מי שיבחר להעמיק ולהבין את הפירוש הנכון של הדברים, ומתוך זה מה נוגע לו ירוויח,

מי שיתעצל/לא ירצה ללמוד את הפירוש(/מלכתחילה מחפש את מה שרע ביהדות), דברים כאלו ירחיקו אותו...

כל המלמד ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות

אישה כשרה עושה רצון בעלה

כל הדר בחול כאילו אין לו אלוה

ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך

ומוצא אני מר ממוות את האישה

ברוך.. שלא עשני אישה

נשים דעתן קלה

נשים פסולות לעדות

משפטים שכתובים בצורה שבשמיעה ראשונית יש רצון לקפוץ על מי שאמר אותם..

ולי אישית גורמים לתהות למה חזל לא יכלו להתבטא פשוט אחרת ולחסוך את כל הבאלגן שיש סביב זה

אבל שוין.. בזכותם מעניין פה 🤷‍♀️

אין כאן יחס למישהו באשר הוא מה שהוא, אלא לדעות מסויימות.

אין הרבה לאיפה לשחק עם זה..

אגב, חז"ל בחרו להתבטא באופן מסויים כנראה כי היה להם עניין דווקא בו... 

כנראה אני מקיימת את 'כל המלמד ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות'  

כי לי זה כן נשמע די על אותו עיקרון לכתוב על אדם שאוחז בדעה מסויימת או על אדם עצמו...

אגב, כשכתבתי שזה על אותו זאנר התכוונתי פשוט לזה שזה משפטים שמקוממים/מתמיהים בקריאה ראשונית... וזה בהחלט משותף בעיני

ומסתמא שהיה להם עניין.. זה לא סותר את התהיה שלי מה הוא היה..

את לא מבינה את ההבדל בין לומר "את אפס כי את אשה" לבין לומר "את אפס כי את כופרת"?

נשמע לך אותה לגיטימציה?

כשלומדים ברצינות מגלים מהר מאוד מה הוא היה, אם כי זה לא תמיד נעים לאנשים בני דורינו להודות בזה...

שניהם ממש ממש לא נשמעים לי לגיטימיים ..

ומה הוא היה? אשמח שתכתוב לי בתמצית ככה..

פשוט אמרו לי לא ללמוד תורה ושאני צריכה לעשות תואר מהר כי תפקידי זה ללדת, לגדל ילדים ולפרנס במקום בעלי שחתום על הכתובה כמובן 

חח היתי חייבת.. ממש הרמת להנחתה מה שנקרא

בכל מקרה, התכוונתי ברצינות ואשמח באמת שתכתוב מה הוא היה לפי הבנתך ..

ואת מוכיחה את מה שכתבתי לך בשאר השרשור - הנושא בעיניך הוא לא ה"דבר הנשמע" או "לא נשמע" אלא עצם הלגיטימציה.

את חושבת שלא לגיטימי לפסול אדם על דעותיו

היהדות חושבת שכן

מחלוקת.. בעיה.

לגבי השאר, אני בוחר שלא. זה לא דבר שמלבנים בפורום.

והקשר הוא דבר קריטי להבנת האמירה.

חזל התבטאו בצורה שדברים סותרים זה את זה.

אסור לכתוב תורה שבעל פה.

רבי 'התיר' את האיסור הזה וכתב את המשנה ומאז כותבים ומפרסמים כל הדברים שמתחדשים בתורה שבעל פה במשך הדורות.

יש טעם (לא סיבה בלעדית אלא סברה אישית מתוך לימוד ותוך שיעור של הרב שרקי) מאוד הגיוני לכך. כל טקסט מתישהו מאבד את ההקשר שלו ולכן יש פירושים על גב פירושים על גב פירושים בספרות ההלכה לדורותיה.

מי שמכיר את כתבי חז"ל ואת הגמרות יודע שכל אמירה יכולה להיות בהקשר מאוד מסויים כמו שכתבת יפה לפני.

