו נו

על איזה עוד הלכות היא שומרת, הצדייקעס הזו?

ברכה ביקשת ממנה?

אותי מרגשים הרבה יותר ערכים פנימיים שפוליטיקאי כזה או אחר נשאר נאמן להם במהלך עשייתו הציבורית. 

כיפה...אלא ראש ממשלה שיקדם את הערכים היהודים-לאומיים.

ובדיוק בערכים האלה בנט פוגע.

רק שזה לא אמור לבוא על חשבון הערכים.

לכן ממש לא מרגש.

זה העיקר בעיניי, אבל אוסיף:

א. זו הצגה ולא מרגש אותי שמבזים תפילין ועושים מהם תחפושת. זה אפילו חילול הקודש. פלא שלא מצער אותך.

ב. אדם שהוכיח שמילה שלו היא לא מילה גם מה שהוא אומר בתפילה לא שווה הרבה.

ג. תפילין הם ברית נאמנות. אני חושב שהם מתביישים להיות על אדם שאין לו אחת כזאת.

זה כן קצת ריגש אותי

כי בכל זאת, הוא הראש הממשלה הראשון שעושה את זה בפרהסיה.

אבל מיד אח"כ נזכרתי שזה מעט כמו טובל ושרץ בידו.

כנ"ל לגבי "הדבר תורה" שלו שהוא נתן בשבת לעיני כל המצלמות על שאול ודוד.. אם שמעת את מה שהוא אמר שם 

אי אפשר שלא לראות את העוול 

ליטרלי כל מה שהוא אומר שם הוא עשה הפוך 

כאילו.. כמה דפוק בן אדם יכול להיות..?

זה כמו אותו "קידוש" שם שהיה שם בליווי עשרות מצלמות וחילולי שבת, המאורע עצמו מאוווד לא כשר.

מצד שני זה נעשה בנוכחות ראש הממשלה וכנראה מיליוני גוים ראו את זה.

כך שאני ממש מבין את התגובות התקיפות כאן נגד בנט.

מצד שני אני גם מבין אותך

מאורע מבלבל שעדיף לדעתי שלא היה מתרחש.. בייחוד לא בתקופה כזאת, שבתי חולים קורסים, המדינה בוערת כפשוטו , והוא בורח לארה"ב ולא משיג שום דבר, למעט כמה רגעים מביכים מאוד..

כיף להתפכח אה? 😁 - אקטואליה וחדשות

זה אתה אמרת...

אז תתעורר מהחלום.. - אקטואליה וחדשות

התייחסנו לטענות במקום אחר - - אקטואליה וחדשות

הערכת שלא תחזיק חודש...

זה לא סותר. אצלי בנט זה לא באש ובמים. - אקטואליה וחדשות

ואולי גם אני למדתי משהו -

מאמר נהדר לתומכי בנט>>> - אקטואליה וחדשות

לא להתייאש...

@די שרוט

@נוגע, לא נוגע - לתשומת ליבך:
כנ"ל, גם בפלאפון וגם במחשב - משוב

כנראה לא שמעת מימיך על "סיפוח זוחל".

בשורה התחתונה, בנט מקים מדינה פלשתינית בלי להכריז על כך רשמית.

Log in to Facebook

שים לב היטב לסעיף הראשון בכוכבית. פורסם באחת עשרה בבוקר.

שש שעות בלבד לאחר מכן עלתה הכותרת הזו:
אחרי הפגישה במוקטעה: ממשלת בנט תלווה 500 מיליון ש"ח לפלסטינים

ושאר חברי גוש השמאל.

מסתמא אתה זוכר שחברי המפד"ל נשארו בממשלת שרון כדי "למזער נזקים" כשיכלו להפיל אותה.

במציאות הקיימת השמאל יקדם בכל המשרדים והכלים שלרשותו הקמת מדינה פלשתינית,

כשבמקביל הלחץ האמריקני יעשה את שלו בתנועת מלקחים על בנט.

כשבנט ידע שאין לו ממשלה בלי לאפשר הקמת מדינה דה פקטו,

גם אם הוא יחליט להפיל אותה וללכת לבחירות, יקרו שני דברים:

א. לפיד יהפוך במידי לראש ממשלה.

ב. המשותפת תתן רשת ביטחון שתמנע את הפלתה.

מה יישאר לבנט לעשות חוץ מלהישאר כלוא בממשלה הזו כדי למנוע מציאות גרועה יותר?

מדינת טרור וברגע שיראה שהיא עובדה מוגמרת ואין יותר מה לעשות הוא ינסה לפרק את הממשלה.

גם זה לא בטוח שיקרה אם יהיו לו סקרים שבמצב כזה השמאל מנצח את הבחירות

(מזכיר שזו היתה אחת הטענות שלו להקמת הממשלה הנוכחית).

הוא יטען שעדיף שיישאר מאשר שתקום ממשלת שמאל מלאה שתעשה את אותו הדבר...

אז אבו-מאזן והרשות הפלשתינית חוזרים לכותרות. השמאל מברך ומתמלא תקווה, בכלל, אחרי הרבה שנים באופוזיציה הברק חוזר לו לעיניים בממשלה הזו, הפייק-ימין מתפתל, מנסה לגמד את המשמעויות ולשכת בנט מבטיחה (שימו לב לאוקסימורון: לשכת בנט. מבטיחה.) שלא מדובר בהתנעת תהליך מדיני אלא "רק" דיאלוג בנושאים אזרחיים וחיזוק הכלכלה הפלשתינית.

וזו כבר שיטה. להטוטים ומשחקי מילים שממשיכים לזרות חול, לטשטש, ולשקר.

"תהליך מדיני" קלאסי כזה, כמו שאנחנו זוכרים מהעבר, אולי לא יהיה. לא יחתם אולי הסכם נורא על מדשאות הבית הלבן. אבל יהיו צעדים חד צדדיים מסוכנים שיהיו להם השלכות ארוכות טווח.

הנה רשימה קצרה לדוגמא:

* שחרור כספי הטרור (לא יבטלו חלילה את הקיזוז המתבצע על פי חוק. פשוט יעקפו את החוק ויעניקו לרשות הלוואה נדיבה על החשבון כדי שהיא תוכל להמשיך לעודד טרור ולתגמל מחבלים על רצח יהודים). צריך הרי לחזק את הרשות, ואיך מחזקים אם לא בכסף?!

* צמצום פעילות צה"ל לסיכול טרור בערים הערביות כדי לחזק את הרשות בקרב תושביה (גם כאן לא תהיה הנחיה גורפת להפסיק את פעילות צה"ל, פשוט תינתן הנחיה "לצמצם ככל הניתן". אתם אפילו לא תדעו על זה, אבל בפועל היקפי הפעילות יפחתו דרמטית והטרור ירים ראש חלילה).

* הקפאת בניה שקטה בהתיישבות הישראלית. לא הקפאה רשמית ומוחלטת חלילה, הקפאה שקטה. כזו שעושים בשקט...

* אישורי בניה לערבים בשטחי סי כמו שגנץ כבר התחיל לתת.

* העלמת עין מודעת והימנעות מהריסת בניה בלתי חוקית שתאפשר את המשך ההשתלטות הערבית על שטחי סי.

* הכנסת עוד נשק ושריוניות לחיזוק הרש"פ. כי הרי צריך לחזק את המשילות של הרשות.

* העברת שטחים משטחי סי לשטחי בי. זה הרי צעד אזרחי פרופר.

ועוד...

את התהליכים הללו ילוו וידחפו לחצים בינלאומיים כבדים, מצד ממשל ביידן ומצד מדינות אירופה, שמבינים שאת הממשלה הזו אפשר וצריך ללחוץ. הלחצים האלה יפגשו כאן שרי חוץ וביטחון שישמחו להתמסר ולהיענות להם בחדווה ורוח גבית חזקה מצד רוב השותפים בקואליציה.