בכל אופן - למה חז"ל סיבכו אותנו בזה? כי אי אפשר אחרת נראה לי. חייבים שתהיה 'רוח' של איך הדברים נאמרים

על אחת כמה וכמה

לעצם הציטוט, מעניין אותי במיוחד מה אתה היית מגיב על ציטוטים כאלו...

הקשבה לחכמים היא אמצעי בעיני, לא מטרה.

אמצעי חשוב שאי אפשר בלעדיו

אבל הוא לא חזות הכל.

המטרה היא התעלות אישית

מי שאינו מקשיב לחכמים הוא חזיר.

אם הייתי כותב את זה לבד הייתי נחסם, אבל זה גאון ולא אני, אז תתמודדו עם זה..

האמירה מאבדת את ההקשר.

מה שמותר לגאון להגיד אסור לאדם פשוט.

כמו כן - מצווה לומר דבר הנשמע וכולי

ושוב - זה מעליב שאתה אומר שזה תירוץ על דבר שהשקעתי בו מחשבה ואני אומר אותו ברצינות.

אפשר ורצוי לדבר איש עם חברו בצורה מכובדת. תודה.

"מה שמותר" וכו' זה דבר שאומרים בדיוק כשנוח, מה גם שהוא לא רלוונטי כשמדובר לאחר שכבר נאמר.

מצוה לומר דבר הנשמע זה נכון, אבל כמדומני שהביקורת שהייתי חוטף על אמירה כזו לא היתה מגיעה מצד "אנ נחנו מסכימים איתך אבל אנשים לא יקשיבו" אלא יותר מצד "אתה נבזה שזה היחס שלך לדעות שונות"...

אדם גדול אומר דברים מתוך דאגה כלל ישראלית.

הבדל תהומי בין שמיים וארץ.

מסכים עם הפיסקה השנייה שלך.

בכל אופן, ההשוואה לחזיר היא לא בכל הדברים כן חחח

וזו בדיוק הבעיה, בדור שלנו כבר מתירים להפוך את כל התורה לצחוק, וכל מי שיבקר את זה אומרים שזה מתוך אגו אישי

הבנת למה אני קורא לזה תירוצים?

זה הכל..

זה לא ראוי בכלל בכלל

מותר לבקר אם רק אם זה יעזור למשהו. לא סתם מתוך תחושה "אני צריך לתת ביקורת".

כאשר אין צד שרוצה לשמוע ביקורת אז זה מראה רק על אינטרס אישי

כשם שביקרו את הצדוקים כדי להרחיק מהם

ואת הקראים כדי להרחיק מהם

ואת הרפורמים כדי להרחיק מהם (חוץ ממי שחושב שצריך להתקרב אליהם 🙄)

וזה שבדור המערבי שלנו לא מוכנים לקבל ביקורת, ועוד רואים בעין רעה מי שנאמן לאמת ולא עושה מי שמש, זה דבר מאוד עצוב.

ובדיוק לכן הבאתי את הציטוט שבראש השרשור

או להרחיק

או לקרב

ברגע שאין אחד מאלה אין טעם לביקורת.

להעליב מישהו בלי שתצא מזה תועלת זה דבר חמור מאוד.

אבל שוב, זה רלוונטי כמובן רק כשמוציאים מהמשחק את הקשקשת על ההכלה והפלורליזם, כי אם זה במשחק אז אכן ל"צ להרחיק משום דעה

וזה ממש לא מכבד את מי שאתה דן איתו

והבעת זלזול עצמה לא תורמת לדיון אלא הסברה.

וגם לא תורמת לכבודם של הדנים...

ולא חייב לעשות את זה עם המשפט הנל שלדעתי אם תשאל רבנים אני די בטוחה שזו לא תהיה הדרך שבה הם ימליצו לומר את דעתם על אי הקשבה לדברי חכמים

וזה לא כי הם פחדנים

אני בטוח שהוא יותר גדול ממני וממך ביחד...