זה לא יקרה ביום אחד, זה יהיה תהליך איטי שקשה לשים בו את האצבע על כל צעד בנפרד ולהסביר למה הוא חמור ודרמטי. אבל כל אחד מהצעדים האלה מקבע את מעמדה של הרשות, מחזק את אחיזתה בשטח על חשבון האחיזה הישראלית וההתיישבותית, ומקרב אותה להגדרת מדינה, כלפי פנים וכלפי חוץ.

וכך, לאט לאט, אחרי מאמץ של שנים רבות להפוך את הרשות ללא רלוונטית מבחינה מדינית ולהוריד מהפרק את אסון המדינה הפלשתינית, הרשות הפלשתינית תחזור להיות "פרטנר" והאיוולת המדינית תחזור לחיינו מהדלת הראשית. ואז, כמובן, הלחצים הבינלאומיים יגברו, ואיתם ה"צעדים האזרחיים", וחוזר חלילה.

>>>

תסמכו על בנט. הוא לא יקרא לזה "תהליך מדיני". הוא הרי הבטיח לא לקדם תהליך כזה. קלוגפט ושאר יועציו ימציאו שלל מילים מפוצצות שיגרמו לנו לחשוב שזה בכלל סופר ימני וסופר משרת את האינטרסים שלנו. יקראו לזה "תכנית ההרגעה", "שלום תמורת שלום של אמיצים", ובכלל, "גם ביבי עשה". יכריזו על הצלחה כבירה מול ארה"ב - איך לא, בזכות הקשר האישי האמיץ שנרקם בין בנט לביידן בפגישתם בחדר הסגלגל - שלראשונה מסכימה לא ללחוץ על קידומו של "תהליך מדיני" רשמי. רק קצת "מחוות" ו"צעדים בוני אמון", ובקיצור, כנסו כבר לקוראלס ששנים אנחנו לא מצליחים להכניס אתכם אליו, ותתחילו לדבר עם אבו-מאזן.

>>>

צריך לחזק את "הגורמים המתונים", אומרים לנו. "יותר מידי שנים אנחנו מחזקים את חמאס ומחלישים את הרשות", מסבירים.

אז בואו נדבר רגע על אבו מאזן "המתון". זה שמתעקש לעודד טרור ולהמשיך ולשלם משכורות למחבלים ומוביל את מבצע ההשתלטות על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, וקובע עובדות בשטח באופן חד צדדי ובלתי הפיך.

אבל כל זה "כסף קטן" מול האיום האמיתי שהרשות הפלשתינית מייצרת למדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. פוטנציאל הנזק האסטרטגי של האירוע הזה מבחינה אסטרטגית, מדינית, ביטחונית וכלכלית, גדול מזה הנשקף לנו מעזה. חמאס הוא איום טקטי, הרשות היא איום אסטרטגי. אז אבו מאזן לא יורה עלינו טילים (עדיין, ובעיקר בזכות השליטה הישראלית במרחב), אנחנו לא שומעים אזעקות ולא רצים למרחבים המוגנים, ולכן אולי אנחנו מודעים פחות לאיום הזה ולאתגר הגדול הטמון בו. הוא פשוט פחות מונכח בחיינו. אבל הוא כאן כל הזמן. חי, נושם, בועט ומסוכן.

אין לנו היום את "כיפת הברזל" של טרמפ מול האנטישמיות של בית הדין בהאג, והתנאי הראשון והבסיסי לכל שיח או קשר עם הרשות היה חייב להיות משיכת התביעה והפסקת הלוחמה המשפטית נגד ישראל בעולם. אם אבו-מאזן היה יודע שאם הוא לא מושך את התביעה אנחנו מפסיקים לתחזק את הרשות ומאפשרים לה לקרוס ולהתפרק הוא היה חושב פעמיים.

אז נכון שגם לנתניהו לא היה אומץ להגיע עד שם, ולכן איום האג מרחף מעל ראשנו, אבל לנתניהו לפחות היה שכל לייבש את אבו-מאזן, להחליש את הרשות, להפוך אותה לרלוונטית כמעט רק במידה שבה היא משרתת אותנו באמצעות התאום הביטחוני, אבל לא הרבה מעבר לזה, ולחנוק לאט לאט את האופציה של הקמת מדינה פלשתינית.

ועכשיו זה נראה שהגלגל מתהפך ובנט ושותפיו מקימים את הרשות לתחיה בשדה המדיני. וזה ממש לא משהו שכדאי להקל בו ראש. זה חמור ומסוכן.

שביקרתי אותו - גם כאן - לא מעט, אני חושב שהוא כמה רמות מעל בנט בעניין הזה במובן החיובי.

הציעו לו יותר מפעם אחת לעשות מעשה שרון והוא לא היה מוכן אפילו להעלות את האפשרות הזו לדיון.

יש לו תודעה היסטורית עמוקה ותחושת שליחות אמתית בתפקידו.

היו תקופות שחשדתי בו מאוד, אבל הוא הוכיח נאמנות לערכים ובעקביות ושיטתיות קבר את רעיון חלוקת הארץ.

אותו רעיון שבנט וממשלתו מקימים כעת לתחיה.

בסוגריים - ביאור 'פני משה':

"א"ר ינאי: תפילין צריכין גוף נקי.

מפני מה לא החזיקו בהן (לאדם המניחן. מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצא בהן)?

מפני הרמאים (היו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם).

עובדא הוה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה וכפר ביה.

א"ל: לא לך הימנית אלא לאילין דברישך הימנית (לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום)"‏.

לסיכום: אדם מניח תפילין כדי שיחשבו שהוא אדם כשר, אך הוא מועל בפיקדון.

בכל מקרה, הכותרת שנתת לא משמעותית. נשמח לדעת למי את טוענת שתצביעי ולמה.

בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד

סקרים שהוא הזמין או שהוזמנו בשבילו מנבאים לו 6-7 מנדטים בראשות הציונות הדתית.

אלא שהוא לא רוצה את סמוטריץ' כמספר 2 שלו, ובצדק, וגם להיפך.

אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.

אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני. 

אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.

בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.

אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.

התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:

1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי

זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:

* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.

* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

  הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.

2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה

בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:

* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.

* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.

3. הטיעון המוסרי והמשפטי

השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":

* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.

* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.

* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.

4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב

* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.

* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")

אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.

מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.

חייבים קודם לעודד בדרכי נועם ובדרכי שלום - על ידי מתן הטבות כספיות וכל עזרה אפשרית - הגירת אלו שקיים חשש סביר שהם לא רוצים שתהיה ליהודים מדינה, שיהגרו אל מחוץ לגבולות ארצנו. משימה קשה, וצפוי שהשמאל יפריע, אבל אין ברירה, אם רוצים להגיע לאיזשהו פתרון יציב. ובסוף גם השמאל יודה לנו על זה. 

כל שכן עזיבה צבאית

וגם אם חלקם יתפשרו, אחרים לא יסכימו. ואנחנו כבר מכירים שיש להם אש"ף, חמאס, ג'יהאד, החזית העממית ועוד, ומה שסוכם עם אחד או כמה מהם לא מחייב את השאר. אם כן, יצטרכו לסגת עד הסוף, כולל ירושלים, אחרת כל ההשקעה בשלום תהיה לשווא.

אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).

אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...

יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.

למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?

האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?

פירוק חמאס מנשקו- בדרך.

השבת כל החטופים- בוצע.

פירוז הרצועה- בדרך.

שליטה בטחונית- הושג חלקית.

ממשל אזרחי- בדרך

אתה הבנת את זה?

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.