זו ממש לא תחרות של גדלות...

הוא פשוט חי בתקופת הגאונים 😏

וכן, זה בטח עוד משפט שמעצבן אותך שאומרים שאנחנו בדור אחר היום וצריך להתבטא אחרת...

אז אני אחזור על זה שוב -

להתבטא בצורה עדינה ובצורה שנשמעת לא אומר להתרפס ולסלף את האמת.

זה אומר להבין מול מי אני עומד ולהתנהל בהתאם.

אם חושבים שמי שמתבטא ככה הוא גס/המוני/לא מבין מורכבויות, וכל משהו דומה - אז הציטוט הזה טופח על פניכם.

אם הטיעון הוא "דבר הנשמע" זה כבר משהו אחר לחלוטין, וכפי שכתבתי שוב ושוב.

ומי אומר

וסליחה, אבל זה בדיוק מה שנשמע תירוץ.

יש היכי-תמצי שכן תהיה מקובלת עליך התבטאות כזו?

נדמה לי שלא, תקן אם אני טועה.

וזה גם מה שהתכוונתי אליו בהודעות הנ"ל שכתבתי.

דבר הנשמע בודאי ראוי להאמר, מה השאלה בכלל.

משמעות דבריך היא שהאמירה לכשעצמה אובייקטיבית, אלא שלא כדאי לאומרה, טכנית, כי אנשים לא מקבלים אותה יפה.

הבנתי נכון? זה קצת מפתיע...

שאני חושב ככה.

וזה לא רק עניין 'טכני' שלא יקבלו אותה במקומות מסויימים. זה עניין מהותי בתחום הרגשי וההכרתי של התרבויות שנמצאות כיום שהם לא מקבלים אמירות כאלו.

לעומת תרבויות אחרות שכן מקבלות אמירות כאלו.

רואה ערך גדול בחשיבה ביקורתית. האם היא מאפשרת המון שטויות? נכון. האם זה גורע מערכה העצמי? לא.

לעזור להתעלות

ולא שזה משנה מידי

את הביקורת שלו כיוון פרקוי כלפי חכמי ארץ ישראל ומנהגיהם, כולל מנהגים שמקובלים היום על כולנו

אם אתה אוהב לכלוך מהסוג הזה, חפש את הספר דברי הריבות. עליו אמר הרמב"ן 'כבוד לאיש שבת מריב'

אבל אם אתה מעדיף לקרוא מה הרב זצל כתב לעצמו כחשבון נפש, על אמירה חריפה מדי, אתה מוזמן לקרוא כאן

הוא היה תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון, הוא כותב את זה שלוש שורות אחר כך

זה שתמצא ביטויים חריפים כאלו ויותר גרועים בויכוחים בין הראשונים. ואפילו הרב זצל כנראה עשה חשבון נפש על אמירה של עצמו

הביטויים האלו צונזרו בצדק במשך מאות שנים, כי זה לא מאוד מכבד את הראשונים

מה יש לומר, יש לך את זה בלכבד ראשונים..

מה הם נראים לך, ילדים קטנים שאתה צריך לצנזר אותם כדי שלא נדע שהם לא היו יפי נפש?

לכמה היבריס יכול אדם מערבי להגיע???

ברצינות, תגגל את המילים 'דברי הריבות', ואחרי זה תפתח שיטה מקובצת בבא מציעא צח

אינני טוען שכך סברו כולם. אבל היו מי שראו לנכון להתבטא כך וכנראה שזה לגיטימי אם כן.

ושיש הבדל בין דיון שבין רז"ה לראב"ד לבין התבטאויות כנגד כופרים. את זה לא שמענו שצנזרו...

גם אם כתופעה זה קיים.

בטח לא חכם מצידנו שכשחכמינו אומרים משהו אנחנו ננפנף אותו כנפנף אדם את זבוב הטורדו על מצחו ונאמר "אע, פליטת כעס מקולמוסם"....

ובדיוק על מי שחושב שהוא יכול לחלוק על החכמים נאמר הציטוט הזה, יו נואו

גם אם מדובר בדמויות יחסית אנונימיות בשבילנו (כמו ר' יהודה אלפכאר)? גם אם חכמים אחרים ביקרו את הסיגנון (מעשה ברבי אלעזר ורבי יוסי, שנקרע ספר תורה בחמתן)? גם אם הם עצמם אמרו שהם טעו (כמו באגרת הלל מוירונה)?

ואם מדובר בשתי ספירות שונות כל כך, איך אפשר ללמוד מהם שגם לנו מותר להשתמש בלשון בוטה?

כל עוד מדובר בבעלי סמכא ושדבריהם המסויימים האלו לא נדחו בידי בעלי סמכא הראויים לחלוק.

זה לא באמת קשה לעלות על זה.

לפני כן הבאתי את דברי הרמבן על ויכוח דומה. אולי אנחנו חולקים ביחס לפרקוי?

עד כמה שאני יודע, לא שמענו עליו לפני גילוי הגניזה הקהירית. ודאי שבכל הדורות היו גם תלמידים שלא היו ענקיים, ובעיניי ברור שלראבד ולרזה יש חשיבות רבה יותר ממנו

אבל גם אתה לא מתקרב לשטמ"ק...

ונראה שהיא קרובה למה שביקשתי קודם (שתעזור לי להתנסח יותר טוב)

תוכל להרחיב?

נראה שיש כאן קצר הדדי. אז זה מקום טוב לעצור

וברצינות - 

יש אלף משפטים אחרים של חזל

זה מרגיש סתם כמו ניסיון לעורר פרובוקציה...

שניה. לא להתצבן.

תמשיך לקרוא.

יופי

מניחה שבאלך לומר שלהתעלם מהמשפטים האלה ולהשתמש בתירוץ (כדבריך) של 'דבר הנשמע' זה בעצם להשתמש רק בחלקים מסויימים שנוח לשמוע וכזה.. וכשאני אומרת שזה פרובוקציה זה בדיוק מה שמעצבן אותך.. 

אבל באמת יש פה קטע לדעתי של דבר הנשמע..

לדעתי זה לא משפטים שאפשר להגיד אותם בכל מקום.

ולא כי אתה פחדן ומתעלם מאמת כלשהי,

אלא כי משפט כזה סתם מעורר עצבים כשהוא נאמר במקום לא נכון וכנראה יותר יזיק מיועיל.

אתה רוצה ללמוד ככה בישיבה? בכיף. 

להשתמש בזה לציבור הרחב? נראה לי לא חכם..

יש דרכים אחרות לומר את דעתך. ולא בצורה מתרפסת.

להלן דוגמא -

אפשר להגיד על להט"ב שהם 'חולי נפש' , לקרוא להם 'בהמות' ולצעוק עליהם שהם ישרפו בגהנום.

ואפשר להיות קצת פחות אמוציוניליים ולהגיד בצורה מאוד ברורה שמשפחה זה אמא ואבא ושזה אסור מהתורה ושאתה לא תומך בזה.

אתה לא מסלף את האמת.

לא ברור לי למה אם אתה מתבטא בצורה עדינה יותר זה ישר הופך אותך למתרפס ואחד שמסלף/מפחד לומר את האמת.

האמירה היא אותה אמירה - לא , בצורה מאוד ברורה.

אתה פשוט מתבטא בצורה שיותר יקשיבו לה.

(ברור שיהיו גם שיכעסו על האמירה אמאבא זה משפחה, אבל זה שונה מהותית מלקרוא לזה מצעד הבהמות ולקרוא להם שהם חולי נפש.. בעיני זה פשוט מאפשר יותר שיח והקשבה כשאתה מדבר ככה)

וואלה אישית אני היתי בוחרת בדרך התבטאות הזו.

וזה אגב למה אני תוהה הרבה פעמים למה חזל התבטאו ככה בחריפות..

(ודווקא כי התורה ידועה בזה שהיא כותבת בשפה נקיה.. כי גם כשמגיע למישהו עונש מוות, כתוב כרת/סקילה וכו ולא 'חלאת אנושות שכמותך - תירקב ותישרף בגהנום...' אבל אולי אני לא מספיק מכירה וגם התורה מתבטאת ככה 🤷‍♀️ )

הבעיה היא במה שכתבתי בפסקה השניה כאן: אתייחס לתוכן: - צעירים מעל עשרים

מצטטת אותך לשם הנוחות -

"מצוה לומר דבר הנשמע זה נכון, אבל כמדומני שהביקורת שהייתי חוטף על אמירה כזו לא היתה מגיעה מצד "אנ נחנו מסכימים איתך אבל אנשים לא יקשיבו" אלא יותר מצד "אתה נבזה שזה היחס שלך לדעות שונות"... "

הנקודה היא שאנשים יבקרו אותך על אמירה כזו לא כי אתה מעז להתנגד לדעה אחרת ולחשוב עליה שהיא טעות,

אלא בגלל צורת ההתבטאות החריפה.

אני חושבת שלאנשים יש יכולת להבין שבנאדם חי עם אמונה אחרת משלהם ובעקבות האמונה הזו אז הוא חושב על אדם שחי באורח חיים אחר משלו, שאורח חייו שלילי או מוטעה. (מקווה שכתבתי ברור עם כל הכינויי שייכות פה.. אם לא, אני אסביר)

שוב: אם תבואי ותאמרי "שמע, אני מסכימה איתך אבל הדור לא מסוגל להבין את זה אז זה דבר שאינו נשמע" - זה טענה.

אבל לבוא ולומר "זו דרך התבטאות חוליגנית שנובעת מזה שאתה לא מבין שיש אנשים עם דעות שונות, אתה אמור לכבד את בחירתם לכפור" - זה כבר לא טענה, וזה מה שמוכח מהציטוט שציטטתי.

זה בדיוק הנושא.

נערך

רק בתור נקודה למחשבה, שהקונוטציה שהיתה לי כשקראתי את דבריו היתה ההודעה שלך על "חולק עליהם לפעמים"...

יעני, תאמר מה שתאמר, הוא דיבר בדיוק על זה...

למרות הנאום העמר'צי הקבוע שלך על "פרוזבול והיתר מכירה וציונות וחסידות"

יא חביבי, שב תלמד קצת שנה שנתיים ותבין איך התורה שלנו, הדתיים, עובדת..

עד כמה שזכור לי, לפחות פעמיים כתבתי לך תשובה מפורטת על כל הדוגמאות הילדותיות האלו שאתה אוהב להביא, ואתה זה שנותרת ללא מענה.

אגב, כותבים "כרויות". ככה קבעו בלשנינו זכרונם לברכה. למרות שאתה חולק עליהם לפעמים.

רק אני לא מבינה?

מי שלא שומע בקול החכמים הוא דומה לחזיר

פשוט וקליט

מה רע?

אגב הניסוח איך משהו היה מתקבל היום מפתיע בעייני

א) הוא מתקבל היום, אתה ואני ועוד המון אנשים לומדים את הדברים האלו ומקבלים אותם. אז יש כמה מוזרים שלא, בעייתם.

ב) הרבה יותר מטריד איך אנחנו מתקבלים בעייני דורות קודמים מאשר הפוך, אחרי הכל אם הם בני אדם אנחנו חמורים.... זה כמו ילד שאומר לאמא שלו שהיא "פויה" / שמוציא לאמא שלו לשון, נו פסדר, הוא קטן...

כיף לראות אנשים שנשארים בנאמנות הפשוטה לתורה, בלי פלפולי סרק ויפיפות-נפש נאורה ומזוייפת.

זו הבעיה, שיש שחושבים שזה מיוחד..

היו כאלו שהיו שמחים לקיים בהידור את "עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת".

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה